צריך לשאול קודם רופא?
תודה!
ויצא לי הפקק הרירי, רק לאחר שבועיים ילדתי.... (והיינו אסורים כי היה גם קצת דימום
)
אמרו לי שזו לא המלצה גורפת! יש כאלו שזה לא עושה להם טוב.
לא חזרתי על זה שוב כמובן....
שזה עלול לגרום להתכווצויות, לכן לא לוקחים מוקדם מדי.
נדמה לי משבוע 38 אבל לא בטוח שזוכרת נכון.
בשעה טובה!
הייתי עם צירים מוקדמים כל ההריון. כשהתחלתי לשתות בתחילת תשיעי זה רק גרם לצירים להיות יותר חזקים ויותר כואבים וזהו.
היתה לי לידה קשה וארוכה, לא ראיתי שעזר.
אבל זה אינדיבדואלי לכל אחת, לא תדעי עד שתנסי 
לאט לאט
ותשימי תיק (יפה) במקום מרכזי בבית ומדי פעם תשימי בו משהו
לנשום עמוק....
איזה כיף לך שההריון עבר לך מהר, זה בחיים לא קרה לי....
בהצלחה יקרה!
לא יודעת מה לעשות בענין!!!
חצויה לגמרי,
החצי ראשון רוצה להניק, הוא חיכה לזה כבר מההריון
רוצה לתת את הכי טוב ובריא לתינוקי
רוצה לפנק ולהיות הכי קרוב
עושה לו חם בלב לראות את הקטנציק מתנפל על הארוחה
אבל...
החצי השני זה לא קל לו, אבל ממש. והוא כבר מחזיק מעמד ושורד כמעט שלושה חודשים
זה מגעיל אותו,
עושה לו מצב רוח רע
וקשה נפשית
לא יודעת להסביר למה. מרגישה שהמקום מוקדש לי ולבעלי ולא כיף לי ל'התעסק' שם...
דואגת כל הזמן שאין מספיק חלב,
כי מוצאת את עצמי מניקה המוןןן, בממוצע כל שעה, הוא פשוט דורש את זה.
קשה לי שאני לא יודעת כמה הוא אוכל ובשאיבות יוצא בקושי 50 מ"ל
ופשוט לא יודעת מה לעשות ועל מה לוותר,
מרגישה אמא פחות טובה אם אדאג לנוחות שלי ואוותר על הבריאות שלו,
וכל כך רוצה לרצות....
אבל לבינתים זה לא קורה,
רוצה להפסיק ורוצה להמשיך
הלוואי תעזרו לי להגיע להחלטה!
אשמח לעצות, הכוונות הערות, הארות וכו'..
תודה נשמות!
בן 3 חודשים כבר יכול להיות לו מרווח יפה בין ארוחה לארוחה ולא כל שעה ממליצה לך לראות יועצת הנקה אולי הוא לא יונק טוב ותעייף האמצע .. אולי זה רק במקום מוצץ..
קראתי לא מזמן שיש תופעה כזו של הנקה שברגע שמניקים משתחרר הורמון.. לרוב הנשים זה גורם רוגע והתאהבות ולחלק זה גורם בדיוק ההפך.. נראה לי שיש דרכים לשפר את זה גם
לדעתי תנסי עוד קצת עם יועצת הנקה ואם תבחרי בבקבוקים את עדיין אמא מצויינת !
אולי תתייעצי עם איזו פסיכולוגית בעניין?
ושל התפיסה שלה של מה זו הנקה ומה זה מקום ששייך לאינטימיות עם בעלה
זה נשמע מעבר לענייני נוחות וההתשה של עצם ההנקה
ולכן פסיכולוגית אולי תוכל יותר לעזור וזה פחות עניין ליועצת הנקה- למרות שכנראה אפשר גם להעזר ביועצת כדי לייעל את ההנקה עצמה
דבר ראשון מעריכה מאד כל אחת שהקדישה זמן והגיבה לי...
גרמתן לי להרבה מחשבות....שעדין פעילות....
אני בהחלט מודעת לכך שזה ענין של תפיסה, ומנסה להבין את שורשה....
עדין לא הגעתי להחלטה,
אבל מרגישה יותר טוב עם זה....
האמפתיה והעצות שלכן כל כך מועילות, אז תודה!
אבל בתור מי שמניקה כרגע אבל נתנה בקבוק בעבר, אני רוצה לספר לך שהיתרונות של ההנקה לא כ"כ מורגשים.
נכון שהמחקרים מוכיחים שהנקה זה בריא יותר אבל בפועל כמעט כל אמא שנתנה בקבוק יודעת שהילד שלה לא היה חולה יותר מילדים שינקו. גם בקבוק מרגיע, מרדים והאכלה איתו מעניקה חום כאשר התינוק מעורסל בחיק ההורה (בגיל קטנטן זו הדרך היחידה להאכיל. נכון שבהמשך התינוק מסוגל להחזיק לבד בבקבוק אם ההורים רוצים אך הם יכולים להקפיד לתת לו בערסול).
אני לא יודעת למה אף פעם לא מדברים על הקשיים או בעיות שתינוק יונק סובל מהן כמו מיעוט חלב אצל האמא (למשל אם היא חולה או סתם בשעות הערב שלהרבה נשים יש פחות חלב), פטריות בלשון, חוסר זמינות של האמא (כשטבלתי אחרי הלידה התינוקת שלי צרחה שעה בזמן שהייתי במקווה. הנקתי לפני שיצאתי אבל כאמור בשעות הערב אין לי הרבה חלב והיא לא מסכימה לקחת בקבוק).
אבל קשה לי להאמין שהודעות משתלחות צדקניות ונחרצות כאלו ישפיעו על מישהי להמשיך.
בהנקה יש הרבה "רגשי"
ואני לא חושבת שהוגן לאמר על מי שבוחרת באופן מושכל לא להניק
שהיא אמא רעה ואנוכית ומקדימה את צרכיה לאילו של התינוק
אם אישה הגיעה להחלטה כזו,
מן הסתם זה נעשה אחרי הרבה מחשבה והתחבטויות ובלב כבד
וחבל להוסיף לה מעבר למצפון שכבר יש לה.
כולן חשופות. הלחץ החברתי עושה את זה בהגזמה
אנונימית לרגע1שלא רואים שזה בן - אז זה בת
וזה חזר על עצמו בכל האולטראסאונדים ...
נולדה בת 
פשוט ראו שזה לא בן 
גם לי זה היה מוזר
ולכן אמרנו שעדיין יש סיכוי אחד שזה בן
הי לך..
מה עומד במרכז ההתלבטות??יש לך עוד ילדים?
אצל אחת הוא נכון ואצל אחרת לא
מסכימה עם זה שתמיד יש תקופות עמוסות וגם שתמיד לא תרגישי במיטבך בהריון (למרות שיש כאלו שטוענות שזה שונה בין ההריונות אבל לא כדאי לבנות על זה)
אם יש בזמן הקרוב תקופה שבטוח בטוח תהיה עמוסה אז זה לדעתי יכול להיכנס במסגרת השיקולים, אבל אם זה משהו באויר, שיקרה מתישהו, ולא ברור מתי... אז לא הייתי מכניסה את זה כי זה תמיד יכול לקרות באמת...
מה הבעל אומר?
לא שוב השרשור הזה 
אני לא חושבת שזה משנה למה אנשים אחרים רוצים. משנה מה את רוצה, ובעלך. וגם לא משנה למה כל כך. תרשמי לעצמך למה את רוצה, בעד ונגד , תראי אם הנגד יכול בכלל להשתנות, תדברי עם בעלך. תחליטו
אף אחד לא יגדל אותם עבורך ולכן למה אנשים אחרים עושים משהו לא כל כך רלוונטי לדעתי 
אלא אם כן את מחפשת למקד את עצמך.
למה אני רציתי? כי רציתי. זהו בערך... ;)
אם התשובה שלך היא עוד ילד עכשיו פשוט תיהי שלמה עם עצמך ועם הרצון שלך ולא משנה כמה ואיזה סיבות יש ללמה לא,
ואם התשובה שלך היא לר כרגע אז שוב פשוט תיהי שלמה עם זה בלי קשר לסיבות של למה כן
- לא לראשי-
כותבת אולי בעיקר כדי לפרוק וקצת לסדר את החשיבה...
הבובה כבר בת 10 וחצי חודשים. ילדה שלישית.
אצלי יש בראש אמירה ברורה אחרי כל לידה שאני מונעת לפחות לשנה. לא אופציונלי אפילו להפסיק מניעה לפני.
כי חשובה לי ההנקה, חשוב לי להיות בנאדם ולהתאושש אחרי הלידה, לחזור לכוחות ולשמחת חיים הרגילה שלי.
והנה המועד מתקרב... כבר הרבה זמן אני איפשהו עסוקה בזה. מצד אחד וואו קשה לי בהריונות. מצד שני יודעת שאני רוצה עוד ילדים ועכשיו תקופה סבירה בחיים , אין דברים לחוצים מדי.
עכשיו אני צעירה, יותר קל ללדת בגילאי העשרים מאשר בשלושים המאוחרות והארבעים...
דחיה לא תפחית את הקושי שבהריון רק למשוך עוד זמן. והאם אני רוצה את הזמן הזה? רוצה שהילדים יגדלו ביחד חברים קרובים.
נקודה נוספת משמעותית היא שאני ממש סובלת מחוסר חשק. בניגוד לאחרי לידות קודמות הפעם זה ממש קיצוני.
מי יודע אם בגלל ההנקה או מהגלולות. סחבתי את זה עד עכשיו כי פחדתי משינוים. אבל נמאס לי מהמצב. וכאן השאלה היא מה אני עושה... להחליף אמצעי מניעה? להפסיק בכל מקרה?
רגע רגע ויש כאן אבא בסיפור של התינוק שלא קיים...
בפעמים הקודמות הוא זה שהתפרצף וגרם לי לחכות עוד קצת( אצל הראשון מסיבות רפואיות הוספתי עוד כמה חודשים של מניעה על השנה הראשונה, אצל השני- בגלל בעלי מנעתי עוד)
אז העליתי לפניו את הנושא. כשבעצם אני די במחשבה שאני בשלה ומוכנה להפסיק עוד חודש חודשיים את הגלולות.
התגובה שלו הייתה גברית במהותה-
קודם כל- מה, לפחות עוד שנה....
כששאלתי אותו אם הוא באמת מתכוון, התנצל ואמר שעד לרגע זה בכלל לא חשב על הנושא. וואו הייתי בהלם. מהרגע שאני יולדת אני סביב המניעה וההשלכות שלה.
אז רק אני זו שבכל יום בוחרת מחדש לקחת גלולה, צריכה לזכור ואוי ואבוי שלא לשכוח. פלא שזה נוכח אצלי כל כך?!
אז זה נשאר פתוח. באיזשהו מקום אני יודעת שאולי הוא יתנגד וירצה לדחות עוד, או במקרה היותר טוב, ישאיר את זה פתוח לרצוני.
וכאן נכנס הפחד הזה משינוי, הקושי בלזהות מה אני באמת רוצה, החשש מאיך תשפיע כל בחירה על החיים שלנו בהווה ובעתיד...
וזה הכל. ואולי- זה הככככללללל....
מתפללת שה יכוון דרכי בדרך הנכונה והכי מתאימה לנו.
באמת צריכה לשקול היטב לפעם הבאה אם שוב סרזט או לא...
זה באמת כך. שילד יגיע רק למקום רצוי ואהוב,
זה לא שאצלי זה מלחץ או ללא רצון,
פשוט אני בנאדם קצ תמרובע, שהכל צריך להיות בתבנית הרגילה,
כל יציאה מזה מכניסה אותי קצת למצב מאתגר
בשבילי זו עבודת חיים לזרום עם הקצב של החיים ולא לתכנן כל דבר, וגם אם מתכננים- לקבל בידיים פתוחות את מה שהקב״ה נותן.
טוב נראה מה יהיה הלאה...
ממש גרמת לי להתרגש ממה שכתבת.
זה כל כך נכון וכל כך אמיתי שזה צריך להיות בשיתוף אמיתי.
הקטע שבעלי לא טיפוס שלוקח אחריות על החלטות( אפילו החלטות פשוטות כמו לאיזה צימר לנסוע , מתי להשכיב את הילד וכד)
לפעמים זה נוח לי כי אני טיפוס יותר עצמתי והחלטי
לפעממם זה קשה לי כי אני רוצה שיהיה קצת יותר ״גבר״
העלית פה נקודה רגישה ואני חושבת שדווקא במקום הזה של הבחירה הזוגית בנושא ילודה יש לי/לנו מקום לעשות עבודה זוגית...
תודה על התובנה
כי לעולם חסדואחרונה
שמרית31זה מוקדם לחשוב עכשיו על עוד אחד.
בהתחלה אחרי הלידה של הבכורה לא הבנתי איך יש מי שיולדת יותר מפעם אחת... איך אפשר לרצות עוד? אבל הזמן עבר, מצד אחד היולדת מתאוששת, ומצד שני הילד\ה גדל, ולאט לאט המצב ונקודת המבט משתנים 
אם אני זוכרת נכון את בכל אופן צריכה למנוע שנה בגלל קיסרי? אז חכי שהילדה תהיה בת שנה. סביר מאוד שתרגישו לגמרי אחרת.
דווקא אני חושבת שככל שהם גדלים זה נהיה יותר קשה, הם כבר לא ישנים חצי יום אין לך את הזמן הזה בין לבין חייבים השגחה מלאה מלאה מרגע זחילה ובטח הליכה וריצה...
הבן שלי בן שנתיים וחצי דורש יחס הרבה יותר מאשר היה תינוק
ספרים, ישיבה על פאזלים , בצק, מפגשים עם חברים...וואו לא נגמר ועדין לא אשאיר אותו לבד.
יכולה להגיד לך מניסיון שלהיות ילד יחיד זה קשה , דווקא חברת האחים פחות חסרה לי כי גדלתי בקיבוץ בו תמיד כולם עם כולם ואין רגע לבד .
אבל בחגים שצריך כל הזמן לדאוג איפה ההורים יהיו , ובימי שישי אחרי שאני כבר נשואה והולכת למשפחה של בעלי אז שוב מה עם ההורים הם לבד...
שלא נדבר על זה שלילדים שלי לא יהיו דודים ולכן גם לא בני דודים מהצד שלי במשפחה, זה קשה.
בשביל כל אותם הורים לילד אחד, ולא מבחירה.
וואלה
אשה שחיכתה הרבה שנים ועברה טיפולים,
ועכשיו ב"ה יש ילד, ולא בטוח שיהיה עוד..
אז לקרוא ש-"זה ילדים שאני מרחמת עליהם.. מפונקים ומעצבנים כאלו שחושבים שהכל מגיע להם ."
וואו זה יכול להיות כמו חץ בלב. ממש פוגע ולא מתאים לכתוב כזה דבר..
למרות שסייגה את דבריה בסוף, בעייני זו אמירה לא רגישה שיכולה לדרוך על פצעים של הרבה הורים.
ואני ב"ה לא מדברת מנסיון, כי יש לי ב"ה 2 בובונים,
ועדין יכולה להבין כמה זה פוגע ולא מתאים.
נסיכה 100תדעי שאת רואה על עצמך הרבה לפני שאחרים רואים עלייך..
אני עכשיו הריון ראשון חודש חמישי- תלוי בבגדים, יש שיותר רואים יש שפחות.
בבגדים מחויטים לפעמים יותר בולט.
בכל מקרה זה שונה בין אשה לאשה, ממה שאני רואה סביבי לאו דוקא קשור למשקל ההתחלתי שלך...
אני חושבת שאם למשל כמו שאת אומרת גדל לך החזה- זה מסתיר יותר (לי יש חזה גדול שגדל עוד יותר בהריון. אמנם בגדים לא עולים עליי בגלל זה אבל זה בגדים רגילים ועדיין אין לי בטן של הריון, סתם מידה גדולה יותר)
חצאיות לחץ לי מאד בשלב שאת עכשיו אבל תכלס הן עדיין עולות עלי בכיף...
לפניו ברננה!
.כבר בחודש הראשון התחילו לבהות לי בבטן אנשים.
יש לי תינוקת בת שמונה חודשים שהייתה איתי בבית עד עכשיו מלבד יציאות לא ארוכות לסידורים (אז היא קיבלה ארוחה אחת בבקבוק, אבל הפעם האחרונה כבר הייתה מזמן).
עכשיו אני רוצה לשלוח למטפלת והגברת לא מסכימה לקבל בקבוק חלב שאוב(עם דייסה ובלי דייסה) לא מטרנה. ניסיתי בקבוק אוונט נטורל ובקבוק טומי טיפי. שניהם דומים לפטמה אמיתית. ניסיתי בבקבוק אוונט עם פטמה רגילה ופטממה רב שלבית.
גם אני ניסיתי לתת לה בקבוק והיא לא רצתה. בכוח היא בלעה בלית ברירה רק 40 מ"ל.
וגם בעלי ניסה לתת לה ולא הצליח.
גם סבתא שלי ניסתה ולא הצליחה.
איך גורמים לה לאכול ארוחה מבקבוק????
בינתיים סבתאשלי הצליחה להאכיל אותה רסק מוזר של קישוא ותפוח מבושלים ונראה שזה משביע אותה וטעים לה.
להתיאש??
אולי יש מה לעשות? אנא עיצות! היא כבר צריכה קצת חברה ואני רוצה להשאיר אצל מטפלת. לא לעולם אני אוכל להשאר בחופשת לידה...
אנונימית לרגע1
לא ממש הסתדרתי איתה. בהתחלה היא הייתה לי טובה ואז התחילה להיות פחות יעילה וגם הכאיבה לי.
המסקנה שלי לגבי משאבה, שאם באמת רוצים להמשיך להניק לאורך זמן- כדי לקנות משאבה טובה של חברה מומלצת. גם אם זה יעלה כמה מאות שקלים.
אם נסתכל על זה רק מהצד הכלכלי, זה עדיין משתלם, כי תמ"ל עולה הרבה כסף. (וזה בלי להוסיף את היתרונות האחרים של ההנקה)

אצלי בפעם הראשונה שלקחתי סרזט התחיל דימום שלא נגמר.
פניתי חזרה לרופא נשים והוא הורה לי לקחת מינון כפול -בבוקר כדור ובערב כדור למשך 3 שבועות.
ואכן הדימום וההכתמות נפסקו.
אחר כך חזרתי למינון הרגיל של פעם ביום ומאז הכל בסדר.
לא זוכרת אחרי כמה זמן בדיוק אני חזרתי . זה היה לפני למעלה מחמש שנים![]()
אבל איפה שיש שאלה ואי נוחות ואי וודאות,
כדאי לפנות לרופא שיענה לך ובתקווה שיהיה שליח טוב לסייע
![]()
לעבור לשם
אולי תנסו מקום אחר לגמרי.. תכתבי איזור גאוגרפי בלי פירוט אולי יעזרו לך פה בפורום
בקשר לאמא שלך בהחלט תשובה מבאסת ומורידה.. מצד שני נשמע שהיא דואגת לך וכן מתכוונת לעזור לך אחרי הלידה... וזה חשוב
יש עוד מקומות שאפשר לשכור בהם דירה ב2000 ש"ח.
אני לא יודעת באיזה מיקום אתם מחפשים, אבל אולי כדאי לפתוח את הראש לעוד מקומות.
בנק וקופת חולים אפשר לעבור לסניף אחר, זה בכלל לא מסובך.
לגבי עבודה, זה באמת מבאס לגור רחוק מהעבודה, אבל אם ביישוב של הורים שלו תוכלו למצוא שכר דירה כזה, אולי בעוד יישובים סמוכים תוכלו למצוא שכר דירה זול?
נשמע שהקשר שלכם עם המשפחה מורכב, ועם כל הקושי, אני חושבת שכדאי לכם להתרחק קצת ולבנות את עצמכם לבד.
מניחה שבאזורי פריפריה אפשר למצוא שכר דירה נמוך יותר, ובוודאי באזור השומרון גם כן.

קרובת משפחה של בעלי איבדה הריון אחרי נפילה בחודש שלישי
אותי שלחו להיבדק אחרי נפילה כזו. (בטוח שלחו, רק לא זוכרת בדיוק באיזה שלב, אבל בשלב מוקדם יחסית)
כי לעולם חסדואחרונה