שרשור חדש
רופאת נשים כללית באזור ירושלים או בית שמשאמא תות
צריכה המלצה לרופאת נשים דתיה מירושלים או בית שמש לכלה חדשה שתעזור לה עם כל העניין של הגלולות
אושרית ברט1234אנונימיאחרונה

מדהימה ממש!! עזרה לי מאוד בעניין

התחלת מןצקים והנקהטוהר ב

אז.. הקטן בן חצי שנה. לא עולה במשקל יפה.
אני מנסה לתת לו דייסות. גרברים. ומרקים אבל הוא לא אוכל בכמות כזו שתספיק לו ותשביע אותו במקום ארוחה.
מה שקורה זה שהוא מנשנש קצת אוכל בין ההנקות ואז כשהוא יונק הוא לא יונק המון.. והחלב מתמעט.

כרגע החלב ממש הולך לי לאיבוד בין היידים ואני לא יודעת איך לעצור את זה. להפסיק לתת את הדייסות? ורק להניק? אבל זה לא מספיק בגיל הזה והוא גם חייב לעלות במשקל. יש למישהי ניסיון עם זה? תודה
בגיל הזה זה רק טעימות.מוריה
הוא צריך השלמה של תמ"ל או הנקה.
ברור..טוהר ב
אני מניקה אותו כל 3 שעות. אבל אחרי שהוא אוכל ככה בקטנה איזה משו לפני הוא יונק פחות. וזה מפחית לי את החלב
אז אולי להניק קודם ואחכ לתת מוצקיםאמא ל6 מקסימיםאחרונה
שאלה לגבי ברזל ועצירות אצל תינוקותהריון ולידה2
עבר עריכה על ידי הריון ולידה2 בתאריך י"ד בסיון תשע"ט 16:11
היי בנות, האם זה הגיוני שהעצירות תתחיל רק 3 שבועות בערך אחרי התחלת מתן הברזל? בהתחלה הכל היה בסדר ופתאום עצירות של כמה ימים... (כבר היינו אצל הרופאה)
הגיוני שהעצירות תתחיל רק אחרי מספר שבועות??
אני בלחץ...
*עצירות הכוונה בלי יציאות בכלל מספר ימים..ץ ☹
מישהי?? אני מודאגת הריון ולידה2
נערך. לא ראיתי שאצל תינוקותפשיטא
רק יונקת? בהנקה יכול להיות שלא תהיה יציאה גם שבועI am+
היא רגועה?
יונק?מוריה
עונה הריון ולידה2
תודה על התגובות!
היא יונקת ונראית רגועה, אבל הייתה יציאה כל יום ופתאום שבוע לא.. ממש מוזר.. השאלה אם זה קשור לברזל..
סביר להניח שלא.מוריה
את שינית משהו בתזונה?
לא שיניתי כלום... ממש אותו דברהריון ולידה2
נראה לי שאת צריכה לחכות קצת.מוריה
יונקים יכולים גם שבוע לא לעשות.
ואם היא לא סובלת אפשר נראה לי להרגע.

ואם את לא שקטה את יכולה להתייעץ עם אחות ט. חלב/מוקד/רופא/יועצת הנקה.
לא בטוח שקשור לברזלאמא ל6 מקסימים
אצל התינוקות שלי זה קורה פתאום בלי ברזל
ואז אחרי כמה ימים חוזר להיות בסדר?הריון ולידה2
אצליאמא ל6 מקסימיםאחרונה
כל הילדים שלי בערך בגיל חודש התחילו לעשות פעם בשבוע. כשהתחילו לאכול מוצקים חזרו להם יציאות כל יום, אולי אחרי כל ארוחה, אני לא זוכרת בדיוק
שאלונתאנייי12
איך יודעים להבחין בין ציר לצירון?
מרגישה כאב חד מהגב לבטן פעם בכ10 דק' לערך..
נסי להתקלח, לנוח אם לא עובר ומתגבר זה כנראה זהאנונימית לרגע1
הולכים לישוןחיים בשמחהאחרונה
כנראה לא תלדי מתוך שינה..
מבינה אותך לגמריי. בדיוק באותו מצב..
רופאים מתאמי דיאפרגמות דרך הקופהאפונה
אשמח להמלצות אם יש.
אני מניחה שרופאים לא עושים הדרכה דרך הקופה כי זה לוקח הרבה זמן, אבל אני זקוקה רק למדידה חוזרת.
מאוחדת, עדיף איזור ירושלים אבל אשמח להמלצות באופן כללי גם באזורים או קופות אחרות, יעזור לבנות נוספות.
אני הבנתיאמא וגם

שרופאי הנשים שמקבלים בהדסה הקטנה דרך מכבי בודקים. יתכן שגם בגני גאולה.

אני לא יודעת אם זה רופא ספציפי או כולם.

בהדסה הקטנה ידוע לי שיש ערכות להתאמה.

תודה!אפונהאחרונה
סקר: כמה אתן משלמות למשפחתון פרטי?סטלה100
היום התחלתי חיפושים והתברר שהמחירים עלו משמעותית מאז הילד הקודם.
אצלנו לרוב מבקשים 2000 שח עד 4. כולל ארוחות.
עד 2 מעט מסגרות, בערך 1600.
מסכימה לגמרי. זה לא כמו להיות לבדיעל מהדרום
יש דרך לקדם צירונים מציקים לכיוון של לידה?חיים בשמחה
שבוע 40.
כבר כמה ימים מצרצרת.
עוצמה חלשה יחסית. מגיעים בערך כל 20 דקות.
היום במוניטור ראו את הצירים כל פעם שהרגשתי. הגיע בערך עד מספר 40..

ניסיתי כבר כל מיני זירוזים של עלי פטל, שאיבות ועוד..
אני נחה הרבה, לא לחוצה. רק רוצה שכל זה ייגמר כבר..

אז אולי יש למישי רעיון איך לעבוד ולקדם את הצירים האלה כדי שיהיו אפקטיביים?
עונהפרח חדש
לקיים יחסים
אמבטיה חמימה ומרגיעה
תודהחיים בשמחהאחרונה
עוד?
שואלת בשביל חברה הריון או לא ?Eden20

נראה כמו פס אידוימצפה להריון בעה
לחזור על הבדיקה כשזה היה לי כמה פעמים זה לא היה הריון
איזו חברה? נראה קצת מוזר נראה שאיפה שבאמת הפסבתי 123

לבן לגמרי ומהצדדים שלו יש טיפה ורוד

כדאי לחכות כמה ימים ולבדוק שוב

 

הי תודהEden20אחרונה
פשוט בהריון הקודם היא גילתה ככה היא אומרת שהיה לה דימומים במשך יומים ונעלמו פתאום
בדיקת הריון מוזרהmay_s
שלום, אני עוד לא כתבתי פה,אבל עוקבת עוד מההריון הראשון(:
מנסים בע'ה הריון שני (עברה שנה וחצי אחרי קיסרי)
סיימתי לקחת גלולות לפני חודש וחצי. שבועיים אחרי היה ביוץ לפי בדיקות ביוץ ולפי הסימנים הפיזיים ועשינו את עבודתנו נאמנה(:
ביום ה 8 סתםםם נטו מסקרנות עשיתי בדיקת ביוץ שיצאה עם 2 פסים חזקים כמו כשהיה באמת ביוץ..ואני הרי לא מבייצת..ככה גיליתי פעם שעברה על הריון לפני הבדיקת שתן והדם. אבל בדיקת הריון הפעם הראתה שלילי.
כעבור יום התחיל לי דימום ממש עדין בצבע ורוד שהפך עם הזמן לדימום של ממש וכאבי תופת ונמשך רק יומיים שאצלי דימום וסת נמשך כמעט 5 ימים שלמים..כבר הבנתי שאו שדמיינתי ובכלל לא בייצתי או שזה משהו כימי. בקיצור אמרתי לא נורא נמשיך הלאה. ו
זה היה לפני שבועיים וחצי..והיום עוד פעם התחילו כאבי בטן דומים להתכווצויות קלות. אני עובדת במיון ולקחתי בדיקה אתמול וגם היום (שוב נטו מסקרנות ומשעמום אני יודעת שזה לא טוב וצריך להתמודד ולהמשיך הלאה)של אתמול יצאה עם קו ממש עדין ורדרד והשניה היום יצאה עם קו דק ורוד..לא עבה. שהופיע לא מיד ואולי אחרי רבע שעה או יותר..נראה ממש מוזר.
לא מוצאת זמן לבדיקת דם..אולי שבוע הבא בנתיים שמה תמונות..אולי תתנו אור על המצב..
תודה מראש



חכיאורוש3
כבר היו פה כל כך הרבה שאמרו להן פס זה פס ואחר כך בכו כשזה לא היה הריון... קודם כל תבדקי על האריזה תוך כמה זמן זה תקף. לדעתי אם ראית אחרי עשר דקות אין לזה משמעות בכלל. ברור שיהיו שיגידו שככה התחיל להן. אבל על כל אחת כזו יש כאלה שלא... בקיצור, עם כמה שזה מטריף. חכי עד יום אחרי האיחור מינימום ותעשי אז. בשורות טובות!
הנה התמונה מהיום..may_s
וצודקת..אני אחכה לבדיקת דם הכי בטוח..אני גם לא כזאת לחוצה..לא יודעת מה הדחף שנכנס בי לבדוק כל פעם..:/
דחף מובן ממש! 😚אורוש3
❤!may_s
דוקאאנייי12
אני רואה פס אומנם חלש אבל פס
נראה חיובי. תעדכני;)בוריסה
אצלי בדיקה כזו זה הריון לגמרימיואשת******
הבדיקה לא תקפה אם הסתכלת אחרי עשר דקותבעזרת ה
יש פס חלשאמא וגם
ב2 הבדיקות
חכי כמה ימים תבדקי אם יתחזק
קשה לדעת כרגע מה המצב (תרחיש לא אופטימי)רבה אמונתך!
אבל יש סיכוי (בכלל לא בטוח) שהחיל הריון, ולא נקלט. הדימום שהיה הוא בעצם מיני הפלה (בשלב כ"כ מוקדם מקובל להגיד שזה הריון שלא נקלט, ולא "הפלה")
והפס הבהיר מאוד הוא בגלל שאריות בטא מההריון שלא התפתח.

אני גם חושבת על זהmay_sאחרונה
ביום רביעי אבצע ב.דם ושבוע הבא רק תור לרופא.
עשיתי לפני כמה ימים בדיקה ביתית נוספת שיצאה שלילית לגמרי.
היום עברו שבועיים מהדימום שהיה לי והרגשתי קצת כאבי ביוץ ואותם תסמינים פיזיולוגיים של הביוץ..והיום הייתה לי בדיקת ביוץ חיובית. אז כנראה זה באמת היה דימום של משהו שלא נקלט..או הווסת הרגילה.
ננסה שוב, אין דבר.(:
אולי אצל הרופא עוד שבוע דברים יתבהרו מעט
אני מהמעודדותתפוחים ותמרים
יצא לי לבהות בכל כך הרבה בדיקות הריון לבנות לובן צח צחור.... לא משנה כמה הטיתי, באיזו זוית לשמש הייתי, ואי אפשר היה לראות ולו צל צלו של פס.

אצלי כשהיה פס שני זה תמיד היה זה.
מאחלת לך שזה המצב גם אצלך!
חחח גם אנינביעה
בדיוק כך!
לי נראה פס...ופס!!
אמא וגם

שיעשעת אותי.

זה בדרך כלל נכון, אבל גם הריונות כימיים מתחילים כהריונות..

(וזה חוץ מבדיקות לא אמינות..)

מישהי שתתה תה פטל?כי לעולם חסדו
האם זה באמת עוזר ללידה קלה? יש סיכונים?
צריך לשאול קודם רופא?

תודה!
אני שתיתי.. לא הרגשתי שעזרמאושרת22
ממה שקראתי הבנתי שזה מחזק את הרחם
מה שכן שתיתי גם אחרי הלידה לא היה לי הרבה דימום.. לא יודעת אם קשור
איזה סוג/חברה?כי לעולם חסדו
גם אצלי, שתיתי לפני הראשוןמענין
לא עזר ללידה אבל תוך חודש כבר פסקו הדימומים.
שתיתי לפני 2 לידות וילדתי בקיסרי.צימוקים
אין סיכונים.
לשתות מתחילת תשיעי.
אני שתיתי בלידה הראשונה, עשה לי צירים מוקדמיםאמהלה

ויצא לי הפקק הרירי, רק לאחר שבועיים ילדתי.... (והיינו אסורים כי היה גם קצת דימוםעצוב)

אמרו לי שזו לא המלצה גורפת! יש כאלו שזה לא עושה להם טוב.

לא חזרתי על זה שוב כמובן....

מתי התחלת לשתות?כי לעולם חסדו
בתחילת תשיעי, כמו שבקורס הכנה ללידה לימדו...אמהלה


כןמחי
ו2 הלידות שלי היו מהירות (הראשונה יחסית ללידה ראשונה)
אבל לא יודעת מה היה אם לא הייתי לוקחת אז לא יכולה להיות בטוחה שזה קשור
כנ"לעזות דקדושה
שתיתי בשתי הלידות כמו שמומלץ מתחילת חודש תשיעי וגם אחרי הלידות בכמויות והיו לי לידות קלות וזריזות שאני מאחלת לכל בנות ישראל אבל לא יודעת איך זה בלי..
יש סיכוןאמא וגם

שזה עלול לגרום להתכווצויות, לכן לא לוקחים מוקדם מדי.

נדמה לי משבוע 38 אבל לא בטוח שזוכרת נכון.

 

בשעה טובה!

אני הקפדתירסיס אמונה
ב''ה היו לי לידות קלות
לא יודעת אם קשור
כןבשורות משמחות
מתחילת תשיעי. צריך להקפיד. ב'ה הייתה לידה קלה ומהירה.
איזה סוג? יש חברה מסוימת שמומלצת?כי לעולם חסדו
בכל בית טבעבשורות משמחות
קניתי את הצמח ממש, לא תרכיז של תמצית, זה הכי טוב!
ואיך משתמשים? חולטים את הצמח ושותים כל יום כמה כפיות?כי לעולם חסדו
ככהבשורות משמחות
אם יש לך את הכלי לתמצית תה זה יעיל מאוד, פשוט תשימי בו כפית ועל זה את שופכת מים רותחים בכוס(פשוט תה צמחים).
אם אין לך את הכלי הזה את יכולה לאלתר ולשים מעל כוס מסננת קטנה וצפופה, בתוכה את שמה את הצמחים ושופכת מעל מים רותחים.

לא הייתי מכינה מראש כמות גדולה ושותה כי הריכוז משתנה ולפעמים מאבדים את האפקט.
כדאי להכין פר כוס.
וכמה לשתות כל יום?כי לעולם חסדו
הכמותבשורות משמחותאחרונה
שבוע 36 כוס ביום
שבוע 37-38 שתי כוסות
39-40 3 כוסות
לא שתיתי בסמיכות אלא בוקר צהריים ערב

אני שתיתי וזה עשה לי צירים לא אפקטיבייםמק"ר

הייתי עם צירים מוקדמים כל ההריון. כשהתחלתי לשתות בתחילת תשיעי זה רק גרם לצירים להיות יותר חזקים ויותר כואבים וזהו.

היתה לי לידה קשה וארוכה, לא ראיתי שעזר.

 

אבל זה אינדיבדואלי לכל אחת, לא תדעי עד שתנסי

מנצלשת, איך אמורים לשתות את זה? במקרה של חליטה ולא הטיפות..מנגו בנננה


אני. זה עושה צירים אפקטיביים ובאמת היתה לישה מהירהניק חדשה
כןרק שאלהה
3 לידות שתיתי משבוע 38, לא יודעת אם קשור אבל כולן היו לידות מהירות וצירים אפקטיבים ב"ה .
חודש 9 ואני עדיין לא מוכנהשנהא
לא נפשית ולא פיזיתת אמאלה ההריון הזה עבר מהררר... כל כך אחרת מההריון הראשון! חוץ מבגדיים לבייבי החדש לא הכנתי כלום! לא תיק ללידה לא כסא בטיחות ולא עגלה..
כנראה שגם אני בהדחקה מסויימת..
קצת נכנסתי ללחץ מאייפה אני אארגן את כל הדברים???ועוד אני צריכה עגלת תאומים..
תתחילי מכסא בטיחותמיואשת******

לאט לאט

ותשימי תיק (יפה) במקום מרכזי בבית ומדי פעם תשימי בו משהו

לנשום עמוק.... 

איזה כיף לך שההריון עבר לך מהר, זה בחיים לא קרה לי....

בהצלחה יקרה!

תודה...שנהא
וההריון הזה עבר מהר כי יש לי את הנסיכה הקטנה שכל היום אני עסוקה סביבה...אז פחות היה לי זמן להרגיש ממש את ההריון...
מרגישה בדיוק כמוךאנייי12אחרונה
אני בשבוע 9שירלי79
יש לי כאבים שאני ישבת זה טבעי
התלבטות על הנקה, נשים חכמות תעזרו לי!!נ.מ.ש

לא יודעת מה לעשות בענין!!!

חצויה לגמרי,

החצי ראשון רוצה להניק, הוא חיכה לזה כבר מההריון

רוצה לתת את הכי טוב ובריא לתינוקי

רוצה לפנק ולהיות הכי קרוב

עושה לו חם בלב לראות את הקטנציק מתנפל על הארוחה

אבל...

החצי השני זה לא קל לו, אבל ממש. והוא כבר מחזיק מעמד ושורד כמעט שלושה חודשים

זה מגעיל אותו,

עושה לו מצב רוח רע 

וקשה נפשית

לא יודעת להסביר למה. מרגישה שהמקום מוקדש לי ולבעלי ולא כיף לי ל'התעסק' שם...

דואגת כל הזמן שאין מספיק חלב,

כי מוצאת את עצמי מניקה המוןןן, בממוצע כל שעה, הוא פשוט דורש את זה.

קשה לי שאני לא יודעת כמה הוא אוכל ובשאיבות יוצא בקושי 50 מ"ל

ופשוט לא יודעת מה לעשות ועל מה לוותר,

מרגישה אמא פחות טובה אם אדאג לנוחות שלי ואוותר על הבריאות שלו, 

וכל כך רוצה לרצות....

אבל לבינתים זה לא קורה,

רוצה להפסיק ורוצה להמשיך

הלוואי תעזרו לי להגיע להחלטה!

אשמח לעצות, הכוונות הערות, הארות וכו'..

תודה נשמות!

 

כל אחת ומה שמתאים לה.מוריה
ילד ראשון?

למה כן-
בריא יותר.
זמין יותר.
חינמי.


למה לא-
בריאות הנפש.
אולי פשוט תעשי סדרסיה
לא אמורים להניק כל שעה תינוק בן שלושה חודשים.
ולשאוב זה מטיש. לא חיבים לשאוב. אפשר בקבוק אחת ליום אם את יוצאת ושומרים עליו.
אולי תתיעצי עם יועצת הנקה? מצד אחד כבר עברת את הקושי של ההתחלה עכשיו זה אמור יותר לזרום
מי אמר לך שלא מניקים כל שעה? הנקה זה לא תמלאנונימית לרגע1
וזה ממש לא לפי שעון
דרך אגב גם תמל בגיל הזהלמה לא123
הרבה תינוקות אוכלים מעט כל שעה
שלום לךתוהה לי
איזו כתיבה יפה ונוגעת!
אני אנסה לענות לך מנקודת המבט שלי כאחת שטרם ילדה אבל כן חוויתי תחושות של לבטים סותרים ומערערים.
יש לך רצונות וצרכים ורגשות שהם קיימים וזה עובדה וזה בסדר. אל תהיי שיפוטית כלפייך. תקבלי את מי שאת באהבה כי אף אחד לא מושלם.
אבל את יכולה לנסות לראות על איזו סכמות חשיבה ואמונות בסיס את נסמכת..
אני זיהיתי בכתיבה שלך כמה סכמות, לדוגמה שהנקה זה דבר שיכול להיות מגעיל. ומעניין לשאול את עצמך מאיפה השתרשה האמונה הזו. האם את לא חשופה מגיל צעיר לנשים שהניקו בטבעיות, האם זה שדר שאת מקבלת מבעלך, האם כשלוקחים ממך משהו שאת לא באמת רוצה לתת את מרגישה גועל ודחיה וכו'
וגם האמונה שאמא שלא מניקה זה דבר שבהכרח הופך אותך לאמא טובה פחות. שזו אמונה שאני מאד יכולה להבין מאיפה היא השתרשה, ממסרי החברה ואולי מחברותייך לאמהות, אולי גם ממשפחתך הקרובה.
תנסי לנתח את הרגשות שלך ולהתחבר לרצון האמיתי שלך.
עוד נקודה, את מעלה גם קשיים מהותיים שמלווים את ההנקה ואת האנרגיות הפיזיות והזמן שזה דורש ממך, בטוח יש לקשיים האלו השפעה גדולה על התחושות שלך כלפי ההנקה.
אפשר גם לבחור בהנקה יחד עם תמל, ולא רק או הכל או לא כלום.
בהצלחה רבה!!
מנסה לעזורכי הנני בידך
הנחת הבסיס שלי היא הנחיה של הרב שלנו, (שמישהי כאן פעם כתבה שאמר לה גם פרופ' לרפואת ילדים) שהנקה עד גיל 3 חודשים היא קריטית לתינוק, עד חצי שנה חשובה מאד, ומעבר לזה- בונוס.
כך שאם הגעת עד גיל 3 חודשים כל הכבוד לך! זה באמת לא פשוט, במיוחד למי שלא זורם לה בקלות פיזית ונפשית.

לדעתי, ואני יודעת שיהיו לי פה מתנגדות, בריאות הנפש שלך יותר חשובה כרגע, וההרגשה הגועלית שלך בהנקה גם עוברת לילד, לא פחות מנוגדנים וכו'.
אני במקום דומה לשלך מהבחינה הנפשית שזה העיק עליי, הורדתי לאט הנקות והתחלתי לשלב יותר תמ"ל. את יכולה להחליט על הנקה אחת או שתיים שאת ממש משתדלת להקפיד, וככה תאותתי לגוף מתי בדיוק צריך חלב ויש סיכוי שלא יפגע היצור בזמן הזה.
קחי לך איזה שבוע כזה, ותראי איך את מרגישה- אם תרגישי הקלה, ושהסידור הזה טוב לך ויוצר איזון, וגם נותן לך מקום לרצות את 2 ההנקות האלו כי בחרת בהן וזה כבר לא הכרח (כי יש תמ"ל), מה טוב. אם תרגישי שעדיין מעיק ולא טוב לך, אני הייתי מוותרת. יותר חשוב אמא בריאה בנפשה ושמחה. ותאמיני לי שהקשר עם התינוק שלך לא יהיה פחות, הוא יקבל אמא רגועה ששמחה לתת לו לאכול ולראות אותו גדל ומתפתח, ומשקיעה כוחות בדברים אחרים בהתפתחות שלו.

בהצלחה בכל החלטה!
לא משנה מה את אמא מעולה! מבינה שהתינוק תכףבתי 123

בן 3 חודשים כבר יכול להיות לו מרווח יפה בין ארוחה לארוחה ולא כל שעה  ממליצה לך לראות יועצת הנקה אולי הוא לא יונק טוב ותעייף האמצע .. אולי זה רק במקום מוצץ..

 

קראתי לא מזמן שיש תופעה כזו של הנקה שברגע שמניקים משתחרר הורמון.. לרוב הנשים זה גורם רוגע והתאהבות ולחלק זה גורם בדיוק ההפך.. נראה לי שיש דרכים לשפר את זה גם

 

לדעתי תנסי עוד קצת עם יועצת הנקה ואם תבחרי בבקבוקים את עדיין אמא מצויינת !

אוי, מבאס נוראמיואשת******
עשה לי כואב קצת לקרוא את התיאור שלך. , כנה ונוגע ..
תראי לגבי לדעת שהוא אוכל מספיק והנקה כל שעה ודברים כאלו- את כל זה אפשר לפתור אם את רוצה
השאלה אם את רוצה
כי את ההרגשה הגועלית שיש לך מזה וההרגשה שזה שלך ושל בעלך ואת לא רוצה להתחלק עם התינוק, זה לא משהו שיש לו עצה טובה עד כמה שידוע לי. ואם זה עושה לך כל כל רע אז תפסיקי
חושבת שזה נפוץ יותר ההרגשה הזו בילד ראשון, אבל כן ממליצה לפני הלידה הבאה לדבר על הנושא עם בעל מקצוע ולראות אם זה משהו פתיר, בהנחה שאת רוצה כן להניק את הבאים כמובן. אני חושבת שזה שינוי כיוון חשיבה וזה משהו שאפשר (ולדעתי גם רצוי , אבל זה כבר אישי) לשנות
גם אם תניקי בעתיד רק חודש עדיין אין סיבה שתרגישי שזה מגעיל אותך ולכן כן כדאי לעבוד על זה
הגעת עכשיו לשלושה חודשים וזה מיוחד ומקסים
את יכולה להחליט שתעבדי על הנושא עכשיו ואת יכולה להחליט שמיצית, כל החלטה היא קבילה לחלוטין
פשוט לדעתי האישית כל עוד שזה מגעיל אותך אין טעם לעבוד על - איך אני יודעת שהוא אוכל מספיק וכל זה...

בהצלחה רבה!!
מסכימהאפונה
בד"כ כשערכים שחשובים לי מתנגשים עם הרגש הטבעי - (בכל תחום, מקיום מצוות ועד להתנהלות כלכלית) אני מנסה קודם כל לעשות עבודה על הרגש ולפתור את הדברים שמפריעים, כדי שגם תוכלי להיניק וגם תרגישי טוב.
לומר לך את האמת?אנונימית לרגע1
אני מעולם לא נהנתי בהנקה.. שמעתי שיש כאלה שכן. אני לא הצלחתי להגיע למקום הזה עדיין
עשיתי את זה כי הייתה לי יכולת/ חשבתי שזה הכי טוב לקטן. וכשהיה קשה או שהייתי בהריון סיימנו את זה בהדרגה
זה אומנם נשמע לא מעודד במיוחד אבל להפך אני חושבת שרובן של הנשים שאני מכירה עושות את זה כי צריך וזה טוב.
אל תחפשי את האלמנט של הכיף בהנקה. את עושה משהו שטוב לקטן שלך וזה לא פחות חשוב!! זו דעתי..

אבל היא סובלת. זה שונהמיואשת******
כל הכבוד לך על הגישה, לא מבינה איל אפשר להניק בלי להנות מזה..
אבל לסבול זה שונה מלא להנות
לדעתי
צודקת. אם היא סובלת זה שונהאנונימית לרגע1


כנראה יש לך משהו פסיכולוגייעל -ND

אולי תתייעצי עם איזו פסיכולוגית בעניין?

הביטוי " כנראה יש לך משהו פסיכולוגי"תוהה לי
די צורם לי..
ראשית כי נראה לי שסמנטית זה לא נכון לשייך למישהו משהו פסיכולוגי. וגם מה זה משהו פסיכולוגי? ושנית לי זה היה די מלחיץ לקרוא כזו קריאה שרירותית ובלתי מוסברת. אפשר להציע בעדינות שאולי טיפול פסיכולוגי יכול להועיל במידה וזה יושב על אספקטים רגשיים.
יכול להיות שלא הבנתי בכלל מה שהתכוונת לומר..
אני מניחה שהיא התכוונה בדיוק למה שכתבת בסוף...חילזון 123


זה בדיוק זה, אספקטים רגשייםים...

ושל התפיסה שלה של מה זו הנקה ומה זה מקום ששייך לאינטימיות עם בעלה

זה נשמע מעבר לענייני נוחות וההתשה של עצם ההנקה

ולכן פסיכולוגית אולי תוכל יותר לעזור וזה פחות עניין ליועצת הנקה- למרות שכנראה אפשר גם להעזר ביועצת כדי לייעל את ההנקה עצמה

שבוע טוב!נ.מ.ש

דבר ראשון מעריכה מאד כל אחת שהקדישה זמן והגיבה לי...

גרמתן לי להרבה מחשבות....שעדין פעילות....

אני בהחלט מודעת לכך שזה ענין של תפיסה, ומנסה להבין את שורשה....

עדין לא הגעתי להחלטה, 

אבל מרגישה יותר טוב עם זה....

האמפתיה והעצות שלכן כל כך מועילות, אז תודה!

 

תרגישי חופשי להפסיקיש בי אהבה**
לא מבינה את כל ה"ההתאבדות" הזו על הנקה.
יש דברים יותר חשובים כמו אמא נינוחה ורגועה. ולא צריך להסחף עד בריאות נפשית. אפשר להסתפק גם ב"לא מתאים לי".

אף פעם לא התחברתי להמרה. לא הבנתי מה כיף בזה. אחרי שהנקתי את הגדול שלי 8 חודשים, בשני מבית החולים התחלתי לשלב תמ"ל כשהרגשתי שזה גדול עליי. ב"ה יצא ילד מהמם (-:
ואיזה הבדל בנחת שלי ובתפקוד שלי. חבל על הזמן.

צריך לבחור את המלחמות שלנו. אני וויתרתי על המלחמה הזו. ממליצה לך גם.
לא בדקתי אם כבר כתבו אבל-יועצת הנקה טובה!מיקי מאוס
אולי לא יונק כמו שצריך ולכן זה כל שעה.ברור שזה סוחט אותך כשזה כ"כ אינטנסיבי, ויכול להיות שכשזה ייכנס לשגרה נינוחה כן תרגישי יותר טוב גם רגשית.

בקשר לזה שזה מקום ששמור לזוגיות יכול להיות שבאמת ההרגשה הזו לא תעלם גם עם ההרגל, ואז אולי באמת אין מה לעשות וההתנגדות הרגשית תישאר. אבל יכול להיות שכן ישתנה אצלך משהו... (נשמע שלא נחשפת הרבה להנקה כילדה כי בשבילי זה היה תפקיד טבעי יותר אפילו מכל דבר אחר;))

נשמע שזה חשוב לך, אז אני חושבת שכדאי לך לנסות לשפר את החוויה.
אבל אם לא יעבוד- אין ספק שעדיף לתת תמ"ל אולי אפילו רק חלק מהזמן מהזמן (גם עם זה יועצת הנקה יכולה לעזור כך שיישמר מה שאת כן רוצה בו) ולא להקשות על עצמך כל כך. תינוק דורש כל כך הרבה גם בלי זה. ואמא רגועה ומאושרת שלא מניקה היא ללא ספק אמא אפילו טובה יותר ממניקה ממורמרת
מה עם לשלב? ישאיר לך את היתרונות של הנקה אבלוואוו
בפחות לחץ שזו התזונה הילדה... תניקי כשנוח לך ותתני תמ"ל כשפחות.. רק קחי בחשבון שאולי בהמשך הוא יתרגל לבקבוק ולא ירצה הנקה
סליחה על התגובה החריפה אבל חייבת להגיד משהויש אין סוף
כדי להפסיק להניק בעיני צריכה להיות סיבה מאוד מאוד מאוד טובה.
מרגיש לי שלאחרונה עם כל השרשורים בנושא, ואמהות ששמעתי מסביבי,
היד מאוד קלה על ההדק בנושא הזה.
הנקה זה הרבה מעבר לאוכל,
זה החיבור של התינוק איתך ושלך איתו, זה החום, זה משכך כאבים, זה מרגיע, זה מרדים, ובעיקר- זה האוכל הכי בריא ונכון בשביל הילד שלך.
ושום תחליף לא מתקרב לזה.
אז נכון שיש מקרים חריגים, שבהם צריך לוותר על ההנקה,
אבל הם *חריגים*.
ובעיני להספיק הנקה כי קשה לי קצת/כואב לי/לא כיף לי, זה לא סיבה מספיק טובה!!!!
זה הילד שלך!!! בגלל אי נוחות שלך, תמנעי ממנו את הדבר שהוא הכי צריך בעולם כרגע?!
מרגיש לי שנשים לא מספיק מבינות את החשיבות...
לשים את צרכי הילד שלך לפני הצרכים שלך, זה הכי אימהי וטבעי. תרבות המערב קלקלה לנו את הטבעיות.
אז תעשי מה שאת חושבת, זה גם לא אישי, זה באופן כללי על כל הנושא...
אבל בעיני, כל עוד זה ללא משהו חריג מאוד בעיני אין כל 'אישור' להפסיק.
אני מבינה שיש אילוצים שהם חשובים לא פחות מההנקה.. וכן בריאות נפש האישה חשובה.
אבל שכל אישה תברר עם עצמה עד כמה זה מנוחות או באמת מסבל.
ותחשוב כמה היא מוכנה להקריב למען טובת הילד שלה
זכותך לחשוב ככהרינת 29

אבל בתור מי שמניקה כרגע אבל נתנה בקבוק בעבר, אני רוצה לספר לך שהיתרונות של ההנקה לא כ"כ מורגשים.
נכון שהמחקרים מוכיחים שהנקה זה בריא יותר אבל בפועל כמעט כל אמא שנתנה בקבוק יודעת שהילד שלה לא היה חולה יותר מילדים שינקו. גם בקבוק מרגיע, מרדים והאכלה איתו מעניקה חום כאשר התינוק מעורסל בחיק ההורה (בגיל קטנטן זו הדרך היחידה להאכיל. נכון שבהמשך התינוק מסוגל להחזיק לבד בבקבוק אם ההורים רוצים אך הם יכולים להקפיד לתת לו בערסול).

 

אני לא יודעת למה אף פעם לא מדברים על הקשיים או בעיות שתינוק יונק סובל מהן כמו מיעוט חלב אצל האמא (למשל אם היא חולה או סתם בשעות הערב שלהרבה נשים יש פחות חלב), פטריות בלשון, חוסר זמינות של האמא (כשטבלתי אחרי הלידה התינוקת שלי צרחה שעה בזמן שהייתי במקווה. הנקתי לפני שיצאתי אבל כאמור בשעות הערב אין לי הרבה חלב והיא לא מסכימה לקחת בקבוק).

זה נכון שיש מקרים שמפסיקים בקלות יחסיתמיואשת******

אבל קשה לי להאמין שהודעות משתלחות צדקניות ונחרצות כאלו ישפיעו על מישהי להמשיך.

בדיוק בגלל נשים כמוך נכנסתי לדיכאון עמוק עמוקלמה לא123
אני ממש רועדת
כל אמא יודעת שזה הכי טוב ואני יכולה לדקלם לך מתוך שינה בדיוק מה עושה חלב אם לילד. ואת כל המרכיבים שלו
אבל הנפש שלי לא היתה בנויה להנקה. מוסר כמה שזה נשמע. אני התאבדתי על הנקה בגלל כל מה שאמרת וכולם סביבי חפרו לי על זה והרגשתי שאם אפסיק להניק אהיה האמא הכי גרועה בעולם
ההנקה ממש לא באה לי בקלות והיו ימים שלא היה לי מספיק חלב. עד שנכנסתי לדכאון בלי לשים לב ולא יכולתי לצאת מהבית רק עם התינוק כי הוא צריך לינוק ואז עוד ילד וכל ההריון אני רועדת ולא מהלידה אלא נההנקה ואז עוד ילד.
עד שבעלי לא נתן לי להניק. בילד הבא לא הנקתי כמעט בכלל וזה רק בגלל שהשקעתי יותר מידי בילדים הקודמים
הנפש של האמא יותר חשובה מכל אוכל שבעולם
ואני נותנת תמל ומשקיעה בילדים לא פחות מכל אצא אחרת שמניקה
וכל אחת זו ההחלטה שלה ולאף אחד אין רשות להתערב
וגם היום כולם מתפלאים. את לא מניקה? לא!!!
ועוד משהולמה לא123
מי שהנקה באה לה בקלות לעולם לא תבין מישהי שזה בא לה בקושי. הראש שלך כל היום סביב הארוחה הבאה. אני זוכרת שפחדתי מכל בכי שאולי הם רעבים ואצטרך להניק. אמא לא אמורה להרגיש ככה
יכולה לאמר שאי אפשר אף פעם לדוןציפור גן עדן

בהנקה יש הרבה "רגשי"

ואני לא חושבת שהוגן לאמר על מי שבוחרת באופן מושכל לא להניק

שהיא אמא רעה ואנוכית ומקדימה את צרכיה לאילו של התינוק

אם אישה הגיעה להחלטה כזו,

מן הסתם זה נעשה אחרי הרבה מחשבה והתחבטויות ובלב כבד

וחבל להוסיף לה מעבר למצפון שכבר יש לה.

 

 

מסכימה בגדול, אבל כאן לא נראה שהוקדשה מחשבה רבה לענייןמיכל12345
בתור מניקה אני יכולה להודות שיש המון המון סיבות להפסיק להניק.
אבל כאן היא אומרת שזה ״מגעיל״ אותה ועוד יותר מקומם - שהמקום מוקדש לבעלה. עם כל הכבוד לבעל, המטרה של השדיים אצל אישה היא להאכיל את התינוק ולא לשעשע את הבעל.
איך אפשר להתווכח ולשפוט הרגשה של מישהי ?מיואשת******
אני לא מבינה את השפיטה הזו
ככה היא מרגישה ואת יכולה לא להבין אבל לא מקומך לשפוט כמה זה בסדר או לא בסדר מה שהיא מרגישה

ולהתעלם מתפקידם המיני של השדיים זה , סליחה, הזוי. יש להם גם תפקיד כזה. לא רק להאכיל את תינוק . ויש לזה גם מקורות ביהדות (מי אמר שיר השירים ולא קיבל) להתעלם מ דיסוננס שזה עלול ליצור לפעמים זה להתעלם מהמציאות . כמו שתפקידו של הנרתיק הוא לא רק להוציא את התינוק.
לשעשע את הבעלרקלתשוהנ
איזה ביטוי דוחה ולא במקום
ולא נכון בעליל
לא אפרט אבל לא נכון בעליל
לא מסכימה עם האמירה הזו.מיקי מאוס
אין לאף אחד מדד מהי "סיבה מספיק טובה" לאחרת.
ובטח ובטח שאמא לא צריכה 'אישור' מאף אחד!

כדי להפסיק להניק צריך פשוט לא לרצות את זה.

מסכימה שחשוב לעודד נשים להניק כי היום הרבה לא מספיק חשופות לזה ויש מחסום טכני או רגשי או חברתי שקל למוסס עם הדרכה טובה ואז לאמא לתינוק טוב יותר.

אבל- ברגע שלאמא או לתינוק לא טוב עם המצב אז איבדת את היתרון העיקרי של הנקה.
כי השדר מהאמא שזה מכביד ומעיק עליה יעבור לתינוק.

חוץ מזה שלגדל תינוק זה משימה לא פשוטה ותאמיני לי שלכל אמא יש ים של ייסורי מצפון גם ככה והיא רוצה לתינוק שלה את ההכי טוב. לצמצם את זה ללהניק או לא זה שטות! לאמא שההנקה לא באה בקלות התעקשות לא נכונה יכולה להוביל אותה להיות פחות חמה וסבלנית וזה הרבה יותר חשוב..

אם מבחינתך זה המדד הכי משמעותי בטיפול בתינוק- תתאבדי על זה בכיף שלך (ואני אומרת כמישהי שהקריבה עבור הנקה הרבה, כי התאים לי). אל תפילי על נשים אחרות תפיסת עולם צרה כזו.
ותיזהרי גם מההשלכות של אמירות כאלה לנשים אחרות - במצב העדין של תינוק חדש אמירות כאלה יכולות להפיל אמא מבחינה רגשית
כתבת יפה. אבל חולקתלמה לא123
על מה שאמרת שנשים לא מספיק חשופות להנקה
כולם חשופות לשטיפת המוח של בעד ההנקה ולכן יש ככ הרבה ייסורי מצפון כשהן מפסיקות להניק
תלוי באיזה פורמטמיקי מאוסאחרונה
זה נכון שבעולם המידע הרפואי והפרא רפואי דוחפים את זה אפילו יותר מדי. (זה כתגובת נגד למה שדחפו נגד לפני 2 דורות ;) )

התכוונתי שלא נחשפים לזה בצורה טבעית ובריאה - אם אין חברות שילדו לאחרונה ואין אחים קטנים שינקו. עלונים לא בדיוק משתווים לחוויה...

בחברה הדתית בד"כ זה לא המצב כולן חשופות. הלחץ החברתי עושה את זה בהגזמה
איזה תגובה מסעזעת!!! אין לי מיליםחולת שוקולד
את באמת חושבת שמה שאישה שגם ככה מרגישה רע עם עצמה צריכה לשמוע זה שהיא באמת רעה?
את חודבת שהיא לא מודעת כבר ליתרונןת של הנקה ולכל מה שאמרת?
ומה זה בכלל עניין שלך, זה פוגע בך אישית אם היא לא מניקה? מעבר לזה שהגישה שלך פשוט לא נכונה זה פשוט לא עניין שלך, את עם הילדים שלך מוזמנת להתאבד על הנקה

את עובדת ושולחת ילד למעון או למטפלת? את לפעמים קצת חסרת סבלנות לילדים? את לא מכינה להם כל יום קינואה ולפעמים הם אוכלים ממתקים? אם כן אז את מקדימה את עצמך לילדים ואת לא אמא מושלמת, זה לא בסדר! (צינית)

ולמה את חושבת שהסיבה שלה לא מאוד מאוד מאוד טובה? לחיות בהישרדות וקושי נפשי זה לא סיבה מספיק טובה???
בתור אחת שמעניקה הנקה מלאה את גורמת לי לרצות להפסיק לגמרי.מחשבות....
סליחה אבל יש לך טעותממצולות
וזה בדיוק ההפך ממה שכתבת
תרבות המערב לימדה אותנו לשים את צרכי הילד לפני צרכי האם וזה לא צריך להיות כך.
פעם הההורים היו שולטים ביד רמה על הילדים,
ברגע שהאבא היה חוזר הביתה ישר היתה לו ארוחה מוכנה ואף אחד לא דיבר איתו עד שסיים,
אם ילד רצה לבקש משו הוא היה שוקל את מילותיו לפני אלף פעם,
פעם אם לא היה כסף בבית היו שולחים ילד בן 12 לעבוד בשביל לכלכל את משפחתו והיו מעדיפים שיוולד בן רק בשביל שיוכל לעזור למשפחתו וכו..
וזה בדיוק מה שנקרא לשים את צרכי ההורים לפני הילד,
גם ההלכה מתיחסת לזה
במידה והאם כורעת ללדת ויש סכנה לה ולעובר היא קודמת.
אז תרבות המערב לימדה אותנו שאנחנו צריכים לתת את צרכי הילד לפננו וזה לא תמיד נכון,
כי בסוף התוצאה זה אמא שקורסת ואז לילד אין אמא אז מה הרוווח?
חבל שאתם רואות את זה ככה...יש אין סוף
לא באתי לפגוע באף אחת, באמת!
מקבלת לגמרי שיש בנות שזה פשוט עושה להן רע ופוגע בהן.
רק כאב לי לדעת שבהינף יד מוותרים על ההנקה...
סליחה ומחילה מכל הלב במי שפגעתי בה.
לגמרי לא התכוונתי. גם לי לא היה קל עם ההנקה, אבל עשיתי כל מה שיכולתי כדי להילחם עליה, כי זה ככ חשוב בעיני...
מסייגת את דברי . משתדלת לא לשפוט.
בטוחה שלא התכוונת לפגועלמה לא123
לא הבנתי מי מוותרת בהינף יד. זה מאוד נדיר. יש הרבה יותר נשים שמתאבדות על זה
אז מה תהליך קבלת האישור? צריך להגיש לך בקשהשאלהשאלה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ד בסיון תשע"ט 15:33
בכתב?
או במילים אחרות, צאי לי מהגוף.
הכנה ללידה. נשמע לי כמו משהו מעולה ברמותקיפי.
שיכול לעניין פה נשים
(ואין לי רווח אישי מהעניין )


אז הייתי שוב אצל הרופא...הריונית45
שבוע 18+3.
ניסה לראות את מין העובר והתנוחה ממש לא איפשרה.. עשינו גם וגנאלי וגם שם הוא לא ממש ראה אבל אמר שזה נראה לו כמו בת ב-80% אבל ממש ממש לא בטוח.
שאלתי אותו אם הוא רואה שפתיים והוא אמר שזה מוקדם מידי.. הוא קבע שזו בת כי הוא לא רואה את איבר המין הזכרי.. הוא אמר שכשיש איבר מין זכרי הוא פשוט רואה ופה לא...
פעם שעברה שבדקנו את מין העובר הייתי בשבוע 16+5 ואחרי 40 שניות הוא אמר 80% בת...
אוקיי, אז יש בת ככל הנראה. מזל טובאנונימית לרגע1
אצלי עד הלידה אמרו ליR&R

שלא רואים שזה בן - אז זה בת

וזה חזר על עצמו בכל האולטראסאונדים ...

נולדה בת

ולא ראו בשלב מסויים איבריים נקביים?הריונית45
זה נראה לי דקות חדה מידי בשביל אולטרסאונד ..העוגב
תלוי איזה אולטרסאונדפיג'מה
במכשירים הטובים אפשר לראות מוקדם... החל משבוע 14 (אם אני לא טועה) כמובן אם העובר בתנוחה הנכונה..
אני חושבת שהמכשיר הוא מכשיר טוב..הריונית45
התנוחה לא הייתה מספיק טובה (אפילו בבדיקה וגינלית) אבל הוא אמר שהוא לא רואה איבר מין זכרי כך שזה 80% בת (כי כשיש אז הוא רואה)אבל הוא ממש לא בטוח.
וכפי שציינתי אותו רופא באותו מיכשור בשבוע 16+5 אמר לי אחרי בדיקה של 40 שניות שזה 80% בת והוא לא מאמין שזה ישתנה..
הגבתי ל'העוגב' שכתבה שנראלה שזופיג'מהאחרונה
דקות חדה מידי בשביל האולטרסאונד
לאR&R

פשוט ראו שזה לא בן

גם לי זה היה מוזר

ולכן אמרנו שעדיין יש סיכוי  אחד שזה בן

בסקירה מאוחרת לא אמרו שרואים רחם וכד?אנונימית 50
אומנם יש לי בן אבל זכור לי שבדקו אשכים למשל.
אז תוהה לעצמי איך אפשר לדלג על זה
לא עשיתי סקירה...R&R


אמורים לראותרסיס אמונה
אני ממש זיהיתי וגם הרופא הראה לי כמה פעמים..
ממש רוצה עוד ילד, אבל מפחדת להתחרט🙉ניק חדשה
מפחדת שכל הסיבות של למה לא יהיו נכונות ונשכח את כל הסיבות שכן רצינו ... אנחנו בצומת דרכים של התלבטות ממש גדולה..
מה עיקר ההתלבטות?נוג

הי לך..

מה עומד במרכז ההתלבטות??יש לך עוד ילדים?

אחד בן שנה+-. שאולי נכנס למצב של לחץ בעבןדה וגם שאני לאניק חדשה
מרגישה טוב בהריון. ואז תהיה תקופה לחוצה ועמוסה וכשיש אחד זה ממש נח ופשוט בלי יותר מדי בלגן... מצד שני אני ככ רוצה.. תמיד יהיו תקופות קשות ועמוסות ולא זה השיקול האמיתי שצריך להיות...
שיקול אמיתי הוא מושג סוביקטיבימיואשת******

אצל אחת הוא נכון ואצל אחרת לא

מסכימה עם זה שתמיד יש תקופות עמוסות וגם שתמיד לא תרגישי במיטבך בהריון (למרות שיש כאלו שטוענות שזה שונה בין ההריונות אבל לא כדאי לבנות על זה)

אם יש בזמן הקרוב תקופה שבטוח בטוח תהיה עמוסה אז זה לדעתי יכול להיכנס במסגרת השיקולים, אבל אם זה משהו באויר, שיקרה מתישהו, ולא ברור מתי... אז לא הייתי מכניסה את זה כי זה תמיד יכול לקרות באמת...

מה הבעל אומר?

שהוא רוצה אבל עדיין לא מיצה את הראשון ורוצה עוד קצת...ניק חדשה
אבל מפחדת שהמרווח בינהם שיהיה קטן יעשה את הכל קשה יותר... וגם מה המשפחה תגיד...
ילד קטן זה אומנם להחליף טיטול ולקלח ולהאכיל וכואנונימית לרגע1
שזה דורש אין ספק. אז מחכים שלפחות ילך..
וכשהוא הולך זה לרדוף אחריו, ולדאוג שלא יכניס דברים לפה, וללמד אותו גבולות. אז מחכים שיגדל...
וכשהוא גדל זה ללמד אותו להיות בטוח במקום שלו,יחס לחברים, התמודדות עם שינויים פיזיים שהוא עובר וכו..

בקיצור- קושי תמיד יהיה זו אותה הגברת בשינוי אדרת
צריך לזכור גם שקושי הולך ובא ויכול להיות שדוקא יהיה לך כיף ונפלא ונח

אולי תנסי לחשוב במובן אחר: למה את רוצה את זה? ולא למה לא



באמת שאלה טובה... חייבת לחדד לעצמי. תודה!ניק חדשה
אבל למה באמת אנשים רוצים עוד ילדים?
בגלל שזה הטבע שלנוחולת שוקולד
אהבה לילדים/ רצון להמשכיות/ רצון לטפח משהו משלנואנונימית לרגע1
אוי וי.מיואשת******

לא שוב השרשור הזה

 

אני לא חושבת שזה משנה למה אנשים אחרים רוצים. משנה מה את רוצה, ובעלך. וגם לא משנה למה כל כך. תרשמי לעצמך למה את רוצה, בעד ונגד , תראי אם הנגד יכול בכלל להשתנות, תדברי עם בעלך. תחליטו

אף אחד לא יגדל אותם עבורך ולכן למה אנשים אחרים עושים משהו לא כל כך רלוונטי לדעתי

אלא אם כן את מחפשת למקד את עצמך.

 

למה אני רציתי? כי רציתי. זהו בערך... ;)

זה עוזר לי למקד. כי הרצון מבולגן כזה ולא מדויקניק חדשה
מה זה עוד לא מיצה?למה לא123
הילד לא נעלם כשנולד לו אח
נראלי הוא התכוון לפניות נפשיתניק חדשה
תשבי בשקט ותשאלי את עצמך מה את רוצהים...אחרונה

אם התשובה שלך היא עוד ילד עכשיו פשוט תיהי שלמה עם עצמך ועם הרצון שלך ולא משנה כמה ואיזה סיבות יש ללמה לא,

ואם התשובה שלך היא לר כרגע אז שוב פשוט תיהי שלמה עם זה בלי קשר לסיבות של למה כן

מחשבות על הריון נוסף...אם כל חי

- לא לראשי-

כותבת אולי בעיקר כדי לפרוק וקצת לסדר את החשיבה...

הבובה כבר בת 10 וחצי חודשים. ילדה שלישית.

אצלי יש בראש אמירה ברורה אחרי כל לידה שאני מונעת לפחות לשנה. לא אופציונלי אפילו להפסיק מניעה לפני.

כי חשובה לי ההנקה, חשוב לי להיות בנאדם ולהתאושש אחרי הלידה, לחזור לכוחות ולשמחת חיים הרגילה שלי.

והנה המועד מתקרב... כבר הרבה זמן אני איפשהו עסוקה בזה. מצד אחד וואו קשה לי בהריונות. מצד שני יודעת שאני רוצה עוד ילדים ועכשיו תקופה סבירה בחיים , אין דברים לחוצים מדי.

עכשיו אני צעירה, יותר קל ללדת בגילאי העשרים מאשר בשלושים המאוחרות והארבעים...

דחיה לא תפחית את הקושי שבהריון רק למשוך עוד זמן. והאם אני רוצה את הזמן הזה? רוצה שהילדים יגדלו ביחד חברים קרובים.

נקודה נוספת משמעותית היא שאני ממש סובלת מחוסר חשק. בניגוד לאחרי לידות קודמות הפעם זה ממש קיצוני.

מי יודע אם בגלל ההנקה או מהגלולות. סחבתי את זה עד עכשיו כי פחדתי משינוים. אבל נמאס לי מהמצב. וכאן השאלה היא מה אני עושה... להחליף אמצעי מניעה? להפסיק בכל מקרה?

 

רגע רגע ויש כאן אבא בסיפור של התינוק שלא קיים...

בפעמים הקודמות הוא זה שהתפרצף וגרם לי לחכות עוד קצת( אצל הראשון מסיבות רפואיות הוספתי עוד כמה חודשים של מניעה על השנה הראשונה, אצל השני- בגלל בעלי מנעתי עוד)

אז העליתי לפניו את הנושא. כשבעצם אני די במחשבה שאני בשלה ומוכנה להפסיק עוד חודש חודשיים את הגלולות.

התגובה שלו הייתה גברית במהותה-

קודם כל- מה, לפחות עוד שנה....

כששאלתי אותו אם הוא באמת מתכוון, התנצל ואמר שעד לרגע זה בכלל לא חשב על הנושא. וואו הייתי בהלם. מהרגע שאני יולדת אני סביב המניעה וההשלכות שלה.

אז רק אני זו שבכל יום בוחרת מחדש לקחת גלולה, צריכה לזכור ואוי ואבוי שלא לשכוח. פלא שזה נוכח אצלי כל כך?!

אז זה נשאר פתוח. באיזשהו מקום אני יודעת שאולי הוא יתנגד וירצה לדחות עוד, או במקרה היותר טוב, ישאיר את זה פתוח לרצוני.

וכאן נכנס הפחד הזה משינוי, הקושי בלזהות מה אני באמת רוצה, החשש מאיך תשפיע כל בחירה על החיים שלנו בהווה ובעתיד...

וזה הכל. ואולי- זה הככככללללל....

מתפללת שה יכוון דרכי בדרך הנכונה והכי מתאימה לנו.

אמןאמא וגם
נשמע שבסוף את בעיקר פורקת.. שבע”ה כל זה יעבור לכם בקלות.
לגבי נושא הגלולות–הרבה פעמים הן משקיעות באופן קיצוני לגבי חוסר החשק.
לא יודעת אם בשלב כזה… כי מאד תלוי כמה זמן המניעה עוד… אבל לפחות להבא נשמע ששווה לנסות להחליף אמצעי.
תודהאם כל חי

באמת צריכה לשקול היטב לפעם הבאה אם שוב סרזט או לא...

היו כ"כ הרבה שירשורים לאחרונה על המושא הזהניקיתוש
התובנות שלי, ילד צריך להגיע באהבה של שני ההורים
בלי לחץ של תיכנונים ושל מה שנראה מתאים עכשיו.
אם את כבר בחשש של להפסיק כשעדיין לא עברה שנה, שחחרי. קחי לך הפסקה גדולה יותר וגם שבעלך ירגיש רוצה יותר.
לגבי הבעל, הם פחות חיים את המניעה, המחזור וכו' אז הם גם פחות חושבים על תינוקות. עכשיו שזרקת לו את זה, זה יתחיל לחלחל.
בכיף ובשמחה, תהיה לך משפחה מקסימה בעזרת ד'
אהבתי את התובנהאם כל חי

זה באמת כך. שילד יגיע רק למקום רצוי ואהוב,

זה לא שאצלי זה מלחץ או ללא רצון,

פשוט אני בנאדם קצ תמרובע, שהכל צריך להיות בתבנית הרגילה, 

כל יציאה מזה מכניסה אותי קצת למצב מאתגר

בשבילי זו עבודת חיים לזרום עם הקצב של החיים ולא לתכנן כל דבר, וגם אם מתכננים- לקבל בידיים פתוחות את מה שהקב״ה נותן.

טוב נראה מה יהיה הלאה...

כתבת שתי אפשרויותתיתי2
או שהוא יתנגד
או שהוא ישאיר את זה לרצונך/החלטתך.

למה לא- להחליט ביחד?
לדון ביחד
להקשיב אחד לרחשי ליבו של השני
לחשוב ביחד על כל ההשלכות
על ההשפעה על שאר הילדים
הפרנסה
העומס שלך
ובעיקר החשק. הרי זה נוגע לשניכם.
ולהחליט שמפסיקים למנוע רק כששניכם רוצים ומרגישים מוכנים. ועד אז, כל פרק זמן תפגשו כדי לדבר איפה אתם נמצאים- מה מרגישים? מה השיקולים השונים?
ההחלטה היא משותפת.
וכך לא תרגישי שכל האחריות עלייך
יהיה לך שותף שיעזור לך לזהות מה את מרגישה באמת
ושותף בכל ליבו ורצונו להבאת החיים החדשים לעולם!
תודהאם כל חי

ממש גרמת לי להתרגש ממה שכתבת.

זה כל כך נכון וכל כך אמיתי שזה צריך להיות בשיתוף אמיתי.

הקטע שבעלי לא טיפוס שלוקח אחריות על החלטות( אפילו החלטות פשוטות כמו לאיזה צימר לנסוע , מתי להשכיב את הילד וכד) 

לפעמים זה נוח לי כי אני טיפוס יותר עצמתי והחלטי

לפעממם זה קשה לי כי אני רוצה שיהיה קצת יותר ״גבר״

העלית פה נקודה רגישה ואני חושבת שדווקא במקום הזה של הבחירה הזוגית בנושא ילודה יש לי/לנו מקום לעשות עבודה זוגית...

תודה על התובנה

הוא החליט להתחתן איתך...תיתי2
הוא מסוגל להחליט להביא עוד ילד לעולם...

יכול להיות שזה יקח לו יותר זמן, אפילו הרבה יותר זמן. "עוד שנה ככה" כמו שהוא אמר לך.
זמן להרגיש את עצמו, זמן לעכל, זמן להחליט בנחת.
ולי נראה שלא סתם התחתנתם.
את ממהרת, מתקתקת, מבצעת.
מהלידה כבר חושבת הלאה, ו10 חודשים של התלבטויות זה מספיק לך. את קופצת למים לפני שאת בטוחה שזה באמת מה שאת רוצה.
זה נפלא. אלה תכונות חשובות מאוד להחזקת משפחה והתקדמות בחיים.
ויחד עם זאת, את יכולה להרוויח מהרוגע של בעלך.
להרוויח את החיבור הפנימי לעצמך.
תני לעצמך זמן.
כי זה מה שהוא מבקש.
וכנראה לא סתם, אני מאמינה (וזה ממש מוכח בחיים שלי...) שבעלי משקף לי את עצמי. ואם הוא אומר לחכות, זה כי הוא מרגיש גם אותי בעומק ומרגיש שאני גם צריכה זמן.
כל הרגשה שלי או שלו, שייכת לשנינו. ולכן חייבת תשומת לב שקולה.

(יש הבדל בין החלטות קטנות של החיים, כמו מקלחת לילד וצימר לחופש, שלפעמים גברים חווים אותם כלא משמעותיים... מה זה משנה... אז משאירים את ההחלטה למי שכן משנה לה.
בהחלטות גדולות זה משנה מאוד. רק שיטת קבלת ההחלטות שונה, וצריך ללמוד אותה. לשאול- מה אתה צריך כדי להגיע להחלטה שלימה?)
את כותבת ממש יפה כי לעולם חסדואחרונה
^^^^^ כתבת נכון ויפה כל כך. מצטרפתמיואשת******


אני פוחדת ששוב יש לי כימימצפה להריון בעה
החודש שוב דימום לפני הזמן עם רעב קיצוני וכאבי חזה ממש ואתמול כביכול קיבלתי מחזור אז יחסתי את הכל למחזור אך הדימום שונה אין דם זורם אלא רק קרישי דם סליחה על התיאור עם כאבי מחזור קשים מאודד
ככה היה לי בהריון הכימי ואני מפחדת לבדוק בכלל 😢😢😢😢😢
חיבוק גדול!הריון ראשוןןאחרונה
שה' יתן לך הרבה כוח.
שורף לי בבטן התחתונהעינתוש
היי בנות, יודעות לעזור לי, אתמול התחיל לי עקצוצים ושריפה כזו בבטן תחתונה מצד שמאל עד האגן. סיימתי מחזור לפני שבועיים וחצי, אז זה לא מחזור. יתכן שיש לי דלקת? לדאוג?
בוקר טוב שמרית31
אשמח לדעתכן, זוג פלוס תינוקת בת 4 חודשים (חמודה).

שאלה טיפה פחות מקובלת להוויה / חברה הישראלית. אתמול בעלי דיבר איתי על כך שאולי עדיף להסתפק בילד אחד. הוא מאוד רוצה עוד ילד אבל מפחד שלא נוכל להתייחס אליו כהורים.

אמרתי לו שלדעתי הוא מרגיש כך כי זו תינוקת שצריך לטפל בה סביב השעון ואולי עוד שנה כשהיא תגדל היא תהיה יותר עצמאית ויהיה יותר קל.

מצד אחד אני מרגישה כאילו הוא הוציא לי את המילים מהפה, אבל מצד שני אני חוששת שאתחרט ( וגם בשבילה שיהיה לה אח / אחות ). אני בת 35 ולא יודעת מה לעשות.. במצבי לא נראה לי שכדאי לחכות יותר משנה. (במידה וכן נחליט בחיוב)..

האם זה נהיה טיפה יותר קל כשהילד בן שנה-שנתיים?
בהחלט.מוריה
ככל שהילד גדל הטיפול פחות אינטנסיבי.
וגם, אם יש לו אחים אז הרבה פעמים הם גם משחקים ביחד. ולא צריכים את ההורים שיעסיקו אותם.
הי כנסיאני זה א
קודם כל ככל שהם גדולים זה נהיה יותר קל אבל ברור שצריך גם לקחת בחשבון שיכול להיות שההתחלה של השנים הראשונות לא תהיה קלה. לדעתי אח או אחות זה כן משהו חשוב לילד ואני לא מדברת על עוד 10 אחים אבל ממה שאני שומעת מילדים יחידים אז נכון כשקטנים זה אולי כייף כל התשומות לב מופנית אליהם אבל ככל שגדלים זה דוקא לפעמים מעיק וגם קצת בפן הרגשי שיש עוד מישהו לחלוק איתו את המשפחה. תחשבי גם על זה שבעזרת ה תאריכו ימים ותהיו בריאים אבל במידה ותצטרכו עזרה בבגרות הכל יהיה על ילד אחד זה לא קל בכלל. אז כן לא הייתי נלחצת ומחר בבוקר נכנסת להריון אבל כן רוצה שזה יקרה בשנה שנתיים הקרובות..ואם אני זוכרת נכון את אחרי ניתוח אז ממילא צריכה לחכות קצת.. בכל אופן זו דעתי את ממש לא חיבת לקבל אותה מה שטוב לכם כמשפחה זה מה שנכון.
לדעתי זה לא נהיה יותר קלסיה
להפך. ילדים קטנים בעיות קטנות ילדים גדולים בעיות גדולות.
לפעמים תינוק קטן באיזה מובן שמים בעגלה והולכים זה יותר קל מאשר תינוק בן שנה שזוחל וצריך להשגיח שלא יכניס לפה משהוא . או אפילן גיל שנתים זה אלפי עינים שלא יטפס . יכנס לבריכה פתוחה . ירוץ לכביש וכו. זה אין עם תינוק בן ארבעה חודשים.
אבל!!!!!!! למרות כל זאת לא הייתי נשארת בחיים עם ילד אחד ולדעתי ברור שמצטערים על זה. זה משהוא שלא יכולים לקנות בכל הון שבעולם ולא ניתן להחזיר את הגלגל אחורה.
אז קחי בחשבון עכשין כמה שנים יותר קשות אבל זה שווה.
מתחיל להיות יותר קל לדעתי עם ילד בן שבע -שמונה שכבר יודע ללכת לבד לחוגים ולחברים . כמובן אם זה בקירבת מקןם ופחות תלותי בך. בקיצור שהילד כבר עצמאי יותר
מבינה אותך,שאלהשאלה
לא זה לא נהיה יותר קל וכן, העומס גדל עם עוד ילד. אני באופן אישי לא הייתי נשארת עם אחד, זה נראה לי מעמסה קשה לילד להיות ילד יחיד במיוחד בארץ ובתרבות שלנו וכמעט לא הוגן לא לתת לו אח אם אפשר. לא חייבים משפחה ענקית אבל אני הייתי מביאה לפחות עוד 1. כמובן אבל שזאת החלטה אישית שלכם ורק אתם יודעים מה באמת נכון וטוב לכם ולמשפחה שלכם
זה לא יותר קל טכנית אבלסטלה100
כאשר אני רואה את שני הגדולים יחד משחקים, מספרים אחד לשני וכל, בהשוואה לאחיינית שלי בת יחידה מלית ברירה ְְְְְְשל ההורים, פשוט עצוב לי בשבילה. משעמם לה וההורים צריכים דווקא להתעסק איתה הרבה יותר. אפשר לחכות קצת שהתינוק יישן בלילה ושתמלאו כוחות מחדש.
הייבתי 123
בהחלט קשה לחשוב על עוד ילד כשיש תינוקת קטנטנה.. זה ממש טבעי
בקשר לעניין האידיאולוגי.. מי אמר שאם יהיה פחות יחס של ההורים בגלל עוד אח הילדה תגדל למבוגרת פחות טובה אנחנו חא יכולים לעשות חשבונות שמים ולא באמת יודעים מה טוב לכל ילד
בהתחשב בגיל שלך אולי לא כדאי לחכות הרבה זמן גם לילדים צפופים יש הרבה יתרונות למרות הקושי של ההתחלה (והוא עובר)
אמרת שאת חוששת שתתחרטי.. לדעתי אם ההחלטה לא להביא יותר ילדים לא בלב שלם לגמרי גם מהצד שלך זה ישאר אצלך בלב כל החיים
עונהאורוש3
הקושי של הטיפול האנטנסיבי בהחלט משתפר. שניים צפופים זה לא קל אבל לטווח הרחוק להיות ילד יחיד זה בודד, עמוס רגשית (כל האושר של ההורים עלי, הציפיות, הטיפול בזקנה) ופחות כיף. יש משהו מדהים באחים וזה לתמיד. עם כל ילד נולדת האהבה החדשה שהיא רק שלא אז לא צריך לדאוג למקום בלב. יהיה... ולא מדובר על חלוקת משאבים לעשרה. אלא לשניים.
מבינה אותך גם אני בערך בגילךמקורית 1
עם תינוקת אחת.. והלחץ מהסביבה יאאלה תביאי עוד אחד אין לך הרבה זמן.. מרגישה גם מצד אחד כן רוצה להביא מהר כי כבר מרגישה באמת שכדאי שיהיה לפחות עוד אח/ות לבת שלי אם לא יותר .. בע'ה והשעון מתקתק כמו שאומרים אבל מצד שני אני עוד רוצה לתת לה את התשומת לב שמגיעה לה כפעוטה רכה מאוד ולא רוצה להיות חסרת סבלנות או עצבנית .. אבל אצלי הפוך בעלי לוחץ על עוד אחד, הוא יותר גדול ממני בגיל.. באמת זה לא קל הורות בגילאים מבוגרים יותר מרגישים את זה, פחות כוחות וזה.. אבל אני מרגישה שצריכה עוד קצת זמן כאילו רק ילדתי צריכה זמן התאוששות והתאקלמות לאימהות..מבינה אותך לגמרי זה ממש לא קל
היא בת ארבעה חודשיםריבוזום

זה מוקדם לחשוב עכשיו על עוד אחד.

בהתחלה אחרי הלידה של הבכורה לא הבנתי איך יש מי שיולדת יותר מפעם אחת... איך אפשר לרצות עוד? אבל הזמן עבר, מצד אחד היולדת מתאוששת, ומצד שני הילד\ה גדל, ולאט לאט המצב ונקודת המבט משתנים

אם אני זוכרת נכון את בכל אופן צריכה למנוע שנה בגלל קיסרי? אז חכי שהילדה תהיה בת שנה. סביר מאוד שתרגישו לגמרי אחרת.

היאמא וגם
זה יותר קל כשהילד גדל לדעתי, מהבחינה הזאת שזה פחות תובעני ודורש את כל הזמן והכוחות..
והרבה יותר קל כשיש לו אח או אחות לחברה.
לדעתי האישית ילד ללא אחים עלול להיות מאד מאד בודד.
קצת מוקדםמתנסה
עכשיוהתינוקת קטנה, ככל שהזמן יעבור האינטנסיביות יורדת
אח זו המתנה הכי גדולה שאפשר לתת לילד, לא בהכרח עשרה, אפילו אחד. וילדים זקוקים באופן אמיתי להרבה פחות ממה שאנחנו חושבים שחייבים להעניק להם...

קצת מחשבה קדימה, כשההורים מתבגרים כל העול נופל על כתפיים של אדם אחד

ואחרי 120 שלכם נשארים לגמרי לבד
בכלל לא נהיה יותר קל אבל בתור בת יחידהפעם שנייה2

דווקא אני חושבת שככל שהם גדלים זה נהיה יותר קשה, הם כבר לא ישנים חצי יום אין לך את הזמן הזה בין לבין חייבים השגחה מלאה מלאה מרגע זחילה ובטח הליכה וריצה...

 

הבן שלי בן שנתיים וחצי דורש יחס הרבה יותר מאשר היה תינוק

ספרים, ישיבה על פאזלים , בצק, מפגשים עם חברים...וואו לא נגמר ועדין לא אשאיר אותו לבד.

 

יכולה להגיד לך מניסיון שלהיות ילד יחיד זה קשה , דווקא חברת האחים פחות חסרה לי כי גדלתי בקיבוץ בו תמיד כולם עם כולם ואין רגע לבד .

 

אבל בחגים שצריך כל הזמן לדאוג איפה ההורים יהיו , ובימי שישי אחרי שאני כבר נשואה והולכת למשפחה של בעלי אז שוב מה עם ההורים הם לבד...

 

שלא נדבר על זה שלילדים שלי לא יהיו דודים ולכן גם לא בני דודים מהצד שלי במשפחה, זה קשה.

 

 

להיות ילד יחיד זה לא קל..ראיה
אחים נותנים ביטחון גם בבית וגם בחברה, להיות יחיד זה הרבה פעמים בדידות, להרגיש שונה בחברה בה לכולם יש אחים, כל הציפיות של ההורים על הגב של ילד אחד וזה לא קל... וגם הדאגה להורים אחרי החתונה, הם כל הזמן לבד ורק אני יכולה לעזור בזה... אחרי לידת הבן הבכור שלנו לא מנעתי בכלל, הדבר הכי חשוב היה לי שיהיה לו אח, ולמרות שקיבל פחות צומי והיתה תקופת הסתגלות מאתגרת הוא כל כך גאה באח שלו ומרגיש גדול ובטוח וחולם על עוד הרבה אחים...
רק בשביל הילדה שלך....חדשה ישנה
ממש ממליצה בחום על עוד אחד לפחות...
ילד שגדל לבד הוא אומלל, אין לו עם מי להתחלק, לדבר, לריב, לשחק.. ולא, אמא הגדולה ממנו ב30 שנה היא לא תחליף לאח בגיל שלך.
מכירה כמה כאלו שאין להם אחים (ההורים מאוד רוצים להכנס להריון אבל לא הולך..) וזה ילדים שאני מרחמת עליהם.. מפונקים ומעצבנים כאלו שחושבים שהכל מגיע להם .
רק אל תזרקו עלי עגבניות.. ברור שיש גם ילדים יחידים מקסימים ומדהימים אבל קשה לגדל ילד יחיד שיצא נורמטיבי...
אוי. איזו אמירה אומללה בהקשר של הורים מאותגרי פוריות.שאלהשאלה
היא דיברה על רצון לילד אחד כשאין שום בעיה רפואיתנביעה
לא על מאותגרי פוריות.
הבדל.
אבל זה פוגע לקרוא את זה..יערת דבש

בשביל כל אותם הורים לילד אחד, ולא מבחירה.

 

וואלה

אשה שחיכתה הרבה שנים ועברה טיפולים,

ועכשיו ב"ה יש ילד, ולא בטוח שיהיה עוד..

אז לקרוא ש-"זה ילדים שאני מרחמת עליהם.. מפונקים ומעצבנים כאלו שחושבים שהכל מגיע להם ."

וואו זה יכול להיות כמו חץ בלב. ממש פוגע ולא מתאים לכתוב כזה דבר..

 

למרות שסייגה את דבריה בסוף, בעייני זו אמירה לא רגישה שיכולה לדרוך על פצעים של הרבה הורים.

 

ואני ב"ה לא מדברת מנסיון, כי יש לי ב"ה 2 בובונים,

ועדין יכולה להבין כמה זה פוגע ולא מתאים.

אני לא מסכימה איתך..נביעה
זה מדוייק מכוון אליה! זהו!
כדי לשכנע אישה בישראל להביא עוד ילד לעולם...שתבין את העניין. את הערך.
מאותגרי פוריות- זה ממש לא הסיפור הזה. מממממש.
מאותגרי פוריות- זה לא בהחלטה שלהם לעצור ילודה, זה בידי מי שאמר והיה העולם.
זה אחרת לגמריי!!!!
כאן זה בחירה מודעת, של הורים בריאים, והיא בסכה מנסה לשכנע..להסביר..
.
מקווה שהבנת💜
לא נכון, תקראי שובשאלהשאלה
היא כתבה על זוגו. שלא מצליחים
המון הכללות לא נעימות. ולא נכונותמיואשת******
מכירה כמה וכמה ילדים יחידים
לא נורמטיביים ומפונקים? ממש לא
להיפך אם כבר, רגישים מאד,נושאים על כתפיהם את כל הנחת להורים, מטפלים בהורים במסירות ובאופן כללי האמת אנשים ממש מיוחדים, אלו שעולים כרגע בדעתי בכל אופן. לעומת זאת מכירה משפחה עם שלוש שכל אחד מהם מתחרה עם השני במפונקות ומעצבנות שלו....
אז יש כאלו וכאלו מן הסתם

לא קל לילדים יחידים, ברור, לא עכשיו ולא בעבר מן הסתם
נו... וילדים לא יחידים שהאחים שלהם בהפרש עשר שנים מהם גם לא היה חברים
והאחות שיש אחריה רק אחים ואין לה אחות גם *מסכנה*
והבן בין הבנות *נקבה*
וואי וואי לא חסר הכללות כאלו

נכון, לא מומלץ מהרבה סיבות *בעיני* להיות ילד יחיד, או לגדל ילד יחיד

מפה ועד לאמירה שהם מפונקים, אומללים ולא נורמטיביים יש תהום עצומה .
המעבר מאחד לשניים הכי קשהתפוחים ותמרים
כי את בטוחה שתפגעי בבכור, את מרגישה אשמה, ואת עוד לא יודעת לדמיין את יחסי האחאות שיווצרו. וכשהשני מגיע את נדרשת בפעם הראשונה לחלוקת קשב, וזה לא פשוט.
אני התחלתי לחוש כמיהה עזה לילד נוסף כשהבכורה (המופלאה) שלי היתה בת 9 חודשים בערך. לא היה קל עם שניים (הכנסתי אותה לגן חודש וחצי לפני שאחיה נולד ונשארתי איתו עוד שנה בבית), אבל בדיעבד לגמרי נכון עבורי ועבור בעלי ועבור הילדים.
ההסתגלות לילדה השלישית היתה משמעותית יותר קלה, וכך גם בהמשך.

בעלי בן יחיד (הורים מאותגרי פוריות). מאדדד לא ממליצה על ילד אחד בלבד. העומס הרגשי של ההורים על הילד הוא עצום. כל הציפיות מרוכזות בו. זה עול נורא.
מאד מסכימה עם המשפט האחרון שלךמיואשת******
אחרי גיל שלוש הרבה יותר קלl666
ילד כבר לא צריך עגלה, הולך לשירותים, מדבר ומקשיב.
בטח שתצליחו להתייחס לילד נוסף כהורים, שני ילדים זה לא הרבה, וילד יקבל מישהו לשחק אתו. בנוסף כשתגיעו לזקנה יהיה עוד מישהו לעזור לכם. כשכל העניינים נופלים על ילד יחיד שיש לו גם חיים משלו זה סיוט.
לדעתיבשורות משמחותאחרונה
כשהילד מתחיל להיות עצמאי יחסית הולך לבד אוכל בעצמו אז כן בהחלט זה הרבה הקלה בטיפול בו
מתי יצאה לכן הבטן? מתי ראו עליכן את ההריון- הריון ראשון..נסיכה 100
הריון ראשון ב"ה..
אני מתחילת ההריון רואה עליה במשקל🤐
עכשיו שבוע 11, חצאיות צמודות לא נסגרות עלי עד הסוף, החולצות צמודות בחזה, עליתי מידה.
צריכה להחליף את המלחמה לבגדים רפויים ונמתחים יותר, הכל אצלי מחויט..
לא בא לי שיראו עד שבוע 20 לפחות..
יש מצב?

(אציין במאמר מוסגר שבחורף עליתי 2 קילו סתם, ורציתי לעשות דיאטה באזור פסח ואז גיליתי את ההריון, כמובן שלא עשיתי..
אבל הורדתי הליכות, עושה ספורט- שיעורי חיטוב.)
חודש 6למה לא123
תלוי גם מבנה גוף שלך וסגנון לבוש.קרן-הפוך
כתבת שאת הולכת מחוייט, ויהיה קשה יותר לטשטש.

אם את די רזה, בנוסף לכך שאת הולכת מחוייט, גם מוסיף לקושי להסתיר.
כתבתי שאשנה את הביגוד לפחות מחויט.נסיכה 100
רוצה להסתיר כמה שיותר..
גם ובעיקר בעבודה מעדיפה להודיע ממש ברגע האחרון.. מילא אני עושה חפיפה בשקט ;)

אתם נותנות תקווה
מטריד שכבר עליתי במשקל 🤔🤔
עם בגדים רפויים, תוכלי למשוך זמן... אם יש נשים שעובדות קבועקרן-הפוך
איתך ומכירות אותך מזה זמן רב, הן עשויות לשים לב לשינויים בסגנון ההופעה שלך, לחזה שגדל.
זה החשש שלי נסיכה 100
רוצה למשוך כמה שיותר זמן...
מרגיש לי סבבה שלא יודעים עדיין..
גם במשפחה רוצה שידעו כמה שיותר מאוחר..
אל תגזרי על עצמך להחליף כעת את כל ארון הבגדים שלךקרן-הפוך
כדי להמשיך להסתיר...

כנסי לחנויות, תנסי למצוא דברים מטשטשים.
תודה. אאמץנסיכה 100
חולצות עם כפלים מטשטשות. (גם הפוך - מטשטשות חזה קטן)קרן-הפוך
חצאיות עם כפלים.
הי, מזל טוב!שוקולדד ציפס

תדעי שאת רואה על עצמך הרבה לפני שאחרים רואים עלייך..

 

אני עכשיו הריון ראשון חודש חמישי- תלוי בבגדים, יש שיותר רואים יש שפחות.

בבגדים מחויטים לפעמים יותר בולט.

 

בכל מקרה זה שונה בין אשה לאשה, ממה שאני רואה סביבי לאו דוקא קשור למשקל ההתחלתי שלך...

 

אני חושבת שאם למשל כמו שאת אומרת גדל לך החזה- זה מסתיר יותר (לי יש חזה גדול שגדל עוד יותר בהריון. אמנם בגדים לא עולים עליי בגלל זה אבל זה בגדים רגילים ועדיין אין לי בטן של הריון, סתם מידה גדולה יותר)

 

חצאיות לחץ לי מאד בשלב שאת עכשיו אבל תכלס הן עדיין עולות עלי בכיף...

תודהנסיכה 100
את נותנת לי תקווה..
תקראי גם את התגובה שלי לקרן הפוך
מזדההנפשי חמדה
שבוע 13
בדכ יש לי בטן שטוחה ממש, ועכשו ממש יש לי בטן, אי אפשר לפספס את זה!.. הגיוני ??
לי בהריון ראשוןבימבה אדומה
אבל תאומים (מצד שני הן היו ממש קטנות לאורך כל ההריון אף אחד לא חשב שאני עם שתיים)
יצא בשבוע 15-16 משהו כזה. שכבר אמרו לי מזל טוב וזה...
בהריון הראשון ספרתי לאחותי בסוף שני - תחילת שלישירעות1
והיא אמרה שהיא ניחשה לבד...
בשעה טובה לך!!לפניו ברננה!
לא יודעת מה הסיבה שאת לא רוצה שידעו...
אני שחררתי ומרגישה הרבה יותר רגועה ובנוח...
ראיתי שכתבת לגבי העבודה- באמת קריטי שתודיעי ברגע האחרון?
שום דבר לא קריטי..נסיכה 100
מבחינתי עד סוף שלישי לא מודיעה לאף אחד למעט לאמא..
חוששת בתקופה הזו..
אח"כ עדיין מעדיפה לשמור עוד חודש לעצמי.. אז הגעתי לתחילת חמישי..
לא משקיעה אנרגיה בשביל זה..
מבחינת מראה וקלילות ,כבר מרגישה לצערי פחות קלילה, חלק מהבגדים ממש צמודים לי, כך שחייבת לחדש מלתחה אבל לא רוצה בבת אחת..
בקיצור נראה לי הרבה חששות של הריון ראשון מה יהיה ואיך אראה וארגיש. הכל חדש לי.. העייפות , הבחילות, השינויים במצב הרוח.. לא מכירה את הגוף שלי.
ממה שאני ראיתי את רואה על עצמך לפני כולם לפניו ברננה!
אם זה מרגיע קצת...
מבחינת בגדים-
כדאי לך בכללי לחשוב מה יהיה לך נוח גם בהמשך.
חצאיות אין ברירה, יש לי כמה וכמה שממש מההתחלה כבר לא נוחות.
את יכולה ללכת על הסגנון של שמלות ולתרץ את זה בכך שפשוט בא לך לגוון. שמלות לא צמודות זה גם אחלה לסוף ההריון...
מה שנחמד זה שהאופנה עכשיו היא של בגדים גדולים (אוברסייז) אז לא יהיה לך מסובך למצוא רפוי ובזול (נגיד בזויה. לא עולים לי רעיונות לחנויות אחרות)
בראשון לא ראו אצלי עד חודש 7 בערךאנונימית 50
אני עם עודף משקל ולובשת רחב אז לא שמו לב.
עכשיו אני בהיריון שני. אמצע 5 ורק מישהי אחת שאלה אם אני בהיריון, כל השאר לא שמו לב.
לא סיפרתי למשפחה המורחבת. רק לגרעינית.
סוף חודש 7אנייי12
כל כך מהר שזה מביךPIKAאחרונה

כבר בחודש הראשון התחילו לבהות לי בבטן אנשים.