פורום הריון ולידה (עמוד 3000)

ואם משתמשים אז לנקות כל יום ולשים מים מורתחים חדשים
זה רק מים בלי תרופה

השתמשנו בה כשגרנו במקום יבש, וחיממנו עם מזגן שבכלל ייבש את האויר, וזה באמת עזר מאוד לתינוק.

עשיתי ניסוי עם כביסה רטובה ליד העריסה שלו וזה גרם לו לישון טוב יותר, אז קנינו מכשיר אדים קרים, היה לי יותר נוח מהכביסה...
(וכשהיו נגמרים המים במיכל באמצע הלילה - הוא היה מתעורר ובוכה!)

זאץ ההנחיה של רופאת הילדים שלנו

היית במחלקה החדשה ?

לידה ראשונה אז אין למה להשוות, אבל הייתי בסיורים בחדרי לידה אחרים באזור המרכז.
אם יש שאלה ספציפית אשמח לענות

התאשפזתי בחדר במחלקה החדשה והיה מעולה. שריינו מראש את המלונית ובסוף לא ראינו צורך לעבור בגלל שהחדר פרטי, יש מיטה לבעל, דבר שמאוד עזר גם כי היינו באפס הפרדה. הבנתי שגם אם אין מקום במחלקה החדשה, מנסים שתהיה יולדת אחת בחדר גם במחלקה הישנה. תלוי כמובן בעומס.

מסכימה שזה לא מרגיש כל כך אשפוז, לטוב ולרע. באו לבדוק אותי בערך פעמיים. אבל הצוות מאוד נחמד.

במחלקה החדשה היתה לבד בחדר, נהנתה מכל רגע

הייתי במחלקה החדשה. מכרה שילדה לילה לפניי היתה במחלקה הישנה, כי לא היה מקום בחדש. אני ילדתי בבוקר הבא. אותי העיפו משם מייד אחרי השבת, אותה השאירו עד הבוקר הבא.
החדר נחמד מאוד, פרטי מאוד. מחלקה שקטה מאוד. יותר מידיי לדעתי. הייתי בחדר אחרי הלידה, אמא שלי היתה איתי, והתפלאתי שבמשך כמה שעות אף אחד לא בא לבדוק שהכל בסדר איתי. אישה אחרי לידה, לא צריך לבדוק מידי פעם שהיא בסדר? שלא התעלפה? לא יודעת מה...
היה לי מאוד נוח, וגם לבעלי שהיה יכול לישון איתי. אוכל טוב (כמה שיכול להיות המהדרין בפסח...).
מה עוד את רוצה לדעת?

איך הצוות בחדר לידה ?
והאוכל מהדרין ? ( לא ידעתי שיש שם מהדרין )
ומה זאת אומרת נתנו לך 2 לילות במחלקה ואז שיחררו או לפני ?

הצוות מקסים, מקצועי, אנושי, חם ומחבק.
יש מנות מהדרין למי שרוצה
כן שיחררו אחרי 2 לילות, אבל זה לא היה סתם שיחרור, זה היה ממש סילוק, עוד לפני ששבת יצאה גערו בי למה עוד לא הלכתי להירשם, ולשחרר את התינוק, וכו' כי אני חייבת לפנות את החדר והם חייבים לנקות

וואו טוב בטח בגלל העומס שכולן רוצות את המחלקה החדשה מתארת לעצמי שזה יכול לקרות בכל מקום .

יצא לך לראות את המחלקה הישנה ? יש כ''כ הבדל גדול ?

ההבדל הוא שבמחלקה החדשה זה רק אחת בחדר, ויש מקום למלווה, ומקום לחתל את התינוק כולל בגדים בשבילו וכל מה שצריך, ובמחלקה הישנה (הייתי בעבר) זה 3 יולדות בחדר (יש מקום ל 3, לא יודעת אם בפועל שמים 3), ואין מקום למלווה, ובטח לא ציוד לתינוק ומקום לטפל בו וכו'.
ובחדשה בחדר יש שולחן קטן, וכיסאות, בקיצור, כשהבעל (או כל מבקר אחר) מגיע, אפשר להרגיש בנוח, ולא צריך להצטופף מאחורי וילון ולהתלחשש..

וגם לפני שש שנים (בדיוק הלילה, נר שביעי של חנוכה).
ההבדל באשפוז הוא קיצוני לטובה במחלקה החדשה. מומלץ מאוד והרוב מגיעות לשם. ממש מלון, כמו שכתבו מייתר את הצורך במלונית לגמרי.
את חדר הלידה לא ממש הצלחתי לחוות כי הלידות שלי זריזות אבל הצוות מוצלח.

הלכתי לשם בגלל המחלקההחדשה. בסוף בגלל חשש לזיהום בלידה. הייתי במחלקה הישנה.
בהתחלה היה נורא. הייתי עם עוד מישהי בחדר..
סיפור ארוך.
בסוף העבירו אותי לחדר של 4 לבד. עם בעלי. וזה היה פיצוי על החדר הראשון.
התינוקייה הייתה ממש קרובה. רוב הזמן היה איתהו חוץ מהחתלות כל 3 שעות. שבזמן הזה הם לקחו אותו גם לבדוק לו חום..

היא תלויה במשהו חיצוני בשביל להירדם, אז בסיום של כל מחזור שינה (בין 40 דקות לשעה וחצי) היא מתעוררת ומחפשת את מה שיעזור לה להירדם. עם הזמן זה מחמיר שגם מפתחים זמני ערנות באמצע הלילה (עם הבן שלי היה אותו דבר... סיוט)
הכי טוב ללמד אותה להירדם לבד, אבל מכיוון שזה לא ממש אפשרי כרגע, אפשר לפחות לנסות להתעקש לא להניק אותה כל שעה. אצלנו זה גרר המון בכי במשך כמה לילות (לא מכירה דרך לא להניק תינוק שדורש הנקה בלי שיהיה בכי) אבל אחר כך הוא התחיל להתעורר כל שלוש שעות, שזה כבר היה הרבה יותר טוב. השתפר סופית (מתעורר פעם אחת בלילה) כשהוצאנו אותו מהחדר

יש לילות שמתעוררת רק פעמיים- שלוש.
הבעיה רק אם באחת מהם לוקח לה שעות להרדם שוב ..

מתעוררת אחרי מחזור שינה ובוכה עד שאני מניקה ואין לי כוחות ללמד אותה להרדם :/

וגם האוזניים לא בסדר אז ממש אין לי לב לנסות אפילו ללמד

לא בסדר? יש לו\לה דלקת?

זה מבאס הקטע של המוצץ הבן שלי היה ככה עד גיל שנתיים...הייתי מוצץ אנושי...

לא ברמה של עוד אנטיביוטיקה בינתיים. יכול ככה להיות כל החורף לדברי האא''ג (המעולה). היו כבר שלושה סבבים אנטיביוטיקה בחודשים האחרונים. כרגע לא צריך אבל זה מפריע לו לישון. לא בוכה כל עוד הוא ישן איתי ומוצץ ויונק כדי לעבור מחזורי שינה

אז באמת במצב כזה עדיף שיהיה קרוב אליך...
במיוחד אם זה יכול להיות כל החורף...זה קשה אבל זה ככ מקל עליהם אני נמסה לראות אותה רוצה אותי כל הזמן וישנה טוב😍

יש פרוביוטיקה ייעודית אולי יש גם לאוזניים.

שמעתי שיש גם את הנרות הופי אולי זה מתאים.
ומוצרים של דר קיי גם אולי יש משהו

בהצלחה ורפואה שלמה

נותנת פרוביוטיקה בגלל האנטיביוטיקה. לא מאמינה באלטרנטיבי אחרי הרבה שנים של נסיונות מרים של אנשים קרובים. בהחלט ממיס אבל גם מתיש. יגדל...

מתיש מאוד! גמאני מחכה שיעבור!

בע"ה שיעבור מהר ורפואה שלמה!!
🌹

אולי ינחם אותך שצרת רבים חצי נחמה..
גם אצלנו אותו סיפור היה עד שבגיל שנה גמלתי מהנקה(בגיל הזה לא חושבת שהייתי גומלת מהנקה) והוא נרדם מיד אחרי ששותה קצת מהבקבוק או סתם מחזיק אותו ביד. גם שלי הלי מוצץ ואמרתי כבר לבעלי שילד הבא אני מדביקה לו מוצץ מהרגע שיוצא חחח (שאר הילדים אצלי היו עם מוצץ)

אולי היא ישנה יותר מדי ביום?

הבעיה שגם אחרי ההנקה לוקח לה שעה להרדם (בד"כ רק באחת ההתעוררויות בלילה. בשאר הפעמים היא יונקת ונרדמת).
לפעמים אני נותנת בקבוק בערב וזה גם לא עוזר.
בבית היא ישנה רק 40 דקות במהלך היום (כפול פעמיים) שזה בדיוק מחזור שינה אחד ולכן אני חושבת שהבעיה היא שהיא לא יודעת להרדם עצמאית ואני לא יודעת ללמד אותה.

אבל תבדקי שוב עוד יומיים אם לא יגיע מחזור

אבל בוודאות לא יודעת
ובאמת במצבים האלה פשוט קצת סבלנות ולחכות עוד יום יומים
אין קסם..

הפס נראה שקוף כזה וזה המצב הרגיל של הבדיקה, 

גם בלי שאת טובלת את הסטיק בשתן אפשר לראות את הפס הזה.

לדעתי זה לא כלום.

תחכי עוד כמה ימים ותראי

 

הי יקרה,

בעקרון כמו שכתבת זה מצב נורמלי לילד בגיל זה להתחיל לגמגם ולעיתים זה גמגום התפתחותי.

(גם הבן שלי גמגם מאוד בגיל שנתיים וחצי-שלוש לתקופות משתנות, רק שהוא לא היה מודע)

לא נכון שאין מה לטפל עד גיל 5, (אומרת זאת כאשת מקצוע )

בגלל שהילד מאוד מודע,

וגם בשביל שאתם כהורים תקבלו כלים מה לעשות ומה לא

אני ממש ממליצה שתפנו לאבחון וייעוץ ע״י קלינאית תקשורת שמתמחה בתחום הגמגום

ייתכן שזה נובע ממצב נפשי, שינוי במשפחה, טראומה וכד׳ וייתכן שלא . את כאמא יכולה לנסות לחשוב אם יש סיבה לזה שאפשר לעזור ולסייע לו אם נהיה מודעים אליה. 

אבל בכל מקרה תפנו לאבחון בהקדם.

מצרפת לך קישור למידע להורים מטעם אמב״י- קובץ מצוין שמסביר היטב

חומרי הסברה: חוברת מידע להורים לילדים בגיל הרך – אמב״י עמותת המגמגמים בישראל.גמגום ילדים בני נוער ומבוגרים.

ברכת הצלחה

אחת גימגמה בגלל שחשבה יותר מהר מהדיבור,
השניה גמגמה ככל הנראה בגלל שהערנו לה שהיא צועקת.
נשמע שאצלך הגימגום הוא בגלל טריגר(חופשה)
קודם ממליצה לכם להתייעץ עם קלינאי תקשורת,
המון המון סבלנות ולא להתייחס לגמגום,
לחזק את הילד שאתם מקשיבים לו ואיתו,
אצל השניה שלי מרוב שהייתה חכמה ודיברה מעולה ופתאום הגימגום אמרה לי-"אמא קשה לי לדבר" נסיכה שכזו עניתי לה שלא נורא ואני מקשיבה לה עד הסוף.

בהצלחה!!

מה שאת מתארת כן נשמע דורש התייחסות. בעיקר בגלל שזה מטריד אותו ובגלל המצמוץ. ללכת לאבחון ולאחריו לטיפול קלינאית תקשורת. אבל לדרוש אחת עם ניסיון בגמגום של ילדים כי ממש לא כולן מנוסות בזה וטיפול כושל יכול להזיק יותר מלהועיל! זה טיפול שנעשה בעיקר דרך ההורים בגיל הזה.. יש כמה שיטות. בינתיים לשדר רוגע, נחת, לרדת לגובה העיניים. להפחית שאלות בשיח מולו. לאזור הרבה סבלנות ורוגע. לשחק איתו בנחת לבד. אפילו חמש דקות ביום. משחק רגוע בלי דרישה שפתית. ולהנהיג בבית שיח של תורות. נגיד את אומרת משהו על היום. בעלך משהו ואז הוא. רוטינה ידועה ומוכרת מפחיתה לחץ. הרבה הצלחה! בע''ה יעבור

תודה אם כל חי על החוברת, מידע מועיל ביותר!
האם קלינאית תקשורת תחדש לנו יותר ממה שכתוב בחוברת לעשות ולא לעשות?

בהתאם אליו, לתגובות שלו ושלכם וכו'

יש הבדל בין מידע כללי מה כדאי לעשות,

לבין הדרכה פרטנית בהתאם לילד.

המידע בחוברת הוא ממש מלמעלה. קלינאית תקשורת תדע לתת לכם הדרכה איך לתת לילד כלים ״לצאת״ מהגמגום כשהוא נתקע , תתן ליווי לאורך זמן עם מעקב לראות מה קורה האם החמיר או השתפר ותדע לענות לכם על עוד הרבה שאלות שאני בטוחה שקיימות.

כדאי שתיישמו את הכתוב בחוברת- עד שתוכלו להיפגש עם קלינאית

הבן שלי גם התחיל לגמגם פתאום, בגיל שנתיים וקצת, הגמגום המשיך למשך כמעט שנה (מידי פעם עם תקופות של יותר שטף, אבל כל פעם חזר שוב לגמגם), וקצת אחרי גיל 3 ב"ה עבר לגמרי (כבר יותר מחצי שנה מאז שאין זכר לגמגום, ב"ה...).
ואני קלינאית תקשורת, לא מתעסקת בגמגום אבל כן למדתי על זה, וגם בתקופה שהוא גמגם התייעצתי עם חברה שכן עובדת עם מגמגמים, אז עונה גם מתוך ידע מקצועי.

החוברת שאם כל חי שלחה היא מצויינת, זה נותן מידע חשוב, וגם המון כלים טובים להרגיל דיבור בבית שיכולים לעזור.
מה שהכי חשוב זה לא להילחץ ולא להלחיץ אותו. וגם לדבר עם הסביבה שהוא פוגש (בני משפחה, גננת וכו') ולהסביר את המצב, להרגיע גם אותם שזה יכול לעבור, ולהגיד שהכי חשוב זה להגיב בנחת ולחכות לגמרי בסבלנות עד שהוא מסיים מה שהוא אמר.

בגלל שהוא ממצמץ כשמדבר ונראה מודע לגמגום, כדאי כן לדבר איתו על זה- לא צריך לחפור לו אבל כן להראות לו שאתם איתו ומבינים מה שהוא אומר, ושלא יחשוב שמה שקורה לו כל כך מפחיד עד שאסור לדבר על זה. אני אמרתי לבן שלי משהו כמו- 'לפעמים כשאתה מנסה להגיד לי משהו המילים שלך קצת נתקעות וקשה להם לצאת/ הן יוצאות בצורה קצת קופצנית, זה בסדר גמור וזה קורה לפעמים לילדים, ואנחנו מחכים בסבלנות עד שתסיים להגיד כל מה שאתה רוצה'. אצלנו זה עזר לו והרגיע אותו (הוא הגיע לשלב שמרוב תסכול הוא ממש היה נמנע לפעמים להגיד דברים, ואחרי שאמרתי לו את זה הוא הרבה יותר דיבר).

אנחנו לא הלכנו לקלינאית תקשורת, אבל זה בגלל שאני עצמי קלינאית ולכן היה לי מספיק ידע כדי לדעת איך להתנהל איתו (בגיל כזה הטיפול בדרך כלל הוא דרך הדרכת הורים בכל מקרה, ולא טיפול ישיר בילד).
חלק מההדרכה שהקלינאית נותנת זה באמת מה שכתוב בחוברת, אבל דבר נוסף שאצלנו היה במיוחד משמעותי זה לדבר עם הילד בדיבור איטי יותר מהרגיל כדי לתת לו דגם דיבור שיכול לעזור לו להפחית את הגמגום. בשביל ללמוד את דגם הדיבור הזה גם כדאי ללכת לקלינאית שתדריך בצורה טובה (לי זה היה קל כי למדתי את זה בלימודים, אבל לבעלי הייתי צריכה להסביר כמה פעמים ולהדגים עד שהוא למד לעשות את זה נכון).

וחוץ מזה- לא לשכוח להתפלל עליו, אני לקחתי את ההזדמנות להתפלל בכלל על הדיבור שלו שתמיד יהיה בקלות ויהיה לדברים של טוב ושל קדושה.

ועוד משהו לגבי ההמשך - אי אפשר לדעת בגיל כזה אם זה גמגום שימשיך או שיעבור לו, אבל זה כן מרגיע לדעת שאצל רוב הילדים זה עובר לבד, וזה במיוחד אופייני לילדים חכמים במיוחד שהשפה שלהם מתפתחת מוקדם יחסית, ממש כמו שאת מתארת את הילד שלך.

בעז"ה שיעבור בקלות... בהצלחה!

עודדת

לא לצאת איתם לשום מקום

אבל בגילאים כאלה יוצאים לשעה-שעה וחצי ומשאירים עם הבעל.

מגיע מאוחר. ולצאת מהבית לשעה זה בקושי להספיק לצאת לאוטו.
וגם נניח עכשיו בחנוכה עם כל המפגשים החברתיים ממש התלבטתי כל פעם מה לעשות ועד כמה אני היסטרית לשלוח את בעלי לבד ולהשאר בבית, זה ככ מדכא..

אז לא מרבה לצאת אלא אם כן ויש בייביסיטר שמאפשר לי ולבעלי לצאת יחד .

 

 

 

סמכתי על ההנקה שנותנת חיסון. ב"ה לא נדבקו אצלי בגילאים האלה. היה לי רק תינוק אחד( כבר בן 13 תכף) שנדבק בוירוס קשה בגיל קטנטן, אבל הוא בכלל נדבק מאמא שלי כשהיינו אצלה אחרי הלידה, לפני שהספקתי לצאת איתו לשום מקום , חוץ מהברית.

שלושה ילדים ב״ה לא היו חולים בגלל זה.

אני אהיה חולה אם אהיה כלואה בבית בלי יכולת לצאת. חשובה לי השפיות!

אני מסתמכת על ההנקה כחיסון הכי טוב מפני המחלות שמסתובבות. עד עכשיו אצלי זה הוכיח את עצמו כצודק לרוב...

אבל לקופת חולים כן אשתדל לא להכניס תינוק פצפון.

בכל אופן - הבריאות הנפשית שלך כאמו של התינוק חשובה לו לא פחות...

כשמגיעים הביתה לעשות לתינוק אמבטיה נעימה
ולתת אקמול אם לא רגוע גם אם אין חום

לחבק ולנשק. לתת מוצץ. בבית אמבטיה נעימה. או קומפרסים חמימים. אני אוהבת אמבטיה. מונע את התופעות המקומיות. אם לא רגוע או מעלה חום- נובימול

ממש קשה לי לראות אותו צורח בדקירה: -(

אצלי נראה שזה כואב בדקה שקיבלו את החיסון וזהו. הבעיה היא הדקה הזאת או שאת מפחדת מתופעות לוואי?

לי ספציפית קשה עם מחטים. אז לחסן אותו זה ממש אתגר בשבילי.

אני מחבקת את התינוקת ואומרת לה שעכשיו קצת יכאב לה אבל זה לטובתה שתהיה בריאה...
תמיד האחות אומרת לי לא זה לא כואב אני לא שמה עליה
אני משקפת את האמת מחבקת מנשקת וכואבת יחד איתם
יותר קשה לי התופעות

פטריה בשד | שירותי בריאות כללית

סימנים גופניים - עור הפטמה וההילה אדומים, מבריקים, מקושקשים או עם שלפוחיות קטנטנות.

מה רואים אצל התינוק כשיש פטריה?

חפשי כתמים לבנים באזור הלשון, החניכיים או פנים הלחיים של התינוק. קחי בחשבון שלתינוקות יש רובד לבן טבעי.

אני לא רואה כלום בפה של התינוק אבל מרגישה בדיוק את הסימפטומים שתוארו. זו עדיין פטריה?

מומלץ לגשת לרופא ילדים שיבדוק האם לתינוק יש פטריה בפה. בכל מקרה, גם אם הסימפטומים קיימים רק אצלך והוחלט על טיפול, יש לטפל בשתי הפטמות ובפה של התינוק במקביל, כי הפטריה עלולה לעבור בזמן ההנקה.

אני צמחונית ושאר הדברים שיש בהם ברזל אני די מפונקת ולא אוהבת..
יש רק מאכלים ספיציפיים שעליהם אני חיה ולא מסוגלת לאכול משהו אחר..
אבל בגלל שהמצב די קריטי לי האם לבקש עירוי ברזל?

גם מעלה טסיות..

טחינה מלאה- הפצצת ברזל
כנ''ל אגוזי ברזיל ואגוזי מלך (ברזיל- עד3 ביום)
המלצה של דוד קאפח: לטחון או לרסק מאה גרם של תמרים, דבלים, צימוקים, שקדים, אגוזים. לאכול כל יום.
גם בעדשים יש ברזל.

..שאת כתבת.
הבעיה היא שאני לא זוכרת מה לא..
זוכרת בפירוש: תאנים יבשות, כי באמת בלי טחינה הן עלולות להיות נגועות,
נראה לי גם תמרים.
שומשום מלא כמו שכתבתי, ואולי גם צימוקים?
נראה לי שרק אחד משקדים ואגוזים..

לא חשוב, בקיצור, זה באמת עוזר, ולא לנסות לטחון אם אין בלנדר חזק במיוחד כי זה קשה לטחינה מאד..

ולפותחת - אולי תנסי לבקש עירוי. עם המוגלובין 10 אולי יסרבו, אבל חודש תשיעי ופריטין נמוך כזה הם סיבה טובה.

לא מכירה את הענין.

כדי לבטל את האיסור
זה רק בדיעבד

1. את לא בטוחה שיש נגיעות, את בודקת כמיטב יכלתך אבל בכל זאת קשה לבדוק וכו'..

2. במקרה הנ"ל זה לבריאות, באמת סתם ככה הפסקנו כבר לקנות תאנים יבשות.

חשבתי שכתבת להוסיף טחינה...לא הבנתי שצריך לטחון את התכנים.

זה מפריע לספיגה

 

4 לידות, חודש תשיעי המוגלובין 9 , לא קיבלתי אף פעם עירוי וב"ה תמיד ההמוגלובין עלה אחרי הלידה והשתחררתי עם 10+

כן אבל אני מפחדת כי אני בסכנה לדמם יותר חריג מאחרות בגלל הטסיות הנמוכות..
מרגישה שלרופאים לא אכפת !!
בוכה ממש דמעות לבעלי שאני מפחדת להיות בסכנת חיים מאיבוד דם מרגישה חוסר אונים !!

תספיקי לקבל כמה פעמיםומניחה שזה יעלה את ההמוגלובין ובעיקר ירגיע אותך

את חייבת להתחיל לאכול מאכלים בריאים שיחזקו אותך ויעלו לך את הברזל. אז מה אם את לא אוהבת! כמו שאמרת- זה החיים שלך ושל התינוקי שעתיד להגיע.
נכון שאפשרי לקחת עירוי ברזל, אבל עד אז, ועד שיאשרו לך, ממש לא הגיוני להפיל את האחריות על הרופאים. הגוף שלך הוא באחריותך. אז סליחה שאני לא ככ נעימה, אבל תפסיקי להיות מפונקת וצמחונית לצורך העניין ותאכלי מאכלים שיחזקו אותך כאילו זה תרופה. לא כי את אוהבת או לא.
ותתספי את עצמך בתוספת ברזל (אפשר נטזלי שנספג בדכ יותר טוב)
ובמקביל תפעלי לקבלת עירוי.

הגוף שלך הוא באחריותך ולא באחריות הרופאים...
דברי עם @מק"ר מהפורום. היא מבינה בעניינים האלו.
מאחלת שתרגישי יותר טוב והברזל יעלה עד ללידה.
יקירה, אל תזניחי. זה חשוב!

את חייבת להיות אחראית על עצמך

זה לא הזמן להיות צמחונית אם אפשר... ולבגיד לרופאים על עירוי , לקחת ברזל שיספג לך יותר טוב, להחליף כנראה(ספאטון או ברזל קומפורט של ליטמן)

וחבל סתם לקבל מנות דם- עירוי ברזל הרבה יותר בטוח.
מנת דם כמה שהיא נבדקת עדיין יש סיכונים (ואת זה שמעתי באוזני מרופאה בכירה בבית חולים בתחום סרולוגיה)

עירוי ברזל הוא די ידידותי,
את בחודש תשיעי ודימום חריג בלידה יכול להצניח את ההמוגלובין.
תוכלי להספיק 3-4 מנות עד הלידה וזה יכול ממש להעלות את הברזל.

אם היית בשלב מוקדם יותר הייתי מציעה לך לקחת ספאטון - ברזל נוזלי שנספג מאוד טוב.
שמעתי עליו המלצות וניסיתי 2 בבוקר על בטן ריקה- מאוד יעיל !!
אין לי אחוזים רק ניסיתי ונושעתי... אם את לא לוקחת עירוי אז תנסי

עירויייי
לי בעירוי כל שבוע היה ממש תוצאות

דיממתי בטירוף היה לי ניתוח חירום ויצאתי עם המוגלובין 8 בסיום הלידה... נס שלקחתי עירוי

אז זה מאוד יעיל !
עש גם טיפול תזונתי כמו שהציעו כל אלה למעלה שגם מאוד יעיל אבל את צריכה לרתום את עצמך לזה כמה שיותר מהר כי זה לוקח יותר זמן

נפגשת עם המטולוג?
א. תבקשי ספירה ידנית
ב. יש הרבה בתי חולים שכן מאפשרים מ75-80 אלף אז שיהיה שיקול..

(ילדתי גם עם 50 אלף והכל היה בסדר אם ירגיע אותך..)

וכדאי ממש להזדרז כי את בחודש 9, התורים ארוכים בדכ וגם אם תקבלי עירוי צריך לקחת במשך תקופה כדי שישפיע.
הייתי מנסה אולי גם רופא משפחה, בגלל הדחיפות. גם הוא יכול להפנות לעירוי.
בעקרון המוגלובין 10 זה לא משהו שנותנים בגללו עירוי אבל בגלל עניין הטסיות לדעתי חשוב לשאול.

תעלי מינון של הברזל. קחי 3 כל יום. שימי לב להוראות יש כאלה שעדיף ליטול על בטן ריקה ויש שתוך כדי אוכל. לרווח מזמני אכילת מוצרי חלב ו/ או קפאין

לאכול כבד!! את לא מאמינה כמה הוא עוזר. פשוט לאכול על בסיס יומיומי


בהצלחה גדולה!

לגשת קודם כל לעשות בדיקת דם

ברגע שיוצאת בדיקה חיובית רצים לעשות בדיקת דם וככה גם הקופ''ח שלך תהיה מעודכנת.
תבקשי מהרופאה במיידי עכשיו בדיקת דם. תספרי מה קרה ומה החששות.
יכול להיות שזה שום דבר, בעז''ה .. והכל יהיה בסדר.
אבל בהריון תקין רמת הבטא אמורה להכפיל את עצמה כל מס' שעות מסויים.. אז עושים בדיקות דם ויודעים - אם זה מכפיל את עצמו - זה נחשב תקין. ואם ח''ו לא - הרופא כבר יעדכן אותך..

מניחה שאת בשבוע מאוד מוקדם? אם זו הפלה אין הרבה מה לעשות חוץ מלנוח, הסיכוי להפלה די גבוה בהתחלה, אומרים שזה קורה הרבה עוד לפני שיש איחור שהאישה אפילו לא יודעת שהיתה בהריון

תנסי ללכת למוקד לבדוק, גם אם זו הפלה אולי יצטרכו לעשות בדיקה בהמשך כדי לבדוק שהכל יצא

את יכולה גם להתקשר ולשאול במוקד אחיות מה לעשות

אבל קורה שיש דימום ואפילו חזק וזה לא פוגע בהריון

עם הגדולה כדאי ללכת לרופא לבדוק. הקטנה ממש שימי לב שלא מתייבשת. אם את חוששת ישר לכי לקבל עירוי. היא קטנטונת.
איך את עובדת? קחי ימי מחלה...
תרגישו טוב. סיוט

ימי מחלה, מפרנסת לבד, בעלי איתן

ככה היה לנו בווירוס הנורא הזה מלא מלא ימים עם חום ושלשולים זוועה.
תהיי חזקה בסוף זה עובר!
רפואה שלמה וחיבוק!

מה הרופא אומר על החום, גם של הגדולה?

כאמא עם נסיון בדכ שלשולים בליווי חום או יציאות שאינן מריחות טוב מורות על מזון שלא הצליח להתעכל טוב.
במקרה כזה דוקא עדיף שלא לתת בכלל תרופות להורדת חום אלא יומיים שלושה של ניקוי הגוף והחום חולף, מנסיון!!
ניקוי הגוף זה אומר :
שתיה מרובה: מים, תה צמחי(נענע לואיזה וכד׳), מרק ירקות צח
ומזון עדין: פירות, ירקות חיים
מיץ רימון, מיצים מירקות קשים (תפוח-סלק-גזר)
זה נותן לגוף בוסט של ויטמינים ואנרגיה זמינה
ויחד עם זה המון נוזלים ומינרלים.
התרופות להורדת חום תמיד מאריכות את זמן המחלה כי הן לא נותנות לגוף להוציא את מה שהוא מנסה להוציא. יש כאלה שלגביהם זה ממש שינוי תפיסה, צריך להבין שהחום הוא טוב וגם השלשולים הם טובים כי הגוף יצר אותם במטרה להתמודד ולהעיף רעילות. לכן בזמן מחלה אין תיאבון. מדיניות ההדחקה שעל ידי תרופות וכד׳ פוגעת בריפוי. בהצלחה רבה

להוריד את החום ע"י תרופות אם לא יורד

כשמדובר על עניינים רפואיים, עדיף שלא כל אחד יזרוק עצות לא מבוססות.
סביר להניח שמדובר בוירוס, זה יכול לגרום לשלשולים ולחום.
אם החום נמשך מעל יומיים- כדאי ללכת לרופא (שכנראה יגיד שזה וירוס). להקפיד על שתיית נוזלים.
לגבי ניקוי הגוף שעובד ״מניסיון״- וירוס עובר תוך כמה ימים, כך שסביר שלמרות שאת בטוחה שמה שעזר זה ניקוי הגוף- סביר שפשוט הגוף הצליח בזמן הזה להתגבר על הוירוס.
חום מעל 38.5- לתת תרופות. החום הוא לא המחלה, אך עלול לגרום לתחלואה נלוית כשהוא מגיע לזמן ממושך..

כל מילה בסלע. כמי שלמדה מעט בנושא. הגוף לא זקוק שנעמיס עליו מזון בזמן חולי. מקס' פירות.
אישית, לוקחת את ילדיי לרופאים לאבחון אך לא ממהרת לתת את שלל ה"תרופות" המוצעות. בהרבה מקרים לא נותנת משככי כאבים ומורידי חום למיניהם. אמנם כשהייתה דלקת גרון נתתי אנטיביוטיקה אך ברור לי שזה לא הפיתרון הכי טוב.

הפתרון הכי טוב לדלקת גרון חיידקית זה למות מזה, כמו פעם. חס ושלום אנטיביוטיקה.
נו באמת.
מרב שיש ריאקציה נגד אנטיביוטיקה (מוצדקת בהרבה מקרים) שופכים את התינוק עם המים... שוכחים שכן, יש בהחלט מקרים שאנטיביוטיקה היא הפתרון הכי טוב שבורא עולם ברחמיו שלח לנו. למשל דלקת גרון חיידקית. למשל דלקת ריאות. למשל זיהום בדם. דברים שפעם מתו מהם והיום לא.
לא, לא לוקחים אותה לכל דבר,
נכון, נותנים אותה יותר מדי,
אבל יש לזכור שלפעמים היא הכרחית והיא בהחלט הדבר הטוב ביותר.
קצת הכרת הטוב לבורא עולם ששלח לנו את התרופה הזו.

החיידק הזה יכול להגיע לשריר הלב ולהרוג כשהוא לא מטופל

הבנות ב"ה בסדר בלי חום חזרו למסגרות...
עכשיו אני לא חשה ככ בטוב...
ועוד עובדת.

בסוף הילדים בגן הפרטי/ במעון יחלו גם כך נשמע חלילה שיתכן.. וגם כדי שאת תתחזקי ותתרפאי. רפאה שלמה!!

הרבה פעמים אנשים שוכחים את עצמם עם כל הבוג'ארס של החיים. קחי חופש כמו שצריך. אפילו חו"ל קצת עם בעלך.

לעקוב הלאה, אם הכל עובר - מה טוב.

אם יש סיכוי להריון מהיחסים האחרונים - תחכי לאיחור.

אם לא נקלטת והכאבים יחזרו שוב בחודש הבא, סביב הביוץ, הייתי לוקחת משהו נגד כאבים, כמו אדוויל.

על פניו נשמע השתרשות, תעשי בדיקה ותדעי
בהצלחה ובשורות טובות

פשוט מחשבים ככה בצירוף שבועיים.
בטא 15 זה נמוך. יכול להיות הריון בכל זאת, אבל כדאי לעשות בדיקת דם נוספת לראות שהבטא עולה ומכפילה את עצמה
בהצלחה!

בדקת הריון?
לפי מה שאני יודעת בטא מתחת ל25 זה שלילי אבל אולי תלוי בקופת חולים כי בכל אחת זה נרשם אחרת
אני חושבת שכדאי לחזור על בדיקת בטא

וזה קורה אחרי לידה. את לא לבד
כואב לך? או שאת פשוט חוששת להתפנות?
אם מאוד כואב ממליצה לך לאכול דברים שיגרמו ליציאות להיות רכות
שתי כוסות מים על בטן ריקה, אגס על בטן ריקה. לי מוצרי חלב עושים קיבה רכה אז אולי זה גם כיון..

המלצה נוספת לשמן את האיזור בהמון שמן זית/ ווזלין. אפילו עוד לפני שאת נכנסת לשירותים
זה עוזר ממש לעניין הכאבים והכל מחליק בקלות

מה שבטוח אל תימנעי מללכת לשירותים. עצירות רק מחריפה את הבעיה..

תרגישי טוב!!

גם עודף יציאות מחמיר טחורים..

לקנותמגבוני פרוקטוגלבינול, לדאוג שהיציאות יהיו רכות (אפשר לשתות נורמלקס, אפשר לשתות מיץ משזיפים מיובשים שהושרו במים רותחים), ואז כשצריך להתפנות לקחת מגבון וללחוץ על האזור הנפוח כ"קונטרה" תוך כדי שאת מתפנה. אפשר גם לנסות לעשות את זה תוך כדי שאת באמבטיה. לא להמנע מלהתפנות כי זה יגרום לעצירות וזה מעגל קסמים ממש גרוע לסיפור.
לטיפול- משחת הממליס של אלטמן. מעולה מעולה. להקלה על הכאב- עזרקאין קרם לזמן שממש כואב, ואפשר גם פדים קפואים/לדחוף על זנ בדי גזה קפואים. אם אין תפרים או שפשופים פתוחים באזור אפשר לקנות פדים של מלח אנגלי בסופר פארם(מגנוקר) שגם עוזרים לכיווץ.

יכולה לנסות לעשות הפסק. קחי בחשבון שאחרי הלידה הדימום יכול לחזור תוך זמן קצר, וזה יכול להיות ממש מבאס

נכון זה מה שקרה לי כל השבוע האחרון
היה בהפסקות
אבל אני חושבת שעכשיו נגמר לגמרי
אני אנסה לעשות הפסק
תודה

ברגע שמפסיק את יכולה לעשות הפסק

אולי התכוונו לאמצעי מניעה?

קחי בחשבון שיכולים להיות כתמים שיגרמו לך להתחיל מחדש ויכול להגיע גם מחזור אבל זה לא סיבה לא לנסות...
ולגבי כתמים- תשאלי רב במקרה שיהיו כאלה! הרבה פעמים אפשר להמשיך לספור...

רשימת יועצות ומדריכות הנקה

כתוב שם גם כאלו שעובדות עם כל הקופות. מסודר לפי אזורים

בהצלחה!!!

רק חייבת לומר שמאוד יכול להיות שהן טובות! אבל לא בהכרח... יכול להיות שכן, אבל יכול להיות שלא. לכן אם יש לך קצת כסף לזה הייתי מציעה לברר עם חברות/שכנות/כאן בפורום על יועצות מעולות עם המלצות באזורך שהולכים אליהן באופן פרטי...

1700505353
יש שם מוקדי ייעוץ ואחת השלוחות זה ייעוץ הנקה טלפוני
ויש גם רשימה של יועצות באתר..

יש לי צירים כל הזמן אבל כמו שאת רואה זה לא ממש משנה משהו..ואני עדיין פה

מה שכן חושבת שאת יכולה לנסות-
הליכות לא ארוכות,ירידה במדרגות,
ללכת לטיפול רפלקסולוגיה-שיאצו-גם סתם בשביל ההרפיה זה נחמד-וגם תבקשי ממנה שתלמד אותך את הנק' שתמשיכי לעשות לעצמך
בגדול זה בכל חגורת הכתפיים ,באגן ובגב תחתון וברגל בצד הפנימי של הקרסול בעיקר
תה פטל


עיסוי פטמות- אני עשיתי פים אשאיבות ממושכות כדי לזרזר -בגלל שזה היה או זה או פיטוצין-
זה כן עזר כי אכן התחילו צירים..אבל הייתי יום שלם עם צירים לא סדירים ולא חזקים מספיק..שהובילו בסופו של דבר לפיטוצין בכל מקרה כי הגעתי אחרי יום שלם עם פתיחה 2.5 צוואר אחורי ולא לגמרי מחוק והאצות בדופק
קיצר לא חושבת שממליצה סתם ככה בגלל שאת בשבוע 39
זה לא נדיר ללדת גם אחרי התאריך
כמה שזה קשה ההמתנה

ולהרפות זה גם עוזר

להתחיל פתאום גם בלי סימנים מקדימים
ממש לא כדאי לעשות עישוי פטמות אם אין צורך רפואי בזירוז

זה באמת מתסכל ונראה שלא ייגמר אף פעם!
קודם כל, זכרי שעוד לא נולד התינוק שלא נולד.

 

התינוק המתוק שלך יצא לאוויר העולם בדיוק כשיגיע הזמן, לא דקה לפני.

 

ובכל זאת, אשמח לתת כמה טיפים.

קודם כל, ברמה הרגשית:

מציעה לעשות הרפיה, לדמיין אותך נפגשת ברחם איתו ולנסות להקשיב מה הוא אומר לך.
האם יש סיבה לכך שהוא רוצה להשאר בפנים?
האם יש אצלך משהו לא פתור? חשש? פחד? לחץ? דברי על זה עם אדם קרוב.

 

ברמה הפיזית:
רפלקסולוגיה ודיקור יכולים לעזור מאד.
גם שמן נר הלילה.
 

עיסוי פטמות מעוררים אוקסיטוצין ברמה מוגברת ומסייעים להווצרות צירים. הייתי מציעה לעשות אותם כשיש התחלה של משהו, כדי שהגוף שלך לא יותש בצירים שלא מקדמים לידה.

כיוון שהפורום הוא פתוח, מוזמנת לפרטי ואסביר לך איך לעשות.

 

קחי נשימה, העריכי את עצמך על ההריון הזה!
את לקראת הסוף.
בהצלחה רבה

היו לי במהלך החודש ובעיקר בשבוע 38-39 בלי סוך התקשויות, מליון...
הדולה שלי ייעצה לי לנסות ריקודי בטן כי יתכן והעובר מעוניין לצאת אבל משהו בזוית/תנוחה מעכב אותו... ולפעמים הריקוד בטן (תנועת האגן) מסדרת אותו במיקום הנכון יותר...

ואז התחילו הצירים בוקר אח"כ...

מדויקות יותר במרפאת נשים.?

ובסוף החלטתי ללמוד שיטת מודעות לפוריות.
הרבה יותר מדוייק וברור מהמכשיר דייזי.
ממליצה בחום ללמוד, ככה את מכירה טוב את הגוף שלך, מערכת ההורמונים ותהליך המחזוריות.

על ערכות ביתיות..
למה את חושבת שדייזי יותר טוב? לדעתי ממש לא שווה את הסכום הזה