פורום הריון ולידה (עמוד 3184)

וכו

שמעתי שהן גם גורמות למיעוט חלב...
לא?

מכילות פרוגסטרון ואסטרוגן
גלולות הנקה לא מזיקות לחלב אבל יש להן לפעמים יותר תופעות לואי
לי אישית זה עשה ממש רע

הכוונה לסרזט, מיקרולט, דיאמלה, פומיניק?

מה האלטרנטיבה? ומה תופעות הלוואי?

לואי..
לי היתה את כל הרשימה
חוסר חשק
כתמים
בחילות
מגרנות והקאות

דיאמילה
בלי כתמים
ורק בחילות מידי פעם

שקפי vcf (אחוזי מניעה יותר נמוכים).

תעשי מתי שנח לך

 

 

 

לק"י

זה לא רק בשביל הלידה עצמה.

כי ידעתי שאין לי סכרת והכל שטויות.

(והרופאת משפחה גיבתה אותי בגיבוי מלא)

 

אם למישהי יש סכרת אוי ואבוי אם היא לא תדע עד הלידה.

אצלי היה ברור שאין סכרת, זה היה בגלל משהו אחר.

בנוגע להעמסה של ה50, אבל נראה לי שזה רלוונטי גם ל100...
זה שככל שעובר הזמן והשיליה יותר גדולה ויש יותר הורמונים באמת יותר קשה לגוף לפרק את הסוכר.
לכן עדיף לעשות בשבוע 25 כי אז הכי הגיוני שהפירוק יהיה כמו שצריך. לפי זה הכי מוקדם שאת יכולה הכי טוב...
(שמעתי את זה מכמה מקורות במקביל, אז יכול להיות שאני לא מדייקת)

גם אני שמעתי מה שכתבת..

אז חשוב לדעת זאת מוקדם, כדי לאכול נכון.

מצד שני - אומרים להמשיך בתזונה רגילה עד להעמסה של המאה, כדי לראות אם באמת יש סוכרת או לא...

 

אני לא מומחית מספיק, עדיף שכאלה יותר "מומחיות" יענו לך, או שתנסי לשאול את הרופא.

ואני עם ניסיון של 2 היריונות עם סכרת.
בעיני כל שבוע לא מאוזן זו בעיה.
חלק מהרופאים יגידו נכון וחלק שיגידו שלא.

אני מעדיפה לא לקחת סיכון.

אם יש. סכרת כמובן
בכל שבוע שיש סכרת לא מאובחנת התינוק גדל יותר ממה שהוא אמור לגדול. וזה מצטבר
ועלול לפגוע בסיכוייך ללדת לידה טבעית בגלל גודל התינוק
ובכלל זה פוגע בו

לא כתבת למה המליצו לך. אם זה יותר כסת״ח אז כנראה ששבוע לחכות זה לא נורא
אם זה חשש אמיתי ורציני לסכרת בעקבות העמסת 50 ממש גבוהה (לא 141 נגיד) או סיבות אחרות, כדאי מאד בהקדם האפשרי

לא עשיתי העמסה של 50, הרופאה רצתה שישר אעשה 100, גם כי אני קצת שמנה וגם כי העובר גדול. גם בהריון הקודם ישר נשלחתי ל-100 והיה תקין.
בשתי ההריונות שלפני עשיתי 50 ויצא ב"ה תקין.
(בהריון הראשון ה-50 היה קצת קצת גבולי, אבל הרופא אז אמר שאין צורך לעשות גם את ה-100 וב"ה נולדה בריאה במשקל 3.400)

מצאתי לילדים סידור ממש בקלות.

החלק הנורא של הסוכר מאחורי ועכשיו פשוט 3 שעות של שקט בסוף אוגוסט

ובכלל מפסיקה לינוק, ומסתובבת וזוחלת לטייל על המיטה שלנו לכיוון אחר בכלל.. מה שבא לה היא עושה, לפעמים מסתובבת וחוזרת לינוק.. חחחח.. מצטערת.. מצחיק אותי.. חח.. זה כשהיא כנראה לא עייפה ..

אולי תיבול שהיא לא אוהבת?

לגמרי מוכר.

גם הבת של עושה ככה ומשגעת אותי!

כנראה זה בגלל שהיא גדלה ובא לה לזוז ולראות מה יש בסביבה, אבל מצד שני לא בא לה להפסיד את ההנקה,

אז היא נהנית מהמון תנועה- על חשבונך.

לא נורא עוד חלק מהקריזות שיעברו...

 

לגבי האוכל- 

היום גיליתי שאם אני נותנת ביס ל... וביס ל...( לכל אחד מהילדים הגדולים יותר) אז כשמגיע התור שלה היא פותחת יפה את הפה ואכלת, את מה שניה לפני כן היא ירקה... אולי תנסי. אפשר גם קציצות מעוף טחון- להיט קליל שרץ אצלי. כלמור - הרוב הכיסא אוכל , וקצת בפה.. אבל גם משהו.

ונשמע לא קל אבל אין ילדה בגיל 10 שאוכלת רק טחון וחלב אם... באיזשהו שלב זה יעבור ועד אז מחזקת אותך!!

היא עקשניייית (דומה לאמא שלה אז מה אני אתלונן)

גם אצלנו זה היה ככה! ממש מעצבן... פשוט החזרתי אותו כל פעם, ואפילו פעם אחת הפסקתי באמצע, בכה טיפה, אבל הבין שלא נעים לי, והחזרתי אותו לינוק, אבל היה בגיל הרבה יותר גדול משלך ...

פירות זה יותר מזין מירקות - כך שאם היא נמשכת יותר לפירות, תני לה... (רק עשי הפרדה בין החומציים ובסיסיים)

אם את עושה לה שייקים - פשוט טחני  לה ירקות יחד עם הפירות,

הבן שלי, האחיינים שלי וכל תינוק שנתתי לו - זולל את זה.

מומלץ להוסיף לשייק חסות מסוגים שונים - יש בחסה חלבונים (מפליא ביותר...לא ידעתי עד שלימדו אותי את זה),

גם ירקות ירוקים אפשר להוסיף, חתיכת סלק טרי, גזר (שהוא מתוק), תמרים, תפוחים, אפרסקים, 

בננות (רק בשלות! אם הקליפה נתקעת בקילוף, סימן שהבננה לא בשלה מספיק ואז היא עמילנית

ועלולה לגרום לליחה, שיעול ורגישויות של עמילנים...)

מנגו, סלרי, מלפפון...

 

נסי כל וריאציה שהיא ותראי מה היא אוהבת. אפשר לשמור כמה ימים בקופסא סגורה,

אפשר להוסיף כפית חמאת בוטנים למנה, או שקדיה או טחינה, זה מוסיף טעם חלבוני ומאוד טעים להם.

 

גם לטחון עם השייק אגוזים שונים ושקדים - מוסיף טעם חלבוני ומאוד טעים!

 

עוד משהו מאוד חלבוני שפשר להוסיף לשייקים - קטניות מונבטות - עדשים ירוקות, חומות, שעועית מש ועוד...

 

- נקודה חשובה - אם אתם לחוצים להאכיל אותה, העקשנות שלה תעלה. נסו פעם או פעמיים, לא רוצה? שלא תאכל.

אם היא תהיה רעבה היא תבקש לאכול (שהנחה שהיא בריאה ב"ה והתיאבון שלה בריא).

עבד פלאים עם תינוק שאני מכירה, היה בתת משקל, ואחרי שהפסיקו לנסות להאכיל אותו כל פעם שהוא ער, היו מציעים לו אפשרות א', אפשרות ב', מים ואם לא רוצה, אז לא צריך. התחיל לבקש לאכול אחרי זה ועלה המון במשקל, היום הוא פורח.

 

מהנסיון שלי - מוצרים מהחי, ובמיוחד מוצרי חלב - זה לא באמת מומלץ, הפירות, הירקות והקטניות זה הכי טוב.

 

בהצלחה!

 

 

לא נראה לי שיש פתרון לזה.....
חוץ מלהניק בישיבה אולי....

לא משנה מה ניסינו, הבחור סירב לאכול. היו לו את הארבעה דברים הספציפיים שהוא אכל (מרק ירקות טחון, דייסה, לחם, פירות טחונים, זהו פחות או יותר) וזהו. ניסיתי לערבב לו דברים במרק הטחון כמו קציצות מפוררות - הוא תמיד שם לב!!! וחוץ מזה תמיד ביקש ביסקוויטים ועוגיות ועוגות וזה שיגע אותי, הרגשתי שהוא רוצה רק מתוק.

אז לא יודעת אם זה מעודד או לא, רק שאצלנו הוא פשוט (בלי עין הרע טפו טפו ושלא נפתח פה לשטן) התחיל בשבועות האחרונים לאכול מלא דברים שהוא לא אכל קודם. פשוט ככה, משום מקום, התחיל לאכול עוף, זולל טחינה בלי הפסקה, אורז עם עדשים, פסטה... ככה שמה שאני כן יכולה להגיד זה שזה בעז"ה יעבור.

מה כן? השתדלתי לאורך כל הזמן לדחוף לו טחינה גולמית לדייסה ולפירות הטחונים, זה ממש טוב לתזונה. וחוץ מזה, בלי שתכננו, העוף הראשון שהוא הסכים לאכול היה בתיבול מתוק, אולי יעבוד גם אצלכם אם היא אוהבת מתוק?

ומלבד זה פשוט לנסות ולנסות מבלי להתייאש עד שיהיו מוכנים לטעום.
ובדכ מה שאמא אוכלת הכי טעים

קודם כל טוב לשמוע ש אקרובטית בחברה טובה 😁😁
שמיכה לא עזר
בסדר אני אמשיך לצחוק ונשק אותה וזהו

בקשר לאוכל אני נותנת ברזל די באדיקות אבל עוד לא עשינו ספירה

לפירות אני מוסיפה תמיד שקדיה כף גדושה ממש ולפעמים גם אבוקדו
רעיון מענין להוסיף ירקות לא חשבתי על זה
לבשל עוף ברוטב מתוק זה ממש רעיון טוב, תודה
ותודה על כל העידודים

ויש בזה עוד תוספות

אולי עם שמיכה זה ירגיע באמת

מוכר מוכר ולא עבר אצלי.

ראיתי שאם אני מחזיקה אותה עם היד מעליה- היא פחות משתוללת

ואם היא באמת רעבה היא יונקת יותר רגוע

האקרובטיקה זה כשהיא מתפנקת לה.

אם זו אכן פטריה וקיבלת טיפול באגיסטן (משחה או טבליות או גם וגם) אמור להיות שיפור כמעט מיידי, ולפחות ביום-יומיים. אם אחרי 4 ימים אין שיפור אז 2 אפשרויות: או שהאבחנה לא נכונה, או הטיפול. אני אמנם לא רופאה, אבל לפי התיאור נשמע לי שזו פטריה.
תרגישי טוב, זה סיוט

זה אומנם לא כמי בהתחלה אבל עדיין כואב בנגוב ומגרדדד

.....

...

יש מרפאת חך שסוע במאיר. ואולי בעוד מקומות.. בהצלחה!

מטופלים בהדסה ובאלי"ן העניין הוא בעיניין האכלה זה כזה לא ברור...

למרפאת אכילה, בשניידר יש צוות מקסים שסייע לי עם בעיה אחרת בפה שבגללה הילדה לא לקחה בקבוק.
יש שם דיאטנית ומרפאה בעיסוק באשפוז יום. ויש להם בכלל צוות מדהים.

שאת הריון?
יש לך תמונה של הבדיקה? איזו חברה ?

לצערי לא אך הבדיקה היא של לייף, הגלולות הן החפיסה הראשונה שלי אחרי תקופה שלא לקחתי לכן חשבתי על זה.

הגיוני בחודש הראשון של הגלולות
ולפי מה שהעלו פה בפורום הבדיקות של לייף מראות פס חלש גם כששלילי
אם יש לך חשד אמיתי כדאי דתעשי בדיקת דם

איך להורים שלי לא אכפת ממני? נכד ראשון! איפה ההתרגשות? איפה השמחה שלהם?????
איך חמי וחמתי מסוגלים להתנהג ככה? אחרי כל מה שאני עוברת בשנתיים האלו ?!! הזוי שהם גרים 10 דק ממני כבר חודש ואפילו טלפון אחד לא הרימו לשאול לשלומי הזוי הזוי הזוי המצב הזה

מאחלת לך בחיבוק שבתוך המקדש מעט הפרטי שלך, תגדלי את ילדייך איך שתירצי בנחת וברוגע

ניסית לדבר עם ההורים שלך?
או שבעלך ידבר איתך, או אפילו לערב גורם חיצוני כמו רב וכו' או מי שיכול להשפיע..
את לא יכולה לעבור את זה לבד

יקרה.

אין לי במה לעודד.

רק בזה שעוד רגע יש לך ילד בעז"ה.

 

 

אני גם עוברת תקופות לא קלות עם אימי...הכל מלמעלה.

הוא מכוון הכל ויודע מה טוב לנו.

חשוב לא לאבד תקווה ולהתאמץ לראות את הטוב..למרות שלפעמים נראה שאין טוב.

ה' יעזור.

תהיי חזקה.

חיבוק

 

אין לי הרבה מה לומר

 

דווקא אנחנו היינו בישוב קטן ועברנו לעיר, בסוף אין לי הרבה עזרה מהמשפחה כמו שרציתי 

אבל זו הייתה ההחלטה הכי טובה שיכולנו לעשות מבחינת הנגישות, במיוחד שבסוף יצא שהם צריכים הרבה בדיקות ופיסיותרפיה כשאנחנו בלי רכב, זה בלתי אפשרי כשגרים מחוץ לעיר- בכלל בלתי אפשרי לעלות לבד עם שני תינוקות לאוטובוסים שם

טוב שלפחות התנצלה.
וטוב ששמרת על כבודך ולא עלית אליה.

ממליצה לך לתפוס מרחק. רחוק מתוק.
זה שגם ההורים שלך מתרחקים זה באמת קשה.
תשקיעי בקשר עם בעלך. רק הוא באמת ידאג לך עד 120

לשמוע איך מדברים עליך ואיך מוצאים על מי להתפרץ.

אבל שימי לב שהיא התנצלה!
אכפת לה מהיחסים ביניכם!
להגיד את כל האמת זה באמת קשה פי כמה ולא יודעת מי מסוגל לומר הכל בצורה שתתיישב על הלב.
אז אולי היו אלו אי דיוקים בדברחה. ואולי זה חלק מהאמת. כי לחץ מאוגוסט
ועוד מגדלת נכד בן 4 שלה? וואו. איזה קושי זה לסבתא. להכנס שוב להורות אחרי שסיימת את השלב הזה. וזה בטח בגלל שהמצב בבית שלו לא משהו. בן או בת שלה במצב לא טוב של כנראה אי מסוגלות הורית. איזה קושי נפשי זה!
ויחד עם אוגוסט,שאפילו אין לילד מסגרת נורמלית. טיפה מרחב נשימה.
ועוד קושי נפשי של גיסתך. אולי אותה אחת. ועדיין. דבר כל כך לא פשוט להתמודד איתו כחמה.
ואז, כשכבר יש לך שקט לכמה זמן. לקחו את הקטן ואת טיפה נחה ופתאום נוחתים עליך עם להכין בורקסים!
איזה אייקונים מהוואטסאפ עולים לי עכשיו...
אז התפרצת. על הבן שלך. בתקווה שמבין שאת פשוט מעל הסף שלך ולא מקשיב לכל מילה.
ואז התקלה הכי נוראית. כלתך שמעה ונפגעה עד עמקי נשמתה. ומצידה בצדק.
איזו מבוכה.
לאזור את כוחות הנפש ולהתנצל. ולנסות להסביר בגמגום מחשבתי או נפשי או גם וגם מה גרם לך להגיע לזה.

לא הכל שבור!
יש לך בסיס מצויין!
הם אוהבים אתכם ורוצים אתכם והתפרצות אחת היא לא חזות הכל.
וקשה ברמה שקשה לי לדמיין כשההורים שלך מתנהגים כמו שהם מתנהגים.
אבל זה לא אשמתה של חמותך. והתסכול על ההתנהגות הלא מובנת שלהם לא צריך ליפול עליה.

ומבינה ממש את מערבולת הרגשות המטורפת של הריון...
במצב הזה כל דבר נראה כמו הר לפעמים.
אז מה שאת מתארת. מעבר ליכולת ההכלה.

אבל משתמע שיהיה בסדר. באמת!
ובע"ה תחבקו תינוק בריא.
ואולי זה אפילו יעורר רגשות אחרים אצל ההורים שלך
וגם אם לא. יש את הצד של בעלך. שנשמע בין הורות משפחתי.
ויש את בעלך אותך. שזה תכלס המשפחה שאת יוצרת. שזה מדהים.

חיבוק ענק!

היא רק התקשרה לחדד כמה נמאס לה שנופלים עליה עם כל דבר! מהרגע שעברתי לגור ביישוב שלהם לא ציפתי ממנה לרבע עזרה וההפך עם כל המצב הבריאותי שלי חודש 9 השתדלתי לעזור בביסיטר לנכד, בישולים לשבת, קניות ..

השבוע ניגשתי למעקב אצל רופאת נשים פתאום ראתה דופק מוחלש, שלחו אותי למיון בדחיפות התקשרתי לחמי וחמתי סיננו אותי, הגיסות שלי אחת מטיילת אחת בבריכה והאחרת לא זמינה ההורים שלי חסמו אותי מכל מקום אפשרי כאילו רצחתי מישהו! עד שבעלי הגיעה התייבשתי מבכי .... נמאס לי שכל פעם שצריכים אותי אני שם לתת מעצמי, לעזור, לקנות, להביא, להקשיב אבל שזה מגיעה אלי .. כולם נעלמים, נזכרים לריב או לעשות דווקא ..
הזוי שהמשפחה של בעלי גרה 10 דק מאיתנו ואין לנו אפשרות לבקש עזרה אף אחד לא שואל ולא מתעניין כנ״ל לגבי המשפחה שלי.. כולם רוצים נכדים אבל נעלמים שצריך לעזור להכין ולארגן.. עצוב עצוב עצוב !

תודה על האפשרות להתפרק ולקבל מימכן תגובות להבין איך זה מהצד ..

מסכנה. תקשיבי, באסה שעברת לידם. היה נשמע ממך בעבר שהם לא משהו. את חייבת לסמוך רק על עצמך ועל בעלך! עכשיו הכי חשוב לדאוג לך ולהריון שלך... אל תעזרי להם. תנוחי ..

קודם אני ואז אחרים...
אם אין שמתחשב בך ודואג לך, אותו דבר את..
לומדים בדרך הקשה מהו חוסר של בנאדם שהיה אכפתי ועזר ופתאם לא פה

מאחלת לך שתמצאי את הדרך שלך לאמהות רגועה ושלווה, שתהפכו להורים מצויינים ולתא משפחתי עצמאי.
לא קל ללא עזרה - אבל עדיף בהרבה על עזרה *כזו*. החיים לא מאורגנים בצורה הוגנת ולכל אחד ההתמודדויות שלו.

לא אוהבת טובות.

אם הם גם ככה לא עוזרים...או שעוזרים ומתלוננים....
ועוד נשמע שיותר קשה להיות לידם....

תדברי עם בעלך אם זה מתאים לעבור משם...

ממש לא!! להפך אני לא מצפה לעזרה מאף אחד כמו שההורים שלי לא בקשר לא עוזרים ולא תומכים אז לא אפול על חמי ועל חמתי בשביל לקבל עזרה! אני אתן מעצמי בשביל המשפחה שלי עד כמה שאוכל .. זכיתי בחברות שעושות בשבילי דברים יותר ממשפחה ובפורום הזה שקבלתי ממנו מלא עצות ותמיכה


רעיון בארוחת ערב (בורקסים) לא היה כי היה לי חשק .. כי אחיין של בעלי בקש והכי בשמחה היה לי במקפיא אבל אין לי תנור בבית זה גם היה מעסיק אותו ואם מעודד אותו לאכול (ככה אני רואה את זה) אז למה להתנהג ככה?

עברתי לפה כי יותר זול פה מבחינת שכירות ויותר נגיש מאשר המושב שהייתי גרה בו

חמותי אישה פשוט מקסימה.. אבל אלי ואל בעלי היא מתנהגת מזעזע (בעיקר לבעלי כי אני שומרת ממש על דיסטנס)

שעברת בגלל זה ....
אבל אם לא טוב לכם לידה אז אולי כדאי לעבור...או שאם כמו שתיארת אפילו שזה קרוב אז לא נפגשים הרבה אז זה בסדר ..
..בלי קשר נשמע לי שלגור ליד החמות זה מקור להרבה בעיות...



עזבי תנסי להעביר הלאה את המקרים האלה... אם אני אספר לך דברים שחמותי אמרה תהיי בהלם... קשה אבל אני מנסה להעביר את זה ולא להתייחס כמה שאפשר....
תהיי את ובעלך בכיף שלכם ושהם יתמודגו עם עצמם....

לא תמיד שגרים ליד או בסמוך לחמות זה מתכון לבעיות

תלוי בחמות..אם היא סוג שמתערב ותבוא הרבה וכאלה אז זה זוועתי...!
אם היא סגנון שיודעת את המקום שלה אז סבבה...
יש חמות ויש חמות... מאוד תלוי

רובן נראלי דיי מתערבות

קודם כל, שמחה בשבילך שעברת דירה! ניכר שאת בדרך לשינוי חיובי ואני מקווה שתסתדרי במקום החדש.

ועכשיו לעיקר : את צריכה להפנים בצורה שלא משתמעת ל2 פנים שמבחינתך המשפחה היחידה שלך זה בעלך. עשית התקדמות ואת לא מצפה מהמשפחה שלך וזה יפה מאוד אבל עכשיו תעברי לצד השני גם ותנתקי.
את לא סמרטוט רצפה של אף אחד. תרימי את עצמך ותטפחי לעצמך על השכם שאת עוברת את כל מה שאת עוברת בגבורה ובהריון ואת מסתדרת לבד יופי. אל תכניסי את עצמך למיטה חולה!
מאחר ורק עכשיו עברת דירה לא אומר לך לעבור שוב אבל המגורים ליד החמות שלא מיטיבה עמך הם רעיון גרוע אז העצה היעוצה היא להימנע מקשר איתם, לא ללכת אליהם, לא לטפל בילד, ולא לצפות לכלום.
תנוחי עד ללידה תצאי אם את יכולה, אפילו לסצם סיבוב בחוץ כדי להכיר את המקום החדש, אולי להתחבר לאנשים משם, אבל את המשפחה שלו תשאירי בצד.
מציעה לך בחום גם להכין את עצמך נפשית לאחרי הלידה שתדאגי לך לצאת קצת מהבית להתאוורר ולפגוש אנשים שייטיבו איתך כי זה ממש חשוב כדי למנוע חלילה מצב של דכאון.

ולשאלה למה היחס הגרוע?? לצערנו יש גם אנשים כאלה. התפקיד שלך בתוך זה - תסנני רעשי רקע ותתרכזי בבית שלך ובבעלך וזהו.

על מפגשי אמהות-תינוקות. אולי לחפש גם בפייסבוק אם יש קבוצות של אמהות מהאזור.
בנוסף לפעמים יש בטיפת חלב או בקופת חולים קורסים או מפגשים חד פעמיים כאלה לאמהות של עיסוי תינוקות וכד', כדאי לברר.

לדעתי, צריך לשאול לפני שמחליטים להגיע למישהו ולהכין משהו אצלו בבית. זה באמת לא כל כך נעים שפתאום מישהו בא אליך בלי התראה להכין משהו בטענה שהוא צריך דחוף בורקס אבל אין לו תנור, ביצים, מברשת... אם אין לכם תנור בבית למה יש לכם בורקסים? ומאיפו ילד יודע שיש לכם בורקסים בבית? וגם אם הוא רוצה זה לא סיבה שכולם צריכים להכין אותם דחוף. באמת לא כל כך נעים....
בקשר לנסיעה למיון.... אתם חייבים להיות ניידים, אוטו, אוטובוס, מונית, משהו... אם גיסות שלך מטופלות בילדים קטנים הן לא יוכלו להתפנות אלייך בדחיפות גם אם ירצו. אם את צריכה מיון את פשוט צריכה לנסוע למיון. וחיבוק. תרגישי טוב

לבת שלה היא היתה מדברת ככה?
לא ניראה לי.
היא לא ביקשה מהחמות תכיני לי בורקס. בסך הכל להשתמש בתנור. זה עולה לה בבריאות?

טוב שהיא התנצלה. היא הבינה שזה לא יפה.

ולהביע אמפטיה.

זה כל כך קשה לקבל יחס כזה אחרי שמשקיעים כל כך הרבה, במיוחד כשאין לך תמיכה מההורים שלך.

 

לדעתי הדבר הכי בריא בשבילך ובשביל הזוגיות שלכם יהיה לעבור דירה למקום רחוק מההורים שלו (וגם שלך),

למצוא קהילה תומכת ולעבוד על הבית והזוגיות שלכם לבד בלי רעשי רקע.

 

בהצלחה רבה!!

 

נ.ב

והכי חשוב - ייעוץ אישי/זוגי. גם אם הכל תקין בינך לבין בעלך, זה יחזק ויעצים אתכם.

כשקורים לבן אדם דברים כאלו אחד אחרי השני כל הזמן יש שתי אופציות
או שבאמת את איוב המודרני ואין לדעת למה אלוקים שופך עלייך את כל הצרות ככה. זוועה
או, ובזהירות רבה אני מעלה אופציה כזו למחשבה, שיש משהו בהתנהגות שלך שמזמין את זה. לא באשמתך בשום צורה! אבל משהו בהתנהגות שאת לא מודעת אליו ש״מושך אש״
זה יכול להיות מזה שאת טובה ומרצה מדי וכולם מוצאים בך שק חבטות נוח, ויכול להיות שאת אולי כן קצת מבקשת עזרה יותר ממה שאת חושבת שאת מבקשת, וזה מעצבן אותם. קשה לדעת
מה שברור שאם זה אכן המצב, אפילו שהוא לחלוטין לא באשמתך ואת בן אדם טוב שרק רוצה לחיות טוב ולעשות טוב, עדיין יתכן שיש משהו לא תקין בהתנהלות שאפשר לפתור ויפחית את עצמת החבטות שאת מקבלת מהסביבה
דבר ראשון אם יש לך חברה אמיתית ודוגרים איתך שלא מפחדת לומר לך את האמת כדאי לספר לה ולשאול אותה לדעתה
ולפעמים יעוץ חיצוני של מישהו שישמע ממך את הכל- לא רק מה שאת כותבת בפורום אלא מה קדם למה, איך התחילו דברים לפני שבועות וימים שהובילו לרגעי ההתפרצות והניתוחים האלו, אולי מישהו מבחוץ יוכל לשים אצבע על איפה פה הבעיה
כי הרי הזוי שבאמת כל הצרות והמכות נופלות עליך בלי שאת עושה כלום ורק טובה ועוזרת לכולם. אולי את יותר מדי טובה, אולי את טובה אבל עושה בנוסף גם דברים שמעצבנים את הסביבה ואת לא יודעת בכלל שהם מתעצבנים עד שמשהו מתפוצץ
כדאי לשבת עם מישהו ולחשוב איך אפשר לשפר דברים כדי שיחה לך טוב יותר
כי את אדם מקסים ומגיע לך טוב יותר
ולפעמים אלו דברים קטנים ובלתי מובחנים ובלתי מובנים לנו שמשנים את החיים
בהצלחה רבה!

(ובלי קשר סתם שתדעי אני גרה קרוב לחמותי ואין דבר כזה שאני או היא נבוא או נקפוץ בלי הודעה מראש. פשוט אין. קו אדום. זה הדרך היחידה שאפשר מבחינתי לגור באותה שכונה)

שמן על כוויה נשמע ממשגרע ב''ה שעבר בשלום!

גם נראה לי ששמן קוקוס זה לא כמו שמן רגיל..

יש סיכון לפי גיל
ואז בשקלול גיל ובדיקה יש סיכון חדש לרוב הוא נמוך יותר
ואז בשקלול עם חלבון עוברי זה שוב משוקלל עולה יורד נשאר אותו הדבר.
ואז מי שעושה מי שפיר זה מאמת לחלוטין או ל- 0% או ל-100%
וניפט משוכלל גם

אם כי מצטערת אבל עדיין לא ממש הבנתי
זה הריון ראשון שלי
ואנשים מדברים על בדיקות כאילו שהכל ברור

ולעניין השקיפות מאיזה ערכים הסיכון יורד?

יש סטטיסטיקה קבועה של גיל על פיה משכללים את התוצאה.
בנוסף יש טווח של תוצאות של השקיפות עצמה שעל פיו משכללים תוצאה נוספת.
באופן כללי- ככל שגיל האישה עולה הסיכון לעובר חולה עולה. ככל שהתוצאה בשקיפות חורגת כלפי מעלה מהתוצאות שנחשבות בטווח התקין כך הסיכוי שמדובר בעובר עם תסמונת מסוימת עולה.
למשל למישהי יכולה לצאת שקיפות עורפית תקינה לחלוטין(עובי הנוזל בצוואר נחשב בטווח התקין) אבל בגלל שהיא מעל גיל 35 אז עדיין הסיכון של התינוק להיות עם תסמונת יהיה יותר גבוה מאשר הריונית צעירה יותר עם אותה תוצאה בדיוק.
התוצאות שמקבלים אומרות מה ההסתברות להיוולדות ילד בעל תסמונת ספציפית, מתוך שכלול הססטיסטיקה הקיימת בנושא.

כשהסיכון לפי בדיקה גבוה מהסיכון לפי גיל.

השאלה כמה להלחץ ולנסוע בשביל זה למרפאה שפתוחה במרחק חצי שעה נסיעה..

והולכת כעת

תתחילי בלמדוד ומשם תהיי חכמה יותר

הלכת להיבדק?

אם לא אז תגשי אפילו למיון, זו עלולה להיות רעלת וזו ממש סכנת נפשות

ואת יכולה לחכות למחר וללכת לבדוק לחץ דם וכו,

ואת יכולה לבדוק את זה בכל מרפאה

 

זה מה שאמרו לי במוקד אחיות כשהתקשרתי אחרי שהרגליים שלי התנפחו...

אם את לוחצת על זה ולא נשאר שקע,אז זה לא בצקת, וזה נראה לי תקין ונורמלי. אצלי היה ככה כל השבועות האחרונים של ההריונות האחרונים. להמשיך מעקב הריון, והכל בסדר.

כנראה מהחום או משהו כזה..
מחר בכל מקרה אלך למרפאה..
תודה על הייעוץ והדאגה!

נשמע לי בדיוק כמו שהיה לי. זה נורמלי לגמרי.

נוח לשימוש, אפשר לחבר טבעות ולהיות מוצרים שבועות ארוכים, השפעה הורמונלית נמוכה לעומת גלולות.

הזה אין אפשרות לדעת אם זה ייבש או לא

המשפט האחרון בפוסט שלה.

ומבין האמצעים ההורמונליים, טבעת נובהרינג עונה לדעצי על השאלה/בקשה שלה.

מיועד להנקה ויכול לפגוע בחלב..אי אפשר לדעת מראש על מי זה ישפיע ועל מי לא
אם היא רוצה מאוד להמשיך להניק ולא רוצה לקחת סיכון נובהרינג לא בשבילה

ההנקה חשובה לי מאוד מאוד
כך שנובה רינג לא בשבילי,מסתבר

לפי מה שהבנתי גם סרזט לא מתאים, כי הוא לא יהיה מספיק יעיל במקרה שלי

כנראה אעדיף לנסות למנוע בשיטות של ימים בטוחים, אם יצליח חודשים-שלושה,זה כבר יספיק לי

זה הרבה יותר בטוח משיטת הימים הבטוחים...
מילא שיטת מודעות לפוריות, למרות שגם עליה לא הייתי סומכת בלי קורס ובחודשים הראשונים לשימוש

כשלוקחים כמו שצריך

תמשיכי עם התרגילים שנתנו לך ולדעתי גם תבקשי שוב הפנייה לפיסיותרפיה 

אישית ניסיתי כמה מנשאים ושום דבר לא היה לי נח עד שהזמנתי מעלי אקספרס את הארגו..

לכל אחת מתאים משו אחר

אל תקני בלי לנסות.... אפילו תשאילי מחברה או משהו כדי לנסות

זה אפשרי לשנות את המידה כל הזמן?

כי ממה שראיתי יש פישוק לרגליים
והתינוק רק בתנוחה אחת שמחייבת אותו סוג של לשבת עם גו זקוף

איך זה עוזר לעמידה הזקופה ולרגליים השמוטות?

חלקם מתאימים מגיל לידה וחלקם דורשים מתאם.
בכל מקרה בשום גיל התינוק לא אמור להיות עם גב זקוף. הגב אמור להיות מעוגל בצורת c

לכן הגבתי ל"מחשבות..."

יש לנו חיקוי של הקלאסי שנקנה מהסינים
ואת האדפט (נראה לי) שנקנה מאמזון (מקורי)

אבל מצד שני קנינו את החיקוי ממש זול ככה שלא היה נורא

זה יתן לך כיוון איך זה.
שימי לב שאם רוצים להשתמש בארגו לפני שהוא מחזיק את הראש יציב נדמה לי שצריך לקנות סוג של מתאם.

הכי טוב להשאיל ולנסות ליותר מכמה דקות. רק כך מרגישים מה הכי טוב לגב שלך. אלא אם הגב שלך סבבה.. לי הארגו 360 אייר היה הכי טוב, אחרי הרבה נסיונות. כיום יש דגם מתקדם שלא צריך מתאם מגיל לידה.. אז בכלל שדרוג. 360 אומני. נראה לי. אם אין לך איפה להשאיל אני בזמנו הסתובבתי עם בייביורן בשילב וארגו במוצצים. אבל זה היה מזמן

אם אין לך רב שאת יכולה להתייעץ איתו, ממליצה להתקשר לרבנים של מכון פועה.

מניחה שרב ישאל אותך כל מיני שאלות קשורות
כדי לנסות למצוא היתרים:
האם עשית לפחות בדיקה אחת בכל התקופה הזו?
מתי?
האם לבשת תחתון לבן בתקופה זו?
מתי?
וכו'

אבל רק לעודד שזה לא אבוד.
בעצם את צריכה משהו שיחשב להפסק ובדיקה של היום הראשון.
אני יודעת על מקרה שבדיעבד התיחסו לטמפון שיצא נקי בתור הפסק
תשאלי רב!

ולהבא אם את חוששת שלא יהיה לך זמן לעשות הפסק בערב
תעשי בבוקר.
מקסימום תעשי שוב בערב
אבל אם לא תספיקי/תשכחי
הבדיקה בבוקר תתפוס
תעשי בבוקר

בהצלחה

אסל כדאי להתייעץ עם רב.
ממה שידוע לי חייבים הפסק שיוגדר כהפסק.

לא ניתן לטבול בלי הפסק , בדיקה אחת בראשון ובדיקה אחת בשביעי. אלה בדיקות החובה.
אבל תמיד כדאי להתייעץ עם רב וכבר שמעתי על כיוונים יצירתיים שהובילו להתר אבל זה רק רק רק בהתר של רב.
יש תקופות עמוסות כאלה לגמרי מבינה. בכל מקרה תעשי מחר בבוקר

אבל מחפשת רעיון שלא ירגיש לי כמו שהבנתי מהבית כדי לשחק באותם משחקים שם...

למה ליסןע אם להישאר שם כל היום במזגן?

טיילנו בבוקר ונטייל מחר אחרי 11.
גם למה לשלם כל כך הרבה כסף על מקום שרק נישן בו?

ג'קוזי?

וגם הלכנו לחפש מתקנים ומצאנו פארק מושלם
תודה לכל המייעצות!

פשוט הבת שלי בגיל הזה

זה עזר לי לדמיין רעיונות מעשים חח

מאיזה גודל צריך לשאול כשאת רואה על הפד ואם זה בסדר תתעלמי ותעשי בדיקה ביום השביעי תתפללי שלא יהיה שוב

זה היה ממש גדול, אבל כמו שכתבתי, בעקרון זה לא מטמא אא"כ אני יודעת שזה וסת. אבל אני לא יודעת מה זה!

כמה גדול? לי הרב אמר עד גודל של כרטיס אשראי על הפד זה לא מטמא

הזכרת לי שחלמתי שהבת שלי מדברת בגיל חצי שנה או פחות

חשבתי שרק אני מחכה בקוצר רוח לרגע שהם מתחילים ללכת.

גם גברים חולמים כאלה דברים! לילה לפני שהיא נולדה, האיש שלי חלם שאני יולדת ילדה בת שנה שכבר מדברת חחחח
שזה מאד הגיוני שהוא חולם כזה דבר כי עד שהם מדברים הם די משעממים אותו...

הבכורה שלי קמה בבוקר בערך בגיל הזה

ונעמדה לראשונה, הציצה בנו וחייכה.

 

היא באמת הלכה מהר מאד ולא ידעתי להעריך.

הקב"ה ריחם עלי כי בדיוק עברנו אז דירה ונולדה לי עוד אחת

זה מאד הקל.

ושמה בתיק לידה את השאר מחביאה
גם חליפה לברית קניתי
בעז"ה שיהיה בקלות ובידיים מלאות חבל להכנס ללחץ של קניות אחרי לידה ולפני ברית

לדעתי זה מספיק בהחלט. ובגדים לשאר המשפחה - זה סביבות החגים, לא? אז אפשר לקנות בגדים לחגים, ולהשתמש בהם גם בברית. לעצמך - קני בגד שיכול להתאים למגוון של גדלי בטן. אומרים שבברית הבטן נראית בערך בגודל של בטן של חודש חמישי.

של חודש שישי...
שבוע מהלידה זה לא מספיק כדי שהבטן ההריונית תרד.

פשוט לבשתי מה שהיה בבית... ובלידה החמישית, שהייתה אחרי פסח, לבשתי לברית חצאית שקניתי לפסח, שיש לה גומי כפתורים. לא זוכרת כמה הקטנתי אותה לפני הברית...

לדעתי אין צורך בחליפה מיוחדת (שגם עלולה להתלכלך מכל מיני סיבות). אם בא לך תקני איזה בגד שהוא טיפה יותר חגיגי, ויש כאלה בכל חנויות הבגדים לתינוקות. לגבי בגדים למשפחה, גם אין סיבה למשהו יותר חגיגי מבגדי שבת וחג. אם אתם בקטע של לקנות, באמת עדיף לפני הלידה לעשות את הסיבובים האלה. אם את מניקה, שימי לב לבחור בגד שיהיה לך נח להניק איתו ולא שמלה סגורה שחייבים להרים אותה או להוריד אותה כדי להניק. באופן כללי, יש עוד כל מיני דברים של הכנות לברית, למשל לחשוב על מקומות אופציונליים ועל מספר אופציות למונחים, לברר אם יש להם רישיון בתוקף וכד'. לנו היו שלושה מוהלים תפוסים עד שמצאנו מוהל פנוי. בהצלחה

להתארגן עם חדר שתוכלי להיות בו בשקט, בפרטיות וברוגע.
התינוק לא יהיה הכי רגוע אחרי הברית, עד לאחר ההנקה.

פעמיים ברית, והם ישנו ממש טוב כל האירוע. בלי הנקה. כנראה מהיין.

כדאי להתכונן לאופציה הפחות נוחה. אצלי הוא בכה נורא וישבתי איתו בחדר צדדי כמעט שעה. אם בסוף הם לא יצטרכו, מעולה.

אחד קיבל יין.
אחד קיבל רק מי סוכר, אבל לא ממש רצה לינוק אחרי, ובכלל ישנו הרבה ביום הברית.

ועם זה ממליצה גם לקחת בחשבון בגדים נוחים להנקה כי במיוחד בברית לא הייתי רוצה להסתבך.

כי לי בגלל זה התפתח אבצס... לא נעים בכלל...

לשבת בחדר בברית של התינוק שלך מבאס מאד

ובכלל לא מבאס, כ"כ ריחמתי על התינוק, מה שהוא צריך אחרי ברית זה אמא ולא בקבוק. לרוב הם נרדמים די מהר ( אולי בגלל היין). וגם האמא בברית היא רק שבוע אחרי לידה ולפעמים טוב לה לשבת קצת להניק בשקט בחדר אחר. אבל זה מה שהיה לי טוב, בהתחשב בזה שאני גם שונאת לשאוב.

לבשתי שמלה לא נוחה להנקה אז הכנתי בקבוק שאוב. הוא שתה בלי בעיה והכל היה בסדר, אבל הרגשתי רע שאני לא נותנת לו את הנחמה הטבעית של להרגיש את אמא ולינוק. וחוץ מזה היה בלגן למצוא מים חמים ולבקש ממישהו לחמם את הבקבוק בזמן, ושלא יהיה מדי חם...
בקיצור בברית השניה ב"ה לבשתי שמלה שאפשר להסתדר איתה והנקתי והפעם אני לא מתחרטת
ולגבי להיות תקועה שעה בחדר בברית - לא כל התינוקות יונקים שעה, יש כאלה שרק כמה דקות ונרדמים. אבל בכל מקרה לרוב האמהות אין כח לשבת ולפטפט עם כולם כל הארוע וזה ממש לעניין שיש את התרוץ של ההנקה

- לקנות מעט בגדים לפני הלידה.
- לחפש בגדים בצבעים ניטרליים שהיו של הבנות (לבן, צהוב, כתום).
- אחרי הברית (הרבה פעמים מקבלים בגדים למתנה) אפשר לקנות באינטרנט. אני הזמנתי ממש בזול באתר של גולף קידס והגיע עם שליח עד הבית תוך שלושה ימים.

קניתי שמלה מהממת לקראת סוף תשיעי. 

כשמדדתי אותה היא הייתה צמודה בטירוף ולברית היא התאימה לגמרי

 

עכשיו אני בחודש שישי והיא ממש צפופה עלי..

מתלבטת אם להאשים את הבורקסים שאכלתי מאז, את ההריונות שהיו בין לבין או בכלל את המכונת כביסה

תלוי מה הסטנדרטים שלכם
אני לא שמתי חליפה לתינוק
זה יפה לצילומים
אבל לתינוק מסורבל
וברגע הברית לא בטוחה עד כמה זה נח גם למוהל

שמתי בגד לבן שקניתי
כך גם לי היה קל יותר עם עניין ההחלפות וכו לאחר מכן וגם הכביסות אחרי הברית...

לגבי בגדים
לדעתי לילדים בגדי שבת זה מספיק
הבעל כנל
לך- כדאי משהו פרקטי כדי שתוכלי להניק בנחת
חפשי בגד שטוב לך בחודש 5 בערך. זה הטווח..

בהצלחה רבה!! וברית בעיתה

אני קניתי לפני וגם כיבסתי לפני ברמה שיהיה לי לפחות לשבוע בלי כביסה... בערך... אבל תכלס בילדה השניה והשלישעת זה לא עבד...הן פלטו/הקיאו ברמה של חהחליף שלוש ארבע פעמים ביום.
קיצור נגיד שש בגדי גוף ורגליות...אולי יותר אולי יש לך מהבנות.
בגדים עליונים גם איזה חמש.
ולכבס הכל לפני כי אחכ אין זמן לחכות שיתייבש..ואין כח להתכופף למכונה...או זיכרון לזכור להכניס אחת... חחח
תכבסי גם סדינים לעריסה ולעגלה אם צריך.
תקני מוצצים
שמיכת חורף כבר תצטרכי נראה לי... בעז"ה.

בגדי שבת זה מספיק. ואת תינוק לא כל כך רואים. לפני הברית הוא ישן, אחר כך הוא יונק, אחר כך הוא ישן. ותמיד יש גם שמיכה...
ואני חושבת שאם לא תהיה לך אפשרות לקנות אחרי לידה, עדיף להזמין לפני.
ובברית הכי חשוב זה מוהל.

אני הכנתי הכול לפני.. נכון, תמיד יש חששות ופחדים, אבל אין שום עניין לא להכין ולקנות לפני.. יש כאלה שכך נוהגים אבל אין שום בעיה להכין. אדרבא, תראי את ההכנות כהוכחה לבטחון שלך בהשם ובחסדיו הרבים! אנחנו מתכננים דברים ללא חשש.. מזמינים חופשות כמה חודשים מראש, ומי אמר שהכול יהיה בסדר ובאמת נצא לחופשה? אנחנו לא חושבים על זה אפילו, כי אנחנו יודעים ומאמינים בתוך תוכנו שהכל יהיה בסדר!
אני אומרת - תקני ותכיני מה שבא לך, תהיי בשמחה ובהודיה, ותגיעי לברית כמו נסיכה.