פורום הריון ולידה (עמוד 330)

איש מפירות. תפוז זה הבסיס של האיש, ואז שמים קיסמים בתור ידיים ועליהם אפשר להשחיל פירות נוספים.

אפשר קיסמים גם בשביל להחזיק כפתורים.

פשוט לצייר או להדפיס את ה7 וכל פרי עושים עם משהו אחר (פלסטלינה, צבעים, טושים, קרפ מקווצץ, גואש, צבעי מים, מדבקות וכו..)

אם לא יצירה אז אפשר סתם שכל אחד עושה פנטומימה על פרי (עשינו ובת ה3 עשתה תפוז עגול, אחת עשתה בננה וכו)

ואפשר גם להכין את מעשה בשקיק לכל ילד.. יוצא ממש חמוד וזה ממש קל

שימי על השולחן קעריות שכל אחד פרי אחר ואז מעצבים את השיפוד

לא יןדעת כמה קשור לטו בשבט אבל אפשר להביא לכל ילד יוגורט וכל אחד ישים תוספות - פירות מכל הסוגים, קוואקר, חמוציות/צימוקים, חתיכות גלילית וכן וכו וכו

וכל אחד מעצב לו יוגורט

לגבי יצירה יש מלא עיצובים של שקדיה מחומרים שיש בבית

אם מעניין אותך אחפש לי ואשלח לך בפרטי (סתם לא להעמיס בשרשור)

אפשר גם יצירה שלא קשורה לטו בשבט אבל לקשר אותה כמו למשל כרטיס ברכה פופ אפ אבל לא לשים כרטיס אלא עץ

או תמונה שמסתכלים משני הצדדים ובכל צד רואים עץ אחר. מכירה? מרגישה שאני לא כל כך מסבירה טוב..

אפשר לשחק אישיות על פירות או עצים

או ליצור תמןנה ענקית של הרבה עצים, כל אחד מקבל חלק אחר מהבריסטול ועץ אחר והוא יוצר אותו עם חומרים שיש בבית

נגיד תפוז אז להדביק קרפים כתומים או כפתורים

צריך לזה קצת חומרים ויצירתיות

ולהכין משחק זיכרון.

מתחת לכוסות שתיה חמה מחביאים כל פעם שילוב אחר של פירות. כל שילוב מופיע פעמיים כדי שיהיה זוג. משחקים משחק זיכרון ומי שמוצא זוג- אוכל

זה הרעיוו להתרוקן מהר

זה עוזר לא להעמיס על המערכת.

שיהיה בהצלחה!!!

בשורות טובות!

לא נראה לי שאסור לעשות את זה בהיריון. אבל אולי כן?

אני מכירה את זה מהבת שלי, וזה מה שהציעו לה...

שהטיפול בה הם כדורים שאסור בהיריון.

אפשר לקבל הפנייה לפיזיוטרפיה בגלל זה? ממי?

רופאת משפחה לא הציעה את זה

כי אצלה הפנו לאורטופד, שנתן תרגילים.

(יש לה גם דלקת ביד, ששם באמת קודם היה ניסיון של כדורים נוגדי דלקת. אבל הם לא פתרו את הבעיה, והרופאה אמרה שכעת הפתרון הוא רק פיזיותרפיה...)

כאלה

Heel Free By Barak – הפתרון לכאבי הדורבן בעקב הרגל

נתנה לי כל מיני תרגילים ומתיחות

לא יודעת אם זה עזר או פשוט הזמן

בעקרון זה עבר לי אבל אני ממשיכה ללכת איתם כדי שזה לא יחזור

אי אפשר לשים בנעל פתוחה אבל אחרי שזה עובר אפשר לפעמים ללכת בלי ולפעמים עם

אזמין את המדרסים, תודה לך!

ממה שזכור לי אבל אני לא סמכות רפואית, כדאי להתייעץ. אישית משככי כאבים לא עזרו לי ככ באופן כללי, גם לא הנוגדי דלקת. מה שכן עזר זה משחה כזאת שהיא אנטי דלקתית, וולטרן... עושים עם זה עיסוי עצמי ברגל. לא יודעת אם מותר בהריון, אבל שווה לשאול אולי בגלל שזה מקומי ולא עובר בכל מערכת הדם והעיכול אז כן מותר.

אישית אצלי זה כמעט עבר תוך 4 חודשים, כחודש לפני שהגיע התור לפיזותרפיה עדיין יש לי "שרידים" של זה, וכואב לי אחרי מאמץ ולכן לצערי עוד לא הצלחתי לחזור לעשות הליכות וכאלו... אבל הכאבי תופת שהיו לי, ברמה שלפעמים לא יכולתי לדרוך על הרגל מרוב כאבים הם כן נעלמו ברוך ה'.

בעיקרון מה שעזר לי זה מנוחה מנוחה מנוחה כמה שיותר!

וקניתי כמו גליל עיסוי כזה שממש הקל עליי בערבים ובבקרים שזה היה השעות הכי כואבות אצלי

ומתיחות לשריר התאומים, תכתבי ביוטיוב מתיחות לדורבן ויש שם תרגילים טובים...

תכלס לטענת האורתופד זה מה שעושים בפיזותרפיה.

אגב, ללכת לאורתופד היה די ביזבוז זמן, הוא לא הוסיף כלום על רופא המשפחה שלי, אבל יש לי רופא משפחה מעולה, מקצוען ויסודי ממש. 

נשמע לי הגיוני

לי היה ככה אחרי הפלה טבעית

הגיוני.

תאכלי ותשתי טוב...

זה לוקח כמה שבועות עד שזה יורד. וזה באמת הורמונלי- אבל לא קשור אם יש לך דימום או לא.

אני מרחתי קרם לחות ליפיקאר באום של לה רוש פוזה- אחרי יומיים כמעט נגמר הכל

אבל חשוב להקפיד במשך כמה שבועות למרוח.

לעניין הדימום- אצלי בשלב זה, עדיין יש דימום מהלידה

אבל שמעתי כאן על הרבה בנות ש6 שבועות אחרי לידה קבלו ווסת

ככה רופא אמר לי….

ולכן המחזור הראשון בהנקה מלאה עלול לחזור רק מ6 שבועות אחרי פחות או יותר.

אם ככה זה בטוח לא מחזור אלא מהלידה

אומרת על סמך רופא נשים, לא אני

ממליצה על הכנה ללידה מכל מיני בחינות

אפשר אקוויביליו להתחבר לגוף

לפי מה שכתבת אני ממליצה על פיזיותרפיסטית רצפת אגן שתחבר אותך למקום. יש לי המלצה בירושלים אם באלך.

עוד כמה זמן יש לך ללידה? זה הזמן להתחבר

הגוף שלנו הוא הכי שלנו בעולם חשוב להכיר אותו להתרגש ממנו

אני לא חושבת שזה שלא הייתה חדירה מלאה יגרום ליותר כאב

קרום הבתולין כואב אבל זה מתגמד לעומת הכאב של הלידה

לגבי אפידורל

קחי לגמרי

הדקירה זה שניה וחצי

תבקשי מרדים טוב

אני אומרת

תסתכלי על זה בתור שליחות

החיבור לגוף וכו

אנחנו לא מכונת ילדים

האישות שהיא בפני עצמה

והכניסה להריון

וההריון

והלידה.(ועוג יותר, ההחלמה מהלידה)

מתרחשות דרכנו

זה לא רק אקטים פיזיים

גם לגבי ההחלמה מהלידה מציעה לך כרגע להתחבר לגוף

כי אחכ ואי ואי מה קורה שם חח

בלאגן רציני

כדאי להסתכל עכשיו איך הגוף שלך שתכירי גם את הגוף הנערי

בהצלחה רבה יקרה

ובידיים מלאות

קודם כל חיבוק גדול על התחושות.

רוצה להגיד לך שאני בן אדם מאד רגיש לכאב ודווקא לידה בשבילי היא הרבה דברים אבל הדבר הראשון שקופץ לי לראש כשאומרים לידה זה לאו דווקא כאב. לקחתי בכל הלידות שלי אפידורל. זה באמת שניה וחצי.

אני חושבת שזה ממש חשוב שתנסי להתמודד עם הפחד שלך שקשור לגוף. לפעמים דווקא שנפגשים עם הפחד ומטפלים בו יש אחר כך הקלה גדולה. אבן גדולה שיורדת מהלב.

הגוף שלנו הוא דבר נפלא ואת יכולה לגלות כמה המקומות האלה יש להם גם מקומות של חיבור והנאה ולא כאב וסבל.

ממש מציעה לך לפנות לטיפול לפני הלידה.

אחרי הלידה יכול להיות כאבים במקום(תפרים וכו') אבל כשאתה זוכר שהמקום הזה גם מקום של טוב ונעימות אז יש לך כוח לעבור את התקופה הזאת ואתה יודע שהכל בעז"ה גם ישתפר ויהיה טוב.

וגיניסמוס?

שזה בעצם גורם לך להתכווצות באזור כל פעם שמתקרבים לשם מתוך פחד שיכאב?

אם כן, דבק ראשון תדעי שאפשר לצאת מזה!!!

דבר שני, תבקשי שיעשו לך בדיקת פתיחה רק בעדינות ממש, בחדר סגור, ורק בשלב מתקדם. זאת אומרת לא מיד כשמתחילים צירים לצאת לבית חולים, תנסי למשוך כמה שיותר. בלידה עצמה את כ''כ לוחץ למטה שלא מרגישים כבר את הפחד שיש לך מהאזור ולא אמור להשפיע.

תנסי למצוא משהי שתוכל לכוון אותך לנשימות , מחשבה חיובית, זה מאוד יכול לעזור. 

ומאוד עוזר להגיע עם ידע לקראת מה את/ם הולכת/הולכים.

ממליצה מאוד.

כאב- ככל הנראה יכאב לך. זכינו לחיות בדור שבו לא חייבים לחוש את כל כאב הלידה, אבל נכון, צריך בשביל זה לסבול את האפידורל. נשים רבות שפחדו מהאפידורל הצליחו להתגבר על הפחד כשהגיעו הכאבים, ושרדו כדי לספר. ברגע האמת תראי מה גובר על מה, הרצון לא לכאוב או החשש מהזריקה.

ומשהו יותר ביחס הכללי לפחד ולכאב. הפחד שומר עלינו מלגרום לעצמנו נזקים או להכניס את עצמנו לסכנות. הפחד לכאוב הוא לפעמים כדי למנוע מאיתנו לפעול בדרך מסוימת באופן החיובי, אבל יש פעמים שהוא בלתי נמנע ואז להתבחבש איתו זה מעצים את החרדות ולא מאפשר להתמודד עם המציאות בשליטה המיטבית. גם הלא ידוע הוא גורם משמעותי לפחד, ולכן להגיע מוכנה עם ידע (קורס הכנה) מאוד מאוד עוזר ברגעי האמת להבין מה קורה איתך וסביבך ולקבל החלטות מושכלות יותר אם יעלה צורך.

העובדה היותר רווחת היא שאנחנו כואבות בלידה, זה כמעט בלתי נמנע לדלג על זה. בהינתן מציאות כזו, אני מציעה לך לנסות להניח בצד כמה שאת מצליחה מחשבות שמזינות את הפחד ולנסות להיות בנקודת מבט של סקרנות ורצון ללמוד ולהבין את חוכמת הגוף שלך. לחקור דרך התהליך הפלאי של הלידה מה הגוף שלך מסמן לך כשעולה ממנו תחושה (כן, גם של כאב) במקום מסוים. האם את מצליחה להרגיש מה הנקודה שבה מרוכז הכאב, מה זה אומר על המיקום של העובר, מה עוד צפוי להתחולל ותצטרכו לעבור יחד כדי להיפגש...

עוד דבר שאני מציעה, אם תקחי דולה- מצוין. תשאלי שאלות, תבקשי הסברים, תבקשי להבין מה האפשרויות העומדות בפנייך בכל נקודת זמן בתוך התהליך, היא תוכל לעזור בזה המון. אם את לא מוצאת או מסיבה אחרת לא לוקחת דולה, תחשבי על מישהי בעלת ניסיון בלידות שאת מרגישה קרובה אליה וסומכת עליה, מישהי שלא תיבהל לראות אותך סובלת אלא תדע מה לעשות (לא תמיד אמא תצליח לצאת מהמקום המרחם וחסר האונים כשתראה אותך סובלת, לכן לחשוב אם זו הברירת מחדל או דוקא חברה או אחות או דודה או שכנה וכו'. כמובן לתאם מראש).

ויותר חשוב, אם את לא לוקחת דולה, באותה מידה ואפילו יותר, לשאול ולבקש הסברים מהצוות של בית החולים שילווה אותך. יש להם נטיה לדבר מעל הראש שלך או להגיד לך מה עושים עכשיו בלי להסביר ואפילו לא תמיד מסבירים את האופציות הנוספות שעומדות בפנייך. זה דורש אסרטיביות, אבל לא לתת להם לטפל בך מעל הראש שלך ולהיות מקבלי ההחלטות על גופך בלי שאת מבינה מה עומד מולך. לשאול, לשאול, לשאול, לקבל הסברים למה הם מציעים את זה והאם יש אפשרויות נוספות.

מקוה שהועלתי מעט, ואם יש לך שאלות נוספות זה מקום מאוד טוב לשאול אותן (אבל לקחת את התשובות בערבון מוגבל- נשים משתפות פה את חוויותיהן והידע שצברו אבל זה לא במקום אנשי מקצוע בעולם האמיתי.

בהצלחה יקרה, את תעברי את זה ותהיי בסדר בעזרת השם.

לא רק בתחום של התמודדות עם צירים וכו' אלא גם בתחום של חיבור לגוף ולנפש באופן כללי. אולי באמת מישהי שתדע לאבחן אם יכול להיות שיש לך וגיניסמוס, ואז תוכל להפנות אותך לטיפול מתאים.

נסי לבדוק את יעל גריינר, היא דולה ומיילדת, ולדעתי היא מקצועית גם בשביל התחום שלך. (אני הייתי אצלה גם כן להכנה ללידה מסוג שונה, והיא מאוד עזרה לי)

בהצלחה, יקרה. נשמע שיש לך פה הזדמנות לקנות כלים טובים לכל החיים שלך... מקווה שתצליחי בזה!

גם אני מאוד מפחדת ממחטים ומכאב, ומאוד נרתעתי מהאיזור למטה. לפני הלידה הראשונה כל כך פחדתי שהייתי בהכחשה גמורה לעניין.

ועברתי את הלידה בסדר. עברתי את האפידורל בסדר. בלידות הבאות כבר פחות פחדתי.

ומצד שני, ממליצה כן לעבוד על הנושא הזה. ללכת לפיזיוטרפיסטית של רצפת האגן לאט לאט לשחרר את הפחד. גם לקראת הלידה. וגם בכללי בשביל מיניות זה ממש חשוב.

וואו.... קודם כל חיבוק!!!

כמה עומס נשמע שיש עליך... עומס נפשי כמובן.

באלי לומר לך להרפות.... קודם כל הכל בסדר. באמת!

תנשמי עמוק.

את מושגחת ושמורה, וה' יעזור לך ללדת את התינוק הזה ויהיה בסדר.

דבר נוסף.. לדעתי הכי חשוב זה העניין של החיבור לגוף, ובמיוחד לחלק התחתון, או יותר נכון, המרכז של הגוף...

זה לא אומר שאת צריכה להרגיש הכי מחוברת שיש כרגע... אבל כן זה אומר להתיידד עם האיזור הזה...

להרגיש איתו בניעמות ולהסתכל עליו בכבוד, ולא בניתוק מוחלט או לחוות מצוקה כשאת חושבת עליו.

בעיני המטרה הכי גדולה זה פשוט להסכים להתיידד איתו. להיות חברה שלו. ולהסכים שגם החלק הזה הוא חלק ממני.....

בעיני זה השלב הכי חשוב.

אחר כך יבוא כל השאר.

אפשר בתרגילים פשןטים כמו לעמוד מול המראה ולהסתכל... או ממש לשים מראה מלמטה ולהסתכל.

ממש להכיר את האיזור. להסכים להסתכל עליו ולתת לו שם וצורה.

אולי גם להסתכל על ציורים של איזור הפות ולהשוות למציאות... להכיר את האיברים השונים שם.

אחר כך בהמשך הייתי מנסה להכניס טמפון או סתם אצבע בעדינות ממש ממש. סתם בשביל להרגיש את המקום הזה. ההרגשה יוצרת זיכרון בגוף. ומקשרת אותו אלי עוד קצת.

זה כמו שלפעמים כדי לאסוף את עצמי אפשר לחבק את עצמי וזה פלא מה שזה עושה.. כאילו בסך הכל חיבוק עצמי ומה זה שוה, אבל זה נותן המון!! מחזיר לcenter כזה..

אם תרגישי צורך, תוכלי אחכ למצוא לך מישהי מקצועית להתקדם עם זה... אבל בתור התחלה זה נראה לי ממש מספיק.

בקשר ללידה- אפשר עם אפידורל, אפשר גם בלי.

אני אישית ילדתי בלי אפידורל. היו לידות שהרגשתי את השמים נופלים, והיו לידות שלא הרגשתי כאב!!! זה אפשרי, רק שתדעי.

ובחום רב ממליצה לך לקחת מישהי שתהיה דולה. שתדע על כל הרקע שלך. על כמה זה מפחיד אותך וממש חווית מצוקה עבורך. וכמה חשוב לך שישמרו כמה שיותר על הפרטיות שלך ומינימום בדיקות...

מרגיש לי שיושיביה כץ יכולה להיות מדוייקת לצורך שלך. מוזמנת לבדוק עליה או לקבל ממנה המלצות נוספות...

חיבוק ובהצלחה ממש!!

כמו שמישהי אמרה פה, זה נראה לי ממש מתנה מה' לשפע ענק שתוכלי בעזרת העניין הזה לקבל...

ועד היום. לא בהריון, כן? אבל ילדתי לפני שנה.

לידה זה אי וודאות גדול. אנחנו לא יודעים כלום. והרגשתי ככה גם בלידה השלישית שלי.

ממש ממליצה לך להרפות ולהתפלל.

הרי ריבוש"ע יודע לפרטי הדיוקים מה מתחולל אצלך, וגם מה עתיד להתחולל.

תפילה נותנת כוח.

גם לענות אמן בכל הכוח כשמישהי (ואפילו סתם אמא שאת מכירה באקראי) מאחלת לך לידה קלה בבריאות טובה וידיים מלאות. אל תהי קלה בעיניך ברכה של הדיוטות.

לתת צדקה. צדקה מעוררת עלייך רחמים.

ללכת לקורס הכנה ללידה.

להביא דולה.

ולא לחשוב על הכאב (אוי כמה שזה קשה....)

ולהאמין שכמו שהקב"ה ידע לתת לך הריון בלי חדירה, ככה הןא גם יידע לסובב את הלידה שלך בצורה הטובה ביותר.

יש לך לברה קרובה שתלווה אותך? לידה ראשונה זה הרבה חששות.

ומבינה אותך ממש!!!!!

אחד הדברים שעזרו לי היה כמה שיותר ללמוד על זה

לדעת בדיוק לקראת מה אני הולכת, מה התהליך המדויק

ממש הרגשתי בפועל בלידה שמשהו שלא ידעתי עליו היה לי קשה איתו מאוד

ובגדול אפידורל זה הצלה!

אין שום כאב!

והזריקה ממש לא נוראית כמו שמתארים אותה!

ואני קיבלתי אותה פעמיים..

אם את רוצה את מוזמנת לפרטי

יש לי גם מה לומר על הנושא של חדירה מלאה אבל לא נעים לי לכתוב פה

קראתי בספר 'ללדת כמו בת מלך' של תמרה אשד על טכניקה של 'דיבור לאברים'

לשכב או לשבת בצורה נוחה, להקשיב כמה רגעים לעצמך ולנשום

לבחור את האיבר איתו את רוצה לעבוד (לדוגמא נרתיק או רחם)

להתחיל בלומר לאיבר תודה על כל הטוב שמביא לחייך 

ואח"כ לבקש

לדוגמא

לבקש שלא יכאב אלא יהיה נסבל

שהרחם (אם את מדברת לרחם) תתכווץ בצורה טובה ומועילה

וכל מה שעולה לך סביב אותו איבר

עד שמרגישה שמיצית וזהו

היא כותבת שזה עזר מאוד לכמה נשים שהיא מכירה

אני חושבת שההודיה והבקשה היא בסופו של דבר לה' כי לשם הכל מכוון (בהרגשה שלי)

אז בפשטות תמיד טוב להתפלל ולהודות וגם אם לא הצליחה הטכניקה, הרווחת זמן מול ה' של רוגע טוב, תפילה ותודה

כתבו לך פה הרבה על הלידה

אני כן רוצה להגיד לגבי היחסים, שנראה לי זה דבר ששווה ללכת לטפל בו, אם עברה שנה ועדיין לא קיימתם יחסים מלאים.

יחסים מלאים אמורים להיות מקור של אור וטוב בחיים ואפשר בעז"ה להגיע לזה

נשמע שאת מתמודדת עם מורכבות משמעותית

דבר שני

אני חושבת שכדאי ללכת לטפל אצל אשת מקצוע, כי נראה שמדובר במשהו עמוק יותר מחשש רגיל סביב לידה.

אמנם עכשיו הקושי מתבטא סביב הלידה וחשוב מאוד להתייחס לזה, אבל זה ליווה אתכם קודם במהלך חיי הנישואין שלכם ונראה לי שחשוב לגשת למשהי מקצועית ורגישה שתעזור לך ולכם.

המון המון בהצלחה

יכול להיות בתחום הזה אור גדול

ממליצה ממש לקבוע עם דולה טובה. מניסיון זה ממש עוזר.

יכולה לספר לך מהניסיון שלי, שבאמת הלידה הראשונה בתחילה נחוותה אצלי כסוג של טראומה ורצה לי כל הזמן בלופים בראש, ועם הזמן זה עבר.

אפשר לבקש למרוח משחת אמלה או עזרקאין לפני בדיקת פתיחה ואז הרבה פחות מרגישים.

אחרי שמקבלים אפידורל לא מרגישים את כל ההתעסקות באזור ואז זה הרבה יותר קל.

ולגבי האחרי, אצלי הלידות שיפרו ממש ממש את הכאבים באזור הנרתיק והקלו ממש על קיום יחסים. כמובן, אחרי תקופת ההחלמה הנדרשת. כך שמבחינה זו הלידה דווקא עשויה להקל!!

ואחרי הלידה כדאי ממש ללכת לטיפול סקסולוגי ופיזיותרפיה של רצפת אגן. יש גם מרפאות לתפקוד מיני בכמה בתי חוליל שיש להם את כל הטיפולים.

זה משתפר עם הזמן.

בהצלחה יקרה

קודם להתמקד לשחרר להגיע ליותר רגעים ביום יום של הרפייה ולמודעות לגוף שלך, רמות לחץ גבוהות רק יעמיקו את הפחדים ועדיף להימנע מכך ממש.

דברי עם דולה או אשת מקצוע בטיפול גוף נפש כדי לשחרר את הפחדים.

העלת כמה וכמה נושאים עקרוניים שאת מתמודדת איתם לא רק על הלידה עצמה

אבל ממש עכשיו לטפל לא לחכות לחודשים הסמוכים ללידה 

הגוף יודע להתמודד ולאפשר את זה

וכמובן כדאי ללמוד ולקחת קורס הכנה להגיע עם ידע ובטחון בתהליך

אבל בעיני ממש ממש שווה למצוא דרך לשפר את היחס הכללי שלך לנרתיק, זה חלק מבורך וחשוב בגוף שלך

זה מפתח לכל כך הרבה טוב

לעונג

לילודה

לברכה

לאינטימיות

הגיוני שקשה לך אם עד היום לא היה לך שום יחס חיובי איתו אבל שווה להשקיע ולשנות את זה

אם לא נעים לך ייעוץ פרונטלי יש גם קורסים מקוונים והדרכות שבהם את לא נחשפת מול מישהו רק לידע והדרכה לעבור את התהליך הזה עם עצמך

(ממליצה על אפרת צור,בינת הופמן ויש עוד)

בהצלחה!

אבל הלכתי למעלה אדומים . ליד הקניון שם, (הייתי אצלה לפני שנה וחצי)

כי אין תורים בכלל בירושלים והסביבה.אולי תמצאי.

לא זוכרת את שמה אבל פעם אחת הייתי אצלה וזה הספיק לי והיא הייתה נחמדה, מה שהיא אמרה לי עשיתי למרות שהיא קבעה לי עוד תור אבל כבר עשיתי את ההנחיות לבד

בהצלחה

אולי גם נחמה לרנר

(לא סגורה אם היא עובדת עם מאוחדת)

לאדם רגיל חום נמוך מ 35 מצריך מעקב. 

תנסי אולי לשתות תה חם, להתחמם ולבדוק

אני אישית אם עוד חצי שעה לא יהיה שינוי - מרימה טלפון למוקד אחיות של הקופה. 

יכול לגרום גם לחום נמוך.

הילדון היה בן שלוש נראה לי, לא יודעת האם זה תקף גם למבוגרים.

תרגישי טוב

אם לא עוזר אולי אפשר לבקש טיפות פניסטיל (זה מה שנתנו לנו בגיל הזה)

תרגישו טוב❤️

פניסטיל האמת שלקראת סוף הלילה נזכרתי שככה אמר לי פעם רופא ילדים ונתתי לו

טיפ טיפה עזר, לא לגמרי

את חושבת שזה יכול לעזור?

כי אם כן שווה לי לקנות חדש

לאחותי לא עזר, אז לא יןדעת איך הוא יקבל את זה

אנילצייה עם מי מלח בלבד.

אני שמה בלילה גם אדים

לצערי אני עדיין לא רואה שיפור

אבל עצם זה שאין החמרה זה גם סימן טוב ב"ה

רק בריאות ונחת יקרה

וואו אתם ככה שבועיים??

ואיך את שורדת את הלילות?

איזה נס שהם כאלו חמודים

מצליח לישון רק כששוכב עלי על הבטן. אחרת נחנק מהשיעולים

ואני רואה שהשיעולים כואבים לו כבר.

אני בלופ שלא נגמר

כולם חולים. שרשרת של שבועיים בלתי נסבלים

וזה קשה ומתיש

כרגע, אני רק רוצה שעתיים שמישהו יקח אחריות על כולם ואני אלך לי לישון בלי אחריות על כלום.

ילדים חולים

אני גם עם דלקת גרון, כבר לוקחת אנטיביוטיקה

אני שומעת מהרבה ככה שהחורף הזה קשה ממש

הבנתי שזה קשור לזה שאין גשם

המחלות מסתובבות ואין גשם שינקה...

להשרות כמה שעות ולתת לו לשתות את המיץ

ואפשר לקנות משהו נגד שיעול בבית מרקחת בלי מרשם

כף שמן שקדים ושלוש ארבע טיפות שמן לבנדר

עיסוי עמוק בית חזה בצורת לב, שמעתי שבנקודה בין הכתפיים זה נקודת דיקור שפותחת את הריאות או משהו כזה אז אני מתעכבת שם קצת

עשיתי גם לעצמי וזה מרגיע ונעים ולדעתי יש שיפור

חוץ מזה לשים אגסים במים ולבשל עד ריכוך

לשתות את הנוזל- לי זה ממש עזר, וזה גם טעים ומתוק ובריא אז למה לא

רפואה שלמה 

ולא ידעתי בדיוק מה 

פאי קראמבל תפוחים - עוגיו.נט

אבל ננסה

תןדה!

פאי שוקולד- להכין גנאש- להמיס 2 חבילות שוקולד+ ריצ' ולשפוך מעל. אפשר לקשט בסוכריות יפות/ קרוקונט שקדים אם בא לך

פאי פירות - אם בא לך להשקיע- קרם פטסייר (להכין לבד או לקנות אבקה מוכנה + ריצ') לשפוך מעל ולקשט בפירות העונה- תותים, קיווי, ענבים

פאי תפוחים- לקלף תפוחים ולפרוס לפרוסות , לסדר יפה ומעל לשפוך תערובת

חצי כוס סוכר+ ביצה+ חלמון+ 2 כפות קמח+ 2 סוכר וניל+ 6 כפות מיץ תפוחים (או מים) התערובת צריכה להיות מקושקשת היטב בלי גושים מהקמח

אצל ד"ר  נובוטוני הייתי ממש לאחרונה מּמליצה בחום, רגיש, מקצועי ואדיב 

אצל ד"ר איליה הייתי לפני כמה שנים וגם היה ממש מקצועי ונחמד.

אני השתמשתי בתחתונים ייעודיים לאחרי לידה של חברת קוטקס וממליצה בחום.

המחיר אומנם יקר 4 שח ליחידה אבל זה נח, מאד מונע דליפות והכי כיף שלא צריך להתעסק לפני ואחרי פשוט שמים ואח''כ זורקים לפח.. 

אם הפותחת מתכוונת לתחתוני מחזור רגילים

שמעתי מקרובת משפחה שמרוצה מחברת ליליבלום - לא מניסיון אישי..

תכלס אולי עדיף חד"פ? בחיים לא התנסיתי

אני לא סובלת תחושה של פדים, זה מרגיש אחרת?

אבל לא כמו בגד.

הדימום אחרי לידה שונה מוסת בכמות.

אישית העדפתי להשתמש בשבועיים הראשונים בתחתונים חדפ כדי להפחית עומס.

בהמשך בהחלט אפשר להשתמש בתחתוני מחזור רב פעמיים.

בעיני הם יותר נעימים מפדים, אבל בעיקר - בימים הראשונים הדימום כבד יחסית ויש המון המון הפרשות וגם שוכבים המון והכל מתלכלך ולמי יש כח להתעסק עם זה בכלל

לאחר כך - אצלי רוב הזמן היה דימום די חלש ותחתוני מחזור סבירים הספיקו לי.

אני קניתי מסילייה דיי ממש ממש בזול -2 ב40

וגם מרקס אנד ספנסר בערך 30 לאחד

אבל לא יודעת לומר איך הם בדימום רציני כי השתמשתי רק בימים חלשים

ניסיתי גם וגם בלידה ראשונה ודווקא היה לי יותר נח של לייף

או שצריך דווקא פארם כזה?

צריך לשים לב לקנות את הספיגה הגבוהה

ושיהיה מישהו שהוא לא את שאחראי על הכביסה, כי אצלי כן התמלאו 3 ביום הראשון ולא קניתי 20... (אחר כך התאזן והחלפתי בוקר וערב)

היה לי הרבה יותר נעים מהחד פעמיים שהרגישו לי כאילו משהו תקוע לי בין הרגליים, כשגם ככה הכל נפוח וכואב שם...

ממליצה באישפוז לשים בהם פדים שגם ככה מקבלים בבי"ח. בד"כ זה לא מתלכלך כמעט ואפשר להחליף פעם פעמיים ביום אם כן.

ככה זה חוסך התעסקות אם מתלכלך ומצד שני זה כן טיפה יקר אז חבילה אחת שווה ממש את הנוחות.

אחרי ימים ספורים כבר אפשר להשתמש בפדים כמו מחזור רגיל ואז לא צריך.

בד"כ לא סיימתי אפילו חבילה כזו ומסרתי בשמחה להריונית שצפויה ללדת את היתר.

מי שמתחילה לידה בירידת מים זה ממש עוזר להגיע יבשה לבי"ח, יש להם כושר ספיגה הרבה יותר טוב מפדים.

אני יודעת איך זה בלאומית, אבל ממה שהבנתי משתנה בין הקופות

מאמינה שכולם אתוו עיקרון

אין לי כוח להרים טלפון לקופה 

1600 החזר על דולה

נשאר 400 - שלא השתמשתי בהם

כי בלאומית החזר הבראה זה מחוץ לסל של ה 2000 ש''ח

יש זכאות ל 4 לילות, הלכתי ל 2 לילות

כל לילה 413 ש''ח ש''ח החזר (החזר בית הבראה עד 413 ועד 80 אחוז, לפי תקרה של 413)

במאוחדת בניגוד ללאומית שמעתי בעבר

שההחזר של ההבראה זה מתוך הסל של ה 2000 ש''ח

כדאי לדעתי לברר את זה 

אם התומכת לידה תעלה לך 2500 יחזירו לך 2000 ולא ישאר לך עוד עבור בית הבראה.

אם היא תעלה לך 1000 ישאר לך 1000 לבית הבראה.

כמובן נתתי את הדוגמאות שאת הבאת, אבל מדובר על רשימת השירותים שרלוונטיים להחזר עבור קופת החולים שלך.

**יכול להיות שבחלק מהקופות יש הגבלה על גובה ההחזר (מתוך ה2000) עבור כל שירות. כלומר נגיד שעבור דולה יכול להיות החזר של 500, ובית הבראה עד 1000 (סתם זורקת מספרים). עדיין סך ההחזרים לא יעלה על 2000, אלא אם יש לך קופה ממש נדיבה, ואז תספרי לנו.. בכל מקרה כדאי לברר לפני שבונים על זה.

אז תהי רגועה. מגיע לך את זה בכל מקרה .

כי את גם נחשבת עדיף ויש לך 3 לילות של השתתפות מעל 400 שח לא זוכרת תעריף מדויק. ה2000 שח סל היריון את יכולה להכניס דולה.

גם אני במאוחדת שיא. ועברתי אותו דבר.. 

קונפי מחזיק הרבה זמן במקרר בגלל שיטת הבישול שלו.

חציל במיונז גם אמור להחזיק חמישה ימים לפחות

בנוגע לבשר ודגים בטוח יחזיקו מעמד השאלה אם יותר כדאי להקפיא באמת... נחכה למומחיות

משו בטעם משתנה

עוף בכיף כן

לשמור במקרר ואז בחמישי/שישי רק להכניס לתנור או על הגז.

ככה הדג/עוף שורים ברוטב והטעם רק מתעצם ומשתבח

קונפי יכול להיות כמה שבועות במקרר.

פשוט יגידו לך לעשות מעקב די צפוף...

חשוב לעשות את המעקב כדי לוודא שאכן הכל תקין. אבל ברוב המקרים מדובר רק בתינוק קטן, ולא בעיה רפואית נוספת.

באחוזון פחות מ3.. ואני בשבוע שלך

מאמינה שאם היה חמור לא היו משחררים אותך

רק מתחת ל10 זה בעייתי

ואצל חלקם הבטן היתה קטנה במיוחד.

סך הכל את כבר לקראת הסוף.

תעשי מעקב, ואם יהיה צורך יילדו.

גם הגדולה שלך נולדה די קטנה, אז כנראה זה הגנים.

אצל הגדולה עשית מעקבים?

באמת הלכתי למיון נשים וברוך ' הכל החה בבדר. עשו את כל הבדיקות והכל היה תקין. שוחררתי בבוקר

אבל היה טוב שהלכתי

היה לי בדיוק אותו דבר - שבוע 40 התחיל ביום חמישי. בפועל אני חושבת שהעירו לי אחות או מזכירה שבעצם זה עוד לא הריון עודף, אבל נראה לי בשישי הם סגורים בכלל (אם את הולכת למרכז בריאות האשה או משהו כזה)

עדיף לוודא שהכל בסדר מבחינת כמות מים וכו' לפני שבת, לא להיכנס לסרטים...

אם את חוששת מזה שיגידו לך שאת עוד לא עודף - תתקשרי אליהם קודם לוודא מה המדיניות...

כך גם הרופא אמר לי לעשות, יוצא לי יום חמישי, בשישי לא נראלי פתוח..

כי אחרת יצא שתלכי למעקב רק ב40 +3 ביום ראשון

אבל אם זה קשוח לך או לא מסתדר לא הייתי מתאבדת על זה.

מנסה שוב בשישי או בראשון

כמובן כל זה בהנחה שההריון אינו בסיכון ואת מרגישה תנועות באופן ברור