ה' יעזורגם אם יש לך מחזורים ארוכים, האורך נמצא בזמן שלפני הביוץ ולא אחרי
אם את יודעת שהיה ביוץ תחכי כשבועיים וחצי - שלוש מהביוץ ותבדקי
אבל באותה נשימה שאת הקטן את משאירה בבית איתך ולשאר את גם מחפשת תעסוקה כדי שלא יהיו בחוץ עם בעלך?
אם האחריות היא של בעלך ואת לא יכולה לצום ביחד עם הילדים- אז האחריות שלו.
לקחת לגינה ליד בית הכנסת רק חלק מהילדים, זה נחמד, אבל זה לא מה שצריך במידה ואת לא יכולה לצום איתם
שישאר בבית איתך ועם כולם וזהו, לפעמים זה המציאות וצריך להבין ולקבל אותה. זה ההלכה, זה לא פינוק או משהו.
בהצלחה רבה!
מאושרת(=
כן. העיקר שהפתרונות מתאימים לכםמיואשת******<אבל מה זה קלה יחסית עם כמויות??? לא הבנתי את המשפט הזה>
מאושרת(=בלי קשר להריון
בשנתיים האחרונות לא מצליחה להתאושש לבד מהצום , רק בעזרת חיבור לנוזלים ותרופות נגד בחילות שמקבלת בטרם.
ועכשיו ברוך ה' עם 3 שיהיו בריאים.
ממש חוששת.
עוקבת גם...
רב פסק לי שאני צריכה לצום .
לקחת באותו היום 3 פעמים כדורי B12 וויטמין C ,
שמעתי את זה מאיזה רופא .
לשתות מים ביום שלפני ובאותו היום ,בכמות מספקת ..פשוט כל שעה לפחות 2 כוסות
לא להעמיס באוכל את הקיבה ,
אלא לפזר ארוחות ולכלול ירקות מבושלים והרבה מלפפונים.
להדליק מזגנים בכל הבית ,
להתפלל לה' שיעבור בקלות !!
ואם את סובלת מברזל נמוך , כדאי עד אז להקפיד על נטילת ברזל כפול.
בהצלחה וצום ליל ומועיל
צום קל! טבליות קלי צום פותרות את בעיית החולשה במהלך הצום ומבוססות על צמחי מרפא
יש גם לנשים בהריון - אין לי ניסיון בזה ,יש למישהי מידע האם זה באמת עוזר?
תכיני המון עיסוקים עבורך עם הקטנים.
עם הקטנים לא תוכלי לעבור יום שלם בבית הכנסת, ובטח לא כשאת גם צמה קשה.
את נצא מנקודת ההנחה שאת בבית אתם רוב הזמן.
אז תכיני לכם עיסוקים לכל היום, כולל גם לצאת לגינה, משהו ל-30 שעות (עדיף שישאר מאשר שלא יספיק).
כאשר תהי עסוקה ברצף, הצום יעבור לך קל יותר ומהר יותר.
ותתפללי כשילכו לישון צהרים.
אל תדאגי, השנים הללו חולפות מהר מחץ. לא תמצליחי להבין איך זה יקרה, והילדים שלך כבר יהיו גדולים, את תוכלי להיות כל היום בבית הכנסת ולהתגעגע על הימים ההם, בהם זעקת: מה אעשה ביום כיפור עם הקטנים?!..
גמר חתימה טובה לך ושה' יתן לך כוח וסבלנות.
מזל שלא נתתי בחג (פחדתי...)
אם כי קודם תבדקי שתינוק לא אלרגי למוצרי כוורת - תני חתיכה קטנה ממש ותראי שאין שום תגובה אלרגית.
את צודקת, כל העניין הוא בחיידק שהיה בנמצא בארה"ב וחוששים שעלה ארצה, אך הוא אכן לא שורד חום.
סביר להניח שתשתי כל רבע שעה או משהו כזה ובכל מקרה, תשאלי את הרב.
צריכה שתרגיעו אותי...
לפני שבוע ויומיים קיבלתי וסת.
בד"כ ביום הרביעי לוסת אני כבר ממש בסוף.
הפעם אני ממשיכה לדמם. מעט יחסית, אבל רציף.
הדם נראה מאוד אדום ו"טרי". מתחילה לחשוד שאולי הוא ממקור אחר...
לא יודעת אם זה רלוונטי- אני 8 חודשים אחרי קיסרי.
קרה למישהי?
יכולות להרגיע אותי?
(כבר פניתי לרופא, מחכה לתשובה ממנו, אבל עד אז הייתי שמחה להצליח להירדם...)
חייבת לטפל בזה עד כיפור, מה עושים?
תשאלי רופא ובקשר לדימום, תשאלי רב / מכון פועה לפני שאת אוסרת או לא את עצמך...
לפעמים זה קורה כשלא היה ביוץ באתו חודש או כשיש בעיות הורמונליות
אם זה יחזור (מניחה שלא יחזור בחודש הבא) תדברי עם הרופא
מאד מרוצה
החסרונות שלה לדעתי הם בעיקר ביציבות, בזה שאין שכיבה של 180 מעלות (פחות קריטי בעיני בגיל היותר גדול),
שאין פגוש, ושהעברה למצב ישיבה קצת מעצבן כי פשוט ידנית עם חוט.
אני העברתי את הבת שלי ליויו רק לקראת גיל שנה
אבל בגדול לדעתי היא שווה כל שקל,
היא נורא צרה, הקיפול מדהים, המשקל שלה לא יאומן, מאד מאד קומפקטית.
אנחנו הזמנו חיקוי אחר של יויו- החברה נקראת ביבה M, דגם טריפו- מצרפת קישור.
לדעתי זה אותו רעיון כמו היויה אבל היתרון הוא שפה יש לך אחריות, אין עניין עם המכס ומגיע עד הבית תוך ימים בודדים.
יש לי אותה רק שבועיים אז אני עדיין לא יכולה להעיד על איכות ועמידות לאורך זמן. יש לעגלה "ניחוח זול", משהו בפלסטיקה, ברצועות, בבדים לא מרגיש הכי איכותי (לא יודעת איך היויו ויויה) אבל לצורך שלנו זה מספיק טוב, בטח ובטח כשהפער במחירים הוא כ"כ משמעותי. לא הייתי קונה כעגלה עיקרית (לנו יש בייביג'וגר בנוסף) אבל כעגלה קומפקטית, למרחקים לא ארוכים, למי שגר ללא מעלית זה אחלה פתרון. המימדים זהים ליויו, הנסיעה חלקה, קיפול ופתיחה ביד אחת והכי חשוב- הבת שלי נרדמת שם בקלות
לא היה לי מושג שיש אפשרות.
לפי דעתי, תזרמי ותראי עוד 3 שבועות מה הרגשת ומה מתחשק לך.
בהצלחה בכל בחירה שתעשי
תניקי בשישי שבת כמה שיותר קודם מהצד הזה ורק אחר כך מהצד המועדף זה יאזן
נשמע שהיא באמת אוכלת המון, אולי כדאי להתחיל טעימות כדי שתגיעו למוצקים במהרה...
כמה שעות היא עם המטפלת?זה נשמע בכל מקרה המון, בטוח שהיא לא נותנת לה סתם "לסתום" או להשקיט אותה?
ניסינו לעצור אחרי 150 ולראות מה קורה. גם עם המטפלת (כששתינו היינו יחד) וגם כשבעלי היה עם התינוקת לבד.
צרחות אימים.... וכשנגמר ה-180 היא רגועה ולא בוכה.
היא מחסלת את הבקבוק, ואם משאירה משהו אז משאירה בערך 10-20 מ"ל ולא יותר. אז נראה לי שבאמת צריכה את כל הכמות (והיא בהחלט אוהבת לאכול ועלתה משמעותית באחוזונים מאז הלידה).
לגבי ההנקה, אז זו בעיה כי בדר"כ לא מוכנה להתחיל מהצד הזה. אני תמיד מציעה, אבל היא בדר"כ בוכה ונרגעת רק כשאני מעבירה לשני.
לפעמים כן מסכימה לינוק ממנו, אבל מפסיקה אחרי כמה זמן. לפעמים יונקת ממנו אבל לדעתי יותר מוצצת מאשר יונקת.
בקיצור, בעיה...
הרופא שלנו המליץ לחכות קרוב יותר לגיל חצי שנה (אני יודעת שגם יש גישות אחרות).
אז נתחיל מתישהו בחודש הקרוב.
אני רוצה לקבל מושג כמה הרבה היא אוכלת ביחס לתינוקות אחרים.
שלי די גדולה, כמעט אחוזון 90... ואוכלת 180 כל 3 שעות.
הפערים בגודל יכולים להסביר כזה הפרש ענק?
בהנקה לא היה לי אכפת, שתאכל כמה שבא לה, אבל לשאוב 3*180 כל יום - לא פשוט בכלל...
אז היום חזרתי הביתה והמטפלת אמרה לי (מבלי שאמרתי לה כלום בהקשר הזה) שהיא חושבת שאולי 180 זה קצת יותר מדי לבת שלי, ושלדעתה כדאי לנסות 150 ולראות מה קורה.
אז ננסה...
תודה רבה לכולן על התשובות!
ממש קשה למצוא על זה מידע באינטרנט...
הדביקו לי את החתך מבחוץ עם דבק. יש למישהי מושג מתי הוא אמור לרדת בערך? התקלף לי רק מעט מהקצוות.
תודה רבה!
ניתוח - זה הקשר לפורום
כמו שכתבתי בהודעה למטה זה בעיקר בשביל לדעת בערך מתי לצפות שירד, בלי נפק"מ למעשה. ותודה לשתיכן!
רק רציתי לדעת מה הצפי בערך, מבנות שהיתה להן סגירה דומה. תודה רבה!
או יותר..
רובנו אחרי 1 רוצות עוד
לדעתי הקושי בא שמספר הילדים גדל
מצחיק אותי שפתחו פה שרשור לא מזמן על האם החברה משפיעה על הרצון לילדים, וכולן כתבו מה פתאום לא.
ובכל זאת כל שרשור שנפתח על מישהי שרוצה הרבה או לא רוצה יותר מיד כולן נזעקות וכותבות וחושבות (גם אני כמובן) מה כן נכון ומה לא. זה רק מראה...
את ממש נורמלית, הרצון שלך מקסים, וזכותך לרצות גם 20 ילדים בלי להתייחס מה אנשים אחרים חושבים או רוצים במקומך
זה היופי של רצון, הוא שלך.
תהני מכל רגע, מהרצון מהחוויה מהדרך ומהילדים שלך!
מסכימה עם מה שכתבת.
מניסיון - הם הופכים להיות החברים הכי טובים
ומשחקים ומפעילים אחד את השני כל הזמן.
זה באמת הפרש קטן אבל אפשרי.
מכירה את ההרגשה של אני לא אסתדר, זה מטורף, גדול עליי
ד' עוזר! זה עובר מהר.
דימיינתי את עצמי יושבת לנוח בבית קפה, יש גם כל מיני סדנאות לנשים בחופשת לידה
עם תאומים בקושי אפשר לנשום ולצאת מהבית זה מבצע
חזרתי לעבודה ואני נהנית מכל רגע של שקט
לא זוכרת איזה הורמון גורם לזה, אבל בהיריון יש פחות נשירה, ואחרי הלידה יש יותר.
לא יודעת אם הנקה מוסיפה על זה או לא. בכל אופן למיטב ידיעתי זה תמיד קיים אחרי לידה
אומרים שלקחת אבץ זה עוזר.
לא ניסיתי
קראתי היכן שהוא שתינוקות הרבה פעמים בוכים לקראת ערב כי ככה הם מתארגנים לשנת הלילה.
וזה גם הזמן ביום שהם הכי סובלים מגזים.
אפשר לנסות לשים על היד כשהבטן שלהם מונחת על היד אצלינו עזר להרגיע...
וחוץ מכל זה-
חיבוק גדול, תחזיקי מעמד!!
מה שעולה לי עכשיו- בחודשים הראשונים: גזים.
שתי הקטנות שלי סבלו. עם הקטנה עברנו ממש לילות לבנים..
עכשיו היא בת 4 חודשים וב"ה עבר לה.
מה שעזר לנו: טיפות של ליקצ'יק ובהתקפים חזקים הוספתי גם מנה אחת של סימיקול בערב.
לעשות עיסויים בבטן, רפלקסולוגיה ברגליים (במרכז הרגל בתנועות ספירליות עם השעון)
ולהוריד טיטול ולעשות ממש "מעיכות" של הרגליים כשהן ישרות לכיוון הראש. (כמובן בעדינות, כן?)
עד עכשיו אני עושה לה בכל החתלה והיא משחררת צרורות
גם סיבובים של האגן והרגליים.
ואם לא גזים- הסיבה השניה שעולה לי כרגע זה פשוט עייפות יתר.
צרחות כי הילדה עייפה ולא מצליחה להרדים את עצמה.
לנסות להקדים את זמן השינה. להרדים בחדר חשוך.
אצלי כשהיא עייפה היא ממש צורחת. מה שמרדים אותה אצלי בדכ זה חיתול על הפנים בנידנוד/ ידיים. כשהיא נרדמת אני לוקחת אותו.
וכשממש נגמרים לי הכוחות: בעלי היקר, קח את היצורית הצורחת הזאת ממני.
אני ארגע, אשתה כוס מים, אתקלח, ואחזור עם כוחות מחודשים. זה באמת סוחט!
תודה!חלק ממשושוב אתכםאחרונה
