פורום הריון ולידה (עמוד 3325)

חתיכות קטנות של לחם בביצה,נותנים לזה מעט להתרכך. מטגנים בהקפצה. בינתים מגרדים עגבניה,ועליה שמים את החביתת לחם

הילדים שלי ממש אהבו

ודרך אגב במרק כתום אני שמה אורז כשאני מביאה לו

אני מוסיפה קבוע לפירות הטחונים דייסת קוואקר וגם מעשירה כל יום במשהו מבין: טחינה, שקדיה,מולסה, אבוקדו - כל אלה עם חומצות שומן חיוניות להתפתחות וגם סידן וברזל..

לירקות הטחונים מוסיפה עוף/הודו/בשר טחון וגם סוגים שונים של קטניות ולפעמים גם אורז או דגן..
ובהדרגה משלבת בארוחות משפחתיות: פתיתים עם קציצות, עוף וירקות חתוכים קטן עם אורז, קטניות מהחמין וכו..

אם את רוצה כיון לשלוש ארוחות ביום:
1. פירות עם קוואקר
2. מרק מועשר בעוף/קטניות/אורז וכו
3. לחם עם ממרח או טבול ברוטב/מרק וכו


אני מהשמרנים שלא נותנת ביצים ומוצרי חלב ממש עד גיל שנה אבל יודעת שיש מי שנותנות קודם אז אפשר להוסיף ללחם חביתה או לחם מטוגן ולטבול ביוגורט או גבינה לבנה.

דרך אגב, כשאת מוסיפה חלבי, אני מקפידה לא לקשר למתוק. נותנת רק יוגורט טבעי, גבינה לבנה בכפית. ממש אוהבים אצלי בלי סוכר ובלי פירות..

אז אפשר מרקם שניתן להחזיק ביד:
פירות רכים שאפשר להחזיק ולמצוץ כגון בננה,אבוקדו, אגס בשל ומקולף, מלון ובקרוב מגוון פירות קיץ...
קוואקר- אם את מכינה סמיך ומקררת אפשר לחתוך לחתיכות שניתן להחזיק ביד
חתיכות לחם קטנות עם או בלי ממרח
ירקות מבושלים בחתיכות: גזר בטטה קישוא וכו..
קציצות בגודל שאפשר להחזיק..
חתיכות פסטה
קוביות גבינה צהובה


וגם לתת לה להתנסות בלהאכיל את עצמה עם כפית.. רק לראות את האור בעיניים שלה כשמצליח לה שווה את הלכלוך... מהר מאוד הם משתלטים על זה ואז אפשר לת גם דברים רטובים יותר..

תולים ואפרסקים למשל, ועוד כמה, וחלק בגלל שהריסוס נכנס פנימה כי אין להם קליפה קשה (כמו משמש ואפרסק) אז יש ילדים שמפתחים תגובות לחומרי הדברה
בקיצור, בלי קליפה, ומעט מאד בהתחלה

ולכל אחת תצא כמות אחרת וזה תלוי באלף גורמים. זו נחשבת משאבה מעולה, אבל היא גם ממש יקרה. אני ממליצה לך לנסות למצוא מקום להתנסות במשאבות. הבנתי שאפשר בחנות הנקה טובה בתלפיות בתשלום (אלא אם את קונה שם). או אם יש לך חברות.
לי למשל אמדה שאבה טוב יותר בעבר מאשר מדלה לקטינה שנותנים להורים לפגים ..

כזו
את צריכה לעשות גם שיקול של המחיר ומה הצרכים שלך
אם תקציב זה לא שיקול כן כדאי לקנות אותה

אני רואה את השיח סביבי.
אם אני קצת חיוורת "מה קרה, את מרגישה טוב? או בהיריון בשעה טובה?"(התשובה שלי- לא, סתם מכוערת...) , אם אני אומרת שאין לי תאבון "טוב אולי את בהריון". אם אני מדברת על ריח מסריח שיש בחדר "את בטוחה שאת לא בהריון?"
קיצר, הרבה טקט

וגם אמא שלי , חמותי, הגיסות שלי...ועכשיו גם הילדים הגדולים.
אם אני לא מרגישה טוב, אוטומטית הילדים שואלים- נכון שאת בהריון?
המנהלת הקודמת שלי שאלה אותי אם אני בהריון בכל פעם שקצת לא הרגשתי טוב.

אני עכשין בשבוע 13 וכבר חודשיים וחצי לא מתפקדת בכלל וכל היום אומרת להם שאמא לא מרגישה טוב, אמא חלשה, קשה לאמא וכו.. והם ממש לא חושבים בכיוון..
לא ברור לי איך..
אולי בזכות שהגדולים אצלי הם בנים..
והם דוקא עוזרים המון יחסית וכבר התרגלו שאמא הפסיקה לתפקד אבל בכלל לא שואלים למה..
מקווה שבקרוב המצב ישתפר, ועד ששוב לא אתפקד בשליש השלישי הם כבר יבינו למה...

אבל בשלב מסוים קלטתי שהגדולה יותר מידי דואגת, היא היתה פעם עם אמא שלי וסיפרה לה שאמא בזמן האחרון לא מרגישה טוב, ומאוד חלשה, והיא חושבת שאמא צריכה ללכת להיבדק, ואולי לקחת ויטמינים שחסרים לה.
אז ברגע שהרגשתי שאני כבר יכולה לספר לה, סיפרתי לה ואמרתי לה שבגלל זה אני חלשה וקשה לי בזמן האחרון, אבל זה בסדר ותקין.

קודם כל בשעה טובה
ועכשיו הערה שאולי בכלל לא מתאימה לך, ואולי כן. אז מתנצלת מראש אם לא..
כילדה שגדלה בבית עם סודות זה יכול להיות דבר ממש מעיק ומפחיד שיש משהו גדול שלא מדברים עליו. ויכול להיות שלמרות שזה לא נראה כך כלפי חוץ מתפתחת חרדה אצל הילדים בסגנון : מה יש לאמא שהיא ככה חלשה ו"חולה" והיא לא מספרת לנו.
מאחלת לך להרגיש טוב מהר

ההריונות שלך תמיד ככה?

מנסה לחשוב מה ילד חושב לעצמו, למה אמא ככה..

האנשים שמכירים אותי טוב וראו אותי בתקופה הזאת..

בגלל שהם איתי כל יום ואני כל היום מריחה ריחות שונים שאף אחד אחר לא מריח😅

אני נראית נורא, מרגישה זוועה
פעם העבודה מישהי אמרה לי בקול רם בחדר מלא אנשים: "מה קרה לך?? את חיוורת! צהובה!! אולי את בהריון???"
אבל אני מעדיפה שידעו
אז אני בכלל לא מתאמצת להסתיר
אומרת שאני לא מרגישה טוב
ואנשים מבינים לבד
אין לי כוחות להסתרות בשלב הזה

הצחקת אותי
אני חשבת משפחתית לא הגעתי לא היתה לי ברירה
פיברקנו חום גבוה שלי ביום שישי בבוקר ונשארנו בבית

שלפעמים זה ש"אסור" לומר, זה מוריד בטיפה את האישו סביב העניין. כלומר, בקטע פסיכולוגי כשמשתפים משהו ומדברים עליו אז הנפח שלו תופס יותר מקום....

ובגדול משתפים את מי שרוצים. אמא שלי יודעת וזה מאוד מקל עליי.

אני כמו דבורית..

פשוט אומרת לא מרגישה טוב.. ברור לי שכולם יודעים.

לא מדברת על זה. אם שואלים ישירות עונה  שלא ידוע לי..

וביי.

גם ככה בקושי מתפקדת אז עוד להתאמץ להסתיר..זה שקוף מדי..

ולא נורא בעיני. היתה לי מנהלת בעבודה שהיתה מבינה שאני בהריון , די מהר .
וגם במשפחה, גילו די מהר. לא מצליחה להסתיר שאני לא מרגישה טוב.

אני אמרתי כשהרגשתי שיש צורך. לא גנבתי את ההריון הזה ואין לי בעיה שידעו אם ח"ו ההריון יגמר..

לא מפרסמת אבל גם לא מתאבדת על לשמור בסוד.
בעייני הרבה יותר בריא ככה

חברות טובות ולאמא כדי שפשוט אוכל לקבל עזרה כי אני באמת כמו גוויה בהתחלה..
לכל השאר מספרת בשלבים מתקדמים והילדים שלי עדין קטנים בשביל להבחין מה שכן הגדולה שלי בת שמונה קצת דאגנית אבל מצד שני גם אחת שתספר לכולם הכל אז לא יכולה לספר לה מוקדם מדי אז ממנה אני יחסית מסתירה לפחות מבחינת מה שאני מדברת ומשתדלת להראות כאילו מתפקדת לפחות חלקית ותתפלאי כשיש סיבה שבגללה אני צריכה להסתיר זה נותן כוח להתגבר קצת...

לא צעקתי לכולם אני בהריון, אבל לא ניסיתי להסתיר. מי שהבין הבין ומי שלא לא. והיו את אלה שסיפרתי להם ולבוס כשחשבתי שהגיע הזמן.
אבל גם לא כזה ראו עלי סימנים בהתחלה...

היום הבטן שלי כן צועקת את זה לכולם....

אין מילים.
פשוט חיבוק ענק ענק.

זה אחד ההתמודדויות ששומטות את הקרקע מתחת לרגליים.
שולחת כוחות
ומתפללת שתגיעי לשליחים נאמנים שיוכלו לעזור לך.

וזה לא משנה אם רצית את ההריון הזה או לא, אחרי שהשלמת עם היצירה הזו שגודלת בתוכך, עם הנס הנפלא הזה, איבדת אותו. את באבל. מותר לך.

הרבה נשים אחרי הפלה רוצות שוב הריון, זה צורך שלנו למלא את החלל. אני מאמינה שזה אכן ממלא ואם הזמן הכאב ידעך, אך חושבת שלעולם האובדן הזה קצת יכאב. גם הכאב שלך כשחברה שלך נכנסה להריון הוא נורמלי. אני עכשו חווה הפלה ולא יכולה לראות נשים בהריון סביבי, כי זה מדגיש לי את החוסר.

מאחלת לך שה' ישלח רפואה לכל מכאובייך ואור לכך החושך.

ההריון הראשון שלי הגיע חודשיים אחרי החתונה וסבלתי כל כך שנזקקתי לאשפוז
בכיתי ובכיתי שאני לא רוצה את זה. זה מהר מדי אני סובלת מדי מי בכלל צריך את זה כל היום הקאתי ובכיתי
בסוף היתה הפלה
מאשה שבוכה שהיא בכלל לא רצתה להיות בהריון הפגתי לאשה שמתאבלת קשות על האובדן. אפילו לא היה לי כמוך את שלב הקבלה. פשוט סיבוב שלם . בכיתי והתאבלתי וכעסתי והייתי בחרדות ובדיכאון ולא יכולתי לחכות להיות שוב בהריון ולסבול הכל באהבה
אין לי מילים חכמות חוץ מלשתף בסיפור שלי ולומר שאת נורמלית לגמרי
חיבוק גדול!!

גמאני כבר חודש פלוס בשמירה. בזמן האחרון קצת מקלה כי אני בסוף, אבל מבינה אותך לגמריייי. מה שכן, תחשבי שאם היו אומרים לך שכדי למנוע מהילד שלך מחלה חו את צריכה רק לנוח. (פגות..). שווה, לא?
סתם עידוד קטן. ברור שזו התמודדות ממש, אבל תנסי לשמוח כמה שיותר ולעשות דברים משמחים, זה יעשה טוב לך וגם לבעלך. ואחרי הלידה תשכחי לגמרי שפעם יכלת לישון בלי חשבון..
כמה זמן נשאר לך?
רעיונות מה לעשות- סריגה, לקפל כביסה/לחתוך סלט וכו בישיבה (אם את לא חייבת לשכב), ספרים, סרטים, שיעורים, הכנת אלבום דיגטלי של תמונות שלכם. לפעמים דווקא כשאין מה לעשות גם המוטיבציה לא בשמיים.. בקיצור מוכר אבל ברור ששווה הכל!

שאני יכולה לעזור לתינוקת שלי להיות בריאה וחזקה.. ובאמת שהמטרה הזאת שווה הכל הכל (:
אני בשבוע 31, מבחינת הרופא שלי בשבוע 34 כבר אפשר לשחרר קצת.. אז ב"ה מתקדם ממש אבל בימים האחרונים התחושות האלה קשות..
מין לופ כזה מעצבן..
ותודה על הרעיונות!

לא רוצה לייאש! כי בטח שבוע 34 זאת המטרה שלך כרגע.. אני ילדתי בשבוע 34 והיינו בפגיה יותר משבועיים. הכל בסדר ב"ה אבל עדיין עדיף מינימום שבוע 37.. וכל יום הוא רווח נקי. בקיצור אל תתפתי להקל יותר מדי ב34 אם זה יכול לגרום ללידה. האמת שכל הקלה קטנה זה משמעותי להרגשה שלך, רק להיזהר עדיין.. כמובן זה רק מהנסיון שלי.
בהצלחה ממששש

ברור לי גם שלמרות שהרופא אומר ש34 זה איכשהו בסדר אני לא אתן לעצמי.. וניראלי שהוא לא מתכוון לחזור לפעילות מלאה כמובן פשוט קצת פחות הדוק
ממש תודה על העידודים!

איך רציתי שמירת הריון ואיך הי. קשה לי לעבוד ורק ייחלתי להישאר בבית ולקלוץ במיטה

אז בלי להבין את הקושי רק חיבוק גדול!
ומתנגדת מאד להרגשה שאת לא עושה כלום! את מפעל עצום וענק שמייצר תינוק! תחשבי על המגדלים בחדרה של חברת החשמל, גם הם לא עושים כלום, לא זזים בכלל
את
לא תריכה לזוז בשביל להרגיש שאת עושה משהו. את עושה תינוק!!! כל השאר שולי ❤️

חח כן ידעתי שבטח מבחוץ זה לא מובן.. מה אפשר לבקש חוץ מלנוח כל היוםם
ותודה רבה, עודדת

וזה כל כך לגיטימי כל הרגשות שלך.
נכון חיכית להריון ומאוד רצית זה עדין לא אומר שאסור להיות לך קשה.
אני ילדתי בשבוע 34 והיינו בפגיה וברוך ה הילד בסדר בריאותית אבל עם המון עיכובים התפתחותיים ועד היום יש לי המון התעסקות סביבו. הוא מקסים ואני אומרת מיליון פעם תודה שבריא ורק זו הבעיה אבל עדין זה ממש לא קל החצי שנה ראשונה היתה בכלל קשה כל יום בדיקות טיפולים וכו וכו.. אז כל יום שאת נחה ושומרת עליה בבטן זו ברכה עצומה וגם לי אמרו בשבוע 34 שאפשר להקל ולמחרת ילדתי.. והדבר היחיד שהספקתי להקל בו היה ללכת לגינה ליד הבית עם הגדולים שכבר שיוועו לאמא מחוץ למיטה..
תתני לעצמך מקום לרגשות שיש לך בלב זה יקל עליך מותר לך להרגיש הכל ותנסי למצוא משהו שיעסיק אותך קצת אפילו סתם לשמוע שיעורים ואם אין לך כוח למשהו כבד אפילו לראות קצת סרטים זה יכול לשחרר אותך בנפש קודם כל..
ועוד משהו לי היה נורא קשה בשמירה ובאיזה שהו מקום כבר רציתי ללדת ואח"כ ממש הלקתי את עצמי שככה חשבתי אבל הבנתי שזה לגמרי טבעי..
כשאחרי הלידה נורא בכיתי בגלל הסיטואציה שלא יכולתי להיות עם התינוק שלי ונקרעתי מזה שחזרתי בלילות הביתה בלעדיו וכל היום בכלל הייתי בריצות היתה לי חברה ששמעתי אותה אומרת עלי שמה אני בוכה ושאני מגזימה ונורא נפגעתי ולקח לי זמן לסלוח לה על זה כי באמת לפעמים הקושי שאנחנו נמצאים בו הוא לא פשוט וההכחה של הסביבה קצת עוזרת

הפגישה נשמעת באמת ניסיון קשה ממש..
באמת מקווה למשוך כמה שיותר ולהצליח לשחרר מול עצמי..

כרגע ביום חופש בבית
גם ככה היעילות שלי בעבודה ובבית היא קטנה מאוד. פשוט קשה לי, מה לעשות
ושוקלת להוציא שמירה בקרוב (אני זכאית כבר שבועיים). פשוט שזה לא שווה להתיש את עצמך ואולי ח"ו לפגוע בבריאות שלך ושל הילדים שלך
אבל כן הייתי רוצה לנצל את הזמן הזה לדברים נוספים, גם את חופשת הלידה...

אני בשמירה משבוע 7.
עכשיו אני ב 31.
ומתה כבר לצאת מהבית לטייל. להסתובב. סתם ללכת בקניון או בשוק.
אני כל שבוע שעובר מסמנת לי וי.
זה קשה, זה מחרפן, ממש להיקבר בבית.
אבל זה עדיף מללדת מוקדם, לרוץ לפגייה וכו'..

ולא ממש הקשבתי לרופא . ניקיתי את הבית. סידרתי. בישלתי. התנהגתי כרגיל אבל כל פעם היה לי דימום רציני וצירים.
בשבוע 20 הרופא אמר שאם לא אנוח באמת אצטרך לבלות בבית חולים. ומאז אני המון המון שוכבת. כן הולכת וקמה. אבל אני לא מרימה את הילד. רק אם אין ברירה ממש.
מה שאפשר לעשות בישיבה אני עושה. כמו חיתוך ירקות. קיפול כביסה. לשחק עם הילדים על הרצפה או שהם עליי ואני עם רגליים על השולחן.
יש לי גם לימודים שאני מנסה לעשות מטלות .לא ממש הולך לי
ובעיקר זוכר מה המטרה של כל הדבר הזה!!
יש ימים קשים ומתסכלים. שאני ממש סמרטוט ורק רואה את התקרה! ויש ימים טובים יותר שיש מצב רוח טוב אז בזמנים האלה אני מנסה לעשות לעצמי טוב ולמשפחה. כמו להמציא משחק עם הילדים
להכין משהו טעים(הכוונה לכתוב לבעל מה להכין;)
או סתם לצאת לגינה עם הילדים ועם בעלי כי לבד אני לא יכולה.
זה מורכב, מאתגר וקשה בטירוף!!
ותכף התקופה הזאת נגמרת

סחטיין על הגישה ממש.

אחרי נסיון של שני ילדים שנולדו בשבוע 35
עדיף לשכב כל היום כדי למנוע מהם להגיע בשבוע כזה
למרות שהם כמעט לא היו בפגייה עדין יש איחור התפתחותי רציני תשאפי להגיע ל36 זה המינימום לדעתי . אני גם בשמירה כבר חצי שנה וחודש במיטה ממש מזדהה עם כל הקושי שבעניין אבל אני משננת לי שהבריאות שווה את כל הסבל והצער .
מוסיפה מהנסיון שלי לדרוש פרוגרוסטרון בזריקה ולא בנרות וגם לבצע בדיקת אורך צוואר זה ממש חשוב זה נותן אינדקציה על מצב מסוכן וכמובן זה השתדלות שלנו וה' יתן לכולן ילדים בריאים ולידה בעיתו ובזמנו .

גג 38 😜
אני לגמרי מזכירה לעצמי שהבריאות שלה שווה הכל הכל ותכלס זה מה שמחזיק..
בכל מקרה אני במעקב על הצוואר וקיבלתי צלסטון.. אז את ההשתדלות שלי אני עושה ומשתדלת ובאמת מה שה' מתכנן ומקווה שיהיה טוב..

פרוגסטרון בזריקה ולא בנרות בהריון אחרי לידת הפג.. והרופא אמר לי שזה לא נעים הזריקה אבל העדפתי מאשר נרות שהבנתי שפחות נספג טוב וגם נורא הציק לי ההפרשות שעושה.. ודווקא הכאב של הזריקה היה נסבל לגמרי רק ה3 או 4 אחרונות היו קצת קשות לי אולי כי ידעתי שאוטוטו נה נגמר וכבר חיכיתי לזה בכל זאת זריקה בישבן זה לא תמיד נעים..

אגב חלק מהרופאים לא רוצים לתת את הזריקה
הם טוענים שחבל שתסבלי סתם . אני הכרחתי אותם שיתנו לי את הזריקה אחרי שהנרות לא עזרו בהריון קודם. רופאה אחת אמרה לי זה מאד כואב תכלס בכלל לא כאב יש אחיות אלופות שלא מרגישים אצלם ויש כאלה שהכאיבו מעט. אני הלכתי קבוע למי שהייתה אלופה מכולן

זה לאורך צוואר או לצירים?
זאת זריקה שקיבלתי כבר בטיפולי פוריות.. היא באמת לא נעימה אבל אם היא יכולה לעזור אז ברור שנעשה.. פשוט הרופא לא אמר כלום..

נראה לי מתאים להרבה נשים בדור שלנו שעובדות קשה לא כמו אמהות שלנו שהיו בבית
לי זה ניתן בגלל הסטוריה של לידות מוקדמות .
אני למדתי לדרוש מהרופאים גם שמירה הרופאים התנגדו אבל אני כל כך סבלתי אז לא ויתרתי ואני ממליצה לכל אישה להוריד פרופיל בהריון .

ואם יש דרך לזרז תהליכים שכל הדימום הזה כבר יצא,אשמח לשמוע

לי זה מאוד מאוד עזר
שמעתי על לימון מהול במים אבל לא ניסיתי כי אני אלרגית ללימון
ושמעתי גם קינמון אבל לא אוהבת אז לא ניסיתי
בקיצור תה פטל זה ממש אחלה לדעתי

קוניםא ת זה בחנויות טבע?
כמה צריך לשתות?
ואיך את יודעת שעזר לך?😅

שתיתי 2 כוסות ביום 3 ימים
ואז הפסיק לגמרי כולל הכתמים

את מוזמנת לקחת ממני. קניתי לקראת הלידה ונשאר לי המון. מחפשת למסור למישהי כדי לא לזרוק בסופו של דבר

לא מאיזור המרכז:/
אבל תודה!!

זאת אומרת שזה מהרחם ולא מפצעים וכאלה אז חודש וחצי אחרי לידה נראה לי שצריך לחזור לרופאה ולבדוק איתה את העניין

 

את מניקה?

מקפידה לשתות הרבה?

כי חששה שיש שאריות שיליה.. רירית הרחם לא סדירה..

כרגע רירית הרחם בעובי 10 ממ בערך.. שהטכנאית אמרה שזה נראה לפני מחזור...

מניקה מלא, שותה... :/

תודה!!

אם את מניקה מלא ועוד לא התנקית מהלידה

שאריות שליה נשמע חשש יותר סביר, תחזרי לרופאה עם התוצאות של ה US

 

לימון סחוט עזר לי מאד באופן אישי, אבל לא היה אצלי חשש לשאריות שליה

סוחטים 2-3 לימונים טריים כל יום ושותים מהול במים

לימון עוזר גם לשלב שאת כבר מתחילה עם הפסק ובדיקות - מונע הכתמות

קיבלו מחזור, בהנקה מלאה

טבלו חודש אחרי לידה לא המשיכו לדמם ברצף מהלידה וזה התחבר להן עם מחזור

 

ובאמת בהקשר הזה ראוי להזכיר שהנקה מלאה לעניין מניעה זה הנקה שאין בה הפסקה של יותר מ 3 שעות בין תחילת ארוחה לתחילת הארוחה הבאה.

אם תינוק פותח פערים יותר מזה אפילו רק פעמים בודדות כבר ההנקה לא מהווה מניעה למרות שהתינוק ניזון מהנקה בלעדית

 

אצלי בלידה האחרונה המתנתי חודשיים,

שבועיים דימומים אח"כ הפסיק וכתמים בלי סוף 

הייתי מאוכזבת עד שהחלטתי שנמאס לעקוב ויום אחד זה נעלם לחלוטין

היה מוזר לי כיון שב-2  הקודמות נגמר תוך חודש ושבוע גג...

 

הבנתי שיש חוץ מכל התה פטל ולימון וכ"ו עוד עלים מסויים שעוזרים...לא זוכרת את השם

והכל בסדר אצלן..

מבקשת מהבנות לשים לב ולא להלחיץ בשאריות שלייה וכדומה..

יש בנות שלוקח להן גם שלושה חודשים להתנקות והכל בסדר אצלן..

ויכול להיות שלא מצליחים להתנקות וישר מגיע המחזור.. גם קורה.. גם עם הנקה מלאה..

צריך סבלנות..

בהצלחה!!

הקודמות לקח באזור חודש וחצי חודשים בלידה האחרונה לקח לי כמעט 4 חודשים ולא היו לי שאריות שליה ולא קיבלתי מחזור או משהו כזה זה פשוט היה דימום הורמונאלי ככה קראו לזה כנראה סוג של שיבוש. בסוף מה שעזר לי לקחתי בהמלצת רופא ורב כדור שעזר לי להתנקות ולטבול. אבל כרגע אני סיימתי שוב שבוע של דימום והכצמות אז שוב צריכה להיטהר ואמרו לי שאם ימשיך ככה אז אתחיל לקחת גלולות שיאזנו אותי.. מקווה שלא אגיע לזה.
בכל מקרה תחזרי לרופאה עם תוצאות הבדיקה ומקווה שאצלך ייגמר יותר מהר מאצלי.

איך הצלחת להתמודד עם זה????😥

מקווה ממש שאצליח בקרוב בעה!!

איזה כדורים נתנו לך? בטח לא משהו טבעי, נכון?

ואפילו היה שלב שממש בכיתי לבעלי. אבל זה חיזק מאוד מאוד את הקשר שלנו. וכדורים שלקחתי לא טבעיים אבל תתיעצי עם הרופא נשים אם באמת כדאי.. תסבירי את המצב כי לא תמיד הם מודעים לקטע ההלכתי ומבחינתם כל עוד הכל תקין הכל טוב. ושתדעי שחודש וחצי זה באמת לא הרבה זה עוד ממש בסדר אז בלי לחץ נכון שקשה בפרט אחרי 9 חודשים שלמים שמותרים אבל זה ייגמר.

כדורים טבעיים של עלי פטל ועוד כמה צמחים
לי היה סיפורי הכתמות ודימומים אחרי הלידה הראשונה והשניה. גם פשוט אמרו שזה שיבוש הורמנלי. ובאמת כמו שאת מתארת...
לקחתי כדורים טבעיים שממש עזרו לי להתנקות

לא חושבת שזה שאריות...ייתכן שזה באמת מחזור קרב כי היו לי כאבי מחזור קלים ואחרי הלידה הקודמת הנקתי מלא ובכל זאת קיבלתי 7 שבועות אחרי הלידה..
אבל הספקתי להיות טהורה שבוע..
עכשיו ניסיתי להיטהר לפני שבוע בערך וביופ הרביעי בום שוב דימום...

ועכשיו כשהטכנאית אמרה שכנראה מתקרב שוב מחזור - נגמרתיי:/

מה שהטכנאית אמרה- אמרה. לכי שוב לרופא.
גם אם הרחם לפני מחזור- כדאי לבדוק ממה הדימומים עכשיו.

מוכרים את בטיפות בבתי טבע וזה ידוע שזה עוזר להתנקות במיוחד אחרי לידה, אני אישית לקחתי, והצלחתי אחרי 46 יום לטבול, אבל שבוע אחרי קבלתי שוב, לא יודעת כמה קשור.

מקווה בשבילך שזה כבר יגמר.

תודה!!

אני קניתי טיפות, מהלתי אותם במיץ ושתתי, יש לזה טעם נורא לא נעים, לפחות לטעמי, אבל מה לא עושים בשביל זה.

אני חושבת שכתוב על זה את המינון.

ויש כאלה שלוקחות את על מנת להגדיל את המרווח בין המחזורים.

 

והוא גם ממש מסייע להכנס להריון. אז מי שלא מעוניינת...

נכנסתי להריון איתו (לקחתי כי אחרי ההפלה היה לי מחזור כל שבועיים וחצי...)

פשוט יש לי בבית..

אבל אם את מניקה תבדקי אם זה בסדר בהנקה. שמעתי פעם שלא כדאי.

לא יודעת אם אחרי לידה, אבל בתקופת מחזור, מאיץ את הליך ההתנקות.

עם כל לידה זה התקצר לי
זו לידה ראשונה?

בראשונה נטהרתי אחרי 6 שבועות..

אני יודעת שCBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) מאד יעיל בOCD. למבוגרים, לא בטוחה לגבי ילדים. מציעה לגשת לרופא ילדים/משפחה ולשאול מה האפשרויות דרך הקופה, או אולי יועצת בית הספר תדע להפנות אתכם.

לא קל להגיע למסקנה כזו לגבי הילדה שלך, ובטח לא לפני לידה.
בעזרת ה' עם טיפול טוב אפשר לאזן את זה ולחיות בצורה רגילה לגמרי, ה' יעזור!

איך עליתם על זה שיש לה ocd , גם הילדה שלי בת 7 , ומעניין אותי הסימנים.אני מכירה באנשים מבוגרים בדרך כלל

כשהיא תרגשת לקראת ארוע או משהו לא שגרתי היא חוזרת על שאלות שוב ושוב וזה מעסיק אותה כל היום ברמה קיצונית

לחברה טובה שלי יש ocd, היום היא נשואה, בדוקטורט במדעים. החיים שלה קצת יותר מורכבים אבל זה לא אומר שזה מונע חיים מלאים ועשירים. אז אמנם זה מורכב אבל הכל בסדר, יש לזה טיפולים לאפשר להתמודד עם זה.

ואם כן, ממליצה על עוד אחד
מה שאת מתארת לא נשמע משהו כזה נורא, כמובן אנחנו שומעים אותך רק מעל גבי הפורום
אבל יש נטיה היום ליותר מדי אבחונים והדבקת תוויות ולפעמים יש תופעה ספציפית שאפשר לטפל בה בלי להחליט שהילד הוא ״משהו״ אלא לטפל בנקודה ספציפית וזהו.
הייתי מאד מאד מאד נזהרת לפני שהייתי מדביקה לה תוית כזו לעולם, ועוד בגיל הזה
מקוה שהלכתם למישהו מקצועי ממש, לא אלטרנטיבי, ולא מישהו שעבר שתי קורסים, ממש מקצועי. כמו נוירולוג אומחשהו כזה. וגם אז, בגיל הזה הייתי משלמת פרטי לעוד אבחון להיות באמת באמת בטוחה

למה את כל כך לחוצה והשמים נופלים עליך ? קראת האינטרנט שזה מראה על או סי די? שכנה/חברה/ אמא אמרה לך את זה?
תשליכי את כל ההערות וכל מה שקראת בגוגל לפח, ואם יש לך חשש תלכי לאבחון מקצועי לפני שאת מתחילה לבכות ולהרגיש שהעולם שלך נופל
אומרת לך שגם אני חשבתי לא פעם ולא פעמיים שלילדים שלי יש ״משהו״ לפי ״אבחוני גוגל״ ונלחצתי אימים ובסוף זה היה כלום עם כלום מטוגן בכלום.
תירגעי, תנשמי, ותחשבי מסלול מחדש

מה שאת מתארת לא ממש נשמע כמו ocd... אבל אני ממש לא מאבחנת מקצועית

מה שאת מתארת לא כל כך נשמע OCD, על סמך מה את חושבת ככה?

 

עם טיפול מתאים אפשר להיות מאוזנים ולחיות טוב עם זה. היא קטנה עדיין יחסית וזה יתרון. אם את אבודה ולא יודעת למי לפנות אז רופא משפחה יכול להפנות אותך לאן שצריך

מקווה שלאט לאט הדברים יתבהרו ושהיא תקבל טיפול מתאים

כמו שכתבו פה- דבר ראשון אבחון מקצועי.

דבר שני- אם אכן זה הדבר
אשמח לנסות לעזור.

בהצלחה!

גלויה, בת 28, מתמודדת, עובדת, נשואה באושר, בהריון מתקדם ברוך ה'.

אשריך!!

ברוך ה'.

עליות וירידות, השלמה וקבלה.

וב''ה שזכיתי לבעל שתומך ועוזר לי גם בזה.

זה נשמע שהיא עוד צריכה לעבד את מה שחוותה
יכול להיות שזה מסביר את האובססיות שלה
לפני שמאבחנים אבחנות מתקדמות יותר

פניתם לטיפול מקצועי?

הכל לפני לידה מרגיש יותר עוצמתי..
אל תהיו לבד עם זה
פנו לאיש מקצוע

שמות נוספים שעלו אצלינו- בניה, איתן, רועי.
זה מה שעולה לי כרגע

חיים, יוסף, מאיר

שקד, נטע, בארי

 

ונחשוב עוד. בשעה טובה בעז"ה.

היה על זה שירשור גדול יחסית לא מזמן עם המון תשובות מפורטות

יש לך מושג בערך לפני כמה זמן שאחפש?

אנל אני לא יודעת לחפש אותו
בכל מקרה אני בחרתי בסוף משפחתון. הלכתי לראות את המעונות באיזור וממש לא היה לרוחי כמות הילדים והמטפלות בחדר ולא היה לי טוב שם בלב
הלכתי לראות משפחתונים - נתנו לי רשימה של חמש באיזור
דיברתי עם שכנות קיבלתי המלצות ובסוף תכלס מה שקבע זה איפה הרגשתי שמתאים לי אישית לשים ילדה איפה אני אהיה רגועה ועל איזו אשה אני סומכת (רמז, לא על זאתי שהיה מסמר בולט מהקיר ביציאה למרפסת)
במעון אולי היה נקי ומאובזר אבל לחם עם שוקולד (לא! זה רק היום במקרה) ומטפלת שצופה בתינוק מהקבוצה שלה זוחל ושם דברים מהרצפה בפה ורק אומרת בקול חלש, חמודי זה לא המוצץ שלך... ובקיצור, לא.
אני מאמינה בלעת לראות מקומות ולהרגיש עם הלב שלך איפה את רגועה ואיפה עשו לך רושם טוב
רגב מטפלת במשפחתון שאמרה לי שאי אפשר לבוא בשום אופן בלי לתאם אפילו לא הלכתי לראות

היו מקומות שגרנו וממש העדפתי משפחתון
עכשיו איפה שאנחנו גרים יש מעון ממש טוב ונעים ב'ה
תלכי ותראי איפה נעים יותר

במשפחתון קשה מאד לדעת מה עובר הילד .לעומת מעון יש כמה מטפלות אני מכירה מקרה שמטפלת לא התנהגה כראוי ועובדות דיווחו עליה .
אם את בכל אופן מעדיפה משפחתון תנסי להשתיל מצלמה נסתרת בגלל ריבוי המיקרים אחרונים אני לא סומכת על אף אחד .

הבנתי..תודה רבה לך!

כמובן שיש לקבל המלצות מאנשים שסומכים עליהם לפני שמכניסים למשפחתון - אבל זה אמור להספיק...
מצלמה נסתרת זה רק במקרה שיש חשד כלשהו...

הכרתי משהי שהייתה נראת לי מטפלת מדהימה
מסתבר שזה היה הפוך לצערי גילוי שהיא מתעללת
בחיים לא הייתי מאמינה עליה ואני טיפוס חשדני . ב"ה הייתי מאד מרוצה מהמעונות אוכל היה ברמה המקום נקי מרחב הרבה פינות קשה למצוא את הנתונים האלו במשפחתון .

התרשמות שלי בלבד . לא שמעתי המלצות .

ודווקא במעון אי אפשר לשמוע המלצות על מטפלות ספציפיות... אז לא יהיו שם מטפלות מתעללות, כי בודקים אותן, אבל כן יכולות להיטת מטפלות פחות חמות ופחות נעימות - שזה יכול להיות סוג של התעללות רגשית בילדים...
כשמבקשים המלצה על מטפלת במשפחתון - מבקשים לשמוע גם על האהבה שיש לה לילדים...

מעונות מומלצים באזור קריית הרצוג פרדס כץ??

מעון תמר, ילדודס...אשמח לשמוע המלצות בתקווה שיש

את יודעת שכבר נגמר הרישום כן??

בגלל זה אין לי הרבה ברירות! חח רק משפחתונים יש הרשמה נוספת לאחרי פסח וגם לא בטוח שיש מקום ברובם,

ומעון זה גם רק על בסיס מקום פנוי ולבדוק עצמאית אחד אחד על בסיס מקוםמ פנוי:/ וליד הבית יש רק אחד עם מקום פנוי! (נכון לבדיקה עד היום..ממשיכה לברר)

בעלי רוצה שזה יהיה קרוב לבית כמה שאפשר ולדעתו צריך כבר לסגור שם..(הוא היה ראה וגם אני הלכתי להציץ קצת..)אבל מבחינתי אני עדיין לא יודעת אם יהיה לו שם טוב כזה קשה כי אין לי יותר מידי בחירות בשלב הזה מעון שמתפנה בו מקום לשנה הבאה אני אמורה לרוץ ולסגור... 

לכן מנסה לברר אולי אם מישהי מכירה לפחות באזור שלי

אף פעם לא שמעתי על זה. דרך העירייה? ממתי?

תשאלי מחלקת משפחתונים נראלי שכן קשור לערייה

לדעתי אין תשובה מוחלטת , הבן שלי במעון נהדר ואני מרוצה מאוד, הוא הולך בשמחה מטפלות. יכול להיות גם מעון פחות טוב או משפחתון טוב יותר או פחות תלכי לראות,תשאלי אנשים ותחליטי לפי המקום הספציפי.

בחיים לא שמעתי על כזה דבר. יש הנחה על המים. צריך לדווח על הילד שנולד, ואז מקבלים עוד מים במחיר הזול. אם את מדווחת מאוחר מאוד אחרי הלידה, את יכולה להוסיף בקשה שיחשבו לך רטרואקטיבית.
על ארנונה לא שמעתי מעולם שיש הנחה לפי מספר הנפשות בבית

לא מחשבים אותו בהנחה לארנונה לשנה זו, לא משנה מתי את מגישה את הטפסים, כך זה אצלנו...

אולטרא סאונד וכדו'.
מחודש חמישי כבר נחשב בהוצאות המשפחתיות.

אמרתי ננסה את מזלי, הגשתי את הבקשה להנחה על סמך הנפש העוברית, ודחו אותה, המציגה טענה שאין כזה דבר הנחה על עוד נפש בהריון.

אשמח למקור אם את יודעת

חשבתי רק אני מרגישה ככה🙄😶

אבל אני מרגישה עכשיו שזה מה שארגיש
אחרי כל טבילה היה לי מוזר פתאום לגעת אחרי תקופה שלא נוגעים.
אז אחרי לידה, בכלל...

בטבילה הראשונה אחרי הלידה (בינתיים לידה אחת) הרגשתי באמת מוזר... אין איך להסביר...

אולי מישהי תוכל לשים לך קישור.
בגדול יש הוראות בחוברת המצורפת.
בכל אופן, לפני שהילד יושב עצמאית לא מעבירים ממצב 1 (הכי שוכב).

גלולות רגילות אפשר לא להקפיד על השעה המדוייקת.
אבל גלולות בתקופת הנקה, סרזט ותחליפים, מיקרולט - כן רגישים לשעה המדוייקת ביום, אחר יש סיכון לכתמים.
וצריך לשמור על 24 שעות הפרש.

יש נשים שאם הם משנות את השעה בבת אחת זה לא עושה להן בעיות אבל את כנראה לא תדעי מאיזה סוג את, עד שתנסי.

בסרזט אפשר להזיז את השעה בהדרגה, כל יום להזיז כמה דקות, כדי לכוון שוב לשעה הרגילה ביום שנוחה לך.

אז מה עדיף? להזיז או לא להזיז?

אם הערב ב 18:00, אז מחר בשעה 19:00.

תודה

אם אני לוקחת ב10 בלילה, אז הערב לקחת כרגיל, ומתי מחר בערב???

גם זמני השבת זזים שעה קדימה.

ומחר, תקדימי במעט. 20 דקות. כך כמה ימים. אחכ עוד פעם תקדימי עד שתחזרי ל 10 בלילה.

כלומר לפני עשר, ומחר זה יהיה אחרי עשר.. ולהמשיך להקדים עד שהגעת שוב לעשר

לא ילדתי תינוק בריא,לא עברו החששות

לא יודעת מה להגיד לך

אולי לנסות לקבל את זה? אולי לנסות שיטות הרפיה במשך היום?
אגב, אני מאז ההפלות עברתי הריון אחד שבסופו נולד ילד בריא, אבל הייתי לחוצה כל הזמן הלכתי לבדיקות. בהריון שאחריו, אני עכשיו הרבה פחות בלחץ.

כמה הפלות עברת ובאילו שבועות.
מםחעד אותי חלילה להתאכז שוב...
צריכה עידודים

כבר אין התמימות שלפני והחוויה הקודמת צרובה בתודעה

בהריון הראשון שאחרי ההפלה הלכתי בערך כל שבוע לראות דופק, לא הייתי מסוגלת בלי. היתה לי רופאה מקסימה שזרמה איתי והבינה את הקושי.

אז מה? לא הצקתי לעצמי בעניין הזה. קבלתי את עצמי והרשיתי לעצמי.

מתישהוא באזור השליש השני כבר נרגעתי

 

בהריון השני שאחרי ההפלה כבר הייתי הרבה פחות לחוצה והלכתי בתדירות יותר נמוכה

 

 

פעם חשבתי שמתחתנים ואופס יש בטן
כי זה מה שראיתי סביבי
או שמפסיקים גלולות ואופס הריון

טוב, יש אנשים שגם אחרי 5 ילדים יש בהם עדיין תמימות כי שפר עליהם המזל😯

מישהי שיכולה לעזור לי לעבד את ההפלה (אני דיברתי עם תחיה דולה- לא יודעת איך מתייגים) ולהיות עם הפנים קדימה. וכמובן לזכור שכל הריון והנשמה שהוא מביא זה מהקב''ה ורק הוא מחליט מה יקרה, אני פה שליחה שלו ככה שאני מרפה, מבינה שזה לא בשליטתי ועושה מה שאפשר, כמובן שזה לא פשוט וחשוב להעסיק את עצמך כמה שאפשר כדי לא להיכנס למחשבות

@תחיה דולה

תעשי מחר על הבוקר שתן ראשון. (מה גיל העוברים?)

אבל שמעתי פה בפורום שאי אפשר לסמוך על תוצאה של בדיקה ביתית בהחזרה לפני שעוברים שבועיים

בגלל שההורמונים שלקחת משנים את התוצאה.

אם אפשר להעיר לך- עדיף שאם אין לך נסיון אז לא לומר...


כשלוקחים תרופה שנקראת אוביטרל, היא עוזרת לביוץ, בין היתר היא מכילה את הורמון ההריון BHcg ואז במשך 10 ימים עוד יש בגוף את ההורמון ובדיקת הריון תצא לא אמינה. אבל רק במקרה כזה.

(יש הרבה החזרות מוקפאים שלא משתמשים בתרופה הזו. או שעברו ה10 ימים...)

ככה זה שלילי זה דיגיטלי אין פה חצי או שלילי או חיובי וככה זה שלילי אבל הבדיקה הזו ודאית רק אחרי האיחור לפי מה שאני יודעת
אז במקרה שלך זה נראה לי עוד מוקדם ולא אומר כלום