אז נסענו לשבת לצפון עם ההורים של בעלי
אנחנו ישנים בדירה של דודה רבה שנפטרה מזמן (ונקייה בהתאם)
נסיעה מטורפת מירושלים, כל הדרך ברקים וגשם מטורף
האנשים שאנחנו אוכלים אצליהם נמצאים במרחק 10 דקות הליכה מהדירה
ואנחנו עם תינוקת בת חודשיים.
שמישהו יסביר לי מה חשבתי לעצמי.
בלילה אני תולה על העריסה של הקטנה כמה בגדים שלה רטובים מהכביסה, וצונחת על המיטה.
אני קמה באמצע הלילה, הפסקת חשמל אין חימום ואין אור
בעלי הדליק נר ואני מרגישה באיזה סיאנס עם הברקים והרעמים והתמונה של הדודה מעל הראש שלי.
פתאום אני קולטת למרבה הזוועה שבעלי היקר כיסה אותי באחת השמיכות שהיו פה על הריצפה..
שערותי עומדות מגועל.
ואם לא מלאתי את מכסת התלאות
אני קמה הבוקר וקולטת את הבגדים של הקטנה תלויים בשורה על המוט של הוילון.
אלוקי הגברים... מה עובר להם בראש??![]()
![]()




