בעל עם הפרעות קש"ר - פריקההריון ולידה2
מיואשת. נשואה כבר 5 שנים + 2 +עוד אחד ממש בדרך
בעלי סובל מהפרעת קש"ר חמורה מאובחנת ולא מטופלת.
למה לא מטופלת? כי אצלם במשפחה יש פוביית רפואה וחיים כאילו הכל מסביבך קונספירציות. החכמתי מזה הרבה אבל יש לגישה הזו מלא חסרונות.
מעולם לא טופל בריטלין. לא מעוניין לנסות.
יש לו בעיית זמנים חמורה מאוד שמשפיעה על כל הבית, וזה רק בין היתר ואפרט
# הוא אף פעם לא קם בזמן אז אני והילדים תמיד מאחרים למסגרות ולעבודה כי הוא זה שלוקח אותנו. ולא אי אפשר שאני אקח אותם כי יש רק רכב אחד ולא, אי אפשר לסמוך עליו שיארגן אותם בזמן כי שוב, יש לו בעית זמנים חמורה מאוד.
וזה בא לידי ביטוי בעוד דברים כמובן - אי אפשר כמעט לקבוע כלום וגם אם אני עובדת עליו ואומרת שעה מוקדם יותר מאחרים. הוא אומר שרוצה לשנות ושיפר הרבה אבל קשה לי כבר ואין לי כח וסבלנות לזה
# הוא לא מצליח להחזיק עבודה קבועה כי הכל משעמם אותו והוא צריך כל הזמן חידושים ואקשן אז במקום לעבוד הוא שורף את הזמן ולא מביא תועלת למקום העבודה ומצטער על זה אבל אין לא מצליח לשנות
# הוא דוחה הכל.
# הוא תמיד מרוכז בעצמו. בקטע מעצבן. והוא שואב ממני מלא אנרגיות.
# לא מקבל רעיונות חדשים ויכול להיות תקוע עם ראש בקיר. למשל עכשיו לקראת בואו של צוציק חדש צריך לשנות חדר בבית ולהזיז דברים והוא רק דוחה ודוחה ויש איזה שידה להוציא מהחדר כדי להכניס מיטת תינוק והוא לא רוצה להוציא אותה ולי חשוב שיהיה לפני הלידה כדי שצוציק קיים יתרגל לישון בחדר חדש ואין. כלום. נאדה. לא הולך.
# גם בעניין קיום יחסים לא הולך. הוא יכול תקופה ארוכה מאוד לא להיות איתי ואז כשאנחנו יחד זה ייגמר אחרי 2 שניות וגם לא כשאני נהניתי כי הוא מפעיל כח לא פרופורציונלי ולא נעים לי וגם כשלא הוא עסוק בלעשות את שלו וזהו. המגע שלו לא נעים לי. ודיברנו על זה ואין שיפור
# וכמובן שעכשיו בהריון הכל משתגע כי הוא חייב כל הזמן שיהיה לו מעניין אז קשה לו להיות בבית הרבה ובדרך כלל אני מאפשרת אבל מרגישה כבר שאני משתגעת הוא יוצא כשהכי צריך אותו וחוזר כשהילדים כבר ישנים ומתלונן שהוא לא יוצא כמעט מהבית.

הוא בנאדם טוב עם לב זהב שיוריד לי את הירח אם אבקש ,אבל באיחור.
קשה לי אפילו שאני מבינה מאיפה ההתנהגות נובעת. והוא יודע שהוא מקשה עליי אבל זה לא משתפר ונמאס לי כבר.
איך מנהלים משפחה ככה? איך מחזיקים זוגיות ארוכת שנים ככה כשכלום לא זורם?
וואו קודם כל חיבוקמק"ר
את גיבורה אם את מתמודדת עם כל זה.
אין לי ממש עיצות חכמות, רק נראה שאין מנוס מטיפול תרופתי, החכמות פה בטח יתנו לך עיצות איך או אחרת...

אני רק רוצה לומר עוד שממש כאב לי לקרוא, הכי מהכל, מה שכתבת על היחסים. זה ממש ממש לא צריך להיות ככה. לא מגיע לך, לא מגיע לו, לא מגיע לכם. זה חמצן בזוגיות.... שוב, אין לי רעיונות, רק חיבוק
הי קודם כלאני זה א
חיבוק
נשמעת התמודדות מאוד מאתגרת.
כתבת שהוא צריך את החופש שלו ואת בדרכ מאפשרת אולי דוקא להגיד לו שאת זקוקה לו ושהחוםש הוא צריך לא יבוא על חשבון הזמן שאת זקוקה לו.
מעבר לזה אני חושבת שיעוץ מאוד יעזור לכם גם אם לא יטפל בהפרעת קשב הוא ילמד איך להתנהל איתה בתוך מסגרת משפחתית. מבינה מאוד את הקושי שלך גםלבעלי יש הפרעת קשב לא מאובחנת ולמדנו להתנהל איתה איפה שאפשר לשתוק אני שותקת ולא מעירה אבל איפה שמבחינתי זה גבול אני אומרת לו מה אני מרגישה גם אם לא באותו רגע אני תמיד אמצא זמן לדבר על אותה נקודה שמפריעה. לכולם יש תקופות יותר קלות ותקופות שפחות וצריך ללמוד להתגבר על מה שקשה כל אחד בדרך שלו.. נשמע שהוא השתפר והשתנה וזה שיש עוד על מה לעבוד קצת מטשטש את הדרך שעשה. להשתנות זה לא קל ולוקח זמן. שיהיה לך הרבה בהצלחה
אכן השתפרהריון ולידה2
ולגבי הגבולות: מציבה אותם באופן ברור ביותר. מבטיחה לך. לפעמים עוזר ולרוב לא. משתדלת לא להיכנס לעימותים מיותרים למען השלום בבית ולקח לי הרבה זמן להגיע לזה ולהבין שזה לא באשמתו והוא בכל זאת מדתנה ומשתדל אבל עדיין קשה להכיל את השונות ואת הצרכים השונים של כל אחד מאיתנו
לא פשוט. מתמודדת גםתפוחים ותמרים
בעלי מאובחן עם OCD. חלק מהסימפטומים שכתבת מתאימים מאד, כמו דחיינות לא פרופורציונית, ראש קשה בדברים מסויימים, צורך בגירוי בלתי פוסק ועוד.
בעלי מאובחן ועבר טיפול אינטנסיבי ויקר שעזר במשהו, אבל הוא לא הפך להיות 'רגיל'.
יש לו לב טוב, משתדלת תמיד לזכור את זה, הוא אבא אוהב וחם ובנזוג רגיש, ובכל זאת מסוגל (גם בהריון הנוכחי שאני פשוט סמרטוט בו) להיעלם לי בין שש לשמונה וכשאני מזעיקה אותו לחזור להתפלא איך לא הסתדרתי לבד (....כי כמעט הקאתי על כל חביתה שהילדים ביקשו, וכי רק להתקיים בעצמי בלי לטפל במשפחה ובבית זו משימה שגוזלת את כל כוחותיי כרגע).

אני מבדילה בין כל הסימפטומים שסיפרת לבין ענייני המיטה. שם נדרשת השתדלות מצידו, רגישות והקשבה, ואת מתארת התנהגות מעט כוחנית ואגואיסטית. לזה כנראה לא מספיקות שיחות כי כבר ניסית וזה לא מצליח, לא מגיע לך לחיות ככה, זו הרגשה דורסנית של עלבון קבוע, אני ממליצה לך לפנות לטיפול מקצועי בתחום.
וואי איזה נשים מדהימות יש פה בפורום הזהמיואשת******
אני מרגישה אשה דפוקה אגואיסטית וממש לא משהו כשאני קוראת אתכן
איך אתן מתמודדות עם דברים כאלו? מדהימות מדהימות
חיבוק גדול לכל אחת אתן אלופות!!!
לכל אחד החבילה שלותפוחים ותמרים
ואישית לא הייתי מחליפה את שלי עם אף אחת. אני אוהבת את הבעל *שלי* ולא סתם בחרתי בו והוא בי, ובנינו בית מלא אהבה ושמחה, גם אם מאחרים וגם אם יש דברים שנדחים וגם כשיש חיכוכים, אפילו חריפים.
אני בטוחה שהוא מדהיםמיואשת******
אם הוא קיבל אותך ❤️
ואת מדהימה גם כן
כנראה צריכים ייעוץ וטיפולl666
אולי את תפזרי ילדים ברכב והוא ישתמש בתחבורה ציבורית כשיתעורר?
בנוסף לא נראה שמשפחה שלו צריכה להתערב בדרכי הטיפול, הוא בן אדם בוגר...
מגיבההריון ולידה2
קודם כל תודה לכולן על החיזוקים והתגובות.
כמה דברים:
1. ברור לי שהמשפחה שלו לא צריכה להתערב לא ציינתי את העובדה המשפחתית בגלל זה אלא בשביל הרקע שתבינו שזה בעיה משפחתית כלומר תורשתי ולכן אצלם הם חיים עם זה בטבעיות ומתמרנים כמה שאפשר. לעומת זאת אני באתי ממשפחה אחרת לגמרי ולא מכירה את ההתמודדות הסו ברוך השם.
2.לגבי העניין של הפיזור: חשוב לו לבוא איתי כי אחרת הוא יודע שהוא יפקשש לעצמו את כל הסדר יום ולכן אני במובן הזה עוזרת לו אבל עדיין מתוסכלת מהצד שלי שאנחנו תמיד מאחרים בכל זאת.
3. לגבי העניין האינטימי - מסכימה עם כולכן שדורש התייחסות רצינית כי זה ממש חשוב לי ואופי הקשר משתנה ככל שמרגישים יותר נחשקים ובטח עם הזמן שעובר, ילודה וכו. אנחנו מנהלים הרבה שיחות ולומדים ביחד ובאופן כללי מאוד מכבדים ודואגים לזמן שיהיה רק שלנו, והוא לא חוסך במחמאות אבל זה עדיין כלכך חסר. דיברנו על זה בפתיחות כמה פעמים ועדיין ללא שינוי. פה כבר לא חושבת שיש עניין תרופתי מחפשת להסביר לו איך להיות יותר עדין בלי להגיד לו שלא נעים לי המגע שלו. אני לא רוצה שייפגע כי הוא כלכך משתדל .
נדמה לי שאולי לא דיברתם מספיק בפתיחותתפוחים ותמרים
את חוששת לפגוע בו, כי הוא מאד משתדל, ואת עצמך בסבל. זה הרי לא מה שאת רוצה ולא מה שהוא רוצה. הוא לא קורא את המחשבות שלך, כדאי לך להגיד לו בדיוק מה ואיך, ואם קשה לך להגיד לו בכנות, אז בליווי מקצועי.
כמו בכל תחום אחר בחיים הזוגיים, גם במיטה צריך לחפש ולדייק את ההתאמה.
אני לא מדברת מניסיון כמו שלך בכלל...לפניו ברננה!
אבל תנסי לא להגיד המגע שלך לא נעים לי,
אלא בניסוח שלי אני יותר אוהבת כשאתה נוגע עוד יותר עדין, כמו נוגע ולא נוגע.
ולפרגן מאוד אם הוא נוגע באופן שאת כן אוהבת, לצאת מגדרו ולספר לו כמה זה נעים לך ככה ושיעשה ממש דומה לזה תמיד...
נשמע שאת טובה מדיl666
לדעתי תחשבי קודם כל על עצמך ואם יישאר לך כוח אז עליו. תעבירי לו את האחריות על עצמו.
אני לא באמת יכולה לנתק את עצמי ממנוהריון ולידה2
ולהתנהל לי לעצמי זו הבעיה.
אנחנו מנהלים בית משותף עם ילדים ותחשבי שזה משפיע אפילו בדברים הכי קטנים כמו לעשות קניות. נניח אני צריכה משהו מהסופר ואבקש ממנו הוא בחיים לא יגיד לא לכלום אבל אם אני צריכה את זה באותו הרגע זה די אבוד רוב הזמן םשוט כי הוא יצא לסופר ובאמת הוא רוצה ללכת רק לסופר ואז תוסח דעתו מטלפון או שהוא ישכח בדרך ויתפזר ויבוא אחרי מלא זמן.
על זה למדתי להתגבר ברוך השם ואני עושה קניות באינטרנט ומשתדלת לכסות את הכל כמה שאפשר אבל גם בלי שום קשר זה נראה לי יותר כמו מתכון לתסכולים.
אני יוצאת מנקודת הנחה שאנחנו שניים שהם אחד ולכן חשוב למ למצוא דרך להגיע לעמק השווה
אבל הוא כן מתנהל לעצמוl666
כשהוא צריך משהו לעצמו הוא מצליח ללכת לסופר או לאן שהוא צריך? מה הוא עשה בצבא, לפני חתונה? לי אישית נשמע שהוא מורח אותך כדי לא לעשות כלום.
הפותחת מסתכלת על המכלולברכה 1
ולא על כל פרט ופרט. היא לא מחפשת להתחשבן איתו אלא להתקדם איתו.
עדיף לענות ברוח שבה היא הולכת, ולדעתי היא ממש צודקת
אין מנוס מלהשקיע מאמצים בהתאמת טיפול תרופתי.ישועת ה' כהרף

העבודה שלכם צריכה להתמקד בשכנוע ע"י יעוץ זוגי/רפואי/משפחתי שלך להתאים טיפול תרופתי..

עבודה זוגית שלא תכלול טיפול תרופתי לא תפתור את הבעיה.

מכירה כמה זוגות שהתגברו על כל הקשיים שציינת ע"י טיפול תרופתי טוב כולל אחותי הקטנה וחברה טובה שלי..

נראה לי שלשם את צריכה להפנות את המשאבים..

^^^^ גם אני חושבת שאין ברירהמיואשת******
מסכימהאמא ל6 מקסימים
ומוסיפה:
כדי לשכנע אותו את יכולה לומר שאת לא מכריחה שום דבר, אבל את רוצה שינסה. אולי (ואני אומרת לך בשקט שבטוח) זה ישפר לו את רמת החיים, והוא יצטער שלא לקח שום דבר עד היום, ואולי לא יהיה לו טוב- ואז הוא יוכל להפסיק, אבל לפחות שינסה.
ומנסיון ( לא אישי) כדאי ללכת לנוירולוג סבלן ורציני, שמסביר בדיוק מה הגורם להפרעת קשב וריכוז, ואיך הכדור עוזר, וזה משכנע גם מבחינה שכלית שכדאי לנסות.
האם הוא יתנגד גם לטיפולי ריפוי בעיסוק?תוהה לי
ריפוי בעיסוק מטפל גם בליקויים בתפקודים הניהוליים- שהם עיקר הקושי בקרב אנשים עם הפרעת קשב וריכוז. יש גם טיפולים למבוגרים. שווה לנסות, זה מאד יעיל ומקנה אסטרטגיות לתפקוד מיטבי למרות הליקויים.
בהמשך לריפוי בעיסוק...אם כל חי

לגבי הקושי ביחסים והמגע הלא נעים-

יכול להיות שיש לו קושי בויסות חושי?

במקרה כזה ייתכן שהוא חווה באופן שונה מבחינה תחושתית את מה שאת חווה, ומתקשה לווסת את המגע.

 

ובכל מקרה חיבוק ענק ענק 

את נשמעת אישה עם המון כוחות נפש

והמון הצלחה

קשב וריכוז הולך יפה עם בעיות בויסות חושי..ישועת ה' כהרף

הטיפול התרופתי נותן מענה גם לזה (ברמה מסוימת)..

האמת שחשבתי על זההריון ולידה2
לא נחשפתי לעניין של ויסות חושי עד שהתחלתי לקרוא בפורום פה ובאמת נשמע שזה חלק מהענייין כי הרבה פעמים הוא יכול להפעיל הרבה כח ולהגיד שהוא עשה בעדינות ולשבור והוא לא מבין את הדיסוננס.
לוקחת את זה בחשבון. תודה על ההארה!
נסו את שיטת ''קוג פאן''באר מרים
עובדת על תפקודי ניהול ןמאוד עוזרת בקשיי התארגנות ותכנון של זמן, חפצים, משימות, סדר יום וכו..

בדרך כלל זו סידרה של לא הרבה מפגשים.. בערך 10 ורואים תוצאות!
עושים דרך ריפוי בעיסוק..
איפה אפשר לקרוא על זה?שם שם
הכוונה על ריפוי בעיסוק למבוגרים עם הפרעות קשב
זה קוג פאן.באר מרים
תחםשי מידע על שיטת קוג פאן בגוגל.
מישהח מהאוניברסיטה העברית אחראית על זה..
וואוו. לא פשוט בכללכלה נאה
הוא קיבל הדרכה ליפני החתונה?
מה ההשקפה לפי התורה כלפי המחויבות שלו לאישה?

אם לא. לא מאוחר.מציעה שתיים שלוש פגישות .
ליפני יעוץ מיני. כי נשמע שהוא צריך להבין יותר מזאת אישה.

ריטלין מאוד יכול לעזור לו בקשר לעמידה בזמנים ובכלל לרוב הבעיות שציינת.
השאלה אם הוא מוכן?
תסבירי לו בנועם שכדאי לנסות. מה יש להפסיד?
תמיד אפשר להפסיק אם לא יסתדר לך.
ואז תפנו לנרולוג.

הרבה הצלחה בע"ה!
עונההריון ולידה2
היי כן הוא קיבל הדרכה והוא יודע מהי חובתו והוא באמת מנסה למלא אותה.
העניין הוא גם שאני לא רוצה לפגוע בו ולהוריד לו את הבטחון אז העלתי את העניין אבל ממש בקטנה ורוב הזמן גורמת לו לחשוב שאני נהנית איתו (לא בהגזמה - למשל אם נמצאים יחד ולא הגעתי לסיפוק אז לא אשקר אבל אגיד שנהניתי מזה שהוא נהנה ושלו טוב. פשוט לא מפרטת מה הסיבה לכך שלא נהניתי) כי לא רוצה לתת לו הרגשה של באסה. אחרי הכל זה אחד הדברים החשובים לגבר, שיהיה לאישה שלו כיף איתו, ותהליך של עבודה בנושא יכול לקחת זמן אז לא רציתי לייאש אותו מראש.
מניחה שאין מנוס מלפתוח את הנושא.
זה לא נכון מה שאת אומרת. אז איך הוא ידע מה עושה לך טוב?כלה נאה
זה שאת אומרת טוב לי שלך טוב ונהנת רק מהביחד,
גם אני אמרתי ככה כמה שנים טובות. וזה חשוב.
אבל בעלי ממש לא היה מסופק בזה.
הוא הרגיש שזה לא בסדר. ורצה יותר מזה.
פשוט לא היה נעים לי. והבנתי אחרי כמה שיחות שאני צריכה לכוון אותו. וללמוד מה טוב לי.
את יכולה לומר ממה כן נהנית וזה נכון וטובמיואשת******

ובזמן אחר לפתוח את הדברים שלא מספיק נהנית מהם.

ככה את מספקת גם משוב חיובי שהוא באמת מאד חשוב , ולדעתי את המשוב השלילי כדאי לתת בזמן אחר ולא מיד אחרי אבל הוא בהחלט גם חשוב. וכל פעם תתמקדי בנקודה אחרת, ספציפית, תמקדי מאד. ולא הרבה דברים בבת אחת.

זה באמת תהליך והוא משתפר

מקבלת. תודה.הריון ולידה2אחרונה
אפשר לשנות ולרפא מן היסוד.לב אמיץ

עם טיפול הומאופתי.

 

זה אולי לא יהיה טיפול קל כי הוא יציף את כל אחד מן הקשיים שבעלך מתמודד איתם, אבל זאת העבודה.

מצד שני, כבר תוך כדי הטיפול רואים שינויים גדולים לטובה  ב"ה.

יוצאים מהמקום הזה, מתאזנים.

 

ללכת להומאופת/ית טוב/ה.

יקרה,ברכה 1
את גיבורה ומלאה בעוצמות, שומעים את זה בכל שורה במה שכתבת.
גם אצלי מישהו קרוב היה צריך להשתכנע ולהתעודד להעזר בתרופות, לקח לנו לפחות 4-5 שנים להתחיל בטיפול. תנסי "לטפטף" לאט, והכי חשוב בצורה מכבדת (נשמע שככה את מתייחסת גם ככה וזה ממש מוערך בעייני). הזמן שעובר הוא קשה וגם אח''כ המציאות לא הופכת להיות מושלמת (לפחות אצלינו), אבל באמת יכול להיות שפה המפתח.
לגבי השינויים שצריך לעשות בבית, אולי לתאם יום שמסתערים על זה ואח"כ מתפנקים על ארוחת ערב טובה? או דירבון אחר.
אני מתפללת בשבילך שתצליחו למצוא את השביל הנכון שיעלה אותכם.
תודה על החיזוקים!הריון ולידה2
בדיוק דיברנו על זה אתמול והוא בבית כי צריך לעשות את זה - אבל לא מצליח לקום. עדיין.
הואגם כזה שצריך תמיד לישון מאוחר כדי להרגיש שהוא ניצל את היום

ניהלנו שיחה ארוכה על כך אתמול כי הפירוט פה פתח לי את הרצון לשוחח והוא מבין שזה בעייתי מבחינתו ורוצה לשפר ומבין שזו בעיה אבל צריך סבלנות. אין פה פתרון קסם לצערי ואני אומרת את זה אחרי שנים של תסכולים וחוסר הבנה וריבים. זה הבנאדם וצריך לעודד אותו לשנות ולעזור לו כמו לילד. רק שלא תמיד יש לי כוחות נפש להכיל.

מקווה שהשינויים בחדר ובחיים בוא יבואו
ריטלין זה לא פתרון לכל דברggg
קודם כל את נשמעת בן אדם עם כוחות על. אני הייתי משתגעת כבר מזמן.
דבר שני בקשר לריטלין- יש המון אנשים שזה עושה להם רע. מכניס לדיכאון, חוסר חשק לאכול ( חוסר חשק מיני)יש אנשים שזה עושה אותם זומבים ממש. צריך לשחק עם המינונים, אבל זה לא תמיד עוזר. הרבה פעמים מפסיקים להשתמש בגלל התופעות לוואי.
אחרי שמתפוגג הרטלין זה גם זמן קשה, זמן של חוסר מנוחה, עצבנות וכו'... וזה קורה בד"כ כשחוזרים הביתה, אז מה עשינו בזה? חברה סיפרה לי שבן הזוג שלה השתמש בריטלין בשביל ללמוד תואר ראשון כי לא הצליח בלי, באיזה שהוא שלב היא אמרה לו שהלימודים לא שווים את זה. שעדיף שיעזוב את הלימודים ורק לא יהיה עם רטלין בגלל שההשפעה של זה עליו היתה כלכך שלילית.
מה כן? עבודה שלו על עצמו. לכולנו יש מגרעות וכל אחד צריך לעבוד על עצמו. אם צריך עזרה מקצועית רצוי לקחת, אבל אם הוא לא יחליט ללכת ולהשתנות, כלום לא יעזור. לדעתי זה שאת מתייחסת אליו כמו אל ילד וכל הזמן דואגת לו ומארגנת את הכל ואפילו בולעת בשקט דברים שפוגעים בך זה לא יעזור לו. נכון שהבית שקט ורגוע יותר כשאת לוקחת הכל על הכתפיים, אבל את נהיית מתוסכלת יותר ויותר ובסוף זה יתפרץ. וגם אם לא, זה לא מקדם אותו ולא פייר בשבילך.
לדעתי תני לו אחריות על מה שקשור רק אליו.
נשמע לי מוזר שכולם מאחרים בבוקר בגללו, למה לא לסכם מראש זמן יציאה בבוקר ופשוט לצאת, איתו או בלעדיו. הוא יצטרך להתמודד עם התוצאות בסוף. כמה פעמים שהוא לא יגיע לעבודה או יאחר הרבה לא יספיקו לו להפנים?
ד"א יש לי בן כזה מעופף, שתמיד כולם מחכים לו, ותמיד הוא לא יודע מה השיעורים, מתי יש מבחנים ובגרויות, תמיד מבקש מהמורים דחייה ועוד דחייה ואיך שהוא תמיד הם מוותרים לו ודוחים.
אבל איכשהו כשאנחנו לא בסביבה הוא מסתדר. הוא מגיע לשחרית בישיבה פחות או יותר בזמן אחרי שפעם אחת העיפו אותו בחמישית כשלא קם כמה פעמים.
את הבגרויות הוא עושה בצורה מדהימה (עם הארכת זמן) למרות שכל הלימודים הוא מעופף לגמרי וממש קשה לו להתרכז בלימוד שלפני. כי הוא יודע שאין לו ברירה וזהו. וחשוב לו לקבל ציונים טובים, אז הוא עושה מאמצים. וכו' כשהוא רוצה להיות אחראי הוא אחראי. (והוא ממנסי הריטלין שלא סבלו את זה)
שורשר בטעותהמקורית
אז ככההריון ולידה2
דווקא מפני שאני לא רוצה שהכל יהיה עליי אני מנסה לעזור לו כמה שיותר. זה עבודה לטווח רחוק ממה שאני רואה ומקבלת את זה בדרך כלל בהבנה כי לכל אחד יש את הקשיים שלו עם בן הזוג ואני שמחה בחלקי רוב הזמן כי הוא באמת בעל מדהים ואוהב נאמן ורגיש ואבא מעורב וזו המגרעה שלו.
לגבי הלתת לו להסתדר לבד - ניסינו וגם הוא היה אומר 'תני לי להסתדר לבד' ובסוף ראינו שלא הולך. הוא לא מצליח לקום אם לא מעירים אותו וחופרים לו. והוא לא יעמוד בזמן אם לא יעמדו לו על הראש.
במקרה של ילד זה טוב אבל גבר נשוי עם משפחה זה כבר סיפור אחר לגמרי.
לגבי הייצאה בבוקר, אם לא מעירה אותו לא יקום לבד בזמן ואני לא מעונינת לארגן ילדים לבד וגם אני לא זו שאוספת אותם. שעות העבודה שלו יותר גמישות משלי ואם לא אזכיר לו 3 פעמים לפחות לצאת הוא יאחר. וכבר היו מקרים. הוא בטוח שאם יתעכב 'רק עוד רגע' או יעשה 'רק עוד משו קטן' הוא יספיק ואז הוא מאחר. לא שייך.
אני לא יכולה לתת לו לאחר לאיסוף הילדים וגם לא מעונינת שיאחר לעבודה כי יפטרו אותו. אני לא יכולה 'ללמד אותו לקח' על חשבון היציבות של הבית.
השגרה גורמת לו לסדר יום מסויים ואנחנו לא יוצאים לעבוד לשם שמים ההכנסה שלו נחוצה אז אני עושה מה שצריך כדי שזה יקרה. ובאמת שעם הזמן הוא קם יותר בקלות אבל עדיין זה לא יקרה בלעדיי.

עונה ומנסה לעזורהמקורית
לגבי היחסים בלבד כי לגבי השאר נשגב מבינתי
דברי איתו על זה כדי שיבין. אם הוא מנסה ומשתפר בשאר נדברים מאמינה דגם פה יחול שיפור אבל הוא לפחות צריך לדעת מזה
עזרה עם ילד בן 3 שמתפתל מכאביםרוני_רון

הוא כבר שבועיים בערך מתלונן ששורף לו בישבן

הוא גמול..

לא רואים שם אדום בכלל בכלל. בכל אופן מרחנו משחה להרגעה די הרבה פעמים.

ניסינו כמה וכמה פעמים לבדוק תולעים, ולא ראינו.

בכל מקרה בשבת התחיל להתלונן יותר ויותר פעמים ששורף לו בישבן.

אמר שצריך לשירותים מספר 2, כל 5 דקות בערך הלכנו איתו, ישבנו שם, הוא קפץ ממש מכאבים ואז התייאש ואמר שלא צריך. לא יצא לו כלום...

והוא ממש בוכה מכאבים ששורף לו בישבן. לפעמים גם מתלונן על כאבי בטן.

לא נראה לי שזה עצירות. הוא עשה בשבועיים האלו המון פעמים רגיל. וגם אתמול בערב עשה רגיל. הוא כן בוכה שהוא לא מצליח לעשות מספר 2.

ניסינו לתת פתילה של נורופן, אחרי שממש ממש בכה, חשבתי אולי זה יעזור לו לשחרר אם יש עצירות. אבל לא יצא לו כלום אחכ.

 

הוא ממש ממש בוכה מכאבים. כל הזמן.

 

הערב הלכנו איתו לרופא מוקד של הקופה. הוא אמר שבגלל שזה כאב של שבועיים שרק התחזק זה לא נשמע לו משהו קריטי, והוא לא רופא ילדים ושנלך לרופא ילדים מחר.

 

למישהי יש רעיון לכיוון?

או תולעים או עצירות עם גזיםצוףלבוב
לבת שלי בתחילת שנה היו כאבי בטן מוזרים דווקא לקראת ערב במשך שבוע וחצי. בסוף עשינו צילום , אכן הייתה עצירות וגזים . קיבלה תרופה , אחרי יומיים הכל עבר.
אמרו לי שתולעים כואבים בלילהרוני_רון

דווקא בלילה ישן ממש טוב

וכל היום בכה מכאבים.

 

היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...

קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?

 

ממש תודה!

יציאה רכה עדיין יכולהצוףלבוב

להיות ביחד עם עצירות .

כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.

עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית. 

כואב גם ביום. מנסיון מר של ילדה רגישה לתולעיםאמהלה

בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.

 

למה לא לנסות ורמוקס?shiran30005

לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.

זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה

גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם


שירגיש טוב! 

מסכןהריון ולידה

אצלנו זה ממש תולעים

חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.

סליחה שמאנונימי, בטעותהריון ולידה
מזכיר מאד בתיאור משהו שהיה לנוהתחברתי במיוחדאחרונה

אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.

הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.

אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם

תינוקות חמודה מחפשת שםאנונימית בהו"ל

תינוקת חמודה בת חמישה ימים מחפשת שם

דרוש 

שם עם משמעות חיובית (לא רק צליל יפה)

קלאסי (לא שם שהתחיל ללכת אתמול ומחר יפסיק ללכת)

עדיפות לשם תנכי אבל לא חייב.

לא מדי קצר

 

היא הולכת ומזדקנת

הסביבה לוחצת

ולא מוצאים שם ששתינו מתחברים

 

הדד ליין היה שבת אבל לא הצלחנו להיסגר על עצמינו ועכשיו אני מסננת פה את כל המשפחה שרוצה עדכון ואין לי!

אביגיל , אביטל , אבישג , נועה, אלישבעצוףלבוב
אוריהאונמר
נועה תמר יעל אבישגהבוקר יעלה
נטע מיכל מעין רוני שחרבוקר אור
יש משמעויות ספציפיות שאתם מחפשים?מרגול

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי


שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה


בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):


ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'


ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

שרה, רבקה, רחל, לאה, מריםמתואמת

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

רק רוצה לעודד אותך לא להילחץכורסא ירוקה

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

נעמה, טל, טליה, הדסה, הדסחשבתי שאני חזקה
אני אוהבתדיאט ספרייט

ארבל

גפן

יסכה 

אחינעם, אביגיל, מיכל, רעותליני(:
אסנת אפרת יעל מוריה אדלSeven
ואני מבינה את הקושי סביר להניח שכשיהיה לי עוד בת גם אני אסתבך🙈


שתקבלו טת הנבואה מהרהה

יש המוןיערת דבש

נועה אביגיל נעמה נגה אורי

טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה

תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר

ועוד..

תפארת, תהילה, יסכה, אורהרק טוב!

נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל

מנסה לעזורדיאן ד.אחרונה

אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה, 

בדיקת פאפ תמיד נעשית עם ספקולום? 🫩באתי מפעם..
לא זוכרתכבת שבעים

רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.

אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב. 

בפעם האחרונה קבעתי צילום רחם ופאפ יחד כיבאתי מפעם..
אני מטופלת פוריות ומבחינתי ספקולום זה כמו החזרה


הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן


אםשר פשוט לבקש?

לי עשו בלי..אנונימית בהו"ל
לא זוכרת. אבל בוודאות כל רופא עושה את זה אחרת לגמריראת גאולה
כתבו פה לא מזמן שאפשר לדגום את עצמךמרגול
כשלי הרופאה עשתה זה היה עם ספקולום


אבל כתבו פה נשים שיש בחלק מהמקומות ערכה לבדיקה עצמית, כלומר שאת עושה את הפעולה הפיזית לבד. אז מן הסתם זו אופציה ללא ספקולום….

לי עשו בליחנוקהאחרונה

וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד

(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)

התייעצות: מיעוט תנועות. לא יודעת אם אכן מדאיגאחת כמוני

שבוע טוב


ב"ה בשבוע 28

אתמול במהלך היום פחות תנועות. בלילה פתאום התחזקו.

היום שוב, יש תנועות מידי פעם אבל יחסית חלשות ולא הרבה.

אכלתי מתוק, שכבתי על צד שמאל, וממשיך אותו הדבר.

תוהה אם זה מדאיג ומצריך בדיקה. כי ברור לי שאם אתקשר למוקד אחיות יגידו לי ללכת להיבדק.

מה אומרות? יש עוד דרך לשכנע את העובר לזוז יותר?

מה זה פחות תנועות? פחות ממתי?יעל מהדרום
לק"י


לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

פחות מבדרך כללאחת כמוני
אם אני זוכרת נכון, הרופא שלי אומר לעקוב משבוע 26
עקרונית אמורים להרגיש פעמיים או שלוש ביוםיעל מהדרום
לק"י


3 תנועות בחצי שעה.


אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

הייתי באותה סיטואציה (גם שבוע 28)סטודנטית אלופה

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

תנסי לשתות קולהרקאני

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

תודה לכולןאחת כמוני

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

המנח משתנה בשלב הזהגיברת

שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.

3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה

תודה לכולןאחת כמוניאחרונה

היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.

אז נרגעתי

מקווה שימשיך כך.

מברשת צביעת שיערלא סתם פה

איזה תחליף יכול להוות למברשת צבע לשיער

מתקעתי בלי

האם מריחת הצבע רק עם כפפות יועיל?

אני תמיד עושה עם כפפות וזה עובדחנוקה

לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט

(כללית צביעה עצמית זה חובבני)

תודה לתגובהלא סתם פה

בכל מקאה, יש כיסוי ראש.

מקווה שהחובבני יספק אותי

כן זה גם החשבון שליחנוקהאחרונה

זה נחמד לי ומגוון

אם הייתי מסתובבת ככה היה מלחיץ אותי לצבוע לעצמי אבל זה רק לבית ולעצמי אז למה לא

מתי צריך ללכת שוב לרופאת נשים?כבת שבעים

אני בשבוע 14, הייתי לפני יותר מחודש ומאז עשיתי רק בדיקות דם (לא עשיתי שקיפות עורפית)

שכחתי לשאול את הרופאה מתי לחזור... 

מתישהו לפני שבוע 20כורסא ירוקה
אני אוהבת ללכת אחרי שיש לי תוצאה של שקיפות, סקירה מוקדמת ואולי גם חלבון עוברי. אבל אם את לא עושה אז פשוט מתישהו..
אצלנו היא אומרת בשלב הזהקטנה67
לבוא כל חודש וחצי
גם כשזה לא הריון ראשון?כבת שבעים
לא. הרופאה עוקבת אחרי כל הבדיקותיעל מהדרוםאחרונה

לק"י


ונותנת הפניות חדשות.

אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.

רוצה לפרגן לבעליהשקט הזה

נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..


אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.


בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)

יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).


בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..


קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש


אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕


ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-


שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄

תותח! לגמרי כיףהשקט הזה
בא לי להתלהב ולהתגאות בעצמי (:רק רגע קט

השבוע התפללתי שחרית כל יום!

חלק מהימים תפילה מלאה, חלק קיצרתי.

אבל הקפדתי כל יום!

זה התחיל ממשהו אחד שמאוד רציתי להתפלל עליו, ובחלק מהימים הצלחתי גם לכוון, שזה ממש לא מובן מאליו, כי בדרך כלל המחשבות מטיילות למיליון ואחד דברים אחרים.

זהו😌

וואו אלופה!ראשונית

הלוואי עלי

אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו

וואו מלכההרקאני

אמן השבוע אני אצליח גם

בזכותך אני אשתדל יותר השבוע להיות על זה

אשרייך!אנונימית07

אין דבר יותר משמח מזה!

אני משתדלת/השתדלתי להתפלל כל יום מנחה.. עכשיו קצת פחות יוצא לי, מקווה בע"ה להתמיד יותר!

מדהימה! איזה כיף לך!חשבתי שאני חזקה
איזה כיף לךשירה_11
תפילה זה המלחמה שלי
אשרייךיהלומה..אחרונה
זה באמת וואוו ואת צריכה להיות גאה בעצמך!! אין כמו תפילה ובכלל שהצלחת לכוון. קשר ישיר עם בורא עולם. הלוואי שגם אני אקח את עצמי בידיים ואעשה זאת 

אולי יעניין אותך