פורום הריון ולידה (עמוד 3008)

צריכה לשירותים דיי הרבה... ולא ניראלי שזה דלקת כי לא שורף ולא מציק כמו דלקת ולפני חודש סיימתי אנטיביוטיקה של דלקת..

קודם כל דלקת יכולה לחזור.
ולגבי ההמתנה להריון את יכולההלבדוק ביוץ עם מקלונים רק קחי בחשבון שהן לא תמיד מזהות. בעיקרון לא חושבת שאת צריכה להילחץ ואם את יכולה להרפות ולנסות לחשוב על דברים אחרים זה יכול לעזור. לחץ יכול לעכב למרות שזה לגיטימי להיות במתח. יכולה להגיד לך שאני עם 4 ילדים ועדין מרגישה קצת מתח בהמתנה. רק שברוך ה יש לי הרבה הסחות דעת אז יותר קל לי להרפות. תנסי להנות מזמן איכות עם בעלך, לצאת עם חברות ולהיות עסוקה. בהצלחה

בסירופ של ילדים בבית. הרופא לא עונה לי אז חשבתי לקחת את הסירופ במקום כדור זה אותו מינון נראה לכן? די אני סובלת ממש והטבעי לא עוזר בכלל

ושבוע שעבר עשיתי שוב בדיקה לוודא שעבר לי
ופעם שעברה כשהיה לי זה שרף נורא, עכשיו בכלל לא

או שזה היה לפני?

אבל דלקת בשתן זה לא בהכרח עם כאבים?

בתחילת ההריון שעכשיו היה לי ממש דומה למה שאת מתארת וזה לא היה דלקת בשתן..
הייתי בטוחה שיש טעות בתרבית..

גם סיפור דומה, הרבה כאבי בטן והרבה שירותים לפני השינה ויצאה בדיקת שתן שלילית במעבדה..

לגבי השירותים ככה זה, אלא אם כן יש דלקת בשתן.

אבל מכיון שהרחם גדל ולוחץ על שלפוחית השתן, אנחנו רצות גם בשביל טיפה קטנה.

למה את קמה עם כאבים?

אני מתעוררת גם בלילה..אין סיכוי שמצליחה לשיון כך.

 

לגביה עייפות בשליש הראשון זה נורמלי לחלוטין- הגוף עובד שעות נוספות...

והוא חייב את המנוחה הזו.

אחכ אם עדיין קיימת עייפות צריך לבדוק ברזל.

ואז יש לחץ חזק בשלפוחית וזה ממש כואב
ככה לפחות אני מבינה, כמה דקות אחרי שאני מתפנה זה נרגע

אז אחרי השליש הראשון חוזרים לחיים? מעודד

לגבי הכאבים החזקים, לא רוצה לנבא רעות אבל נשמע כמו התחלה של סימפליואיזיס

גם העייפות כמעט עוברת (אם לא- כמו שכתבו לך- תבדקי ברזל)
וגם הלחץ על השלפוחית קטן משמעותית כי הבטן עולה קצת למעלה.
בהצלחה!

לא רוצה לבאס, אבל סבלתי מזה נוראות בחודש תשיעי, העוברית החמודה ישבה נמוך נמוך וגמרה לי על השלפוחית.

אצלי תרביות השתן יצאו מעורבות, ולכן קיבלתי אנטיביוטיקה נגד דלקת, כי התסמינים היו כשל דלקת: דכיפות לפיפי, צריבה בסוף מתן שתן ולחץ נורא נורא על השלפוחית. תבדקי אם הפיפי שלך עכור או לא, כי אצלי הוא תמיד היה עכור.

בכל מקרה זה בא והלך כל התשיעי, באיזשהו שלב הפסקתי עם האניטביוטיקה (שלוש סוגים קיבלתי וכל הזמן חזר) ועברתי לתצמית חמוציות ודי מאנוז, והמון המון שתיה עם פטרוזליה (שלא מומלצת בכלל בתחילת הריון, גורמת להתכווצויות ברחם)

 

עד היום אני לא משוכנעת אם זו היתה דלקת או לא. ועדיין בטראומות נוראיות מזה.

חיבוקים!

מרגיש לי כאילו תקועה לי בגרון חתיכה של משהו מכל הגועל נפש שהקאתי וזה מציק ועושה טעם נוראי

תנסי לאכול ארטיק או מסטיק

אני חושבת שיש אפליקציות לתזמון צירים.
ולי אמרו שלידה שניה מהירה יותר
בטח יש איזה מוקד רפואי שפתוח עכשיו להתייעצות בטלפון.

אז כדאי ללכת לבי"ח.מקסימום בעלך יאחר לעבודה

כמה זמן נסיעה את מהבי''ח?

מה העוצמה מצד כאב? אם ממש חלש הייתי קצת מחכה
אם כן כואב - אז שוקלת לנסוע אבל תלוי במרחק הץנסיעה

אני אישית נוסעת כשממש כואב לי. אבל זה גם הימור שלי שמוכנה לקחת כי גרה קרוב

תנסי ותראי מה עוזר לך
אם יש לך כוח תסתכלי, יש מלא סרטונים ביוטיוב

והם כבר חזקים ודי כואבים אז נוסעים..
מקווה שיעבור בטוב
ושבאמת יש פתיחה והתחלת לידה

<נראלי שיש לי כח סבל נמוך אז ישר כואב לי
ומפחדת שיחזירו אותי הביתה...>

חגורה מתהדקת זה תאור קלאסי לצירים..
תשעיני גב קדימה ותעשי סיבובי אגן כשהרגליים לא סימטריות (אחת לפנים אחת לאחור) זה אמור להקל..

בשעה טובה וידיים מלאות! תעדכני!

ב"ה לידה טובה ודי מהירה...
אעדכן בהמשך בסיפור המלא ;)

תודה שאתן פה יקרות.

בשעה טובה

אוהבת לידות בשידור חי  שכזה

מזל טוב והמון שמחה

להתפלל, לבקש מבורא עולם שיתן לך רוגע.

לחשוב טוב, לדמיין בראש דברים טובים, שהנה רואים את עמוד השדרה, והנה רואים את הכליות וכ"ו וכ"ו.

לדעת שהכל ממנו. והכל תלוי רק בו.

ל-נ-ש-ו-ם.

ולהאמין שהכל בסדר!

 

לפעמים רק מלחץ מדמיינים בעיות שבעצם לא קיימות.

תחשבי מה מרגיע אותך?

מה עושה לך טוב?

קניות? מסעדה? לשוחח?

 

לא לחשוב על דברים רעים אבל זה יותר חזק ממני הפסימיות הזאתי הורגת אותי...

את סובלת. לחינם.

תצרי קשר עם אירגון ניצ"ה.
או תתייעצי עם הרופא נשים/משפחה שלך.

מה זה האירגון הזה?

הם מטפלים בנשים בדיכאון לפני ואחרי לידה.

רשת תמיכה לאם ולמשפחה - ניצה

יש בכל רשת מוצרי תינוקות
לגדולים יותר אפשר לקנות שטיח פעילות או פאז רצפה רך

הם מספיק טובים
יש גם יותר זולים אבל מנסיון הם נהרסים מהר והם דקים יותר

בפאזלים הגדולים האלה מסול. בזמנו קניתי בשילב, אבל זה יקר בטירוף. ראיתי כאלה גם במקסטוקים

קניתי במקסטוק

עלה לנו 50 שקל לפאזל של 90*90 ס"מ, אז קנינו שניים וזה כבר שטיח ממש גדול שעולה בעצם מאה.

 

אולי הם העלו מחירים רציני?

 

כי השטיח מאושר עד הוא דק ולא דומה בכלל לפאזל סול. אין מה להשוות.

 

ועוד הערה, מישהי כתבה פעם שקנתה כזה פאזל בחנות זולה, לא זוכרת איזה, והוא התפורר או הוריד צבע, בכל אופן איכות ירודה. לנו יש את השטיח כבר ארבע שנים בערך.. נראה כמו חדש חוץ מכמה שקעים שהבת שלי עשתה עם עט..

החזיק 3 שנים
שימוש די אינטנסיבי
עלה 30-40

יושבים עליו ולא מרגישים את הרצפה הקפואה

שטיח גדול וצבעוני במיוחד.

גם הגדולים נהנים ממנו (יש שם כבישים, בתים, דמויות וכ"ו...נהנים ממש)

 

מגרה מאוד תינוקות לזחול.

עולה 70 או 100 תלוי בגודל.

רוצה לנכדים..

ממה שזכור לי הוא בן 3 חוד? הייתי מחכה טיפונת עם משטחי הפעילות בקור הזה...

שהמשיח יהיה ישר. אני שמה על הספה ועל המיטה שלנו אבל לא יודעת אם זה טוב

קניתי מאושר עד הבת שלי הייתה בת חצי שנה קילפה אותי והכניסה לפה . אני פתאום שמעתי אותה נחנקת עשיתי לה לחיצות והיא הקיאה חתיכות של השטיח. הייתה חויה מזעזעת תשמרו על התינוקות שלכן!!!

אולי קוראים לזה סול?

זה חומר דומה קצת למזרנים היוקרתיים החדרי הכושר (לא מזרני ספוג בציפוי שעוונית..).

זה צבעוני ויפה, מחזיק אצלנו מעמד כבר כמה שנים, שוטפים באמבטיה כשעושים ספונג'ה..

ובגלל שזה חומר וקצף כזה הוא מאד מבודד מקור.

זה מגיע בחבילה של תשעה ריבועים של בערך 30*30 סמטימטר, סהכ 90 סמ מרובע.

עלה חמישים שקל למיטב זכרוני.. קנינו שניים ויש לנו שטיח גדול.

נוח גם לעשות עליו התעמלות.. או סתם לשבת לשחק גם בגיל יותר גדול. כי יותר נקי ונעים מאשר ישירות על הרצפה.

אבל גם אותה כדאי לשים מעל כזה שטיח כי היא יחסית דקה ופחות רכה ומבודדת מקור.

זול ומבודד מעולה

כל מה שהזמנתי בנובמבר למעט פריט 1 עוד לא הגיע. ובדכ מגיע לי תוך חודש

שזה בגלל שזה חודש עמוס מאוד. כולם מנצחים את המבצעים ומזמינים,
זה לא בהכרח מעיד על שאר החודשים בשנה

אם את מודיעה לפני תום החל"ד את לא צריכה לחזור לעבוד חודש. את פשוט מעדכנת שלא תחזרי.
תבררי מולם אם הם מסכימים לרשום לך את התאריך של סיום החל"ד, ואז לא תהיה חפיפה בביטוח לאומי, ותוכלי להגיש בקשה לדמי אבטלה.
מזל טוב!

או עם מישהו שמבין. יש פיצויים אם מתפטרים לצורך טיפול בתינוק וכלמיני. ואפשר לחתום אבטלה

יעבור. בתאבון

אני ניסיתי הרבה בלי להגיד אבל הייתי בעבודה יותר זורמת.
חושבת שלפעמים אם אומרים את האמת כמו שהיא זה יכול ממש להקל עליך.
אנחנו איתך!!

לאזור אומץ ולהגיד משהו בסגנון - אנחנו נכנסים לתקופה של טיפולים יהיו לי כמה איחורים וחיסורים בעז"ה תתפללו איתנו שיהיה קצר וקל... בדכ רק יברכן אותך

בהצלחה רבה רבה!!!

בערך עוד שבוע וחצי נתחיל את המעקב והבדיקות דם..
האם כבר מחר להיכנס ולהגיד לה? או לחכות?

לדעתי כדאי לבקש לדבר בכנות ולומר את זה.

גם כי יש איזשהי חסינות בחוק למטופלות פוריות, וגם כדי לקבל תמיכה הבנה וגיבוי.

בהצלחה רבה בע"ה!

אני גם ממליצה לספר שאת בטיפולים,

זה רק יעזור לך ובטח יותר יתחשבו ויבינו אותך.

לא נעים כששותים את הסוכר בהתחלה..תביאי לימון
ותשבי אחרי זה -כי לפעמים עושה סחרחורת ובחילות
אבל זה עובר ךאט לאט
ואם את צריכה אפשר לבקש מהאחות לנוח במיטה כלשהי

אני לא רואה טעם בלבוא עם מישהו
אלא אם את מאוד מאוד רגישה

כתבתי על זה פה פעם בעבר.
בהעמסת סוכר של 100 האחרונה שעשיתי, הייתה לי נסיעה מתוכננת עם הילדים. התלבטתי אם לבטל אותה אבל בגלל שהרגשתי מצויין החלטתי כן לסוע. ובאמצע הדרך כנראה הייתה לי נפילת סוכר רצינית כי פתאום נפלה עלי עייפות מטורפת וממש כמעט נרדמתי בדרך. אף פעם לא הרגשתי ככה.

אז ממש ממליצה לך לא לתכנן כלום לאחרי הבדיקה, גם אם את מרגישה טוב.

בהצלחה רבה!!

לא לתכנן כלום זה בעייתי כי אני חייבת לעבוד באותו יום, אבל אשים לב אם ארגיש לא טוב פתאום..

כי זה תופס את כל הבוקר!

וממש רב הנשים לא מרגישות כל כך טוב אחר כך. ארבע שעות בצום חוץ ממאה גרם סוכר מזוקק וארבע בדיקות דם, זה לא פיקניק

נהיגה ארוכה ?
כמה דקןת הליכה הביתה ?

קחי בחשבון שלפעמים יש סחרור או עייפות (צום + מכת סוכר)
אז לא חייב מלוה אבל תחשבי איך את חוזרת בקלות הביתה, אם את לא הנהגת זה יותר פשוט

בכל מקרה תדאגי לצאת מהמרפאה כשאת מרגישה טוב, אם לא תישארי להתאפס שם

אז מעדכנת שעכשיו אני בדיוק אחרי כל הבדיקה, הדרך הביתה היא באוטובוס ולא ארוכה במיוחד.
בינתיים מרגישה רק עייפות ואפילו לא רעבה, מקווה שאצליח לעבוד היום..

תאכלי לחםעם משהו כמו חביתה או טחינה.  לא יותר מדי מתוק.

שלם יכול להיות שהוא באמת רעב מה את נותנת לו ארוחת ערב?
אולי תנסי דייסה במקום בקבוק?

וזה נתקע בבקבוק... אפילו שהיתה פיטמה איקס...
ובכפית הוא לא אוהב ואחרי 3 כפיות לא מסכים להמשיך.
בכללי הוא די ציפור באוכל..

כי הוא באמת רעב
תתחילי לגמול בלילה ברגע שהוא יתחיל לאכול כמו שצריך
איך הבקבוקים במהלך היום? לפעמים צריך להתחיל להוריד מטרנה כדי שהילד יתחיל לאכול אוכל מוצק

וגם זה לא תמיד.
תלוי איך הוא אכל בצהריים.. ככה הם עושים במעון

תתחילי מ"לפטם" אותו בארוחת ערב.

בעיקרון בגיל הזה יכולים לישון לילה רצוף עד הבוקר.

בנוסף, את המטרנה של 19.00 הוא מקבל במיטה?
אם כן, זו צורת ההירדמות שהוא מכיר... ומחפש את הבקבוק כשמתעורר בלילה. הייתי מעדיפה ללמד הירדמות עצמאית. (פשוט לא כ"כ נוח שיהיה תלוי בבקבוק מים בהירדמות. אם כבר לומדים משהו חדש, מעדיפה להיפטר מהבקבוק בלילה לגמרי).

הוא חוזר מהמעון ממש רעב. ואז אוכל די טוב בהמשכים עד חמש..
ואחכ בשבע הוא לא ככ רעב ואוכל בקטנה ..
אז איך כדאי לשנות את השעות של הארוחות?

קודם כל הוא אוכל מוצקים?
גם הבן שלי בערך בגיל שלו ושמתי לב שביום שאטכל במהלך היום (לאוו דוקא לםני השינה) טוב הוא קם פחות לאכול בלילה. יכול להיות שזו הסעבה לקימות בלילה ואז דילול של המטרנה מגביר את הקימות כי הוא בעצם רעב. אז נכון שבגיל הזה כבר לא אמורים לאכול כל כך הרבה אבל יש תינוקות שזה לוקח טיפה יותר זמן. תנסי להגביר מוצקים או אפילו תמל במהלך היום בשעות הערות שלו ותראי אם זה משפיע.

ואסביר - דילול מטרנה ניתנת כעצה למי שרוצה לגמול ממטרנה בכלל. בד"כ מיועד לתינוקות ששותים בקבוק אחד או שניים בבוקר ולפני השינה כםינוק ואוכלים רק מוצקים ביום.
אז מדללים להם עד שהם מתבאסים מהטעם ולא רוצים יותר
לי נשמע בכלל שהבן שלך ממש רעב. מתי הוא אוכל ארוחת ערב? האם הוא מבוסס עם מוצקים? איזה כמות של מטרנה את נותנת לו?
הילדים שלי הם ילדי תמל כי הנקתי רק אחד והם לגמרי ישנים לילה שלם כבר מגיל 3 חודשים .
תפרטי וננסה לעזור

אני חושבת שהפחתת ארוחות לילה צריכה להיות הדרגתית. כלומר חלק מהארוחות לתת נלאות, וחלק לדלל או להפחית כמות, או בכלל להחליט שלא נותנים ועוזרים לחזור לישון בדרכים אחרות (וכמו שכתבו צעד ראשון זה לנתק אוכל משינה)
בהצלחה!

אולי באמת הבעיה זה שהוא לא אוכל מספיק ביום.
במעון הוא אוכל ב8 וחצי ארוחת בוקר
אחכ צהריים ב11 וחצי
אחרי השינה סביב 14 וחצי סנדביץ/בקבוק וביסקוויט או משהו כזה שנותנים במעון
ואז כמו שכתבתי כשחוזר סביב 16 הוא ממש רעב.. אוכל שוב ארוחת צהריים- עוף, אורז וכו. פרי. זה נמשך עד 17.
ואחכ הוא כבר אוכל ממש בקטנה פירות.. לא ככ רוצה לאכול שוב ב19 כשנולך לישון- חוץ ממטרנה.

כששותה מטרנה בלילה הוא שותה סביב 180 עם 2 כפיות מטרנה

דווקא הלוז ארוחות נשמע בסדר גמור!
בשבע אוכל מטרנה כמו שצריך ולא מדולל??
אני הייתי מנסה בלילה ארוחה ראשונה 120 לא מדולל , ארוחה שניה 180 לא מדולל, ארוחה שלישית 120 ובבוקר שוב 180 רגיל.
וככה הייתי משאירה בנתיים את הארוחת אמצע מלאה ומנסה להוריד את הארוחות מסביב.
וכאמור- לוודא שיודע להרדם לא על ידי או בצמידות לבקבוק.
בהצלחה!

אכן נעשה בע'ה הפרדה בין הבקבוק לשינה בתחילת הלילה.
אבל
אני מבינה שכולן כותבות שאולי הוא רעב וכיוון שלא אוכל טוב ביום משלים בלילה... נשמע באמת הגיוני.
אבל חשבנו, אולי זה הפוך?
בגלל ששותה מטרנה בלילה אוכל פחות ביום?
מה דעתכן?
ואיך בכלל אפשר לגרום לו לאכול יותר ביום?
בסוף זה התיאבון שלו.. אני מציעה לו הרבה במשך היום אוכל והוא אוכל שני ביסים וזהו.. אאכ הוא באמת רעב ואז אוכל יפה..

איזה שעה?
ואיך להוריד את שאר הארוחות? כשמתעורר להרגיע בלי לתת בקבוק?

כשחוזר מהמעון לת רק פרי או משהו ממש קטן ואז בחמש וחצי אםילו לתת ארוחת ערב טובה ובקבוק לא במיטה ואז כשאת שמה במיטה ירדם עצמאי ללא תלות יכול להיות שזה יעזור.
דבר נוסף אם לא אוכל כמויות טובות במהלך היום תנסי לתת בקבוק נוסף בין הארוחות. שלי הן שנה וחודשיים ולא תמיד אוכל טוב את המוצקים אז אני מביאה השלמה של בקבוק אחרי האוכל.
סדר יום שלנו הוא כזה:
לפנות בוקר בקבוק בין 5-6:30
אחכ 8:30-9ארוחת בוקר פרוסה או סתם עוגה
מודה שהוא לא תמיד רוצה לאכול.אז נותנת בקבוק לפני שנת בוקר
משחק קצת ואז הולך לישון בין תשע וחצי לעשר תלוי מתי קם.
לרוב מעירה לפני שאני יוצאת להביא את הגדולים מהמסגרות באחת אבל אם מתעורר מוקדם יותר נותנת נשנוש קטן ואז אוכל ארוחת צהרים באחת וחצי עם כולנו במידה ולא אכל טוב משלימה בקבוק.
אחכ סבובות 4 אוכל פירות ועוגיות עם כולנו.
6 ארוחת ערב ואז בקבוק ולישון.
אם הוא אוכל ארוחת ערב טובה אז לא שותה כמעט מהבקבוק וקם אחרי שעתיים בערך לסיים את הבקבוק וחוזר מיד לישון. אם לא קם בסביבות 1-3אוכל בקבוק וחוזר לישון.
כל היום בקבוקים של 180 עם כף דיסה משתמשת בפטמה 3 של מאם עובר מצויין.
בערב 240 עם 2 כפיות דיסה גם אותה פטמה.
בהצלחה

מקווה שילך.. ננסה בע"ה

בארוחת בוקר למשל רבע סנדביץ + 3 ביסים של חביתה וירק
צהריים במעון לא ככ יודעת
אחרצ שניצל קטן לדוגמא ו7 כפיות פחמימה
ובאחרצ עוד פרי שלם נגיד

את משלימה עם מטרנה/הנקה את הארוחות הנל?

אזניים. שיניים. גזים. וכו'.

יש להם ידע ונסיון רב להכריע בדברים אלו

קודם כל, אין מה להשוות בין מה שנבדק כיום במי שפיר (שכולל ציפ גנטי כיום לכולם איך שהבנתי), לבין nipt, ובוודאי ביחס לבדיקות הסקר והסקירות.
כך שזה לא ממש תלוי אחד בשני.
מבחינת הרופא- מסתבר שימליץ על מי שפיר כי זה מתפקידו להמליץ על בדיקות לפי המלצות משרד הבריאות.
דבר שלישי- גם לפי המסלול שתארת זה לא אמור להיות מאוחר מידי למי שפיר. אז אם את מעדיפה בסדר שציינת זה אמור להיות בסדר.
בהצלחה!

על ניפט יש לך גם החזר מקופת חולים- שווה לבדוק, והייתי מעדיפה לעשות ניפט

 

לא לעשות אם הסיבה היחידה זה הגיל
וזה היה לפני המצאת הניפט

אבל הייתי בת 34 והגיל משחק תפקיד.

(סה"כ 5 דיקורים), באחרונים עשיתי גם צ'יפ גנטי מלא.
ההריון הראשון בגיל 34.
מאמינה לבדיקה אבחנתית, ולא ערוכה כלל לגדל ילד פגוע.
בהצלחה בהחלטה!

בשקיפות יצא לי 1-1140 בבדיקת דם הראשונה 1-2200 ובמשוקלל שכל הבדיקות 1-1700 והרופא אמר שזה תוצאה תקינה . 

ששאלתי אותו אם אני צריכה לעשות מי שפיר הוא אמר שמשרד הבריאות ממליץ ושזה החלטה אישית שלי. 

 

אני מתלבטת אם לעשות את הניפט של הרמוני רק כדי לקבל תוצאת סקר יותר טובה. 

תנסי לעשות איזשהו שינוי מסוים כמו לטבול במקום אחר

או משהו אחר בחדר שינה ...

תנסי לעשות לך את זה נחמד!

אולי לראות סרט או מוזיקה או משהו באמבטיה בבית כשמתארגנים וכו...

מבינה אותך ממש קורה...

נעים ומתאים לצאת מהבית לסיבוב בחוץ.

תנסי לחשוב מה מקפיץ לך את המצב רוח -אוכל מסויים/שופינג וכדו'...
אולי לבקש מבעלך שיכתוב לך מכתב או משהו ויביא לך כשתחזרי..
לי זה היה עוזר.

חוץ מזה..
ממש מבינה אותך!!
לפעמים מרוב שמחכים ליום הזה, כל כך רוצים להיות כבר אחרי, שאין כח לעבור את היום עצמו...
את גיבורה ממש!!

לא מסוכן?

לא ממש צמוד, ליד במרחק שלא תיגע, אפשר גם מתחת למיטה

לטפטף חלב אם ולחכות במצב שכיבה כמה ד' ואז להעביר למצב יחסית מאונך, לעשול מין עיסוי בצידי האף ואז יוצאים הנזלות והגושים.
דבר שני זה לקנות שמן אקליפטוס *רדיאטה* (רק הוא מותר לתינוקות) ולטפטף בצידי הבגד שלו (טיפה אחת בכל צד)

קודם מטפטפים קצת לכל נחיר. מחכים שתי דקות, ואז שואבים. מאד עוזר
ולהשכיב עם הגבהה- קלסר מתחת למזרון מאד עוזר

בזהירות לתוך האף שלה.

 

ובצל חתוך- אני שמה בצלחת חד פעמית עם כיסה ליד המיאה של המשתעל התורן. עזור.

ואולי קצת להגביה את המזרון של באיזור הראש, בעדינות ובזהירות כדי שתצליח לישון כמו שצריך...

יש מכשירים עם מוצץ במקום מסכה, אצלנו זה עבד מעולה.
מי המלח הם כמובן קפסולה קנויה, לא מכינים לבד..

נקווה שיעזור!

בהריון הראשון ביום הפרישה של יום החודש (לא היה ברור שזה האיחור כי הווסת שלי לא מסודרת) הרגשתי ממש חלשה כי לא אכלתי (צום), אז אמרתי לעצמי אולי זה הריון, ואז אמרתי לעצמי שטויות, את מרגישה טוב, אין לך בחילות וכו'.. רק אחרי עוד שבועיים עשיתי בדיקה (כאמור כי הוסת לא מסודרת..)
בהריון השני גם, הוסת לא הייתה הכי מסודרת וגם תוך כדי הנקה, והרגשתי מצויין.
כשהאיחור היה ממש גדול החלטתי לעשות בדיקה, ואז בבוקר אחר כך (תענית אסתר) שכחתי לעשות בשתן ראשון והייתה לי רק בדיקה אחת אז העדפתי לחכות למחר ההנחיה שלי היא בהריון לא צמים ובהנקה בשלב שהיה שרוב האוכל מוצקים אם אני מרגישה קצת לא טוב לשבור. בצום הקודם היה ממש בסדר, אז נסעתי לנחם אבלים ולקנות בסופר דברים למשלוחי מנות וכמעט קרסתי.. גם אז, הייתי ממש עייפה אבל תליתי את זה בעובדה שאני באמצע אנטיביוטיקה...
ויום אחר כך, בפורים, גיליתי שאני בהריון והמתוק ישן עכשיו לידי...
בשני המקרים בדקתי אחרי 40 יום מהווסת הקודמת..

אני הייתי ממליצה לחכות יום יומיים מהאיחור, ככה מתאים לי. אבל באמת כל אחת והמתאים לה. לא ממליצה לבדוק לפני האיחור..

עד אחרי המון זמן מהאיחור..
אם את יכולה לחכות ברור שכדאי כמה ימים אחרי שלא יהיה ספק ויהיה יותרר מלחיץ( אני בדקתי 20 ימים אחרי האיחור- אבל זה סתם בגלל שהייתי בהכחשה)
בכל מקרה לא מחייב שיהיו סימנים
בהצלחה! ספרי לנו בשורות טובות

עוקבת...

גם אנחנו קבלנו החלטות לא קלות אחרי הלידה, והיה לי ועדיין מועקות וחששות, והתקפי בכי לא מוסברים.. (סביב העניין הזה)

גם עוקבת...

ואפילו להפך - דיכאון שמתחיל מיד אחרי הלידה בד" ייחשב לדחק אחרי לידה (בייבי בלוז) ויחלוף די מהר. דיכאון אחרי לידה אמיתי מתחיל בד"כ רק כמה חודשים אחרי... (ולכן קשה לקשר אותו ללידה).

חיבוק גדול, יקרה! בבקשה פני לעזרה!

אפשר דרך רופא משפחה, אפשר דרך ארגון ניצ"ה, אפשר דרך מטפלת פרטית קובנציונאלית/אלטרנטיבית - בעזרת ה' יש פתרון!

טוב לשמוע שאני לא היחידה...
תודה גם למי שהגיבה בפרטי (לא הצלחתי להבין איך עונים)

מכירה את התחושה של העומס הנפשי של החלטות חשובות... ואיך הם יכולות לצבוע הכל בשחור. יש תקופות בחיים שהם עמוסות פיזית או נפשית וכשזה משתלב עם אחרי לידה זה מאוד קשה.
מקווה שתמצאי את הכוחות להתגבר, או שתמצאי עזרה מתאימה.
תדעי שדכאון אחרי לידה יכול להתחיל עד שנה אחרי הלידה.

אם את לוקחת אמצעי מניעה הורמונליים אז הם גם יכולים להעצים את האפקט..
אפשר ללכת לרופא המשפחה והסביר לו את המצב, ואפשר גם ללכת לטיפול רגשי תומך.

לדעתי את חייבת לשתף את בעלך! ואם ממש אין אפשרות אז אמא/ חברה טובה/ אחות.
עדיף בהקדם כדי שהתחושות לא יעיקו עלייך עוד יותר.

המון בהצלחה, אני מזדהה איתך!
החלטות ושינויים אחרי לידה זה קשה מאד.

והיינו צריכים לעבור דירה כמה ימים אחרי הלידה וסיפור ארוך איך נשארו ללא בית וגרנו באיזה חורבה באזור נוראי,אבל זה לא משנה מה הסיבה והאם נילווים אליה עוד החלטות/סיבות מצדיקות או לא,זה תקופה קשה מאד.מאד מאד.וזה בסדר גמור להרגיש ככה והכי חשוב מותר לך.מותר לך לא תמיד להיות 100 אחוז והאישה והאמא המהממת שכולם מצפים שתהיי...גם את בן אדם וגם את עוברת דברים עם עצמך וזה בסדר גמור ומבטיחה לך שזה יעבור...רק תעשי טובה... אל תמשיכי ליפול כי זה כמו בור בלי תחתית,תנסי לאזור כוחות ולקום ...זה קשה,קשה מאד אבל בסוף זה יעבור...תנסי לתת לתהומות האלה את המקום שלהם,תשמעי מוזיקה שאת אוהבת,תאכלי משהו טוב,תראי סרט/ספר ואח"כ תנסי לקום....אני מתמודדת עם זה כל יום.
וכן חושבת אם יורשה לי מניסיון שלי להציע לך באמת לא להפיל על בעלך את הכאב הזה, כן לשתף שאת עוברת עם עצמך כמה דברים שבעז"ה יעברו ואת רק רוצה שיבין כי הטבע שלנו כנשים כן להפיל על הבעל את הכאב והקושי שלפעמים להם כגברים זה יותר מדי וגומר אותם שלא יכולים לעזור ואותך גומר שאולי לא מספיק מבין.ואני מניסיון שלי של תקופה ארוכה כזאת ואכזבה גדולה מבעלי שהרגשתי שלא מספיק אכפת לו אפילו שהוא בעל מהמם והקשיב לי בלי סוף הרגשתי לבד והתרחקתי מאד ואז מישהי חכמה אמרה לי שהוא לא מסוגל להתמודד עם זה כגבר ומצאתי אוזן קשבת אצל חברה וזה הציל לנו את הנישואים.אני משתפת אותו אבל לא נופלת עליו ומצפה שהוא זה שיציל אותי ואז גם לו קל יותר....הוא יודע מה אני עוברת כי אני משתפת אותו אבל מהרגע שהתחלתי להוריד ממנו ציפיות שיציל אותי הוא מסוגל יותר לעזור ,להפתיע לאהוב להתקרב ולתת הרבה מעצמו.
יהיה בסדר אחות אהובה...יכולה לעזור לך בכל מה שתירצי ❤

שאת צריכה לטבול?

תקחי אותו ותאכילי אותו טוב והוא ישן טוב בעגלה

לא יודעת הלכתית. אפשר להתקשר למכון פועה

וחברות עובשות עד שעות הערב וחוזרת מאוד עייפות. לא נעים לי להטריח אותן במיוחד במזג אויר הזה.

זה גיל כזה שאם את עושה לו מקלחת טובה ואחכ הנקה הוא ישן כמו בובה
תגיעי מוכנה . פשוט טובלת יוצאת. זה בערך כמו זמן שאת מתפנה בשירותים... את אפילו לא צריכה להתאפר...

הכי גרוע, תחזרי. תקחי את זה בכיף ולא בלחץ.

אפילו אני זוכרת שאחרי שילדתי את הבכור שלי, באתי לטבול והבלנית אמרה לי- למה לא הבאת איתך את התינוק? הייתי בשוק לא ידעתי שזה מקובל...
חוצמיזה שלצאת עם תינוק בערב, זה מוריד את כל הלחץ שיפגשו אותך אנשים שאת מכירה ככה אף אחד לא יחשוד שאת הולכת לטבול.

תחשבי על כל הנשים שמחכות לילד ובשבילן לבוא לטבול זו תחושה מאד קשה

לבוא ולפגוש תינוק לא ממש מעודד אותן

תהפכי את העולם למצוא סידור לדעתי

הכלנית מסדרת את זה שלכל אחת יש שעה מדוייקת , לא נפגשת בכלל.

חוצמיזה, עם כל הכבוד להתחשבות, יש לה מצווה שהיא מחוייבת בה. ופה אין לה ברירה היא לא באה להוציא עיניים. תינוק ישן בעגלה לא אמור להיות בולט בשטח.

נשמע לי ברירה עדיפה הרבה יותר
ולא משנה כמה החברה עייפה.
העייםות הנפשית של הטובלות המקווה אומנם לא תלויה בה אבל היא יכולה להשתדל לא להחמיר אותה

לק"י

כי יש נשים שמגיעות לטבול אחרי הפלה/ טיפולים שלא הצליחו, וזה עלול להכאיב להן.

לכן מציעה לחפש סידור, כמו בייביסיטר למשל.

נשים כאלו יש גם בגינה וגם בסופר... כן מקווה זה מקום קצת רגיש אבל אם אין לה סידור אחר??

את זה כברירה אחרונה אחרונה אחרונה ולא שזה סביר אלא כי כדי למנוע דחית טבילה אבל ממש לא נעים שמביאים תינוק למקווה וחייבים להפנים את זה....

ממש לא בכל מחיר. הכאב של אישה שמצפה או אישה אחרי הפלה חליחה הוא כאב גדול ואני אומרת את זה מניסיון אבל לא חושבת שצריך בגלל זה לדחות טבילה כי אין לה סידור לתינוק. אפשר גם לבקש מהבלנית להגיע בזמן שאין עוד נשים. אם גם ככה פחות נוח לה לצאת עם תינוק ומעדיפה לדחות אז בסדר אבל ממש לא הייתי דוחה בגלל זה את המצוה החשובה הזו. יכולה להגיד שאני לקחתי למקוה תינוקות פעמים בודדות אבל כשאין ברירה זה מה יש ומבחינתי לבקש מחברה אגב זה לא אופציה.

שזה יהיה המוצא האחרון לפני דחיה... (הבאת התינוק)
לא הייתי צבקשת מחברה גם, אבל בייביסיטר כן... אפילו נערה בת 12 יכולה לשמור חצי שעה על תינוק בן 3 חודשים. כמובן כשאמור לישון...

הוא פיצי...!
קודם כל ממש בהצלחה לך!! אני בתקופה הזאת של חצי שנה אחרי לידה לא מעיזה לדחות טבילה... עם כל הכתמים והעניינים- קרה לי שראיתי דם יומיים אחרי שזכיתי לטבול וב''ה הכתמים האלו לא אסרו אותנו. אם זה היה בשבעה נקיים סביר להניח שהפסק היה אחר...
אז לדעתי ממש לא לדחות.

מציעה באמת לקחת אותו איתך בעגלה. ענייןמשל רבע שעה ואת בחוץ
בע''ה ישן כל הזמן ויהיה בסדר
ובשביל ההרגשה הטובה שלך
אולי כדאי להתקשר לבלנית קודם להסביר את המצב ושתבואי איתו....
יקרה בהצלחה ענקית
כיף שזוכה לטבול 🤗

במילא בעלי רק מחר יגיע

אני חושבת שקרה לי פעם שגם הייתי צריכה לדחות טבילה..
ואמרו לי שעדיין חייבים לבן ובדיקות נוספות למחרת בבוקר ולפני הטבילה.
עד אחרי הטבילה לא הסתיים התהליך של הטהרה ולכן לא מחליפים לשחור.
ככה אני זוכרת
שווה לבדוק הלכתית.

מושג שנקרא "דם חימוד"
באופן רגיל זה אחרת.
אבל תמיד כדאי לשאול

הוא רק לא מבין למה אני כל כך מתוסכלת ועצבנית,

(ולא נעים לי מידי לקטר, כשהוא ככה עוזר לי)

לא ישנתי כבר שלושה ימים יותר משלוש ארבע שעות לסירוגין
לא מצליחה לקום בבוקר
חסר לי שעות בעבודה
אני עצבנית
הבית הפוך
היתה הצפה באמבטיה
זיפת לגמרי!
חוסר שינה זה דבר שגומר עלי והופך אותי למפלצת
חיבוק גדול גדול,צרת רבים...

הכי זיפט זה שאין לי סבלנות לילדים, ואין לי סבלנות לבעלי,

ואוף כבר,

 

הוא לא מאפשר לנו להיות עצמינו. באמת.

אם יש לך אפשרות להישאר בבית בוקר אחד ולהשלים קצת שעות שינה זה ישפר מאד

לעצמי לא נשאר כלום

לגמרי יש תקופות כאלו
אוףף איזה סיוט זה לא לישוןןן!!!
אהובה
פשוט חיבוק... ועוד אחד....
הלוואי שתמצאי לך זמן לשנ''צ איכשהו
(אפילו על הספה כשהם משחקים לידך)
באמת קשה!!
והקלף של היצר הרע זה שהמצב הזה ימשך לנצח..
ככה הוא מייאש אותנו...
אז לאאא
תכף זה עובר
והקטן ישן נורמאלי
והגדול ישן רצוף
ויהיה כיף ופניות בלב להרגיש כמה הם מתוקים וכמה את מקסימה 🤗

איתך בלב 💕

לידך אני בכלל מרגישה קטנה,

שאת כל היום עם כל הילדים, 

 

באמת אתמול נרדמתי על הספה, תוך כדי שהנקתי את התינוק

והאמצעי שיש לו חום עולה יורד, בא ונשכב עלי, ונרדמנו שלושתינו

 

אז, עוד הייתי אופטימית, חשבתי שיהיה לי ערב רגוע

אחר כך התחילו החגיגות