פורום הריון ולידה (עמוד 3183)

ולא מקבלות

גם בקשר למוצץ אותו הדבר אין באמת קשר

אבל זה לא מנבא.
אצל אותה אשה, ככל שהנקה תהיה אינטנסיבית יותר ככה היא תחזור לבייץ זמן רב יותר לאחר הלידה.

בלי קשר לאינטנסיביות של ההנקה.
כך היה אצלי

לא רק שזה שונה מאישה לאישה זה שונה אצל אותה אישה בלידות שונות

אותה אישה יכולה להניק מלא בלי מוצץ עם מרווחים קצרים ולא לקבל ופעם אחרת להניק חלקי ולא לקבל

 

 

אי אפשר לדעת, יש נשים שאצלן גם הנקה חלקית תמנע ביוץ וכאלה שגם אם התינוק ינק כל היום ייביצו. לא מומלץ להתסמך על זה.

של מטרנה ביום, וקיבלתי אחת ל3 חודשים בערך.

והבאתי שאוב 2 מנות ביום. ומוצץ.. אבל זה מאוד משתנה מאחת לאחת.

אני על הנקה מלאה לגמרי קיבל אולי 3/4 פעמים שאוב וקיבלתי וסת 3 וחצי חודשים אחרי הלידה

'אני לא יכולה לסבול את הבדיקה הזו היא עושה לי רע ונפילת סוכר 'אני מגיעה לבית ולוקח זמן עד שמתאוששת

את גורמת לי להודות על כך שלא שרדתי גם ככה את ההעמסה של המאה... (ביקשתי מבעלי שיבוא להחזיר אותי הביתה, אף שהיה לי אוטובוס מהיר מהקופה אל הבית...)

ב"ה שעכשיו הכול בסדר ושלא קרה לכם כלום!

כדי שלא תהיה נפילת סוכר..
אני בהעמסה של 50 שכחתי מזה ובבית אחרי 3 שעות פתאום התחלתי לרעוד בטירוף ולהרגיש חולשה מטורפת

יש הרי 4 בדיקות דם שעושים. כל פעם דוקרים מחדש?? איפה מוצאים את כל הורידים האלה?

פעמיים בכל יד

זה באמת היה החשש הכי גדול שלי. ביקשתי שישאירו וריד פתוח, אבל הם לא הסכימו. מזלי שלמדתי כבר מי האחות היחידה שיודעת למצוא אצלי ורידים, ונתתי רק לה לעשות לי. שמעתי שיש מקומות שאכן משאירים וריד פתוח. לא יודעת להגיד איזה קופות ובאיזה סניפים

בלי קשר להכנסת סוכר פשוט עייפות מטורפת בערב אחרי יום עם ילדים הנרות ותיזוזים

תתקשרי מהר למישהו שיבוא לעזור לך ותנוחי כמה דקות עד שתרגישי בסדר, תאכלי משהו אם יש ואם לא תנסי לעצור בתחנת דלק ולקנות משהו.

אחרי העמסה של 100 בגלל שהרבה פעמים נהיה מצב של היפו. קצת סוכר כנראה היה פותר לך את הבעיה.
רפואה שלימה והריון קל תקין משעמם ובידיים מלאות בעזרת ה'.

זה קשה נורא. זה מרגיש כמו סיוט שאף פעם לא יעבור. אבל עם טיפול נכון ועקבי זה יכול לעבור במהירות בעזרת ה'!
לא הבנתי אם את שמה לעצמך רק את המשחה הסגולה או עוד משהו? את צריכה גם משחה שתטפל בפטריה עצמה כדי שלא יווצרו סדקים חדשים

סדקים יכולים להיות מפטריה?

שלא עוברים עד שאין פטריה.
ואם "סתם" כואב לי כי "נשך" - הלנסינו עוזרת ממש מהר.
אולי תמשיכי לשים את המשחה נגד פטריות, ותראי אם זה משתפר?

אם עד עכשיו הלך חלק ועכשיו פתאום יש סדקים אחרי שהיתה לתינוק פטריה, זה פשוט מאוד בגלל שגם לך יש פטריה.

הגיוני והגיוני

ברגיל הם פתוחים מ10 עד 13 ואחה״צ מ16-19 חוץ מימי חמישי.

אז לא יסתדר לי
ועוד שאלה, מישהי יודעת אם מותר לעשות לק ג'ל כשיש חתך באצבע?
אני זוכרת שפעם שעברה שעשיתי היה לי איזה שהוא פצע קטנטן וכאב לי כל פעם שהכנסתי את היד מתחת למנורה... אבל לא ידעתי אם זה באמת היה קשור לפצעון הזה או לא.
עכשיו יש לי חתך ממש עמוק באצבע ומפחדת לעשות. מותר? זה יכאב?

תודה על הרעיון!
רק מקווה שהיא לא תגיד לי שאין בעיה ובסוף כן יכאב

הרצון לא להפסיד לקוחה..
אולי לשאול קוסמטיקאית ניטרלית..
בהצלחה!

אולי יש פה קוסמטיקאית שתדע לענות לך

ואם לא, רציתי שיהיה לי ליופי, או כשהתינוק יגדל ויוכל לשחק איתו...
יש באמת הרבה שחושבים שהוא לא שימושי

לשים בין הרגליים, מתחת לגב או לראש או לבטן... זו יכולה להיות ממש הצלה לפעמים...

כי זה צר, עיגנתי את זה שאי אפשר להוציא.
והיינו משתמשים בזה בתקופת הלשים על הבטן כדי לשים מתחת לבית שחי שלהם, זה עוזר להם להחזיק את הראש ולאמן את חגורת הכתפיים

דווקא כתבו פה שנחשוש יותר בטיחותי ממגן ראש

לבין חמישה שבועות אחרי הלידה...

בכל אופן - להשתדל כמה שיותר לעשות דברים בישיבה. נגיד - להכין אוכל בישיבה הכול, ורק בסוף לקום לזרוק לסיר. או לקפל כביסה בישיבה. מקלחת לתינוק - אם אפשר, בישיבה.

וכמובן - לא להרים דברים שמשקלם מעבר למשקל התינוק. גם לא את התינוק בן השנה-שנתיים אם יש. ולא סלי כביסה כבדים. או את עגלה.

 

ובהחלט מזדהה איתך ברצון של המדומטר הזה...  

אני שמתי לב שברגע שיולדים הכל פתאום משתנה .. אם עד עכשיו בחיים לא חשבתי שאחשוף טיפונת מהשד פתאום אחרי הלידה מבחינתי זה אוכל של התינוק ואני בכלל לא מתביישת (ליד נשים או בעלי כמובן.. לא בצורה לא צנועה)

 

זה לא משהו שכלי זה ההורמונים שמשניםפ את המחשבה אז שזה לא ידאיג אותך כרגע.. כשיגיע הזמן ועדיין תרגישי שזה מוזר תנסי לטפל בזה ולהתיעץ

 

 

כשהתינוק יהיה בידיים שלך תוכלי להרגיש באמת האם את מתחברת לזה.
אני כבר עברתי כמה לידות ובכל זאת בהריון כשאני ומדמיינת את עצמי מיניקה, מרגישה הזויה ומוזרה. אבל אחרי הלידה זה באמת בא בטבעי ונהנית מהחיבור הייחודי הזה!

אני מזדהה עם הפותחת, למרות שילדתי הרבה פעמים..

עם הגדולה עוד ניסיתי קצת- אבל רוב ילדי גדלו על מטרנה...

יש קורסי הכנה ללידה שמכינים גם להנקה.

(אני ילדתי בהפתעה אז היה לי ממש קשה להתחבר להנקה. )

התכוונתי שילדתי לפני הזמן ולא ציפיתי לזה.

שינויים הורמונליים אחרי הלידה

גם אני לא התחברתי לעניין ההנקה, זה הגעיל אותי ממש. גם לא גדלתי בסביבה תומכת או מעודדת הנקה, יותר בסגנון של '' התינוק נשאר רעב, תני לו בקבוק''.
לעומת זאת במשפחה של בעלי הנקה זה קודש קודשים.
אז אחרי שתי לידות אני יכולה לומר, לקח לי זמן להתחבר, למדתי להינות מזה מדי פעם, ומבחינה רפואית כשנאלצתי לוותר זה היה לי ממש קשה, כי התינוקת הייתה ממש קטנה ורציתי להרגיש שאני עושה בשבילה הכל גם אם לא נוח לי. אבלללל... וזה אבל גדול.. היום אני בדעה של '' לא בכל מחיר''. אפשר. הרבה פעמים שנאתי את זה ועשיתי מתוך כעס אך לא יכולתי לוותר על '' ההכי טוב בשביל הילד שלך.. ''

היום מקדשים את ההנקה אבל יש לי חברות (וגם אותי) שזה הופך אותם לאישה אחרת, עצבנית מאוד או דיכאונית.
מציעה לך לנסות ולהגיע ללידה עם הרבה הכלה עצמית, וסלחנות, לנסות ולראות התפתחויות, לומדים את זה, עושים השתדלות, אם הולך תודה לה', אבל הרבה פעמים זה לא הולך, או יש קשיים בדרך, וזה מציק, מסורבל, לא הכי אסתטי ומריח טוב. בהחלט מצריך תנאים מאוד ספציפים. לפעמים עדיף אפילו הנקה חלקית. בקיצור זה ממש אינדיבידואלי ומה שחשוב הוא שיהיה לך נוח עם עצמך ומול בעלך. ושתהי רגועה ושמחה, שההתנהלות עם ההנקה תהיה בנחת ולא בכעס, זה לא פחות יתרום לתינוק מאשר הנקה מלאה.

תרגישי בנוח, זה ממש ניסיון, לא ברור מאליו ולא בטוח שאנו מצופות לזה כמו כל המניקות המצליחות שזה הכי טבעי אצלן.

היא בעל חיים מהיונקים, כמונו, בתעשייה מכניסים אותם להריון בצורה מלאכותית ומפרידים אותם מהעגלים שלהם כדי לגזול מהם את החלב שמיועד לעגלים שלהם ולא לנו (אנחנו היצור היחיד בעולם ששותה חלב של בעל חיים אחר)

גם בעלי חיים, יונקים אחרים מניקים את הצאצאים שלהם, אם ראית פעם חתולה או כלבה מניקה- זה דבר כל כך מתוק ויפה

זה חיבור טבעי בין האמא לצאצא

היום יש תחליפים אבל פעם לא היה, וזה היה האוכל היחיד שיש לתינוקות או שאם לאישה היה חסר היה צריך למצוא אישה אחרת שיכולה להניק אחרת התינוק היה נשאר בלי אוכל

הגוף שלך הביא חיים לעולם וזה לא מסתיים רק בלידה, גם בגידול את ממשיכה להביא חיים לעולם וזה מתבטא בין היתר בחלב שהגוף שלך מייצר כדי להזין את החיים שאת מביאה לעולם

 

למה שלבעלים יהיה קשה עם זה???

את שואלת באמת?
כי התשובה די ברורה... עוד לפני שהשדיים משמשים להנקה יש להם קונטקסט מיני ולא תמיד זה משתלב באופן הרמוני עם ההנקה גם מבחינה טכנית (השד רגיש/ כואב/ דולף) וגם מבחינה מחשבתית (לא מזמן היה פה שרשור שבו מישהי כתבה שנפגעה מבעלה שאמר לה לפני הטבילה ש"זה שייך לתינוק" ומנגד היו נשים שענו לה שהבעל צודק וגם הן מרגישות ככה).

עם וותק של לידות והנקות - לעומת מי שטרם חוותה סיטואציה כזו בחיי הנישואים.

נכון, אחרי לידה ראשונה, ההנקה משנה את ״הבלעדיות״ של הבעל אל מול החזה של אישתו.
והדיסוננס, היחס לדו-שימושיות של החזה הנשי...

זוג נשוי עם ותק, רגיל כבר לסיטואציה הזו, ואין סתירה בין הצרכים של התינוק היונק ובין החיים הזוגיים האינטימיים.

אני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל - מהגלולות הלא משולבות שמוציאות כל טיפה של חשק? מהנוכחות של התינוק בחדר? מזה שהוא מתעורר תמיד ברגע האמת? מהכאבים במקומות הרלוונטיים?
אגב, זו לא לידה ראשונה שלי ועדיין מבאס.

אולי יותר נכון להגיד שהורים וותיקים מתרגלים לסתירה ולא שהסתירה לא קיימת.

הסתירה.

ברור שעש בעיה עם ״הדו-שימושיות״....


ומוסיפה לרשימה שלך את הנזילות מהחזה בזמן העוררות המינית... שמחייבת להישאר עם חזיה ופדים לספיגה...

הקונטסט המיני הוא מול הבעל ולא מול ילדים

מול הילדים הקונטסט הוא של הזנה והאכלה

 

זה שיש רגישויות וכאבים זה משהו אחר, זה שהצורה יכולה להשתנות והאישה לא תרגיש מושכת כמו קודם זה גם משהו אחר, וכל זה קיים אצל האישה ולא אצל הבעל

זה יותר מגדר של מה אני חושבת שבעלי חושב, בעיניי , ולא דבר ממשי אצל הבעל

 

היתה פעם מישהי פה בפורום שכתבה משהו מעניין שהתחברתי, שלפי הקבלה (זה מה שכתבה לא בדקתי) כל המשיכה של גברים לנשים היא דווקא ביכולת להביא חיים, ובאיברים בגוף שמביאים חיים

לאיברים הללו קוראים אברי המין...

קיימת משיכה טבעית ביולוגית להנאה מינית באמצעות אברי המין.

אנחנו והגוף שלנו יצירה מהבורא יתברך. "הנשמה לך והגוף פעלך". לא שייך לבעל ולא לתינוק. איבר בגוף שיש לו משמעויות. ותפקידים.

אולי הניסוח הזה לא מוצלח אבל אפשר להבין את הרתיעה של גבר ממשמעות מינית לאיבר שהתינוק ניזון ממנו (וגם לחלק מהנשים).

בביצית מיקרוסקופית ומסתיים באדם מושלם - התחברת?

או לפחות למצוא מישהי שתוכל לייעץ לך אחרי.
כי אחר כך אין הרבה פנאי לזה...
אבל אין טעם להתבחבש הרבה עם הקטע הרגשי. תוכלי לומר לעצמך שתחליטי רק אחרי שתתנסי אם את רוצה להניק ובאמת לדאוג שיהיה לך בקבוק אחד מוצלח אבל גם את הדברים הבסיסיים להנקה ככה שיהיה לך את 2 האופציות.
כן כדאי לבוא בגישה שאת מתכוונת "לנסות" וככה להתחיל עם זה ובלי לחץ.

אחרי הלידה הרגש הטבעי לתת לתינוק שלך את הטוב ביותר וכל ההורמונים מן הסתם ישנו אצלך את התחושה לגבי הנקה וכל התמונה תיראה לך אחרת.

לגבי הבעל- הגיוני שיהיה לו קשה קצת. עושים המון ויתורים בזוגיות עבור הילדים ויכול להיות שזה מבחינתו יהיה אחד מהם ;) ואולי לא. אולי גם לו התינוק ייצור תחושה אחרת

ממש טוב לדעתי שאסורים אחרי הלידה ולפי מי שאני מכירה זה גם דורש כיסוי מהבעל בזמן ההנקה אז זה קצת פחות נוכח מולו. וחשוב יהיה גם להעלות את זה מולו בשלב מסוים ולשמוע איך הוא מרגיש עם זה ואולי גם איך יהיה לו יותר נעים (להמשיך להתכסות לידו גם כשמותר או אולי הפוך)

בהצלחה!

הרגשתי שזה לא מתאים ובפועל אין לי מושג איך זה עובד , לא יצא לכן חלב עליו?!

רק הייתי מורידה חזיה הכל היה משפריץ 

 

אבל מאוד התחברתי להנקה אהבתי כל כך! אני טוענת בתוקף שאם עושים את זה נכון זה לא כואב בכלל..

(למעט גודש שאז יש צורך לשחרר..)

 

בקיצור מציעה כמו קודמותי לא להתעסק בזה כרגע (עד כמה שאת יכולה..) פשוט תראי איך תרגישי אחרי הלידה.

של הרבנית דנה סליי (ממדרשת הרובע).
לא קראתי אבל אם את אוהבת את הסגנון שווה לנסות

כי זה הרבה מעבר לכל דמיון והגיון

בדיוק כמו שממש לא נשמע טבעי והגיוני שיתפתח לנו תינוק עם נשמה וגוף ברחם!!

ב"ה.

 

תחכי אחרי הלידה ותראי איך תרגישי עם זה..

בעיניי זה פלא עצום.

מודה שאני לא אוהבת להניק. לא שונאת אבל גם לא אוהבת

בעיניי זה עוד כלי שה' נתן לי, ואני מעניקה אותו כל עוד יש בי כוחות

 

בהצלחה

אני לא אוהבת נהנית מעצם ההנקה כמו שאני לא נהנית להיות בהיריון, אבל זו הדרך להביא ילדים ואני מודה לה' על היכולת שנדע בגופי לעשות את כל זה.
לא הייתי מוותרת על ההנקה תמורת תחליף חלב כל עוד אני יכולה, כמו שלא הייתי מוותרת על היריון תמורת פונדקאות כל עוד אני יכולה.
אין מצווה להתחבר להנקה. אפשר פשוט להיניק.

אני לא חושבת שהייתי מצליחה להניק בכזו הרגשה
להריון אין תחליף לצערי הרב
אבל להצליח להניק בלי לאהוב את זה כשיש מטרנה כל כך זמינה ממש מעורר התפעלות בעיני 👑

ב"ה. גם לא נהנית. מרגישה טוב סה"כ.
כל מה שאת עושה במסגרת הגידול של הילדים שלך ממלא אותך באושר? החלפת חיתולים לדוגמא, בטוחה שאת לא נהנית מזה ובכל זאת עושה בעצמך ולא משלמת למישהו אחר שיעשה את זה.
ותחליף חלב לא זמין לי כי אין שום סיבה שהוא יהיה כאן.

ואני חושבת שהנקה שונה מאד מעצם זה שזה הגוף שלי והתלות המוחלטת של היונק בי והקימה בלילות ומה לא. באמת שזה שונה
בקיצור, אני מתפעלת ממך, מה רע בזה? 👏🏻

מאד קשה לי עם התלות המוחלטת (בעלי גם לא נמצא כמעט באמצע השבוע בשעות העירות של הילדים). אבל זה הרבה מעבר להנקה. כלומר גם אם זה יהיה בקבוק אני אצטרך להכין אותו, לתת אותו, ולשטוף אחר כך.
אין לי בעיה שתתפעלי ממני, להיפך, תמשיכי😁 פשוט לא מרגישה שאני עושה משהו מעבר לאמהות בסיסית. ההנקה בעיני היא חלק אינטגרלי מהגידול של הילדים, ולכן אני מיניקה. כנראה תפיסת עולם (אני מגיעה מסביבה מיניקה. לא תומכת הנקה, לא מעודדת, פשוט מיניקה וזהו).
בערך מה ש@בתי 123 כתבה מתחתי, חוץ מהקטע עם המצפון. מותר להרגיש נקיפות מצפון, זה סימן שיש מצפון.

ולא הלך אין צורך להוסיף למטרנה גם מצפון היא עדיין אמא מצויינת

מתבלבלים וחושבים שצריך להרגיש סיפוק ועושר מכל דבר בעולם ילדים עבודה וכו וכשזה לא קורה מתאכזבים.. גישה כ"כ בריאה

לפעמים הנקה זו פשוט הנקה כי זה הכי טוב לתינוק .. . וגם מצויין לאמא מבחינה בריאותית 

כמובן שאם יש בעיות וההנקה לא הולכת נותנים מטרנה בלי מצפון

אני דווקא חלמתי על הנקה ותמיד היה נראה לי דבר נפלא וקסום
וחיכיתי לזה.
בסוף לא התחברתי (וגם תמיד היו קשיים רבים. לא יודעת מה הביצה ומה התרנגולת)
הלידה היא כל כך חושפנית, והגוף עובר מהפך אדיר, ואת לא מכירה את עצמך
זה יכול לפתוח את החיבור להנקה מאוד
אצלי זה דווקא סוגר. מרגישה שאני רוצה את הגוף שלי לעצמי בחזרה, וכמה שיותר מהר.

חלק עם מטרנה מההתחלה
אבל משתדלת לסחוב כמה חודשים עם הנקה מלאה/חלקית. בשבילם.

עם הראשון בחודשים הראשונים הרגשתי שנלקח לי העצמאות על גופי אני כבר לא שייכת לעצמי היה לי מאוד קשה.. והצלחתי להניק רק שלושה חודשים
המצחיק שאת השאר הנקתי תקופות ארוכות יותר (הנקה עד שנכנסתי להריון ככה פעמיים..)ומה שהחזיק אותי הכי בשאר ההנקות זה התחושה שהחמצתי הנקה ארוכה עם הראשון..

לא הכי אוהבת להניק אבל יודעת שזה הכי בריא ויש לי מספיק חלב והתינוקות יונקים טוב אז ב''ה אין סיבה שלא!

בהקשר לבעל עם הראשון חשבתי שזהו יותר לעולם לא אלוש את התחושה ההיא יותר (כי כאב לי נורא בתחילת ההנקה) וכשגיליתי שהקסם שלו עדיין עובד פשוט התחלתי לבכות מהתרגשות

חיים מאוד מעניינים אחרי הלידות חחח

בגלל שהייתי חייבת

אז עונה רק על מה שאני מכירה 

איך אומרים?

רק על עצמי לספר ידעתי

 

היה לנו תקופה שהיא לא אכלה טוב

קנינו דיסה וחלב ולא שתתה הכל בכלל

ואכלה ממש קצת ולא מסודר

ובתקופה הזו הרגישה לא טוב

לאט לאט היא הסתדרה עם ארוחות 

וגם אני קלטתי אותה ותוך כמה חודשים הסתדר

 

אבל בפירוש שמעתי סיפורים שבהפסקת הנקה התחילו לאכול יותר

 

 

ובאמת לא היה צורך בבקבוק.
אבל בגילשנה לי אישית זה לא היה מצליחכי חא אכול עדיין מספיק מוצקים

במגוון?
אם בכמות את בהחלט יכולה לגמול ולראות אם היא מגדילה את הארוחות
אבל אם היא אוכלת ברמה של טעימות או רק ארוחות של פירות וירקות תצטרכי להוסיף גם בקבוק

יכולה לאכול הכל (לפי מה שמתחשק לה. כל יום זה דברים אחרים)
אבל בכמויות.. 2 חתיכות שניצל, רבע פיתה, רבע ביצה וכו'. וגם זה כאמור, יום אחד יותר מתחשק ולמחרת כבר לא..

נשמע לי די הגיוני הכמויות יש להם קיבה קטנה

והכמויות שכתבתי זה לא הכל ביחד, אלא, כל פעם משהו אחר- 2 חתיכות שניצל וכו'

ומוצרי חלב?

כי יש לנו בבית בשוטף רק חלב

כי נזכרתי שהבת שלי בגיל הזה נגמלה מהנקה תמורת גמדים / צוציקים 

היא ממש שבעה מזה אח"כ עבר לגרבר.

 

ולמי שכאן שנתנה לי בזמנו את הטיפ תודה רבה.

 

פעם היה לי מרק ומעדן (מילקי) אז הבאתי לה טיפה מהמעדן ואז כשהיא קלטה שזה טעים ניסיתי לתת מרק.. לא עבד

היא הבכורה?

יש ילדון מעליה בן 6

כי אצלי זה מאוד עוזר "אכילה חברתית"

 

הוא גם מנסה להאכיל אותה..

בכורתי היתה אוכלת עם אחיין שלי שגדול ממנה

וזה היה ממש כיף לשתיהם.

תודה על כל המאמצים לעזור!!

להוריד כל פעם הנקה אחת, ולראות אם היא משלימה את זה במוצקים.

 

(אצל סרבנית האכילה שלנו זה לא עבד כ"כ... אבל היא גם שתתה בקבוק - אז השלימה את החוסר באוכל איתו...)

חזרתי לעבודה בגיל חצי שנה והיא היתה צמה לי 5.5 שעות. יצא לי גם להשאיר אותה עם בעלי ל8-9 שעות והיא בקושי אכלה.
היום נגיד יצאתי בבוקר לפני שקמה, וחזרתי 4 שעות אחרי שקמה. עד שחזרתי אכלה חצי ביסקויט (בעלי ניסה לתת לה מרק, בטטות ומטרנה)
אבל היתה רגועה.
כשחזרתי כמובן התנפלה עלי..

(לא שאני מחזיקה מהן מאוד - מהניסיון האישי שלנו. אבל בכל-זאת כדאי לנסות...)

נתקלתי בהרבה תינוקות כאלה...

אבל תנסי קודם מה שהציעו לך כאן...

ממה שקראתי בנושא והבכורה שלי שממש הלחיצה אותי עם האוכל

אומרים שאסור להתיחס לזה ולא ללחוץ ולהראות אדישים.

מניחים אוכל רוצה קחי לא רוצה כשתהיי רעבה תאכלי.

וואו כמה זה קשה לי....

קצת יותר גדול. שנה ושבע.
הפסקתי הנקה כי הייתי חייבת ולפני כן בקושי אכל מוצקים ולא הסכים בקבוק בכלל. הגמילה עצמה היצה קשה וקשוחה אבל מבחינת האוכל התחיל לאכול נורמאלי תוך כמה ימים..גיל שנה אם את לא חייבת ולא אכפת לך להמשיך עוד קצת אז הייתי מחכה עם הגמילה. נכון שבגיל שנה כבר לא חייב בקבוק וסביר להניח שתתחיל לאכול יותר מוצקים אבל זה לדעתי כן משהו חשוב שהתינוק או יונק או לוקח בקבוק גם אחרי גיל שנה אפילו כמשהו מנחם כשלא מרגישים טוב ולא ממש כאוכל. אבל אם את מוכרחה להפסיק או שמרגישה שכבר קשה לך ולא טוב לך עם ההנקה אז תנסי בהדרגה להוריד הנקות ולראות איך היא מגיבה.

התפתח בי.
לפני שהייתי אמא והייתי שומעת על ילדים שטבעו או נשכחו ברכב חלילה היה כואב לי כמובן אבל מרגע שהפכתי לאמא זה כאב אחר שאי אפשר להסביר במילים, כאב חד, שורף כזה. משהו שאתה בחיים לא רוצה לחוות.
גם לא ידעתי שאפשר לאהוב ככה, ולחשוב ולדאוג כך היום, ולחבק ולנשק בלי הפסקה

חחחח

ואני חושבת שנהייתי יותר אחראית על עצמי, אני יודעת שאני יותר חושבה מלמישהו, אני אמא.

אני לא רגועה כשהילדים שלי לא לידי ...

ואני הרבה יותר מעריכה את מה שההורים שלי עשו למעננו... (אני זוכרת את השוק הזה עם הילד הגדול שהיה בן כמה ימים וקמתי אליו חצי גוססת בלילות ולא האמנתי שאמא שלי קמה ככה בלילות לשבעה ילדים, היה נראה לי הזיה...)

וחוצמיזה, זה מצחיק , פעם אהבתי תינוקות של אחרים, הייתי מרימה וזה.. אבל תינוקות לא מעניינים אותי עכשיו! חוץ משלי כמובן . אני רואה תינוק והדבר האחרון שאני רוצה זה להרים אותו.. כאילו עד שיש לי ידיים פנויות- לא תודה.

נהייתי כבדהההה......

כל יציאה שלי מהבית צריכה סיבה מאוד מיוחדת... פעם הייתי יכולה לקפוץ לצפון, לקפוץ לאילת בשיא הקלילות . .. היום, לנסוע לעיר הקרובה זה לטפס על האוורסט...

שומעת על משהו לא טוב שקורה לילד, ומתחילה לבכות ממחשבה שחס ושלום יקרה לה משהו.
כמובן גם אושר שאי אפשר לתאר.
(עכשיו היא התחילה להחזיר חיבוקים, זה ממיס.)

דברים טובים שהשתנו:

אפשר לומר שעידן (מלשון עדינות) אותי ממש.

רגישות לאחר.

בעבר הייתי מאוד מאוד רכושנית והיום ממש לא.

אוזן קשבת

 

דברים לא טובים:

דאגנית

כבדה מבחינת יציאות לטיולים ..

קצרת רוח במקצת (רק כלפי בעלי )

עייפות יתר

 

נראה לי זהו.

ב"ה

 

 

 

אם שילמת דמי ביטוח לאומי עבור 10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני יום הפסקת העבודה, או עבור 15 חודשים מתוך 22 החודשים – תהיי זכאית לדמי לידה מרביים עבור 15 שבועות (105 ימי זכאות).

אם שילמת דמי ביטוח לאומי עבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני יום הפסקת העבודה – תהיי זכאית לדמי לידה חלקיים עבור 8 שבועות (56 ימי זכאות).

לעבוד?

אני פשוט בלחץ ומבולבלת להשאר בלי עבודה...סליחה

את צריכה צבירה של 10 חודשים.
לא חייבת דווקא בחודש הלידה.

ראי גם הסברים באתר כל זכות.

דמי לידה

חופשת לידה - אם יש לך תלושים כפי שפרטת, תקבלי תשלום מלא לפי החודשים האחרונים בהם עבדת.

ולתאומים זה סכום נאה מאוד

טבליות אגיסטן V - שלוש טבליות שמכניסים מידי ערב לעומק הנרתיק.
משחת אגיסטן למריחה חיצונית ובפתח הנרתיק.

התכשירים ללא מרשם רופא.
מגיעים כם במארז משותף.
בכל בית מרקחת.

לא רוצה חלילה לגרום לנשים אחרות להסתכן בהדבקה.


למרות שהמים עם כלור - אני לא טובלת בזמן שסובלת מפטריה פעילה.

בפרט שכבר חוויתי בעיה כזו, שנדבקתי, לדעתי, בפטריה בטבילה.

מצרפת כתבה בנושא.

פטריה בנרתיק והמקווה

אחרת דרך המקווה .. בהחלט יש קשר לפטריות אבל זה לא מהדבקה אלא מכל חומרי החיטוי

מה שכן אני לא עושה אמבטייה במקווה רק בבית ושם מתקלחת בעמידה עם כפכפים...בדיוק מהסיבה הזאת

אבל בטח שלא דוחים טבילה בגלל פטרייה ובלי לשאול רב

יש לפטריה בנרתיק סימנים מובהקים וגם ייתכנו כאבים נלווים, אך המיחושים וההשפעה הן מקומיות באיזור האינטימי.

לא עד לגב...

אבל פטריה, קנדידה, ממוקדת בנרתיק, בשפתיים, בעומק הנרתיק.

לא לאיברים פנימיים ומשם לגב.

נראה לי שכדאי שתחכי לרופא
גם מובן ממה שרשמת שאת לא יודעת לזהות בעצמך פטרייה
כאבי גב לא קשורים לפטרייה אבל כן יכולים להיות קשורים לדלקת באיזור או דלקת בשלפוחית השתן

נראה לי עדיף מכלום...

את המשחה?
וזה מותר בהנקה?

תודה!!!

ואת הטבליה מכניסים בערב שהולכים לישון, כי היא נמסה ונוזלת ואי אפשר להתהלך איתה במשך היום.

ביותר, דמויות קוטג בכמויות גדולות, במהלך היום, בעקבות התמוססות הטבליה
תרגישי טוב !

טוב לדעת שזה לא רק לי ככה..

בעיקר בימים חמים

תודה!!

חם מאוד ולפעמים הם צריכים רק שלוק מים

לפעמים גם בטעימות עוד לפני שממש מחליפים ארוחה צריך להוסיף.
יש יונקים שלא ממש לוקחים מים אלא מבקשים לינוק במקום בסוף הארוחה. לוקחים כמה שלוקים וזהו

לפעמים באמת ההפסקה מהגלולות קצת משבשבת את הסדר ואז זה מסתדר בפעם הבאה בדרך כלל.
וגם מצבים נפשיים יכולים לגרום לווסת לאחר.

או שהמחזור מאחר להגיע בגלל השפעות הורמונליות - רירית הרחם נשארת יציבה ועדיין לא מתפרקת, בגלל השפעת ההורמונים מהגלולות.

או שאת בהריון, היה ביוץ מאוחר ובדיקה ביתית עדיין לא מזהה את הורמון ההריון.


ממליצה לחכות שבוע ואז לבדוק שוב הריון.

מוזר לי בעיקר כי גם לפני הגלולות המחזור היה סדיר ממש

מאז שהפסקתי את הגלולות עד שקיבלתי מחזור, לקח חודשיים, ולפני כן המחזור היה סדיר ממש, ככה שאל תצפי... גם אני הייתי בטוחה שאני בהריון.. לכל גוף לוקח זמן משלו להשתקם מהגלולות

הייתי בטוחה שאני בהריון ואחרי אני חושבת 40 45 יום קיבלתי ובמחזור אחרי נקלטתי ברוך ה ..לא זוכרת ממש כי זה היה לפני שנתיים וחצי

איזה באסה שזה עד כדי כך..כבר רציתי הריון

1 או שתרפי וכשיתאים לו ויגיע הזמן זה יקח רגע להגמל.

2 תציעי לו לבקש טיטול רק כשהוא צריך גדולים.

עכשיו הוא הי עם טיטול בגל שישן ולא הספקתי להוריד לו מיד אז פשוט עשה בטיטול ואפילו לא בא לומר שאחליף לו. אני מיואשת

העבודה שלך היא בעצם עם עצמך, במודעות.
את יודעת שהוא מסוגל. גם היתה תקופה לא קצרה שהוא הוכיח את זה.
אבל הוא- לא בא לו. מסיבות שונות הוא רוצה שתחשבי שהוא לא מסוגל.
העבודה שלך היא מול עצמך. לומר לעצמך- אני יודעת שהוא מסוגל. יודעת שהוא מבין. יודעת שהוא יודע מה עליו לעשות.
אל תפלי ואל תתייאשי. זה כמה ימים קשים אבל מאמינה שכשהוא יראה שאת נחושה ולא מתפתה להאמין לו- זה יעבור.
תשתדלי גם לא לעשות מזה עניין כשהוא מפספס, ולדבר איתו על זה כמה שפחות, פשוט כי הוא יודע טוב מאוד מה הוא צריך לעשות, ולא יעזרו דיבורים.

זה כבר שבועיים שרק הולך ומחמיר עוד בהתחלה היה בא להגיד שעשה ומחליף עכשיו גם זה לא.

אני כן קצת כועסת עליו

העיקר שבמודעות תהיי *בטוחה* שהוא מסוגל, ואל תתיאשי!

הבן שלי כבר מזמן חגג 3, ועדיין היה גמול בצורה שתיארת.
רק כאשר הורדנו את הטיטול בלילה, הוא התחיל ללכת לשירותים גם למספר 2. אחרת, הוא היה מתאפק ומחכה שיהיה לו טיטול בלילה / בבוקר וכ'ו.
מצד שני, הרבה פעמים קם רטוב (לוקחים לשירותים במהלך הלילה). אבל כנראה זה המחיר..

למה הוא פתאום חזר לעשות בתחתונים. וכנראה שבאמת אין ברירה לגמול גם בשינה מהטיטול. ואגב הוא היה קם יבש עם טיטול בלילהאבל בגלל שבא אלי לפעמים לפנות בוקר אז לא יכולה שהמיטה שלי תהיה רטובה לא מתאים לי בכלל עם תינוק נוסף שישן איתי

כולל הכנסה לנרתיק.

שמן נר הלילה ועיסוי פרינאום - הריון ולידה

אני באופן אישי פחות ממליצה על שמן הלילה. זה עלול להיות בעל השפעה חזקה ויכול לגרום לקיצור צוואר הרחם לפני המועד.
אם את כן בוחרת להשתמש אז נשים בד"כ מנקבותאת הקפסולה בעזרת מחט ומכניסות לנרתיק.

ואם את רוצה לקחת משהו אחר בחודש תשיעי אז יש תמציות הומאופתיות מיוחדות ללידה, פלור ופארטוקל.
בשעה טובה!

אני עכשיו שבוע 38 ולוקחת 1 דרך הפה ולא מחדירה לנרתיק,
את אומרת שלא ממולץ להשתמש בזה?

אני באופן אישי לא ממליצה על זה ליולדות שאני מלווה. אם במהלך הלידה צוואר הרחם בצקתי או לא נמחק למרות שיש צירים אז הייתי שמה..

קודם כל מזל טוב.

ותרגיש טוב!

 

דבר שני גם אצלי היה כך. כאבים בצד אחד נדמה לי שמאל (כבר לא זוכרת) בבטן התחתונה.

וראו באולטרסאונד צ'יסטה.

במהלך ההריון היא נעלמה כליל ב"ה.

 

 

שנגרמה מגופיף צהוב אבל היא נורא קטנה והרוםא נשים לא מיחס לה יותר מידיי חשיבות ותמיד אומר לי שזה לא צריך לכאוב.. זה כאבים שאני באמת לא יכולה לתפקד יותר מידיי

בעיקר שכפי שציינת עשית הרבה בדיקות ולא מצאו כלום.

 

אצלי הציסטה גרמה לכאבים ממש!

היה לי קשה להתכופף. הייתי מתיישבת לאט לאט.

אני זוכרת ש-לילה שלם לא הצלחתי להרדם מרוב כאב ,ובבוקר פניתי למרפאה.

שם אמרו שאין הרבה מה לעשות ושיעלם לבד.

אכן היא נעלמה לבד.

 

לדעתי הרופא טועה. צי'סטה זה כואב. מנסיון.

היתה לי עוד צי'סטה בצוואר (לא קשור להריון) וכאב מאוד.

אולי זה אכן תלוי בגודל

 

מה הגודל שלה?

באיזה שלב היא נעלמה לך? אני ככה מתחילת ההריון ומיואשת.

כך שלדעתי בהחלט הכאב הוא מהצ'יסטה.

 

האמת לא ככ זוכרת (היום הנערה בת 4 ב"ה)

אם אני לא טועה בשליש השני היא נעלמה.

 

אמרו לי שיש נשים רבות שסובלות מציסטות כאלה.

והם נעלמות מעצמן...

 

אל תתייאשי.

זה כואב נכון. אבל ב"ה שזה משהו שחולף.

 

 

1. להביא חלב שאוב כל יום.מוצקים הם מביאים
2. להביא טיטולים מגבונים ובגדי החלפה
3.סדר שעות תלוי מעון, תשאלי אותן

נדמה לי (לא סגורה על זה) שיש איזה הנחה למי שלא אוכל מטרנה ומביא שאוב

אצלינו הסדר יום זה- משחקים, אוכלים באזור 8:45, ב9 ישנים איזה שעה
אח"כ משחקים\גימבורי\חצר וכו'
ב11:30 או קצת אחרי אוכלים צהריים, ב12 הולכים לישון צהריים

על סמך מה בחרת את המעון? תיכנסי ותשאלי, תבואי באמצע היום אם תוכלי ותראי מה קורה שם

כשאני הלכתי לראות מעון, באתי וראיתי את המקום, דיברתי עם המנהלת והסבירה לי דברים, יכולתי לשאול שאלות ועשתה לי סיבוב במקום- לראות איפה הילדים שלי יהיו, לראות את העובדות האחרות

הסתכלתי לראות איך הילדים האחרים מתנהגים שם, אם הם שמחים וטוב להם

 

זה המעון וזהו.. כמובן שאפשר לבקש לבוא לראות קודם, לשאול כל מה שרוצים ובדר"כ גם מקבלים מידע בתחילת השנה, אבל בסוף אם את רוצה מעון תמ"ת אין לך באמת בחירה.

לא הייתי שם יום שלם כדי לדעת מה הסדר יום ואלו שאלות שלא שאלתי אותם..

בדרך עד 8 וחצי משחק חופשי
8 וחצי עד 9 אוכל
9 עד 10 מפגש/ או חצר תלוי בגיל
10 עד 11 בערך החלפות טיטולים לפי קבוצות
11 ורבע/ וחצי אוכל
סביבות 12 משכיבים לישון עד 2 וחצי
קמים ארוחת מנחה
החלפות/ משחק עם הילדים
והביתה.

את חייבת לשאול את השאלות האלה במקום הספציפי.
בהצלחה!!!

שלנו המעון מספק טיטולים מגבונים ואוכל מבושל
האמא צריכה להביא מטרנה או חלב שאוב
בקבוקים
בגדי החלפה
מוצץ

בגיל הקטן (תלוי באיזה קבוצה תהיה) ישנה פעמיים- פעם אחת על הבוקר ופעם שניה לקראת צהריים.

בגיל הגדול יותר ישנים פעם אחת באיזור שעה וחצי שעתיים 12-2.

 

אוכל המעון מביא, אם את רוצה להביא לה חלב שלך את יכולה.