פורום הריון ולידה (עמוד 2976)

אני לא מוצאת רופא נשים נורמלי. בחודשים הקרובים עוברת קופה.

שבוע 9, הריון ראשון. עשיתי אולטרסאונד ראשון וזהו.

איזה בדיקות אני צריכה לעשות בחודשיים הקרובים?

הבנתי שעל סקירת מערכות מוקדמת מוותרים לרוב?

מישהי יכולה בבקשה לעשות לי סדר??

ועוד שאלה,

אני יכולה לקוות שהמצב כבר לא יחמיר מפה מבחינת בחילות וכו? ראית שאומרים ששבוע 9-10 הם השיא

ובכל זאת צריך רופא נשים (או רופאת נשים כמובן) שילווה את התהליך...
*בדיקות דם בהתחלה - לא יודעת בדיוק לפרט את כל מה שבודקים, אבל בין היתר גם סוכר, ברזל, וכו'.
*שקיפות עורפית.
*סקירה מוקדמת - אפשרי לעשות, אבל יש הרבה. שיגידו לך שלא חייבים. (באופן אישי עשיתי בהיריון השני וזה כיף ומשמח ומרגש ממש!)
*חלבון עוברי.

נראלי שזה מה שצריך בקרוב, מקווה שלא שכחתי...

התייאשתי מהרופאים בקופה, כל אחד יותר גרוע מהשני. ממש אמרו לי דברים שגויים וחסרי אחריות.. ובגלל שאני בכל אופן עוברת קופה אז אני כבר לא מחפשת..

סקר שליש ראשון- בדיקת דם שעושים אחרי השקיפות

מעקב הריון אצל אחות פעם בחודש
לחץ דם, משקל, סטיק שמוודא שאין חלבון בשתן..
שמעתי על מישהי שרק בסוף ההריון גילתה שאמורים לעשות וזה ממש חשוב!!

לא כולן עושות

תקראי על זה בגוגל ותבדקי עם בעלך שאכן רלוונטי לכם

בשעה טובה

הייתי מרפה מהמוצקים, למרות שמבינה ממש שהתלות בהנקה מכבידה והיה יכול ממש להקל אם הוא היה כבר מתחיל לבסס ארוחה.
הנקה מספיקה לתזונה שלו. כשהיא לא תספיק את תראי שהוא יהיה רעב ויתחיל להתעניין באוכל.
הוא מנסה לחטוף לך אוכל מהצלחת? מנסה לטעום דברים בעצמו? אם לא, הוא עוד לא מוכן. כשזה יעניין אותו הוא כבר יראה לך.
מה כן אפשר לעשות - להושיב אותו בכסא אוכל כששאר הילדים אוכלים (ואם גם ההורים מצטרפים אז בכלל מעולה) ולהניח בפניו חתיכות קטנות של דברים שהוא יכול לאכול לבד - פירורי לחם שהוא יכול לתפוס, פסטה חתוכה לחתיכות קטנות, דג/בשר/עוף בחתיכות קטנטנות, תפוח אדמה מבושל. ולא לשדל אותו לאכול! להניח וזהו. רוצה יקח, לא רוצה אז לא, זה עוד לא הזמן שלו לאכול. אם הוא לוקח יופי, לתת לו לאכול ולא לעשות מזה עניין עם צהלות ומחיאות כפיים. לא לפחד שהוא יחנק, זה דברים רכים ולא מסוכנים, חתיכות קטנטנות, ויש להם רפלקס הקאה מעולה אם משהו כן יתקע חלילה.
בהצלחה

מאמצת את הרעיון להושיב אותו בכסא אוכל ולתת לו חתיכות קטנות שיתחיל להתרגל לרעיון.
וזה ברור שלעשות מזה עניין רק יקבע את המצב ואני אהיה מתוסכלת בלי סוף ..

מהנקה עבר לאוכל אמיתי ולא למוצקים של תינוקים

הסתדר עם זה מעולה!

מצטרפת לדברים של מחי, אכל מעולה ובאמת ההנקות פחתו

אם מישהי מסכימה להעלות...

אני מגוונת בין לבן/קרם/ורוד בהיר
באלי לקנות גם כסוף

דווקא שבתי משהו😆

מפות בצבעים - בורדו עמוק, אפור כהה עם דוגמא לבנה במפה.
משלבת עם פס Runner ועם כלי אוכל מיוחדים שיש לנו.

והצלחות שלי לבנות אז הם נראות יותר טוב אפילו על מפה לא לבנה

שמתי מפה בצבע ירוק זית מבריק וראנר זהב כזה תואם.
תכלס אבל שבת זה מפה לבנה , לא?
אפשר ללכת על שמנת עם ראנר בורדו ומפיות עם פרחים בורדו. אחלה גיוון ועדיין שבתי. לשחק עם הראנר והמפיות ולהישאר עם מפה לבנה.

מכירה כאלו ששמות סגול/שחור ועוד מגוון....

זה ממש לא חובה מפה לבנה

העיקר שיהיה יפה ומכובד ולכבוד שבת

אבל אוהבת לשים גם מפה בצבע כסף עדין..

הלוואי שאשקיע כמוך

דווקא השבת עשיתי אפור לבן וכחול..חחח

קנינו נילון עבה בגלל זה וזה נראה הרבה יותר טוב

כנסי לפינטרסט ותקבלי השראות

הקטיפה נותנת עדינות וחגיגיות.

ניסיתי קטיפת תכלת וירוק בהיר - לא היה מספיק שבתי מבחינתי.

ועל הבריכה נראה לי שכן... כמו כל בריכת שחיה, לא?

למה אסור סקי? לא שהייתי עושה, זה נראה לי מפחיד...
בריכה מחוממת תלוי כמה מעלות, גם אמבטיה חמה בהיריון זה אסור. לא יודעת מה התנאים אבל צריך לבדוק

למקום אין ביטוח על נשים בהריון

בריכת שחיה מחוממת זה לא מים כאלה חמים פושר ומטה , לא נראה לי שיש בעיה

גקוזי או בריכות חמות בעיקרון אסור

המים החמים מרחיבים את כלי הדם כך שיש ירידה בלחץ הדם ועלולים חס ושלום להתעלף

מבחינת החלקה על קרי/סקי, הסיכון הוא נפילה על הבטן ובאופן כללי נפילה לא טובה, שזה לא בדיוק מה שחסר בהריון
לא מומלץ בעליל

זאת היתה אחת החוויות הכי מפחידות שהיו לי בחיים. עשיתי כמה פעמים בננות ואף פעם לא אקסטרים כמו זה.. כשנודע לי על ההריון הייתי בהלם שההריון שרד את החוויה הזאת..

1. אין בגדי גוף חמים, רק אוברולים חמים (יש פליז ויש בד מגבת כזה. כתוב באתר).
2. המבצעים זהים בד"כ. יש לפעמים מבצעים שהם רק באתר, ואז זה כתוב. אבל אין להפך (כלומר מבצע רק בחנות).
3. מועדון שלהם רוב הזמן אפשר לעשות בחינם.

בזה של עין כרם יש לפעמים מבצע שכתוב- רק בעין כרם ליומיים הקרובים או משהו כזה

מעניין מה אני מפספסת

בגדי גוף לא ראיתי חמים.
יש גם פוטרים מעולים

יש גופיות פלנל לבנות. אפשר לשים מעל זה בגד גוף יפה. מחירים טובים ממש בבזארים ואפילו בלידר

יש בדלתא אני חושבת גם צבעוניות- די יקר.
וראיתי שיש גם לבייבי ביסיק באתר במחירים קצת יותר סבירים כי יש מבצעים.

אולי עם התקדמות החורף תגיע סחורה כזו לעוד מקומות...

לגדולים שלי קניתי תמיד גופיות ורגליות פלנל בשילב. אבל בכל הפעמים האחרונות שהייתי שם לא היה..

תסתכלי מאחורה כתוב - מוצר חורפי. זה אלו עם הפלנל. אין לבנות רגילות אבל יש צבעוני כל מיני יפות (ויקרות)

לא כמו פליז. משהו באמצע..
בעיני מאוד נעים.
מאמינה שיהיה איכותי כי יש להם שם טוב אבל לא ניסיתי

זה מהארץ? כמה זמן משלוח?

איך האיכות?

המחירים?

אם אני לא טועה.
יש לי כמה דברים שלהם ואני אוהבת.
לא יודעת לענות על השאר.
הם היו בביבילנד, היה להם שם דוכן

הגופיות והדברים שכולנו כנראה לבשנו בילדותנו עם סמל של אריה על התוית...
לפני שנהיה בארץ ככ הרבה תוצרת חוץ

אם עדיין מיוצר בארץ אמור להיות סחורה טובה - יש לי כאלה גופיות לתינוקות בנות 15 שנה מאימי...

לגבי האיכות והעובי .
(לא מצאתי מוצרי חורף רציניים ביתר האתרים, ומסין הבגדים תמיד דקים, טובים לכל עונה חוץ מהחורף).

בגד גוף פלנל

אני רואה באתר שמה שקיבלתי עולה 170 ויש על זה הנחה של 1+2. מישהי יודעת מה הזיכוי שאקבל? ואם יעשו לי עם זה בעיות?

בגדי בגוף שלהם מעולים!! ממליצה לא להיפטר מהם...

סליחה על התיאור אבל אם השתן נוגע בתפרים זה יכול להיות שורף
לי שרף בטירוף אחרי לידה משפשופים אפילו לא מתפרים. (כי השתן הוא חומצי)

מה שעשיתי זה בכל התפנות- שטפתי עם מים תוך כדי ההתפנות ואז לא שרף בכלל
(מה שלא עוזר בדלקת בשתן שם השריפה היא פנימית)

יש לי ברז כזה קטן ליד השירותים- יעיל מאוד.
אם בעלך בענין בכל חנות בנין קונים מעין מפצל לחיבור מים הרגיל לאסלה

יודעת שמדובר בקרעים, שניים, לכיוון פי הטבעת... לא יודעת אם השתן נוגע בהם לדעתי לא.... וזה ממש כואב-שורף כזה שאני לוקחת נשימות... אבדוק האם זרם מים יעזור לתחושה...
פשוט כבר נמאס לי מהתפרים האלה כאילו כמה זמן ישביתו ויהרסו כל חלקה טובה??? מתוסכלת כבר ממש... כשמעיזה לזוז טיפה ולחיות ישר כואב ממש ואני ישר חוזרת להיות מושבתת במיטה.... נמאס!!!

את התפרים ? אולי הם מודלקים ? לא מבינה בזה יותר מידי אבל אז בזמנו שזה קרה לי עם השפשופים בעזרת מראה הסתכלתי לראות "מה קורה שם" וראיתי שזה אדום מאוד ונראה שורף

טיפ נוסף לרסס באלופירסט אחרי כל ניגוב

הקפדת לשטוף הרבה? זה עוזר להחלמה...
יש טיפ שקראתי מ@מק"ר למלא בקבוק עם פיית ספורט במים ולשטוף בעזרתו.. לי היה ממש נוח.
וגם ממש ממליצה על אלופירסט של פוראוור. לרסס על עצמך או על הפד. בלידה הקודמת לא הכרתי את זה ועכשיו ההבדל היה שמים וארץ.
אני אחרי שבועיים כבר בקושי הרגשתי את התפרים..

זו פ'וט כזאת אכזבה שאחנלך מה לעשות וגם לבכות עדיף שלא למה להגיע לעבודה עם עיניים אדומות זו לא אופציה

רוצה לכתוב לך ולכל השואבות, ואני מקווה שלא תכעסי עליי:
אם מגיעים לכזה מצב ש 2 שקיות חלב שהלכו לאיבוד גורמות לך לכזו הרגשה, זה הזמן לחשב מסלול מחדש, ולהפסיק להתאבד על השאיבות.
ואני אומרת את זה כי הייתי שם, ואני יודעת בדיוק מה זה לשאוב, ואני גם יודעת מה זה לא לשאוב ולתת תמ"ל.
וזה לא סותר שאם זה היה קורה לי הייתי מאוד כועסת על בעלי 😟

של בעלה וזה הכי מובן.
ובלי קשר. גם אם החלב יוצא בקלות והולכות לך שתי שקיות של מצרך כזה נדיר, כי מה לעשות זה לא רק לערבב אבקה ומים, את מאוד מבואסת.

השאיבות הולכת לי יחסית בקלות, יש שפע חלב ולרוב מוצאת את הזמן בשביל זה.
ועדיין זה מבאס בטירוף. כי זה שווה המון.. וזה אומר פחות יום זהב בשביל המתוקה שלי..
ובמיוחד אם הסביבה לא מעריכה את זה...

אין כאן שום בעיה... היא השקיעה ושאבה, וקשה לה עם זה שזה התקלקל... למה להפסיק?

הייתי מתקשרת מיד ומוודא ששם במקפיא

קורה לכולם

ללא ספק הייתי ממש משתוללת ובוכה מעלבון ותסכול.

אפילו שיש לי סטוק

ולא חשוב אם התינוק לוקח מטרנה

זה תסכול גדול מאד ועלבון על הזלזול

ממש מבינה אותך

מקווה שהוא פייס אותך...

אצלי זה קורה שאני שוכחת... ואז בכלל זה מרגיז

הוא באמת שלא עשה בכוונה זה היה יותר תסכול ענק ענק מכל הסיפור...

יש בנות שמרגישות ויש כאלה שלא גם אצלי יש חודשים שמרגישה ויש שלא ואני יודעת בוודאות שבייצתי(מעקב זקיקים) ככה שאל תתיחסי לזה. ויותר מזה אל תנסי לקבוע דברים על סמך האינטרנט
בהצלחה❤️

מה שכן זה יכול אולי להשפיע על כתמים ודימומים אבל גם לא בטוח

ברגע שמתחילים, לעבור לגלולות משולבות או נובה רינג מיד בלי לעשות הפסקה מגלולות, זה אמור לגרום לכתמים להפסיק.

סליחה אם זה ניצלוש..

לא תמיד אומרים לעבור למשהו אחר כשנגמרת ההנקה

בעיה. לשמחתי לא היו כתמים או דימומים.

דווקא טוב לי עם הסרזט, בלי כתמים ודימומים בכלל ב"ה..
ממש תודה לכל העונות!
החכמתי 🙃

אמרה שכל עוד אין כתמים זה מגן גם בלי הנקה

השתמשתי עוד חודשיים אחרי ואז הפסקתי למנוע.

כמה זמן אחרי שהפסקת למנוע נכנסת להריון?

קיבלתי אחרי 4 ימים
ואז ניסינו חודש ולא נקלטתי, אחכ צצה בעיה רפואית שהצריכה ברור ומנעתי עם נרות חודשיים. בחודש השני (עם הנרות) נקלטתי אבל עברתי הפסקת הריון כי העובר היה פגוע.

בהריון אחכ שהיה ב"ה תקין ונולד ילד מתוק מנעתי עם סרזט שנה++ ואז חיפפתי עם הגלולות (לקחתי בערך יום כן יום לא) וקיבלתי מחזור באותה חפיסה
נקלטתי שוב אחרי חודשיים ב"ה.

קודם כל לעשות את זה בטלפון,כדי שהיא תוכל להסתיר ממך את סערת רגשותיה אם יהיה צורך, ושניתן יהיה לסיים את השיחה במידת הצורך.
שנית לשתף כמה שיותר מהר, כי זה הרבה יותר קשה מהסתרה.
לא לשתף בקושי שלך במידה ויש לך בהריון כמו בחילות וכו, כי קשה לי לחשוב שתהיה לה פניות להכיל את זה.
וזה הטיפים שלי בינתיים..
בהצלחה יקרה, זה לא פשוט

גם מתלבטת מה עדיף

בעיניי הודעה זה מוזר כי זה יכול לשדר שאת מפחדת לדבר איתה על זה. וזה משאיר לה לקבל את כל ההחלטות על המשך השיח ולהיות מאד בוגרת.
אני הייתי מעדיפה שיחת טלפון. ולא ארוכה מדי. ועם הרבה מקום בשבילה לשתף מה היא חושבת ומרגישה, אם העא רוצה לדבר על זה.

כתבתי לה שחשוב לי שתשמע ממני ולכן אני מספרת לה בשלב מוקדם. ושאני אשמח לדעת אם יש לה העדפות מסוימות לגבי דיבור/אי דיבור על הנושא ושתרגיש חופשי להגיב איך ומתי שהיא רוצה ולשנות את דעתה אם היא רוצה.

ולא. להזכיר את עניין המניעה או מתי הפסקת וכו

אבל היא יודעת את זה מעצמה. זה ברקע

אבל לפעמים יש לנו נטייה להתנצל כזה ולהזכיר דברים שכאלה ואני ממליצה לא להזכיר.

בנוסף אני רוצה להגיד שאם אני הייתי החברה יהיו אומרים לי "אני יודעת שזה לא פשוט בשבילך" או "תבחרי את אם את רוצה שאני אדבר על זה או לא" או כל דבר אחר שממחיש את הקושי הייתי נותנת כאפה לחברה שאומרת לי את זה.
אני ממש הייתי מעדיפה שחברה תספר לי שהיא בהריון בלי לעשות שום קישור או שום השוואה אלי או למה שאני עוברת, ובלי לדבר על זה שזה קשה לי
אבל זה לגמרי אני, לא יודעת מה חברה שלך תגיד

תדברי איתה בהודעה, תגידי לה שאת רוצה לספר לה משהו, כי היא חשובה לך למרות שזה בהתחלה.
תגידי שאת בהריון. וזהו תני לה לעכל.

אל תאחלי לה כלום אל תתני לה להרגיש שלך יש ולה אין.
פשוט תספרי לה וזהו. עדיף בהודעה, שתוכל לעכל ולשקול מה לכתוב לך, לא בשיחה ובטח לא בפנים.

כי זה צריך להיות משולם במשך 10 חודשים שקדמו למועד היציאה לחופשת לידה.

אבל כן תוכלי לקבל תשלום חופשת לידה למשך 8 שבועות - בתנאי שתשלמי ביטוח לאומי 6 חודשים קודם ליציאה לחופשת לידה.


תקראי כאן בקישור.

דמי לידה

כמעט שהפסקתי לעבוד, עובדת במשרה נמוכה מאוד, כך שמשולם ביטוח לאומי ברצף מהשנים האחרונות,

חושבת לעבור מעסיק ולהגדיל משרה.

לא הצלחתי להבין איך נכון לי להתנהל, כמה להשקיע בעבודה חדשה ומתי (הרי הסכום הוא יחסי לרווח בשלושת החודשים האחרונים אם הבנתי נכון.)

שיעור דמי הלידה

שיעור דמי הלידה נקבע בהתאם לגובה השכר ברוטו של העובד/ת שלפיו שולמו דמי ביטוח לאומי, ועד לסכום המקסימלי של 1,481.33 ש"ח ליום, נכון לשנת 2019. לשיעורי הסכום המקסימלי בשנים קודמות, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
לעובד/ת שכיר/ה:
דמי הלידה ליום מחושבים על-פי מלוא השכר (ברוטו) של העובד/ת ב-3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק/ה לעבוד לחלק ב–90, או על-פי מלוא השכר ב-6 החודשים שקדמו לאותו יום לחלק ב-180 (לפי הגבוה מביניהם ועד לתקרה שנקבעה).

אבל את צריכה לחשוב אם יהיה מי שמוכן לקבל אותך לעבודה 3 חודשים לפני שאת יולדת..
ואם לא ללכת כבר עכשיו לעבודה יותר גדולה

ביטוח לאומי לא שילמו הכל אלא רצו השלמת מסמכים והסבר מהמעסיק לפער הזה.
אז לא כדאי לחכות לרגע האחרון, אולי להגדיל בהדרגה

אני הוספתי שעות תפקיד בבית ספר החל מה1/9 וזה היה כמה חודשים לפני לידה-
הוכחתי לביטוח לאומי שהוסיפו לי תפקיד עם שעות לעבודה וקיבלתמ

אבל הם עושים בעיות,
צריך להיות מודעים לזה

זה סביר
אפשר בהדרגה שלא יעלה מ3000 ל6000 בבת אחת נניח, אלא אלף ועוד אלף

http://go.scrm.co/aff_c?offer_id=366&aff_id=14224&source=x_x

נראה לך שיש סיכוי למצוא בפחות?

מהממות ממש.
₪ 16.49 42%OFF | MHYONS 2019 ילדי בני מגפי שלג עמיד למים נעלי ילדי עור מגפי ילד מגפי בנות מרטין חם נעלי ספורט נעלי 21 -30
₪ 16.49 42%OFF | MHYONS 2019 ילדי בני מגפי שלג עמיד למים נעלי ילדי עור מגפי ילד מגפי בנות מרטין חם נעלי ספורט

איזה מידה כדאי להזמין ביחס למידה שלו פה בארץ? גדול יותר או קטן יותר?
אני גם די לא אוהבת להזמין מעלי אקספרס.. עד שמגיע, מגיע לא מתאים ולא איכותי..

היתרון זה שהן נורא זולות אז אם לא מתאים זה לא סוף העולם..אפשר להעביר הלאה למישהו אחר. דווקא הן יחסית באיכות ממש סבבה! ברור שלא כמו בלנסטון אמיתיות מעור אבל נראה שלעונה אחת בהחלט יספקו את העבודה.
כן לקח בערך חודש עד שהגיע

כיוון לסידור השיער? לא... אני עם מטפחת 

זה גם נראלי המון זמן ככה..

לפעמים אנחנו לא מזהות מספיק במישוש

אוף... זה גם לא בנקודה אחת זה לאורך כזה

שמתי לב שזה קשור לצורה שאני אוספת את השיער. בעיקר עם הוא רטוב. לפעמים המטפחת לוחצת על נקודה מסוימת ואז זה כואב לי ממש ברמה שצריכה לשחרר את השיער. לרוב כשאני עושה ככה ומסתרקת זה מקל מאוד. עוד משהו שמתי חב שבמצבי עייפות זה קורה יותר אל תשאלי אותי למה חחח.. וגם הילדים עושים לי מסאז(בעיקר מושכים אבל זה משחרר)

זה נראה לי קשור לנתיחה של השיער או המטפחת. אם המטפחת לוחצת מדי או מותחת מדי את השיער...

חצי יום עם בעלי בביהח, כולל בעיות בירוקרטיות מורטות עצבים, הבדיקה אישרה את ההחמרה במצב, מחכים לתור אצל הקרדיולוג; תוך כדי מקבלת שיחה מהגננת הפיצית עם חום (טוב.. בכ"ז היא שם כבר 4(!!!!!!) ימים תמימים... 😋 קיוויתי לקצת יותר חסד.....) , קצת אחכ מפספסת שיחה מביהס אבל לא מספיקה לחזור כי קוראים לי לחדר התאוששות ---- הבכורה שלי מעדכנת אותי שהקיאה פעמיים 🤐

פצפונת ישנה עלי מרבית אחהצ, בעלי מטפל בה כשהיא מקיאה ומקלח אותה פעמיים, הבכורה אוכלת מרק טרי וקצת מתאוששת, בערב בעלי יוצא עם חברים, אני מרדימה את הפיצית עלי בספה בסלון, משכיבה אותה על מזרון ליד המיטה שלנו, צופה לילה לא שקט.

וממשיכה לכבס את כל הבית, הערב הגעתי לבגדי התינוק, הידד!

מה עם שבת??
עוד לא כתבת לנו תפריט...

בעלי והחבר מתחילים מחר בשבע בבוקר לבנות את הקיר.
אני לוקחת את הגדולים לאמא שלי.
התוכנית היתה להסתתר שם עם כולם אבל הקטנה חולה מדי. אז אני נשארת איתה פה לטפל בה (כבר הקיאה 4 פעמים היום), יש לי רק את סוף המרק מהיום, עוף עם בצל ותפוא ובטטות, לא מרגישה טוב בעצמי, בטח אופה כמה עוגות בבוקר, אבל כנראה נאכל קר: כריכים וביצים קשות וירקות.
מקווה שזו שבת אחרונה בשיפוצים.
מתוחה לקראת הקרדיולוג.
לא בשיאי.

מקווה שזה וירוס של 24 שעות ומחר היא תפתיע לטובה...
תנוחי!! חודש תשיעי, שיפוצים, שני ילדים חולים, דאגה לבעלך.. לא נורא ששבת תהיה עם אוכל פשוט, העיקר שאת תהיי בטוב!!
אם הייתי יכולה הייתי שולחת לך, אבל משום מה יש לי תחושה שאני ממש לא גרה בסביבה שלך (אני גרה בחור ;)) וגם אני במשכב לידה ולא יכולה לנדב את בעלי לבשל לעוד משפחה 😅

ועושה מעל ומעבר למה שאני הייתי יכולה במצב כזה.
ושבוע שעבר כשכתבת שאת מכינה שבת אחרונה בשיפוצים, התחלתי לכתוב לך שאני מקווה שלא תכתבי את אותה כותרת בשבוע הבא, אבל אז מחקתי כדי לא לעשות לך עין הרע, אז אני רואה שלא טעיתי... אבל בסוף זה ייגמר, בעזרת ה׳

תרגישו טוב נשמה

רק מלשמוע אותך התעייפתי....

אין אפשרות לעשות הפסקה?

ממש מקווה שיסיימו השבוע, הספיקו את הפרופיל.
הפיצית טיפה התאוששה אחהצ, אבל ילדת הגן שלי חזרה מקיאה מסבתא... בקיצור - מחר שתי הקטנות איתי.

בינתיים גם אני לא מרגישה טוב, לא מקיאה או משלשלת, אבל מרגישה אפילו עייפה יותר מהרגיל (כמו מסך של שפעת), ותוהה אם אולי הוירוס 'תפס' אותי בצורה קלה יותר.

נשמע נורא, רפואה שלימה!

שאלה הצרות הרפואיות של הילדים שלי 😁

אולי תצאי גם את מדי פעם עם חברים?

איזה סיוט

מאחלת לך שהכל יגמר לפני שתלדי ואחרי הלידה יהיה לך שקטטטטטטטטטטטטטטטט

אמא שלי התגייסה, קפצה ואספה את הגדולים, וגם הביאה לי מרק ושניצלים 💓
הפיצית לא מקיאה היום אבל היא גורה מותשת וישנה עלי או צמוד אלי רוב הזמן, שותה הרבה ואוכלת מעט.
הלוואי שיסיימו את הקיר,
שבת שלום לכולן !

לא לשכוח לשמור כוחות!!! עזבי את הכביסות עכישו

אני פחות יודעת לומר בוודאות
אבל שבוע 4 זה ממש התחלה
ובדרך כלל מרגישים יותר תופעות משבוע 7-8
ויש כאלה שאין להן תופעות בכלל.

אז אם בדקת וב"ה תקין לא חושבת שיש מקום לדאוג

אם את לא רגועה תתיעצי עם רופא.
בכל מקרה בשבוע שלך זה גבולי למה אפשר לבדוק, עוד בדיקת בטא זה כבר לא אינדיקציה, אוטלרסאונד עוד לא יראו דופק, אולי שק והתחלה של משהו, אבל גם לא ייתן לך אינדיקציה לתקינות.

אם את מסוגלת, תפילות ומחשבה חיובית עד לבדיקת דופק
תבדקי לנו בשורות טובות

כי אחרי אלף אין משמעות ככ להכפלה.
ואם ח"ו קרה משהו אין מה לעשות
ובשלב כזה גם אם הכל פסק זה לא מדד (היה לי ואז חזר בגדול!)

המשך תקין וידיים מלאות!

יקרה. הלוואי והייתי יכולה לתת לך חיבוק.
זה כואב וקשה כל כך.
הלוואי שיבוא יום ותבשרי כאן בשורות טובות בידיים מלאות שלך 🌹

מאחלת לך בקרוב הריון תקין ובריא ביידים מלאות

מאחלת לך מכל הלב שתבשרי פה בשורות טובות על עצמך בקרוב.
ומעריכה אותך שעם כל הכאב את יודעת להעריך שהיא היתה עדינה ורגישה כלפייך, ואת זוכרת את זה. כי בקלות היית יכולה לשכוח את זה.

מזכיר לי ברווקות שמישהי מספרת ומתלהבת על דייט ראשון ואני אומרת לעצמי יאללה, עוד שניה זה ייגמר.
ופתאום הם מתארסים או שהקשר ממש מתחמם אחרי תקופה.
הרגשה מתסכלת, עם כל השמחה בשבילה.
שיהיה בקרוב, בקלות ובטוב!

גרמת לי להזדהות גם...

חיבוק גדול!
בע"ה בקרוב בשורות טובות!

הלוואי ותיפקדי בקרוב ותגיעי למכסת ארבעים השבועות.

כואבת ומבינה.

פתאום לראות קולגה,
וגיסה
ואת עושה חישוב זריז בראש ומבינה שאצלן זה התחיל מתי בערך שאצלך זה נגמר..

וחברה
ועוד חברה
ושתיהן התחתנו אחרייך....

וזה מאוד כואב. וקשה לי ממש לפרגן. ממש וזה גם עצוב לי שזה סוגר אותי...

ובע"ה.... תתבשרי בטוב. חודש מלא אור בע"ה.

איך זה הגיוני שנשים כבר עברו את השלב שאני עדיין תקועה בו?? הן התחילו אחרי ו'הצליחו' הרבה לפני!!
איך זה הוגן שהן כבר התקדמו ואני עדיין בצרתי??? קנאה ובושה ממלאת אותי. הרגשה של חוסר יוצלחיות איומה למרות שאני יודעת שזה לא אשמתי והכי רחוק מזה אבל עדיין.
זה צורב כל כך
חיבוק לך יקירה

שלכל אחת התכנית שלה..

ואחת לא לוקחת על חשבון השנייה..

ואפשר לשמוח הכי בעולם בשבילה שהיא לא עוברת את המסלול שלי..

כי המסלול שלי לא קשור לאף אחת.. ולא לכמה יתחתנו/יפקדו מסביבי.. פשוט לא קשור..

אז אני צריכה לשמוח הכי בעולם שפחות אחת עוברת את הסבל שלי..

וזה ככה בכל החיים..

השנה התמודדתי על תפקיד בכיר ולא קיבלתי.. חברה שלי קיבלה.. שמחתי בשבילה.. הרי אני בכל מקרה לא הייתי מקבלת אותו.. זו לא התכנית שלי.. לפחות חברה שלי קיבלה.. ולא מישהי זרה.. משמח!! כשהיא התלבטה איתי אם לקחת אותו (אם לאו, זה היה מגדיל את הסיכויים שיחזרו אלי..). אמרתי לה במפורש, שתקפוץ עליו, זהו תפקיד מצויין..

חיבוק גדול על ההתמודדות!!

כשתזכי בע"ה.. זה כ"כ משמח שכל הצער שווה.. ואת תישארי רגישה ל"צרות" של אחרים כל החיים.. וזה כלי מדהים לחיים..

שבת שלום..

נ.ב- לי עזר גם כל הזמן לדמיין אותי במצב שרציתי.. לפרטי פרטים.. זה ממש משמח.. ממלא תקווה שזה ממש מאחורי הסיבוב ובר השגה..

שמחתי מאד בשבילה.
לא קינאתי בילד או בהריון. קינאתי בתמימות, במובן מאליו

בסדרה 'סליחה על השאלה' על לידות שקטות. היה קטע ממש בסוף שמישי אמרה משו כמו - זה נותן פורפורציות בחיים (סבלנות והכלה לילדים אחכ וכו'), אבל זה נאחס, הייתי מוותרת על הפורפורציה הזאת, הייתי רוצה להיות מטומטמת כמו כולם.

מאז הזדהיתי

אבל במציאות אני מרגישה שגם שמחה בשבילה וגם מקנאה כל כך. גם כבר רוצה להיות שם
נכון שלהשם יש מסלול בשבילי
נכון שהכל יהיה טוב בסוף
בינתיים זה כואב כל כך
ולאחרות שמח ונחמד
והלוואי שגם לי יהיה שמח ונחמד
כי בינתיים לא
כל כך לא
וקשה פתאום לראות אותן ולהבין שהן התקדמו ואני תקועה מאחורה
כמו שפותחת הפוסט כתבה
כשםפאום רואים את זה זה תופס אותי לא מוכנה
שורף בנקודה הכי רגישה
רוצה להעלם רחוק שלא אראה, שלא ניפגש, שלא אראה בטעות תמונה שלה מחויכת
למרות שבאמת שמחה שהיא לא עוברת את הסבל שאני כן

מול עצמו כמובן, בזוגיות, במשפחה, בעבודה, עם חברים, בניהול הבית, בלימודים, ממש בכל תחום.
והדבר השני הוא לזכור שהחיים טובים מאד, אבל לא אמורים להיות פשוטים וקלים ומהנים כל הזמן, ושהתמודדויות שונות הן חלק בלתי נפרד מהשגרה.
רק מדגישה שלקח לי הרבה זמן והרבה סבל להגיע לתובנות האלה. קינאתי הרבה שנים באנשים שיוצאים מהבית ויודעים שיגיעו לאן שהם הולכים.

גם אני הרגשתי כך..

דיברתי על האידיאל.. על כך שניסיתי לעודד את עצמי בדרך שכלית..

מכירה את כל מה שכתבת..

עד להגיע למצבים של דיכאון ממש..

ואז מגיע הרגע.. והנס, הישועה מעבר לפינה..

כל רגע יכול לקרות..

לנסות להתרכז בדברים אחרים.. בחיים.. בעבודה.. בזוגיות.. להירגע.. להרפות.. להתפלל..

בהצלחה!!

 

אין לי מה להגיד... רק לשלוח כוחות

למה ככ הרבה? ברור שנמאס לך..
בדקת את העניין הפיזי אם הוא ניתן לטיפול? זה המון לדמם!!
(אם את בהיריון, זה משהו אחר, ומן הסתם את במעקב רפואי. אבל בכל מצב אחר - זה לא סביר ככ הרבה זמן דימום).

אפילו לא התחלתי את אמצעי המניעה!!!! ציינתי רק שזה עוד מחכה לי ממש מעבר לפינה ואני חווה תסכול נוראי בכל מה שה מצווה הזו כרוכה בו

הייתי מבקרת שוב אצל רופא הנשים.

ברור
שאריות שליה
ניסיון לחכות שיוצא טבעי שכשל
ההיסטרוסקופיה
מחכה שהתקופה הארורה הזו תהיה מאחורי

החיים מסביבי ממשיכים ואני עדיין תקועה בלידה, בדימומים, ברחם פצועה, בחוסר יכולה החלמה בסיסית

גם אצלי אחרי הילד הראשון היינו אסורים 3 חודשים.
באמצע היינו מותרים שבועיים במצטבר.
פעם שבוע, אחכ 3 ימים ואז יום.
אני מבינה את התסכול ממש.
אני בסוף הפסקתי להניק ועברתי לגלולות משולבות .

זה עובר בסוף.
אני הסתכלתי על זה ככפרת עוונות. זה ממש ממש ממש קשה.

אבל תראי איך העניין הזה בעצם שומר ומגן עלייך ועל הבריאות שלך. אם לא היית שומרת טהרה, יש מצב שהדבר לא היה מפריע לך בכלל, לא היית בודקת, ולא היית יודעת שיש שאריות שליה, ולא היית במעקב לוודא שזה יוצא..
זאת אומרת, ההלכה לא אמורה להיות כ"כ קשה לקיום (אני לא אומרת שזה קל, אבל בהחלט לא כ"כ קשה) ואם מגיעים למצב הזה, סימן שמשהו לא תקין ודורש בירור וטיפול. וייתכן שאם ההלכה לא היתה קיימת לא היית מבררת ובודקת.

7 שבועות של דימומים לא פוסקים
ואז גילו שארית
וכדורים..ולא עזר
ואז היתר מרב לטבול בתנאים מאוד מקלים
לכמה ימים...ואז שוב..
והמתנה להיסטרוסקופיה אחרי 3 חודשים
ואז האמת שאחרי לא היה נורא- אחרי כמה ימים פסק הדימום לחלוטין ועשיתי הפסק וטבלתי..כן אחרי 3וחצי חודשים מהלידה..

מבינה ממש את הקושי
תקופה מאוד לא קלה

אני בכל זאת לא חושבת שהעניין זה לשנוא את המצווה
כי בעיני כל מצווה היא חלק ממכלול
והמכלול הזה הוא הבקשה של ה' ממני ואני כן מאמינה שהוא דבר עמוק ושמטרתו להביא אותי למימוש הגבוה של עצמי, להיות המקסימום של הטוב והתיקון שאני יכולה בעולם הזה
וגם אם ה לפעמים דורש ממני מאמץ והתגברות
לא הייתי רוצה לשנוא
ולרצות לזרוק הכל כי עכשיו קשה לי

ומותר שיהיה קה
ומותר לבכות
ומותר לומר שנמאס ונמאס
ואפילו מותר לשאול למה

אבל באמת מנסיון- כמה שהיה קשה...
זה נגמר
ושוכחים מאוד מאוד מהר

והיום בעיקר משתמשת בנסיון הזה כדי ליידע בנות אחרות להיות ערניות לדימום או כתמים מתמשכים ברצף ולהבדק תמיד
וגם בענייני טהרה להתייעץ עם רבנים כל הזמן
ולא לפסוק לבד

ובאמת חיבוק
אני ממש ממש ממש מבינה כמה זה קשה
גם אני בכיתי המון

שאני קראתי פוסטים שלך אז ואח"כ וזה באמת נתן לי ידע וחיזק (למרות שכל כךרציתי לא להגיע ל3 חודשים, והנה, עוד שניה אני שם)

אבל הבעיתיות היא בדיוק המכלול!!!
לפני ההריון הנוכחי השתמשתי בטבעת נוברינג שחיסלה לי את החשק המיני. גם אני וגם בעלי סבלנו אבל זה היה הרע במיעוטו.
לפני ניסיתי דיאפרגמה שאפילו אחרי 2 ניסיונות אצל מתאמת וכמה שבועות של אימון בבית (אשכרה!!) לא הצלחתי למקם בצורה נכונה
לפני זה התקן שגרם לדימומים וסתיים כבדים וארוכים, כאב חלש עמום ברחם כל הזמן, הכתמות ובסוף נפל החוצה.
לפני זה כדורי הנקה שגרמו לי לדימום ארוך ומתמשך ומחשבות דיכאוניות ואבדניות (מאמינה שכמעט שלושה חדשים של ריחוק מהבעל אז לא תרמו למצב הנפשי שלי)

אני כותבת את כל זה כדי להסביר למה אני באמת סובלת. למה כבר לגמרי לגמרי נמאס לי ממצווה הזו.

למרות שבזמנים נורמלים היא באמת שומרת על חיי הזוגיות והיא מיוחדת מאד, אצל היא הורסת, מדכאה, מייאשת, מטרידה וכל כך מקלקלת!!!

שומרת לי על על החיים כביכול אבל הורסת כל חלקה טובה בדרך.

וואו, פעם ראשונה שאני כותבת על כך הרבה כפירה על משהו שבעיקרו הוא כל כך טוב. תמיד פוחדת להתלונן ומדחיקה ומנסה להתמקד בטוב אבל כלו כוחותי

הלוואי שבקרוב בקרוב תהיי אחרי

חוץ מזה שלא בא לי להכינס לזה שהיום נידה וזבה זה אותו דבר כי לא יודעים להבדיל ותכלס זה לא אמור להיות ממש ככה.

אבל לא חשוב כי זה המציאות שלנו

 

 

מה שכן חשוב לי לומר שיש פה שתי דברים מעורבבים

יש את המצווה עצמה והקושי שלה וכל מה שאת עוברת עכשיו

ויש את מה שיהיה אחר כך שהוא קשור לאמציע מניעה

ברור שאני לא מציעה לא למנוע כמובן, רק שהרבה מהבאסה זה המניעה ההורמונלית הנוראית הזו

אין לי עכשיו משהו חכם לומר, באמת שלא. רק שאת לא כופרת בכלל. את אשה מתוסכלת

(ואם את רוצה כפירה, קבלי, לא כל נסיון מגיע עם הכוחות המתאימים מה' כמו שאוהבים לומר. לפעמים הכוחות נעלמו איפשהו, ואינם. ככה לפחות אצלי ונשמע שגם אצלך. שתדעי שאת נורמלית לגמרי בהכל)

באמת .רצף של נסיונות ממש לא קלים
וסופר מאתגרים
ואני ממש מבינה את הקושי ואת המרירות המתמשכת מול האתגר הזה

חושבת שזה מובן
ומותר לנו להיות עם שאלה

וכשכתבתי 'מכלול' התכוונתי למכלול- לעצם הקשר שלנו עם הקב''ה,לחיבור לתורה,לכל מה שהתורה מבקשת מאיתנו..לכל ההקשר והמעטפת

כאשאני פוגשת בקושי מול מצווה מסויימת זה עןזר לי להזכר שאני לא מוכנה לוותר על הכל רק בגלל שלי קשה כרגע איתה ספציפית-אפילו אם הקוישי מאוד צודק ומוכח

ומותר להשאר עם שאלה
ומותר לשאול אותה
ולפעמים עדיף שאלה טובה מאשר תשובה גרועה
וכשאני שואלת ועוד לא מתיישב לי ולא מקבלת מענה משרגיע אותי
אני נשארת עם שאלה לא פתורה..שממתינה בתור יחד עם חברותיה ..בתחומים אחרים..עד שימצאו להן פשר..

וגם
מרגיה שכשיש לי שאלה ואני מפנה אותה למקום הנכון-
הכוונה באמת באה עם הכאב לקב''ה ולא רק צוברת הררי כעס בלב
ובאה עם שאלה. לא עם מסקנה מראש שברור שזאת מצווה עם אטימות ונוקשות ושלה' לא אכפת ממה שאני עוברת בגללה ועו
אלא באמת משתפת את ה' בכאב שלי ובקוישי וכן גם בכעס
נכון לא מקבלת תשובה מיד
אבל ןפעמים משהו נרגע מעצם זה שזה לא נשאר שם בפנים ותוסס בינו לבין עצמו

ו..באמת לקחת אוויר
בעז''ה אוטוטו את אחרי
ומקווה שתזכו לנחת ותטהרה בגוף ובלב

וקצת נאחזת בזה
מרגישה זרזיף של שפיות שנוטף מדברייך לעברי
מאמינה שאחזור לקרוא אותך שוב

מקווה בהדלקת נרות השבת להיות שם, עם הכאב שלי ולבקש נחמה, לבקש חיבוק מבורא עולם, מנוחת הגוף ומנוחת הנפש
תודה לך

כשרציתי לקחת מירנה הרב במכון פועה אמר לי שההסתגלות שלו קשה לשומרי טהרה. הוא אמר שיש מקרים של 8 חודשים של דימום
ויש שלא..
בכל מצב, שולחת חיבוק כי זה ממש קשה!!

ולומר פשוט תחליפי זה קל לעשות קשה לקיים. בעבר הייתי עם כל אמצעי מניעה שהוא וכלום לא עבד לי חלק. אני מיואשת

איך נאסרת שוב? קיבלת מחזור או כתמים כדאי להתייעץ עם רב
בקשר לאמצעי מניעה אולי תשקלי משהו לא הורמונלי אני מנחשת לפי מה שכתב שכבר יש לך נסיון עם גלולות?

ושקלתי לערוך אבל מ'כפת לי בעצם. לא עושה שום דבר רע לאפחד רק פורקת משהו נוראי שעוברת כבר תקופה ארוכה מאד 😓

ואני הכי איתך בתסכול. נראה לי כל מי שמכירה אותי פה כבר יודעת שזו המצווה הכי קשה לי בעולם (ולא רק לי, זה ברור)

ואין לי מה להוסיף חוץ מהזדהות עמוקה ותסכול מטורף 

אחרי הלידה האחרונה נטהרתי אחרי 4 +חודשים וזה היה כל כך קשה. מה שאותי החזיק זה שאח"כ ידעתי שתהיה תקופה של שקט בלי מחזור. חיבוק ענקי ואני לקחתי פרימולט נור כמובן בהתייעצות עם רוםא וזה מה שעזר לי בסוף להצליח להיטהר רק כדאי להתייעץ עם רופא לפני ולדעת שבהםסקה של הכדור יכולים להיות שוב כתמים או קצת דימומים. לי היה והסתדר תוך שבועיים בערך..

על גבול הבלתי אפשרי..
אין לי עצות, רק חיבוק!!

המצווה שהכי, אולי היחידה, שמעוררת בי הרבה תיסכול, ובאמת שאני לא מבינה מה עבר על בנות ישראל שהחמירו כל כך.....

 

מזדהה, גם לי היה תקופה מאוד ארוכה

טבילה 5 שבועות אחרי לידה שיום אחרי המקווה קיבלתי מחזור, ובגלל הגלולות דימום מאוד חזק שלא נגמר במשך הרבה זמן, אולי קרוב לחודשיים

בסוף זה עבר

ובנוסף חתונה בגיל מאוחר שכוללת התנזרות של שנים

סיוט!

צרת רבים חצי נחמה?
אז אנחנו היינו אסורים לחודשיים ומשהו מיד אחרי החתונה. סיוט. אבל עבר ב''ה...
תנסי לבדוק אמצעי מניעה שלא עושה בעיות הורמונליות,
ותזכירי לעצמך שמתישהו זה יגמר, ושבינתיים- זה חתיכת נסיון...אבל זה נסיון.

זה קשה בטירוף אין מה לומר. לי הייתה תקופת זוועות של ארבעה וחצי חודשים אסורים אחרי הלידה הראשונה. פחות שבוע של חצי אסורים. בגלל סרזט שהתחלתי מוקדם מדי ודימם ודימם. לבכות. מבינה אותך.... הלוואי שיסתדר מהר

לבכות בהחלט! מקווה שגם זה יסתיים מהר
אבל קולטת שבינתיים אני מעבירה את חיי בלחכות שהזמן הנוראי הזה יסתיים. יש לי עוד שניה ילד בן שלוש חדשים וכמעט לא הצלחתי להנות ממנו באמת אלא כל היום עסוקה בכל הנושא שמסביב
אוף אני כל כך כועסת!!!!!

תומך אוהב ומבין ומנסה לעזור בכל דרך. באמת להוריד את הכובע בפניו!!
הוא לא הבעיה, אני הבעיה

זה ממש חשוב!

אל תתייאשי. בסוף זה ייגמר. ראיתי מה כתבת על אמצעי מניעה. ממש מייאש. אוף. אולי התקן אחר? זה באמת באמת אחד הדברים הקשים שיש. גם לי יש תקופות שזה מכעיס אותי שבא לי להעיף הכל! באמת. פדיחות לכתוב. אבל תדעי שאת לא לבד. הכעס שלי בזמנו היה פחות על התורה אלא על מה שנהיה מזה לאורך השנים. הרבה יותר גרוע מהציווי הראשוני. בסוף הבנתי שזה לא באמת נתון לדיון מבחינה הלכתית ואיכשהו בסוף הדברים מסתדרים והכעס נרגע... בהצלחה מותק

12 שבועות!!!

מלידה ללידה זה התקצר לי בשבוע... (בלידה האחרונה זה לקח "רק" 8 וחצי שבועות...)

ולא היו לי שאריות שליה

סתם דממתי .....

מבינה מאד לליבך!

מחזקת אותך שאת מקיימת מצווה גדולה

ועל כל פעם של אכזבה

את מקבלת זכויות גדולות בשמים!!!

את פשוט גיבורה!!!!

 

זו מצוה קשה ומתסכלת
ובהחלט לא פשוטה!
לדעתי ה' נתן דוקא לנו הנשים את המצווה הזו
כי הוא מאמין בנו ובכוחות שלנו
ה' לא היה נותן משו כל-כך משמעותי ומחייב למי שאין בו את המידות האלה..
ואני בטוחה שיש בך הרבה הרבה כוחות
ונכון שכרגע את לא רואה את האור
אבל הוא שם, ובקרוב ממש!
אוטוטו הכל יהיה מאחור...

מה שאני עושה ברגעים כאלה שבהם אני מרגישה שזה גדול עליי, זה פשוט מתפללת לה' שכמו שהוא נתן לי ניסיון מסוים
שיתן לי גם כוחות להתמודד איתו
ושאראה בחוש, שהוא איתי מלווה אותי ומחזק אותי באמונה
כי בלעדיו באמת שלא הייתי מצליחה.

תתנחמי בזה שיש לך אבא שתמיד מקשיב ואוהב
ועם כל הקושי זה אוטוטו מאחורייך
בחסד ורחמים 💚💛🧡

6 וחצי שבועות אחרי לידה
התחלתי מיקרולט יום ראשון והיום התחלתי לדמם
יהיה בסדר אהובה😘
אני מתפללת שיעבור מהר ובקלות ובינתיים משתדלת להתרכז בזה שיש פה תינוק מתוק וזה לא מובן מאליו
וכמובן בזה שיש לי בעל כל כך מקסים להתגעגע אליו

תתרכזי בזה כמה שניתן!

אין שום סיבה ללחץ. רק להתפלל שיתקדם בקלות ובבריאות...
כדאי לבקש הפניה מרופא משפחה לא.ס ראשון או לפחות לקבוע תור ולקחת הפניה בעוד שבוע וחצי אם אין אצלכם תורות כי כדאי לעשות עוד שבועיים- שלושה בערך

בשלב זה אי אפשר להבין מהבטא איזה שבוע את אז חכי לאולטרסאונד...
זה בטא מצוינת אין סיבה להיות לחוצה...

את יכולה לחשב את גיל ההריון לפי תחילת וסת אחרונה, למרות שאולי באולטרסאונד יעשו תיקון קל