התקשרתי אליו כמה פעמים לעדכן אותו על התאונה ועל זה שאני נוסעת דחוף לקבל טיפול ושאני לא מרגישה טוב בכלל.
הבחור לא זז מהעבודה שלו עד שלב מאוחר. כך שהגעתי לשם לגמרי לבד, חצי מעולפת וקיבלתי טיפול כואב וקשה שגמר אותי.
הוא הגיע אחרי הטיפול. מצא אותי שוכבת כולי חיוורת. צרחתי עליו למה הוא לא בא לפני. הרי הוא ידע על כל המתרחש. הוא כרגיל במקום להתנצל מצא תירוצים שהוא לא חשב שאגיע מהר למוקד ושיש לו בעיה עם הזמנים.
האמת כבר אין לי מילים. אני בשוק. איך גבר יכול להיות אדיש ככה לאשתו שפעם אחת בחיים מזיקה אותו ומסבירה במילים ודמעות שזה דחוף. אין חסד מינימלי בין בני זוג??
לא פעם ראשונה שהוא לא מבין אותי למרות הסברים מפורטים. היינו בטיפול פעמיים וכלום.
מיואשת


וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...