פורום הריון ולידה (עמוד 3101)

עד כמה תקין??

כמעט 3 חודשים אחרי לידה ראשונה. הנקה מלאה; המתוק ישן לילה של 6-8 רצוף בדר"כ.
חודשיים וקצת אחרי הלידה טבלתי והתחלתי לקחת גלולות הנקה (פומיניק), ואחרי כשבועיים התחיל דימום פחות או יותר ברמת מחזור.

האם יש דרך (לא פולשנית) לדעת אם זה מחזור או דימום הסתגלות לגלולות? והאם זה משנה מאיזושהי בחינה?

תודה!

טוב אז אני מותשת סופית!!!
הסיפור עם הגן של הבן שלי עוד לא נגמר.
ואחרי שהחלטתי שאין מצב ששולחת אותו לגן ששובץ
(גן של חינוך מיוחד) בגלל המרחק ובגלל שאין הסעה..
בעלי העלה פוסט שזיעזע כנראה סוף סוף את המערכת ופתאום נפתחו הדלתות של כל המנהלים.
אבל עדין התשובה שקיבלתי שאם אין גן קרוב וכרגע לא נמצא כזה אז אכניס לגן רגיל כי אין ברירה ויתנו לי את מעטפת הטיפולים אחרי שעות הגן.
כמובן שלא הסכמתי כי הוא לא יכול להיות בגן רגיל ולא סתם עבר וועדת השמה וגם לא יכולה להתרוצץ כל יום לטיפולים כשיש עוד קטנים בבית.
עשיתי זאת באהבה ובכייף שנה שלמה ועכשיו זו אחריותם לדאוג לגן..
מברור שאני עשיתי דרך אשה נפלאה ש-ה' שלח לי הצלחתי לברר ולראות שיש גן קרוב אלי עם מקום אחרון. אממה היה צריך להפעיל הרבה לחץ כדי שיקבל את המקום הזה.
אז אחרי מיליון ריצות וישיבה של בעלי בעירייה בוקר שלם הצלחנו לקבל אישור מהמפקחת לשבץ אותו בגן הזה.
מחר אמורים לחתום על טפסים בירוקרטיים אחרונים ואני מחכה כל כך להיות אחרי ושיכנס לגן ויסתגל.
עצוב לי כל כך שהמלחמה הזועל חשבון הילד שלי שעדין יושב בבית ובבוקר כשהסברתי לו שלא הולכים היום לגן שאל אותי למה (בפרצוף עצוב) וכן כשהיה בגן בכה מאוד כשהלכתי אבל הוא זקוק למסגרת וכל כך רוצה אותה..
ה' תודה.
ממני אמא עייפה...

כן.... סוף אוגוסט היה קשה והילדים 'זכו' לראות אותנו רבים 3 פעמים תוך יומיים (זה בעצם היה אותו ריב*3, וגם הידד להורות שלווה ומאוזנת!).
בפעם השלישית היינו כולנו בסלון והיה לנו ויכוח קולני שאחריו הוא הלך לחדר אחר ואני נשארתי עם הילדים. הבן שאל אם גם אנחנו נתגרש כמו סבא וסבתא (ההורים שלי) עניתי לו שמה פתאום, ושאנחנו מאד אוהבים אבל לפעמים לא מסתדרים וצריכים קצת מרחק (גם את האחים מפרידים בחדרים לפעמים אז הוא יודע בדיוק למה אני מתכוונת).
ברור לי שעדיף לא לריב לידם ואני באמת מאד משתדלת, כאמור, לא תמיד מצליחה. הייתן אומרות משהו שונה לגבי אפשרות של גירושים? הוא הסתפק בתשובה שלי ולא שאל עוד כלום, אבל עצם זה שהוא יודע שיש אפשרות כזו בעולם מכביד עליו.

שלום, 

זקוקה להמלצה לעגלה שאפשר להשתמש מגיל לידה, כלומר אמבטיה.

צריך שיהיה *כמה שיותר צר כי אני גרה במקום עם מדרכות צרות מ א ו ד.

*עדיף אך לא חייב שהאמבטיה בגובה נורמלי שלא אצטרך לשבור את הגב כל פעם שאני מוציאה את התינוק.

*קיפול קל.

*עגלה חזקה ואיכותית.

תודה רבה!

בן שנתיים וחודשיים.מאוד בוגר לגילו.התחלתי גמילה וישיבה באסלה.פיפי הולך מצויין.אין פיספוסים כמעט.
אבל קקי...זה כבר סיפור אחר..
עושה קקי בתחתונים..אומנם מפריע לו אחר כך אבל לא מודיע שיש לו.
משערת שזה נובע מפחד לעשות קקי בשירותים..
ניסיתי להקריא לו סיפור תוך כדי ישיבה ..יושב מתאמץ אומר זהו ואחרי שניה עושה בתחתונים..
עצות...פליז

בשני הצדדים? זה נוח ואפשרי?

אחרי לילה ארוך הבייבי לא ינק כמעט 12 שעות מצד אחד והצד השני 10 שעות היה לי גודש ממש...

רק עכשיו אני קולטת (כי מי בכלל מסתכל) על אחד הצדדים מעין פריחה משונה יש מצב שזה מהגודש שהיה? לא כואב לא מגרד רק אדום עם נקודות כזה

לא רוצה להלחץ סתם תרגיעו אותי

קראתי כל מיני דברים והלכתי לאיבוד.. מישהי יכולה להסביר לי איך הטהרה אחרי לידה? מתי כדאי לקחת גלולות? ואם רק אחרי המקווה אז צריך לחכות עם היחסים עוד שבוע כדי שהגלולות ישפיעו?
אשמח להסבר וגם איזה גלולות כדאי ההנקה? הבנתי שכבר אין סרזט? ממש לא רוצה הריון כרגע... תודה!!

היי בנות, ממש אודה לעזרתכן, אני סובלת מיזה המון שנים מכאבים בזמן חדירה וקיום יחסים, אין משהו שלא ניסיתי, מרחיבים, פיזיותרפיות, רופאים , משחות וכו׳! ב״ה נכנסתי להיריון ראשון. מאז מה שמוביל אותי זה רק הפחד מכאבים, כל בדיקה הופכת לסיוט , לחץ וחרדה לפני כל בדיקה שמא אצטרך בדיקה וגינלית (פעם אחת אפילו התעלפתי)
מה עושים? מישהי יודעת? או אולי הייתה במצבי? האם מותר להשתמש במרחיבים או שאסור ? אודה לכל פיסת מידע. תודה

שמתי היום התקן, אמאלה עברתי את זה היה פחות כואב משחשבתי אבל בעיקרר מפחייד!!
הרופאה לא כל כך הסבירה לי מיהרה ולא הייתה נחמדה כל כך😔
אז אשמח לדעת מנסיונכן כמה זמן דימומים והסתגלות בערך שאדע להתכונן??

כנרהה שאין מנוס, מללכת לטיפולי פוריות.
כבר שנה וקצת שמחכים, מצפים מכל הלב.
היה איחור של יום, שמחתי. והנה היום הופיע כתם שמסגיר.

לא מבינה את אלוקים, האמונה נחלשת. הכוח.
למה היא כן ואני לא? מרגיש לי שהוא לא שומע אותי, באלי פשוט לצרוח שדיי קשה, נמאס! להתחנן.
הכי כואב לי על בעלי, יודעת כמה הוא רוצה. ואני לא מצליחה לתת לו, ולעצמי.
מה פגום בי?

6 חודשים אחרי קיסרי,
עשיתי בדיקות דם שגרתיות ובדף התוצאות כתוב שיש מחסור בחומצה פולית (הנורמל זה 12.2 ואצלי זה 7.5)

האם מומלץ לקחת תוסף גם אם אני לא בהריון?..
(עד שאגיע לרופא נשים פיזית ייקח קצת זמן)

 

נבדקתי ב"ה זה לא בצקת, ואני במעקב בכל זאת

נפיחות רגילה בגלל לחץ על כלי הדם..

יש משהו שאפשר לעשות??

גם כואב

והנעליים לוחצותתת

אז נכון שעבר כבר מלא זמן אבל כל פעם אני מרגישה צורך לרשום ולשתף ובסוף לא עושה את זה , אז זהו עכשיו זה קורה 

 

הריון ראשון חודש תשיעי שמרגיש כמו נצח אחרי אינסוף ביקורים במיון יולדות בגלל חשש לירידית מים אך לשווא , החלטתי לשחרר ולתת לזה לקרות בלי לחץ ( לא באמת  ) , אומרים שהריון ראשון מושכים עד הסוף ובמיוחד לאור זה שאמא שלי ואחותי את כל הלידות לא ילדו לפני שבוע 42 אז אמרתי אוקיי כנראה שגם לך זה יקרה ככה .

 

שבוע 39+2 מרגישה שכבר לא יכולה להיות בבית אומרת לאחותי שגרה לידי תתארגני יוצאים למסע קניות לרומם קצת את הנפש , החלטנו לנסוע יחסית לעיר שמרוחקת מאיתנו כי יש שם מרכז שווה אבל יש בעיה אחותי לא נוהגת חוץ לעיר אז כל פעם שיצאנו מהיישוב אני הייתי זאת שנהגה הפעם החלטתי לשכנע אותה והיא הסכימה למזלנו .

 

אחרי סיבוב די ארוך בקניון עם חברה שהגיעה גם יצאנו לכיוון היישוב , הדרך מאד לא נעימה ומפותלת אני מדברת עם בעלי בהודעות והופ פתאום רואה שחור בעיניים , מתחילה להרגיש זרמים בכל הגוף וכאבי ראש חזקים מאד , מבינה שכנראה עולה לי הלחץ דם ויש לי טשטוש חמור בראייה .

 

אחותי היא שיא הלחץ ולא רציתי להלחיץ אותה אבל הייתי חייבת לעדכן אמרתי לה אני לא רואה טוב הכל מטושטש היא התחילה להילחץ נסענו במהירות למרכז בריאות האישה בדרך לשם מעדכנת את בעלי שמשהו לא טוב קורה לי אבל עדיין לא רוצה להלחיץ כי הוא עובד במרכז ויקח לו זמן להגיע .

 

מגיעים למרכז בריאות האישה נכנסת לאחות בודקת לחץ דם 150/94 בודקת שוב אותו דבר רוצי לרופא קבלי הפנייה למיון כולי בוכה נכנסת לרופא והוא הכין לי כבר את ההפנייה אומר לי טוסי למיון אמרתי לו רגע תבדוק שהעובר בסדר מרוב לחץ לא הרגשתי תנועות והוא לא היה מוכן לשמוע אמר לי טוסי למיון יש לך רעלת הריון.

בגלל שרציתי ללדת בבי'ח מסוים היה לנו עוד נסיעה עד לשם ולא רציתי בי''ח שהיה קרוב למרפאה  , הנסיעה הייתה כמו נצח מלא רמזורים אדומים בדרך ובכי בלי סוף כי הרגשתי ממש את המוות תחושה של חוסר אונים .

 

מגיעים מחכה לי מאבטח שמעלה אותי למיון כל הדרך לשם בצעקות רואה הכל מטושטש , מעלים אותי למיטה מפשיטים מהר האחות אמרה לי תורידי הכל אולי את נכנסת לניתוח ואני רק חושבת על בעליייי ולמה הוא לא פה איתיייי.

 בודקים לחץ דם היה עדיין גבוה אחרי מלא ניסיונות למצוא דופק במוניטור יש דופק !!!!! איזה הקלה .

 

התחלתי להרגיש יותר טוב לאט לאט מתחילה לחזור לעצמי בדקו לי פתיחה הכל היה סגור ומחוק ,התייעצות של כמה רופאים מחליטים ליילד אין לנו ברירה אלא להסכים ,  כי הרופאה רק מלחיצה על מקרים של רעלת שזה יכול לגרום לתמותה של האם והעובר .מחליטים על בלון מסבירים לי את הפרוצדורה ממש פחדתי אבל אין ברירה .

הכניסו לי בלון ביום שני בשעה 16:00  והעלו אותי למחלקה מחכים שהבלון יצא כדי שיכניסו אותי לחדר לידה , בנתיים לידי בנות שגם להן שמו נכנסות ויוצאות לחדר לידה אחרי שעה ששמו להן , חלקן אחרי חצי שעה ורק אצלי כלום לא זז .

 

אחרי 24 עם בלון אין פתיחה אין כלום מחליטים לשים פרופס הזהירו אותי מזה שזה יכול לגרום לצירים כואבים מאד ובלי שליטה עליהם שמו לי מחכים  ומחכים הולכים לישון בנתיים כעבור 6 שעות מההכנסה שעה03:00 בלילה מתחילה לחוש בכאבים בודקים במוניטור הו מתחילים צירים , שש בבוקר בעלי הלך לתפילה ואני כבר על כדור פיזיו צורחת את חיי צירים כואבים חזקים מאד ארוכים !!! כל ציר כמו נצח הם היו צפופים כמעט בלי הפסקה הוא חזר מהתפילה ראה אותי כבר מעולפת חשב אני יולדת מחכים לרופאה שתבדוק פתיחה ואני כבר בטוחה שאני בלידה וגם כל מי שהיה סביבי אחרי שעתיים ר מגיעה רופאה בודקת רק ס''מ וחציי !!!!!!!!

אני מבקשת גז צחוק משהו להרגעה והיא מחליטה להוריד אותי לחדר לידה ועל הדרך מוציאה לי את הפרופס מגיעה לחדר לידה המיילדת עושה לי סטריפניג מחכים שוב אין שינוי אני ממש לא רוצה אפידרול בשלב הזה (באופן כללי ברור שכן ) כי בקורס הכנה ללידה אמרו לנו שזה יכול לתקוע את הלידה וגם ככה אני תקועה פה , אבל המיילדת שרואה אותי סובלת כ''כ מתעקשת וקוראת למרדים שמחזיר לי אוויר לנשימה סוף סוף הצלחתי להירגע ולדבר . 

 

בא רופא פוקע את המים מחכים ואין שינוי מחליטים על פיטוצין מתחילים ושוב סטריפינג , בנתיים כבר יש החלפת משמרות המיילדת אומרת לי אני חוזרת לפה ב11 הלוואי שתלדי אבל לידה ראשונה זה המון זמן כנראה שאני אחזור ליילד אותך .

ואני כזה מזה איפה התקווה שלך ?? תעודדי אותי קצת . 

 

אמא שלי באה מהצפון לדרום לא ממש רציתי שהיא ואחותי יהיו איתי בלידה אבל להן זה היה כ'כ ברור שלא היה לי נעים , נורא רציתי שבעלי יהיה איתי וזהו רק איתו מרגישה בנוח .

 

אמא שלי לא תרמה רק הלחיצה אותי אבל אין ברירה היא כבר הגיעה , אחרי שעות בלי התקדמות בשעה 16:00 פתיחה של 3 ס''מ וזה כלום , בנתיים גם חמי וחמותי הגיעו למרות שלא רציתי יותר מדי לחץ סביבי מחכים וכלום . 

אמא שלי ואחותי רצו ללכת לאכול ביחד עם חמי וחמותי ואני כ'כ שמחתי סוף סוף זמן איכות עם בעלי ,ביקשו מהמיילדת לבדוק פתיחה לראות שהלידה עוד רחוקה והם יכולים ללכת היא בודקת אין שינוי 3 ס''מ .

בין לבין מתחיל לעלות לי החום ולא מבינים למה חושדים מזיהום , השעה 09:00 דקה אחרי שהם הלכו אני אומרת לבעלי בביישנות שאני צריכה לשירותים (מס' 2 )אבל היי אסור לי לקום עם האפידרול מה עושים ??? הוא קורא למיילדת ואני אומרת לה שאני חייבת לעשות היא בודקת אותי פתיחה של 9 וחצי מההההההה ??? ואני כולי בלחץ באלי ללדת לפני שהם יחזרו כי הרי רציתי רק את בעלי בלידה .

המיילדת אומרת לי שמפתיחה של 9 וחצ לעשר גם יכול לעבור כמה שעות אבל אני כזה לאאא אני יולדת עכשיו לפני שהם חוזרים , באמת אחרי כמה דק' פתיחה מלאה .

המיילדת נלחצת כי אני צריכה לקבל 2 מנות של אנטביוקה בגלל החום ואני לא מספיקה כי אני חייבת ללחוץ . בספקתי לקבל רק מנה אחת .

מתחילה ללחוץ לקראת הסוף האפידורל נגמר אני מתחילה להרגיש את הלחץ בנתיים הם חוזרים אני מבקשת שאף אחד לא יכנס כי אני כבר לוחצת . 

ותודה לה' יתברך אחרי 10 דק' הגיע לאוויר העולם הנסיך שלנו בשבוע 39+4 במשקל של 2500 קילו .הם נכנסו אח''כ וכולם שמחו .

 

בדיעבד טוב שהלכנו על זירוז כי התברר שהתינוק לא התפתח ברחם מעל 3 שבועות ולא עלה במשקל .

 

כעבור 10 דק השלייה יוצאת נראת שלמה ( מה שהתברר כלא נכון כעבור חודשיים )

היה לי קרע חיצוני קטן שלא היה חייב לתפור אבל העדפתי שכן שלא יהיה לי בעיות אחר כך .

 

החום היה בגלל GBS חיובי , אני בדקתי בשבוע 36 יצא לי שלילי . במהלך הלידה לקחו לי תרבית מהנרתיק יום אחרי הלידה קיבלנו תוצאות שזה היה חיובי , התחילו לתת לתינוק אנטיביוקה כי גם לו עלה החום .

 

הרבה כותבות כאן שכשהבעל יוצא אז יש התקדמות , אז אצלי זה היה הפוך הרגשתי שהגוף לא מקדם את הלידה כי האנשים הלא נכונים היו לידי באותו רגע ולא הרגשתי בנוח לידם , איך שהם יצאו פשוט היייתה התקדמות הזויה שכולם היו בשוק.

המיילדת הקודמת הגיעה ב11 שכבר הייתי אחרי הלידה והתאוששות והייתה בהלם שילדתי.

וב''ה עכשיו הכל בסדר מודים להקב''ה על הנס שעברנו וזכינו להיות משפחה , ובנתיים מחכה לו גם אחות בבטן 

תודה לכל מי שהייתה עד כאן יצא לי ממש ממש ארוךךך לא תיכננתי ככה , מקווה בלידה הבאה לשתף אתכן בסיפור קצר ומשמח יותר 

אפשר לקחת פניסטיל טיפות בהריון? כמה לוקחים?
אני יודעת שזה שאלה לרופא, אבל עד מחר שאלך לרופא יש עוד זמן..

שנה + אחרי לידה. עם גלולת פומיניק שהיו חי ממש מעולות. לא היה דימום בכלל. הקטנצ׳יק הפסיק לינוק לפני חודשיים ובשבועיים האחרונים התחילו כתמים מעצבנים ועכשיו כבר מתגבר ויש דימום אבל לא מתפתח לווסת וזה מתסכל ממש! יכול החיות ווסת? חקבתי שכל עוד נוטלים את הגלולת אז אין ווסת..

הרופאה המליצה לעבור לגלולת יסמין, מישהי מכירה? יש הצעות והמלצות??

אשמח לכל מידע, תודה!

באיזה תדירות? וכמה אתם מרשות לעצמכן לקנות אוכל בחוץ?

בעלי החזיר את הגדולה מהמעון, הוא הגיע לבית..
אני: איפה הילדה?
הוא: פה למטה היא עולה..
יורדת ולא רואה אותה .
שוב איפה הילדה ?
יורדת לכניסה של הבניין..

רואה אותה ביציאה ממש!!
אם לאהייתי רצה אליה היא הייתה בכביש!!

אוופ, ממש נלחצתי!!
ועוד מחר הוא לוקח אותה איתו לאירוע ואני מתה מפחד עכשיו, מה לעשות?

היי בנות! אנחנו בטיפולים כבר קרוב לשנה. אתמול עשיתי אולטרסאונד, שבוע 6 ו-3 ימים. סוף סוף נקלט עובר! אחרי טיפול ivf בו הוחזרו לי שני עוברים.
באולטרסאונד ראו כי שק הריון אחד לא התפתח בכלל והשני התפתח אך ללא עובר
הרופא אמר לי מיד לעשות שאיבה כדי לנקות את הרחם ולנסות שוב.
שמעתי כבר מקרים בהם בהתחלה ראו שק ריק ואחכ גילו שזה פשוט היה מוקדם מידי לראות את העובר. אל מקרים כאלו, לפי מה שקראתי קרו רק כי הביוץ היה מאוחר ואותן בנות ביצעו אולטרסאונד מורדם מידי ולכן לא ראו עובר.
בגלל שעברתי טיפול ivf, תאריך הביוץ ידוע בדיוק וכך גם השבוע של העובר מדויק.
הרופא אמר שכדאי לעשות את ההפלה מבוקרת ולבצע שאיבה/גרידה בימים הקרובים לפני שתהיה הפלה טבעית. כלומר לפני שהגוף יבין שההריון לא תקין ויפיל בעצמו. היה נחרץ לגבי הפלה ושההריון לא תקין. גם הטכנאית ראתה שק ריק.

מישהי עברה משהו דומה?
יש סיכוי שיש שם עובר שיפתח עוד כמה ימים וניתן יהיה לראות אותו בבדיקת אולטרסאונד חוזרת?
או שהסיכויים לרעתי ולוותר ולפנות לשאיבה לטובת הפלה כמה שיותר מהר?

עוד דבר, מניסיון בלבד, מה מומלץ? גרידה או כדורים.

עצוב לי.. קשה לי ככ.. הייתי מלאת תקוות בשבועות האחרונים. אבל מרגישה חסרת כוחות ואנרגיה בגלל המצב..

אשמח לשמוע מה דעתכן.