אני מרגישב שא י במירוץ תמיד ב''ה
לקום
להתארגן
לארגו
לפזר
להגחע בזמו
מירוץ בעבודה
לאסוף
להאכיל
ש''ב, מקלחות, כביסות,סדר קל, תיאומים וכו
השכבות
הכנות למחר
לישון בשעה סבירה
חח פרקתי..
ואז אם יש לי תור או נסיעה לבית מרקחת או משהו אחר שצץ אני דוחפת בלו''ז ומקווה שיקח את המינימום זמן האפשרי ופועלת לפי התקווה הזו גם חחחחח
אבל האמת שגם כשאני בבית בנחת אני מאחרת למקומות
שמתי לב נגיד שיש לנן מרפאה כמה דקות מהבית , נגיד אם הכל ללק 7 דק מהיציאה מהבית עד הכניסה למרפאה,
ראיתי שאני תמיד יוצאצ רק בשעה של התור עצמו בתקווה שהדרך תלך מהיר מהרגיל ותיקח 5 דק ואז אאחר רק קצת ולרוב בכלל יהיה תור ולא ירגישו
הזוייייי
כאילו יש לי רצון כל הזמן להיות בכמה מקומות במקביל ולהסםיק הרבה בבת אחת.. ואז זהתפסתמרובה לא תפסת
שהמלחמה לא להישאב לזה היא עבודת חיי...
הרחבתי כאן גם בהקשר של שאלות אחרות שהעלתן,ממש תודהלכולן!!!!