היי, יש פה מישהי עם מחזורים ארוכים ולא סדירים (בין 33-40 יום) שפתאום קיבלה ביום ה29?
זה ממש מוזר לי! עוד לפני הגלולות לא הייתי מקבלת כמעט אף פעם לפני היום ה30 ומשהו...ופתאום היום דם בניגוב..
אציין שאני חצי שנה אחרי הפסקת גלולות..
היי, יש פה מישהי עם מחזורים ארוכים ולא סדירים (בין 33-40 יום) שפתאום קיבלה ביום ה29?
זה ממש מוזר לי! עוד לפני הגלולות לא הייתי מקבלת כמעט אף פעם לפני היום ה30 ומשהו...ופתאום היום דם בניגוב..
אציין שאני חצי שנה אחרי הפסקת גלולות..
צילה2בהתחלה ממש קיוויתי שזה דימום השתרשות כי זה לא ממש ממשיך..אלא בניגוב וקצת כתמים
אבל זה אדום מדי..אז נראה לי זה פשוט התחלה של מחזור שעדיין לא החליט שהוא לגמרי מגיע, וכנראה ייקח לו עוד איזה חצי יום
דימום השתרשות מופיע בעקרון בזמן המחזור או קצת אחריו..
בעקרון גם לי יש מחזור לא ממש סדיר עם רווחים של 38-45 ומעלה
ועדיין קרה לי פעם אחת מחזור אחרי 29 יום.
קורה, לא מאד מטריד... (קצת באסה)
בשבוע 8.
הרופא אמר לי שההשתרשות קורית אומנם יותר מוקדם (כ10 ימים אחרי הביוץ, והמחזור 12-16..)
ואז יש קצת דם בתוך הרחם.
לפעמים הוא יוצא יותר מהר
לפעמים יותר לאט
לפעמים נספג ואז אין דימום...
תמיד חשבתי שזה צריך להיות חום או וורוד בהיר ואם זה אדום כמו מחזור זה בוודאות מחזור..
למי שזה קרה - היו לך כאבים גם? והדימום היה ממש בקטנה רק בניגוב או גם על התחתונית?
כי לא היו לי היום כאבי מחזור בכלל...בהתחלה היה קצת אי נוחות והדימום התחיל לי רק בזמן ניגוב אבל אז נוצר מצב שגם יש בתחתונית כתם.
בתכלס לרוב המחזור שלי מתחיל לאט בצורה כזו ואח"כ מתגבר...ובנוסף עשיתי בדיקת הריון ביתית ויצא שלילי..(אבל ממה שהבנתי זה לא אומר שום דבר וודאי לכאן או לכאן בשלב זה..) קיצר אם זה לא מחזור זה יהיה ממש מפתיע ומשמח.
אני חושדת רק בגלל שזה מוקדם מאוד מהרגיל..ומצד שני, במחזור לא סדיר כמו שלי, מה זה בעצם רגיל... 
וזה היה לאחר טיסה...
אמרו לי אח"כ שיש כזו תופעה שטיסה גורמת להופעת מחזור...
לא יודעת למה
אולי השינוי בגבהים/ בלחץ אוויר.
בכל מקרה זו הייתה חוויה פחות נעימה כי נסענו לחופשה
וממש לא ציפיתי שיגיע מחזור
אבל אחרי זה קיבלתי "פיצוי" ונכנסתי להריון עם השני שלי...
צילה2
צילה2ומה שאני קוראת בפורום ושומעת מאחרות, הדימומים האלו שמתחילים קצת מוזר, בד"כ מסתיימים במחזור.
מצחיק אותי שיש בנות שכ"כ נתלות בדמום השתרשות שהוא די נדיר...
כמובן שזה עלול לקרות, אבל אצל רובן זה לא ככה...
מלבד זאת, יש הריונות שמתחילים עם דימומים כי יש המטומה או משהו אחר בסגנון...
לפעמים מתוך לחץ ורצון שזה יהיה הריון- המחזור קצת משתנה/מקדים/מאחר
מאחלת לך הריון תקין בבריאות שלמה בקרוב ממש!
(ושימי לב שאת הפיצוי קיבלתי אחרי המחזור... כך שחכי בסבלנות, זה עוד יגיע בעז"ה
)
כשכרית האוויר מבוטלת?
ומאיזה גיל?
ושיצרחו עד מחר..
יש תכונות בבעלה שהיא לא סובלת.
אין מישהו מושלם.
לגבי ציניות אשתף אותך שגם אני וגם בעלי מאד חריפים והרבה שמענו שציניות הורסת זוגיות.
ומאחרי החתונה בפתע- העוקצנות והשנינות שנהנינו ממנה נהייתה לא מוצלחת ביננו.
אפשר להעלות את זה ספציפית ולהגיד שאת נהנית מהחכמה וכו' אבל (ככה זה אצלינו, ככלל)
ציניות אסורה בין בני זוג.
חוסר אחריות- הרבה נשים יוכלו לחלוק איתך את התחושה, אבל אל תשכחי שלבד את צריכה לקחת את כל האחריות....
בכל מקרה את נשמעת מאד כאובה ובאמת אשמח להיות איתך רכה ומלטפת
אבל זה לא דברים חריגים בסדר גודל.
תדעי שאצל אף אחד לא מושלם. זוגות שטוב להם ביחד- זה בהרבה עבודה!!!

נתתי סוכריות גומי דובונים לא מצאתי משהו אחר עם סוכר כל השאר סירופ ומציצה מכיל סוכרזית
נראה לי שזה מתאים מגיל 3-4 משהו כזה

אני ממש רואה שבתקופות שאני מקפידה יותר הם פחות חולים...
לבריאות
לגיל קטן יותר- לא ידוע לי שיש משהו...
בכ"א אני הנקתי עד שנה וחצי-עשרה חוד' והשתדלתי לקחת בעצמי חיזוקית וויטמין C
שפרוביוטיקה הכי חיזקה וחיסנה אותם (ואותי)
יותר מכל הויטמינים שהבאתי.
פשוט פותחת קפסולה ושופכת בשתיה שלהם, אין טעם ואין צבע.
בשעה 4 לפנות בוקר ציר ראשון ,בשעה 7 וחצי עולה על אמבולנס ורצו לפנות אותי לבלינסון כי הם חשבו שאני יולדת וכל רגע אמרו לבחורה שם לבדוק אם היא רואה שיוציא הראש וסרבתי כי הבנתי שזה לא הכיוון - לא לידה ראשונה ( גם כשהתקשרנו בעלי נתבקש להציץ אבל אמרתי שהכל בסדר וכלום עדיין לא יוצא חח) להם באמבולנס.. ביקשתי למעייני הישועה והם אמרו לי שזה על אחריותי. אמרתי להם "בסדר,סעו!" הגענו למעייני הישועה בשעה 8 בבוקר עם פתיחה של 5. עליתי על המיטה אחרי שהחלפתי לחלוק עם פתיחה של 10.
4.5 שעות מהציר הראשון ילדתי.
גם אני נוסעת רחוק ללדת אני דוקא בעד
מונית זו אופציה מצויינת (קר עולה כסף)
אמבולנס (אם זה לא דחוף רפואית) יקח אותך לאן שתרצי בד"כ אבל זה יעלה לך המוון
תתרחש במהירות
אבל תמיד חשבתי שאלד בבי"ח מסוים שהוא רחוק
ועכשיו פתאום...
את באמת רוצה להיות עם צירים סגורה באוטו שעה וחצי?
תשקלי את זה...
אבל זה לא היה לידה ראשונה וידעתי שלוקח לי זמן.
אז קודם כל תדעי שנסיעה עם צירים זו חוויה מפוקפקת
כשנסעתי בלידה אחרת, היו לי 10 דקות נסיעה שנראה היה כי התמשכו נצח כי היו לי צירים סדירים ונורא כואבים....
מצד שני כמו שאמרתי בפעמיים נוספות היה בסדר...
אבל כן לקחתי בחשבון שאם הצירים יתחזקו, אצטרך להתפשר על בית חולים אחר בדרך...
יש בתי חולים שמשלמים ליולדת על מונית אם היא מביאה קבלה (לניאדו למשל)
תתאפרי למה שישימו לב הגיוני שהתקלחת לפני שבאת
ושבעלך יגיד שאת לא נמצאת פשוט..
אפשר להגיד שהיית בבריכה לחברים
למרות שנראה לי שעדיף שלא..
יש שם מייבש שיער? בקיץ שיער מתייבש יחסית מהר.
תגידו שיש לכם משהו עם חמותך לפני זה ולכן אתם מאחרים 
חסוי בהחלטאחרונהלא משנה אמא או חמות או כל אדם אחר
מתאים
אין! מספיק אחת חחחח סתם .. אומרים "חמיות"
לא קראתי את כל התגובות אני בטח לא רשמתי שצריך לעשות פרצופים או לדבר לא יפה יש הרבה אמהות וחמות שלא למדו עדיין את הגבולות וזה רק מאהבה.. פשוט צריך ללמד אותן
מחשבות....
אמא וגםרעיון נהדר
אבל שמעתי שלמרות התדמית הטבעית שהם מנסים לייצר לא תמיד זה עד כדי כך
האם את רוצה שהראשונה שתיגע בילד שלך היא נוצריה עם שרשרת צלב??
שכל היום מה שתראי זה צלבים שפרושים בכל מקום?
שבו הרוח היא כזו
כדאי מאד לתגבר את התפוקה ע"י שאיבות לאחר כל ארוחה- זה עוזר מאד.
בהצלחה
לפי מחקרים עד גיל שנתיים הכי טוב עם האמא ולא צריך חברה בשביל ההתפתחות
מנסיון מגיל שנה וחצי זה כבר ממש טוב להם
שנה וחצי הם כבר נהנים במסגרת עם ילדים
בגיל קטן יותר הם מסתפקים בחברת המשפחה (והרבה פעמים חוששים מזרים).
אישית אני מכניסה למסגרת רק בסביבות גיל שנה וחצי (וגם אז - מסגרת חלקית), אלא אם כן יש אילוצים. (עובדת מהבית, ומצליחה בד"כ לעבוד גם עם תינוק קטן).
אמא ל
)
(לשתיכן)יעל מהדרום

מרגיש לי כאן יותר פעיל כדי לקבל תשובה,
יש לנו ילדה נפלאה בת כמעט 6 ,
חכמה, מקסימה, מפותחת, בוגרת ,
בגן התריעו קצת על חשש לבעיה לוויסות תחושתי ,
ואכן הרבה פעמים שמתי לב , שהיא כאילו לא קולטת מה משדר המסר התחושתי,
כשהיא הייתה יותר קטנה אפילו בגיל 4.5 היא יכלה לשבת בעגלה בסופר ולגעת לאנשים בגב ממש בלי בושה ,
או פשוט ליפול על אח שלה /להישען עליו,
לגעת לו הרבה בשיער למרות שזה ממש לא נעים לו וכו'...
לגעת בכל דבר שהיא רואה,
בקיצור גם בגן אמתו את החשש וחשבתי ,
ללכת לרופאה לקבל הפניה לריפוי בעיסוק,
רק ששם היא התחילה שם לשאול אותי גם על תהליך הלידה של הקטנה ,
וזו רופאה מאוד יסודית,
וגם שמעה שיש לילדה חרדות מאוטובוסים ורכבות וכו'...
(זה התעורר אחרי איזו טראומה שהיא כמעט נמחצה באיזה תור לאטובוס ואח"כ עלינו לאוטבוס
והנהג סגר את הדלת כשהיא עוד הייתה בפנים אפילו שהיינו צריכים לרדת),
ומאז היא חרדה ברמה של צרחות מתי שעולים לאוטובוס או רכבות ממש לחץ,
או שיש הרבה אנשים באוטובוס היא ממש נבהלת ומתחילה לצעוק שהיה פה פיצוץ וכו'...
(לא צרחות של איבוד העשתונות אלא יותר אמא אמל'ה היה כאן פיצוץ של אנשים וכזה מתכווצת וכו'..)
וגם אצל אחיות בקופ"ח אם צריך אפילו סתם בדיקה פשוטה היא מתחילה ממש להשתולל,
הרופאה אמרה שהחרדות יותר מלחיצות אותה ואח"כ אולי נעשה ריפוי בעיסוק,
כל עניין החרדות הרופאה כמעט שמה על ענין הלידה,
כי כשילדתי אותה הייתה לידה טראומטית והייתי סיעודית ולא יכולתי לטפל בה בשבוע הראשון ,וקיבלתי מנות דם וכו'...
וככה הרוםפאה מתחילה לתחקר אותי ליד הקטנה ושואלת אותי דברים מולה שלא סיפרתי לה מעולם.
הרופאה טענה שהלידה הטראומטית כנראה השפיעה על הילדה,
ולמה אני לא דיבתרי ופתחתי איתה את זה עד עכשיו ?!
והיא פשוט התחילה להגיד לילדה שמעת מה אמא מספרת :
"שילדה אותך והיה לה קשה, הייתה לה לידה מאוד קשה , אבל עכשיו הכל בסדר, אמא בריאה הכל בסדר...",
הילדה יותר נבהלה לא הבינה מה הפילו עליה באותו רגע,
(אני בהריון מתקדם עכשיו ...)
כי תמיד אמרתי לה רק את הדברים הטובים מהלידה שלה
(כי בשבילי זה היה הרגע המאושר בחיי
וגם הרגע הקשה בחיי
אבל לא ראיתי צורך לקשר ביניהם,
האושר שלי מלהפוך לאם הרגשתי ממש תחושה עילאית
אבל הכאב שנבע יותר מרשלנות בלידה לא שייכתי אל הילדה בכלל! מההתחלה הפרדתי )
אבל הרופאה עוד אומרת מולה, "ואולי גם חשבת שלא תוכלי לטפל בה "
(דבר שמעולם, גם ששכבתי סיעודית במיטה לא עלה בדעתי
ולא נפלתי לדיכאון או משהו כזה ב"ה, רק פוסט טראומה והלכתי לטפל בעצמי מיד)
בקיצור לא אהבתי מה שהרופאה אמרה ועשתה מול הילדה,
אבל אני באמת שואלת את עצמי יש דרך לעזור לה בלי פסיכולוגית ילדים?,
ואם צריך משהי מכירה פסיכולוגית ילדים טובה במאוחדת ירושלים?
פשוט רוצה לעזור לה בענין החרדות והמגע, איך?
אני חושבת שזה קצת ללכת רחוק ועכשיו ללכת לפסיכולוגית ילידים בשביל זה,אני רואה את זה כדבר מסוכן ולא הכרחי
(הלכתי כמה פעמים לטפל בעצמי אז אני יודעת שממש לא בטוח שאמצא מטפלת טובה בקופה... וזו בסה"כ ילדה מקסימה ...)
(וריאתי מטפלות טובות אבל זה תהליך והמון בלאגן למצוא להתמסר... זה הכרחי ?)
היא פשוט לא נורמלית!!!!!!!!!
נשמע לי חוויה מזעזעת לך ולה
דבר ראשון הייתי יושבת עם הילדה ומספרת לה דברים טובים על הלידה, איך הרגשת איך שמחת סיפורים קטנים מהתקופה הזו. עוד ועוד למחוק לה את הדברים המזעזעים של הרופאה
דבר שני מתלוננת לקופה. פשוט נורא ואיום אין לי מילים!
את מתארת חרדה מאוטובוסים שנוצרה מחויה באמת קשה, נשמע לי משהו נורמלי לגמרי. יש עוד חרדות?
ובהחלט נשמע שכדאי להתחיל בריפוי בעיסוק. לדעתי קודם מתחילים בזה, זה הפשוט והברור מאליו. לא הייתי רצה לפסיכולוגית ילדים, קודם תתחילי בריפוי בעיסוק
ואם יש לך גננת טובה פשוט תתייעצי איתה, יש להן מלא ידע
חוץ מזה בקופה עושים אבחון במכון להתפתחות הילד, תבקשי (מרופא אחר! או באתר) הפניה להתפתחות הילד ושם כבר יאמרו לך מה הם חושבים, הם ממש טובים
או לכל מי ששואל אותך שאלות לא מתאימות בסיטואציות לא מתאימות
יואו. גמרת אותי עם הסיפור הזה. בושה שיש רופאים כאלו.
שבגלל שאני בד"כ מאוד מעריכה את הרופאה הזו,
לא ידעתי לעצור אותה עבור מה שנכון וטוב לילדה שלי
אבל הקטע של החרדות לפני כמה חודשים רק שאני לא רואה שזה הולך זה אפילו קצת החמיר,
היא ילדה היסטרית קצת , במיוחד מדברים שמפחידים אותה....
מה קשור להגיד ככה לילדה? עכשיו אתן באמת צריכות פסיכולוגית לעבד את החויה הזאת....
בכל אופן ברצינות-
את לא חייבת ללכת לפסיכולוגית אבל זה גם לא סוף העולם. בגיל צעיר זה בד"כ יותר יעוץ כזה להורים ולא ממש טיפול ישיר לילדה.
ואם תיצטרכי עוד הפניות וכו' תלכי לרופא ילדים בלי הילדה. זה בכל מקרה רק על סמך התאור שלך.
לא חייבים להביא אותה לתור הזה.
מבחינה בריאותית היא רופאה פשוט מדהימה ,
כל תינוק שנולד היא ממש מקבלת לאיזה 2 תורים רצופים בודקת קשר אמא ותינוק, בודקת אפילו הנקה ,
הצליחה לעלות על מלא אבחונים שרופאים אחרים פספסו ,
אבל נראה לי שהיא גם מנסה להיות פסיכולוגית ולא ידוע לי שהיא כזו...
(מבחינה בריאותית אני ממש ממליצה עליה במאת בכל פה!)
פעם בזמן הגמילה היא שוחחה עם הילדה שהיתה נסיגה וזה ממש עזר,
אבל היום זה ממש לא היה נראה לי נכון לא כלפי הילדה,
ולא כלפי הסמכות שלי כאמא שלה להחליט אם זה נכון לנו לחשוף אותה,
דבר כזה צריך לעשות בהסכמה,
התגובה של הילדה ההלם והפחד בעיניה שלא הבינה מה רוצים ממנה ,
(שבוע שעבר היתי מאושפזת בגלל ההריון במחלקת נשים והיא נשארה אצל הסבתא, הרופאה כמובן לא יודעת את זה לכי תדעי עכשיו אולי היא מקשרת את זה עם זה כיאלו למה צריך להגיד לה שהאמא בריאה)
אז אולי היא מקשרת לזה ולכן נבהלה ???
אני הולכת בעז"ה היום או מחר לפתוח איתה את זה ... ונדבר ונרכך
אבל באמת שאני יצאתי ממש מבולבלת וכאובה .
אבל היא באמת שונה ברמת היסודיות שלה ,
וכן בדיוק באבחונים,
פשוט הייתי אצל כמה ככה זה מניסיון ...
ותדברי עם הילדה, תחזקי את הביטחון שלה אחרי מה שהרופאה עשתה, ותדברי איתה גם על הטראומות שהיו לה
mp3ביום נישואין שלנו רבנו ולא היה לי חשק לחגוג בכלל ..
יש לכן רעיונות לחגוג אבל בלי מסעדה ודברים כאלה?
משהו מקרב ורומנטי ..
אנונימית לרגע1והאמת שאני בחופשה לידה ארוכהה חחח כמה חודשים טובים כבר אז באלי לצאת !!!

מקורי וכיף..
מה את רוצה\צריכה?
משהו מקורי , כיפי .. לא יודעת חוויתי חחח !!!
אפשרי אפילו שיהיה ביום לא בלילה ..

ה' אלוקינו
מחשבות....
אנונימית לרגע1
אמא וגם
מחיבעדינות עם מסרק סמיך
בעיקרון זה ממש נורמלי
בלנאום / אמול כל אמבט.
ולעסות בעדינות.
ואם את רוצה מסרק סמיך בזהירות.

לי הרופא אמר שזה פטריה ונתן שמפו ומשחה. ואמר ששמן רק מחמיר
למרוח ביצה על הקרקפת להשהות כמה זמן ואז לשטוף וזה עוזר להכל לרדת
מתאים..
השאלה אם הן מסוכנות לתינוק