לי נאמר שהיא קצת נבהלה מהבכיות של הילדים, ולי מרגיש זה בגלל המריבה שהייתה שם...
ועוד משו, יש פעמים שאני מביאה את הילדה אין צוות שיקבל אותה..
מה לעשות להוציא או להשאיר?
למי יש נסיון?ניק חדשהאבל אני לא רואה פה עוד פס..
יודעת שהכל בראש ולכן לא אתאכזב אם לאניק חדשהד"א אני נזכרת שכשהיה קר לילדים שלי כשהיו קטנים הצואה היתה ירוקה. (כך אמר לי רופא פעם
)
אין לי מושג עד כמה זה נכון , אבל אולי תבדקי אם לא קר לה.
מיואשת******
כמו דקירות סכין אבל בכל מקרה תלכי לבדוק
בתי 123עצם זה שתיקנו לנו הרחקות זה כדי ליצור געגוע בין בני הזוג. לפעמים אחרי תקופה ארוכה שמותרים נהיה קצת יובש שרק התרגשות של אחרי מקווה יכולה לעזור 
ואני יכולה לגלות לך שגם אני אחרי הריונות מסוגלת לברך על קצת שקט. והזוגיות שלי נפלאה ב"ה.
חסוי בהחלטואו ככ מזדהה איתך!
אני מהחרדה מהגלולות פשוט לקחתי רק נוברינג.
המינון הכפול לא גורם לכם למצב רוח נוראי וחוסר חשק מיני?
איזה מעצבן זה!!!
צריכה לזמן הקרוב והבנתי שיקח זמן עד שיגיע מחו"ל..
אם משהי השתמשה בעבר ולא צריכה כבר יותר אשמח לקנות ממנה..
תודה מראש!!
במשפחתון מאוד חשוב המלצות ממישהי שאת מכירה והילדים שה היו אצלה תבררי שיש לה נסיון
לבוא לראות את המקום לראות שיש סביב בטיחותית והמטפלת מודעת לכללי בטיחות
כמה ילדים היא לוקחת באילו גילאים האם יש לה עזרה או שהיא לבד האם יש לה יום חופשי ומי מחליף אותה במידה והיא לא נמצאת
תשאלי מה הסדר יום
במעון עירוני זה קצת יותך מסובך לבדוק כי לא ניתן לבחור מטפלת ובכל עיר המעון שונה יש מקומות שהמטפלות מקסימות אבל בהרבה מקומות הן עובדות מאוד קשה ולא נותנות הרבה אהבה לילדים פשוט כי אין זמן וכוח
מציעה לך ללכת לראות את המעון אצלכם פעמיים פעם אחת בשעת ההשכבה ועוד פעם במהלך היום בתיאום עם המנהלת כמובן
אם יש משפחתון טוב עדיף משפחתון
זה מאוד תלוי איפה את גרה ומה ההבדל בין המסגרות

שעשית לפני
לא יצא לי לשים שם תינוקת בת כמה חודשים אבל אני אישית מרגישה יותר נוח במקום מפוקח.
במשפחתון המטפלת יכולה לעשות מה שבא לה בלי להתחשב בכללי בטיחות.
ראיתי אצלנו ביישוב מטפלת שלוקחת שישה זאטוטים לטיול כשחלקם מאחוריה, בלי קשר עין, וכל זה בשביל שמשמש להולכי רגל ומכוניות בעת ובעונה אחת.
שמעתי גם סיפור על מטפלת שהשכיבה את כולם לישון והלכה לסופר לעשות קניות...
מסכימה עם אלו שכתבו: יש מקומות שבהן רוב המטפלות נחמדות אז באופן כללי זה בסדר, לבדוק יחסי מטפלת/מנהלת, אצל מטפלת פרטית לבדוק כמה תינוקות היא מכניסה. לפעמים הן מכניסות עוד ועוד באמצע השנה אחרי שכבר שמת את הילד/ה שלך אצלה.
ובלי קשר, בין אם זה מקום פרטי ואינטימי ובין אם זה מעון, אל תצפי שהמטפלת תרדים את הילד/ה שלך על הידיים. בשני המקומות הם יכולים לתת להם לבכות... לא פעם אספתי את הילדה מהמטפלת כשהיא רדומה בלול עם נזלת יבשה מרוחה על הפנים כי היא נרדמה מתוך בכי.
חד וחלק
כי לעולם חסדומקסימות
אשמח לשמוע ממי שיש לה את הסלקל של סייבקס או ביוקו
הפער הוא 150 ש"ח לטובת הסייבקס, אמרו לי שהוא עבר מבחן תאונות ויצא תקין
יש למישהי אותו או את הביוקו ?
הבנתי שהוא חצי קילו יותר כבד מהביוקו
השאלה אם זה משמעותי,
אני צריכה בעיקר לעגלה, אין לנו רכב, משכירים פעם בחודש
באמת נשמע יותר כמו דליפת שתן.. זה היה ממש רטוב או קצת? לפעמים גם לריח של הזיעה יש ריח דומה אז זה באמת יכול לבלבל
אומרים שצריך להתקלח ליבש טוב וללבוש תחתון נקי ואם זה מי שפיר זה ימשיך..אבל מנסיון זה לא תמיד נכון
הלכתי לבית החולים והרופא ביקש שאשתעל.
וכך הבין שלא מדובר בדליפה, כיון שלא יצא שום נוזל (בדק תוך כדי)
אולי תנסי. או שעדיף להיבדק.
בשורות טובות.


ושוב אני הולכת להתפלל
מתלבטת בדיוק איפה
ואם יש לי כח לקום גם לשחרית.
מתלוננת שלא מספיק הייתי מחוברת
נהנינת מהשירה
מתרגשת
בוכה.
מתפללת.
אבל לא הייתי אמורה.
הייתי אמורה להיות עם תינוק בן חודש וקצת.
יולדת.
שנשארת בבית.
ואם לא זה,
אם נסתכל על ההריון השני
הייתי אמורה להיות באמצע שליש שני
חוששת מהצום
שואלת רב מה לעשות אם...
מכינה ליתר בטחון מנות בשיעורים.
נשארת בבית לנוח.
נזהרת.
שומרת על עצמי.
שומרת על עובר.
שומרת על חיים שמתהוים התוכי.
אבל לא
ההריון הראשון נגמר מזמן
וגם השני.
אני צמה רגיל,
אין עובר לפחד עליו.
אין חיים נוספים בתוכי.
אין חיים נוספים בעגלה לידי.
הולכת להתפלל.
הכל רגיל.
הכל לא.
והנורמליות הזאת,
שממשיכה משנים קודמות,
של תפילה וצום ובית כנסת
הנורמליות הזאת
שאז הייתה כ"כ במקום
כי הייתי רווקה
ואפילו מאורסת בשנה שעברה
הנורמליות הזאת
מפרקת אותי.
(אשמח לתגובות אמפטיות בלבד.)
על ההשתתפות והברכות.
אמן.
פעמיים אמרנו היום
'שנה שלא תפיל אישה פרי בטנה..
להתפרק ולבכות.
ולקום.
ולהבין ששום דבר לא מובן מאליו.
הפעם כיוונתי הרבה יותר.
בתפילה ובתקווה לשנה הבאה
לא פשוט, לא פשוט, לא פשוט.
מאחלת לך שהתקבלו תפילותייך, והשנה תזכי לפרי בטן בקלות ובשמחה!!!
שנה של ישועות! ![]()
חסוי בהחלטמה שיוולד אנחנו נשמח העיקר שיהיה בריא
כשהייתי בהריון הבת נורא רצתה אחות (יש לה שני אחים, אחד מעליה ואחד מתחתיה). כל הזמן דברה שהיא רוצה בת.
יום אחד היא חזרה מהגן ואמרה לי: אמא, זה לא משנה לי אם זה בן או בת כי מה שה' מביא - הכל לטובה! (בדיוק ספרו להם את זה בגן).
ולאורך כל התקופה במשך כמה חודשים טובים היא אמרה את זה כל הזמן. היה נראה שזה כבר לא אכפת לה (ואני חיזקתי אותה ואמרתי לה שהיא תישאר הנסיכה שלי בין כל הבנים).
מכיוון שלא ידענו מה יש לנו, נורא הרגיע אותי שאם יוולד בן - היא לא תתאכזב.
הסוף אצלינו שונה - נולדה נסיכה נוספת. וגם כשהיא באה לבקר אותי בביח היא הייתה מאושרת מהאחות ואמרה שהייתה שמחה גם מתינוק...
אולי כדאי לדבר עם הגננת/ מורה שלה שתדבר על זה בגן.
להרבה ילדים יותר קל לקבל דברים כשהם מגיעים ממקור שהוא לא ההורים (מה לעשות...)
ומניסיון, אנשי חינוך דווקא שמחים לשמוע על קשיים של הילד כדי לעזור לו אם הם יכולים.
אכזבה היא דבר שכיח אצל ילדים שחשוב שידעו איך להתמודד עם זה.
(את יכולה לקרוא לה סיפור מהספר "מתוך הלב של אורי" על אכזבה. אל תקשרי את זה בכלל לסיטואציה שלכם, פשוט על ידי הסיפור היא תדע להתמודד טוב יותר כשהיא תגיע למצב דומה.)
בנוסף, אני כן חושבת שאפשר לספר לה כשמתקרבים לתאריך. היא תרגיש מיוחדת, וזה ייתן לה תחושת אחריות בתור בכורה.



! מתוקה ממשמק"ר
אנונימית לרגע1אחרונה