מתי כדאי להתחיל לקחת סרזט?
תמיד זה עושה לי שבוע שלם של דימום הסתגלות כבד, ואני עדיין מדממת קצת מהלידה ומעדיפה לסיים עם זה ביחד.
אין לי סבלנות לשלוח שאלות לרב כל יומיים אחרי הטבילה.
מניקה מלא.
השאלה אם זה לא מוקדם מידי (רפואית) להתחיל.
תובנות? יש לי תור לרופא שלי רק 6 שבועות אחרי הלידה ולא באלי לחכות עד אז כדי לשאול אותו.
אני בכללית, חשבתי שאפשר לבקש רק מהמרפאת משפחה, וגיליתי שאפשר גם מהמרפאת נשים.
אז שלחתי שאלה לרופא באתר.
תודה!!
לא ראיתי הבדל בין הילדים שנולדו לי בלי זירוז לבינן.
הן מתנהגות בדיוק באותה צורה ששאר ילדי התנהגו.
וסתם כך- יש הרבה תינוקות שאף אחד לא מוצא סיבה לחוסר השקט שלהם... ועם הגיל זה פשוט עובר.
את מתארת שזה היה מצב מסכן חיים, אז איך ניתן להגיד על זה שהרופאים סתם זרזו???
אני מתארת לעצמי שאם חלילה וחס תגיעי שוב לאותה סיטואציה או מקרה שונה ויציעו לכם זרוז, בעלך יתעשת ויבין שזה הכרחי.
אין לרופאים עניין לזרז סתם.
הם עושים את זה תוך שיקול דעת מרובה.
בהצלחה
חשב שזה בגלל זה.
אני יכולה לנחם אותך שהוא גדל להיות הילד הכי רגוע והכי בוגר וטוב (הוא בן 18 היום...)
(וזה עוד לא קרה בילדים אחרים שלא היו לידת זירוז....)
מה שכן עוזר זה מלא מגע קרוב חיבוקים וכו (עור לעור וכד')
שלום לכן. אז ככה- לפני יותר מחודש הפסקתי לקחת גלולות שלאחריהן קיבלתי מחזור.
חודש עבר ועוד לא קיבלתי מחזור. (ז"א יש לי כבר שבוע איחור ממתי שהייתי אמורה לקבל) ובוודאות אין היריון.
קראתי באינטרנט שזו תופעה ידועה שהמחזור מאחר לאחר הפסקת גלולות.
רציתי לדעת- האם יש פה בנות שזה קרה להן והן יודעות מתי בערך הדימום צריך להגיע? (תכל'ס זה נחמד שמותרים יותר זמן, אבל רוצה גם שהגוף יחזור למצב נורמלי..) מציינת שלפני החתונה ב"ה המחזור שלי היה מסודר.
שאלה נוספת- כל עוד אין מחזור, האם אפשר בכלל להיכנס להיריון? (כי אין ביוץ?)
תודה!
למחזור הראשון לקחת כמעט חדשיים, בחודש שאחרי היה לי ביוץ לקראת היום ה 40 (עוקבת לפי שמ"פ), וברוך ה נכנסתי להריון.
ממליצה מאוד מאוד על שמ"פ, נותן הרבה וודאות בוך האי וודאות (למשל, לא היה לי ספק שזה לא הריון כל עוד לא היה ביוץ גם כשכבר היה כביכול איחור של שבועיים ממשך המחזורים שהיו לי לפני הגלולות)
כמה שרק אפשר.
וכמובן אשמח לשיתופים מניסיון אישי.
תודה.
כי לעולם חסדו
אני הנקתי בראשונה 15 חודשים
ואת השניה בגיל חודשיים כבר טיפה לא היתה.
הבאתי מטרנה, ובא לציון גואל.
תקשיבי יקירה, אני חושבת שהילדה רעבה. כך שכשאת מקרבת אותה לשד לינוק היא לא מצליחה מאחר והיא לא רגילה לזה
וזרימת החלב מהבקבוק יותר נוחה
אם ממש 'תתאבדי' על זה מה שנקרא זה יכול לעבוד וזה לא אבוד - אפשר להגביר שאיבות וחלב ובמקביל הרבה עור לעור, להצמיד אותה לפטמה לפני שיהא מגיעה לשיא הרעב כדי שתתרגל ולא תתעצבן ואז אחרי זה לתת בקבוק בהאכלה תומכת הנקה. ככה עקב בצד אגודל עד שתגיעי ליעד הנכסף
או שאולי רק שאיבות - יש גם אמהות שעושות את זה
עם זאת, תקחי בחשבון שזו השקעה מטורפת של זמן ואנרגיות, וכתבת שאת גם אמא לעוד ילדים אז את צריכה לחשוב האם זה מתאים לך.
וכשאת חושבת על האם מתאים או לא - תקחי בחשבון שהויתור על הנקה עלול ליצור תחושה מדומה של תסכול וכשלון, כאילו מטיל קצת ספק באמהות - אבל זה לא באמת ככה! את אמא מדהימה גם אם לא תניקי ויש הרבה דרכים לאהוב ולהתקרב לתינוק שלך שהן לא הנקה.
ולתת בקבוק או שניים של מטרנה, רק אחרי ניסיון, כדי שהיא באמת לא תהיה רעבה.
אצלי גם לא היה מספיק חלב (אני חושבת שיועצת ההנקה חשדה בזה ולא רצתה לייאש אותי אז לא אמרה לי). היועצת אמרה שזה לא אסון לשלב בקבוק פעם פעמיים ביום. כל בקבוק היה 180? אני כבר לא זוכרת, זה היה מזמן.
בסוף, אחרי חודש וחצי, ואחרי שעליתי איזה חמישה קילו מאכילת רוגאלאך, הגעתי להנקה מלאה. כנראה הייתי צריכה לעלות במשקל בשביל זה, לצערי.
אז יש סיכוי, אולי כן כדאי להמשיך לנסות, אבל לנסות לסבול כמה שפחות - לא לשאוב, וכן לתת תמ"ל לפי הצורך.
בגלל החשש הרחוק יחסית שהחיסון גורם ללידה מוקדמת. ככה מצד אחד רוב הסיכויים שהחיסון ישפיע כבר על התינוק, אך מצד שני הוא לא יגרום ללידה טרם הזמן (כי שבוע 36 זה שבוע שאפשר ללדת בו).
אבל במקום שיש ספק - אין ספק, ולכן לדעתה כך מומלץ.
)שירקי) ויצא שאני אלרגית
אנונימית לרגע1)לקרדית האבק ולנוצות.
ויש לי וילונות בבית.
את צריכה לבדוק מה עושה לך את האלרגיה.
כי אצלי הוילונות בסדר.
אבל לקפל כביסה או סדר בארונות זה סיוט.
אני גם אסמטית אז זה בנוסף.
אגב גם מקווה גורם לי לאלרגיה נוראית. לפני שאני טובלת לוקחת 2 אלרגיקס
ולפני פסח אני לוקחת זריקה של סטרואידים כדי להצליח לנקות!
זה באמת נורא משתנה מאישה לאישה הגורמים הישירים לאלרגיה.
אגב אבק זנה לא קרדיט האבק.
האבק שיש על הארון לא בהכרח יעשה לך אלרגיה.
אבל שמיכות צמר זה אאוט גדול אצלי. או לשים מצעים.
בקיצור ברוכה הבאה למועדון
רוב הימים יהיו בסדר וחלקם סיוט!
אבל במשפחה שלי יש עוד אלרגים והם לא אסמטים.
הלוואי שנצליח עם כל העומס...שירקי
