מרחתי דקטרין על השד בגלל פיטריה ואחרי שעתיים בערך הנקתי את הבת שלי ושכחתי לשטוף לפני ..
זה מסוכן??
מרחתי דקטרין על השד בגלל פיטריה ואחרי שעתיים בערך הנקתי את הבת שלי ושכחתי לשטוף לפני ..
זה מסוכן??
דקטרין אורל ג'ל מותר לכתחילה, דקטרין קרם בעיקרון מורידים אבל שמעתי גישה שאומרת שאם כבר אין ממשות של החומר אז לא צריך לשטוף במיוחד.
זה באמת בעיה. ומעצבן שצריך לשטוףאמהלהשמעתי שבחלק מקופות החולים יש מלאי מוגבל ומביאים רק אם יש מרשם.
הפה של התינוק?
הרי צריך לטפל גם בו ..
רופא?
אוף זה מתסכל אותי ממש!!!
זה הגיוני שיש לי גם טחורים וגם כנראה פטריה בנרתיק!!!
מה יהיה????
הקטע הוא שהפטריה יחסית חדשה אבל היום היתה לי צריבה באזור של הנרתיק אבל לא משתן משהו מוזר
מה זה יכול להיות?
בעלי רץ לקנות לי מהבית מרקחת משהו לטחורים וגם לפטריה (אגיסטן)
והרוקחת אפילו נבהלה חח
הטחורים התחילו לי מההריון, דיי בהתחלה... ולא כזה טיפלתי כי לא כל כך כאב, ולא גרד, רק עכשיו קצת התחיל
ועכשיו גם הבת שלי בת 7 חודשים עם אדמומיות רק באזור של השפתיים של הנרתיק (סליחה על התיאור)
ואנחנו ממש מקפידים להחליף מהר את הטיטול, ותמיד לשים קרם.
וזה לא משתפר, כבר שבוע. מה זה יכול להיות?? 
אני שונאת את כל ההתעסקות בדברים האלו שלא ברור אם יעזור כל המשחות
אני סבלתי משניהם בהריון
וזה לא כזה נגיר ממה שאני יודעת

התחושה שהכל מתחרבש
לגבי הילדה תלכי לרופא ילדים היה לבן שלי פטריה בערך בגיל הזה מרחנו משחה אנטיביוטית וסה עבר
כי אם זה לא פטריה אז אגיסטן לא יעזור כנראה...
באסה ממש
כבר היו שרשורים על זה וגם הגבתי שלילד שלי היה ועבר, אבל השבוע פתאום חזר עם טיקים נוראיים ובצירוף קולות, לא משהו שאפשר לפספס, זה פשוט נראה נורא. גם החברים העירו לו על זה
אני לא יודעת לאן לפנות אבל זה חייב טיפול במיידי, יש למישהי עצה מה לעשות?
יודעת אם יש לו קשב? (הוא יחסית קטן אז אני מניחה שלא אבל לפעמים יש קשר בין הפרעת קשב/ תרופות של הפרעת קשב לבין טיקים).
אבל יש לי מספר של ניורופסיכולוג
מבית חולים מאיר. אולי יוכלו לעזור מהר יחסית?
שלחתי לך פרטים של הרופא באישי.
חיבוק!
מדי יום אני מעלה קטעים מתוך #סיפורהתשובהשלי
תודה על הקריאה!
אמא שלי מתחתנת נישואים שניים. הפתעה גמורה. י'אללה אולי גם אצלי יפתח משהו.
כמה ימים קודם לכן הסתובבנו לחפש לה שמלה למאורע. לא מצאנו, אבל לפחות זה קירב בינינו, אחרי תקופה של ריחוק בגלל ה*חזרה בתשובה* שלי. בדרך ברכבת קלה של ירושלים היא אמרה לי: "השתנה לך המבט".
שאלתי: "מה השתנה בו?"
והיא אמרה: "נהיה צלול יותר".
אמא שלי אישה שלא מרבה בדיבורים, אבל העיניים שלה שוות אלף מילים.
ופעם ראשונה שראיתי הערכה בעיניים שלה, בכל התקופה המאתגרת הזאת בינינו.
הייתה חתונה קטנה ואינטימית ברבנות. צנועה כמו אמא שלי. אמא הייתה בשמלת אפור טורקיז מושלמת שהתאימה לעיניים הירוקות שלה. בזמן החופה סבתא לחשה לי :"אני נותנת לה את הברכה שלי." אמא שלי אחרי חופה שלה מברכת אותי : "שתזכי להתחתן עם בן אדם טוב".". ואני מאמינה בברכות. במיוחד בברכות של אימהות.
את כותבת מדהים. תודה שאת משתפת אותנו!
תודה על השיתוף!!
אהבתי את מוטיב המבט/העיניים. הייתי מדגישה אותו אפילו עוד יותר
ובשביל התוספת ממבט עתידי - אפשר לתאר כאן את החתונה שלך ושל בעלך במשפט אחד, שממחיש שהברכה התגשמה...
מרגש ממש 🥹
את כותבת את זה חי כאילו זה מתרחש ממש עכשיו וזה פשוט מדהים
הדפסתי מלא דפי צביעה לקישוט לחנוכה
מחפשת רעיונות מה עוד לעשות איתם (מעבר לצבעים, טושים ומדבקות)
הוא בן 2.4
יש לו קצת בעיות תחושה, לא אוהב להתלכלך
רוצה מצד אחד לחשוף אותו לזה יותר, מצד שני לא רוצה צבעי ידיים כי זה טו מאצ בשבילי - חוששת שהבית ממש יתלכלך מזה
בקיצור, אשמח לעוד רעיונות 
תודה מראש!
למרוח בתוך הדף?
חול ודבק
צבעי מים
וגם גואש וטושטושים..
לי דבק וחול זה מידי אומץ..
אם יש משטחים בציורים אז אפשר להתחיל להתאמן על הדבקת ניירות בפנים (הרבה חתיכות קטנות או צורות גדולות שאת מעתיקה וגוזרת מבריסטול) או הדבקת קרפים מקווצצים..
חול זה באמת טו מאצ עבורי
צבעי מים אקול לנסות
נשמע שזה לא גרוע כמו שחשבתי
שמתי לו גואש או צבעי ידיים על קרטון של קורנפלקס/ בריסטול/ עיתון והוא צבע עם המכחול והיה מאושר, סינר כדי לשמור על הבגדים וזהו.
ברבצק או קליי פחות מלכלך מפלסטלינה
אספנו איצטרובלים, צבענו עם גואש והכנו מובייל איצטרובלים
צבעי ידיים ממש לא מלכלך את הבית אצלנו, שמה לו על קרטון גדול, הוא מורח ואז שוטפים ידיים וזהו, יורד בכביסה בקלילות ושוב דבר חוץ מהידיים, הבגדים והקרטון לא מתלכלך. אני מראש שמה על חומרים סופגים כמו קרטון או דף, או במקלחת, בלי בגדים ולמרוח על הדפנות ואז לשטוף. מכירה ששמים צבעי ידיים דווקא על חומר לא סופג כדי שלא יגמר, פחות אהבתי. אגב, בעיני זה יוצא גם תוצרים מהממים, על דף מריחות עם גוונים של הצבעים, וצורות שעושים באצבעות, נותנת לזה להתייבש ואז גוזרת מזה צורות (למשל לכתר יומולדת של הילד עשיתי ככה ואז גזרתי את המספר, או פעם אחת הכנתי מזה פתק יפה למישהי)
או שיכולה לקנות מכל חברה שיש בחנות?
כנל לגבי גואש, צבעי מים, טושים וכו..
אחרת אתה סתם לחוץ ואם משהו מתלכלך זה ממש מבאס!
אצלי אוהב טושטושים זה כייף כי מצד אחד אפשר ללחוץ חזק ןמצד שני אפשר לצייר כמו טוש
אגב, אם באלך צבעי ידיים אפשר באמבטיה זה מתנקה ממש בקלות
את יכןלה לקנות עיניים זזות ופונפונים ילדים עפיםםם על זה
ניסתם חותמות? אצלי ממש ממש אוהב
אגב, איזה דפים הדפסת? סתם ציורים או דפי עבודה? מחפשת גם
ציירנו עץ והדבקנו את העלים ןהפרחים
כל כך שמחח
יש איזה אתר של דפי צביעה, אחפש רגע את הקישור
להדביק קרעי נייר/עלים מבחוץ/קרפים מכווצצים עם דבק נוזלי
צבעי ידיים אפשר לעשות באמבטיה! זה להיט ממש. משאירים רק עם טיטול, נותנים לו לצבוע להנאתו את עצמו את הקירות וכו וכו, ובסוף נותנים לו סקוץ לשפשף את הקיר ועם מים חמים הכל יורד.. רק תקווי שלא תהיה הפסקת מים פתאומית🫣🫣 קרה עם אחיות שלי הקטנות שהיה פתאום פיצוץ בצינור וסגרו את כל המים ברחוב, והן נשארו עם עור כחול איזה יומיים כי זה נספג, נראו קצת דרדס😆😂
אחלה רעיונות
עם איזה סוג דבק מדביקים על הנייר?
דבק לבן נוזל?
שבועיים אחרי לידה
כאב פתאומי בצד שמאל בבטן התחתונה שמקרין לגב
לא עובר כבר שעה…
רעיון? יש לי תור לרופא נשים רק מ16:00
סתם עצירות.
אם זה מחמיר תגשי למיון בבוקר
לא מחייב שאת צריכה רופא נשים. נראה לי במקרה כזה תתחילי ברופא משפחה
תרגישי טוב יקרה.
כמעט שבועיים אחרי לידה, כאבים חזקים מאוד באחד הצדדים של הבטן
לא זוכרת איזה צד.
כמעט הלכנו למיון, ואז הבנתי שזה אוויר כלוא🤦🏼♀️
מעלה אופציה, אולי זה זה
אתן אומרות לה, או למנהלות? או שמשאירות לעצמכן?
מתלבטת עד כמה לשאול פה שאלות אנונימיות
כי כרגע אין לי אפשרות להשתמש בניק האנונימי של הפורום.
אני מפה בניק חדש כמה חודשים אחרי שהייתי פה במהלך השנים בניקים אחרים.
או דרך מנהלות או פותחת משתמש חדש רק בשביל להגיד..
ככה גם הייתי רוצה שיעשו איתי..
ומניחה שגם אותי לא זיהו (אם זיהתן לרשום לי מידדד🤪)
אם הייתי מזהה דבר ראשון הייתי מודיעה לניקית
בחשבון שעלולים לזהות אותה, ולכן כדאי לטשטש פרטים. אם מישהי חושפת פה פרטים אישיים ובלעדיים שאפשר בגללם לזהות אותה, בעיניי זו אחריותה הבלעדית.
וממש לא לחכות שמישהי תזהה אותך ואז להיות זהירה. כי מה שכבר כתבת - לא נשמר בסוד יותר.
וגם שמחתי כשאמרו לי.
עכשיו כבר לא מנסה להישאר אנונימית, כותבת דברים שאני יודעת שמי שמכירה אותי יכולה לזהות, ולא מצפה שכל אחת שמזהה תגיד לי.
אבל בהתחלה כשעוד כן רציתי להישאר אנונימית, זה כן היה משמעותי לי לדעת שיש מישהי שיודעת מי אני, וזה כן שינה את ההתנהלות שלי אחרי שהיא אמרה לי.
חושבת שזה בהחלט מתבקש לעדכן, ישירות או דרך המנהלות...
לא זיהיתי אף אחת ולא חשבתי/חושבת שאזהה
אבל הייתי שמחה אם מישהי זיהתה אותי שתגיד לי
כשמודיעים לה, גם אם זה דרך צד שלישי, עלול לחשוף אותך.
אם מגלים לה: זיהיתי אותך, מבלי להזדהות מאיזה מעגל, זה לא ממש יעזור לה.
ואם אומרים לה צאיזה מעגל (משפחה, עבודה, יישוב) גם אם לא מגלים לה מה הניק, זה מגדיל את הסיכויים שבהמשך היא תצליב מידע ותזהה מי את .
לכן אני חושבת -לא צריך להודיע, אבל לא באמת זיהיתי פה אף אחת ...
לא מבינה - למה זה לא יעזור לה?
היא לא צריכה לדעת מי זו שזיהתה. היא רק צריכה לדעת שהיא כבר לא אנונימית, ויש מי שקוראת אותה שמכירה אותה גם מהחיים האמיתיים במעגל כלשהו.
והיא כבר יכולה להחליט מה לעשות עם זה.
כשגיסתי זיהתה אותי, היא כתבה לי שזיהתה דרך הניק שלה במסר אישי, בלי להזדהות בעצמה. לא ידעתי מי היא, אבל באמת ברגע שידעתי שהניקית הזו מכירה אותי ויותר שמתי לב להודעות שלה, לא לקח לי הרבה זמן לזהות מי היא... (אבל היא לקחה את זה בחשבון).
את המסר, גם באופן עקיף, זה עלול להיות ברור שזו היא שזיהתה (מכל מיני סיבות שונות, אומרת מניסיון).. ואז זו שזיהתה עלולה לעמוד במצב לא נעים וחשוף, רק כי רצתה להיות נחמדה ולומר שזיהתה מישהי.
אז לא, בעיניי זו לא בעיה של זו שזיהתה, אלא של זו שלא שמרה את הפרטים האישיים שלה לעצמה! אם היא רוצה שלא יזהו אותה שלא תכתוב על עצמה פרטים מזהים בצורה כל כך לא אנונימית. ואני יודעת שזה נשמע אגואיסטי, אבל זה צד שחשוב להשמיע- מי שלא רוצה שיזהו אותה, שתטשטש פרטים.
ברור שמי שמרגישה שעצם זה שהיא תגיד יחשוף אותה, ולה לא מתאים להיחשף - זכותה לא להגיד.
אבל לפעמים אפשר להגיד (או להעביר דרך צד שלישי) אחרי כמה זמן, כשהמידע שחשף כבר פחות טרי ואז אולי זה לא יחשוף.
ובכל אופן - בעיני, אם מישהי מזהה מישהי שהיא מכירה ובוחרת לא להגיד לה, אז אולי יותר ראוי לא להיכנס להודעות שלה בפורום. ואז אם היא כותבת דברים שאמורים להישאר אנונימיים, זה אכן יהיה כך.
(כמובן שאני לא מדברת על מישהי שלא מנסה במיוחד להיות אנונימית. או שכתבה במפורש שלא נורא אם מישהי מזהה ולא אומרת לה).
של בנות שאני חושבת שזיהיתי.. אבל שוב, אם חשוב להן לא להיחשף, אז מן הראוי גם לא לכתוב בכותרת של ההודעה דברים אישיים. אני מייד מדלגת על ההודעה כשאני רואה את שם הניק, אבל אם היא כותבת דברים אישיים בכותרת אין לי אפשרות שלא לקרוא. ובאמת כבר חשבתי להתנתק מהפורום בגלל זה, אבל זה לא פייר שאצטרך לצאת מהמרחב הזה כי מישהי לא שמרה על הפרטיות שלה ולי לא התאים לחשוף את עצמי בפניה.
לפעמים מזהה לפי סגנון הכתיבה אבל ממש לא בנוהל קבוע. לא תמיד משנה לי מי כתבה את התגובה. אפילו לא מי כתבה את השרשור.
לרוב כן שמה לב אבל זה כן קורה לי הרבה פעמים שחוזרת לבדוק מי הכותבת..
וחשבת שאני מתכוונת לניק הישן שעוד היית כותבת בו.
אבל הכרתי אותך מספיק לעומק כדי לזהות איפה שנזהרת מאאוטינג...
💗
ומהר מאוד את כתבת לי שזיהית חזרה..
ובאמת הנחתי שזיהית את הניק היותר ישן שלי, שכגר ידעתי שחברה אחרת זיהתה אותי בו, אז לא נזהרתי בו יותר מידי להסתיר את הזהות שלי.
ודי מהר זיהיתי שזו את.
ואז במטבח של ההורים שלי אמרת לי שזיהית את שני הניקים, גם את השני שבו השתמשתי כשהעדפתי שלא יזהו...🙂
אולי אני לא זוכרת מדויק. אבל אני זוכרת שהיה שלב שקראתי את ההודעות שלך בפורום כשאני יודעת שאני מכירה אותך אבל לא יודעת מי את...
לאיזה ניק התכוונתי.
לדעתי זה היה הפוך
אמרתי לך פנים אל פנים
חשבתי שדיברתי על הניק הישן ואמרת שלא אכפת לך מאנונימיות
אולי אחרי שנתקלתי בניק הישן הבנתי למה התכוונת וכתבתי לך באישי שזיהיתי אותך?
בסוף גם אם לא שיתפת מאיזה מעגל את מכירה(מה גם שזה פחות יעיל בעיני) זה אוטומטית חשוף יותר, ומה זו אשמתה של שכנה שלי שאני לא מקפידה על אנונימיות?
חושבת שגם מניק רגיל יש דרך לשמור על אנונימיות יחסית אם זה חשוב לך, ותמיד אפשר לפתוח ניק חדש לנושא מסוים.
אז כנראה שזה ממש אינדיבידואלי
ואז כתבתי לאותה ניקית בפרטי.
לעצמי החלטתי באיזשהו שלב שאני לא שומרת בקנאות על האנונימיות שלי ובהתאם לכך לא כותבת דברים שמבחינתי הם טאבו.
אם מישהי מזהה אותי, מוזמנת לומר לי או שלא. מה שבא לה
שמחתי מאוד כשאמרו לי, ונורא התפדחתי מדברים שכתבתי בעבר שנמצאים בכרטיס האישי שלי...
אז שתדעו שגם אם אתן לגמרי אנונימיות, יום אחד מישהי אולי תזהה אתכן ואולי זאת תהיה מישהי משועממת או סקרנית שתקרא את כל הכרטיס האישי שלכן ותדע את כל מה שכתבתן כשעוד הייתן אנונימיות לגמרי...
בעיני ממש לא שייך להיכנס לכרטיס אישי של מישהי שזיהינו ולנבור בהודעות ישנות שלה.
(נכון שאף אחת לא יכולה לדעת שאחרות לא יעשו את זה, אז כדאי לכל אחת להיות זהירה עם מה שהיא כותבת. ויש סיכוי שגם יש דברים שפשוט זוכרים... אבל בכל זאת - מי שמזהה מישהי שהיא מכירה, מן הראוי לא לחפש במיוחד הודעות ישנות שלה...)
יכול להיות שהראש היה בזוית אחרת.
שתשאל את הרופאה שלה...
שינוי פתאומי מצריך אולי מעקב
ראש גדול בשבועיים
אצל השני עצם ירך הייתה קטנה בשבועיים
נורא נבהלתי
דמיינתי דברים מפחידים
נולד תינוק מתוק ממש
עזבי את זה שטעו במדידה בחצי קילו
שזה מטורף!!!!!
ב''ה הכל תקין היום
גם לי היה בערך ככה
לא להתרגש
זו רק מדידה
גם אם הראש יותר גדול ביחס לגוף זה בדרכ בקטנה הבכור שלי ככה
אני בהריון ובהכחשה... אחרי 3 הריונות עם סימפיזיוליזיס קשוח ודיכאון סמוי (לא מטופל בצורה מסודרת) קיוויתי שלמרות הפסקת המניעה שיקח זמן עד שהיריון יגיע. קיוויתי להכנס קצת יותר לכושר לרדת קצת במשקל (המניעה לדעתי הפריעה לירידה) והבדיקות דם הראו שהביוץ רחוק.
אבל משמים הוחלט אחרת בעוד אני מצפה למחזור אחרי חודשיים כמעט גיליתי שהגיע הריון...
כל דבר מרגיש לי כמו להזיז הר גם פיזית מרגישה גרוע, כל צעד זה כמו משקולת כואב לשבת כואב לעמוד ואני חסרת סבלנות. וגם נפשית קשה לי הכאבים וקשה לי ההריון ואין לי כוחות לקבוע תורים ובדיקות ופיזיותרפיה ומעקבים. אני חוששת שיש לי סכרת (כי הדיאטנית לפני ההריון הלחיצה אותי שסוכר 95 בצום זה טרום סוכרת)
התור לרופא נשים רחוק אז הוצאתי הפניות מרופא משפחה לבדיקות דם ואולטרה סאונד.
כמה נורא זה אם לא מגיעים למעק עד שלב מאוחר?
לפי החישוב שלי יתכן שזה יהיה כבר חודש רביעי...
למרות שלדעתי כל מי שסביבי חושד שאני בהריון כי ההליכה לא משהו אני לא מעדכנת כלום עד שאדע שהבדיקות תקינות.
מה הייתן עונות לשאלה את בהריון? לדעתי אני סביב שבוע בין 11-15
המקוריתאחרונהלא יודעת לענות לגבי כל השאר ככ, אני בגדול מרגע שרואים כבר לא מכחישה..
היי אשמח לדעת אם למישהי קרה ביום חמישי עשיתי בדיקת הריון יצא פס חזק ופס חלש ובצהריים התחזק כפי שאתם רואות ביום שישי עשיתי בדיקה יצא ללא פס חלש ובשבת בבוקר היה לי ממש טיפה של דימום בניגוב צבע בזוקה כזה והיום אין כלום בניגוב ברוך ה' חשוב לציין שעדיין אני לא באיחור נשאר יומיים לפני איחור היום בבוקר שוב עשיתי בדיקה ויצא פס אחד האיים למישהי קרה ?
אם כך הבדיקות אותה חברה
אני מבינה שהיה בחמישי 2 קווים והיום יש רק קו אחד..
כלומר היה חיובי ועכשיו שלילי
מקווה שזה לא הריון שהתחיל ןהפסיק להתפתח
תעשי בדיקת דם זה הכי אמין.
היה לי שחלק בדיקות הראו קן וחלק לא..
את עטד בשלב מוקדם
בעז"ה שהכל בסדר אבל כמו שכתבו פה יכול להיות הריון כימי
סביר להניח שיתחיל דימום רגיל בקרוב
אם לא תבדקי שוב בדיקת דם
סביר להניח שאת צודקת חחחח כי עכשיו התחיל דימום
מאכזב אבל עם הפנים קדימה בעז"ה
תודה רבה לכן על הכל!! על התמיכה, והעידוד , ושהייתן כאוזן קשבת עם כל החרדות שלי💗
איזה כייף שחזרת לעדכן!
מזל טוב!!!
כל כך שמחה לשמוע שהכול הסתיים בבריאות ובשמחה!
שתהיה לכם הרבה נחת!
וואו מלא מזל טוב!!!
שיהיה לכם ממנו רק נחת!!
בדיוק הבוקר נזכרתי בך וחשבתי עלייך
חשבנו עליך הרבה אפילו פתחתי שירשור לאן נעלמת
שמחה לשמוע שאת בטוב❤️
איזה כיף לשמוע!!! ממש מרגש אחרי כל מה שעברת.
מקווה שסוף ההריון והלידה עברו יותר בנחת.
מזל טוב גדול והמון נחת ובריאות!
מרגש בטירוף!!!
דאגתי לך!
זוכרת כי הסיפור שלך היה ממש דומה לשלי עם הדימום
בשעה טובה כל-כך משמח לקרוא בשורה כזאת משמחת על הבוקר
מלא נחת!!
יש לנו אירוע משפחתי ואני ממש רוצה להצליח לעשות הפסק יום לפני..
של המחזור.
לימון סחוט כמה פעמים ביום. זהמזרז את הוצאת הדימום.
ולנקות ממש בעדינות עם אצבע או עד. זה עוזר אם יש שאריות דימום
אומרים לשתות קינמון ומיץ לימון אבל אני לא יודעת מתי ואיך...
וגם - אם ממש חשוב לך אז לעשות בדיקה ולשאול. גם על הבדיקה של היום הראשון אם יש ספק.
הרבה פעמים צבע שנראה לנו אוסר הוא בעצם טהור
אגס וגינלי, זה כמו כלי כזה שעושה שטיפה פנימית עם מים רגילים מברז, שמעתי שזה ממש מקצר
לא מצאתי את זה בסופר פארם
ולהתפלללללל
הרבה דברים להניח אותם.
בכל הלידות הקודמות זה היה השלב שבו חזר לי המחזור, ועכשיו הוא לא חוזר, ניסיתי להכין את עצמי לזה אבל עדיין זה מאכזב, עבר כל כך הרבה זמן אני מאלה שהמחזור מגיע ממש מאוחר בהנקה, ועם כל היתרונות אני כבר מתגעגעת למחזוריות שלי. מצד שני אני מהרהרת שאם אני אהיה עכשיו בהריון אני לא אשרוד, אני כל כך עייפה לאחרונה שזה והריון לא הולך ביחד.
ומצד שלישי גם קצת נמאס לי להניק (בגלל הפיקה בהמשך) ושוקלת לגמול, אבל למה שהילד הזה יהיה מקופח? את האחים שלו הנקתי הרבה יותר. ותמיד רציתי להניק עד גיל גדול.
וזה מביא אותי לעוד פריקה, משהו נדפק אצלי ברצפת אגן, פתאום יש לי מלא דליפות שתן, אני פשוט לא מצליחה להתאפק, וזה הכי הרבה קורה בהנקות לילה, אני מניקה אותו על קוצים, מניחה מהר ורצה לשירותים ואז הוא בוכה כי הוא לא סיים, כאילו משהו בהנקה גורם לי לצורך כזה להתרוקן. אבל זה לא רק שם, פתאום מול לקוח, אני מוצאת את עצמי רוקדת על הכיסא, מצווה על רצפת האגן שלי להתכווץ, כמו שלמדתי, כמו שפעם ידעתי, ולא מצליחה ומרגישה משהו זורם, ומנסה בכל הכח לעצור וסופרת את הרגעים כדי לסיים כבר עם הלקוח הזה ולרוץ לשירותים (לפני כן לא הרגשתי צורך בכלל, זה קורה פתאום ולא אחרי התאפקות של יום שלם) ברוך ה' זה נשאר בטייץ ולא עבר לחצאית, אבל זה הכי מביך שיש.
ועוד משהו, כשאני כן מכווצת את רצפת האגן אני מרגישה אי נוחות כזאת כאילו תקוע לי ביסלי בנרתיק, לא יודעת למה.
ואני לא אחרי לידה! כלומר כן אבל יותר משנה אחרי, למה זה קרה פתאום?
קודם כל חיבוק גדול. תחושה ממש מתסכלת שהגוף בוגד בי...
•אני לא מדברת מניסיון על התחושה בנרתיק, אבל נשמע לי שכדאי לעשות בירור גניקולוגי, אולי יש איזה שאריות שלא ראו אותן מאז הלידה? אופציה אחרת הגיונית היא שאכן המבנה השתנה, וכדאי לגשת לפזיותרפיה, בודאי כשזה מגיע עם הדליפה.
•בעיני כל ילד לעצמו, לפי המצב והכוחות שלך -שלכם- של הבית. בכלל לא בטוח שאם את מרגישה שההנקה עכשיו היא עול, להשקיע בזה יתרום לקשר שלך עם הילד, ואולי הפוך. כמו שאני רואה את זה, כשתחילים קשיים שאפשר לפתור בחוסר התעקשות ובחירה בנינוחות, כל המערכת מרויחה מזה, וההתעקשות גורמת לצבירת תסכולים ומחסור חמור באנרגיה. לכן לא להשוות בין ילדים מצד *אורך* תקופת ההנקה אלא *לכוחות שלך* לשאת את המשימה הזו.
•וכדי למנוע מצב של להפסיק הנקה באמצע או כמעט תאונות בזמן פגישות, לשים לך תזכורות אחת לאיזשהו זמן בין פגישות לקום להתרוקן בשירותים כדי שלא יפתיע אותך, וגם קבוע לפני ההנקה. גם אם כבר התעורר ובוכה, קודם את לשירותים ואז הנקה רצופה נשמע לי יותר נעים גם לתינוק. מקוה שיועיל ואם לא נראה לך תתעלמי.
בהצלחה עם זה! 🧡
אולי באמת שווה לגשת לבירור, זה לא נראה לי שארית כי אין דימום, אבל אולי הרופאה תדע דברים שאני לא חשבתי עליהם.
צודקת על הילד, אבל הוא מאוד אוהב את ההנקה בפני עצמו ואני כן רוצה לתת לו את זה, אבל אולי באמת אני אוכל להעניק לו יותר דווקא אם אני לא אניק. (אצלו אני כן משלבת קצת תמ"ל, מה שלא היה עם האחים שלו)
ותודה על הטיפ בסוף, אני אנסה ליישם, לרוב אני הולכת כשמרגישה צורך, הבעיה היא שהמקרים האלה הם כאילו מאפס למאה, בבת אחת מגיע הצורך ותוך כמה דקות כבר לא מצליחה להתאפק ודולף.
בעזרת השם כמה חודשים זה מאחורייך,יש פיזיותרפיה לרצפת אגן דרך הקופה אבל בד"כ לוקח זמן .בגלל התאור שלך הייתי מנסה ללכת למישהי פרטית מומחית-את לומדת פעם פעמיים את התרגילים ואחכ מתרגלת לבד בבית.
מי שמתמידה רואה תוצאות ממש מהר.
ולגבי התחושה בהנקה/עבודה
קראתי פעם שמדובר הרבה בדפוס חשיבה נגיד ברגע שאת מניקה אז הראש והמחשבה שלך פנויים ואז ישר מה שקופץ לך זה הצורך להתפנות.
תנסי לעבוד על להסיח את הדעת,לא להתאפק אבל כן לנסות לחשוב על משהו אחר אם זה אכן חולף תתמידי גם בזה
בהצלחה רבה
אני מכירה את התרגילים אבל עכשיו הם כאילו לא עוזרים, אני מנסה לכווץ את השרירים הרלוונטיים כמו שהתאמנתי וכמו שאני יודעת וזה פשוט לא עובד, אולי משהו נחלש משמעותית שם ואני צריכה פיזיותרפיה שוב.
וזה לא דפוס חשיבה, אם אני לא מנסה בכל הכח להתאפק זה פשוט נוזל החוצה... גם כשאני לחלוטין מרוכזת במשהו אחר. בהנקה זה מוכר לי מהימים/ שבועות הראשונים, כשמניקים ויש כיווץ כזה של הרחם וכל האזור ואז כשאני מניקה אני חייבת שירותים, הקטע שזה עבר ואחרי יותר משנה חזר שוב.
שלא צריך להימשך!!!
מעודדתאותך למצוא פיתרון!
בשלב ראשון אולי להפסיק הנקות לילה? נשמע שהן סיוט בשבילך...
שלב שני כדאי באמת לפנות לפיזיו זה באמת זה טיפול שהוא קריטי בכל מקרה.. בטח לקראת הריון....
ומתחברת לקולות שלא להשוות לילדים אחרים.. כל ילד חהסיטואציה שלו...
בלי הנקות לילה תהיי גם פחות עייפה בע"ה..
חיבוק על התחושות!!!
ובהצלחה גדולה❤️❤️
ממש משמעותי לקרוא את זה
להפסיק הנקות לילה יכול להיות יותר מתיש מלהניק, אבל אם לא ננסה לא נדע, אז אולי אני אנסה, כשאני אמצא קצת כוחות להתחיל תהליך כזה...
וכן, משתכנעת שאניצריכה פיזיו, רק רופא נשים יכול לתת הפניה או שגם רופא משפחה יכול?
קודם כל תור לפיזיותרפיה רצפת אגן, בטח אם את שוקלת היריון בעתיד הקרוב או הרחוק. בעיני אם את במצב של דליפת שתן ממש לא הייתי מוותרת על מניעת היריון עד שזה מסתדר.
ובכיוון אחר - אם לא חזר לך המחזור ולאחרונה את נורא עייפה - שווה לבדוק היריון.
למה צריך למנוע? אני מבינה שרצפת אגן חזקה זה קריטי בהריון, אבל זה דבר שאי אפשר לחזק תוך כדי הריון?
ולגבי המחזור, גם עוד לא חזר הביוץ ככה שלא יכול להיות הריון, אני מדי פעם גם בודקת לוודא, אבל אני מכירה את בגוף מספיק טוב וכבר למעלה משנה שהוא יבש, בלי הפרשות, בלי חשק, בלי אנרגיות (אני סתם מגזימה אבל מתגעגעת למחזוריות שלי כבר)
הייתי אצל פיזיותרפיסטית וזה מה שהיא אמרה. מרגיע אותי שזה לא משהו דפוק בי...
אני עובדת בסמוך לסייעות.
כל הזמן לשון הרע..
על ההורים
על סייעות אחרות
על גננות אחרות
וזה כאילו בהקשר לעבודה -נגיד ילד מאחר,וואי אוי...
זה לשון הרע
גם אם זה קשור לעבודה
כל הזמן דיבור על אחרים.
חוץ מהלשון הרע היא מקסימה ממש והיה לי חבל על החברות הזאת - כי נפגשנו כל ליל שבת והיה לי נחמד איתה
לפני כמה חודשים הצטרפתי למיזם של שמירת הלשון לזכות החטופים
בפעם הבאה שנפגשנו אני כביכול התחלתי ואמרתי לה ''ווואיייי את שומעת רגע סיפור הזוי?????'' ואז מייד הוספתי ש ''יואו לא באלי לדבר עכשיו כי זה בדיוק השעה שצריכה לשמור..''
'יתפץי אותה במיזם
היא נורא התלהבה והצטרפה
ממש 'במקרה' לקחתי שעות לשמירה דווקא מתי שרגילה לפגוש אותה
כי באמת לשמוע בנאדם כל היום מדבר בגנות אחרים זה בלתיייייייי
למדתי שאין טעם להמשיך לדבר במצבים האלו...
ובדר"כ נרדמת בעצמי מתוך בכי.
מבאסססס
אהה אהבה ואז נחירה 
יש להם פששוט כפתור שלturn off ברגע שיעפים
הוא אומר לי אני לא נרדם ,אז אני בתגובה : להתחיל לבכות לך? לדבר ,לספר ???? עובד כמו קסם.
גברים מה נסגר איתכם?
1. בן הארבע וחצי כ----ל הזמן מכניס דברים לפה. כל הזמן. חפצים שונים, את הציצית, את הקצה של הסוודר, את הכיפה, את המוצצים של האחים שלו, את הידיים אם אין לו כלום...
הוא גם מבקש חיבוקים חזקים ומוחצים. אני מבינה שיש לו צורך בתחושה אבל לא יודעת מה לעשות עם זה מכאן.
אשמח לעצות או תובנות.
2. בן כמעט שבעה חודשים לא מתעניין באוכל. כלומר, רק במתוקים. עושה פרצופים נגעלים, ונראה שהוא עושה את עצמו נחנק ומקיא... ניסיתי מרק ירקות, טחינה, מלפפון, בטטה ועוד, נותנת ממה שאנחנו אוכלים.. הגדולים ממש רדפו אחרינו כדי לאכול..
לשחרר? לנסות כל הזמן?
בא לי שישחרר אותי קצת מהשאיבות בעבודה...
רק הפוך. (הגדול - תחושתיות יתר, אצל הקטן - רגישות לתחושה)
אצל הקטן הייתי מרפה, למען האמת. הוא עוד די קטן. (אם קשה עם השאיבות - אולי שחלק מהמנות יהיו תמ"ל? סליחה על שאלת הכפירה...)
עם הגדול אפשר להתחיל תהליך בהתפתחות הילד וללכת לריפוי בעיסוק. תתחילי ברופא הילדים - הוא ייתן לך טפסים למלא ויפנה להתפתחות הילד. תתכונני לתהליך ארוך... אפשר לקצר תהליכים וללכת בפרטי לריפוי בעיסוק - אם מתאים לכם...
בהצלחה!
הרי לא לעולם הוא ינק.. אני מעדיפה לא לבנות על מטרנה ולהמשיך לשאוב כל עוד זה אפשרי לי (לא גרים בארץ ולא רוצה לסמוך על ייבוא/מלאי כדי לא להיתקע), למרות שיש בבית מטרנה זמינה למקרה הצורך. גם זה לא לעד, בגיל שנה בערך אני גומלת מהנקה ככה או ככה...
גם לגדול אני לא דואגת, פשוט רוצה שזה יפסק, אני חושבת שלהכניס דברים לפה בגיל הזה זה עוד בנורמה, אבל לא במינון הזה.
נתחיל לברר על ריפוי בעיסוק.
תודה!
אצל הילדים שלי ההמלצה הייתה לתת את הגירוי שהוא זקוק לו בפה בדרכים אחרות. למשל: לאכול גזר, תפוח- דברים קשים, ללעוס מסטיק (אם מתאים לך לתת בגיל הזה)
בנוסף אני השתדלתי לתמלל את הצורך ולהגיד "מה כן" למשל "שאלתיאל אתה צריך משהו ללעוס? מעדיף ללעוס שרשרת סיליקון, גזר או רצועת בד?"
גזרתי רצועות מבד חזק וזה הוגדר כבד שמותר ללעוס. אם הוא לעס את החולצה הזכרתי שמותר ללעוס את הרצועות אבל אנחנו רוצים שהחולצה תישאר שלמה. אני מבינה שלא לכל אחת זה מתאים.
שרשרת סיליקון- שרשרת עם תליון סיליקון שמיועד לילדים שזקוקים לגירוי באזור הפה.
בשולי הדברים אגיד שאותי זה ממש מגעיל שהם לועסים את החולצה והייתי צריכה להתגבר על עצמי כדי להגיב בצורה מותאמת..
בהצלחה!
קצת אחרי גיל שלוש..
לאחרונה באמת לימדתי אותו ללעוס מסטיק. ננסה יותר.
וגם שרשרת סיליקון ננסה.
תודה!
הייתי הולכת לטיפת חלב להתייעץ
יש לי ילד בגיל הזה (4) ובאמת לפני כמה חודשים היה לי חשש ממשהו ספציפי, הלכתי אליה והיא הרגיעה אותי ב"ה. יש להן ידע, הן יודעות לתשאל אותך ואת הילד והן יודעות להפנות שצריך.
כמובן זה רק אני..
ללכת להתפתחות הילד לאיבחון.
2. לא לתת מתוק בכלל מעבר לפירות, הוא עוד קטן. רפלקס ההקאה זה כשהוא מתרגל לדברים חדשים. תמשיכי לתת אבל גם בלי לחץ. הוא רק בן 7 חודשים...
שלי היו מעל שנה כשממש התחילו ארוחות. לפני רק דייסה
לא נעים לשאול עם כל שרשורי הבודקת😅אבל
ראיתי בתחתונים עכשיו כתם עצום של הפרשה ורודה
חודש וחצי אחרי לידה וככ מחכה לטבול
זה משהו שיש מצב לתלות בפצע? (כמובן שואלת את הרב)
אפשר או שצריך קודם שרופא יראה שהכל תקין במקום, התפרים, הרחם וכל מה שהשתנה? יש עניין שהביקורת תהיה דווקא 6 שבועות מהלידה או שאפשר להקדים?
תודה מראש לעונות ומצטרפת לתקוות של כל המחכות למקווה בקרוב אמן סלה חחח
לשים לב שהאיזור לפעמים יבש/ כואב.
אני פעם התקשרתי לתור טלפוני בשביל המרשם למניעה ואחר כך באתי לבדיקה אחרי 6 שבועות
לפני הלידה
רופא דרוזי, אמר שמבחינתו אין בעיה כל עוד ההלכה מאפשרת 
הביא לי כבר אז מרשם לנוהרינג - כי התלבטתי בין זה להתקן..
בסוף טבלתי הרבה הרבה אחרי הביקורת של 6 שבועות חחח
הלכתי לביקורת 5 שבועות מהלידה והיה בסדר .. עשיתי אולטראסאונד ולא אמר לחזור שוב בגלל שהקדמתי
שלא הייתי בפורום
מתלבטת אם לפתוח כמה שרשורים או לרכז😉😉
טוב אני אתחיל משתיים...
1.אנחנו גרים בקומה שלישית , עם מדרגות נוספות מחוץ לבניין, הבן שנתיים בלי עין הרע תודה לה' על הכל, התחיל חזקקק את גיל שנתיים וקבוע מסרב לעלות , יש לי לפעמים דברים שעובדים כמו בוא נראה חתולה וכאלה..
אבל לרוב כולם כבר רוצים הביתה ואני נשברת ומרימה אותו כל המדרגות וזה כואבבב לי אח''כ ממש.... (בסימפי..)
זה קרוב לכביש אז לא יכולה לנטוש...חחח
וגםהוא יכול פשוט למרר בבכי שעה ולחכות שאקח אותו אם נגיד אני משאירה אותו לעלות בעצמו את הקומה האחרונה
קבוע גומר אותי
ואם קורה פעמיים ביום אז מפרק אותי ממש.,
תוהה אם יש מה לעשות...
ו2. זה סבבה לדעתכם מיטת קומותיים שמי שישן למטה לא יכול להתיישב זקוף כי הגובה נמוך?
תודה מראש❤️❤️❤️
1. הבן שלי בדיוק ככה היה, 2.5 קומות לעלות
אני עושה איתו משחקים של תופסת למשל
שכולנו רצים הביתה
או למשל נותנת לו לבחור בין 2 אופציות: ללכת לבד עד הבית או להביא לי יד
מציעה שנעלה לשחק עם המשחק שאוהב
שרה שירים תוך כדי העלייה במדרגות
סופרת כל מדרגה
בירידה במדרגה האחרונה אנחנו סופרים שלוש ארבע ו----- קופצים
את הרעיונות האלה קיבלתי כאן מהבנות בפורום וזה ממש הציל אותנו.
2. מיטוץ קומותיים שאני מכירה כן אפשר להזדקף
ישבתי בתור ילדה שעות על המיטה לפטפט ותמיד ישבתי עם גב זקוף
מעניין למה במה שראית אי אפשר..
מוסיפה,
לתת משהו מתוק לאכול תוך כדי המדרגות... (להצטייד מראש)
לרוב הוא נתקע על איזה ויכוח עוד באוטו ואני לוקחת יל הידיים לתחילת המדרגות
ואז הוא כבר בפרינציפ ועצבני
נגיד לא רצה לצאת מהאוטו
או שהוא ינעל בעצמו את האוטו ידנית , אבל לא מצליח באמת..
או שהוא יחסיק את הטלפון בדרך הביתה
קיצר צריך מלא סבלנות....
ואנסה אצ הרעיונות! הוא באמת יכול להתלהב על הפעלה במדרכות, קפיצה כלשהי..
אני שמה לפעמים מוזיקה בספוטיפיי ומקשיב לזה בדרך..
רק לשמיעה לא צפייה
מה נגיד עם האופציה שתחכי באוטו עד שיירגע? הוא ילד ממש גדול ולא הגיוני שתסחבי כל פעם
יש שם אפשרות להיכנס למצלמה ואפשרות להעביר שירים אז זה קצת כן מעסיק אותה מצד שני הטלפון נעול אז היא לא נכנסת לדברים אחרים.
אגב גם אני עם בת שנתיים עקשנית מאוד בעיקר סביב הלחגור אותה באוטו יכולה לשבת דקות ארוכות ולא לנסוע עד שמצליחים לשכנע אותה לשבת לחגור.
למזלי יש לנו מעלית אבל מכירה את העקשנות של המדרגות משבת...
גם אצלנו הדברים היחידיפ שיכול לעשות זה להעביר שירים או מצלמה..
לרוב אחרי דקה 2 מבין שאין כלום וממשיך להקשיב
אני יודעת שעכשיו הכל גדול עלייך
ההפגנות שלהם באמת בלתי נסבלנות
תנסי כמה ימים להיות חזקה ותראי שזה עובר
הבן שלי בעבר היה ממש מתעצבן שהפלאפון נעול
אחרי כמה פעמים הבין שזה מה יש והיום כבר לא מבקש שנפתח..
כמה זה נמוך. שלא ירגיש כמו מדף או מגירה אלא סתם מיטה קצת נמוכה.
אצל ההורים שלי יש כזו מיטה ולא נרשמו בעיות. מה גם שעד גיל 11-12 אפשר לשבת שם זקוף.
לגבי 1, הייתי מתיישבת בנחת בתחתית המדרגות כאילו זה חלק מהתכנון. מי שלחוץ לעלות שיעלה לבד.
אם לא אפשרי, אז אפשר לומר לילדים שפעם אנחנו עוצרים למטה ופעם לא, ככה תורות כל אחד מקבל את מה שהוא רוצה.
אם יש ילדים תחמנים אפשר נגיד להכין ארטיק ביתי (אפילו בתבנית של קוביות קרח)
ואז תגידי להם שמי שרוצה לעלות מהר שיגרה אותו עם הקוביית ארטיק
ואז או שיעבוד להם או שלא אבל בטוח לא תצטרכי להרים כי זה כבר בינם לבין האח הקטן ולא קשור אלייך.
לגבי 2 אני בגלל זה לא סובלת מיטת קומותיים. אבל בסוף זה תלוי אם יש אלטרנטיבה
לשבת זה רעיון הבעיה שכם אני מתה להגיע הביתה... ולפעמים גם ממהרים מאיסה שהיא סיבה...
אבל תודה על הכיוונים! עוזר לי.
2. באמת התלבטתי על כל העניין ועדיין מתלבטת חחחחחח,
בשלב ראשון בע"ה ננסה לייצר יותר רווח..
אני ישנתי במיטה כזאת עד החתונה לא נרשמו תלונות או בעיות 🤭
אבל יש כ"כ הרבה מיטות שכן אפשר לשבת בנוחות במיטה התחתונה אז למה לא לקנות מראש אחת כזאת?
שהיא בעצם רוצה שיכירו בו יותר
שהוא כבר ילד
שנדבר איתו ברצינות ונעריך אותו
ולא רק נקרע מצחוק מהשטויות שלו...
האמת שהאחים הגדולים שלו בגילו היו אחים לתינוק/ת אז זה חדש לי ..
אנחנו מתייחסים כקטן שלנו...
קיצור זה הבהיר לי שהוא רוצה יותר את המקום שלו
שניתן לו קצת אפשרות לתחומי עניין ולא רק להסתובב סביב הגדולים ושיהיה לו את המקום שלו כזה..
זה עוזר לי להבין את זה
למרות שעדיין קשהההה שהוא חייב להעביר את זה בזה שהוא לא בא... זה מתיש...
בע'ה איעזר בטיפים שלכם לזה...
היום הן כבר גדולות יחסית. אבל כשהיו קטנות או עם בטן הריונית/ מנשא זה היה סיוט.
אנחנו קוראים תהילים או שרים שירים עד עכשיו כל הדרך של המדרגות
ברגעי חולשה עבד- לשחד בארטיקים וממתקים חח, אשכרה ידעתי שאם אני יוצאת אית,ן כדי לחזור אצטרך לעצור בכול כדי לקנות, אבל לא היו לי כוחות לדברים יותר חינוכיים.
לפעמים הייתי קוראת גם לעזרת בעלי או שכנה מלמעלה.

שאני אדע איך הסתדרו דברים שכל כך מלחיצים אותי עכשיו עד שאני לא מצליחה לנשום.
מאחלת לך שתחזרי אלינו בהודעה שהכל הסתדר הרבה מעל למצופה❤️
מאחלת לך הרבה כוחות!
והלוואי שהכל יסתדר בקלות!
לפני כמה זמן אמרתי לעצמי שהלוואי שהייתהמתואמתמכונה כזו שמאיצה את הזמן. וחשבתי את זה בדברים פחות קשים משלך, כך נשמע...
מתפללת בשבילך שלפחות תצליחי בינתיים קצת לנשום❤
אולי תנסי טיפה להיות בעוד כמה חודשים, לדמיין את המציאות שלך, טיפה לנשום לשם, לזכור שהכל זמני.
( למשל אני כרגע מחפשת עבודה עדיין אני לא יודעת מתי ואיפה אני אמצא אבל ברור לי שאני לא אשאר עכשיו שנה בבית... אז לדמיין בגדול יומיום שיש בו עבודה ומשכורת מסודרת. לא יודעת אם רלוונטי למציאות שלך אבל אולי יכול לעזור... בהצלחה!)
ממליצה לקחת כמה דקות ביום שאת עושה משהו בשביל עצמך,
זה יכול קצת להקל, אפשר לקרוא, לכתוב, לבשל, לאפות,לצייר , לנגן ועוד..
אובייקטיביים, כי יש איש אחד שממש עושה לנו עוול וה' יעזור שזה יסתדר כבר,
אבל נראלי שההריון וההורמונים מעצימים לי את ההסטריה וכבר מכניסים אותי למין דכדוך ועצבים גדולים מידי.
יש משהו שיכול להרגיע ולשפר מצב רוח בהריון?