שכאשר אדם נמצא במקום שנוח וטוב לו ,
לא ימהר לעשות שינויים בגלל מחשבה שאולי ימצא משהו יותר טוב ,כי הוא עלול להתאכזב מכך יותר.
עוזבים רק כאשר המצב באמת בלתי נסבל או שהוא גובל עם היפך צניעות והיפך קיום התורה ומצוותיה.
בסוגריים יכולה לספר על אימי :
שעבדה שנים בתור מנהלת באיזשהו מקום
היו לה תנאים מצויינים+ שכר + גמישות וכו'...
והיא מצאה איזשהי סיבה צדדית (מוצדקת לטענתה) שהיא נתפסה עליה ואמרה שהיא לא יכולה להמשיך לעבוד בגלל זה.
ולא רק זה, החליטה לעשות הסבה מקצועית וללכת למקצוע אחר לגמרי שבכלל לא התנסתה בו ,
קיצר , עזבה את העבודה הטובה ההיא עם כל התנאים
ועזבה לעבוד בתור איזו זוטרית במקום עבודה X ,
אחרי שבועיים שאלתי אותה נו איך בעבודה ..
אמרה שהיא סובלת מאוד ורק מחכה להתפטר משם .
מה יצא בפועל? כרגע היא בבית ...ללא עבודה מבחירה אמנם .
אבל הפסידה עבודה טובה בגלל איזה דימיון שהיא תהנה במקום אחר .
סתם סיפור לשיתוף.
ד"א כתבתי את זה ממקור נאמן ששמעתי בשיעור תורה ,
שאדם לא ימהר לעשות שינויים בחיים כאשר מצבו הכללי טוב ואם הוא לא 100% אפשר לדאוג לשיפורו .
ותמיד תמיד להתייעץ עם עוד אנשים שמבינים לפני שעושים צעדים רציניים בחיים.
ולך יקירה שיהיה בהצלחה