פורום הריון ולידה (עמוד 3161)

בעצתה של חברה, הורדתי את כמות האבקה בהדרגה עד שהייתי מביאה אפילו חצי כפית על בקבוק... ככה שזה ממש לא טעים. הם שתו מטרנה חמימה, אז יום אחד פשוט עברתי למים חמימים במקום המטרנה הדלילה. אחד שתה שלוק, עצר והסתכל עלי מוזר, ואז חזר לשתות את המים ומעולם לא חזר למטרנה.. השני גם זרם. כנראה שזה באמת יותר טעים להם ממטרנה דלילה.
עד היום אנחנו תקועים עם המים החמים והם כבר גדולים אבלמזה סיפור אחר😅
בהצלחה

להתעורר למטרנה בלילה
בהתחלה שמתי משהו מתקתק עם המים ואחכ רק מים עד שלא התעורו בקבוק

זאת המלצה שקראתי מהרבה כאן...
לקטנים זה לא בריא כי זה יכל לעשות להם כאבי בטן וגם זה התזונה העיקרית שלהם
אבל לגדול שבמילא כבר לא צריך את זה זה לא עושה כלום

דיללנו בהדרגה ממש
הורדנו חצי כפית חיכינו כמה ימים ואז עוד חצי כפית
קיצר לאט לאט הגיע למצב שכבר שמנו נגיד כפית אחת על 180
ואז פשוט שמנו במקום הכפית טיפה חלב- באמת קצת..סתם לצבע

וזה עבד ממש טוב
נפתרנו מהסימילאק
ועכשיו תכלס גם במים עם טיפונת חלב משתמשים רק כשממש קשה לה להרדם או משהו חריג

ושמה בפנים דיסה

הבעיה בלהרדם עם מטרנה היא בעיקר לשיניים כך שכל דבר שהוא לא מים הוא בעייתי...

אותו סיפור אצלנו.. רק שאנחנו כבר מזמן מדללים לה את המטרנה עד כדי קצת ממש רק בשביל הצבע והיא עדיין לא מוכנה להפרד ממנה ונרדמת רק איתה.

נשמח גם להצעות...

רתוח עם דייסה זה פצצה ויותר בריא

מעניין

בקבוק. אין לי בעיה שהיה שותה את המים עם הקמת מטרנה....
פשוט לא אוהבת את זה שהיא לא נרדמת בלי.
ואין לנו מושג איך להפטר מזה... גם ככה היא נרדמת רק בבכי....

תפרידי לה את האוכל והשינה
שיהיה רחוק אחד מהשני

לא לישון עם בקבוק

"קוק" ... "חלב"...ובכי היסטרי אם לא..

הלוחשת לתינוקות כותבת ב7:30

אבל מאוד מקפידים לסגור עד הסוף. כל פעם...

תקפידי לא להשאיר פתוח.

לא סתם כתוב על המטרנה שצריך לזרוק חודש מהפתיחה אפילו שהתאריך תפוגה רחוק. זה בגלל שברגע שיש מגע עם חמצן היא מתחילה לההרס, אז ברגע שהרבה זמן היא פתוחה תהליך ההרס שלה קורה הרבה הרבה יותר מהר!

לא סתם הם אומרים לסגור ולהרחיק מאור..זה הורס אותה

הלחצתם אותי... אז צריך הרבה יותר להקפיד לסגןר... תודה רבה

לא מקולקלת יש ויטמינים כמו ויטמיני בי שנהרסים באור
ויש ויטמינים שנהרסים בחמצן
לתינוק קטן זה ממש קריטי

אבל נשתדל יותר

אבל עדיין כדאי להקפיד

שלי - בת שנה וקמה כל 2-3 שעות לבקבוק מטרנה.

חשבתי להתחיל לדלל, מתלבטת אם צריכה את זה עדיין.

תודה רבה!

אוכלת קצת מרק, גרבר, פירות, פסטה, אורז.

אבל לא כמויות, בגלל זה מתלבטת...

 

בלילה  -רק מטרנה.

חלבונים- התחילה לאחרונה קצת עוף, ביצה קשה.

אבל לא מקפידה שהיא תקבל את זה כל יום.

ובארוחה שלפני השינה תני לה ירקות פחמימות שתשבע

עברתי גם. ואין כמו הציפייה לילד בריא אחריזה וכיף שזה הגיע כל כך מהר,
תהנו ממנו ותרוו נחת.

המון מזל טוב ! גידול קל והרבה נחת

גידול קל ובבריאות 

ובעז"ה מעכשיו רק שמחות

המון המון מזל טוב, נחת, אושר וכל הטוב שבעולם!!!

את מדהימה עם האמונה שלך

מה עברת ולהכנס להריון שניה אחרי לידה...
ב''ה אלף פעמים שיהיה לכם מהילד החדש ים של נחת ושמחה!

תודה רבה רבה ..

דבר חשוב זה לגיטימי לבקש שיצחצח שיניים לפני שמתקרב

ואם יש לו בעיות של אקנה שלחי אותו לקוסמטיקאי

ללכת לקוסמטיקאי
הוא חושב שזה בסדר וטבעי, וסתם לא אסטטי

לקח לי שנים לשכנע את בעלי ללכת פשוט זה כבר ממש היה דוחה בעיני
גם בקשר לשיניים אותו סיפור עד שהלך לשיננית... ברור שבהריונות זה מתעצם אבל זה לא אומר שלא צריך לעשות עם זה משהו
מקווה שיקח לך פחות זמן ממה שלקח לי לשכנע אותו

ולפעמים גם היה בחילות
אבל כשעברתי אח"כ לגלולות רגילות, לא היו שום תופעות..

לדעתי דווקא שני דברים שציינת בהחלט יכולים להוריד חשק. רק לא הבנתי, הוא לא מצחצח שיניים בכלל או שאת רוצה שהוא יצחצח בנוסף לפעמים ביום. אם עדיין יש ריח אז חייבים ללכת לשיננית. אם מזניחים מגיעים לדלקת חניכיים, ניתוחי חניכיים, שזה גם כואב וגם עולה הון וגם הורס שיניים כמובן.
בקשר לפנים אולי פשוט תקני לו מטהר פנים כי בכל מקרה בלי טיפול יומיומי קוסמטיקאית לא כל כך תעזור לטווח ארוך

עכשיו היה לו חור... לקח לו שישה חודשים עד שקבע תור... שישה חודשים שחפרתי... לא מבינה אותו, הוא מעדיף לסבול מאשר לקום וללכת לרופא שיניים

ריח פה לא נעים ברגע של קרבה יוצר דחיה, וחצ'קונים הם לגמרי ברי טיפול.
אני משערת לי שאת עושה כל מיני השתדלויות כדי להיות נעימה ומעוררת חשק עבורו, רענון הפה וקצת משחה זו לא השתדלות ענקית (לא כמו דיאטה מקיפה, למשל).
אולי הוא לא מבין עד כמה זה מפריע לך כי את אומרת לו בעדינות?

פשוט לא הבין עד כמה זה מפריע לי
וגם השווה את זה לדיאטה או ניתוח פלסטי
אמרתי לו שאני לא דורשת ממנו לשנות כלום טיפוח ואסטטיקה זה משהו שמאוד קל לעשות

אני אומרת לבעלי- אם יש השפעה של הורמונים- זה לא אומר שאתה יכול להיות רגוע שזה לא אשמתך, אלא זה אומר שאתה צריך להיות יותר רגיש.
במקרה שלך דברי איתו ברור. תגידי שאת אוהבת אותו והוא יפה בעינייך וכו' אבל אי צחצוח שיניים ואי טיפול באקנה מפריע לך ומתעצם בגלל הגלולות.

אם כבר נתנו עצות לטיפול באקנה- אצל הבת שלי היה מצב חמור מאוד והתחילה לאכול שן שום טריה כל יום- ניקה לה את הפנים בצורה מדהימה.
כשמפסיקה עם השום- חוזר לה במיידי.

חשוב שהוא ידבר באופן אישי עם רב שידריך אותו. אפשר לקבוע פגישה עם אחד הרבנים שם.

נשמע שהם לא עושים כמו שצריך. וכמובן שהיא לא תיכנס ככה להריון. מה יעזור פה דיקור אם הם לא עושים כלום? היא צריכה שהוא יילך למכון פועה או למומחה אחר ויעשה מה שיגידו. אם היא באמצע שנות שלושים כבר אין לה הרבה זמן

גם אצלנו מדי פעם מרגישים..
זה שיקול זוגי שלכם - אם להחליף אמצעי מניעה..
חסרונות מול יתרנות ;)

אנחנו העדפנו להמשיך עם ההתקן, מכיוון שזה מורגש רק מידי פעם ולא תמיד. וזה האמצעי הכי בטוח לנו והכי קל בשבילי.
הרופאה קיצרה להכי קצר שאפשר.

היא לו לקצר אלא לקפל את החוט שהקצה יהיה כלפי מעלה תשאלי את הרופאה שלך אם זה עדיין אפשרי
אני יודעת שבג' ניפיקס אפשר לקצר לגמרי לא יודעת אם גם בשאר ההתקנים

ושמן בכללי זה לא כ"כ טוב
נספג מהר
קחי ג'ל סיכה הוא על בסיס מים

כשאת משלמת את בעצם כבר רושמת אותו למעון למרות שבפועל הוא עדיו איתך

 

אז היה מגיע ילד אחר מהתחלה ומשלם לה את החודשים האלו.
גם אצלי קרה פעם שהכנסתי ילד למעון אבל בתחילת השנה הוא היה בן חודשיים.. וברור ששילמתי על כל החודשים עד שיצאתי לעבודה.

כי גם ככה הכסף של החלד עומד להגמר
ותכננתי להאריך עד אחרי החגים כי הוא רק יונק
אז ממש מבאס לשלם 2700 שקל והוא עדין בבית

אם שולחת של שנה שעברה לפני שחזרתי לעבוד יתנו לי דרגה זמנית? כי תכלס הם מבקשים 3 רצופים ויש לי לפני הלידה

תשלחי את מה שיש לך מלפני הלידה. והכי חשוב- תפתחי פניה ב
תמ"ת. גם אן חסר לך משהו ואפילו אם עדיין לא תקבלי דרגה. הן משלמים רטרואקטיבית רק מהחודש שקודם לחודש שפתחת בו פניה.

אם תפתחי פניה עכשיו באתר גם בלי להעלות את כל המסמכים, ובהמשך תקבלי דרגה קבועה, יחזירו לך כסף מספטמבר. אם תפתחי רק כשיכנס וזה כבר יהיה נובמבר, לא תקבלי חזרה על ספטמבר.
לגבי התלושים- תבדקי איזה יותר ישתלמו לך לדרגה- אלו של שנה שעברה או לחכות 3 חודשים אחרי שתחזרי מהחל"ד ואז להגיש את אלו.

פותחים פניה

יש שם טופס הרשמה שצריך למלא ולצרף מסמכים. תפתחי גם אם אין לך עדיין את כל המסמכים. אפשר לצרף אחר כך.

אם לא נרשמת, את לא משלמת, אז אין טעם למלא . תמלאי מהחודש בו את מתחילה לשלם. ואז יתנו לך את הדרגה מהחודש הזה.

אין מה לעשות, שומרים לך מקום

יכלו בזמן הזה לקבל ילד אחר ולקבל את התשלום.

 

איזה באסה אבל

הם לא יכולים לקבל למעון תינוק מתחת לגיל 3 חודשים , גם אם חזרת ללימודים או עבודה לפני כן.

ולא יתנו לך דרגה על תקופה שהוא לא נהיה כבר 3 חודשים...

הוא לא דחה

לא קיבלתי מעל 60 ימים

 היו שליליות,

לפני נטילת הכדור עשיתי בדיקת דם והייתה חיובית

אם לקחת והפסקת ועבר יותר משבוע ולא קיבלת אז צריך לקחת מינון יותר גבוה כדי שהגוף יזהה את העליה של הפרוגסטרון.

ותעשי עיסוי שם אמור לשחרר

לא יודעת עד כמה ירגיע.

אבל אצלי לפני כמעט שנתיים גם היתה בלוטה שהתנפחה -היה נראה כמו גוש מוזר (בצוואר) (הייתי בתחילת הריון)

הרופאת משפחה נלחצה ושלחה מיד לאולטרסאונד.

הייתי במתח מטורף ובפחד...רצו לי המון מחשבות בראש.

והתור היה בעוד חודש

והחלטתי לעשות עבודה עצמית ולדבר רק חיובי. לקחתי מחברת ורשמתי שאין לי כלום ואני בריאה. ובעזרת ה' היא תעלם וכ"ו..כל מה שייחלתי לעצמי (עד התור זה מה שיכולתי לעשות חוץ מלהיות במתח)

כשבאתי הרופא אמר שזה מתאים יותר לציסטה ולא ה' ישמור דברים אחרים.

אבל הייתי חייבת לעשות ביופסיה לוודא שזה שפיר .

והתור היה שוב לעוד חודש .

כשעשיתי העוזר של הרופא מילמל "זה עכור"...וממה שקראתי נוזל עכור לא מבשר טוב.

מיותר לציין שהלחץ והפחדים נסקו .

ושוב חזרתי לרשום ולדקלם שהכל בסדר ואין לי כלום.

בחסדי ה' אחרי חודש וחצי חזר אלי הרופא ואמר שזה כ-ל-ו-ם.

בדיוק כפי שרשמתי והאמנתי והתפללתי.

 

אחרי חצי שנה זה שוב חזר. ושוב אותו סרט. רק בלי לחץ כיון שהרופא התריע שזה יכול לחזור כי הציסטה מתמלאת בנוזל.

 

וזהו.

היום אני כמה חודשים אחרי טיפול מסויים שהמליצו לי והיא לא חזרה יותר. והיא גם לא תחזור בעזרת ה'!

מודה לבורא עולם בכל יום!

 

מאחלת לך יקרה שזה כלום! ויעבור במהירות הבזק. וכשם שהגיע כך יעלם ! ! !

וד"א אני בהריונות עייפה עד חודש 4

 

קודם כל בשעה טובה!
נכון שכל ילד שונה מאחיו, בטוחה שזה ברור וידוע ובטח כאמא לשניים בעזרת ה' תביני עד כמה. אז הנה זה מתחיל כבר עכשיו גם ההריון שונה מאחד לשני (וגם הלידה בהמשך).
מעבר לשוני מעצם זה שזה פשוט הריון אחר, יכול להיות שבהריון ראשון כשהייתם זוג ללא ילדים פחות התרוצצות, יותר נחת בטבעיות בתקופה הזו של תחילת הריון ועכשיו כשיש ילד בבית קשה יותר לנוח. תני לעצמך מנוחה כשאת זקוקה לה, בע"ה עוד חודש בערך העייפות הקשה של תחילת ההריון תהיה מאחוריך.

ונראה כאילו היא רוצה לינוק אבל היא לא תופסת.
הקטע הוא שאין לה בעיה לתפוס בדרך כלל אז לא ברור.

אם הטיטולים מלאים לא הייתי דואגת. תנסי להרים, לקפל רגליים קצת, עיסוי בבטן ותנסי להמשיך להציע לינוק אחרי שטיפה נרגע. מסכנה קטנה

אז הקטנטונת בכתה ממש,
עד שהתעייפה תוך כדי הבכי.
אחרי כמה דקות התעוררה שוב ועשתה סימנים של רעב.
נתנו לה מטרנה- אכלה בלי בעיה.
באמצע ניסיתי לתת לה לינוק כדי לבדוק אם היא מצליחה לתפוס גם את השד-
שוב היא לא תפסה.
והיתה נראית מתוסכלת.

חזרנו לנורמה והיא נרגעה.
אחרי קצת זמן בכתבה שוב,
שמנו אותה הנמר על עץ- שוב נרגעה והלכה לישון.

מה זה יכול להיות?
למה היא פתאום לא מצליחה לינוק?

מטרנה יוצרת עומס על הקיבה, אולי משם מגיעים ההתפתלויות וגם חוסר הרצון לינוק (מעבר לבקבוק וכו. ממליצה לקרוא 'בילבול פטמות' בגוגל)

לפני כן רק ינקה

או כאבים של צמיחת שיניים?
לא מצליחה לחשוב על רעיון נוסף, אבל נשמע מהתגובות שלך שההנקה עצמה מפריעה לה.. עצם החיבור והתפיסה בתוך הפה..

מעולם לא היה לי דימום השתרשות. רק כאבי מחזור מציקים. (אולי פעם אחת היתה לי הכתמה חומה קלה)

וכך גיליתי את כל ההריונות שלי. ומקווה בעזרת ה' גם בהמשך יהיה כך.

 

כאבי מחזור קשים ואני סופר הורמונלית ועצבנית

ולפני חודש עברנו ממטרנה לדייסה גם וגם אבל מכינים אותה כמו מטרנה על כל 60 כף, ואוטומטית במעון הוא ירד משמעותית בכמות..
ואגב הוא בן שנה ו10 חודשים בערך וזה עושה לו טוב בעיקר לפני שנת לילה אז זאת דעתי.. מעדיפה את זה על שוקו ושתיה כזאת בבוקר.
הבן שלי עדיין קטן יחסית לגילו במשקל לכן לא חושבת ששייך להוריד לו את זה עדיין

עוד מוקדם לפסול
בע״ה בשורות טובות ❤️❤️❤️❤️

זה תמיד קורה לי.

אלרגיה זו תגובה חריפה, לפעמים מסכנת חיים, לפעמים נפיחות.
רגישות זו תגובה של הגוף שזה לא טוב לו. כמו ליחה, צינון, כאבי בטן...
הרפואה לא מתייחסת ברצינות מדי לרגישות. וגם לא נראה לי שיתנו לך פתרון.

איך בודקים - תנסי להימנע למשך שבועיים ממוצרי חלב, ולראות מה קורה.

מה אפשר לעשות -
להימנע ממה שגורם לך את זה.
(במוצרי החלב יש "דירוג" מה הכי בעייתי לרגישים ללקטוז ומה פחות.
מהבעייתי יותר אל הפחות: חלב,
אשל / לבן /גבינה,
שמנת / גבינות שמנות / יוגורט / חמאה,
גבינה צהובה,
מוצרי חלב עיזים או כבשים).

עוד אפשרות - לנסות לקחת אנטיהיסטמינים (תרופה לאלרגיה) ולראות אם זה עוזר. יש כאלו ללא מרשם רופא כמו לורטדים.

בודק אם יש אלרגיה עי" טסטים.

בהצלחה!

ניסיתי להמנע מחלבי ומסתבר שזה לא זה,
ממש היום גילתי שזה כשאני אוכלת במבה

שתיתי היום תה עם חלב סויה ואז שאכלתי את הבמבה ממש התחלתי להחנק ולהשתעל ומלא ליחות...אז אולי בוטנים....

אני אבדוק כל מה שרשמתן

תודה

יש מצבים שבהם האלרגיה מחמירה עם החשיפה, ובוטנים זה אלרגן שעלול לסכן חיים
עד שאת לא מבררת בדיוק מה קורה איתך אל תתקרבי לזה! (לדעתי אפילו ברמה של להוציא מהבית)

לידי הכל רגיל

אבל אחרי מה שקרה לי היום אני גם ככה לא אתקרב לכל מה שקשור לבוטנים עד שאני אברר😐

תודה!!

יש לי בת דודה שהיתה אלרגית לזה בהתחלה ברמה של גירודים ופריחות וזה החמיר והחמיר והיום היא לא יכולה להריח את זה מסוכן לה מאד
לכן אני אומרת כדאי לנקוט במשנה זהירות
מדגישה בגלל שכתבת שיעול, שיכול להצביע על התנפחות שיכולה להיות מסוכנת
שיהיה בהצלחה!!!

ואיי מצב מבאס להיות אלרגיים...

אפשר ללכת לרופא אלרגיה, שיעשה לך טסט לבוטנים.
אפשר לנסות לאכול בוטנים בצורה מושגחת (במרפאה, או להכין בהישג יד תרופה אנטיהיסטמינית לאלרגיה).

ובלי קשר, הייתי מציעה לך להחזיק בבית משהו לאלרגיה. אפשר לבקש מרשם מרופא משפחה, ואפשר גם בלי מרשם, שיהיה למקרה כזה.
אין בעיה לקחת גם אם לא ברור לך ממה זה... אפשר לקנות בלי מרשם כי זה לא נחשב מסוכן או בעייתי.

ממש עזרת לי תודה!!

והלידה תגיע במועדה ובשעה טובה. מכירה טוב את הימים האחרונים. הדבר היחיד שאני הצלחתי לעשות היה לקרוא סיפורי לידה. מקווה לקרוא את שלך בקרוב.

מה שעוזר זה באמת תעסוקה וסרטים..

אולי סגולת הפורום תעזור לך 

אבל לי יש תאריך לניתוח .
אני בבית יצאתי לחופש אבל לא מנצלת וכמו שאת אומרת מתעייפת וחסרת סבלנות .
אוףףףך

אני שמתי לב מה הדברים שהכי מעצבנים אותי (אוהו) ונמנעתי מהם כמה שיכולתי- סיננתי חופשי, כל היום אנשים בפלאפון, ואם לא סיננתי חתכתי שיחות (אני בנאדם נחמד ונימוסי בד"כ, הנסיבות חייבו אותי), וזה היה בעיקר את האנשים הקרובים אליי (איתם היה לי הכי מעצבן כי ידעתי שהם מחכים שמשהו יקרה אצלי, זה תיסכל אותי כ"כ שמצפים ממני לבשורות, ואין).
בנוסף--עזר לי לפרוק פה ולהוציא עצבים על כל מי שטיפה בוהה בבטן שלי (באמת שאני כמעט נורמטיבית, מבטיחה לך שהריון עודף הוציא ממני דברים הזויים).. חוצמיזה- להמשיך לחיות בכיף, לצאת לגן משחקים עם הגדול, להינות ממנו כמה שאפשר, להדחיק... ולהדחיק ולהדחיק...
וואי, לא נראלי שעזרתי בכלל, אבל אולי ההזדהות תעזור קצת 😕 אני לא יודעת אם ההבטחה שבסוף הוא יצא תעודד אותך, כי אני זוכרת שזה היה נשמע לי כ"כ לא אמין (כולם יוצאים בסוף? באמת? )
בקיצור, חיבוק גדול, ולידה קלה וקרובה בזמן המדויק לה ❤️ תמשיכי לפרוק כמה שאת צריכה!

אחרי הלידה לא יהיה לך את הלוקסוס הזה. ותנוחי. ותקראי. ותעשי דברים שחלמת לעשות כשיהיה לך זמן.

רק אני אישית לא מציעה לקרוא יותר מידי על לידות.

אני יצאתי לחופשת לידה בתאריך המשוער. וילדתי אחרי שבועיים בערך וכל השבועיים עד בלידה רק קראתי על לידות וזה לא עשה לי טוב בכלל, בכלל.

תיארת בול!
אני כבר אחרי הלידה אבל הייתי ממש לא מזמן במצבך... חיבוק!

אני פשוט ביליתי במרפאה כל יומיים וככה עבר לי הזמן בנעימים..<צ>. המוניטור הזה זה פשוט גהינום בחודש תשיעי! כאבי גב למווותתת..

הפורום הזה נותן המון!!

אין לי כבר כח. מותשת.

שבוע 41.4

יצאו לי טחורים נוראיים ואני לא מצליחה לישון.

איזה יאוש..

המון נחת ואושר!

האמת נזכרת בזה ומצחיק אותי היה כיף

ארונות מטבח, חלונות , סידרתי את כל הבגדים בכל הארונות..

כל יום משהו אחר

והיה מדהים,
זה לא כ''כ פופולרי לספר שהלידה הייתה מצוינת
רוב הסיפורים מדווחים על קשיים ודברים הזויים, הכרתי את זה בלידות הקודמות...
אבל הפעם הצירים התחילו ב8בבוקר כשהילדים הלכו ללימודים כך שאת רובם עברתי לבד עם בעלי הבית...
הספקתי אפידורל והיה מיד מרדים זמין,
מילדת מדהימה וסבלנית,
אמא שלי הספיקה לבא,
השאלתי מכשיר טנס פעם ראשונה וזה היה פשוט הצלה,
אני בלי תפרים
והעיקר עם ילדה מתוקה מתוקה בריאה ושלמה ברוך השם!!!!
תודה לך ה', איזה פלא זה!
ועוד משהו לכל הממתינות ללידה-
לא כל הלידות טראומטיות, אני גם קראתי הרבה סיפורי לידה קשים ופשוט פחדתי,
אז תדעו שיש גם לידות סבירות, (לא כותבת קלות, כי לידה זה תמיד לא פשוט...)
צריך להתכונן לכל תרחיש אבל לא פחות מזה, צריך גם לקוות לטוב....!!!
בהצלחה לכולן!!

הרבה נחת ושמחה

איזה יופי!! 

טוב לשמוע גם סיפורים רגועים כאלה!

בעיקר שיהיה גידול קל והרבה נחת, בבריאות!

הם הרבה יותר מעודדים ונותנים תקווה. ויש המון כאלו ב"ה.
איזה כיף שעבר בטוב, הרבה נחת.

המון מזל טוב!

הכוונה א. שאם רוצים לנסות כדאי להתחיל כבר 4 ימים לפני

ב. ש4 ימים לפני יש סיכוי להריון

בכל אופן הסיכויים הגדולים ביותר הם 24 שעול לפני הביוץ ועד זמן הביוץ

 

לא תמיד קל לדעת מתי הביוץ

בהריון החשק יורד..
וזה שאין כח ורצון זה הכי מובן שיש.
טוב שבעלך מבין את.זה ומקבל!
הרבה פעמים החשק חוזר בהמשך ההריון..

התשוקה היא הביטוי הביולוגי שגורם לנשים להימשך לגברים, כדי להביא חיים חדשים לעולם.

מסיבה דומה, התשוקה גבוהה יותר לפני הביוץ ונופלת בימים שאחרי הביוץ ושבה ועולה אחרי סיום הווסת ולפני הביוץ הבא.

הגוף שלנו מתוכנת להביא המשכיות, חיים חדשים.

כרגע את בהריון, והיעד לעת עתה הושג....

המערכת ההורמונלית ״עסוקה״ בתמיכה מסיבית בהתפתחות החיים החדשים בתוכך...


אי״ה, העיניינים יחזרו לקדמותם אחרי ההתאוששות מהלידה.

בשורות טובות, המשך הריון קל ובבריאות !

אני חושבת שאני פשוט צריכה לשחרר ולהפסיק לחשוב שיש לי בעיות..

שזה בסך הכל מצב הורמונלי נורמלי וזה עובר.. יכל להיות שזה יעבור בשלב מסויים בהריון ויכול להיות שזה יעבור מתיזהו אחרי הלידה

כל החישובים האלה איך ומה יהיה והנה עכשיו אני ככה מה יהיה בהמשך, צריך להשתדל שההווה יהיה כמה שיותר טוב וכשיהיו ילדים אז זה יהיה אתגר אחר וגם שם נשתדל והשם יעזור

לפעמים זה עובר עוד בהריון עצמו, לפעמים אחרי הלידה ולפעמים רק אחרי שמסיימים להניק.
שילוב של הורמונים, עייפות ועוד.

ההורמונים של ההריון גורמים לגוף שלך להתרכז בהריון ולא בדברים אחרים
בשליש השני או השלישי יש שיפור בד"כ, ואח"כ שוב ירידה כי כבר עייפים וכבדים...
גם אחרי ההריון זה טבעי שההתרכזות היא בטיפול בתינוק, ככה הגוף שלך בנוי, שיש הורמונים שמשפיעים על המשיכה, על המצב רוח וכו'. זה היופי בבריאה שהכל עובד לפי המצב באותו הזמן

בקיצור לדעתי אל תשקייעי בזה אנרגיות, הכל יהיה בסדר

ולהגיד לה שאת אוהבת אותה

זה בדיוק מה שעבר עליי בהריון הנוכחי (ב"ה' ילדתי בת מתוקה).
בהריון ממש נרתעתי מהיחס עצמם וגם מהמגע.
לא האמנתי לעצמי שרק כמה חודשים לפני ההריון ממש ציפיתי למקווה. הייתי בטוחה שזהו, מעכשיו ולתמיד אני ארגיש את הדחייה.
וגם כמוך היה לי את הפחד שעם הלידה יהיה עוד יותר קשה. וכמובן עם המניעה שאחרי הלידה.

זה קצת אחרת כי אני כן אוהבת מגע וכן שמחה בקשר הגופני עם בעלי.
כמו שכתבתי - כן הייתי שמחה ללכת למקווה.

עכשיו, חודש וחצי אחרי הלידה, אני באמת מרגישה שהרצון לזה שוב חוזר אליי.
עם כל הטיפול בקטנה, עם המניעה שאני לוקחת ועם כל השינויים מסביב.
לא חזרתי לעוצמה שזה היה לפני ההריון, אבל כן יש רצון, וזה משמח אותי.

אל תחשבי עכשיו מה יהיה אחרי.
מבטיחה לך שזה ישתנה.בהריון הגוף עסוק בעצמו ואין לו פנאי או רצון לעוד גוף חיצוני.
ברגע שילדים פתאום הגוף חוזר לעצמו.
האיברים הפנימיים משתחררים מבחוץ העצום של העובר שדוחק אותם לצדדים,
ואת יכולה להתחיל לחזור לעצמך.

מה שכן, את עדיין לא שם,
ואת אומרת שעכשיו זה מעיב עליכם.
זה בהחלט העיב גם עלינו.
מה שטוב מי עשיתי זה לקבוע לעצמי שאני פעמיים בשבוע מתאמצת לצאת מעצמי עבור הזוגיות ועבורו.
זה לא היה פשוט בכלל.
היו פעמים שגם לא עמדתי בזה וריווחתי עוד יותר (בעיקר בחודש תשיעי ועשירי).
אבח זה מה שעזר לי.
בעלי מצדו לא לחץ, לפחות לא הרבה, אבל אני הרגשתי שהוא מתוסכל,
ואם לא אקבע לעצמי פעמים שאני כן מוכנה,
אני פשוט אדחה למחר ואדחב ואדחה ואדחה..
היום כשאני חושבת על זה,
ממש נזכרת בתחושות,
בהרגשה של הסלידה ובקונפליקט העצום הזה שבין ההריון לבעל,.
ובאמת מעריכה את כל מי שמשתמש עבור הבעל.
זה כל כך לא פשוט!

אבל שוב,
אל תדאגי.
אחרי הלידה את תרגישי בשינוי. בע"ה.

והעיקר- מזל טוב!!

עם כל התיקונים המעצבנים של הפלאפון.

מאד כואב לקרוא את התיאור שלך, עברת חוויה מאד מטלטלת ועוד היית צריכה להתמודד עם ההתעלמות של בעלך מהצורך שלך בתמיכה שלו.
אני אתייחס למשפט האחרון שלך שהייתם בטיפול פעמיים וכלום.
אז פעמיים זה ממש ממש ממש קצת. טיפול זה תהליך שיכול להיות מאד ארוך. אני עצמי הייתי בטיפול פסיכולוגי בערך 3 שנים, כרווקה, ונתרמתי המון, בעיקר מהתהליכיות של הטיפול.
אז אני הייתי ממליצה לכם להמשיך בטיפול זוגי, וחוץ מזה ממליצה שאת תלכי לטיפול פרטני במידה ומתאפשר כדי להשיג איכות חיים טובה יותר על ידי שתעצימי את עצמך ותביני איך מנגנוני הפעולה והחשיבה שלך פועלים והאם יש אפשרות לחולל שינוי בחיים המשותפים שלכם, דרכך.
בהצלחה רבה!!

ובאיזה שהוא שלב, כל פעם, הרגשנו תקועים. לא מתקדמים. מגיעים ושותקים או חוזרים על אותם דברים שכבר דיברנו עליהם ולא מגיעים להסכמה. אז צריך לדעת לחיות עם זה שיש בעיות שיישארו ושזה לא הכל בחיים.
לפעמים מצליחה להתגבר. הפעם לא. לא מצליחה לסלוח.

מכץעריכה אותך מאד מאד שהלכתם לטיפולים! אבלאת לא אמורה להתפשר על חיים עם מצוקות כאלו. אולי הטיפול שהלכתם אליו לא היה מדוייק עבןרכם או לא מוצה עד תום. במקומך הייתי חותרת לטיפול הנכון וחא מרפה עד שתרגישי רווחה.
עכשיו ברור שהשאיפה היא לא למושלם, ושגם את וגםבעלך לעולם לאתהיו מושלמים, אבל כן יש שאיפה לזוגיות בריאה ולדרך חיים נכונה ומיטיבה.
בהצלחה!!

אבל לא החזיק לאורך הזמן. אחרי כל פגישה שיפור ואז שוב ההרגלים חוזרים.
אם טיפול היה פיתרון קסם לכל דבר זה היה טוב...
צריך המון השקעה אישית ורצון שינוי לטווח הארוך משני הצדדים וזה לא תמיד קורה.
תודה על האופטימיות למרות שזה לא מדבר אליי כרגע. אני תמיד משתדלת להפעיל שכל ישר לכן לא מבינה התנהגויות של בעל שלא יודע את א-ב איך מתייחסים לאישה.