לפעמים אני מרגישה שאני כל כך עייפה.
לא רק פיזית יותר נפשית ממש חסר לי זמן לעצמי קצת. אני משתדלת לצאת פעם בשבוע לשיעור שנותן לי הרבה כוח אבל מנגד הוא ביום קצת תקוע וזה יוצר קצת לחץ של התנהלות השוטפת של הבית.. בכל זאת אני ממש משתדלת לא לוותר לעצמי אבל זה קשה.
אבל העיפות היא לא מזה היא באמת כי ברוך ה בית של 4 קטנים זה אינטנסיבי. לפחות פעם בשבוע אני מגיעה לערב עם כאב ראש שמחייב לקחת כדור וממש מפריע לתפקוד.בדיקות דם תקינות עשיתי לםני פחות מחודש.
הבן המיוחד שלנו מתקדם ברוך ה והחלטתי להפסיק את הקלינאית הפרטית (מקבל בגן קלינאית) כי זה פשוט מעייף אותי. מאז ששיתפתי את גודה שלי שהיא פסיכולוגית בדכדוך שאני חווה מאוד הוקל לי אני מרגישה גם יותר שמחה. לא חושבת כרגע על טיפול ואני מאוד מודעת לעצמי ויודעת שזה פשוט עומס שקיים ומקווה שהתקופה הזו תחלוף. אני מאטד רוצה עוד ילדים בקרוב אבל מנגד פוחדת בעיקר מההריון (עד עכשיו 4 הריונות בסיכון גבוה פלוס הפלה אחת) מםחיד אותי גם מה יהיה איך יהיה לי כוח לעוד קטנים. בעלי יודע מה אני מרגישה ואומר שזו החלטה שלי לגבי מניעה אבל אני לא רוצה לקחת כן מרגישה שזה היעוד שלי כרגע להביא עוד חיים לעולם. אני לא צעירה כל כך אבל גם לא מבוגרת. אני כן חושבת שעוד 5 או 6 שנים ארצה לעצור בגלל הגיל וחכן חשוב לי לנצל את השנים האלו. כמובן אני לא יודעת מה יקרה בפועל. בעבר שלי 2 הריונות שהגיעו אחרי המתנה די ארוכה של 3 ומשהו שנים ואחכ ברוך ה 2 הריונות שהגיעו יחסית מהר שנה וקצת והופתעתי ממש לטובה. אני מקווה שגם הפעם יהיה ככה ההמתנה נשארה אצלי קצת כטראומה. . והלוואי ויהיו לי מספיק כוחות תמיד. יצא קצת מבולבל אבל זה לםחות עשה לי קצת סדר בלב. תודה למי שקראה וסתם האזינה לפריקה של הלב..
לא רק פיזית יותר נפשית ממש חסר לי זמן לעצמי קצת. אני משתדלת לצאת פעם בשבוע לשיעור שנותן לי הרבה כוח אבל מנגד הוא ביום קצת תקוע וזה יוצר קצת לחץ של התנהלות השוטפת של הבית.. בכל זאת אני ממש משתדלת לא לוותר לעצמי אבל זה קשה.
אבל העיפות היא לא מזה היא באמת כי ברוך ה בית של 4 קטנים זה אינטנסיבי. לפחות פעם בשבוע אני מגיעה לערב עם כאב ראש שמחייב לקחת כדור וממש מפריע לתפקוד.בדיקות דם תקינות עשיתי לםני פחות מחודש.
הבן המיוחד שלנו מתקדם ברוך ה והחלטתי להפסיק את הקלינאית הפרטית (מקבל בגן קלינאית) כי זה פשוט מעייף אותי. מאז ששיתפתי את גודה שלי שהיא פסיכולוגית בדכדוך שאני חווה מאוד הוקל לי אני מרגישה גם יותר שמחה. לא חושבת כרגע על טיפול ואני מאוד מודעת לעצמי ויודעת שזה פשוט עומס שקיים ומקווה שהתקופה הזו תחלוף. אני מאטד רוצה עוד ילדים בקרוב אבל מנגד פוחדת בעיקר מההריון (עד עכשיו 4 הריונות בסיכון גבוה פלוס הפלה אחת) מםחיד אותי גם מה יהיה איך יהיה לי כוח לעוד קטנים. בעלי יודע מה אני מרגישה ואומר שזו החלטה שלי לגבי מניעה אבל אני לא רוצה לקחת כן מרגישה שזה היעוד שלי כרגע להביא עוד חיים לעולם. אני לא צעירה כל כך אבל גם לא מבוגרת. אני כן חושבת שעוד 5 או 6 שנים ארצה לעצור בגלל הגיל וחכן חשוב לי לנצל את השנים האלו. כמובן אני לא יודעת מה יקרה בפועל. בעבר שלי 2 הריונות שהגיעו אחרי המתנה די ארוכה של 3 ומשהו שנים ואחכ ברוך ה 2 הריונות שהגיעו יחסית מהר שנה וקצת והופתעתי ממש לטובה. אני מקווה שגם הפעם יהיה ככה ההמתנה נשארה אצלי קצת כטראומה. . והלוואי ויהיו לי מספיק כוחות תמיד. יצא קצת מבולבל אבל זה לםחות עשה לי קצת סדר בלב. תודה למי שקראה וסתם האזינה לפריקה של הלב..
