פורום הריון ולידה (עמוד 3194)

חשבתי פעם שמונית הלוך וחזור ולקחת בסלקל יהיה טוב, סיוט- חזרתי מותשת ועם כאבים בניתוח אחרי קיסרי

מאז נוסעת באוטובוסים עם עגלה

טיפת חלב, רופאים, בדיקות וכו (יוצא די הרבה בשביל זה לצערי)

אבל כן הייתי רוצה לצאת יותר עם בעלי ואין לנו כל כך עם מי להשאיר אותם...

כמו שאמרת - אי אפשר להיות כלואים בבית.

עד גיל חודש וחצי הייתי נמנעת אם אפשר - פחות בגלל התינוק, אלא יותר בגללך - זו עדיין תקופת משכב הלידה, וצריך כמה שיותר לנוח. אבל גם התינוק עדיין קטן - וצריך כמה שאפשר למנוע הדבקה שלו (לא בחצבת, דווקא. בכל דבר שהוא).

אחר-כך - אין בעיה לדעתי.

בס''ד

רפואה שלמה והחלמה מהירה ובהצלחה רבה יקרה 

@תחיה דולה, מקווה שזה בסדר איתה

הרצונות שלך כ"כ טבעיים ומובנים...

ולכן את חייבת לטפל בעצמך - בדרך כלשהי.

אפשר (וחובה) טיפול אישי אצל פסיכולוגית/פסיכותרפיסטית וכדומה, אפשר טיפול אלטרנטיבי כלשהו (ממליצה על הומופאתיה), ואם אין ברירה - אז כדורים. וללכת לפסיכאטר/ית עם גישה טבעית, כדי שתהיה הבנה לרצון שלך למעט בזה כמה שאפשר...

הרבה כוחות ושמחה, יקרה!

אפשר לצאת משם!

לא זוכרת עכשיו, הרוקחת אמרה לי שתי טיפות לכל נחיר כמה פעמים ביום

לדעתי גם יותר מדי לא טוב

קניתי לתינוק בן שבועיים, הרוקחת אמרה לי שעדיף את הטיפות לגיל הזה

חשוב לבקש טיפות לתינוקות שזה בא רק מים עם מלח 

יש טיפות שמוסיפים דברים וזה אסור לתינוקות

במיוחד לחלק של הבריכה למסכים

תחשבי מה טוב לך נטו, בלי לא נעים מאף אחד

זה מה שחשוב

והמון בהצלחה ובקלות!

עברתי הפלות יחסית מאוחרות. בירור קרישיות יצא תקין אך בהריונות הבאים הרופאה המליצה על קלקסן מניעתי (40 מ"ג). ב"ה כבר שני הריונות תקינים מאז. בזמן ההריון לוקחת גם חומצה פולית 5 מ"ג, שוב בהמלצת הרופאה. 

שה' ישלח לך הרבה כוחות! 

מקווה ומתפללת בשבילך 

אהובה וחזקה את!

את לגמרי אמא מסורה ומשקיענית, ומגיעה לך הערכה וקרדיט!

יש זמנים כאלה...

בקיצור אלה שכועסים עלייך לגמרי לא מבינים עניין. תתעלמי.

רגע, ההורה שלה ומי שמטפל בה הוא בעל הדעה. מאיפה מגיעות האשמות?

ומי שמאשים, שלא יקבל פרטים. למה לתת פרטים כדי לקבל ביקורת?

עצירות נגרמת הרבה פעמים מהמוצקים. הקיבה לא יודעת איך לקבל את האוכל החדש. ובטח אם נותנים לה שטויות...

למה להכין לה לבד ולא להתחיל עם אוכל רגיל, מה שאתם אוכלים ופשוט לתת לטעום/לאכול?

זה באמת נורא מתסכל להכין לה לבד ואז אם היא לא אוכלת זה מאמץ עקר.

ואולי כדאי לנסות לתת במרקם אחר? לאו דווקא טחון.

ואם כבר טעימות ועצירות, ממליצה על עגבניה. 

שלשול אבל גם במקרה של עצירות  היא עוזרת

באופן כללי גורמות לעצירות או מחמירות עצירות

ולא רק שאפשר, יש ילדים שלא אוהבים את המרקם הטחון ורק החצי מוצק-טחון חלקית עובר אצלם.

ממש מציעה לך לנסות. 

הקטנה שלי בערך באותו גיל, ואני כבר לא טוחנת לה כלום. 

ספציפית היום אכלה מעט כי לא הרגישה טוב, אבל אפונה שפשוט מעכתי עם המזלג (פעם ראשונה כשנתתי לה הוצאתי את הקליפה. כלומר מעכתי עם היד אפונה, אכלתי בעצמי את הקליפה ומעכתי לה את החלק הפנימי בלבד, עכשיו היא טיפה יותר קולטת את הקטע אז היום ניסיתי בלי להוציא לה את הקליפות)

אורז ועוף טחון שהבאתי את המתכון בהודעה אחרת פה. 

והיא אכלה מה שאכלה. וזהו. 

בפעמים הראשונות הם משתנקים יותר, כי ללמוד לבלוע אוכל זה מוזר, ולפני שלומדים ללעוס יוצא יותר לבלוע חתיכות שלמות, ולפעמים את רואה את זה אחרי בחיתול באופן די ברור, אבל ככה זה. כך לומדים. 

ודווקא בננה, בגלל המרקם הרך שלה, עברה אצלנו מעולה כמו שהיא, בחתיכות קטנות. וטחון הרבה פחות הלך איתה. 

אני לא נמנעת מלחתוך לה דק דק אצלי בצלחת ולתת לה לטעום. חלק היא אוהבת יותר וחלק פחות. לפעמים מחסלת לי מלא יחסית והרבה פעמים יורקת ופולטת ופחות בעניין. 

בסדר, זה לא התזונה המלאה שלה, אבל כך מתחילים. 

ויש ימים שאני לא נותנת לה בכלל. אצלנו אף אחד לא מבקר אותי על זה כרגע. 

הילדה מקבלת מה שהיא צריכה, נקווה, וזהו. 

חייבת לציין, שעם הילד הראשון שלנו התחלנו הכל לפי הספר. לטחון, וטעימות, ולא הלך, וזה היה מייגע ומייאש. 

ואז עזבנו את זה, לגמרי, לכמה חודשים. 

ומתישהו נראה שיש התעניינות כשאנחנו אוכלים, אז ניסינו לתת. 

וזכור לי שזה היה בבת אחת, מלא לאכול כלום חוץ מחלב אם, עברנו למלא מוצקים. ונראה לי שדווקא לא טחון. זה דווקא פחות עבר.  

וזה היה מפחיד, והפעם הראשונה שהפה הקטנטן התמלא בלחם וכל החיך העליון היה חסום פתאום הייתה מלחיצה. אבל לומדים מזה. והיום מי היה חולם שפעם היה קשה עם הטעימות...

אז עכשיו, עם הקטנטונת אני הרבה יותר זורמת ומאפשרת, ומה שהיא אוכלת מבורך, ומה שלא, אז לא הלך. ואם צריך משלימה בהנקה או בבקבוק. ונותנת מים תוך כדי ולפעמים זה עוזר לה לבלוע יותר, ולפעמים לא ורק גורם לתסכול. 

וזהו. 

ואם יהיה למישהו מה לומר, בבקשה, לא כל הילדים לומדים את המיומנות החדשה הזאת באותו הזמן. זה לא טריוויאלי. 

כשאני אוכלת אני מחזיקה את הילד עלי ודוחפת לו לפה גרגר-שניים של אורז והוא "לועס" את זה קצת, מתישהו יורק בטעות ואני מחזירה לו את זה..., לפעמים בולע לפעמים לא...
עוף אולי טיפה יותר מסובך אבל
אם אוכלים קציצה או בטטה או תפו"א או ירק מבושל כלשהו וכו' אני שמה קצת מעוך על האצבע ודוחפת לו לפה, לפעמים עם כפית, ממש טיפונת
אם יש מלפפון חתוך לאורך בלי קליםה אני נותנת לו חתיכה ביד, כשהוא עלי, הוא לועס את זה ומפרק את זה לחתיכות, יורק את הרוב אבל החלק של הגרעינים כן נכנס לו קצת פנימה
אם יש סלט אפשר לתת חתיכה אחת קטנה של עגבניה\מלפפון
היום נתתי חתיכת "צ'יפס" אפוי,הוא התלהב להחזיק שם בפה חתיכה, זה די נתקע לו בחיך אז הוצאתי לו את זה, אבל הוא התנסה בזה... וזה היה לו טעים, ואח"כ נתתי לו כמה חתיכות קטנטנות יותר שהוא כן יכל לבלוע

(הוא בן קצת יותר מחצי שנה)
בקיצור כל הקטע של טעימות זה לטעום, ולהתנסות קצת במאכלים, לא צריך להיות בלחץ על כמויות גדולות
מצד שני גם לא לפחד פשוט לתת ממש טיפונת מכל דבר
את תראי שלאט לאט זה מסתדר. אל תקשיבי למי שסתם מלחיץ אותך.

ולא כל כך דרום(באר שבע)- כי כבר עדיף מרכז.

אבל בסוף קבעתי אצל דורון הררי הוא זכור לי מההריון הראשון כרופא טוב.