נתתי בגלל שהיא קיבלה אנטיביוטיקה
לא יודעת לגבי גזים
את צריכה לתת כמה ימים ואם את רואה כשאת מפסיקה שהעצירות חוזרת תתיעצי עם רופא האם להמשיך
באופן כללי שום דבר במערכת העיכול לא משפיע תוך יום. צריך להשתמש במשהו 3-4 ימים כדי לדעת אם זה עוזר או לא.
תמשיכי כמה ימים ואז תתייעצי עם רופאמיואשת****** מיואשת****** שמחה לשמועמנסה לעזורכי אצלי זה לא עזר (לפני שנה+)
וחשבתי לעצמי שזה עוד גימיק של רופאי ילדים...
רופא רשם את זה לכמה ימים
אבל בדכ זה בהוראה רפואית בגיל כזה והרופא מסביר כמה לתת ולכמה זמן. לא נתנו לך שום הוראות?
הוא התעורר הרבה בלילה ולא ישן טוב, ובבוקר גיליתי שהוא מלא בעקיצות בכל הגוף 
בימבה אדומה בעיקרון יש לנו רשת. אתמול ספציפית משהו נשרף בתנור אז פתחנו הכל כולל דלת לאוורר וככה הם נכנסו..
אבל יש יתושים לפעמים גם למרות הרשת.
וכששקלתי לקנות אחרי הלידה השנייה ביררתי על קאיה
-הריוניתאלוקים הטוב!
כמובן שחוק מרפי ידאג לכאבים האלו לבוא בדיוק יום אחרי שהיה לי ביקורת אצל הרופא שלי... ועכשיו עד הפעם הבאה, מה אני אמורה לעשות?
רקע: כאבים חזקים בעצם הזנב מתחילת שבוע שעבר, כואב בסדר. ציינתי לרופא (ברביעי, בביקורת השגרית אצלו) והוא אמר שאין מה לעשות וזה הרחם והעובר שלוחצים וכו' והמליץ להמשיך להשתמש בחגורת גב שעזרה לי מאוד כבר מחודש חמישי (היו לי כאבי גב).
יום חמישי מתחיל עם כאבי אגן כואביםםם, אני מרגישה שמישהו מנסר לי את האגן, מקדימה, מאחורה, יורד למפשעה ולירך, כל רגע בצד אחר של הגוף, לפעמים בשניהם.
לא יכולה לעמוד, לא שלבת, לא לשכב, אין לי מנוחה.
לא ישנתי נורמלי כל הסוף שבוע, קמתי הבוקר עם כאבים, בפירוש יש הקלה, אבל עדיין כואב... (גם כאב לי קצת בבטן צד).
שבוע 27+3.
מה זה? צירים? (יש לי צירים סדיר כבר משבוע 18 בערך, לא משפיע על צוואר הרחם וגם ביום רביעי הכל היה בסדר) הבטן כן היתה קצת קשה, אבל זה לא הכאב הרגיל של ציר שאני מכירה?
יכול להיות שהעובר לוחץ למטה כבר בשבוע כזה? (אני מרגישה את הבעיטות שלו מאוד למטה)
או שזה הדבר הזה שאני לא יודעת להגות?
כמובן שזה לא מחליף גורם רפואי, למי פונים במצב כזה? אפשר לרופא משפחה? (זה הכי זמין לי, לרופא נשים שלי היהי לי מאוד קשה להכנס עכשיו, ואני מעדיפה לא רופא אחר או רופאים בבית אגד...)
תודה
אנונימית לרגע1עם כל הצער, זה הפתרון לחלקים הגבוהים ברגל...
שימי לב שיש גרביונים מכותנה, ושהאצבעות חשופות, זה טיפה יותר יותר נשימה, ועוזר לצלוח את הקיץ.
זה קשה נורא איתן, אבל הן ממש מצילות אותי כל יום
מקווה שזה בסדר לשאול פה..
אם לא- אפשר כמובן למחוק או לנעול..
אני בחורה רווקה ככה שאני לא ממש בנושא של הפורום אבל לא מצאתי מקום אחר..
מאז שקיבלתי מחזור (לא מוקדם ולא מאוחר נראהלי בגיל 13 וחצי ) פשוט היה לי קל ולא הבנתי את החברות שהיו בוכות לי שכואב להם הבטן..
היה עובר לי תוך ימים מעטים ממש (3-4) כמעט בלי להרגיש, אולי קצת עייפות ועצבנות לפני..
לאחרונה פשוט כואב לי, בחצי שנה אחרונה כל פעם יש לי לפחות "יום התפתלויות" אחד מה שנקרא ואני נורא משתדלת לא לקחת כדורים כי זה לא בריא וכדאי לעבוד על סף הסבל וכו.. קיצר פעם אחרונה לפני כמה ימים פשוט חטפתי אותו קשהה עם הבטן והראש והגרון ולא יודעת מה אבל ברמה שנשארתי 3 ימים בבית עם כדור..
למה כאילו זה קורה? אולי יש לכן מידע בנידון..? הייתי מבינה אם ככה זה היה תמיד אבל פתאום?? אגב תמיד חברות שלי ייחסו לי את זה לזה שאני די גבוהה ויש לי שרירים וכאילו חזקה יחסית לבת.. גם הייתי מתעמלת בפול אפ'ס ושכיבו סמיכה וכאלה.. אולי זה בגלל שבלחץ החיים אני כבר שנה מתעמלת אולי פי חצי מתמיד? (לא שנעלמו לי השרירים שהייתי יכולה לתלות את זה בזה..)
קיצר יצא לי די ארוך אבל ממש אשמח לעצות והארות בנושא וגם אולי אם יש לכן איך באופן טבעי ולא אדוויל וכאלה להתגבר על הכאבים..
ממש תודה!
לה טוב
מאחלת לך שיעבור בקלות ובבריאות
רואה שהשרשור נעול, ומרגישה ממש חייבת להגיב.(ואגב, למה נועלים שרשורים?).
אני זאת שהתיעצתי בקשר להנקה בימים האחרונים.
אחרי הרבה זמן של לבטים הגעתי להחלטה, והיום בבוקר חשבתי שממש מתחשק לי לעדכן ולשתף אתכן במחשבות, כי באמת עזרתן לי.
אני פותחת את הפורום ומשתפת אתכן בכנות, היו תגובות שהעלו בי דמעות.
איך אפשר לשפוט אמא, שנותנת הכל לילד שלה,
שמניקה כל שעה- שעתים כבר קרוב לשלושה חודשים למרות הקושי שזה מסב לה,
שאם היד שלה הייתה קלה על ההדק- היא כבר מזמן לא הייתה מניקה ובכלל לא מתלבטת.
ובכלל, כל אמא ואשה ואדם בעולם .
???
אף פעם לא נבין התמודדות של מישהו אחר,
"אל תדון עד שתגיע למקומו"!!
אין שום בעיה בעיני להציג דעות שונות, והבטים שונים כל עוד זה מקדם משהו, ויש לכך הרבה תועלת.
אבל לשפוט ולהתבטאות בחריפות ועוקצניות- בשביל מה??
שיתפתי כי רציתי עזרה, לא כדי לקבל "נו נו נו". זה אני יודעת לעשות לעצמי מספיק...
בטוחה שאף אחת לא התכוונה לפגוע,
אבל היו תגובות מכאיבות, וחבל...
זהו פרקתי, הייתי באמת חייבת.
ותודה לכל הבנות שידעו לתמוך ולאמר את המילים הנכונות!
שאלתי כדי להבין אם יש כללים מוגדרים לכתיבה פה בפורום...
את כל כך צודקת, ראיה כל כך נכונה ובריאה!!
ותודה, את באמת נותנת כוחות!!
אין ספק, שהדברים שאת והבנות המקסימות פה בפורום כתבו פתחו לי את המחשבה ועזרו לי להבין את מה שאני חווה, וכן, גם להרגיש אמא שווה...
כרגע החלטתי להמשיך להניק, לבינתים, כל עוד אצליח.
אבל עושה את זה ממקום של בחירה ולא של הרגשת מחויבות, ובידיעה שביום שיהיה קשה לי אוכל לבחור להפסיק.
מרגישה ומשוכנעת שאני אמא טובה מספיק, בכל מה שאעשה.
עדין לא כיף וקסום לי, אבל בהחלט מרגישה רגועה הרבה יותר.
מדהימה ממש!! עזרה לי מאוד בעניין
הריון ולידה2הריון ולידה2שרופאי הנשים שמקבלים בהדסה הקטנה דרך מכבי בודקים. יתכן שגם בגני גאולה.
אני לא יודעת אם זה רופא ספציפי או כולם.
בהדסה הקטנה ידוע לי שיש ערכות להתאמה.
לבן לגמרי ומהצדדים שלו יש טיפה ורוד
כדאי לחכות כמה ימים ולבדוק שוב
נביעה
אמא וגםשיעשעת אותי.
זה בדרך כלל נכון, אבל גם הריונות כימיים מתחילים כהריונות..
(וזה חוץ מבדיקות לא אמינות..)
