פורום הריון ולידה (עמוד 3219)

ילדים צפופים זה עניין של הגדרה
יש נשים שיגידו לך שהפרש של שנתיים זה צפוף
ורק הפרש של שלוש שנים זה נורמלי
ויש שיגידו שהפרש של חצי שנה זה נורמלי
והן כבר מוכנות לילד הבא..

אבל אם הוא ישן טוב והולך, ילד רגוע אז ברור שזה יהיה קל יותר

עניין של גישה והסתכלות
קשה זה מילה שקיימת בכלכך הרבה מובנים בחיים
וזה לא משהו שאפשר להלחם בו
יש ימים קשים ויש פחות
לא צריך להתרגש
קושי קיים גם עם ילדים בהפרשים גדולים
אין ספק שזה מקל כשהם עצמאיים,
אבל זה ממש עניין של הסתכלות בעיניי

אם הוא יהיה מלאך יהיה קל יותר ואם צווחן קשה
אם הילד הגדול יקבל את שה יפה יהיה קל ואם לא קשה...
נראה לי בעיקר תלוי מה *כרגע* קשה לך עם הילד הקיים, למשל אם קשה לך להרים אותו הרבה ואת לוקחת בחשבון שילך אחרי הלידה זה יקל *עלייך*
לא יודעת אם יש תשובות אבסולוטיות

מה הסיבה שניתחו אותך?
עברת לידה רגילה?
בד"כ שנה זה מספיק זמן כי לתת לרחם להחלים והמון
נשים יולדות רגיל אפילו שלא ילדו רגיל בעבר.

בעברי 2 לדות רגילות. השלישית ניתוח
השאלה אם ככל שאמתין יותר הסיכוי ללידה רגילה גבוה יותר?

מעבר לזה אין הבדל.

(זכור לי שקראתי איפשהו שאחרי 5 שנים, אם לא היתה לידה, הסיכון שוב גדל)

מעריכה את התגובה🤗

אפשר להכנס להריון נוסף בע"ה.
אני חושבת שיש כאלה שאומרים גם שנתיים...

ויב"ק -מכיון שיש בעברך לידות רגילות, זה הגיוני ומעשי יותר.
יש בתי חולים שמנטרים רצוף בלידה בגלל הקיסרי שהיה..

בנימה אישית, כלום לא ביידים שלנו! הקב"ה מתאים לכל אשה את מועד ההריון, זמן הלידה, אופן הלידה וכו - שמתאים לה בדיוק! רק תפילות...

מאחלת לך מכל הלב - לידה טבעית ומהירה ;)

בהצלחה!

ואשמח לקישור אם למישהי יש.
תודה!

פעמיים שלוש ביום הייתה מצויינת!
כששאבתי פחות השתמשתי במשאבה הידנית של החברה הזו וגם מעולה..

קניתי אותה לא מזמן, ולפי מה שראיתי היא עובדת רק כשהיא מחוברת בusb לחשמל. זה באמת ככה, או שפיספסתי משהו שם? חשבתי שהיא תעבוד לי גם אם לא אהיה מחוברת לחשמל..

אבל אם קנית את הרגילה צריך חיבור.
זה יכול להיות גם מטען נייד, מטען של אוטו, מחשב(יצא לי כמה פעמים...) או משהו כזה. כל דבר שאת יכולה לחבר אליו טלפון.

לא הייתי שואבת בתדירות גבוהה אז לא יודעת לענות על שאלת הפותחת.
בכללי הייתי ממש מרוצה, אבל לקח לי זמן להתרגל אליה, לא להתייאש אם לא הולך על ההתחלה!

אבל בגלל שזה חיבור מטען רגיל- אפשר לשאוב גם באוטו, ועם מטען נייד

אני שאבתי איתה מדי פעם והיא סבבה, אבל זמן השאיבה ארוך, אז לא ממליצה לשימוש יום יומי

לא ממש הסתדרתי איתה. בהתחלה היא הייתה לי טובה ואז התחילה להיות פחות יעילה וגם הכאיבה לי.

 

המסקנה שלי לגבי משאבה, שאם באמת רוצים להמשיך להניק לאורך זמן- כדי לקנות משאבה טובה של חברה מומלצת. גם אם זה יעלה כמה מאות שקלים.

 

אם נסתכל על זה רק מהצד הכלכלי, זה עדיין משתלם, כי תמ"ל עולה הרבה כסף. (וזה בלי להוסיף את היתרונות האחרים של ההנקה)

שאבה לי הרבה פחות בהשוואה לאוונט הידנית, וגם היא היתה לי ממש איטית.

מניקה...
באור שהכל שם הזוי כואב מלא
בואי נאמר שאם לא היית אחרי לידה, ולא מניקה, אז אולי אולי היה חשש..
בעה יעבור..
או התחלה של דלקת, שזה באסה, אבל לא סוף העולם- היה לי מלא פעמים לצערי- עיסוי עיסוי...להוציא כל כמה זמן..
רפואה שלימה לך 💜

קורה לי מידי פעם..
אני שמה כרוב לחצי שעה בערך, ותוך כדי הנקה מעסה את השד.. לרוב זה עוזר. אם לא אז מקלחת מים חמים ועיסוי תוך כדי עוזר ממש..

אצלי בפעם הראשונה שלקחתי סרזט התחיל דימום שלא נגמר.

פניתי חזרה לרופא נשים והוא הורה לי לקחת מינון כפול -בבוקר כדור ובערב כדור למשך 3 שבועות.

 ואכן הדימום וההכתמות נפסקו.

אחר כך חזרתי למינון הרגיל של פעם ביום ומאז הכל בסדר.

זה עשה בעיות מטורפות!!
הפסקתי לקחת בהוראת הרופא והדימום המשיך חודש אחרי!!!
ממליצה להתייעץ עם הרופא

אני לא יודעת אם שווה לי לפנות כבר או אולי לחכות עוד קצת ולא להכניס לי עוד הורמונים לגוף... גם ככה המצב לא משו.... מצד שני נמאס לי כבר מהכתמים האלההה

לא זוכרת אחרי כמה זמן בדיוק אני חזרתי . זה היה לפני למעלה מחמש שנים

אבל איפה שיש שאלה ואי נוחות ואי וודאות, 

כדאי לפנות לרופא שיענה לך ובתקווה שיהיה שליח טוב לסייע

הייתי בכנס שלהם בשבוע שעבר.

הם כרגע באמצע מחקר לגבי מה יכול להקל על דימומים של נשים שלוקחות גלולות של הנקה.

כמסקנה ביניים הם טוענים, עוד לא מוכח מחקרית!!! :

1. להמשיך לקחת רגיל ולקוות שהזמן עושה את שלו מפחית כתמים יותר מאשר לקחת מינון כפול בבוקר ובערב.

2. להוסיף כדור של פרימולט נור (מפתיע!!) פותר בהרבה מקרים את ההכתמות כמעט לחלוטין.

שווה לך להתקשר לקו של מכון פועה להתייעץ איתם...

זו גלולת פרוגסטרון במינון גבוה, כך שלא מפתיע שזה מפחית דימומים, אבל זו גלולה שאסור לקחת בהנקה (למיטב הבנתי זה עלול לייבש את החלב), כך שלא ברור איך אפשר להמליץ עליה לעניין זה, בפרט שרוב הנשים בשלב שמסתגלות לגלולות הנקה מיניקות תינוקות צעירים מאד.

הם בדקו בסקר שלהם אם זה באמת גורם להפחתה בחלב והתגלה (בנתיים) שלא.
אצלי לא נרשמו תופעות כאלה וזה הדבר היחיד שעזר לדימום.

גם ככה התינוק לא יונק משו... מפחדת שמשפיע עליו יותר.. מיואשת בטירוף !!!!

כתמים כתמים
2 סרזט ליום- הפסקת כתמים,
השמנה
השמנה
השמנה.
ברגע שהבנתי שזה מהסרזט הפסקתי.
עכשיו אני עם נובה רינג.
מרוצה עד השמיים....
בהצלחה!!!!!

לעבור לשם

אולי תנסו מקום אחר לגמרי.. תכתבי איזור גאוגרפי בלי פירוט אולי יעזרו לך פה בפורום

בקשר לאמא שלך בהחלט תשובה מבאסת ומורידה.. מצד שני נשמע שהיא דואגת לך וכן מתכוונת לעזור לך אחרי הלידה... וזה חשוב

אבל בגלל שאני בשמירת הריון ובעלי צמוד אליי ב 7 חודשים האחרונים הוא עובד בקושי.. בגלל השכר דירה וההוצאות מסביב 4000 שח אנחנו לא מרשים לעצמנו לקנות כל דבר וחושבים אלף פעם אפילו לפני קנייה הכי קטנה ופשוטה שיש .. מוותרים על המון דברים כדי לחסוך ולא להיות תלוים בהורים אפילו בקצת!
מצד אחד אני אומרת שהיא דואגת ומצד שני . שנתיים היא גרה לידי 10 דק נסיעה ולא באה לפה פעם אחת למרות שאני מתחננת אליה .. אז איזה דאגה זו! 😕

לפתוח מפת ארץ ישראל, ולחפש מקום שיתאים לכם בלי קשר להורים.
לכו לפריפריה, תמצאו שם דירות זולות עם נוף ועם אויר, עם שכנים טובים וקהילה תומכת. תתרחקו ותבנו את עצמכם ביחד.

לעבור למקום אחר בלי קשר להורים שלך/חמתך
תתחילי לבנות את חייך בלי ציפיות משום צד את רק תרוויחי.
אומרת מניסיון מר

אני לא עוברת לישוב שלהם כדאי לקבל מהם עזרה, אני גם לא מצפה ובטח שלא צריכה! אחרי הלידה .. זה רק בורא עולם יעזור לי כמו שעזר עד עכשיו. פשוט שם יותר זול בהרבה מקומות אחרים בסביבה שלנו! קרוב לעבודה שלו כל הסידורים שלנו שם בנקים קופות חולים אז זה הגיוני למצוא מקום שבאמת יענה על כל הדרישות האלה .. לא ? 🤷🏼‍♀️

אבל בתנאי שאת מתעלמת מהעובדה שהם גרים שם. מדמיינת שהם לא קיימים. לא מצפה מהם לכלום ולא מתלוננת שהם לא קפצו לבקר ושהגיסות שלך מגעילות.
אם תוכלי לחיות ככה זה מעולה
אם לא, לבריאות הנפשית שלך ושל הזוגיות שלך עדיף למצוא מקום אחר ולחפש עבודה אחרת והכל

יש עוד מקומות שאפשר לשכור בהם דירה ב2000 ש"ח.

אני לא יודעת באיזה מיקום אתם מחפשים, אבל אולי כדאי לפתוח את הראש לעוד מקומות.

בנק וקופת חולים אפשר לעבור לסניף אחר, זה בכלל לא מסובך.

לגבי עבודה, זה באמת מבאס לגור רחוק מהעבודה, אבל אם ביישוב של הורים שלו תוכלו למצוא שכר דירה כזה, אולי בעוד יישובים סמוכים תוכלו למצוא שכר דירה זול?

 

נשמע שהקשר שלכם עם המשפחה מורכב, ועם כל הקושי, אני חושבת שכדאי לכם להתרחק קצת ולבנות את עצמכם לבד.

 

מניחה שבאזורי פריפריה אפשר למצוא שכר דירה נמוך יותר, ובוודאי באזור השומרון גם כן. 

 

לא חובה שזה יהיה 4 שעות נסיעה, מספיק גם שעה.
עוד מעט אתם הורים בעז"ה
תנסו לפתח עצמאות, עם כל הקושי ולתכנן את החיים שלכם בלי תלות במשפחה.
תחזיקו חזק בזוגיות שלכם ובנס שהקב"ה הביא לכם ותשאבו מזה כוח.

חיבוקים!

כואב לך? מכה חזקה?

קרובת משפחה של בעלי איבדה הריון אחרי נפילה בחודש שלישי

אל.תשחקי עם זה לדעתי.

אותי שלחו להיבדק אחרי נפילה כזו. (בטוח שלחו, רק לא זוכרת בדיוק באיזה שלב, אבל בשלב מוקדם יחסית)

תעדכני בבקשה שהכל בסדר!

(אגב אני 17+2!)

האמת שאני בדר"כ קוראת סמויה, כך שלא נחווה באמת את ההריון יחד דרך הפורום, אבל נחמד לשמוע שאנחנו כ"כ קרובות..

בשבועות מוקדמים יותר,אגב, שהנטיה לחשוב שאין מה להבדק אז יש! בודקים שהאישה בסדר, דברים בסדר ולא ניזוקה (ככה הסבירה לי רופאה).
ככה שההנחיה היא תמיד לגשת להבדק.

תעדכני מה איתך

אז בסוף הלכתי להיבדק...
ביזבזתי את כל אחה"צ שלי, והלימוד של בעלי, אבל העיקר שהעובר בסדר, והשיליה נראית שלמה ותקינה.
עדיין מתלבטת אם לנצל את יום המחלה שקיבלתי למחר או ללכת כרגיל לעבודה🤨

ממש היה מחמם את הלב ומועיל לראות את התגובות הזריזות!!
בשורות טובות!!

המשך הריון תקין וקל!

שעין הרע עובד על מי שמאמין בזה..

 

אוטוטו בשישי, עוד לא קניתי כלום אבל התחלתי לחפש 

כי אני רוצה יד2 וזה לוקח זמן...

עד אז היינו עם ארון זול. מיטה קנינו

מסרו לנו את הספפה שהגדול ישן עליה היום.
שידה (בעבר היו בה בגדים, עכשיו משחקים) שמישהו זרק אספנו כשהוא היה בן שנה.
ארון קנינו אחרי שהשניה נולדה.

היתה תקופה שלא האמנתי בעין הרע אבל לצערי חוויתי דברים שאי אפשר לחשוב שזה משהו אחר.
שאר הדברים היו לנו מבני דודים אחים וכו.

לא הכנתי חדר, כי עוד לא צריך בשלב הזה. רק הכנתי שידת החתלה בחדר שני וסידרתי שם את הבגדים (כי אין מקום בחדר שלנו).
עגלה קנינו לפני, וביגוד וציוד בסיסי.
מתחרטת שלא קניתי יותר. ממש מתחרטת.
בעלי שאל את כל הרבנים שהוא קשור אליהם אם יש עניין לא לקנות לפני הלידה.
כולם ענו לו שמותר, והכי חשוב שלאישה/אמא יהיה ראש שקט ורוגע.
ועדיף שלא לעשות מזה עניין, ז"א לא לשלוח לכל החברות תמונה של החדר/עגלה/בגדים שקנית.
אם יש לך יכולת , ממליצה בחום לקנות את כל הדברים הבסיסיים. (אל תסמכי על מתנות לעולם. מניסיון)
ותכווני שמה שאת עושה יהיה הכלי לקבל את השפע הגדול

באיזה חודש 8 ככה וחמי וחמותי הביאו לי את זה הביתה ישר אחרי הלידה.

הוא אומר שברוך ה' יש היריון- אז מאמינים שבעזרת ה' יהיה גם תינוק.. והקנייה רק מראה את האמונה בקב"ה...

קניתי עגלה לפני הלידה ואספתי ביום של הלידה (כי זה היה לי יותר נוח כי החנות הייתה ליד ההורים שם הייתי לפני ואחרי הלידה) שאר הדברים לקחתי מגיסתי מיד אחרי הלידה.
קניתי לפני מוצצים.. וחזיית הנקה..
וכיבסתי בגדים וסידרתי את החדר שהעריסה תיכנס. בנינו את העריסה.. קנינו מיטת תינוק ..

אני בכוונה מפרידה בין עיצוב החדר לקניית דברים. אני אישית העדפתי לא לקנות לפני הלידה אבל הלכתי לבחור עגלה בדקתי בדיוק איפה אני רוצה לקנות ותוך כמה ימים ההפקה בידוד הכנתי רשימה מה צריך וכנ"ל טואלטיקה ושאר הציוד. אחרי הלידה שלחתי את בעלי עם רשימה של מוצרים וחנויות וברוך ה הוא קנה הכל והסתדר יופי. לידות הבאות כיבסתי באזור שמיני את מה שהיה צריך וסחדרתי במקום נוח וגם בדקתי מה יש מה חסר והכנתי רשימה לקנות אחרי הלידה. עכשיו בעיני מאוד תלוי באופי אני אדם מאוד מסודר וצריכה שבכל יהיה מוכן וזה עזר לי הרשימות אבל יש כאלו שיעדיפו לקנות ושיהיה אצלן כבר וזה ממש בסדר. בנוסף יום אפשר להזמין הכל ולאסוף רק אחרי הלידה זה גם אופציה.. לגבי העיצוב אנחנו לא קנינו מיד שידה ומיטה מפאת חוסר מקום אז בהתחלה היה לנו רק עריסה והבגדים היו בארונית שהיתה לי אח"כ עברנו דירה וקנינו לה חדר אז קצת עיצבתי אבל לא השקעתי הרבה כי ידעתי שזה זמני. אח"כ כשהתווספו עוד ילדים צבעתי להם יפה את החדר עיצבנו והזמנתי גם מדבקות קיר שוב השקעות לא גדולות כי כשקטנים זה לא כזה חכם לדעתי להשקיע בעיקר כי הם הורסים ולא ממש מודעים לעניין העיצוב אבל כן חשוב היה לי שיהיה נעים. עכשיו כשעשינו שיפוץ בבית (הגדולה כבר בת שמונה) ועשינו לה חדר לבד קצת יותר השקעתי ועדין לא סיימתי אבל עיצבתי לה חדר חמודממש שיכול להתאים לה לכמה שנים..

מבחינת ריהוט זה מיד שתיים מצאתי דברים מקסימים במחירים מצחיקים

ומי שחושש מעין הרע יכולה לעשות דברים בצנעה

מבחינת נוחות, הרבה יותר נוח שיש הכל מסודר מלפני הלידה

סביב חודש שביעי חיפשנו עגלה, מיטה ושידה, והזמנו.
בגדים, חיתולי בד וכל הדברים האלה- קיבלתי מגיסתי המון, חמותי כיבסה לי, וסידרתי את זה בבית.
את כל הדברים הקטנים (מגבונים, חיתולים, משאבה, מספריים לציפורניים, אלכוהול וכד') קניתי בתשיעי וסידרתי בבית.
עשה לי רוגע לדעת שהכל מסודר.
בדיעבד, הייתי מכינה אפילו עוד.

אם זה השבוע/שבוע הבא, הייתי מחכה והולכת אליו.

אבל אם יותר רחוק אני כן ממליצה להיבדק.

היו לך תפרים בלידה?

בכול אופן ההמלצה היא לא לקיים יחסים לפני שעוברים 6 שבועות מהלידה.. אז כמובן המנעי מכך עד שיעברו 6 שבועות.

למרות כל האי נעימות ושזה נראה בלתי אפשרי להפסיק.איזור כל כך עדין שדורש את העדינות שלנו.
חושבת שכדאי להבדק לראות שהכל בסדר
החלמה טובה ;)

שזה קשור ללידה עצמה כאבים בפי הטבעת או טחורים או פיסורה (מקווה בשבילך שזה לא פיסורה!)
לפעמים לא מרגישים מיד אחרי הלידה את הכאב ורק לאחר כמה שבועות המקום נפתח.
זה לא מסוכן אבל לא נעים וצריך טיפול אם זה זה...

היו לך תפרים שאולי נפתחו? אולי תקדימי את התור אצל הרופא פשוט?

האיזור מאוד רגיש גם אם הכל בסדר ואין בעייה מסויימת.
המקום עבר טראומה תני לו להחלים..
ההמלצה היא להמתין שישה שבועות.

והוא אמר שב"ה הכל בסדר!

אני מנצלשת משהו שלא הבנתי בדיעבד שהוא אמר...
הוא ראה באולטרסאונד רירית רחם עבה, היה נראה מופתע. ואמר לי שאם יהיה לי דימום אבוא מיד להבדק.
מחיפוש מהיר בגוגל נראה שרירית עבה מגיעה לפני ווסת, אז למה למהר להיבדק אם הדימום יכול להיות וסת??

מבולבלת לגמרי 😅

מקלחות. קומפרסים.

ולשים לב.
אם משהו נראה לך חריג ללכת להיבדק. או לפחות להרים טלפון לאחיות.

מה נחשב חריג??

שונאת שחם ככה, גם שיש אוויר בחוץ ממש ממש חם לי

למה לרצות להוריד את הנשמה לעולם בכח טרם זמנה שנקבע?

כי את הגדולה ילדתי ב38, ואני כבר עם מחיקה ופתיחה אז אי אפשר לדעת

א. אנחנו לא יודעים מתי זמנה של כל נשמה לרדת לעולם, ועובר שסיים להתפתח בשבוע 38 בהחלט יכול להתחיל בחיים חדשים.

ב. כי הציפיה של חודש תשיעי מורטת עצבים.
תוסיפי לזה את החום הכבד, הכאבים השונים, המתח סביב מועד הלידה שלא ידוע והצירונים שמתחילים ואי אפשר לדעת אם זה מפתח לידה או סתם מציק ויעבור..

לגיטימי לרצות ללדת בשלב כזה.
ולמרות הקושי צריך לקחת בחשבון שזה יכול לקחת גם עוד שבועיים או חודש.. (לא נעים לי לבאס אבל בהריון הקודם הייתי עם פתיחה ומחיקה משבוע 32 ובסוף ילדתי אחרי התאריך.. ושום זירוז טבעי או לא טבעי לא עזר לפתח לידה. בהחלט יכול לקרות.)

בכל מקרה, לפותחת-
שיהיה שבוע טוב,
הרבה סבלנות
רוגע, כוחות, בריאות ושמחה.

שיש כאבי בטן תחתונה כמו כאבי מחזור ?

אבל רצוי להיבדק כי אולי זה תחילתם של צירים.

אם העוצמה והתדירות נראים משמעותיים אפשר 'לחשוד' להתפתחות לידה.
השיטה שלי היא פשוט ללכת לישון.
אם אני נרדמת- כנראה זו לא לידה.
אם אני מתעוררת מהכאב- אז יש זיכוי ללידה מתקרבת ויצא שניצלתי בינתיים את הזמן למנוחה ואגירת כוחות..

את החודשים האחרונים בשיא החום ולהחות

הוא מכניס את הצד ההפוך ואם הופכים את זה הוא הופך בחזרה / זורק

אחרי זה עושים איתו.
אחרי זה הוא ואז אתם או ההיפך.
אבל קודם שלא יירתע ממנה.
ולא ייפתח שנאה אליה.

חשוב לעשות ניתוח של הפעילות ולנסות להבין איזה אספקטים של הצחצוח מרתיעים אותו. האם זה הטעם של המשחה, המגע של המברשת או המים, ההמולה שאתם עושים סביבו, הסביבה בה נעשית הפעילות, הזמן בו זה נעשה לדוגמה כשהוא מדי עייף/רעב וכו, ואם אתם מצליחים לעלות על מה שמפריע, תשנו את הגורם. ואם לא תנסו בעצמכם לשנות מרכיבים בפעילות ולראות אם זה משפיע לטובה.
לדוגמה:
להדגים לו איך אתם מצחצחים שיניים לעצמכם בריטואל קבוע. תצחצחו לידו מספר ימים ברצף בלי להביע שום לחץ שיצחצח גם. שימו את המברשת בהישג יד ותראו מה הוא עושה.
לקנות משחה טעימה לילדים..
לקנות מברשת רוטטת, אולי הגירוי יהיה לו נעים בפה.
לנסות לצחצח בלי משחה בכלל.
להסיח את דעתו במהלך הצחצוח ולשלב עם זה אלמנט מווסת כמו כדור צבעוני לחיץ ליד.
לנסות להושיב אותו עלייך ובעדינות את מחבקת אותו ביד אחת וביד השניה את מצחצחת, קודם מסביב לפה על הלחיים והשפתיים ואז לאט לאט נכנסת פנימה, ברוגע ובנועם.
לבצע הטרמה של הפעילות- לספר לו מה עומדים לבצע בכמה מילים, שיבין לקראת מה הוא הולך. אפשר לעשות הטרמה עם שיר קבוע על צחצוח שיניים.
מקווה שיעזור..

תודה לך על הפירוט, ננסה ונקווה שעם הזמן הוא יסכים

ויתנסה..
אח''כ כשמוכן לפתוח את הפה, להגיד לו שיפתח פה של אריה ולספור שיניים
הנה הבננה שאכלת היום.. והקציצה..

סטייה של עד שבועיים וזה תקין
בפער של 3 שבועות ומעלה מתחילים ברור..

אבל התשובות יצאו טובות באולטרסאונד

הכל.טוב.

תתזמני כל כמה זמן ומה האורך של כל ציר

לוקחים טיימר\שעון, את בודקת מתי הכאב מתחיל, מתזמנת אותו, עד שמסתיים גל הכאב. כותבת לך באיזה שעה נגמר. כשמגיע(אם מגיע..) עוד אחד, את בודקת שוב כמה זמן זה נמשך וכל כמה זמן זה מגיע. אם הכאב מתמשך ללא הפסקה במשך מעל שעה ובלי גלים באים והולכים גם כדאי ללכת להבדק. לא ציינת איזה שבוע את, זה גם משמעותי להחלטה.. 

תעשי חיפוש פשוט בחנות אפליקציות, יש שם המון חינמיות וכולן אותו רעיון. כדאי משהו ששומר לך את התיעוד שתוכלי להראות אח"כ במידת הצורך

אלא רק זוכרת שזה היה ממש נוח...

קצת כאבים בגב..
מתלבטת מה לעשות

אם זה לידה שיהיה לך כח.
אם לא, אולי זה יפסיק.

עוקבת אחריך בשבועות האחרונים..
זה נשמע שאת כבר שבועיים בערך בתהליך של לקראת לידה: כאבים, לחצים, הפרשות וכו..

אני מבינה שאת הבת הקודמת ילדת בשבוע 38 ולכן את מרגישה שאת אמורה ללדת כל רגע, אבל זה ממש לא אומר שזה יקרה שוב. סיכוי טוב שתמשכי עד שבוע 40 ואפילו יתכן שתגיעי ל 41,42.. מנסיון:זה ממש לא כיף אבל בהחלט תרחיש אפשרי...

גם לי היו לידות שהתאפיינו בשבועיים שלושה מאוד קשים של מעין ''טרום לידה'' והייתי סוג של דלת מסתובבת ממיון יולדות: צירים שבאים והולכים (אפילו לילות שלמים של צירים כל חמש דקות שנעלמים בבוקר..), כאבים, לחצים וכו..
אבל כל זה אומר בעצם שהגוף שלך מתכונן ללידה וכשתגיעי לשם סיכוי טוב ללידה מהירה וקלה..

בינתיים, במקום להשקיע את כל האנרגיה שלך בחששות שמא זו כבר לידה ובריצות להיבדק, תזמונים וכו.. נסי ללכת בדיוק ההיפך: תרגיעי, תעשי דברים שכיף לך, תעשי פעמיים ביום אמבטיה רגועה ושקטה, תישני טוב!!! (יהיה לך ממה לצבור חוסר שעות שינה בהמשך..) תאכלי נורמלי, תשתי הרבה ותעשי דברים שכיף לך. צאי עם בעלך או עם חברות, או תפגשי איתן בבית אם קשה לך להסתובב..
וכשבאים צירים או לחצים פשוט תתעלמי!! אל תתזמני ואל תעקבי!! אני יודעת שקל לדבר וקשה לבצע, אבל זו המלצה שקיבלתי מדולה באחת הלידות שהסתובבתי כמו פורפרה מסביב לחדר מיון.

כשזה יהיה אמיתי לא תוכלי לפספס. אבל עד אז, עצם זה שעל כל לחץ או ציר את נכנסת למתח ומתחילה לעקוב זה בעצמו מונע התפתחות של לידה (אם את מבינה מבחינה הורמונלית: במקום לעודד הפרשה של אוקסיטוצין ואנדורפינים שמקדמים לידה את עובדת הפוך ומעוררת הפרשה של אנדרנלין ורמונים שמעכבים לידה...)
כמו שאומרים על הגאולה שבאה בהיסח הדעת, זה נכון גם לגבי לידה. תשחררי, ולהפתעתך הלידה תגיע ברגע הכי לא צפוי ודוקא כשלא תתכונני ותעקבי...

בהצלחה רבה! ותהיה בע''ה לידה קלה ומהירה, בעיתו ובזמנו, בנחת וברוגע!!!

מציענ לך להניח שתלדי בסוף שבוע 42. מקסימום תופתעי ותשחמי שיךדת קודם, זה עדיף מההנחה הנוכחית שלך שכבר עכשיו נראה לך שהגעת לתאריך ותתאכזבי שלא ילדת..

ההפך, ממש לא מוכנה ללידה עכשיו, לא פיזית ולא נפשית גם..

לכן גם לא ממהרת ללכת להיבדק כל פעם, עובדה שלא הגעתי אפילו למורדים של הקופ"ח.

לא באלי דקירות של אינפוזויות לא נעימות ופתיחה..

גם אני ההרגשה שאפילו אעבור את התאריך.
אבל זה מה שהם יחליט..

מה שכן, שמעתי ניסים ונפלאות על דיקור, אולי שווה לך לנסות..
הכי מכירה את זה בעולם! לפני שבועיים הייתי באותו מצב בדיוק... המון המון הצלחה, איך שלא יהיה ♥

אחרת לא היה צורך בזירוזים🤷🏻‍♀️
נשים היו פשוט עולות ויורדות מדרגות או משהו ויולדות מתי שהן רוצות..
באסה, קיוויתי שיהיו סיפורים מעודדים😅

ועיסוי פטמות
לי הכי עזר העיסוי. ממש ראו איתו צירים במוניטור

מספיק כמה דק מכל צד?
וזה לא יכול להיות מסוכן לעובר, להוביל למצוקה או משהו?..

תודה!

לי לקח המון המון זמן. זה עשה צירים מההתחלה. אבל תמיד הלידות שלי ארוכות אז זה לא אומר. ברגע שהפסקתי לשאוב הצירים הפסיקו. אבל זה עשה מעט פתיחה.
לדעתי גם הרפלקסולוגיה קידמה

אני אישית בקושי ניסיתי עיסוי פטמות, זה עיצבן אותי ולא הרגשתי שעושה משהו. אבל כן הייתי מנסה דיקור או רפלקסולוגיה, יש כאלה ממש מומחיות לעניין עם מלא סיפורי הצלחה. (אם את רוצה אני יכולה להביא לך מספרים בפרטי)

ממש תודה על התגובה!
אשמח לשמות בפרטי, אם את מכירה מישהי מומלצת מהמרכז

הייתי במצב דומה, בשבוע מוקדם הרבה יותר (אז היה עוד יותר מאתגר).
יכולה לומר לך מה עשיתי- רפלקסולוגיה, עיסוי פטמות (שאבתי), ויחסים.
לא יודעת אם בזכות זה או בלי קשר, אבל הגעתי עם פתיחה קטנה וצירים, וזה איפשר לעשות את הזירוז הכי טבעי- סטריפינג, ולא בלון וכו'.
הסטריפינג ממש עשה צירים, אבל הם לא היו אפקטיביים בכלל מבחינת הפתיחה (היה קשוח) אז נתנו לי פיטוצין.
בסוף ילדתי
רק בבריאות!

אנחנו עשינו קידוש בביהכנ"ס, ככה נהוג אצלינו.
הייתי בסעודת הודיה של חברה שגם נולדה לה בת ראשונה אחרי הרבה שנים. עשו סעודה מכובדת. התינוקת גם נולדה פגית ושרדה בניסים, אז האבא דיבר וסיפר את כל הניסים שעברו (שיתף מה שהתאים לשתף ממה שעברו לפני שנולדה- לא נכנס לשום פרטים) ותוך כדי הראו תמונות של איך היתה תינוקת פיצית עם כל הצינורות ואיך גדלה, וכולם מאוד התרגשו.
והיה כמו בכל אירוע עם אוכל. אנשים ישבו, אכלו, דיברו עם מי שישב איתם בשולחן, כשדיברו ברמקול- הקשיבו.

אתם יכולים להדפיס ולחלק.
אם לא אמרת הגומל אז אפשר לומר.
אפשר כמו שאמרו לשים שולחן עם תמונות של התינוקת.
לדבר על השם של התינוקת..

כדאי לדעתי לקראת שבוע 38 אם זו לידה ראשונה.
אם כבר ילדת אז לפני המועד הכי מוקדם שילדת בו..
לגבי רישום הבנתי שזה רק באזור ירושלים ואם את כבר יודעת איפה את חושבת אפשר כבר עכשיו

מה צריך באמצע צירים עדיף שיהיה מוכן

אבל זה נדיר ובלידה ראשונה בדרך כלל פחות קורה
ולעומת זאת יש נשים שנורא מלחיץ אותן להכין תיק..

התיק תהיה מלחיצה יותר מאשר לארגן תיק בזמן צירים.. לפעמים גם לא נמצאים בבית באותו הזמן וצריכים לשלוח מישהו להביא שהתיק יהיה עם האישה

תיק שיושב מוכן חודש או יותר ומחכה רק ללידה. מה גם שיש דברים שאני צריכה ביומיום וגם בלידה. אני מעדיפה להכין רשימה (אם צריך כולל מיקומים של דברים) מסודרת של כל מה שאני צריכה בתיק וככה ברגע האמת זה 2 שניות לסדר.. אבל זו העדפה שלי 🙂

תיק אז לפני שבוע 37

כתבתי את דעתי האישית ואת כמובן יכולה לכתוב גם את שלך..

שלא נדיר שלידות רישונות יכולות להתרחש בשבוע מוקדם
שמעתי את זה המון

תיק לידה אני מכינה (כלומר בעלי מכין) ממש כשאני כבר צריכה לצאת ללדת. לא מצליחה להכין קודם, זה נראה לי הזוי כזה ולא מציאותי כל עוד אני לא יודעת ממש מתי זה קורה.
רישום- רק בירושלים צריך (ולא חייבים) בשאר המקומות לא יודעים מה זה

אני לא מאלו שחייבות את הבגדים שלהן.. וכל זה..
אז אם יש משהו ספציפי שאני צריכה בעלי או אמא שלי מקפיצים לי

פשוט עברנו לחדר אחר
ישבתי לידם קצת, ובהדרגה הפחתתי בזמנים שאני איתם,
כמה שפחות הרמתי בידיים אלא הרגעתי אותם מתוך המיטה שלהם

אם ממש בכו בצורה קיצונית הרמתי קצת אבל עדיין נשארתי קרוב ללול אמרתי כמה מילים: לילה טוב עכשיו הולכים לישון.. אמא ואבא גם הולכים לישון..
והחזרתי


בלי נידנודים, ובלי התעקשויות מוגזמות

לפעמים עוזר לקרוא סיפור/ לשיר שיר..

ככלל: עדיף להשקיע זמן רב יותר בלהיות איתם עד כמה שזה קשה בשעות של הלילה/ ערב, מאשר להקנות להם הרגלים לקויים ואז לנסות לתקן..

מהסיבה הזו אני לא נותנת להם לישון במיטת ההורים כשקמים, כי לדעתי הרגל כזה הרבה יותר קשה לשנות (מעבר לזה שאני לא חושבת שזה נכון..)
מעדיפה להשקיע יותר זמן בללמד אותם להרדם בחדר שלהם, בנחת

זמן התכרבלות עם ההורים אנחנו עושים לפעמים בשעות צהריים יושבים במיטה מדברים צוחקים

בהצלחה!!

אקדים ואומר שאצלנו זה היה כורח המציאות, נכנסתי להריון והייתי צריכה להפסיק להניק, שילבנו בזה גם העברה לחדר אחר והלך ב'ה ממש בקלות יחסית (אני מייחסת את זה לזה שה' ריחם עלי שמספיק אני מרגישה זוועה עם ההריון... לא רצה להכביד עלי )
1. לא עשינו משהו מיוחד חוץ מטקס שינה: ארוחת ערב, מקלחת, בקבוק במיטה (בגיל הזה היא עוד לא אכלה ארוחת ערב סדירה, הרבה פעמים לא רצתה, רק אחרי סיום ההנקה היא ביססה סופית את המוצקים) תוך כדי אמירת קריאת שמע, נשיקה ויצאנו מהחדר. בדרך כלל היא נרדמה תוך כמה דק' מעצמה. אם בכתה נכנסנו לחדר, מוצץ ולילה טוב ושוב יצאנו.
הרבה ילדים בגיל הזה צריכים הדרגה, קודם שישבו לידם, אח''כ שיתרחקו קצת, אח''כ שיצרו מהחדר וכו'. ממליצה לך לקרוא על זה באינטרנט.
מרשה לי לתייג גם את @ושוב אתכם שעזרה לי בזמנו הרבה בהסברים.
2. 10 חודשים, שוב כורח המציאות, לא בחרנו בגיל הזה
3. לנו עזר לכל הלילה, מאז שעברה לתמל פלוס חדר אחר התחילה לישון לילה, קודם היתה מתעוררת כל שעה לינוק...

שאלת על להרגיל לישון לבד, עניתי על שילוב של מעבר לחדר אחר פלוס גמילה מהנקה, שהרבה פעמים בגיל הזה מספיק רק את זה והם ישנים כמו תינוק

בהצלחה עם שניהם!

כיף לדעת שעזרתי לך
רק מסייגת את מה שאמרת לגבי מעבר לחדר אחר, להמון אמהות מבטיחים ש"רק תעבירו לחדר לבד והוא יתחיל לישון כל הלילה" והן עושות את זה ולא משתנה כלום.. אז לפותחת- שלא תתבאסי, לגיטימי. אצלינו זה גם לא עבד.

אנחנו עשינו תהליך של ייעוץ שינה עם יועצת בשיטת "לילה טוב" (מוזמנת לקרוא באינטרנט). התחלנו סביב גיל 6 וחצי חודשים.
לפני כן היה מאוד קשה לו להירדם, בעיקר במהלך היום ותחילת הלילה, ובלילה היה קם כל 3-4 שעות לינוק.
בעזרת היועצת והשיטה הזו שבעיניי היא ממש טובה בזכות ההדרגתיות שלה, הגענו תוך פחות מחודשיים למצב של לילה רצוף והירדמות קלה יותר במהלך היום וממש קלה בתחילת הלילה.
אני תמיד משתגעת כשאני שומעת אמהות שקמות כל שעתיים להניק תינוק בן שנה, ומתחרפנות מהחוסר שינה (יש גם אמהות שעושות את זה וזה לא מפריע להן, אני לא מדברת על אלה) - כי אני מגיל 8 חודשים ועד הלום ישנה לילה רצוף.. טפו טפו
ממליצה ממש ממש.
תקראי על השיטה באינטרנט ותראי אם את מתחברת, ואם כן מוזמנת לפנות אליי.
אני חושבת שהיופי של השיטה הוא שהיא מתייחסת לתינוק בסבלנות ונותנת לו כלים ללמוד איך להירדם באופן עצמאי.

כן חושבת שזה עוזר לילד שמגיע מחדר ההורים ושם לא היה לו מקום הכי נוח לישון (עריסה קטנה, צפיפות וכו') ופתאום רווח לו

אחפש את המידע בהזדמנות.
הענין הוא שהוא דווקא יודע להירדם לבד במשך היום ובתחילת הלילה, אבל אחר כך הוא מתעורר כל שעתיים ונרדם רק בהנקה, ואני כן מתחרפנת מזה. ובסביבות 4-5 בבוקר אפילו הנקה לא עוזרת להרדים אותו בחזרה והוא מצידו מוכן לקום ליום חדש, והתוצאה כמובן היא אמא עייפה ביותר...
את חושבת שהשיטה הזו תתאים למקרה הזה?
ואני לא ששה להעביר אותו לחדר אחר, כי עשינו את זה עם אחיו והייתי צריכה לקום כמה פעמים באמצע הלילה וללכת לחדר שלו להניק אותו במשך כמה חודשים... עד שהפסקתי לגמרי להניק בלילה ורק אז הוא התחיל לישון לילה שלם.
אני לא מצפה ממנו שישן לילה שלם בגיל חצי שנה, לא כל התינוקות מסוגלים. אבל איך מגיעים למספר הנקות שפוי (2-3 גג) ולא הנקה כל הלילה?

על הקטן יותר זה באמת בעיה, אנחנו בעצמנו היינו יונקים כך שעה בלילה, בשלב מסוים
אולי משהו מזין יותר לפני השינה יעזור? לוותר אז על הנקה ולתת בקבוק אם מתאים לכם?

ולכן זאת לא הציפייה.
אבל - בהנחה שהמשקל תקין ואין בעיה בריאותית - אני מניחה שהוא כן יכול להחזיק מעמד 3 שעות בלי אוכל.
זה מעניין שהוא יודע להירדם לבד אבל בלילה מתעורר לינוק, נשמע לי הגיוני שזה ההרגל וזה התנהגותי לגמרי ויש לשיטה הזו במה לעזור לך.
הייתי מתקשרת ליועצת, מתארת את המציאות ושואלת לדעתה.
אני יכולה גם להרחיב לך בפרטי מה אנחנו עשינו עם הקימה בלילות, פשוט אני לא בטוחה שזה הפתרון המדוייק, כי אצלינו המצב היה בדיוק הפוך (לא ידע להירדם לבד ביום, אבל בלילה לא קם המון).
בכל אופן, באמת 4-5 זה השעות שהכי קשה להירדם בהן חזרה.. אני חושבת שצריך להתעקש לחזור לישון, גם במחיר של כמה לילות קשים שהוא יבכה המון ולא ירצה (כמובן תהיו איתו ותנסו להרגיע), והוא יבין שלא הגיע הבוקר..

לק"י

למרות שמאוד נחמד אם מצליחים לרווח את זה עוד, והתינוק ישן רצוף יותר....
אבל לדעת שזה תקין.

זה לא הייתה הנקודה שבגללה הלכנו לייעוץ שינה, אלא בגלל ההירדמות במהלך היום ובהתחלה של הלילה.

אבל הייעוץ שיפר גם את זה, בלי שכיוונו

מאוד חשוב לא להתייאש ולהתמיד בזה.
אנחנו הרגלנו בגיל חמישה חודשים הייתה ישנה גרוע והיה מאוד מאוד קשה להרדים אותה כל השיטות לא עבדו לנו.. לא הייתה נרדמת בידיים לא בעגלה ולא ההנקה.. פשוט לא הייתה ישנה. הייתי מוכנה לעשות הכל כדי לשנות את המצב וזה הגיל הכי מוקדם שאפשר ללמד הירדמות עצמאית.
בהתחלה הייתי עומדת ליד המיטה שלה שרה לה שיר מרגיע ומלטפת אותה בפעם הראשונה בכתה הרבה לקח לה הרבה זמן להירדם והתעוררה אחרי זמן קצר. בפעם השניה נרדמה מהר יותר והפעם השלישית כבר היה ממש מהר. אחרי כמה ימים ככה כבר ממש זרם לנו והתחילה גם לישון טוב יותר ולפרקי זמן ארוכים יותר. הפכה מילגה עייפה ובכיינית לילדה רגועה ושמחה. לאט לאט הורדנו את הליטופים ובהמשך את השירים הייתי יוצאת מהחדר מיד אחרי שהכנסתי אותה למיטה הייתה מפטפטת ולפעמים בוכה קצת כשהייתה בוכה ממש הייתי נכנסת להכניס לה מוצץ והייתה הולכת לישון.

השכבת על הבטן/גב? ואם הוא נכנס ממש להיסטריה מה עושים? ממש רוצה לעדות את זה, זה אפשרי מגיל 3 חודשים?

בשביל להרגיל להירדם לבד

לפי יועצת שינה מגיל 12 שבועות יש הקניית הרגלי שינה

הייתי מכניסה אותה למיטה עם מוצץ ושמיכה מלטפת אותה בגב ושרה לה.. כשהייתה ממש בוכה הייתי מרימה ומרגיעה אותה אבל בדרך כלל הספיק שהייתי איתה ושרתי לה... הייתה בוכה והייתה נרגעת ידעה שאני לידה והכל טוב הולכים לישון ומותר לבכות קצת.. בהמשך הייתי יושבת לידה ושרה והיא לא ראתה אותי אז כשממש בכתה הייתי קמה שתראה שאני עדיין לידה וזה הספיק.. כל פעם כשממש בכתה חזרנו שלב אחד אחורה לזמן מאוד קצר עד שנרגעה...
היא שיתפה פעולה הרבה יותר ממה שחשבתי וחוץ המכמה ימים הראשונים שאר התהליך היה לנו הרבה יותר קל.
ממה שידוע לי תהליך כזה אפשר רק לקראת 5 חודשים אני ניסיתי קצת קודם והיא לא הייתה בשלה אז סחבנו עוד חודש ואז ניסינו שוב.

ספר מדהים שלי אישית עזר המון

יישמתי עם הבן הראשון... והוא אמנם ישן מעולה, אבל אני מתחרטת על הגישה ועל זה שנתתי לו לבכות עד ש"למד להירדם לבד"

ולדעת שאמהות מיישמות מה שרשום שם.

בכזה גיל במיטה כדי להירדם..
הרבה נותנים לי הרגשה של אמא חלשה שלא יכולה לעמוד מול הבכי של התינוק ושאני הורגת את עצמי עם השכבות ארוכות. .אבל זה מחזק אותי להקשיב לקול הפנימי האמהי שלי ולעשות רק מה שאני שלמה איתו.

היא מתייחסת לשיטת ה"לתת לתינוק לבכות עד שירדם" ולשיטת ה"להרדים תוך כדי הנקה" באותו אופן, שתיהן גרועות לדעתה והדרך שלה היא באמצע (הרם הורד, בגדול)

עד שנרדם לבד, הולכים אליו מרגיעים אותו וכו' אבל לא מוציאים מהמיטה, איפה רשום לתת לו לבכות עד שנרדם? אני לא ראיתי את זה

אבל למיטב זכרוני היא ממש לא אומרת לבכות עד שילמד להרדם לבד!
אלא להיות עם הילד ולהרים ולהוריד אותו וכו'

הגישה שלה בכלל מאד מאד מבינה ומכבדת ילדים.

עם התינוק ועזר קצת... לשלב הראשון. המשך הלילה המשיך להיות קשה

עד שזה נהיה מסודר, כל ילד זה משהו שונה..
אבל, לעולם לא לתת לבכות.
אם הוא רגוע, יוצאים ואם את רואה שיש הכי מתגבר נכנסים שוב, ככה אצלי זה עבד עם הקטנה. ואני התחלתי איתה אחרי גיל שנה, כי היו מלא שינויים בתקופה הזו

מגיל מוקדם קצת משהו כמו חמישה חודשים, ככה זה יוצר ביטחון

לק"י

קראתי, אהבתי את הגישה, אבל לא יישמתי בפועל....

זה ספר שנותן כל מיני טיפים ודרכים שונות לפי הצורך, ולא נותן דרך אחת וזהו. וזה גם הדרגתי...


הבת שלי בת שנה וחצי, לרוב נרדמת לי בהנקה, גם באמצע הלילה (ישנה לידי רוב הזמן).
כשהיא היתה קטנה, היא היתה מוצצת אצבע והייתי מניחה אותה והיא היתה נרדמת לבד.
היום היא עדיין עם האצבע, אבל הרבה פחות נרדמת כשאני מניחה אותה.

אצל המטפלת היא ישנה בלול, כשהיא רק יושבת לידה...

ב״ה אצל כולם זה השתפר מאד בגיל שנה ועד גיל שנתיים כבר לא מתעוררים בכלל. שינה משותפת מאד סייעה ללילות שקטים. מאמינה שתינוקות קטנים זקוקים לקרבה של הורה כדי להרגיש רגועים ובטוחים. בעיני תינוק שבוכה בלילה צריך ללמוד דבר חשוב: אמא ואבא שומעים אותך ופה בשבילך.
עובדת חיים היא שהורים לתינוקות ישנים גרוע ועייפים, זה אחד המחירים (הרבים מספור בעיני) של הורות וזו אחת הסיבות שאני לא רוצה המון ילדים, כי זה קשה לי נורא מצד אחד מצד שני אין מצב שאלמד תינוק שלי שהוא יכול לבכות בלי מענה

לידי במתחברת.
לא חושבת שזה גורם לו להתעורר פחות, כנראה שלהיפך...

ואולי זו קפיצת גדילה בכלל שמשנה דברים