פורום הריון ולידה (עמוד 3195)

עכשיו.

כבר שבוע.

חודש שבע.

תנחומיי.... אמרו לי שעוזר לזה ללדת.

ממש לא יותר מזה וגם זה לא תמיד שמים לב

היינו ישנים כפיות והיה קם/מתעורר בלילה עם עיגולי חלב בגב על החולצה ממני..

פשוט הייתי נוטפת ..

המיילדת אמרה לי שהיא גם יועצת הנקה 

ובואי אני אראה לך איך להניק תתינוק עכשיו.

אמרתי לה אין סיכוי שיצא ממני משהו..

בלחיצה אחת קטנה יצא..

ממש לא היה לי כלום קודם.

לא שמעתי אף פעם על ענין ההתכהות של הפטמות והמטרה של זה,

תודה!

לי זה כאב, מאוד. 

לידה ראשונה כנראה כי לא ידעתי להניק והיא לא ידעה לינוק, ואז היא פצעה אותי, וההמשך כואב...

לידות הבאות, בהתחלה כואב, אח"כ פחות. נרגע/מתרגלים.

יש רמת כאב שהיא לא תקינה, וצריך לבדוק אם הבעיה היא באחיזה או משהו כזה. 

רמה בסיסית כלשהי של כאב בתחילת הנקה הבנתי שדווקא כן נורמלי. 

ולעשות בדיקות דם

ביחוד כי כתבת שבבדיקת דם הברזל תקין.

השאלה היא גם מה אתם, וגם מה היה מדד הגדילה שלה עד כה.

בכל מקרה, הולכים לרופא ילדים להמשך התייעצות. 

(מכירה מישהי שגילתה בשלב הזה צליאק. לפעמים זה חוסר בהורמון גדילה, ויש בטח המון מקרים פשוטים. יש ילדים נמוכים. זה בסדר. )

כל פעם שלושה ארבעה ימים לפני והיינו צריכים ללכת לרב וכו'.. 

ככה חשבתי בפעם הראשונה למנוע עם נרות (יש עדין בכלל?) אבל מה עושים שלושה חודשים?..

הלידה, אז לא חזרתי אליהן כבר.. לקחתי סרזט

שיש דעות שההתקנה אוסרת.

תשאלי את הרב שלך..

דבר ראשון לא ידוע לי על התקן שמתקינים לפני 6 שבועות ואת יכולה לקבוע תור להתקנה ולבקש מרשם בטלפון לפני

בקשר למתי כדאי להתקין לי הרב אמר שעדיף בזמן טהרה שזה לא מטמא ולהזהר לא להסתכל בניגוב וכו' (יש כל מני פסיקות אז תשאלי את הרב  שלך

אני ממליצה על ג'ניפיקס לא עשה לי בכלל כתמים באמצע החודש הוא הכדורי יותר חדש לפי מה שידוע לי.. יש כמה רופאים שמתקינים אותו אני התקנתי את ד"ר ברונו רוזן

הוא סופר מקצועי ועדין

עלה לי בסביבות 1700 ואחרי החזר מהקופה 1100 בערך

בסביבות 1200 ברכישה עצמאית וסכום ההתקנה די נורמלי לרופא פרטי  אצלו ההתקן כבר שם את רק צריכה לקבוע תור

לרופאה בקופה?..

על בסיס המידע הקודם שלך על עצמך תוכלי בהתייעצות עם רופא להגיע למסקנות עכשיו.

לא הייתי שוללת את נובה טי על הסף. הוא גם הרבה יותר זול מהמחירים שצויינו כאן.

כי המתכון הכי קליל שלי לעוגה כשאין לי כח זה לקנות 

מתכון מהאתר 10 דקות לאורז עם עוף טחון.

מתארת מהראש, אבל מצרפת קישור. 

לטגן בצל קצוץ (קצצתי במכונה, שיהיה מהר) קלות

להוסיף את העוף הטחון לטיגון קל

להוסיף 2 כוסות אורז

תבלינים (כתוב שם מלח פלפל ורסק עגבניות. שמתי פפריקה ושכחתי את המלח, מזל שטעמתי לקראת סוף הבישול והצלחתי להציל, כי צריך את זה גם לאורז!)

3 כוסות מים

וחצי שעה על האש. 

אורז עם בשר טחון

לאמא עם תינוקת שלא ממש הסכימה לרדת מהידיים זה מתכון טוב למדי. לא הרבה כלים וארוחה שלמה.

על הדרך כולם אכלו חלבונים בלי להתבכיין...

בלי קשר הכנתי אפונה מאפונה קפואה. ליתר דיוק הפשרתי פחות או יותר. כי לא הוספתי תבלינים לסיר, עיין ערך לא ירדה מהידיים.

לי זה היה טעים. גם לקטנטונת ל3 כפיות של טעימות. וגם למי מהילדים שהסכים לטעום...

הרגשתי ממש טוב עם עצמי. 

לכולם.

וברור שאת צודקת וגם לרווקה יש זמנים קשים...

אבל כשאני נזכרת באמת כמה כיף היה לפני ההריון

ואחרי המניעה

זה באסה

כי זה כאילו זמני

אבל זה ממש לא.

מסיבה רפואית.

הענין הוא שמניעה לא הורמונלית חוץ מהתקן היא לא כ"כ בטוחה ואז הלחץ מהרייון לא רצוי..

בכל מקרה יש לי צד לוותר על המניעה אחרי הלידה ולהתפלל לד' שיעשה מה שטוב כיכי אני לא יכולה כבר לשאת את ההורמונים של עצמי לפעמים כמו היום...

ז"א זה בודאי לא אחראי אם צריך למנוע.

ולחץ לא עשה טוב לאף אחד אף פעם

(אומרים פה המון שלחץ מונע כניסה להריון. לא יעבוד לי?)

בכל אופן  זה בעיקר מחשבות ברגעים מתוסכלים כמו עכשיו שמרגיש לי שאין מוצא.

שאני פתאום קולטת כמה ההורמונים כן משפיעים עלי בכל דבר (אני מרגישה טוב פיזית יחסית בהריון, לפחות זה)

ועושים לי לא טוב. אז זה המסקנה שהתסכול מוציא ממני.

אני הכי בעולם מסכימה

ואני לא חושבת שבחסות ההורמונים מותר לי לעשות הכל

מי שבעיקר סובל מהם זה אני.

ואני משתדלת לשלוט ברגשותיי

כלפיי אנשים ומולם

אבל אני

מרגישה דפוקה ולא שווה

נפגעת מכל הערה (ואנשים מכירים אותי כאישה זורמת שרוצה שידברו איתה דוגרי ככה שאני מקבלת הרבה הערות בוטות מהסביבה)

מכל דבר

מיואשת, מתוסכלת מכל דבר (בוכה כי פספסתי אוטובוס...)

דוקא אני חושבת שזה הפתרון הכי טוב

שהרגשתי מוצפת ברגשות

בד"כ אין לי את זה בכלל

לפעמים יותר קל בשניים.. כשהם קצת גדלים  ברור שתינוק חדש זה אומר פחות זמן לזוגיות לשינה וכו 

ברוך ה'

אם ברור לך שאת רוצה יותר מילד אחד אז מתישהו זה יגיע הרי, ואז השאלה היא מתי את מרגישה יותר יכולת להתמודד עם הקושי הזה, כמה חשוב לך ההפרש בינהם, מה נראה לך יותר קשה צפופים או פחות צפופים

אלו השאלות

נכון ששתיים יותר עבודה מאחד בסופו של דבר, אבל זה לא שאת מתכננת להישאר רק עם אחד נכון?

ושלושה ילדים זה קשה יותר משניים, וארבעה ילדים זה קשה יותר משלושה, וכו' -

אבל זה גם אושר פי כמה גדול יותר, וזה חמוד פי כמה מילד בודד, וזו פשוט נחת!

מסתכלת עכשיו על כל החבורה שלי, ב"ה, ששני הגדולים (הצפופים יחסית) מפעילים את כולם יפה כ"כ - ולגמרי מתמלאת בנחת...

זה לא סותר שיש קשיים, לפעמים! אבל בעיניי זה שווה.

ונכון שהזוגיות מתאתגרת ככה יותר מאשר בעבר - אבל גם בזה יש משהו בונה וכיף. אין כמו לגנוב רגעים זוגיים בתוך כל שגרת החיים, העבודה והילדים ולהרגיש איך זה ממלא אותנו... ומצד שני - להוביל ביחד את כל המשפחה, וליהנות ביחד מהנחת מהילדים...

שוב, אני לא אומרת שזה קל, אבל הקושי לגמרי כרוך בטוב!

גם אני קיבלתי כמה אמירות ומבטים (בעיקר מבטים) בנושא הזה, אבל זה בהחלט לא מה שמשפיע עליי. (זה כואב ומעצבן, אבל לא נכנס לשיקולים שלי).

אתם צריכים לשקול את הכוחות שלכם ואת התכנונים המשפחתיים שלכם לבדכם, ולפי זה להחליט.

רק אומרת - לפעמים מרוב שיקולים והתלבטויות נמנעים גם מדברים שאפשר לצלוח בקלות... לפעמים עדיף פשוט לקפוץ למים, בלי יותר מדי לשקול...

בן כמה הבן שלך?

אישית אני חושבת שאם מתאפשר - עדיף להביא אותם בזוגות: שניים צפופים ואז הפסקה, ועוד שניים צפופים ואז הפסקה. כך מצד אחד יש לכל ילד "חבר צמוד", ומצד שני - את לא קורסת מרוב לידות.

אבל טוב, לפעמים ה' שוקל אחרת בשבילנו...

זה פרוביוטיקה.

זה לא אנטיביוטיקה.

זה לא פתר לי את הבעיה שרציתי שיפתור,

לא בטוח שזה לא מוצר טוב.

אז ברור שהיא היתה רעבה, וזה גם הגיוני כי היא לא אכלה

כמובן יש פה גם את הקטע הרגשי שהיא בשבוע האחרון נצמדת אלי כאילו חייה תלויים בכך

אבל לא חושבת , אם כי לא בטוחה, שזה קשור לזה שהיא הפסיקה לאכול מוצקים

אוף. אין לי כח!

אמא שלי\הילדות שלי\בעלי שומרות עליה לסירוגין

אולי באמת בגלל זה היא נכנסה לחרדות

אוףףףףףף

היא גם מצוננת אבל הסירוב לאכול התחיל גם קודם

וכל פעם שהיא נרדמה ניסיתי להעביר למיטה וזה הסתיים בצווחות אמא אמא

והיא לא אוכלת איתן כלום! 

ואםם נותנים לה פרי לועסת קצת

זה יותר חוסר רצון מחוסר יכולת לדעתי

כשאני מנסה לתת לה אוכל לא טחון כמו חתיכות ביצה או גבינצ היא יורקת עלי אותם

וואי לא זכרתי שזה כזה סיוט הקטע הזה של האוכל

הוא לקח אותה שאוכל לישון והיא פשוט צרחה אמא אמא ורק להיות מחוברת לשד. (אחרי שעתיים מחוברות)

זה נראה לי מוגזם, הייתי חייבת לישון קצת

תודה על האיחולים!

אז היא ישנה באמת סביר כמה שעות ואז התחיל כל הבלאגן

אבל לא היה לה חום והיה נראה שהיא רק רוצה לינוק ותו לא אז לא חשבתי לתת לה עוד מנה

20 דקות אחרי השקיעה.

תשאלי רב, יש בזה דעות להקל אם לחוץ (אם יגרום לך לדחות טבילה)