אין לי עצות חכמות וגם כמו שאת אומרת- את מודעת לעצמך ויודעת למקד את הקושי וגם למצוא בע''ה פתרונות...
וכמו שנאמר לפניי
את גיבורה ואלופה-
ותכל'ס כולנו....
את מגדלת את הפיצים שלך באהבה, מתחזקת את הבית, רוצה להיות אישה טובה ובת טובה וחברה טובה והכל ביחד בע''ה וכן .. זה עמוווס... ומעייף... ישתבח שמו

איתך בלב מאד!!
משהו שעוזר לי בימים אלו- זה לכתוב לכתוב לכתוב.. לעצמי /לילדים (יש לי מחברות כאלו שאני כותבת להם מידי פעם מרגע שהתבשרנו על ההריון שלהם)/להשם..
וגם להשתדל לעשות כל יום משהו קטן שמשמח אותי ונותן לי כוח.
אה! וחשוב! עזבתי כרגע רצון כמו לרדת במשקל או לעבוד עבודת מידות על תכונות מסוימות... כי כרגע אני עסוקה בלהיות שמחה ומה שדורש ממני אנרגיות יותר ממה שאני יכולה לאפשר לעצמי- פשוט לא נמצא..
אז זה השנקלים שלי

ובעיקר
חיבוק גדוווווול
יהיו ימים שנקום בבוקר והבית יהיה שקט
נחזור בצהריים והרצפה לא תהיה מרוחה באורז אלא תהיה מבהיקה עוד מהשטיפה של מוצש (הוווו.. חלוםם)
נקבע תור לקוסמטיקאית בשעה המופרכת 17.30
נספיק להתפלל מנחה ונראה שקיעות
נתמתח כשנקום רעננות ונבחר לנו אם לקפוץ לאחד הילדים הנשואים ולעזור במקלחות או לצאת עם האיש לתזמורת הפילהרמונית ואחכ למסעדה חלבית
ויהיה לנו כיף!
ובעצם
למרות הכל
גם עכשיו כיף לנו...
נכון???

(וואי אחותי תודה על ההזדמנות לכתוב את כל זה! באת לי הכי בזמן שאפשר)