פורום הריון ולידה (עמוד 3324)

משהו כמו 6-7 קילו..
עליתי אח"כ את כולם ועוד בערך 9.

גם הרופאה וגם האחות לא נלחצו בכלל. אמרו שזו תופעה נפוצה בחודשים הראשונים..

אני ירדתי בערך 6 קילו הייתי מקיאה מלא בחודשים הראשונים

אם את לא בתת משקל עוד מלפני ההריון לא קרה כלום.

בפרימולוט נור, הנפוץ לדחיית ווסת עקב יציאה לחופשה, זו השיטה. מינון כפול.



אם זה כבר מעבר לכתמים אלא התחלה של מחזור - לדעתי אבוד.

דעת מי? זה לא מסוכן?

2 כדורים בפעם ליום או אחד כפול פעמיים ביום?

רופאים שונים ודעות שונות.

יותר נוח לקחת שני כדורים פעם ביום.

המממ

אוף

לא הולך לך מי יודע מה אה?

העיקר העיקר שאת הכי שמחה בעולם! 

אני מזכירה את זה לעצמי לפעמים, שהאחים ילכו מהבית, וההורים יש להם כל מיני נכדים ונכדות, אבל לי עצמי- ולך עצמך- תמיד יהיה הילד הזה, מיוחד ומדהים ומקסים ושלך הכי בעולם ואהוב הכי בעולם

את לא מביאה אותו בשביל הילדים, ובטח לא בשביל ההורים שלך, הוא יהיה שלך ושל בעלך, האוצר שלכם, המדהים והמתוק ומה כל השאר מרגישים בנידון פשוט... לא רלונטי

חיבוק עצום!

שלדבר כל הזמן עם הילדים כמה אנחנו שמחים בהם וכמה  אושר הם בשבילינו ...

ואצלי בה צפופים ..

אני מרימה את הקטנה שלי ואומרת איזה מתנה מדהימה ה" שלח לנו ..

וגם עם הגדולה שבסהכ בגיל 7 אני אומרת לה הרבה מה עשיתי שה" נתן לי ילדה כזו מדהימה היא מבינים שילדים זה חיובי .

ואגלה לך הבת שלי נעמדה כאילו שמונה עשרה וכמה דקות היא אומרת ה בבקשה אנחנו רוצים עוד תינוק ושוב ושוב אני מתחננת אליך ה...

תנסי להראות כל הזמן חיובי בבית כמה זה מתנה עבורך הילדים ..

 

את יודעת מה אני יתן לך דוגמא נוספת אני יש לי קטע שאני כזה נכנסת למרפסת  ואני אומרת תמיד יו איזה אויר טוב בעלי צחק שזה המשפט כניסה שלי למרפסת .

יום למחרת אני רואה את הבנות שלי קטנות מדברות איזה 5 דקות בדיוק במנגינה שלי יו איזה אויר טוב איזה כיף פה...

הם האוצרות שלי והם יודעים את זה, והפיצית שהגיעה אחרי מאמץ מיוחד היא מתנה שאין כמותה. ואף אחד כמובן לא יכול לחלום על חיים בלעדיה. אני אקבל מי שיבוא באושר גדול ומאמינה שהוא יחלחל אל כולם.

זכור לי שאמרת שהם יחסית גדולים לא?
בגיל גדול הם יכולים להגיב ככה
ואין קשר להאם הם שמחים או לא
אצלנו במשפחה אחי היה מתאכזב בכל פעם שנולדה בת (בן יחיד)

זה מאוד יעיל וטבעי

גם דאודורנט רגיל אפשר לשים אבל אולי לא פאופן קבוע.. לא יודעת עד כמה זה בריא לחסום את הזיעה שם..

טבעי ועובד כמו קסם

אולי התגובה שלו לא היתה בצורה יפה אבל זה לפחות מראה שהוא מקנא לך   

בקשר לשאר הדברים פשוט להיות במודעות גם שלך וגם של בעלך שככה זה בהריון וזה נורמלי 

יש מלא הורמונים, מתחתנים עם אשה אחת ופתאום היא מתנהגת אחרת, והריון בנוסף לכל הקטע של להכיר בן אדם עד הסוף (ולא, עד שלא מתחתנים מישהו וגרים איתו זה לא היכרות אמיתית. אין כמו לגלות שהוא זורק את הגרביים תמיד בצד ימין ואת התחתונים מתחת לכיור ושהוא תמיד מוריד את הצלחת מהשולחן ומשאיר את הכוס וכן הלאה בשביל להכיר באמת )

 

מה שאת מתארת נשמע לגמרי מתאים לשנה ראשונה והריון, באמת באמת. מתסכל, אבל קורה ממש לכולם

העצה היחידה זה לדבר, לשתף, לקרוא ביחד על מה קורה לאשה בהריון, לומר לו מה את צריכה, להסביר שאת בוכה הרבה בגלל ההריון ופשוט לנסות לדבר ולהיות שותפים לתהליך ביחד

 

בנוגע למשפט הספציפי, כנראה שהוא נפגע באגו או משהו ורק זרק לך משפט כזה, יש סיכוי שבאמת לא היו לו חברות וזה רק הדרך שלו להתבטא כ- תפסיקי לדבר אני נעלב. אל תקחי ללב...

חיבוקי!

אהובה שאת חיזקת אותי, תודה

שלחו אותך ליעוץ גנטי?

הייתי ממליצה ללכת לייעוץ גנטי אבל לא מי שפיר.. זה ממש מסוכן יחסית לתוצאות הטובות שיש לך

אמרו לי שהסיכויים ממש נמוכים גם ועשיתי סקירה מכווונת לcmv ושללו לי את הווירוס בסקירה המכוונות שמעתי שרואים הכול אם אני לא טועה מקווה שהכול בסדר .. לא עשיתי מי שפיר מסיבות אישיות שיהיה לכולנו בשורות טובות !!

כל כך קרוב ללידה להתחיל. וחלק מהבעיה זה שאם יהיו לך כתמים יהיה לך מאוד מאוד קשה להיטהר. יותר קל להתמודד ולהתעלם מהם אחרי הטהרה

לא לוקחים תרופה הורמונלית ללא רופא נשים שמכיר אותך.

לפי היידוע לי- מכון פועה ממליצים לרוב להתחיל אחרי הטהרה.

הן לרוב גורמות לכתמים שלא תמיד מטמאים, אך אם את עושה בדיקה פנימית, עלולה להיווצר בעיה. וממש ממש חבל על כל העוגות נפש והבלאגן שזה יכול לעשות לפני טבילה ראשונה אחרי לידה!

אני אישית לקחתי ישר אחרי המקווה, ובשבוע שלא היינו מוכנים עדיין השתמשתי בשקפים!

והמלצה חמה מניסיון! אל תאסרי את עצמך לפני שאת מתייעצת עם רב (ממליצה מאוד מאוד על הרבנים של מכון פועה) לא היה דימום שהיה לי כמעט בטוח שהוא יטמא אותי, אבל התברר ב"ה שזה לא מטמא! חסך לנו המון עוגמת נפש!!

בהצלחה!

אגב, זה גלולות שמנעתי איתם אחרי הלידה הקודמת ונשאר לי מהן כמה חבילות, לא משהו שהקרצתי...

Snb
שזה מידה יותר קטנה מניו בורן

יש גם בh&m מידה 0-1גם יחסית סבבה

הבת שלי נולדה 2 קילו
ובגדי גוף nbs של שילב היו לה ממש גדולים.

אבל אני לא מצאתי משהו קטן יותר.אז קיפלתי את השרוולים ואת הבגד גוף סגרתי על המכנסיים.הקטן שלי כבר בן חודש וחצי ושוקל 3 קילו בלי עין הרע ועדיין המכנסיים גדולים וצריך לקפל קצת מהשרוול.

ויש גם סתם כך בחלק מהחברות בגדים קטנים יחסית.
צריך לזכור שפגים לרוב לא משתחררים פחות משני קילו וזה כמעט משקל של תינוקות במועד קטנים.
אני לפגים שלי הלבשתי 0-3 רגיל. ו nb זה אפילו יותר קטן. הם פשוט היו עם אותה מידה כמה חודשים.
מזל טוב ובהצלחה!

גמחים מהניסיון שלי שנולד לי פג יחסית גדול השתמשתי הרבה זמן במידה של הפגים בהתחלה חשבתי שזה מיותר ואצלי לקח לו הרבה זמן להגיע למידה נורמלית.. זה קצת יקר אז לכן כדאי לברר על גמחים באזור

קוראים לה פרימי
קניתי משם והייתי מרוצה מאוד
מה שכן -לא זול...

ועם כל הכבוד לבגדים הקטנים שהומלצו כאן משילב ועוד, לפגים ממש הם מאוד גדולים.

בשביל הפגים שלי שנולדו 2.5 קניתי הרבה carters וnext

אבל אפשר לקנות ב h&o

את המידת פגים של קרטרס.
רק בחו''ל יש להשיג (או בחנויות אינטרנטיות)

אני מגירה גמח עם כמה שלוחות בארץ.

קצת רחוק מרוב המקומות המרכזיים...

אולי תכתבו איך אפשר ליצור איתם קשר, אעביר אליה פרטים והיא תברר מולם אם רלוונטי לה?

@תחיה דולה

הביגוד של שילב טיפה יותר גדול משל קרטרס.

יש לי 2 שנולדו פגים והבגדים שימשו אותם נאמנה. (נולדו פחות מ2 קילו)

וגם של Hַַַ&M  המידה הכי קטנה, סבבה להם.

 

 

בגלל שקרטרס יקר, עדיף לקנות את הNB שיספיק ליותר זמן.

 

הבת שלי נולדה 1.800 ולבשה את הNB של קרטרס עד גיל 4 חודשים (חודשיים מתוקן).

אם הפג שוקל פחות, אולי הP יהיה יותר טוב אבל לתקופה יותר קצרה.

לבש עד גיל 6 שבועות, לא אהבתי שהבגדים היו גדולים מדי.
את צודקת - המחיר הוא שיקול משמעותי, חמותי בדיוק היתה בארה"ב וחזרה 4 ימים אחרי הלידה. בדיוק היה מכירות של black friday וזה יצא מאוד זול

אני מעבירה אליה את מה שעולה פה, וזה ממש עוזר!
סליחה שמגיבה קצת באיטיות, ככה זה כשזה לא בשבילי אלא בשביל גורם שלישי

גרה בירושלים.
פני אלי באישי אם רלוונטי.

חלק מהחרדות זה מההורמונים ..
בנוגע למסגרת יש המון מטפלות מסורות ואוהבות את יכולה לעשות בקורות פתע כמה פעמים.. להכניס ולהשאר ליד הדלת להקשיב מה קורה.
ולהתפלל ולהתפלל

ושמעתי על עוד מקרים כאלה..
יש דעה שהחומר שמזריקים בצילום רחם גורם באיזשהו אופן לניקוי ופתיחת חסימות אפילו לא יגועות שלא רואים בצילום ומזרז קליטה של הריון.

מקווה בשבילכם!!

אין מה לעשות 20% מבעיות הפוריות הן בלתי מוסברות

אם אתם ממש צעירים ונשואים טריים לא הייתי ממליצה להכנס לכל העסק של טיפולי פוריות אלא מנסה עוד קצת לתת צ'אנס טבעי,

אם לא חבל על הזמן וכדאי להתקדם, לפעמים מצטערים אח"כ על השנים היקרות שהתבזבזו...

המון בהצלחה ומקוה שלא תגיעו לזה...

מנסה לא להיכנס לזה אבל כבר שנה וחצי מנסים .... מייאש.
תודה

הרופא אמר שאחרי הצילום בטח אכנס להריון. נכנסתי להריון אחרי יותר מחצי שנה, כך שאין קשר.
ממליצה לנסות רפואה אלטרנטיבית- דיקור/ רפלקסולוגיה וכו' אצל מטפלים שיש עליהם המלצות.

מצד שני אחרי הצילום היו לי 2 כימי ואז הריון תקין, אז אולי כן? כי לפני זה אפילו לכימי לא הגעתי..

בכל מקרה אם יש לך ביטוח פרטי ממליצה על טוגנדרייך באסותא. רופא מקסים ואנושי מאד

כן הוא ממש טוב.

כבר הייתי בדרך לטיפולי פוריות על רקע גיל.

רוצה לחכות עוד חודש ואז להתחיל עם הטיפולים. הוא רוצה לתת לטבעי נסיון אחרון. נפשית ממש מרגישה שכלום לא יקרה לעולם חח

זה כבר כן נחשב כאי פוריות

אולי כן כדאי להתחיל לנסות להתקדם...

לי צילום רחם לא עזר, קורה שלפעמים בעקבות השטיפה נשים נכנסות להריון אח"כ, אלב לא הייתי בונה על זה

האם את טובלת לפני הביוץ? בדר"כ זה הברור הראשוני

 

 

ובדיקות דם הרופא אמר שלא אצליח להכנס להריון באופן טבעי. החלטנו שננסה עוד חצי שנה טבעי. אחרי שהתחלתי לעקוב אחרי ביוץ גם עם מקלון וגם עם שיטת המודעות לפוריות, נכנסתי להריון בחודש האחרון שהקצבנו לעצמנו לנסיונות. את עוקבת אחרי ביוץ?

עכשיו יהיה החודש השני של המעקב מאז התחלתי את כל הבלאגן. טיפולים עדיין לא התחלתי רק מעקב ביוץ ואת כל הבדיקות שצריך.

אצלי מהבדיקות במרפאה הם הגיעו למסקנה שאני לא יכולה להכנס להריון טבעי וזה לא היה נכון. אני חושבת שהם לא הביאו בחשבון מחזור ארוך במיוחד

כלומר, אחרי כל הבדיקות רואים שהכל תקין ועדיין לא נכנסים להריון.
מאחלת לך הפתעה נעימה!

זה 40% גבר, 40% אשה ועשרים אחוז לא מוסבר

40 גבר 40 אישה, 10 שניהם ו10 לא ידוע.
אבל יש מצב שאני טועה, ראיתי את הנתונים האלה מזמן

ל2 הילדים
לא התרגשתי

פשוט עצרתי בצד והידקתי יותר את החגורה
לא יעזור להיכנס ללחץ

אני אישית מכירה ילד שנהיה ככה נכה בגיל שנה וחצי, אז פחות רגועה..
ומלכתחילה אני בכלל לא אוהבת לנסוע איתה לבד באוטו

בכל מקרה, כדאי ללמוד איך לחגור היטב.

ויש גם סוגרים כאלה שאפשר לשים בחלק העליון של החגורה.

כמו זה למשל-
מצמיד חגורות לכסא בטיחות | בייבי מישל - בייבי סתיו
לא בדקתי אם זה בטיחותי.

אגב, בדקת אם החגורות היו סגורות?

בכסאות שלנו יש את זה ואין סיכוי שיצליחו לצאת לבד אם חגרו אותן כמו שצריך

שמות יפים אך כבר נהיו נפוצים מידי...

ישעיה,יהוידע,מבשר,הלל(halel), כרם,פורת יוסף, טוב רואי, חסד,יראה,עדן,עברי,שמעיה,יוסף אור,טוהר יוסף, מעין חיים,אבישר,מלאכי,

זה לא דווקא במשמעות של הודיה רק..אבל ניסיתי לחשוב על קצת מיוחדים...

רק קשה לנו למצוא משהו עם הודיה. חוץ מפשוט לתת שם שני...

כמו:
"יגל יעקב ישמח ישראל" (תהילים)
כלומר: מביא לשמחה

ויש גם 'הוד'.
זה גם קשור להודיה, אבל יש בזה גם הרבה משמעויות מעבר, כדאי ללמוד על זה...

מקווה שבסוף נמצא שם שימצא חן בעיני שנינו עם משמעות שנתחבר אליה...
אם למישהי יעלו עוד שמות, נשמח לשמוע

לא יביא לשמחה...

 

יגל = ישמח

יעקב = ישראל

מתניה, מתנאל, אלנתן, נתנאל, אלישמע

חנן ונגזרותיו: חננאל, חנניה, יוחנן, אלחנן,
נתן ונגזרותיו: יונתן, יהונתן, אלנתן, נתנאל
וגם: יהודה,
ונגזרות של ש.מ.ע - ה' את תפילתי...

ואם אתם רוצים קצת פחות נדוש אפשר לקרוא בשני שמות כשזה השם השני והראשון לפי מה שמוצא חן בעיניכם ומשתלב..

בכל מקרה, חבל לעשות לפני האיחור.
זה עלול לגרום לסתם צער ואכזבות.

זה כן מוקדם מדי

והכאבים ממש לא אמורים להיות קשורים להריון בטח שלא בזמן הביוץ

הרבה פעמים הקרבה אלייך מרגיעה, וגם עוזר לישון כשהם בחוץ

אלא הרגשות אשם שיש לי.. אני חושבת שאני חייבת לצאת מזה 🤦‍♀️
תודה (:

אבל כן בגיל כזה הייתי מנסה לצמצם את מספר הםעמים שהקטנה מרגישה מצוקה

ברור אין ספק..
זה היה פעמיים שבאמת היה בעייתי לפספס.. פספסתי המוון דברים אחרים כדי לא לערבב אותה..

לך יש צורך לצאת ולילדה לא היה טוב.

ברגשות אשם בלבד באמת אין תועלת.

בתור אמהות יש לנו אחריות כלפי הילד ובשביל זה נועדו רגשות האשם- לא כדי שנמחק ונתעלם... בעיני פתרון טוב לילד כמו מנשא כדי שאת תוכלי לצאת ולהתאוורר. זה בדיוק כן הנקודה.

כל החיים אנחנו עושות את הבירור הזה של הצרכים של הילדים, מול הצורך שלנו- מה גובר ואיך לתמרן. וכשיש בהירות בראש שעשינו בחירה נכונה אז ועשינו מה שביכולתנו להקל על הילד, יש הרבה פחות רגשות אשם.

מישהו אמר לי משפט מאד חכם שעשה לי המון סדר. רגשות האשם באים רק כשאנחנו לא שלמים עם עצמנו ויודעים שלא מילאנו את חובתנו כלפי הילד. למשל אם יש אמא בלי רגליים, היא לא יכולה לקפוץ ולרקוד עם הילד אבל היא עושה איתו כל מה שהיא יכולה, באהבה גדולה ובלי רגשות אשם על מה שאין. לעומת זאת כשאמא כל היום בסמרטפון ולא מתפנה באמת לילד ברור שיש לה רגשות אשם ואז היא מתחילה לנסות לפצות אותו ולא יוצאת מזה...

גם אם אני בטוחה שאני חייבת לחזור לעבודה. מבחינת מקום העבודה והמצב הכלכלי. בטוחה באמת. אני עדיין יאכל מליון רגשות אשם ולא אהיה שלמה עם עצמי בכלל. מאמינה שילד צריך את אמא שנה מינימום. אז נכון. אני אחזור. ולא, לא אהיה שלמה... זה הופך אותי לאמא רעה? לא נראה לי.. בחיים כל הזמן יש דברים לא שלמים ולא מושלמים ולא אדאליים. זה לא עולם מושלם.. נדירה מי שתמצא את עצמה עושה רק דברים שהיא מאה אחוז שלמה איתם. וצריך להתמודד עם חוסר השלמות הזה גם כשזה קשה ופשוט קורע את הלב.. ולומר שאם יש לי רגשות אשם בחרתי לא נכון (לא אמרת את זה, אבל זה השורה התחתונה של הפסקה האחרונה שלך) זה רק מכניס ליותר עצבות וייסורי מצפון.

רגשות אשם זה 'בילט אין' אצל כל אמא. לא ממש משנה אם בחרת נכון או לא.
והאמירה הזו שאם בחרת נכון אין רגשות אשם- היא לא מדד האם עשית נכון או לא, אלא היא קריאת כיוון. כלומר: אם בחרת נכון *אין מקום* לרגשות אשם.
במקרה כזה את צריכה לדעת להיות שלמה עם עצמך, ולדחות את המצפון.

וממש זו לא המסקנה שלי. יש פה הזמנה לבירור פנימי מעמיק יותר ולא לעצבות. 

 

נכון שאם חס ושלום לא היה אוכל בבית, היית יוצאת והיית יודעת בוודאות שזה הדבר הנכון וזה היה מחזק אותך?

 

לא חושבת שהיית יוצאת עם רגשות אשמה במצב כזה.  

 

כל רגש כזה שהיה נכנס אלייך היית משתיקה בידיעה שאת עושה את הטוב ביותר במציאות *שלך*

 

אותו דבר כאן. אם בררת/ם והיציאה לעבודה נצרכת (מכל הסיבות, לא רק רעב ללחם),

 

זה הדבר הנכון ביותר ואפשר להניח לרגשות האשם. 

 

אני מבינה שרגשות אשם הם גם בחירה והמשפט הזה עוזר לי לברר לעצמי מתי הם מוצדקים ומתי רק יצר הרע ובזבוז אנרגיה.

לא, לא נרעב ללחם.. זה וגם אמא בלי רגליים הם מצבי קיצון שברור שאין בהם מקום למצפון. רוב הבחירות שלנו הן לא רמת קצה כזו.. ואז בהחלט יש החלטות שמקבלים, תוך מודעות לתועלת מול המחיר. ועדיין הן לא אדאליות כי העולם לא אוטופי. ואז יש מצפון.. חוזרת לדוגמא של חזרה לעבודה כי כרגע אני מקבלת החלטות בנידון חזה מעסיק אותי. בהחלט הייתי שמחה להקשיב לקול הפנימי ולא לשין תינוק גוזל אצל אף אחת שהיא לא אני. אבל יש עוד שיקולי מערכת וגם אם הם לא קיצון יש להם חשיבות. אז אני אנסה לא לטבוע במצפון כמובן ולהמשיך הלאה ולומר לעצמי את כל האמרות המרגיעות וכו'. בגדול אני מסכימה עם חלק מדבריך אבל לעשות כלל שרגשות האשם הן סממן לבחירה לא משהו זה לא הוגן בעיני ונותן להם יוצר מדי השפעה בחיים. לך עוזר לומר שהם יצר הרע. ולי למשל עוזר לא לנסות להכחיש אותם אלא לקבל את זה שהם חלק מהאמהות וזה בסדר. לחבק את התינוק או הילד ולנסות להמשיך הלאה בשגרה, ובהחלטות המושכלות שבחרתי.

אם בררת/ם והיציאה לעבודה נצרכת (מכל הסיבות, לא רק רעב ללחם),

 

 

זה הדבר הנכון ביותר ואפשר להניח לרגשות האשם. 

 

 

בשום אופן לא אמרתי ולא חושבת שרגשות אשם הם סימן לבחירה לא נכונה!

 

 

אני בדיוק במקום של בירור לגבי יציאה מהבית והכנסה למסגרת ובהחלט יש צרכים שהם לא אוכל נפש ועדיין מחייבים את זה.

 

אני אתן דוגמא לא קיצונית שאני מקווה שתראה את אותו הדבר. נניח לדוגמא שאם לא אצא, נחיה על השקל,  לא יהיה כסף לבגדים חדשים, ליציאות קטנות מדי פעם ולא לחוגים לילדים הגדולים. אני ארגיש חנק ולחץ, למישהו מהגדולים יהיה יותר קשה ואנחנו מחליטים שזה ממש לא יהיה טובת המשפחה ולכן חוזרת לעבודה. זה הכי אמיתי ונכון במציאות הקיימת. אחרי שעשינו את הבירור המטרה היא ללכת עם הבחירה כמה שיותר בשמחה ובבטחון. באותה מידה יכול להיות גם להפך. שמישהי אחרת רוצה לחזור לעבודה מרגישה רגשות אשם ומחליטה לחשוב שוב ומגלה שעדיף שתשאר בבית ואת כל מה שאני אומרת היא מפנה כלפי המציאות שהגדולים יצטרכו לוותר על דברים שהם כרגע מותרות.

 

מסכימה איתך שהמשפט שכתבתי בהודעה הראשונה הוא באמת לא מדוייק ויכול להחליש- רגשות האשם באים רק כשאנחנו לא שלמים עם עצמנו ויודעים שלא מילאנו את חובתנו כלפי הילד.

 

אני אחדד מה התכוונתי ונסכים לא להסכים לגמרי

אני מאמינה שרגשות אשם הם לא גזירה משמיים אלא גם בחירה שלנו (כמו הסיפור המפורסם של הרב שממחיש לתלמיד שהוא בעל הבית מה נכנס לתודעה שלו ומה לא) והמשפט שכתבתי עוזר לי לברר ולחדד לעצמי מתי הם מוצדקים ומתי אפשר ורצוי לוותר עליהם. 

היינו בארוע והוא צרחחחח בנסיעה ...שעה.בבית בחיים לא בוכה ככה,בן חודשיים. מה שאני אומרת לעצמי זה שחשוב המטרה שלשמה נסעתי ואני סהכ לא מטלטלת אותו הרבה ובעזה יתאושש מחר...

ממש בהתחלה, בערך חודשיים לדעתי, עד שהקטנים מתרגלים לחיים, ואנחנו מתרגלים ללו"ז החדש והמטורף, באמת עדיף למעט במה שלא הכרחי.

בהמשך, אני מאמינה שעושים תמיד מה שנכון וטוב לילד. גם יציאה של אמא להתאוורר ולקניות זה חשוב לילד (מכין לו אמא רגועה...). אם יודעים את הנחיצות ומשדרים את הכיף ולא את העומס ביציאה- זה משפיע על הילד, ובעיקר על הנחת שלך כלפי היציאה שלו מהשגרה. 

הילד מצטרף למשפחה ולצרכים שלה, ולא משנים את מהות החיים עבורו, אלא רק את הפרקטיקה וההתנהלות הטכנית. כך בריא וטבעי יותר. כמובן שמתייחסים לצרכי הילד, אבל הוא רק לומד להסתגל ולקבל שינויים באופן הנכון והבונה בו הכלה, אם נעשה יחד עם ההורים ובאהבה.

הרבה בהצלחה!

ככה את מגלה שלא תמיד את יכולה לצפות מראש את התגובה של הילד.
לפעמים את לוקחת אותו למסע סידורים משעמם ומפרך רק בגלל שלא מצאת בייביסיטר, והילד חוזר הביתה באורות אחרי זמן איכות מדהים שהיה לכם ביחד.
ולפעמים אתם הולכים ללונה פארק והילד יחזור הביתה מתוסכל ועצבני.
מה זה אומר?
אנחנו בתור הורים צריכים לעשות את השיקולים הכי נכונים למשפחה. זה כולל את הצרכים של האב, האם, התינוק, והאחים הגדולים. לפעמים הכל מסתדר ביחד, ולפעמים לא. אבל האחריות היא תמיד עלינו, ואנחנו צריכים לחשוב מה גובר על מה, ומה הכי טוב *למשפחה*. לפעמים אחד מבני המשפחה נדרש להקריב בשביל צרכים אחרים, גם אם הוא תינוק בן 0. ככה זה. ככה הקב"ה ברא את העולם. זאת המציאות. נדרשים לפשרות וויתורים.
אנחנו צריכים לנסות לעשות את הכי טוב, ולהשתדל כמה שיותר להתחשב בכולם. וכשיודעים שעשינו מאמצים גדולים- אין מקום לרגשות אשם. ובמציאות שנכפתה עלינו- צריך להשתדל לעשות הכי טוב, לא מתוך מצפון, אלא באמת.

יודעת שעשיתי הרבה מאמצים ובכל זאת 🤦‍♀️
עדיין לומדת כמובן אבל נתת לי הרבה חומר למחשבה

אין על הפורום הזה והדברים המחזקים שיוצא לקרוא פה "במקרה" והנשים המדהימות שכותבות פה

איך ההודעה שלך עשתה לי טוב על הלב את לא מבינה

תבואי כל יום!

ומה שאי אפשר, אי אפשר... למשל בנסיעה, לעצור לחבק כמה דקות ולהחזיר.. מנשא, ידיים וכו'. משתדלים כמה שאפשר. ועדיין יהיו דברים לא אדאליים ויהיו יסורי מצפון. חלק מההורות... תנסי לא לשקוע בהם. לתת להם מקום- נכון היה עכשיו משהו לא מושלם וזה כואב. ואז תחזקי את עצמך- שאלה החיים... ואת עושה כמיטב יכולתך. תחבקי אותה חזק, ותעברי הלאה... חיבוק! זה קשה.. במיוחד כשהם כאלה פיציים וחסרי אונים. היא כשתגדל חהיה אפשר יותר להסיח את דעתה עם משחק או אוכל וכו' ןיהיה קצת קל יותר בסיטואציות כאלה

לבקש טופס תביעת דמי לידה מכל אחד מהעסקים, ולהעלות את זה לאתר של בט"ל.
מענק לידה - יש נציגה של משרד הפנים בבית חולים, את נותנת לה את הפרטים שלך.

מענק לידה- אם ילדת בבית חולים (ולא בבית) אז מילאת שם טפסים ותקבלי מענק לידה, והודעה על כך בדואר.
דמי לידה- תיכנסי לאתר של ביטוח לאומי, תחפשי "תביעת דמי לידה" ויהיה כתוב לך בדיוק מה הל האפשרויות

ע"י ממוצע של 3 חודשים לפני הלידה (לא כולל את החודש שילדת בו, גם אם עבדת בו), או של 6 חודשים אחרונים, הגבוה מביניהם.

את צריכה לעבוד 10 חודשים מתוך 14 חודשים שקדמו לחודש הלידה, או 15 מתוך 22, ככה שתבדקי שיש לך מספיק בלי לעבוד בחודשיים האלה

את מספר התלושים הנדרשים יש לי..
פשוט יחשבו לי את הממוצע כ2 אפסים על החודשים האלו?

יעשו ממוצע של 3 תלושים אחרונים, לא יתייחסו לחודשים שבהם אין תלוש. זה הרי לא הגיוני: בואי נגיד שיש לך תלוש ב-15 מתוך 22 החודשים האחרונים, אבל ב-3 האחרונים אין תלוש. אז הממוצע של ה 3 האחרונים הוא 0. אז לא תקבלי? הרי החוק הוא 15 מתוך 22, אז כן מגיע לך לקבל.
מסקנה: דמי לידה מחושבים לפי ממוצע של תלושים, ולא לפי חודשים שאין בהם תלושים!

של 3 חודשים אחרונים שבהם הייתה עבודה. בכל מקרה, גם אם 3 חודשים לפני הלידה לא עבדת, אז הממוצע יהיה של 6 חודשים לפני הלידה ולא 3,כי זה ממוצע יותר גבוה.

זה יהיה ממוצע של 3 או 6 תלושים אחרונים, גם אם לא היו בחודשים האחרונים לפני הלידה, וגם אם לא היו רצופים

עדיף לא לעבוד בכלל מאשר לעבוד קצת לפני הלידה?
קצת יוריד את הממוצע. 0 לא יחושב אז לא יוריד.

החודשים האחרונים הם מלאים אבל משכורת נמוכה, אז את צודקת מבחינת דמי הלידה. אבל מצד שני: אם עובדים, אז נכנסת משכורת ואם לא עובדים- אז לא נכנסת משכורת. וזה השיקול של רוב האנשים שיוצאים לעבוד, יותר מאשר השיקול של דמי לידה.

אם גם ככה את לא מקבלת משכורת ליולי ואוגוסט, לפחות תקבלי תשלום על חופשת לידה בסכום יותר גבוהה. נדמה לי שאפשר לקחת החל משישה שבועות לפני התל''מ

אולי אפשר לבדוק באתר של ביטוח לאומי..

אולי יש כאן בפורום מנוסות יותר שידעו לענות לך..

תצאי לקראת סוף יולי (ככה יחשבו לך את אפריל עד יוני, או ינואר עד יוני)
אני חושבת שפשוט רושמים בטופס תביעת דמי לידה את התאריך בו יצאת לחל"ד

את יכולה לצאת לחל"ד שישה שבועות לפני התל"מ. לדעתי זה בסדר שתכתבי על הטופס תאריך של סוף יולי
אגב יש מצב שאת יכולה לחתום אבטלה בתקופה הזאת.

חישוב סכום דמי לידה ליום - מחשבוני זכויות | ביטוח לאומי

מאוד נוח לבדוק.

תבדקי את האופציה להקדים את חופשת הלידה (מספיק אפילו לצאת ביום האחרון של החודש כדי שהוא לא ייכנס חישוב, כי מחבים רק חדודשים מלאים) טמקסימום תאריכי אח"כ את החזרה מחופשת הלידה.

כלומר, ייקחו את 3 חודשי העבודה ולא את החודשים המאופסים.

וסתם לידע כללי, לוקחים ממוצע של 3 החודשים אחרונים או חצי שנה אחרונה יש הגבוה מביניהם.

אם אני לא טועה, זה היה מזמן, אז נותנים לך לפי חודשי עבודה אחרונים (כל עוד באמת יש מספיק תלושים) תנסי לוודא באתר של הביטוח הלאומי וב''כל זכות''.

לפעמים אפילו לילות היה ישן שם כי היה חייב נדנוד בתקופת הגזים . ממש ממליצה

מותר לשים אותו רק מגיל חודשיים בערך..

אבל שלי מאוד זריזים מוטורית ב''ה ובגיל 5 חודשים כבר אוהבים ללמוד לזחול אחורה ולצדדים ובטרמפולינה מרגישים קשורים וכבולים

אבל מאוד עזר לגילאי חודשיים-עד 4 חודשים.וזה גם נשאר לילדים הבאים

עד גיל שלומדים להתיישב.... יש עוד זמן...

(היו מתיישבים מתכופפים קדימה ידיים על הרצפה וזוחלים החוצה) אבל כן השתמשתי בה בשביל הטעימות עד שישבו מספיק יציב בשביל לשבת בכסא אוכל רגיל.

בדיוק היום קיבלנו טרמפולינה והאמצעית (שנתיים ורבע) נורא התלהבה, אממה הבחורה שוקלת 15 קילו ולא נראה לי שהטרמפולינה תעמוד בזה..

אבל יש כל מיני טרפולינות
זאת מרגישה חזקה יחסית

כשמגיעים לגיל חצי שנה כזה, כי הם מתחילים לטפס עליה ויכולים ליפול, אבל כשגדלים יותר ויכולים לשבת ולקום ממנה עצמאית, הם ממש נהנים לשבת עליה ולהתנדנד, גם בגיל 4, אני עצמי לא הייתי מסרבת להתפנק על כיסא מתנדנד כזה)))

אצלי היו עד שהתחילו לזחול ממש.. 10 חודשים ככה. זה מאוווד עוזר! תחוי בקצב התפתחות שלו אבל אפילו לכמה חודשים זה שווה לדעתי.
אגב לי ישורמפולינה ממש זולה, 100 שח בערך.

לפני 3 שנים קנינו ברשת מוצצים.. היה מבחר גדול והחא היתה מהזולות. משערת שאפשר להשיג בכל מקום.. (נמוכה יחסית, משענת מתכווננת, מתנדנדת, קשת צעצועים קצת מעצבנת, מוזיקה ורטט... מה צריך יותר?)

אולי של חברת טוויגי

כי היא ממש בישיבה כמעט

לפי מה שאני יודעת בגלולות לא מסוכנות ברמה כזו שאסור לקחת במצב כזה במיוחד שזה רק פרוגסטרון והסיכוי מאוד נמוך שנכנסת להריון (אבל עדיין יש סיכוי)

לדעתי גם אם הרופאה אומרת שאין בעיה לקחת תקחי אבל עוד שבועיים תעשי בדיקה לודא

בהריון... אבל בלי קשר כשאתם ביחד עכשיו שימי שקפים שזה טוב לאחרי הלידה עד שמקבלים מחזור וחכי שבועיים עד התחלת הגלולות

בודקת אבל אני מרגישה שאני יודעת מה קורה בגוף שלי כי אני עוקבת וגם אינסיכוי שאני בהירון ולא ידעתי מזה כי הבחילות הן מטורפות אבל זו באמת החלטה שלך. במשפחה שלך מקבלים מחזור מוקדם? אצלנו לא וזה בדכ גנטי כך שלא היה לי ביוץ בכלל מאז הלידה וגם לשאר המשפחה שלי, לא קיבלו מחזור כמעט שנתיים

אפשר לקרוא בעלון לצרכן, רשום שם במפורש להפסיק מיד אם ידוע על הריון או שיש חשש להריון.

עובדה שיש גלולה של היום שאחרי שהיא מלאה פרוגסטרון שזה מה שיש בסרזט ואם יש הריון כבר זה לא מסוכן .

הרופאה לא עשתה אולטרסאונד?

כי היא יכלה לראות מצב ביוץ.

אין לה דרך לדעת אם יש הריון