פורום הריון ולידה (עמוד 329)

פוליטיקה לא רק לא מעניינת אלא ממש גורמת בחילה, אז אני מדלגת על תכנים כאלה.

חדשות אני מרפרפת על רוטר סקופים

בטיקטוק צורכת תכנים של העצמה אישית ועוד תכנים שהוא מציע לי ובאים לי בטוב כמו הכנת אוכל/ סידור חפצים/ עיצוב הבית/ תכנים מצחיקים 

איך עובדת דחיינות ומה אפשר לעשות עם זה 

מה באמת חשוב כדי להיות שמחים, מחקר שנערך במשך כמה עשורים וגילה על החשיבות של משפחה וחברים

על החינוך בבתי הספר והיצירתיות הטבעית של הילדים

מחקר על פסיכופתיות ושיגעון גדלות, סיכום ראיונות עם מגלומנים ועם חולי נפש בכלא

הכותרת אומרת הכל

על זוגיות, משברים, בגידות ואיך להתאושש מזה

אמא שהבן שלה ירה בילדים בבית ספר ונהרג, ואיך היא מתמודדת עם האשמה

בחור שכל המשפחה שלו היו מכורים, והמסקנות שלו איך להתמודד עם התמכרות ומה המכורים באמת צריכים

על שברון לב של אהבה, איך זה דומה לאבל ואיך מתמודדים

חוקרת מוח שחוותה שבץ בעצמה, מתארת את החוויה בצורה מרתקת ואיך זה מתרחש במוח

מנחה תוכניות טלוויזיה שלמד למה לפעמים השיטות המסורתיות יותר טובות מהקדמה והפרוגרסיביות

מורה שהרימה כיתות של מופרעים והובילה אותם להצלחה, אישיות מרתקת!

על התמודדות אישית עם דיכאון, וראיונות עם אנשים שחוו דיכאון וטיפולים אפשריים. ראיתי את ההרצאה הזאת יותר מ-10 פעמים ^^"

תופעת מרתקת של אנשים שהתעוורו שרואים דברים מדומיינים במוח שלהם (לא נפשי, תופעה פיזית לגמרי!)

על הבעיתיות של חשיפת ילדים למסך ושל התוכן שהם צורכים

ועוד עצרתי את עצמי באמצע חחח

מקווה שלא תטבעי ושיעניין אותך, כל האנשים פה מדברים פשוט מדהים

האמת שלקח לי זמן להגיב (כי לא יכולתי להתחבר) אז התפדחתי כבר לענות אחת אחת בשרשור, אז איזה כיף שדפני ביקשה ממך.

נראה דברים ממש בסגנון שלי

תודהה

גם ל-

@דפני11

@מחכה לשפע

@אחת כמוני

תכלס הכי כיף ששואלים מה את אוהבת, לא? כולם אוהבים לדבר על עצמם 🤣

מצחיק אותי שאנשים נהנים מזה.

אם אני שומעת 12, 13 ,11 אני מתפחלצת מהשטיפת מח.

אם אני שומעת 14 אני מתוסכלת מהמציאות, משכנע את המשוכנעים...

בקיצור, תמיד יוצאת עם טעם מר.

אני אוהבת 'אבודים'. 

ומעבר לפוליטיקה הצהובה

אני מבינה שאת בכיוון ימני ומתעניינת בפוליטיקה אז

אידיוטים שימושיים

על המשמעות

גדי טאוב

משחק מילים

העולם של יוזביץ

לכל אחד מהם יש טאצ אחר ויש עוד הרבה ימנים יותר קטנים או יותר הגותיים

תתחילי להאזין תראי מה מושך אותך

הרבה יותר מעניין מחדשות.

ולא פודקאסטים של חברות הרדיו והטלוויזיה.

היתרון שיש תחקירי עומק, מביאים בד"כ צדדים מעניינים של הסיפור, אין הגדרה של ימין ושמאל, כי זה תלוי בסיפור ומביאים זווית מסויימת שמעניין לשמוע עליה.

יש בגיקונומי הרבה פרקים מעניינים.

יש למשל פרק על אונרא, כמה פרקים על איראן. על העם באיראן, ההיסטוריה של איראן והממשל.

למשל, ידעת שהיו שיתופי פעולה בפיתוח נשק בין ישראל לטהרן עד לא לפני המון זמן? זה מצייר באופן אחר את היריבות האקטואלית בין איראן לישראל.

יש פרק על סוגיית הגרעין האיראני ועל נשק גרעיני בגלל.

יש פרק על האוניברסיטאות בארה"ב ודעת הקהל האמריקאי על הסוגיה של ישראל, והשינויים שקורים שם.

יש פרקים על טורקיה, נאט"ו אירופה וכד'.

יש את הפודקאסט "המשחק הגדול" שממחיש כמה השינויים הגיאו-פוליטיים הם הרבה מעבר לשאלת ישראל- פלסטינים. זה מעניין ובעיקר מביא להבנה שכל המריבות פה בין ימין לשמאל באמת לא חשובות, כמו החשיבות של פעילות ישראלית בזירה הבינלאומית ושצריך לוודא תמיד שהאינטרס הישראלי נשמר.

בקיצור, סוג של פוליטיקה אבל לא במובן שרגילים אליה בחדשות.

אם כן,

יש מלא ראיונות בערוץ הידברות.

אני מאד אוהבת לראות ראיונות עם חני ליפשיץ, זה נקרא 'יומן מסע'

ושל רותי גרינגליק עם אלמנות/ אמהות שכולות מהמלחמה, זה נקרא 'אף פעם לא לבד'

ראיונות מדהימים עם נשים עוצמתיות. זה נותן הרבה כח ופרספקטיבה נכונה על המציאות.

יש עולם שלם בחוץ

חבל להתקבע רק על מה לשמוע/ לראות 

זה ים!!

תתחילי בשיטוטים ושיחות עם הצאטים השונים

בסוף בסוף זה גם יכול לייצר הכנסה

לא היתה לי גישה לדפדפן בימים האחרונים, עכשיו קוראת את התגובות.

אני אתחיל לנסות את ההמלצות שלכן, נראה למה אתחבר

גם אם היא תעבוד קשה על הפרדה בינך לבין הבת שלך, מאמינה שבראש שלה יווצרו ההקשרים בין ההתנהגויות או האופי - יכול להיות שמזה יגזרו תגובות מסויימות שלה.

יש כלל כזה בטיפול שמשתמשים רק במידע שהמטופל הביא איתו ולפי זה מתנהלים ומגיבים, כאן מן הסתם שיש מידע מוקדם של זווית הראיה של הבת שלך.

לדעתי כמה שיותר נקי יותר טוב.

אם את ממש סומכת עליה מרגישה בנוח ומעדיפה אותה על פני אחת שתצטרכי לערוך איתה היכרות מחודשת, אז יכול להיות שזה שווה את המחיר כביכול. 

אבל לבדוק פגישה אחת ולראות...

כי בלי קשר צריך לראות שיש כימיה

ולראות מה השיטות שהיא עובדת איתן

האם רק שיחות או שיש משהו נוסף

וזה גם בעיה אתית מקצועית.

מפתיע אותי מאוד ההצעה הזו.

בהנחה שמדובר בילדה צעירה, ממילא המטפלת מעדכנת את ההורים בתכנים.

אני המשכתי בטיפול אצל פסיכולוגית שהתחלנו איתה בטיפול עבור הבן שלנו. אמנם בסוף היינו יותר בהדרכת הורים ופחות טיפול דיאדי, אבל בכל מקרה חלק מהתכנים נושקים.

אני מבינה אם מדובר בטיפול שנוגע בחלק המשפחתי, ואז אולי המטפלת כבר מעורבת מכיוון אחד, אז קשה לעשות הפרדה ולהתחבר למי שמגיע מהצד השני.

אבל אם מדובר בטיפול שלא קשור לשאר בני המשפחה, מה הבעיה?!

@נועה נועה

אומנם אני מכירה את ה"כלל" הזה שכביכול לא מקבלים קרובי משפחה לטיפול

ואני מכירה כאלו שמקפידות על הכלל הזה ממש.

אבל בגדול למה שלא יהיה אפשר לעשות הפרדה?

חסר מקרים שבטיפול נעשה הפרדה?

נגיד הפרדה בין הרגשות שלנו לרגשות של המטופלת...

לא להיות בהזדהות...

ועוד כל מיני דברים שעושים את הטיפול מקצועי.

גם כאן, אפשר להתייחס למטופלת כאל מישהי חדשה וגם אם נגיד יש לי מידע עליה מהבת שלה/אחותה או כל קרובה אחרת, פשוט מתעלמים מזה ומתייחסים רק למה שהמטופל מציג בלבד

ולא מערבבים בין מידע שקיבלנו מהמטופל לבין מידע מקרוב שלו...

אגב זה תקף גם במקרה שנכיר את המטופלת שלנו מאיזה מסגרת כלשהי וצברנו עליו כבר מידע מסוים,

גם במקרה הזה נתייחס למה שהמטופל מציג ולא למה שהכרנו עליו... (למעט מקרים שזה רלוונטי) 

יכולה להגיד לך שזה אפשרי ואפילו לא כזה קשה...

לגבי תחושת החוסר נוחות לגמרי מובן...

אם את רוצה לדבר בטיפול בעיקר על ההורות לבת שלך וכו - נשמע שיתאים

אם מדובר בטיפול אישי על נושאים אישיים שלך, אני לא הייתי הולכת אליה. 

אם הטיפול עם הבת נגמר זה מקובל ולא מהווה בעיה

אבל ממה בעצם את חוששת?

לא דקטרין גל פשוט,

דיברתי עם רופא בטלפון והוא אמר דזה לא הגיוני פטריה בגיל שבועיים וחצי לתינוק. אז לא נתן לי דקטרין

רשם משפחה אנטיביוטית לשים על הפטמות אבל נראה לי שזה פשוט לא הכיוון. איו לי פצעעם. ישלי בפטמה מלא קילופים לבנים כאלה. ולתינוק הגעים לבנים על הלשון ובכל החיך.

וזה כואבבבב

להרתיח את כל המוצצים ובקבוקים אם יש.

לנקות את הפטמות עם חומץ תפוחים.

להקפיד להחליף רפידות - חשוב חשוב חשוב!

אני שמה על הפטמה דקטרין עלי שניה לפני ואז בזמן ההנקה זה נמרח לו בפה.

וגם אומרים להרתיח חזיות.

והרופא הזה לדעתי טועה

אבל לא בטוחה שזה מתאים לתינוק קטן.

אצל מישי שהבנתי שאלופה בתחום

היא אמרה שהגוף צריך עוד קצת זמן

מחר יש לי שוב תור (לא אצלה לא היה אצל מישי אחרת)

מנסה לחשןב מה עוד אני יכולה לעשות

הליכה עשיתי אתמול אבל אמאלה נתפסו לי כל הרגליים😅

יחסים פחות מתאים לי מכל מיני סיבות

אממ מה עוד?

אבל היו כאלה פקקים שנאצלתי לבטל כי לא הספקתי להגיע…

אופ…

חיבוק!

בעזרת ה' הלידה תתפתח מהר בלי צורך בשום סוג של זירוז

זה היה כשהיתה לי פתיחה של 2 וחצי והצירים עדיין לא היו סדירים וצפופים מספיק.. המיילדת אמרה לי לעשות וזה עזר.

הטכניקה זה פשוט לחקות את הפעולה של היניקה של התינוק..  יכול להיות שזה יהיה קצת לא נעים. (זה אמור להיות *קצת* חזק כדי שזה יעבוד)

כשלא התחילה אצלי לידה אני חושבת שעזר לי עליה במדרגות. יומיים אחרי שעליתי במדרגות ילדתי (עליתי פעמיים קומה 8, ירדתי במעלית) 

לי זה עשה צירים אוטומטית כמה כפמים

אם הגוף לא מוכן כלום לא יעזור

לכי גם לטיפול של ישאצו ודיקור ורפלקסולוגיה- אפשר מישהי שמשלבת בין הכל

יש גם מישהי שעוזרת למקם את העובר..וזה גם ממ שעוזר יש שיטה כזאת ששכחתי את משה

הליכות, ירידה במדרגות

אבל בנחת לא להתאמץ מדי

יחסים

מאשר עיסוי ידני…

סתם מוזר לי זה לא תואם סיטואציה לי בראש😅

סתם להפעיל משאבה?

20 דק צד או 10 צד שני הצדדים?

כאמור זה עשה לי אוטומט כאבי מחזור כאלה..אז כאב לי ..אז עשיתי כמה שהצלחתי 🫢

רק לשים לב שלא יהיה לך פצע ..כי רגיש בהתחלה ..אז בעדינות.

וממליצה ממש

עזר לי ברמות

גם סתם לכאבים של הסוף

וגם הלידה יותר קלה

בלידה האחרונה זה היה שקוף 

למה את כל כך לחוצה כבר ללדת?

אני חושבת שלא כדאי להילחם עם הגוף,

כשהתינוקת תהיה בשלה ויגיע זמנה היא תצא בשמחה.

כשאת מנסה והגוף עוד לא מוכן זה רק יעייף אותך, יתסכל אותך ויאכזב אותך.

תנסי לשנות גישה, אני ממש מבינה אותך הייתי במקום הזה וזה היה סיוט כל יום שעבר. אבל בלידה האחרונה דווקא ממש הרפיתי וזה היה לי הכי טוב.

תנסי לעשות דברים שכיף לך. להכין אוכל ולהקפיא, עוגיות, כל הדברים שתברכי את עצמך אחרי הלידה שאיזה מזל שהכנת!! אני פינקתי את עצמי במלא דברים, הכנתי כזה גליל של תמרים וכל מיני סוגי אגוזים מצופה הקוקוס. מושלם לקפה אחרי הנקה! בהצלחה!

ויש לה עוברית קטנה (מתחת אחוזון 10) וכמות מי שפיר גבולית אם לא קטנה..

אז זה כנראה נכון אקרונית אבל כנראה לא במקרה הזה.. כי היא בכלל מקרה בדרך לזירוז כזה או אחר..

דווקא ראיתי את השרשור של אתמול אבל זכרתי משום מה שאמרו לך שזה בסדר...

אומרים שללכת על חוף הים יחפה זה מזרז.

בהצלחה! שיעבור בקלות בע''ה. 

אם הגוף לא בשל ללידה, הזירוזים הטבעיים לא ממש אפקטיביים, אבל לנסות כדאי.

לא מועיל, לא מזיק.

רק קחי בחשבון שאולי לא יעבוד א לא לצפות כדי לא להתאכזב.

התנאי ההכרחי לזירוז מכל הצורות והסוגים זה פחות לחץ ואדרנלין ויותר נחת ואוקסיטוצין.

תחשבי מה עשוי לתגבר אצלך אוקסיטוצין לא רק מבחינת הפעולה עצמה, אלא גם האווירה והכל.

אם לא ילך, אז ב"ה שאנחנו חיים בתקופה שיש מענה רפואי. העיקר ידיים מלאות ובריאות איתנה, זה הכי חשוב.

בשורות טובות בקרוב!

צריך שהגוף יזרום

זה ממש מלחיץ אותי להתקע שם

מעדיפה לנסות בבית

אגב, אני לא לחוצה כילו לחץ

אני פשוט רוצה מאוד

ואני מפחדת להתחיל בבית חולים זירוז מ0

אני חושבת שלי היה עוזר להתפלל ולומר שכל מה שיהיה הכל לטובה והדרך נכונה וכשם שהביא את ההריון כך יביא את הלידה בזמנה בבריאות איתנה.

כאילו לסמוך על ה' שגם אם יגיע לזירוז בבי"ח הוא יודע מה הוא עושה ואנחנו הקטנים עושים רק את ההשתדלות שבידינו.

אצלי כשניסיתי לזרז זה רק הכניס לעוד יוצר לחץ ועצר את הצירים אז כאילו בקטע הזה להרפות. כלומר לעשות השתדלות אבל לא להיות בלחץ שזה חייב להצליח.

קיבלתי ברכה מרב צדיק ממש שהולך כבר שנים עם המשפחה שתהיה בעז״ה לידה בעיתה בבריאות לאם ולתינוקת

ומבקשת מה׳ שבכל דרך שזה יבוא- שיהיה בטוב ובקלות…

זה פשוט החלטות חשובות כלכך

את אומרת שבאמת ה׳ ישים את ההחלטות הנכונות 

מה דכן בקשר ללחץ, אני לא מרגישה שעושה לי לחץ לנסות דברים מרגישה שזה קצת ההשתדלותכזה שאני עושה

רק שכבר כמה לילות אני מרגישה שאני שם, שהלילה זה קןרה

ואז הילדה שתהיה בריאה מתחילה לבכות (וזה סאגה לוקח לה מליוני שנים להרגע) וזה ממש עושה לי עצבים… זה עושה אןתי מתוחה ועצבנית אז אולי זה גם קטע… 

שבכל אחד מהם ניסיתי כמה וכמה זירוזים טבעיים לפני הלידה, ובאף אחת מהם זה לא עזר להתחיל לידה. אבל בכולם הזירוז של בית החולים השפיע מצוין וילדתי תוך כמה שעות מתחילת הזירוז. אולי הזירוזים הטבעיים עזרו לגוף להתכונן לקראת הלידה וזה עזר לזירוז של בית החולים להשפיע בצורה טובה...

לא יודעת מה יהיה אצלך, וזה בטח שונה אצל כל אחת, אבל מקווה בשבילך שגם אם לא תתפתח לידה טבעית בעקבות הזירוזים הטבעיים ותצטרכי זירוז בבית החולים, הוא יעבוד טוב ויקדם לידה בקלות ובלי סיבוכים...

אבל כמוסות של שמן נר הלילה בין 3-6 פעמים ביום,

וחליטת עץ התה - 3 כפיות מהחליטה, 3 כוסות ביום, אפשר להמתיק עם סוכר או דבש

אני ילדתי אחרי 5 ימים מהרגע שהתחלתי

לא ציפיתי ללדת כזה מהר, הייתי רק בתחילת תשעי

אבל שווה לנסות כי בלי קשר זה טוב לקחת אותם לקראת לידה

ולא יכולה ללבוש חצאיות עד הברך מרוב שיש לי ציורים כחולים על הרגליים😀.

אמרו לי שיש אפשרות קוסמטית שמחדירים חומר כדי להבהיר את הוורידים.

עדיין לא בדקתי זאת, לא אוהבת לערב גורמים חיצוניים לתוך הגוף.

תעדכני בממצאים אם יהיו

במחזור מה שעוזר לי זה לשים כרית חמה על הבטן + לשתות הרבה לימון עם מים חמים, ואז זה מזרים את הדם ומנקה את הגוף יותר מהר..

אבל אני לא בטוחה שזה מותר אחרי לידה כי דימום של לידה זה יותר מסיבי

לסנן ולשתות את החליטה

פעם אחת

ולנוח כמה שיותר

ישנים, אוכלים, ההנקה מבוססת, יש סדר יום, ועוד לא למד לזחול אז לא מזיק 🤣

בעלי אמר לי שרואים לו את הוורידים הלחיים בגלל שמנשקים אותו חזק מידי😂🫢

מה הסדר יום?

@מתואמת חולקת על זה שזה גיל נוח הצילו

זה פשוט זה שיש הבדל בין יום ללילה.

כשהוא מתחיל לילה, זו שינה רציפה, הוא קם לינוק וחוזר לישון. (למשל בגיל חודש הלילה היה מתחיל ב3... זה היה סיוט). עכשיו מתחיל לילה בין 20:00 ל23:00 תלוי ביום...

במהלך היום הוא יונק, כשהוא רגוע אני שמה אותו על הבטן על השטיח עם משחק/חפץ אחד. כמה שיותר על הבטן לחזק חגורת כתפיים.

חיבוקים נשיקות, דיבור פנים אל פנים... מקלחת... זה הסדר יום🥰

והיא כמו שאת מתארת...

לא בטוח שזה גיל

ועוד מסתובב כדי לחפש את המסך!!

פשוט לטרוף אותם כל היום😍😍😍

עם כיוון השעון

לנו עוזר ממש רפלקסולוגיה שאני עושה להם אולי יש הסברים ברשת 

לפתוח את הטיטול ולהרים את הרגליים על הבטן כאילו אני כבר מנקה לה

פשוט פעם אחת תוך כדי שניקיתי אותה היא עשתה ואז גיליתי שזה עוזר 

אני אישית לא הייתי מביאה שוב

באופן אישי כשלנו זה קרה לא נתתי שוב. קיוויתי שלפחות חלק נספג לפני שהקיאה, ולא רציתי לתת יותר ממש שצריך (גם נראה לי שסה"כ הכמות המלאה שקיבלנו די מדויקת אז אם אני נותנת מנה אחת יותר גדולה - נשאר פחות בסוף).

לא יודעת איזה מצרכים יש בבית אבל כמה רעיונות לדברים מחומרים יחסית פשוטים

גרנולה (ביתית) ויוגורט

עוגיות קוואקר

מרקים

פצפוצי אורז מלא עם שוקולד חמאת בוטנים וטחינה

פרי יוגורט

שקדים, אגוזים

ללא סוכר. היה ממש תחליף ראוי..

ההריון שלי היה בקיץ אז הייתי מכינה לי שייק פירות במקום ארוחה וזה השביע ממש והיה שווה.

מה עוד?

עוגיות קנויות ללא סוכר ניסיתי ולא היה לי טעים. אבל אמא שלי הכינה לי כאלו והיה טעים. יש הרבה מתכונים ברשת.

בסוף השד לא היה כזה נורא אבל לקח איזה שבועיים להתרגל.. 

בכל מקרה, אני הכנתי פרלינים מותאמים עם שוקולד מותאם, טחינה (המסתי בגז), פיזרתי במנג'טים עם אגוזים ושקדים והקפאתי. לא הרבה זמן הכנה

מה מקפיץ את הסוכר

לכל אחת זה שונה..

אני שתיתי כל יום שייק והייתי ומאוזנת ב"ה 

ולא היה מקפיץ לי

לכן אמרתי שכל אחת צריכה לבדוק לעצמה.. 

כי כולן ענו לך על מתוקים

לגבי אוכל, לדחוף כמה שיותר ירקות בכל ארוחה בעיקר ירוקים כגון מלפפון, חסה, כדי לשבוע וכמה שיותר חלבון.

אני נשנשתי במבה וזה היה לי מעולה

בערב לפני השינה כדאי לאכול משהו קטן שומני כגון חופן שקדים או אגוזים.

בארוחות ביניים אכלתי גם פרכית עם טחינה גולמית או עם אבוקדו וגבנ''צ.

בהצלחה

ואחרי שלומדים להתנהל עם זה זה דווקא אחלה, סיימתי את ההריון הזה ממש רזה, והרגשתי מעולה

תודה לכולכן, זה מעולה לי הרעיונות גם לגבי מתוקים וגם לגבי מאכלים בכללי - אם יש לכן עוד תמשיכו להעלות עוד.

בכלל, עוגות וכאלה .. יוצאים לגמרי מהחיים ? או שאפשר למצוא איזה מתכון מוצלח לעוגה פשוטה אפילו.

לומדת את התהליך הזה לאט לאט.

התסכול התחיל כשצריך לבשל שבת וחלק מאכלים זה עם צ'ילי מתוק. טארייקי. וכאלה. או אפילו עוף מתוק יצא מהארוחה אצלי.

פשוט נתקעתי עם סלמון ולשבור את הראש עם מה הוא בא טוב. (לרוב ההיתי עושה ברוטב טארייקי. )

בלי קשר סכרת או לא סכרת
לא בריא להתרגל שלכל דבר יש טעם מתוק
עדיף להשאיר את המתוק לקינוח / עוגה שבאמת מתוקים. וכמובן לפירות.

סלמון- אפשר למרוח פסטו ושמן זית / שום גבישי, מלח ושמן זית.
אפשר בסיר ברוטב אדום עם רסק ללא סוכר וירקות.

עוף- אני זורקת לתנור עם ירקות ותבשיל גריל עוף ופפריקה אדומה.
טעים וקל.

עם פטריות טריות ובטטה מתובל במן זית מלח פלפל ואבקת שום

ממש טעים

ואת לא חייבת לאכול את הבטטה מן הסתם את מוגבלת בפחמימות

את יכולה לנסות להכין מתכונים מקמח שקדים(תחפשי עוגיות/ עוגות בגוגל) או לחם טחינה לדוגמא . לי לא היה כח להשקיע אז הייתי אןכלת ממש פשוט-

לחם עם חביתה גדולה וסלט. חזה עוף או פרגית במחבת פסים עם פפריקה ומלח פלפל- שחור עם סלט עם אורז או כוסמת לפי הכמות שמותר.

סלמון או טונה במקום החזה עוף כדי לגוון..

והיו עוגיות ללא סוכר שקניתי לארוחות ביניים

אפשר גם לנשנש מיקס אגוזים- פקען, מלך,שקדים וכו

תבלין לשווארמה/ גריל עוף

עשבי תיבול, פרוסות לימון עם קצת שמן

לא יודעת אם יין נחשב סוכר או לא אבל אם מותר עוף עם תבלינים פטריות ויין

עוף עם זיתים ורסק עגבניות (ותפוחי אדמה)

תוספות- קפואים שעועית ירוקה, אפונה וגזר, גזר גמדי, ברוקולי, כרובית, כל מיני לקטים.

מרקים

אורז מלא, קינואה, בורגול (לא יודעת אם אסור אורז רגיל ופסטות, ואם נגיד בורגול מותר)

זו המתנה הכי מפנקת שיכולה לדמיין לעצמי לאחרי לידה

כל השאר באמת יש לי ב''ה (רק לא עוד פיג'מה חחח. טוב, זאת אני בטוחה שיש מלא שכן רוצות)

מזל טוב.. 

כך שעזרה עם הילדים- זה רק כשהם יהיו אצל ההורים שלי (וגם אז זה יותר עזרה לאמא שלי)

פיג'מה אני יודעת שהיא אוהבת... 

מה עוד?

ובכללי משהו בשבילי ולא רק עזרה והילדים וכו'...

זה מה שחמותי קונה קבוע לכל יולדת

יש לה מישהי שמכינה בבית פרלינים מושקעים

זה באמת היה סופר מפנק לאחרי לידה 

מיקס של שקדים ואגוזים וחמוציות, עוגיות גרנולה (או חטיפי בריאות של נייצ׳ר ואלי אם את מעדיפה קנוי..)

פירות יבשים (נגיד אננס מיובש, תפוח מיובש, מנגו מיובש..) חלק מהדברים פה לא ממש מזינים אבל זה כן יותר טוב משוקולד לדוגמה..

מגש פלסטיק מחולק ל5 שהניחו עליו יפה ענבים טריים, פקאן בציפוי שוקולד, קצת גומים, דובדבנים ולא זוכרת את החמישי.. אםשר גם סתם תמרים/ שקדים וכו..

אחותי פשוט קנתה קצת מכל דבר וסידרה וזה היה מפנק ברמות! גם בבית חולים ואת מה שנשאר לקחתי הביתה והיה כיף שיש דברים זמינים לנשנש (הפירות החזיקו מעמד יפה שבת שלמה בבית חולים ונשאר טעימים ממש😀

באמת פיגמה מפנקת חורפית כזו נשמע הכי מושלם

ואני תמיד אוהבת אחרי לידה שמביאים לי סלט מפנק ...אם את מכירה אותה שהיא אוהבת אז זה הכיוון

אחותי ישר אחרי הלידה הביאה לי בושם

אני ממש זוכרת את עצמי יושבת בחדר התאוששות ושמה בושם ומרגישה על גג עולם

משהו של טיפוח קליל אחרי לידה ממש מרים מצב רוח בעיני..קרי בושם מטפחת וכו

בושם אני לא יודעת לבחור לה, אבל סלט זה אחלה רעיון

אני לא יודעת אם זה האופי

אבל אולי מוצרי איפור שלא תפרגל לעצמה בשגרה

אני למשל קיבלתי מאין שפתון כזה, שפתון ממש ממש נוח על השפתיים

שמבוסס על נוסחה כזאת שמדגישה את הצבע הטבעי

השפתון הזה עולה יקר ובחיים לא חשבתי שאקנה אותו

קיבלתי את זה עם כמה מוצרים של איפור שבת (חברה קנתה לי את זה - אמרתי לה בעבר שממש מתחשק לי אבל יוצא יקר, ככה שידעה מה לקנות)

זה שפתון של סטייליש בלי צבע

יש לו איזה חומר שגורם לשפתיים להדגיש את הצבע הטבעי

כרגע זה בשימוש אצלי ממש לכמה ימים

עד לפני כמה ימים לא יצא לי לנסות, אז חכי אולי רגע לפני שאת קונה כדי לוודא שהוא באמת טוב 

אני לא אוהבת לקבל ארוחות האמת.. חוץ מאמא שלי וחמתי הי"ו

גיסתי קפצה והביאה לי סלט וזה עשה לי פשוט טובבבב

כל כך מרענן ונותן כח

אם את לא קרובה אפשר לשלוח הזמנה

וכמו שאמרו, מצטרפת לבושם/איפור/קרם וכל ריח טוב שמחזיר אצ השפיות פתאום (מה שמאוד חסר אחרי לידה )

אם לא פיג׳מה גם חלוק מגבת זה כייף

אחרי לידה כל הלוגיסטיקה מורכבת, ולא מספיקים לאכול.. להכין כמה קופסאות של קציצות, שניצלים, עופות, לזניה..

למלא לה את המקפיא. שיהיה אוכל ביתי וטעים בשליפה מהמקפיא

אחד הדברים השימושיים שיש וזה לא עוד פיג'מה רגילה..

וכמובן שוקולדים זה תמיד כיף לקבל.

גם מגש פירות מעוצבים זה ממש שווה לקבל בבית חולים..

אגב,

עכשיו יש סייל בשיין..

קניתי מלא חולצות ושמלות הנקה. ממליצה!

וזה היה הדבר הכי מפנק

גרם לי להרגיש וואו

נראה לי שאלך על פיג'מה ומגש פינוקים (עגיות קוואקר, שוקולד, פירות מיובשים)

בלי קשר כנראה הילדים יהיו אצלי אחה"צ, אז זה נראה לי גם מתנה שווה.. (קורץ)

בשימורים זה לא נשמר, לא ניסיתי קרטון.

אולי את מתבלבלת בין חלב קוקוס לקרם קוקוס. זה 2 דברים שונים..

אבל אולי באמת השימורים זה משנה

https://www.aviya-sadeh.com/product-page/%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%90-%D7%A9%D7%91%D7%99-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D

לא מכירה את הספר, אבל התיאור שלו נראה מוצלח.

"נשרים", מהמם ואיכותי (בעיני אפילו יותר מהספר לבנות כי בנשרים יש התייחסות לכל מה שאומר גיל ההתבגרות ולא רק להתבגרות המינית) קניתי לפני זה גם את הפלא שבי ופחות התחברתי אבל זה עניין של סגנון.

בלי קשר בעיני כיתה ה' לבנים זה מוקדם מאוד אבל תלוי גם איך השיח בבית בכללי. אני מאמינה בשיח פתוח שמאפשר לשאול שאלות ולקבל תשובות לאט לאט. אם השיח יותר סגור ופתאום מדברים על זה נראה לי שזה פתאומי ומאוד מוקדם. אבל כמבן איך שאת מרגישה את הבן שלך

בגיל צעיר (לא זוכרת איזה אבל לפני כיתה ה׳) הילדים שאלו על הריון/ מניעת הריון/ על פדים

עניתי בצורה פתוחה וכנה בקצרה על כל דבר, זה הספיק להם.

אז כנראה שהוא הגיע.

לא יודעת להמליץ על חומרים כתובים, ובכל מקרה אם את קונה או משאילה משהו זה לא שאת חייבת לתת לו עכשיו הכל, תעברי (או תעברו שניכם ההורים) על זה, תחליטו מה כן טוב שידע עכשיו, מה אולי נראה שכדאי לחכות, ותדברי איתו לפי מה שאת מרגישה שזה הזמן. ואם הכל נראה רלוונטי אז אפשר לתת לו לקרוא ולהרחיב בעצמו.

אני כלכך כל כך מבינה אותך... הרצון להתחפרות ושהוא יראה אותי ויבין לבד מה לעשות ולפייס...

והקטע של המצעים ממש לא טיפשי. זה כאילו עוד עונש חוץ מהכאבים ומזה שאסורים, גם החדר נהיה קטן... (אצלנו זה ממש משמועותי)

אני הייתי הולכת לישון וקמה עוד שעה למה שצריך, או כבר מחר בבוקר.

ולמה שהוא לא יחליף מצעים?

השלב הזה שאת מחכה שהוא כבר יגיע והוא מתעכב, יכול לחרפן אותי למרות שאני מכירה את זה כבר עשור פלוס..

אז כן למדתי לנשום שניה ולזכור שהרבה מהעצבים זה כי הייתי רעבה ועייפה ולאו דווקא בגלל שאני צריכה שהוא יבוא להושיע אותי, האחריות אצלי. ומשתדלת לדאוג לעצמי לפני שמגיעה לקצה.

ובקשר למיטות, כנראה לא מתאים לכל אחד, אבל אצלנו הוא נודד לחדר אחר בשלב הזה.

מסכימה עם מי שכתבה ללכת לישון ואם יהיה כוח לקום עוד שעה רעננה יותר להשלים את העבודה 

התרגלתי שהוא תמיד מתעכב, ולרוב יודעת להגיד מתי יגיע באמת.

היה לי קשה נורא כי ידעתי שיהיה לי אסור לאכול אחר כך, והסברתי את הבקשה שלי שיגיע מוקדם. והציפיה שלי היתה שבכלל יקדים יותר ממה שאמרתי (למרות שזה לא האופי שלו. ציפיתי שיקרא את הסיטואציה)

הבוקר זה כבר נראה אחרת... הוא התעכב בגלל סיבה שלא תלויה בו והיא באמת הגיונית, ולא ניחש שרציתי שיגיע קודם ובאמת עשה מאמצים לצאת בזמן.

באותה שניה התחרפנתי.

להודות בזה שהצורה שבה הבעת את הדברים נבעה מסערת רגשות ושאת מתנצלת על הדרך, ובמקביל לשתף באכזבה העמוקה שלך ממנו

זה לא סותר

זה מה שנקרא פגיעות

כן, את פגועה. הבעת רצון לאינטימיות ונדחית. וזה כואב ממש

הייתה לך גם ציפייה להריון שהתרסקה, וגם זה כואב

ובכללי ממה שכתבת, נראה שאת צריכה לעמוד יותר על הצרכים שלך

את צריכה לאכול והילדים משגעים אותך ואסור לך אחרכך? שהעולם יעצור, את אוכלת עכשיו ואף אחד לא מפריע לאמא

הגעת למצב שאת מבקשת יחסים ונענית בשלילה יותר מפעמיים? תראי את האכזבה שלך ואת זה זאת רוצה פיוס

הוא לא סיפק אותך וציפית לזה? תגידי את זה ותבקשי ממנו

אל תחליקי

לדעתי, זה הגורם מספר אחד להתפרצויות האלה. את מוותרת על עצמך/ לא מביעה נכון או בצורה מספיק עמוקה וברורה את הצורך ואת התחושות, ואז הרגשות השליליים מצטברים פנימה וברגע של משבר הכל מתערבב ויוצא החוצה בסערה

שולחת חיבוק❤️ מכירה את התחושות האלה מקרוב

אני באמת בעבודה עם עצמי לוותר על הניחושים של הצד השני ולהתחיל לומר את הדברים מפורשות.

הרבה פעמים אני מפחדת לפגוע בצד השני אז מוותרת על הדברים הקטנים, ובסוף זה מצטבר לדברים גדולים.

לכן גם לא מספיק שיקפתי את הדברים...

כי היחסים בפני עצמם זה בסדר (אני באמת הבנתי אותו גם באותו רגע. היה אחרי שבוע עמוס מאוד של מחלה+ עבודה)

עם הציפיה שהתרסקה אני יכולה להתמודד, ב"ה יש לנו עוד בבית.

העייפות בפני עצמה היא סבירה

הכאבים אפשר להתמודד.

אבל הכל ביחד עם הרעב, והתיסכול על זה שהוא לא ראה אותי הוציאו ממני צד שאני לא אוהבת.

שימי לב מה כתבת 

 "היחסים בפני עצמם זה בסדר (אני באמת הבנתי אותו גם באותו רגע. היה אחרי שבוע עמוס מאוד של מחלה+ עבודה)

עם הציפיה שהתרסקה אני יכולה להתמודד, ב"ה יש לנו עוד בבית.

העייפות בפני עצמה היא סבירה

הכאבים אפשר להתמודד."

את צודקת שאפשר להתמודד עם הכל. באמת אפשר. השאלה היא מה זה גורם לך להרגיש

האם מה שכתבת על ההתמודדות שלך זה הקטנה של התחושות שלך וצמצום שלהם, או שבאמת את מסוגלת דרכן לפתח חוסן כי את עומדת מאחוריהן במאה אחוז ?

כי אם את לא מאפשרת לעצמך לחוות את הרגשות שלך בעוצמה שבה את מרגישה אותם באמת ומנכיחה אותם, זה לא יעבור 

אם נפגעת - תרשי לעצמך להיפגע בלי להסביר לעצמך רגע למה הסיבה של בעלך לגיטימית. ולא בגלל שאת מאשימה אותו סתם וצריך מישהו להצביע עליו שהוא אשם. יכול להיות שהסיבה מוצדקת באמת אבל זה לא ככ משנה לעצם התחושה שלך, רק לשכל. וזה בגלל שמתחת לעלבון הזה יש לך צורך רגשי מסוים. ואם לא תביעי אותו, לא תצליחי למלא אותו. אז אולי זה לא יהיה ביחסים כרגע כי את כבר אסורה, אבל אם ניקח דוגמה לבקשה ליחסים ולסרוב שלו ולתחושה שלך זה לא רק חשק מיני גרידא הרי, זה מקפל בפנים גם תחושה שאת חשובה ורצויה ואהובה בעיניו ובאותו רגע הצורך הרגשי הזה לא קיבל מענה. אם לא תבקשי למלא אותו, תישארי מורעבת רגשית וזה שוב יתפרץ 

לא?

כדאי לנסות להתנהג שונה ביום ובלילה - ביום שיהיה אור, אולי מוזיקה, דיבורים, ובלילה שיהיה חושך ושקט. גם אם את איתו, לדבר בלחש אם בכלל, ושיהיה רק אור עמום.

מקווה שזה יעזור לו לסדר את השעות.

בהצלחה!

של סבבים של 3 שעות שמתחילות באוכל (כחצי שעה עד שעה. בהמשך כשיגדל אמור להתקצר) , אח"כ משחק (בגיל הזה בין רבע שעה לחצי שעה. בזמן הזה מדברים איתו, מחייכים אליו, מחליפים לו טיטול, עושים לו מקלחת וכדומה), אח"כ שינה של בין שעה לשעתיים, וכך הלאה.

בפיהוק השני כבר להשכיב אותו לישון.

הסדר הזה נותן לתינוקות את האפשרות לדעת למה לצפות ולא להיות מופתעים ואז הם גם יותר רגועים.

נשמע שהוא מאוד עייף בין 7 בערך ל12 בלילה ולכן לא מפסיק לבכות.

אגב,

אצלי (הבן שלי בן חודשיים עכשיו) משעה 16:00 עד 22:00 הוא אוכל כל שעתיים ולא כל 3 שעות כמו בשאר היום ולכן בלילה לפעמים מצליח לישון 5 שעות רצוף וחוזר לישון מאוד מהר אחרי שאוכל בלילה..

ממש ממליצה לנסות סדר יום

אני מאוד מחוברת למה שהיא כותבת.

שימי לב שהיא אומרת שבחודש הראשון אין אפשרות לעשות סדר יום כי באמת אז הם עדיין נורא קטנים. היא ממליצה להתחיל את הסדר יום מגיל חודש אז מוזמנת להתחיל עכשיו.. זה מאוד קשה בהתחלה. לי ממש עזר לכתוב לי את הזמנים ואז היה גם לי יותר מסודר בראש ובעיניים.

אבל כמובן להיות גם גמישה במידה והוא יותר רעב פתאום בקפיצות גדילה וכדומה..

הלוואי שאצליח

אבל שאלה, עד מצי זה ככה שיש את המחזוריות של אכילה פעילות שינה? כי באיזשהו גילכבר לא ידנים ככ הרבה..

שהתעורר בלילה אחרי 3 שעות וידעתי שאכל כל שעתיים לפני ואמור להיות שבע ורק הייתי צריכה להכניס את המוצץ ולנדנד נדנוד קטן והמשיך לישון ואז ידעתי שהוא לא התעורר כי היה רעב אלא כי נפל לו המוצץ ולעומת זאת כשהמשיך לבכות אחרי ששמתי מוצץ אז ידעתי שהוא כן רעב..

בכל מקרה כמובן שאחרי 5 שעות שהוא ישן אם הוא קם אני ישר מניקה ולא שמה מוצץ שוב..

לק"י

זה תלוי בתינוק.

אם הוא יונק כל שעה, אז גם אני הייתי מנסה לרווח.

הגיוני שבגיל הזה עוד אין להם כ"כ סדר יום והופכים בין יום ללילה. העצה היחידה שיש לי לתת לך זה שתנוחי כשהוא ישן גם אם זה בעיקר ביום כדי שיהיה לך כוחות ללילה. זה יכול ואמור להסתדר גם לפני גיל 5 חודשים. אני אצל הבן שלי היה שיפור כבר לקראת גיל 3 חודשים.

בהצלחה!

1. לחשוף לאור יום זמן היום

לפתוח חלונות

2. שנת יום - לשים במקום אחר שהוא לא המיטה הקבועה. לנו הייתה עריסה בסלון ואז לול, בחדר מיטת תינוק שישן בה רק בלילה

אבל הוא קטן מדי לדעתי לשינוי דרמטי והוא כן צריך הרבה שעות שינה בגיל הזה. אצלי זה הסתדר סביב גיל חודשיים בערך

יכול להיות שזה גזים.. ניסית לתת לו משו להקלה?

עד שהוא יתרגל שבוקר זה מ8 ולא מ11...

לא בטוח שזה יעבוד כי הוא עדיין טרי בעולם....  אבל אפשרי לנסות.

השינה קריטית וחשובה להתפתחות שלהם.

אישית ממש לא ממליצה להעיר תינוק אלא אם כן זה לאוכל וגם אז רק אם זה בהנחיית רופא.

היום נגיד ישן כל הבןקר עד 2 )עם הפסקות של אוכל

אני כבר ידעתי מה יהיה על הלילה..

גם שישן אחר הצהרים הערתי כדי שישן בלילה אבל לא היה רגוע ןהיה ניראה שרוצה לישון...

עכשיו ניראלי נרדם עלי אנסה תכף להניח מקווה שבכמת ימשיך לישון

למיניהם כמו חילבה וכד

אין לי כח לכל זה

מגביר חלב משפיע במיידי או שאתקע רק אחרי ההחלמה עם מליון קוב חלב?

בשגרה אני מחפשת איך לדלל כמות, פשוט לא מאמינה שזה קרה לי 

אפשר לנסות להתחיל מלשתות הרבה יותר ולנוח..

קוואקר גם עוזר אם לא באלך מגבירים ממש

ותכלס, ככל שתניקי יותר הייצור יגבר. יכול להיות שצריך רק סבלנות

בעיקר בזמן שהוא ישן כדי שעד שיתעורר תתמלאי

אני זו שכתבתי לך לספור לפי התאריך העברי. אבל גם אם סופרים לפי שבועות - אם חודש הוא טיפה יותר מ-4 שבועות, והתל"מ הוא בשבוע 40, אז 4 שבועות אחורה זה שבוע 36.

מה שאני מבינה זה שמבחינת העובר - להיוולד בשבוע 36 עדיין נחשב קצת מוקדם (לכן כשצריך לעשות זירוז מוקדם בגלל חשש לעובר, לרוב יחכו לשבוע 37 אם אין סכנה מיידית). לכן אולי כשמדברים על ממתי הלידה כבר בטוחה - מגדירים את זה משבוע 37.

אבל מבחינת סגולות - זה לא באמת משנה מה הרפואה אומרת. לוח השנה יותר משמעותי בזה...

באופן אישי לא הולכת לטבול המקווה לפני הלידה.

מפרישה חלה בכל מקרה כמה פעמים בשבוע לאורך כל ההריון.

פתיחת ההיכל בעלי או חמי עושים (אולי גם וגם), אפילו לא יודעת מתי, אבל לא נראה לי מזיק דם להקדים, מקסימום אפשר שוב בהמשך, לא?

ובכל מקרה אני באופן אישי משתדלת להתפלל על הלידה במילים שלי בזמן שמתאים לי, לא תמיד לפי סגולות והוראות מיוחדות...

(לפעמים אני או בעלי מצליחים לנסוע לכותל לקראת הלידה ולהתפלל. אבל גם אז נוסעים כשמתאפשר ולא בהכרח בתוך חודש תשיעי).

כנראה אעשה הכל כבר עכשיו לפחות לשקט הנפשי

ומקסימום אזכה לעשות שוב..

ומה שאמרת על תאריך עברי באמת הכי הגיוני, אבל עדיין יש את הספק לגבי שבוע 36.

חוץ מ"כללית" בכל האתרים כתוב שחודש תשעי מתחיל משבוע 37, אז התערערתי.. אבל מקסימום זוכים לזה פעמיים

המון המון תודה רבה לך על ההסבר💞

תכווני שאת מתכוונת לתשיעי בורא עולם יבין מצוין למה את מתכוונת

איזה מרגש שהגעת לתשיעי, אני אומרת לך שאת עוד תלדי כמוני אחרי המשוער

ילד בריא להורים בריאים!!

בגדול לגמרי מסכימה איתך.

אבל רק בגלל שמדובר בסגולה ולא בהלכה.

כשמדברים על הלכה - לבורא עולם מאוד חשוב אם מדובר על יום לפני או יום אחרי. אם מישהו ישמור שבת ביום ראשון - עם כל הכוונה וכל ההלכות, זה לא יחשב כשמירת שבת. אפילו אם זה היה בגלל טעות בחישוב - זה עדיין יחשב כשגגה והוא יצטרף להביא חטאת (אם בית המקדש היה קיים).

הקב"ה הוא מעבר לגבול, הוא אינסוף וזה משהו שאנחנו לא יכולים לתפוס או להבין.

אבל כשהוא ברא את העולם, הוא צמצם את הקדושה שלו בתוך הגבול, כדי שתהיה לנו יכולת לתפוס אותה.

והגבולות האלו זה ההלכות שניתנו לנו. שהן בתוך גבולות של חומר, זמן ומקום. והקדושה יכולה להופיע דווקא דרך הגבולות שהקב"ה הגדיר.

אבל כשמדובר בתפילה - ודאי שהיא תמיד מתקבלת, גם אם זה יום לפני חודש תשיעי.

אז בתכלס מסכימה איתך לגמרי.

רק רציתי לדייק לגבי המשפט בפתיחה (וסליחה על החפירה...)

של שמיים לארץ בין דקה לפני ואחרי

זו לא שאלה

אבל בסגולה שמדברת בכלליות על חודש תשיעי

לא יודעת, קטונתי

נשמע לי אישית ממש לא קריטי אם זה ב 35,5

ב 36,1 או 39,6

זו התקופה הכללית של סוף ההריון

לגבי זה אני מתכוונת שקשה לי להאמין שזה כל-כך משמעותי

מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי..

אני חלילה כלל לא מדברת על הלכה

וגם לא מדברת על בורא עולם כהבנה

אלא באופן כללי על הרעיון של סגולת חודש תשיעי ועניין התזמון המדויק

וחשבתי שזו היתה הכוונה שלך.

אבל הניסוח של המשפט שכתבת בהודעה הפותחת, כאילו הקב"ה הוא 'מעל הזמן' אז לא באמת משנה לו מתי, ובעיקר הכוונה, זה משפט שאפשר לקחת גם למקומות של זלזול בפרטי הלכה. ולכן היה חשוב לי לדייק.

זה לא שלקב"ה לא אכפת יום לפני או יום אחרי, אלא שתפילה תמיד מתאימה ומתקבלת, והתזמון המדויק שלה בהקשר הזה הוא פחות קריטי (ואני בהחלט מסכימה איתך לגבי זה).

וכמה שאת צודקת וואו, אני חייבת לשחרר!

יש לי קטע שאני חייבת לעשות בדיוק כמו שצריך בלי להקל, בודקת ונוברת בכל המקומות עד שמקבלת החלטה ודאית לפי כל הדעות.

ויאללה אם אלד אחרי המשוער אז אולי אזכה לעשות את הסגולות אפילו יותר מפעמיים חחח

למרות שאני סקפטית, כי אני מרגישה צירונים ולחץ לעמוד..

אני משתדלת לשכב הרבה כדי ללדת בשבוע 38 לפחות אבל רק ה' יודע מתי הזמן הכי טוב🙏

ואמן ואמן תודה רבה!!!💞

הנתינה שלכם כל כך לא מובנת מאליה!

מה בכל זאת יעזור? אולי אם שכנות ישלחו אוכל? אולי לשלוח שקית כביסה מלוכלכת לשכנה שתנקה? אולי אוכל מוכן,או כלים חד פעמיים?

יש ממי לבקש בצורה מפורשת את מה שיעזור לך?

הלוואי שיש איך להקל עלייך בצורה שתהיה לך טובה.

את ממש צודקת בתחושה. את לגמרי נורמלית.

רק תפילות!

הלוואי וכל זה ייגמר בקרוב על הצד הטוב ביותר.

בבריאות איתנה, בחזרה לשגרה קלה ונוחה, בהרבה חסד ורחמים 🤗

שולחת מלא חיבוקים!

וכן היו ימים ממש שכבר היה לי נורא קשה וקמתי מאוחר ולא הגעתי לעבודה ושלחתי באיחור (אם בכלל) את הילדים למסגרות

אבל זה היה לי טוב דווקא הרגעים האלו שבחרתי בהם

כי באמת נמאס שאני שקופה ולא רואים את הצרכים הבסיסיים שלי

כן כדאי אם יש לך אפשרות גם אם זה פעמים נדירות לשים בייביסיטר ולצאת לערב נשי, סדנה, הליכה

העיקר השקט הזה שאת לא מריצה בראש את כל המשימות שצריך להספיק זה משחרר

ההרגשה שהגיעו מים עד נפש

ומתסכל כי ההרגשה שאין.. אין עוד מה לעשות רק לעבוד יום ועוד יום עד השחרור..

בעלך מודע למצב כרגע? יש נכונות מצידו לבקש מהמפקדים התחשבות?

חיבוק אהובה

מציעה דבר ראשון להעיף ילדות/נערות שרק מעיקות במקום לעזור...

פעם אחת גם לי זה קרה🙀

הרגשתי שאני צריכה אשכרה להעסיק אותן!!! הלכתי למות!!

פעם אחת הספיקה לי די והותר!!

תשלמי כמה שצריך, למישהי בת 20, שתבררי עליה מראש שביא יוזמת, קולטת סיטואציות, מושלמת עם ילדים, לא פחות מזה!! להעסיק ילדה שעומדת כמו עציץ או מחכה להוראות ממך כל דקה.. זה פשוט נורא!!

ויתרון- יודעת לנקות. אם לא, תזמיני אחכ או במקסיל מישהי שוודעת לנקות, אבל הכי טוב שיש!!

ילד מחוץ לצבירה הרגילה?

לפי מס9ר ימי המילואים של הבעל את זכאית למספר ימי מחלת ילד נוספים מחוץ לצבירה הרגילה של ימי מחלה.

כשאני מימשתי אז הגשתי את האישור מחלה מהרופא של הילד יחד עם טופס 3010 שמראה שבעלי היה באותו יום ספציפי במילואים פעילים, ואת אומרת להם להוריד את זה מהמכסה של ימי המחלה המיוחדים למילואים.

וזהו.

הם אמורים לעשות את כל השאר בעצמם. זה תשלום כמו על יום מחלה רגיל.

פה יש פירוט של כל זכות לגבי כמה ימים את יכולה לקבל לפי אורך תקופת המילואים של בן הזוג

היעדרות מעבודה של בני זוג או שותפים להורות של משרתי מילואים במלחמת חרבות ברזל

אבל ממש לא!

שלרגע לא תרגישי טוב עם עצמך...

להיות בלי בעל בבית, להחזיק הכל עליך, זה שואב כוחות ברמה הכי גבוהה!!

אין שום אנקגיות לבזבז.... בטח ובטח שלא על ילדות אומנם מתוקות שבאו להתנדבר אבל עומדות כמו עציץ והן עוד נטל להתעסק איתו...

ברור! כל הארגיות צריכות להיות רק על עצמך ובני ביתך. כל הנוספים- לעזור ולשתוק😅 בלי שום מילה מיותרת... חיבוק!!!! שולחת לך מלא כוח ואהבה❤️❤️❤️

הלב ככ איתך

אני כמוך אחרח יותר מ200 ימי מילואים

ומזדהה בדיוק עם מה שהגדרת

מה שהכי סיוט זה שהכל עליך

אי אפשר להרפות או לשחרר שוםדבר!!!!

זה לא עניין של עזרה טכנית

זה מהות נפשית.

מתפללת איתך שהקב"נ יתן כח9

ל300 ימים, וכבר אזל מלאי כוחותיי 😩 וגם התחושה שכבר נשארנו בודדים מגויסים, כי כולם משתחררים וממשיכים בחייהם כשאנחנו בתוך הטרפת.. וזו ממש מהות נפשית, פי אלף מטכנית.

לכן קשה לעזור לי, כי הצורך שלי הוא לא טכני..

מצידעה לך באמת. .אנחנו ב230 ככה ומרגיש שאי אפשר יותר  

אז את עם כמעט 300. גיבורה ןצדיקה. אין מילים....

בעז"ה שבזכות המסירות הזו תזכו לשפע של טוב וברכה

מתקרבים פה ל-350 ימי מילואים ובאמת ההרגשה הכי קשה זה הלבד הזה, שאין אין אין מה שיעזור לו חוץ מהאיש שיחזור כבר בע''ה ויקח פה פיקוד כי אני קורסת וגם זה לא באמת יקרה כי גם הוא צריך להתאושש.

אין לי מה לומר חוץ מחיבוק גדול גדול ומבין ויחד איתך בסירה הטובעת...

חושבת שיש מקום לעורר את האיש למצוקה שלך ולבדוק אם יש אפשרות שיחזור

זה באמת לא פשוט

הבת שלי עכשיו שוב עם תולעים...

התפתלה ממש.

עשיתי אמבטיית סוכר, מלא וזמין ומשחת החתלה- כמעט לא עזר.

סיפור בשבילי לקבל כרגע מרשם לוורמוקס...

זוכרת שהיו פה כל מיני פתרונות קסם... אולי @מחי העלתה.. אשמח אם יש למישהי😐

עזר לנו במיידי ממש

שמן לבנדר על משחת החתלה ולדחוף בפי הטבעת

בע"ה מחר אחפש לקנות שמן לוונדר.

יודעת אם יש בסופרפארם?

בהצלחה!! אצלנו תוך יום-יומיים מיגר תולעים שהיו מבקרות כל כמה חודשים ומאז לא הופיעו יותר.

מרחתי 3 ימים רק כדי להיות בטוחה, ושוב שבוע אחר כך למקרה שהיו ביצים שבקעו.

בע"ה אקנה היום את השמן.

משחת החתלה מספיק טובה או עדיף משחה אחרת?

פעם ממש מזמן העליתי משהו שנתקלתי שכתבה מיכל סבון טבעי בנושא

זה בטח בכרטיס האישי שלי אבל אין לי מושג איך למצוא את זה

אולי אפשר למצוא באתר אינטרנט שלה

כי הציק לו מאוד ולא הצלחנו להוציא לו…

אנסה את השמן לבנדר יש לנו בבית 

שיש לילדים אבל זה לא מציק להם

ממש מוכר אצלי

נגיד אחת הבנות שלי מתעוררת רק אם הן נכנסות לה לפות

לא מאמינה שאין לילדים.

שתבדוק כשהם ישנים, לפחות שעה אחרי שנרדמים, ותראה הפתעות.

לחם

מלפפון

מה שכולם אוכלים...

וכל הדברים שאסורים עד גיל חמש.

אולי כדאי לערבב את הביצה בלבן או משהו כזה, כדי שתהיה רכה יותר לבליעה.

ירקות מעןכים טוב טוב טוב (היא בת 8 חו'ד) ולא יןדעת לכול לא טחון, אז מועכת היטב היטב עם מלא רוטב.

בגדול, לא מסתמכת על מה שאוכלת במעון כי הם תמיד אומרים שהיא אכלה טוב ולא תמיד זה נכון.

בבית מכניסה את כל הירקות שאני יכולה למעוך.

אבוקדו עם בננה גם הולך טוב.

לק"י

אם יש משהו נוסף שיש כאלה שממליצים לתת רק מגיל תשעה חודשים זה מוצרי חלב נדמה לי.

בגלל הספיגה של הברזל.