פורום הריון ולידה (עמוד 3076)

יש מעצבת בשם מלכה.
יש לה חצאיות גינס.

קחי חצאיות רגילות, אולי במידה קצת ותר גדולה.
אני אף פעם לא קונה בגדים מיוחדים להריון

והסתובבתי איתה עד יום הלידה...

אני מתכוונת להזמין כי חצאיות רגילות מציקות לי.

קניתי חצאית תחתית שחורה (לא הריון) במידה S שהייתה לי טובה לכל ההריון ואחרי ההריון ב 70 שקל

ואחת לבנה שלבשתי מתחת לשמלות נמתחות

יש רק 2 חצאיות שקניתי להריון מאסוס, רוב הבגדים שלבשתי היו מבדים נמתחים שמצאתי ושהיו לי

היית לי שמלה שקניתי פעם ב 20 שקל ולא כזה לבשתי שבמהלך ההריון הפכה להיות פריט שלבשתי לא מעט, שהיה לי מאוד נוח וגם מחמיא

כי זה מה שהתאים לי באורך...
בחנות cotton ברח' ההסתדרות בפ"ת. במחיר הגיוני ממש לא זוכרת כבר... ואז זה מציל אותי עכשיו בהריון... בין ה3 חצאיות היחידות שעוד עולות עליי... (חודש תשיעי)

מתי מתחילים להשתמש בו? זה טיפות?

אני טרם מצאתי בחנויות טבע

קשה לי להאמין שבחנויות טבע אין. ניסית בכמה?

שבכמויות גבוהות הוא אכן מוריד כמויות של חלב, ברגע שמפסיקים החלב חוזר. למי שזה רלוונטי

ויתכן שיתחילו יותר מאוחר..
לא חושבת שאפשר להסיק מזה תקינות הריון..

התחיל רק בשבוע 8/9 אין מה לדאוג...

אפילו מתקשרת למי שטיפלה בך בזמנו אם יש לך אפשרות, שזה הכי טוב כי היא מכירה את המקרה שלך.

הרופא טען שזה לא אמור להפריע ללידה, אך לאחריה יש סיכוי שזה יפריע ושאצטרך לטפל בזה.
כל השאר תקין ב"ה!

לעוד 6-7 שבועות, התורים רחוקים לרוב וחבל שתצטרכי לחכות.
לידה קלה ובשעה טובה!

אמן ותודה רבה!

הגוף בשלב הזה באמת זקוק להרבה אנרגיה, בפרט שזו הנקה שלתינוק גדול כבר וגם הריון.
נשמע לי שכדאי לנסות

אבל השנקל שלי-
א. פרינאטל כמובן שכדאי לקחת, יש כאלה שממליצים אפילו בהנקה..
ב. חומצה פולית! ממש חשוב.
ג. הייתי הולכת על תזונה עשירה בחלבונים. אם יש לך כח להכין סלט גדול עם טונה/חזה עוף/ביצה קשה, עדשים וכאלה.. ואולי גם דברים כמו גרנולה ויוגורט..
ד. גם פחמימות זה חשוב. אבל במידה כמובן
ה. אם את רעבה-תאכלי. לא ג'אנק אבל אל תגבילי את עצמך על אוכל. תאכלי מגוון ומאוזן אבל בנחת בלי להכנס ללחץ שאכלת יותר מידי או משהו. התינוק החדש וההנקה לוקחים מלא אנרגיה.
ו. לשתות לשתות לשתות! לנסות להגיע לכמה שיותר מים ביום. כשהגוף לא רווי לפעמים הוא מאותת צמא כרעב..

שיהיה בקלות ובידיים מלאות!

אפשר בהריון לקבוע 3 מפגשים, ללא קשר למשקל שלך , לפחות ככה זכור לי בכללית, אולי גם בעוד קופות

גם הרופאים הבינו שבהריון הנקה זה יותר מורכב וכדאי שיהיה ליווי דיאטנית מראש לפני שאנחנו משמינות...

אבל כמובן.... תורים.
יש עוד חודש. אשמח להמלצות, עד אז, מה וכמה ומתי כדאי לאכול

להתקשר כל יומיים בערך לבדוק ביטולים. תמיד יש...

לשתות ממש המון.
לנסות להעשיר את התזונה בשומן טוב- טחינה, אגוזים. ככה שאם את אוכלת סלט למשל- שימי בו אבוקדו או פיצוחים, ופירות אפשר לאכול עם שקדים וכד.
פחמימות- להשתדל כאלה שהן מלאות ומזינות. פחות פסטה פתיתים, יותר אורז, דברים מקמח מלא וכד. אל תמנעי מעצמך לאכול, פשוט לא לטרוף בלי הכרה. להכין מנה יפה, צלחת שמכילה את כל מה שצריך, כולל פחמימה שתרכיב לפחות שליש צלחת, לאכול, וזהו. לחכות לפחות 20 דק עד שמחליטים שזה לא הספיק וצריך עוד משהו. לא להגיע למצבי רעב קיצוני- לאכול דברים קטנים כל שעה שעתיים- יוגורט, פרי, ירקות חתוכים עם מטבל גבינה או טחינה,2 קרקרים עם גבינה, פרוסה עם משהו.
בכל מקרה המבנה של הארוחות צריך להיות מורכב משלוש ארוחות גדולות ועוד 3 קטנות. כשהגדולות מכילות פחמימה חלבון שומן וירקות. הקטנות כמו שציינתי יכולות להיות כל מיני, רק חשוב לשים לב שהן לא רק פחמימות.

ועד אז את מקבלת שירות רגיל בקופה הקודמת

לך ממה לחשוש ללטף ולגעת בזמן הנקה זה מגביר את החיבור וההתקשרות בינכם

כל המחקרים שעשו על זה מראים איך מדדים פזיולוגיים (למשל אצל פגים או תינוקות חולים) משתפרים ברגע שמחבקים אותם.
תרעיפי חום ומגע כמה שאת מסוגלת. ואל תדאגי, ההרגלים שלהם כלכך משתנים בגילאים קטנים.

תינוק ברחם כבר רגיל..
לחום
לנדנודים
לדפיקות לב שלך
לקרבה שלך
לקול
לטעם המתוק של מי השפיר
תמיד מתרגלים למשהו ותמיד יש תהליך של גמילה צריל לדעת שהכל מאוד טבעי

אני מחבקת המון, נושאת, מלטפת ומרעיפה נשיקות.
ספציפית לגבי מגע בזמן הנקה שאלתי. לא רוצה ליצור תלות למרות שבעצם בינתיים ממש נעים לשנינו..

יודעת שיש יונקים שמתרגלים לשחק עם יד או משהו בזמן הנקה ואז צריכים לקנות שרשרת הנקה

זה אולי נח לחלק מהנשים. אבל זה לא צורך.

שרשרת עם חרוזים גדולים שתינוקות משחקים בה.

אין פה "צריך". יש ילדים שיותר מתעסקים וכאלה שפחות. אם לא יביאו להם יד או ילטפו אז הם ימצאו משהו אחר להתעסק איתו כמו החולצה של האמא וכו'. וזה גם לא תלות כזו "נוראית"...

אצלי כולם חיפשו מה למשש עם היד הפנויה בזמן ההנקה. אצל אחת זה היה האף שלי, אצל אחרת הצווארון של החולצה.
לא צריך באמת לקנות כלום...
אפשר להניק בכיף בלי לחשוש מהדברים האלה.

(אולי בקטנה אבל לא משו משמעותי)
ובכל זאת הבן שלי מתעסק ותופס ועושה שטויות...
זה נראה לי יותר עניין של אופי.

תעשי מה שטבעי ונכון לך עכשיו, וכשתצטרכי לשנות אז תתעסקי בשינוי.

אני לא כזה מאמינה שהרגלים מקבעים ולא ניתנים לשינוי. ב"ה בגיל קטן הילדים הם כמו פלסטלינה, לטוב ולרע. וכל הזמן יש שינויים ומשנים והם מתרגלים והכל טוב.

גם כשגמלתי את הבן שלי מהנקות כל היום הוא היה צריך ללמוד את זה ולהתרגל מחדש לזה שרק בבוקר ובערב יש.
גם שהעברנו מהעריסה למיטת תינוק
גם כשהוא נכנס למעון
הוא גם לא ילך עם מוצץ לכיתה א....
כל הזמן לומדים ומתרגלים לדברים חדשים, ואישית אני לא מאמינה בלשנות ממה שמתאים לי עכשיו בגלל שבעתיד נצטרך לשנות את ההרגל. מאמינה בזרימה וטבעיות וגם השינויים הם בזרימה וטבעיות, גם אם לפעמים זה כן דורש קצת מאמץ. בעיני זה לא שווה את ההפסד.

שלא צריך להרחיק לכת עד כדי כך...
בזמנים שאת פחות מניקה את יכולה פשוט לחבק וללטף...
לא צריך למנוע ממנו דבר טבעי בגללם...

מחקרים מוכיחים כמה ילדים זקוקים למגע הכי הרבה שאפשר.

אז כשזה בא לי ככ טבעי אני ממש לא מפסיקה ללטף ולחבק. ומאחלת לעצמי לחבק וללטף אותם עד גיל מאה בעז"ה.

עוקבת אחרייך כבר הרבה זמן,

מעריכה אותך עד למאוד!!!!!!

האוכל הפשוט הוא הכי טעים

שתהיה לך שבת שלווה ורגועה

תודה רבה רבה על העידוד, גם הפשוט הזה לא קל לי כרגע

לק"י

אולי עכשיו הוא יעריך אותך יותר גם על האוכל היותר פשוט.

שבת שלום!!

איזו התרגשות זו היתה עבורי. לרוב בימי שישי יש לו מליון סידורים (מחוץ לבית). האיש עצמאי, ובהחלט עמוס כרגע, אבל אני תמיד מבקשת שישתדל להיות איתי בבית בשישי. והפעם הבקשה התמלאה, מעל ומעבר למצופה.

הוא לא אוהב את העוף הרגיל של אמצע השבוע לשבת. אבל היה רק עוף (מישהו לא הלך לקנות בשר.......) אז חיפשנו ביחד מתכון חדש. בסוף מצאתי משהו נחמד, של עוף ותפוא על הפלטה בבישול איטי. יצא ממש נימוח וטעים. הוא זלל מלוא פה והכריז שנמצאה מנה מנצחת לשבת.
הוא הכין את המקרונים עם הבשר (אלוף בזה, מנת הדגל שלו).
אני חתכתי סלט טרי.
הוא הכין סביצ'ה (בגלל שאסור לי הוא מתחשב, ושכלל יופי את המנה).
וביחד מצאנו תיבול קצת יותר מעניין לחמין שממש נטרף היום.
ברגע האחרון אפיתי זריז 2 עוגות שוקולד שזכו לתשבוחות.

איזה כיף שאני זוכה לקבל כזו שותפות מבעלי. מרגישה הכי ברת מזל בעולם. תודה לכן שאתן מלוות אותי לאורך התהליך הזה, משבת לשבת, עם הציפיות והרגישויות והתסכולים.
לצד השיפוץ --- (יום אחד הוא יסתיים.... אמן... כרגע עדיין ממיינים ומסדרים בית שלם. הוצאתי מליארד חפצים והיד עודה נטויה) ---- אני מרגישה שאנחנו מגדירים מחדש את יסודות הבית שלנו וזה תהליך עמוק וטוב לנו כיחידים, כזוג, כמשפחה.

לק"י

יש לי הרבה מה ללמוד ממך על העין הטובה והרצון הטוב שלך לעשות הכל בצורה חיובית.

איזה כיף שיצא טעים!!

אני עוקבת אחריך ונהנת כל כך לראות איך גם כשיש אתגרים את מצליחה לעשות הכל בצורה מקסימה בלי לגרום לכעסים ומפתחים והנה ההוכחה שבסוף בעלך בישל יחד איתך ואפילו בזה כשהיה מאתגר ובקלות יכולת ליפול לפינה של האשמות התעלת מעל עצמך ונתת לו את המקום שלו. הלוואי שאלמד ממך. תודה.

המשך ברכה וסייעתא דשמיא בכל!!

נשמע שהשותפות הזאת הגיעה לגמרי בזכותך, לא הסכמת לבקשות אבל בנחת ובעין טובה ואז הוא אפילו הצטרף

תיזהרי ממני, אם תמשיכי ככה, אני עלולה להזמין את עצמי אלייך לשבת...

אולי תשלחי לנו מתכון לעוף על הפלטה?

לקחתי מ"כיכר השבת",
אין לי את הסיר הזה של הבישול האיטי, אז הנחתי מההתחלה על הפלטה.
התעצלתי לטגן בצל.
קישואים לא אוהבים אצלי.

אז כל מה שנשאר היה - לסדר כרעיים ופלחים של תפוא בסיר, ולהוסיף מלח גס, פפריקה, כוס מים ו...... זהו


מרכיבים(5 מנות):
5 כרעי עוף (מחולקים לשוקיים ומשולשים)
5 תפוחי אדמה גדולים
1 קישוא גדול
1 בצל גדול
1 כפית פפריקה מתוקה
מלח ופלפל שחור
שמן לטיגון

אופן הכנת עוף עם תפוחי אדמה בבישול איטי:
רגע לפני: שיטת הבישול של מנת העוף הזו מתאימה מאוד לשבת, והיא כוללת שהות ממושכת בסיר לבישול איטי עד לתוצאה הנפלאה: מתכון להכנת עוף עם תפוחי אדמה. 15 דקות עבודה ולילה שלם של בישול ארוך ואיכותי.

ציוד נדרש: סיר 'קרוקפוט' לבישול איטי.

• קוצצים את הבצל לקוביות בגודל בינוני, ומטגנים במחבת עם מעט שמן, עד להזהבה.

• פורסים את הקישוא לעיגולים דקים, וחותכים את תפוחי האדמה לקוביות בגודל שווה.

• מניחים את פרוסות הקישוא בתחתית סיר הקרוקפוט, עד שתהיה מכוסה לגמרי.

• משטחים על עיגולי הקישוא את הבצל המטוגן, ועליו מניחים את כרעי העוף. מתבלים במלח ופלפל לפי הטעם.

• מסדרים את קוביות תפוחי האדמה סמוך לצידי הסיר ובמרכז (על העופות). זורים מעל מעט מלח, עדיף גס, ופפריקה מתוקה.

• מוסיפים כוס מים לסיר, מכוונים לחום נמוך, ובישול איטי ומפעילים (ניתן לבצע את הפעולות הללו בערב שבת, ובשבת בבוקר העוף ותפוחי האדמה יהיו מוכנים).

תודה!!

לפורום כדי ללמד אותנו דבר אחד או שניים

אשת חיל!
גם רוצה לשמח את בעלה. וגם עושה את זה בחכמה.
כל הכבוד!

את פשוט מדהימה!!

נשמע מרגש מאחד ומחבר.
שילוב של שותפות זוגית יחד עם שבת ואוכל של בית
ובקרוב גם בית מחודש ותינוק חדש!! כמה נפלא

כי אני ממש לא האדם הכי סבלני בעולם, ובעלי היקר גם סופג ממני כעסים/מתחים/תסכולים וגם מצבי רוח, שלא תחשובנה שאני איזו אלופה, רק סתם בנאדם, כמו כולם.

זה די מובן ממה שאת כותבת. את אנושית אבל האופן שבו את מתמודדת גם כשלא קל לך, מאוד נעים ומלמד. דווקא בגלל שאת לא מציגה תמונה של שלמות אוטופית אלא התמודדויות אנושיות להפליא ובלי תחושת אצלי הכל קסום ופתרתי את כל הבעיות.

אני לא מצליחה לשלוח לך מסר אישי, מודה לך בחום על מה שכתבת, ריגשת אותי מעבר למה שאני יכולה להביע במילים.

זה יומיים לפני

שלא תצפי סתם ותתאכזבי.
כן רואה את הפס אבל מוקדם לשמוח.. מחזיקה לך אצבעות.

אבל זה הגיוני שעשיתי גם היום שתי בדיקות ויצא חיובי אפ פעם לא יצא לי חיובי בפעמים הקומים

אבל עדיף לחכות לאיחור או לעשות בדיקת דם הכי בטוח

שבד"כ מעיד על תחילת תחילת תחילת הריון.
בע"ה שימשיך בריא ותקין.
אפשר לעשות בדיקת דם או עוד בדיקה עוד כמה ימים
(למרות שאם אין שום דבר חריג וכמובן לא מחזור זה לא הכרחי אלא אם כן ידועה סיבה מסויימת).

בבקשה 😯

לגיסתי יש את המטרו של איה בייבי, היא מאוד מרוצה (בעצם שתי גיסות ושתיהן מרוצות לדעתי) היא קלה, מתקפלת בקלות וקטן
א י חושבת ש@מתואמת תוכל לעזור

את יכולה לכתוב באתר של קובי סופר איזה סגנון עגלה את רוצה והוא ממליץ לך מה שמתאים.

הוא לא ממליץ על חד כיווני באופן עקרוני.
ונראה שהוא חוזר וממליץ על אותם חברות ודגמים

לפעמים זה קצת מוגזם... הענין שיהיה דו כיווני

טיולון מיועד לגיל גדול יותר שרוצים כבר לראות עולם, לא קריטי שיהיה דו כיווני בשביל זה יש עגלה משולבת לתחילת הדרך (המשקל והגודל בהתאם)

@מתואמת אני צודקת?

אני אוהבת אותו. הוא נוח מאוד, עם גגון גדול פלוס צילייה, עם סל גדול ושכיבה מלאה. הגלגלים יחסית קטנים, אבל זה מה שמועיל לקיפול הקטן. בכל אופן, הם גדולים יותר משל היויו ונוסעים היטב. לגבי מושב - לא יודעת בדיוק למה את מתכוונת. נראה לי שכל הטיולונים בעלי גובה כזה.

הוא יציב מאוד. אצלנו אחרי שנה וחצי התחיל קצת לחרוק, אבל לא יודעת אם זה הטיולון או אנחנו.

בהצלחה! מוזמנת לשאול עוד אם צריך.

לגבי גובה המושב, לדוגמה ראיתי שלטיולון של mom יש מושב נמוך מהרגיל. צריך להתכופף יותר למטה כדו להכניס ולהוציא ילד = פחות טוב לגב.
מה הכוונה התחיל לחרוק?
אני קצת חוששת מזה, שלא יחזיק לאורך זמן.. אני לא מכירה אף אחד עם טיולון שלהם 😶


נ.ב. אם הגלגלים קטנים זה כנראה המטרו כי למטרו פלוס יש גלגלים יותר גדולים..

התחיל לחרוק - נוטה קצת לצד מסוים כשהולכים איתו, ופעם אחת התפרק הגלגל אבל הצלחנו מיד לחבר. (אבל אנחנו מתעללים בטיולונים שלנו... יורדים ועולים במדרגות גם עם ילד גדול, שמים שני ילדים ביחד...)

וכן, טיולון זה קצת סיכון מבחינת הזמן שהוא מחזיק מעמד. לכן הם יותר זולים מעגלות, בד"כ...

נשמע שעונה על רוב הדרישות שלך

מוכר באחת החנויות אמר שהרבה חזרו איתו שבור בגלל עליה/ירידה במדרגות

יש לנו אותו מעל חצי שנה, אמנם לא עולים מדרגות הרבה אבל בשבת כן.. והוא במצב מעולה.
יש לך הרבה מדרגות?

אז איך אחליט?
מטרו פלוס של איה בייבי
או הוייפר
או....?

נורא מבלבל כי הם סה"כ נראים דומים 🙁

ממה שאני למדתי - כל הטיולונים הרגילים, שהם השלב שלאחר עגלה - הם עם גלגלים קטנים. זה חלק מהקטע שלהם.
אפשרות אחת היא לקנות טיולון שלא באמת טיולון כזה - אלא עגלה. כמו הטאי טאי. (והבייביגץ ג'וגר וכדומה.)
אפשרות שנייה היא להתפשר על גודל הגלגלים, אבל לקנות טיולון עם גלגלים נוחים ושהמעצור לא נתקע במדרגות (שזה מאפיין של רוב הטיולונים...)

אני בחיפושיי לאחרונה ממש בדקתי כל מיני טיולונים. אני עוד לא ממליצה לך בשלב זה על משהו ספציפי, כי אני לא כ''כ הבנתי מה הכוונה מושב לא נמוך וכמה זה צר. (הטיולונים הקטנים והקלילים צרים.)

אני חושבת שחייבים לראות (בטח אם יש לך דרישות כאלה מסוימות) בפועל את העגלה, ולא להסתמך על המלצות בע''פ ועל אינטרנט.

וכמובן יש את עניין התקציב, אם הוא שיקול...

(וגם אני חיפשתי הרבה, בסוף פשוט קניתי, כי להיות בלי כלום היה בלתי אפשרי.)

הכוונה במושב נמוך- יש חברות מסויימות שהמושב נמוך מהממוצע כמו mom. נראה לי לא נוח.

יש כמה בלי גלגלים קטנטנים. כאמור, המטרו פלוס של איה בייבי, ספורטליין וייפר..

אני *מאוד* רוצה לראות ולהרגיש בידיים אבל הבעיה היא שבכל חנות בדר"כ יש מבחר מצומצם של דגמים וקשה להשוות ככה. השירות בכמה מקומות היה ממש גרוע אז קשה לחפש ככה.
ויש את הביבה m שנמכרת רק באינטרנט ואין באף חנות..
תקציב- זו שאלה טובה אבל נגיד עד 1500.

את מרוצה ממה שקנית?

כי המדרכות באיזור שלי ממש בעיותיות ויהיה קשה להתנייד עם משהו רחב.

לא כל הדיסקים אבל הרגועים

לב טהור
וטהר ליבנו
רננוצדיקים
יראה אל עבדיך
לך אמר ליבי

אני אישית לא צריכה יותר מזה..

אבל תכלס יש מלא
גם שירים וגם ניגונים - של חבד ובכלל

חוץ משאר הדמעות.

"וגם אם אתאמץ בעצות ותחבולות וכל יושבי תבל יעמדו לימיני..."

לגמרי לידה

אותי מאוד מרגש

חפשו ביוטיוב "הרכב שבט אחים". זה לא עם מילים אבל מוזיקה עוצמתית ממש!!
"עושה את זה" גם בשירים שמרגישים לי קצת נדושים...

ואני אוהבת בעיקר פסוקים מתהילים, או ציטוטים מהתפילה..
נגיד "בך ה' חסיתי".

וגם- אור כזה, קול דודי, תוכו רצוף אהבה.
שולי רנד - דע בני אהובי, נקודה טובה.

לדעתי גם עידן רייכל ממש מתאים.

גם כי אלך ישי ריבו
אני ממש אהבתי את קטונתי של יונתן רזאל
לא עולה לי עוד סורי

ילדתי בפסח ובמיון יולדות הקשבתי לשיר שלה על מרים.

אני אצא הכי פאקצה שיש, אבל השירים שלו נכנסים לכל מקום ולכל הקשר

תקחי אותה ואל תחכי עד שני

אקמול עוזר לה?

אני לא לגמרי סומכת עליה, אבל זה היה עד יום שני.. היא אמרה שהיא לא רואה כלום באוזניים אבל כן נתנה אוטידין שיהיה. אני גם חשבתי שאוזניים
הקטע שבמהלך היום נינוחה ממש..

בגיל חצי שנה קשה לבדוק צריך רופא מיומן לפעמים אפילו א.א.ג

אבל צודקת, בגלל זה אני לא סומכת..
פשוט אין תורים מחר לרופא המקצועי יותר
הגיוני אוזניים רק בלילה?

מותר מגיל חצי שנה. אצלי יותר עוזר מנובימול כשזה שיניים. (גם אם יצאו שתיים כנראה יש עוד בדרך)
חיבוק ורפואה שלמה!

התאומות שלי כבר שבוע וחצי חולות, בתחילה היו גם עם חום, וכעת עם צינון מטורף, שיעול נוראי ועיניים נוזלות....

כמובן שגם יום אחד בילינו במיון... (איך אפשר בלי קצת אקשן...)

הרופא במיון רק טרח ואמר שזו התקופה הכי קשה... ויש הרבה וירוסים ויראליים כרגע..

לשים מי מלח באף

להגביה קצת את המזרן

אקמון/נורופן/נובימול וכד'...

אולי כדאי לשאול רב אם במקרה כזה כדאי לעשות פחות בדיקות

אם זה רק שבעה נקיים ממליצה לך לשבת עם מדריכת כלות טובה שוב שקצת תרגיע אותך

אפשרות נוספת היא לעשות את הבדיקה ולתת לבעל להסתכל עליה  

ואם באמת יש לך שאלות אמיתיות בהחלט יש מקום לרב להתיר לך לבדוק פחות

הכל בהתיעצות עם רב כמובן אין סיבה שהשבוע הזה יעיק עליך 

זה העניין שאני לא יודעת אם זה אמיתי או שאני מדמיינת .. בבדיקות אני ממש חוששת מסתכלת על כל זויות.. מרגישה מועקה כי אני לא יכולה להתעסק בהכל שמא אתלכלך.. מרגישה לחץ ומוציאה אותו על הילדים.. עבורי זה זמן פשוט מעיק ולא כיף!

שהמצוות האלו צריכות להעשות בשמחה ואם הן לא סימן שהאישה לא עושה אותן כמו שצריך 

זו כאילו מצווה קצת מפחידה כי כל האחריות עליך ויש לזה השלחות על הדור הבא (לכן שאלתי אם זה רק בעניין הזה או שאת מרגישה ככה בעוד תחומים ואז באמת יש מקום ללכת לטיפול) ולשבת ללמוד את ההלכות כמו שצריך.. זו ממש עבודה על עצמנו לא להלחץ לזכור שהכל מהקב"ה אנחנו רק עושים את ההשתדלות

שוטפים ידיים בודקים ומסתכלים חצי דקה וזהו זורקים אם יש כתם שהוא לא לבן או צהוב שואלים רב ואם אומר שזה בסדר את שואלת אם צריך לשאול שוב במקר  שיוצא ככה .. את יכולה לצלם ולהשוות

וכמו שרשמתי תשאלי רב אם את יכולה לעשות פחות בדיקות 

ותשאלי אם בעלך יכול להסתכל במקומך (על זה שמעתי פה בפורום) ובמקרה ממש חריג אפשר ללכת לבודקת הלכתית הפסק ראשון ושביעי וזהו 

ובכל זאת תמיד יש לי את החשש בדיוק מהסיבות שאמרת
לא יודעת איך להתגבר אגב זה נמשך גם בטבילה...

במיוחד אם את מדריכת כלות ויודעת היטב את ההלכות, זה אמור יותר להרגיע לדעתי... אם זה גורם לך להיפך אז אולי שווה לשקול טיפול, יש כאלה שמתמחים במיוחד באוסידי שקשור להקפדה יתרה במצוות ובטהרה

רק בשבעה נקיים.
נראה לי שאם זה היה או.ס.די. זה היה מתבטא בעוד תחומים אני דוקא מבינה את ההגיון והחשש..אבל בא-לי ממש להתגבר ולמצוא דרכים לעבור את זה בשמחה

תקופה באמת מציפה רגשית.
בהצלחה!!

קשה לי עם הלחץ של הבדיקות. שהכל יצא תקין ולא אצטרך לחשב שוב מתי יוצאת הטבילה.
בגלל שאני עובדת בשעות הערב עד מאוחר (11), כל פעם צריכה לחשב מתי תצא הטבילה ולבקש יום חופש / העדרות מהעבודה.
לא כיף
לא פשוט
אישית הייתי מוותרת על הבדיקות
אבל...
הטבילה עצמה -
מ-ה-מ-מ-ת-!

אחרי כל ההשקעה - לא הייתי מוותרת על זה לעולם!

עיצה אישית לגבי הבדיקות:
אם לא נוח לך ללכת לשאול על כל דבר את יכולה בעצמך ללמוד את ההלכות בנושא. או בעלך.
הרבה פעמים ריבוי שאלות מגיע מחוסר הבנה של עיקרי ההלכה.
(למשל - אישה נחשבת טהורה אחרי ההפסק (והבדיקה ביום הראשון). לכן במידה והבדיקות הנ"ל יצאו תקינות יותר קל להתיר בדיקות בימים האחרים... .)

ריבוי שאלות בהחלט יכול לגרום ללחץ ומתח.
יכול להיות שריבוי השאלות נובע מחוסר ביטחון מסויים או שבאמת לגוף לוקח זמן להתנקות.. אני יכולה להגיד לך שבאופן אישי בעבר היו לי המון שאלות בזמן הטהרה כי לגוף שלי היה לוקח המון זמן להתנקות אז נאלצתי לעשות הפסקים בזמן שבעצם יש עוד כתמים(אחרי יוצר מ8 ימי דימום היו עוד כמה ימי כתמים) בשלב כלשהו התחלתי להכיר את הגוף ולדעת מתי זה כתמים שאפשר להתחיל לספור איתם ומתי הסיכוי שאצטרך להתחיל מחדש גדול יותר ואז העדפתי לחכות עם ההפסק עוד יום יומיים למנוע אכזבות וגם למנוע לחץ שמגביר את הכתמים. אני עושה רק הפסק ראשון ושבע מהסיבה הזו בהתר של רב. החודש למשל הייתי צריכה לעשות הפסק אחרי הרבה זמן ללא וסת ושוב קצת נלחצתי אבל ממש עבדתי על עצמי לחכות כמו שצריך גם אם זה אומר עו"ד יום בסוף ביום השמיני עשיתי הפסק שיצא עם שאלה התחלתי לספור וחיכיתי בכוונה עוד יום ורק אז נתתי לבעלי להסתכל ולראות אם יש מה לשאול ועשיתי בדיקה גם ביום השני כדי שאם ההפסק הראשון יהיה לא טוב זה ידחה לי רק ביום. בעלי אמר שההפסק לא טוב בסוף וממני ירד הרבה לחץ שלא התעסקתי עם זה בכלל וממש עבדתי על עצמי לא לחשוב ולהיכנס למתח. עוד מחכה לטבילה ובעזרת ה מאמינה שיהיה בסדר. בהצלחה

נראה לי שמי שלא "חי" את זה, יהיה לו קשה לזהות מתי זה צבע מטמא ומתי לא.. כי זה יכול להיות דקויות של צבע..
ותודה רבה על השיתוף והדברים!!!!

יש נשים שמרוב לחץ פשוט מדמיינות שהן רואות משהו לא בסדר ואז עדיף שלא יסתכלו בכלל  ורק הבעל יבדוק

אני לא יודעת אבל כן נראה לי שזה משהו שצריך לשאול רב

להגעד אם צריך לשאול רב או לא. וזה גם עוד עין שמסתכל ואצלי מוריד את הלחץ שזה לא רק עלי שזה גם אחריותו ואני לא לבד בתחושה

ככה הוא גם שותף ולפעמים אולי הוא גם יכול לעזור במקרה שהוא "מונח" בתחום.. בעלי נגיד למד הרבה בנושא והרבה פעמים יכול להגיד לי מה שאלה ומה לא.. ולפעמים אפילו לפסוק לנו.

כי עכשיו יש לי כח לענות.
בתור אחת שמתמודדת עם ocd
אני מאוד מבינה אותך.
לי יש הדרכות הלכתיות לעשות פחות בדיקות
(זה קשה גם ככה.... )

ואם אני לא טועה
יכול להיות מצב שיש ocd רק בתחום הזה.
אני חושבת שפעם קראתי את זה בדרכי טהרה לבלניות
ומדריכות כלות (אני לא זה ולא זה אבל סיקרן אותי.)
לנו יש רב צמוד במכון פועה שעונה בסבלנות על כל השאלות הכי טיפשיות שלי.
ולאט לאט ועם טיפול זה נרגע.
ממליצה לך לפנות אליהם.
ומוזמנת לאישי אם תרצי.

לא מספיק מבינה בזה
אבל נראה לי שעדיף לשאול.

כדאי מאוד ללכת להבדק. תתקשרי דבר ראשון למוקד אחיות להתייעץ. בהצלחה!

יכול להעיד על מצוקה עוברית.
את חוששת? לכי לבדוק!!!

להציע לאכול מדי פעם
לתת משכך כאבים על פי מינון משקל

ולהבין שזה יעבור תוך כמה ימים

אני כבר תקופה בבית אז אני יכולה לענות לך מהנסיון שלי (אני לא סופרוומן)

תינוק זו משרה מלאה את אמנם בבית אבל מבחינת עבודות הבית זה לגמרי כאילו את לא שם, כשהם קטנים הם את עוד אחרי לידה ודורשים הרבה זמן בהאכלה וכו וכשגדלים דורשים המון השגחה ותשומת לב מובן ממה שרשמת שיש לך ילדים שחוזרים הביתה אחר הצהריים אז זה עוד תוספת של עבודה ב"ה

 

אני ממש מבינה אותך זה קשה מצד אחד לא עובדים ונשארים בבית ומצד שני גם לא יכולות להיות עקרות בית מושלמות ומתוקתקות כי באמת אין זמן

כבר פתחתי פה שרשורים בנושא הזה בימינו פשוט קשה להיות אישה לא משנה מה את עושה או לא עושה משאיר אותך עם ים של מצפון וביקורת 

 

האם אלו תחושות שלך או שזה מפריע גם לבעלך והוא מעיר לך?

מדהים וממש מנסה לתת יד כמה שמספיק.
מה שכן שיש לו עומס מצד עצמו אני רואה שהבלאגן יכול עוד להעמיס עליו נפשית והסדר עושה לו ממש טוב.
אז רוצה את זה גם בשבילו

התחושה הזו שבוקר שלם עבדת,

ומגיע הצהריים ונראה כאילו לא עשית כלוווום.

אבל חשוב שתדעי- תינוק זה משרה מלאה!!! זה להיות אמא ולעבוד בזה!

כל דבר שאת עושה מעבר לזה- זה עבודה בלהיות אישה!

את ממש עובדת במשרה מלאה...

לא ציינת בן כמה התינוק ואם את אחרי לידה

בהנחה שאת לא במיידי אחרי לידה, אני מציעה שתעשי לך רשימה מסודרת של כל ה״ פרויקטים״ . בהחלטה שאת לא אמורה לבצע כל יום אחד...

אבל מדי פעם כשכן יש אפשרות, אז להתחיל משהו... ולאט לאט את יכולה לראות איך הרשימה נמחקת לאיטה.

אמנם אני עובדת בחוץ, אבל כשהייתי בחל״ ד עם אותה תחושה כמוך- שהזמן מתמסמס לי, זה מה שעשיתי והרגשתי טוב עם עצמי.

חיבוק גדול!

בעיני יש המון ברכה באמא נוכחת ויציבה, ואני רואה בזה זכות גדולה עבורי ועבור ילדיי. כן, יש ימים שהכל הפוך בהם, אבל סה"כ בשבילי זה המימוש הכי עמוק ואמיתי. אני עצמאית ובכוונה לא פועלת להרחבת העסק כי השנים הרכות חשובות לי יותר.

מכירה מקרוב את התסכול שלך. רק כשהצלחתי לשנות את החשיבה שלי, ולהבין שעבורי המשפחה היא הלב, והזמן עם הילדים משמעותי בשבילי הרבה יותר מתשלום כלכלי/סטטוס חברתי או תעסוקתי, הצלחתי להרגיש שהבית הוא הנוצץ ולא החוץ.

שעבדתי לפני הלידה.(הוא בן חצי שנה.)
לא היה לי כוחות נפשיים לילדים היקרים בצהריים..
עכשיו אני רואה שיש לי הרבה יותר סבלנות בה.
אבל
כאילו האם הקטנים באמת אלו ש"בזכותם" הבית זורם מידי כאילו לדעתם יש עניין לרדוף אחרי זה??

לא הצלחתי להבין את הסוף...

שכל הבוקר היום למשל עשיתי חדר ילדים שדרש המון עבודה..מהצהריים אני מפרפרת עם אוכל, ילדים, שיעורי בית , ועכשיו מקלחות פשוט גמורההההההההה מעייפות ועצבנית...
ואין סיכוי שיש לי כח לאפס פה את הסלון מטבח.
מה אני עושה ??
זה לופ קשה אוף

שדורת המון במיוחד בתקופה שהם קטנטנים והכל נופל עליך.. 

 

איפה בעלך אם אפשר לשאול? אם הוא לא יכול לעזור לך שיביא לך עוזרת

 

בה כולם ישנים חוץ מהקטן..

סטנדרטים קצת

לא הרבה אחרי לידה, זה המון המון עבודה.
אם בעלך לא נמצא בהשכבות- אפשר לנסות להיעזר בבחורה, ולראות מה אפשר לעשות כדי שיגיע.

לא נורא אם לא הכל יהיה מסודר.
ואפשר גם בין לבין לנוח לכמה דקות , ולהמשיך...
בהצלחה!

ואם חדר הילדים שדרש המון עבודה היה נעשה בשלושה בקרים במקום בבוקר אחד, השמים היו נופלים? הילדים היו עצובים?

זו את שדורשת מעצמך יתר על המידה, מונעת מעצמך קצת מנוחה (גם לעצום עיניים ולחלום נחשב, לדבר עם חברה כמה דקות, לשתות כוס תה, להרים טיפה רגליים, לקרוא משהו מעניין) למען ארגון הבית.
חבל שאת סוחטת מעצמך את כל הכוחות. את תהיי אדם שליו יותר ואמא רגועה יותר אם תמצאי זמן לחידוש הכוחות. ו... כן, זו עבודה פנימית להגיד לעצמך שאת עושה מספיק ובאמת להרפות מרשימת המטלות (שלעולם אינה נגמרת.....)

בעיקרון הביוץ הוא כ14 יום לפי הוסת הבאה,
אם הוסת שלך קבועה אז תעשי את החשבון

בגלל זה אני עושה בדיקות ביוץ

הגיוני?
בנתיים אני לא רואה הפרשות בכלל . כנ"ל מקלות ביוץ
יתכן שאנמ לא אבייץ אחרי גלולות?

במחזור של 28 יום - הביוץ באמצע, ביום ה 14.
במחסור של 30 יום, הביוץ יהיה קרוב לוודאי ביום ה 16.

הביוץ מתרחש 12-16 ימים לפני הווסת הבאה.
בממוצע 14 יום, אך יש טווח שונות.
ואם המחזור לא קבוע, אז קשה לציין מועד צפוי לביוץ. הסימנים הגופניים יכולים לרמז - הפרשות, גובה ורכות צוואר הרחם במישוש , מדידת חום מדוייקת (מדחום 2 ספרות אחרי הנקודה).

בבית ובמעון- רק גרביים. זה רוב היום וחשוב שתתאמן על הליכה

בחוץ- בגינה ,כשהולכים לזרוק בפח משהו וכד׳ - לגמרי נעליים!!!!

היא נועלת נעלי צעד ראשון ונופלת הרבה, אבל אין מצב שתלך בחוץ כשקריר ללא נעליים

( ועוד לא דיברתי על שברי זכוכיות ברחוב )

זה ממש מחליק
גם הגרביים נגד החלקה

(או משתמשת בנעליים שהיו של אחד הילדים הקודמים)

בכל מקרה בבית לרוב הם לא אוהבים לנעול נעליים...

וב"ה הרגליים של כולם בסדר גמור

אם הולך אין סיבה.
ושמעתי פעם מפיזיותרםיסטית שזו המלצה ישנה לחכות והיום דווקא אומרים לשים
אני כששמתי הבנות שלי הלכו ממש מהר ויציב. ושמתי אחרי שבוע שהתחילו ללכת, ממש בהתחלה.
קיצר. בשבילך ובשבילו, שימי לו נעליים

אני מחכה כמה שאפשר.
אם זה שיא הקיץ או שיא החורף, קונה ומנעילה רק כשצריך
אם לא השיא, משאירה יחפים..
הנה מחר הולכת לקנות לקטן נעלי חורף אחרי חצי שנה שהוא כבר הולך. הוא מחכה לנעליים ממש

הכי בריא ללכת יחפים כמה שיותר!!! ועל משטחים שונים.
גם לילדים גדולים, ובטח לפעוטות.

עוזר למנוע פלטפוס. בהתחלה אין לתינוק קשת בכף הרגל, ועם ההליכה היא נבנית, הליכה יחפה עוזר לבית קשת טובה.

פגם או חוסר הרצועות וגידים ברגל
וזה תורשתי

זוכרת שקראתי/שמעתי את זה איפשהוא

שללכת יחפים יותר מדי זה גם לא טוב לרגל.בכל מקרה אצלי כולם אוהבים להיות יחפים כל הזמן מבחינתם גם בחורף ללכת בלי נעליים. בעיקרון מהרגע שהולכים יציב אין בעיה לשים נעליים אצלי עם אחד הילדים היתה המלצה(של פיזיו) לשים נעליים לפני שהתחיל ללכת כי היה צריך לייצב לו את האחיזה של הרגל על הרצפה.שאר הילדים בקיץ חיכיתי יותר בחורף קניתי יחסית מהר.

שמתי גרביים עבות עם הכפתורים נגד חלקה, היה לנו מעולה (חוץ לא קשוח לדוגמא זה הריצפה בגינת שעשועים).

ובשעה טובה

הוא לא מוכן להוריד את הנעליים, חמסה חמסה
להוריד אותן לפני האמבטיה בערב תמיד נגמר בבכי.. והוא ככה מהרגע הראשון ששמנו לו אותן.
אז אני לא רואה איך לעבור לבבית ובמעון רק גרביים..
נראה לי פשוט באמת נעבור לנעליים ממש וזהו..
תודה!

כמו גרב עבה/ סוליה רכה, ותשימי לו את זה כשאתם בבית ובמעון. תגידי לו שזה גם נעליים.
אצלנו זה עבד...
עדיף מנעל צעד ראשון

במידה והנעליים רכות וגמישות ונוחות לילד לא רואה שום סיבה לא להלביש לו אותם כל היום.