ההתקן התוך רחמי "מירנה", נמצא בשימוש משנות ה – 90 ברחבי העולם.
המיוחד בהתקן זה שמניעת ההריון מושגת באמצעותו ע"י הפרשה מתמידה של הורמון הפרוגסטרון, ולא ע"י הפרשה מתמידה של יוני נחושת או יוני כסף.
מבנה המירנה
מבנה המירנה דומה למבנה של התקן תוך רחמי רגיל המכיל נחושת או נחושת וכסף, אלא שבמקום המתכת הוא מכיל את הורמון הפרוגסטרון.
יש בו מיכל קטן שמפריש פרוגסטרון (שמצוי גם בגלולה)- הורמון נשי טבעי, שמופרש בגוף בזמן הביוץ.
מירנה
שיחרור ההורמון נעשה ברמות מאוד נמוכות ברחם, למשך מספר שנים.
המקום העיקרי בגוף האשה שהפרוגסטרון אמור להיות בו הוא הרחם, אך בגלולה ובזריקות למניעת הריון, ההורמון משתחרר בגוף בצורה כללית, ולזה יש חסרונות:
• הפרוגסטרון יכול לשנות לרעה את מערך השומנים בדם
• לגרום לאקנה
• להשמנה
• כאבי בטן
• נפיחות בשדיים
• שינויים במצב הרוח
• בעיקר דימומים לא סדירים
ב"מירנה", לעומת זאת, הפרוגסטרון מופרש בכמויות קטנטנות לרחם בלבד, ושיחרורו לשאר חלקי הגוף מיזערי.
אחת התופעות בשימוש בהתקן תוך רחמי רגיל היא הדימומים הוסתיים שהינם ארוכים וחזקים מהרגיל ולעתים כואבים. פעולתו המקומית של הפרוגסטרון מקטינה את צמיחת רירית הרחם, ולכן השימוש ב"מירנה" מוריד את איבוד הדם בכ- 75% לעומת התקן תוך רחמי רגיל, ומקטין באופן משמעותי את מספר ימי הדימום החודשי הווסתי. בנוסף השפעתו של הפרוגסטרון המופרש באופן מקומי היא גם על ריר צוואר הרחם שהופך עקב כך להיות סמיך יותר, מה שמקשה על מעבר הזרעונים, ולכן הסיכון להריון ולהריון מחוץ לרחם קטן עוד יותר.
בנוסף נבדק הנושא של הקטנת גודל שרירני הרחם, מה שגם כן יכול להסביר את הקטנת הדימום הרחמי.
בשימוש בחלק מההתקנים הרגילים נצפים דימומים לא סדירים, ו/או כאבים.
יתרונות המירנה
שכיחות דימומים לא סדירים אלו או כאבי הבטן בקרב המשתמשות במירנה קטן יותר באופן משמעותי. כמו כן הוןרמון הפרוגסטרון עוזר להביא סדירות למחזורים.
בנוסף מונע השימוש ב"מירנה" הפרשות חריגות בגלל ההשפעה ההורמונלית על צוואר הרחם.
עם זאת יש לדעת שלאותן נשים הרגישות באופן מיוחד לפרוגסטרון לא כדאי להמליץ על שימוש ב"מירנה", שכן כמויות קטנות של הורמון הפרוגסטרון עשויות לחדור לדם ולגרום להשפעה כללית לא רצויה כמו למשל גרד.
אחוז מניעת ההריון של מירנה דומה לזה של התקן תוך רחמי רגיל – מעל 99%.
באלו מקרים מומלץ להשתמש ב"מירנה"?
• דימומים חזקים אפילו עד כדי חסר דם [אנמיה]
• דימומים בין וסתיים
• נשים השומרות על חוקי הנידה
• מחזורים לא סדירים
• כאבי וסת ואי רצון להשתמש בגלולות נגד הריון
ניתן להוציא את ההתקן בכל זמן, ואין בעיה לחזור לפריון, אם כי לעיתים נדירות הוסת מתאחר לבוא אפילו למספר חודשים.
כיצד פועל המירנה למניעת הריון?
תוספת הורמון הפרוגסטרון גורמת לשינוי בתאים המצפים את פנים החצוצרה, הרחם וצוואר הרחם, שינוי הפוגם ביכולת ההפריה של האישה.
מה יעילותו של התקן הפרוגסטרון במניעת הריון?
יעילותו גבוהה ביותר ומגיעה לכדי 97-99 אחוזים, אך זאת לזמן מוגבל. המעונינות בשיעור יעילות גבוה יותר, יכולות להוסיף קוטל זרע, בקצף או במשחה, במיוחד בימי שיא הפוריות- באמצע המחזור החודשי.
כמה זמן יכול ההתקן להישאר ברחם?
ההתקן התוך רחמי יכול להישאר ברחם עד חמש שנים, משום שההורמון הכלול בהתקן מתכלה תוך תקופה זו.
מתי מחדירים את ההתקן?
המועד המתאים והנוח ביותר להחדרת ההתקן הוא בתקופת הווסת או בשבוע שאחרי הווסת. בזמן זה צוואר הרחם פעור, באופן יחסי, וכן אם מופיעים דמום והתכווצויות לאחר החדרת ההתקן הם משתלבים באלו של הווסת.
ניתן להחדיר התקן מיד לאחר הפלה המתרחשת בשבועות הראשונים של ההריון או 6-8 שבועות לאחר לידה, או לאחר הפלה שהתרחשה בשבועות מתקדמים יותר של ההריון. הקפדה על מועדים אלו מבטיחה החדרה קלה יותר והפחתה בשיעור הסיבוכים.
תופעות לוואי?
לעיתים יש נשים החשות בכאב, כמו צביטה, בעת החדרת ההתקן, אך מרביתן אינן חשות כאב בעת ההחדרה ולא בתקופה שלאחר מכן. אחדות מדווחות על התכווצויות בשיפולי הבטן זמן קצר לאחר החדרת ההתקן ואילו אצל אחרות הכאב והתחושה דומים לאלו שבזמן וסת רגילה. ברוב המקרים, כדור לשיכוך כאבים פותר את הבעיה.
מה לגבי דימום חודשי מוגבר ?
לעתים נצפה דימום מוגבר, באופן יחסי, לאחר החדרת ההתקן. דימום זה חולף לרוב מעצמו ויכול לנבוע מהרחם או מצוואר רחם שנתפס על-ידי המכשיר. דימום הווסת יכול להתגבר בהשוואה למחזורים שלפני החדרת ההתקן.
לאחר החדרת ההתקן, תתכן הפרשה רירית מוגברת מן הנרתיק. הפרשה כזו יכולה להמשך כחודש ונעלמת במרבית המקרים. מקורה של ההפרשה הרירית היא מתוך חלל הרחם והיא מהווה ביטוי לדלקת הקלה הנוצרת ברחם כתוצאה מהחדרת ההתקן.
כחודש לאחר החדרת ההתקן, חלל הרחם סטרילי וחופשי מחיידקים. התמשכות ההפרשה מעבר לפרק זמן זה, מחייבת התייעצות עם הרופא.
מהי אל-ווסת תוך שימוש במירנה?
המירנה מפרישה מידי יום כמות מזערית של הורמון פרוגסטוגני אל תוך חלל הרחם.
הורמון זה מעכב את צמיחת רירית הרחם.
בחלק מהנשים, תעוכב צמיחת הרירית כמעט לחלוטין, ולפיכך אין מה שינשור בסוף המחזור, כלומר, אין דימום.
בחלקן, תיווצר רירית דקיקה ואז יופיע דימום קל מאד בסוף המחזור.
תופעה זו של אל-ווסת תחת מירנה היא זמנית. הווסת תחזור לאחר הוצאת המירנה.
האם חל שינוי בפעילות ההורמונלית במצב של אל ווסת תוך שימוש במירנה?
אין שינוי בפעילות ההורמונלית, השחלות ממשיכות להפריש הורמונים כרגיל, כמו לפני התקנת המירנה והביוץ ממשיך כסדרו, וזאת מכיוון שהמירנה פועלת באופן מקומי בלבד.
האם הגוף "מתנקה" תוך כדי הווסת?
אין קשר בין ווסת לניקיון, כפי שהוסבר לעיל, הווסת היא בעצם נשירה של רירית הרחם, לאחר שלא נקלט הריון. עם מירנה, פשוט יש עיכוב של צמיחת רירית הרחם, ולכן הדימום הוא מועט או בכלל לא קיים.
מירנה-התקן תוך רחמי הורמונלי | גניקולוג net
