פורום הריון ולידה (עמוד 3327)

למה בהרדמה חלקית? וגם למה חייבים גרידה? אולי אפשר לנסות ציטוטק קודם?

לא השפיע בכלל אפילו לא התחילו דימומים..
ורואים שהשק הריון המשיך לגדול וכבר חייב גרידה..
אני נורא מפחדת מהרדמה מלאה והציעו לי לעשות הרדמה חלקית ע"י זריקה לצוואר הרחם..
רציתי לדעת אם יש עוד בנות שעשו את זה ואם הכאבים הם סבילים

אישית. לא הייתי עושה. נשמע נורא

אני עברתי בהרדמה כללית והיה ממש קל. תוך שניה נרדמתי לא זוכרת כלום , התאוששות כמה שעות להתעורר ולזוז והביתה. אשפוז יום בלבד
מאד לא נעים בקטע של הגרידה עצמה אבל ממש לא נורא

לא נשמע מלהיב
את תשמעי הכל

אני גם מצטרפת להמלצה של מיואשת. להרדם בקלות ולהתעורר אחרי. בגלל שעושים את זה דרך הוריד שפותחים לך מראש את ממש לא מרגישה כלום פשוט נרדמת.
אחרי זה התאוששות קצרה והביתה.

חיבוק בינתיים ובהצלחה!

ולגמרי ממליצה רק בהרדמה מלאה. את מתעוררת ואת אחרי הכל...לעומת זאת בחלקית את חווה את כל התהליך, גם עם ההרדמה המקומית מרגישים את כל ההתעסקות עם המקום, את שוכבת כשאת חשופה לגמרי לכל העולם...זו היתה חוויה ממש טראומטית מבחינתי, אח"כ סירבתי להרדמה מקומית כשהציעו לי, רק הרדמה מלאה (לצערי עברתי 3 גרידות, כך שצברתי נסיון...)

את הראשונה שאני שומעת שעשתה בהרדמה חלקית..
את זוכרת אם מעבר לחוויה הלא נעימה היו לך כאבים בזריקה עצמה או במהלך ההליך?
ואם כן, אלו כאבים סבילים?

הפלה טבעית בבית,ורק מלראות את זה יש לי טראומה עד היום.

אז אנילא יכולה לחשוב על גרידה בלי הרדמה ולשמוע הכל?! 

כמובן שהזריקה עצמה כאבה אבל לא זה מה שזכור לי כחלק הקשה (זה לא כאבים שנשארו אח"כ רק בזמן הזריקה עצמה). מרגישים ממש את התחושה שמגרדים לך את הרחם... ממש לא נעים, אבל לא כואב.
ויש לציין שמדובר בהרדמה מלאה יחסית עדינה, כי זה תהליך קצר (עברתי ניתוח אחר עם הרדמה מלאה יותר רצינית, ומזה לקח הרבה יותר זמן להתאושש. מההרדמה המלאה של אחרי גרידה התאוששתי מיד)

עשו לך זריקת אפרידול או זריקה לצוואר הרחם?
(מצטערת שאני נכנסת לעומק של הפרטים פשוט הלחיצו אותי בנוגע לכאבים שבזריקה לצוואר הרחם😐)

את הראשונה שאני שומעת שעשתה בהרדמה חלקית..
את זוכרת אם מעבר לחוויה הלא נעימה היו לך כאבים בזריקה עצמה או במהלך ההליך?
ואם כן, אלו כאבים סבילים?

אני עברתי גרידה בהרדמה כללית. עבר בקלות ב"ה בלי טראומות נפשיות (חוץ מהקטע של אבדן ההריון כמובן)
מהתהליך עצמו אין לי שום זכרון מזה
העיקר שיעבור בשלום ובקלות עד כמה שאפשר חיבוק!

ולכן ממליצים לעשות אותו בהרדמה מלאה...

והרדמה חלקית קצת מלחיץ .
קיבלתי גז צחוק זה קצת עזר. נימנמתי ושמעתי הכל במעורפל.
והרדמה כללית היה לי פחד ליפני. הדמיונות שמא מה יקרה או לכי תדעי מה יעשו לי. אבל עדיף

אני מרגישה שההרדמה הכללית מרתיעה אותי הרבה יותר מ 15 דק לא נעימות..
אני חוששת מההרדמה החלקית כי אמרו לי שזה עלול לכאוב נורא..
היו לך כאבים במהלך הגרידה?
את זוכרת אם עשו לך זריקת הרדמה לצוואר הרחם?

אחרי שיצא העובר ניכנסתי לגרידה להוציא את השיליה.
הרגשתי שהתעסקו עם משהו בהתחלה ואחר כך לא.
שומעתי במעומם את הרופאים מדברים..תביא את זה .קח לשם. תעשה פה..וזה מלחיץ.
וכל זה עוד בהריון הראשון 😞

עם הרדמה כללית המתח ליפני. ועם הרדמה חלקית המתח בזמן הגרידה.
לא ניראה לי שווה את זה. בהרדמה כללית את סופרת עד שלוש ונירדמת. קמה אחרי הכל.
אם תחשבי שזה סתם דמיונות יהיה לך יותר קל להחליט.

פעם ראשונה בחיי שהורדמתי אני או ממישהו ממשפחתי הפרטית (אבא, אמא, אחים עברו ניתוחים בהרדמה מלאה, אבל זה אחרת, לא הייתי נוכחת פיזית שם). באותה שנה אחרי הגרידה גם בעלי והבן הקטן עברו הרדמות מלאות כל אחד בנסיבות אחרות.
גם זו הפעם הראשונה שהוכנסתי לחדר ניתוח. ממש חששתי מזה.

בדיעבד- לא יכולה לחשוב אפילו על גרידה בהרדמה חלקית. נשמע לי משהו שהנפש לא מסוגלת להכיל ומשאיר צלקת לזמן ארוך... רק המחשבה על להיות נוכחת מודעת בסיטואציה כזאת, ועזבי את הכאבים אם יש והשכיבה בצורה חשופה כשמס' אנשי צוות עליך...


בקיצור, ממש לא ממליצה.

זה ניתוח כ"כ פשוט וקצר (ועברתי את זה בשבוע 20). מתעוררת תוך כשעה, עוד שעה בחדר התאוששות, ואז הועברתי למחלקה, התקלחתי, אכלתי, והביתה.

אני הייתי כבר עם אפידורל (לא קריטי הפרטים למה), וביקשתי שירדימו אותי לגמרי, כי ממש לא רציתי להיות מודעת למה שקורה.
כמו שכתבו פה, להיות חשופה, ומודעת לזה, זה חוויה מזעזעת בעיני. לשמוע את דיבורי הצוות, שרובם הם פיטפוטים על דא ועל הא, זה לא נעים.
וגם אני - התעוררתי מאד מהר, והלכתי הביתה צ'יק צ' אק.
אם את תחליטי לעשות את זה לא בהרדמה מלאה, קחי בחשבון את הדברים שכתבנו לך .
תביני שייקח זמן ממתי שאת תהיי חשופה, עד למתי שיתחיל הניתוח בפועל.
ותדעי, שאנשי הצוות ידברו ביניהם, וזה לא מתוך זלזול בך, אבל את עשויה להרגיש כך.
בהצלחה רבה והרבה תמיכה

שלא קראתיעלצילוםרחם באינטרנט לפני שעשיתי

כי לאכאב לי בכלל והייתי סתם נלחצת. אבל יש כאלה שכואב להן ולוקחות אופטלגין לפני

לא כדאי לעשות עיסוי אלא אם כן את כבר בלידה פעילה ולא מתקדמת או שהרופאים מחייבים לעשות זרוז ואז באמת עדיף לנסות דברים טבעיים קודם

אם הגוף טרם מוכן ללידה העיסוי יכול לגרום לצירים חזקים שלא יובילו ללידה

 

הסבר איך עושים... תופסים את החלק של העטרה צמוד לפטמה עם האגודל והאצבע לוחצים בתנועות של עיסוי בשני הצדדים יחד

לא להכאיב לעצמך אבל כן ללחוץ זה לא נעים

 

שיהיה בקלות ובידיים מלאות

מאיפה את לוקחת את המשפט:יכול לעשות צירים חזקים שלא יובילו ללידה??

אני הייתי עם פיטוצין יום וחצי,עם הכמות טיפות הכי גדולה שיכלו לתת,ולא עזר בכלל,לא עשה צירים ולא פתיחה. רק העיסוי פטמות הביא לפתיחה,זה היה מדהים לראות את זה.אני עם פיטוצין שעות על גבי שעות,הרופאה ממליצה על עיסוי אני מתחילה ואחרי זמן מועט מתחילים צירים.הבאסה היתה שכשהפסקתי לעסות הצירים הפסיקו

יעיל אבל גם יכול לגרום לצירים שלא יובילו ללידה בסופו של דבר 

זה שלך זה ישר זירז (גם לי מאוד עזר דרך אגב אבל לא מאפס) לא אומר שלא צריך לקחת את זה בחשבון

לכן אם אין אינדיקצייה רפואית לזירוז לדעתיי לא כדאי לעשות

 

במקרה כזה יש דברים שיכולים לזרז או להכין ולא גורמים לצירים כמו הליכה עליה במדרגות עלי פטל וכו

שלא מובילים ללידה

היה לי מוזר המשפט,כי היה נראה לי שזה דבר והיפוכו.שמביא לצירים חזקים ובהמשך שלא מביאים ללידה

תכלס,זה מה שקרה לי

כל ניסיונות הזירוזים האלה,הם כ"כ מתישים גוף ונפש.ניסיתי הרבה דברים וזה כ"כ תיסכל אותי

ככה שאם לא חייבים,אל תיכנסי לזה

המטרה בעיסוי פטמות היא לדמות הנקה ולגרום להורמון האוקסיטוצין להשתחרר ולייצר צירים.

נשמע סקסי אבל לא ממש - זה לאו דווקא נעים. אפשר לעשות את זה לבד, ואפשר גם בשניים אבל חשוב לזכור שבהריון ראשון יש צורך בעידוד מאסיבי כדי שהצירים יתחילו, כך שמומלץ להתמיד בעשייה 40-20 דקות.

עליך לעסות את כל עטרת הפטמה, ולא רק את הקצה.
ההמלצה היא לעסות את הפטמות בעזרת פנים כף היד במשך שעה, שלוש פעמים ביום, כשכל 15 דקות מחליפים שד.

יש דעות שונות במקצת, והבאתי את שתיהן כאן.

ילדתי לפני שלושה שבועות ב-41+6
לפני זה ניסיתי כל מני וכלום לא השפיע
כשביקשתי סטריפינג הלידה התפתחה במהירות
אם יש לך קצת פתיחה לכי למיון ותבקשי. כדאי עוד היום כדי שתהיי בבית לפני שבת.
שיהיה בקלות ובנחת

לי פעם עשו סטריפינג כשהייתיי סביב התל"מ וילדתי יום או יומיים אחרי

בילד אחר היו צריכים לזרז הרבה לפני התל"מ ועשו לי מלא מלא סטריפינג (תופת)וזה לא עזר בכלל

פרוגסטרון כדאי לך להתייעץ עם רופא

בקשר למדבקות או נובהרינג זה יכול לגמור את החלב ואי אפשר לדעת מראש

לגבי בליעת כדורים- גם לי מאד קשה לבלוע,

האמת כולם צוחקים עלי איך אני בולעת..

אני עושה תנועות לעיסה עם הכדור בפה ונזהרת לא לנגוס בו.

הטעם מגעיל אבל תכלס הוא מגיע בסוף פנימה.

 

יש כאן אלף נשים שיזדהו עם מה שאת כותבת...

הריון זה מדהים והכל אבל לא תמיד קל..

גם אני בהריון ראשון,

ורק אנחם אותך שבדרך כלל לא כל ההריון נראה כהה,

זה עובר...

אכן שבועות קשים ביותר תחילת ההריון...😕
יש כאלו יותר ויש פחות..
הריחות, זה בהחלט נושא כאוב.. אני עד שמצאתי סבון שאהבתי את הריח שלו ביקשתי מבעלי שיסתבן רק בו, הוא קנה ואחרי יום כבר לא יכולתי להריח את זה. אולי יש סבונים נטולי ריח? שווה לבדוק.
רק לעודד שזה בדרכ עובר או לפחות משתפר עד שבוע 14-16.
חשוב לשים לב שלא חסר לך b12, ברזל וכו'.
אצלי חסר בי 12 אני לא הקפדתי לקחת ואני פשוט גמורה מעייפות כל היום.. סיוט. רובצת בספה והילדים מטפסים עלי משועממים..

תלכי לישון מוקדם אי אפשר לריב עם העייפות של תחילת הריון. זה ממש מחיה מתים.. הגוף שלך עובד שעות נוספות והלב עובד בקצב הרבה יותר חזק להחזיק את ההריון. אז תפרגני לעצמך בשינה כמו שצריך ויעזור גם לעצבים ..

בהרגשה ולהסביר שאלו ההורמונים שלא יפגע

גרון לא הייתה מפסיקה את הצירים וקורה שיש צירים והם מפסיקים
זו לידה ראשונה?
לפעמים ממש לפני לידה נהיים חולים כנראה הגוף נחלש מהמאמץ או המתח אז אולי את ממש ממש קרובה🙂

לידה שניה - לידה קודמת בניתוח

אם אני לא יולדת עד ראשון  אז אני צריכה זירוז ...

 

והצירים התחילו מעצמם?

(עשיתי רפלקסולוגיה פעם אחת אבל יומיים לפני הצירים)

היו לי צירים לא סדירים יומיים רצוף

ואז הם הפסיקו

ולא חזרו

הכל טוב.
תהיי רגועה.
זה גם חשוב להתפתחות לידה.

אפ כבר התחיל לך משהו ויש מחיקה אז יש מצב שיחסים/ הליכה/ עיסוי פטמות יחזירו אותם

כרגע מחכה להרגיש טוב יותר ...

מרגישה זוועה וממש מפחדת להכנס ללידה ככה

41 חום לחולשה מטורפת.
ובכל זאת הגוף פיתח לידה...

תרגישי טוב!

של תינוק בן כמה ימים???

מפחדת שזה ישפיע

לוקחת מוקסיפן ...

בדיוק אמרתי את זה השבוע לחברה..
תחילת ההריון הייתה לה זוועתית ברמות על ועברתי את זה איתה ספרנו את הימים.. ואז משבוע 15 היא עשתה קפיצה לשבוע 29(!)
שאלתי אותה בצחוק אם היא בטוחה.. בהרגשה שלי היא הייתה אמורה להיות מקסימום 22.

את זה והשיא היה שהשבוע בעלי אמר לי-
''מה? עוד 3 חודשים את יולדת? זה עובר מהרר!!''

יש לי פיברומיאלגיה, וכל שנה יש יום מודעות בינלאומי, ושיתפתי משהו בפייסבוק.
אז חברה כותבת לי - ואו כבר עברה שנה? עבר מהר!
כן? עבר לך מהר? בטח עבר לך מהר כשזה לא את חווה את הכאבים והעייפות והחולשה חחח 🙄 אני ממש הרגשתי כל יום ויום שעבר..

מאז שהתחלתי להשתמש בנובה רינג. ואני חיברתי אותה לטבעת הרביעית. גם את השלישית ואת השניה חיברתי.
באמת בתופעות לוואי כתוב שבשכיחות של 1 ל100 עלולים להופיע סחרחורות.
השאלה מה אני עושה?
להחליף אמצעי מניעה ממש לא בא לי כדי לא לעשות בלגן הורמונאלי. במיוחד שלא בטוח שזה הגורם.

בטוחה שזה לא ממזג האוויר? לי בתקופה הזו יש מלא פעמים כאבי ראש וסחרחורת.
מה עם לנסות חודש אחד עם מניעה מקומית  ,שקפים/נרות, ולראות אם יש שינוי? 

תודה על התייחסותך
אם זה היה מזג האוויר אז זה היה קורה מדי שנה, וגם לא רק בערבים, לא?
ולגבי הרעיון השני שלך, יכול להיות שזה מה שאצטרך לעשות.. אני אתייעץ עם הרופאה שלי

אני יודעת שזה מזג האוויר כי גם לאמא שלי זה ככה,  

חודש, חודשיים? זה ממש חוויה לא נעימה בשבילי ומקווה שזה יעבור מהר!
מעניין שגם אצלך זה רק בערב

הנוברינג עשה כאבי ראש וצמרמורות וכל יום לקראת הערב באותה שעה!

אישית לא עמדתי בזה והוצאתי ....

איך ידעת שזה בהכרח קשורלנובה רינג?
כמה זמן השתמשת בו עד שהוצאת?
ואם לא אכפת לך לשתף לאיזה אמצעי אחר עברת
תודה רבה

בהרבה משתנים סביבתיים.

ילדים נדבקים מילדים אחרים במעון.
כמות הילדים משנה לשנה, האם הילדים השונים של המשפחה היו באותו מעון בדיוק?
מחלות חורף עונתיות שונות מאוד משנה לשנה, ואי אפשר להשוות בין ילדים שונים שגדלו בשנתונים שונים.
רגישויות שונות של אחים באותה משפחה.

הייתה תקופה שהוא היה מאוד חולה, ברצף כמה פעמים, ממש כל חיידק שהיה נדבק אליו. וגם התפתחותית הוא לא היה מהזריזים (זה היה מאוד קשור לתקופה שהוא היה חולה).
אז מעודדת שלא תמיד זה קשור בקשר ישיר להנקה..

ואם את רוצה, אולי כדאי להתייעץ פה או עם יועצת הנקה איך אפשר להגביר את החלב.

אבל רוצה לעודד אותך, שגם אם תצליחי להניק רק פעם אחת ביום, יש לזה ערך ומשמעות מבחינת מה שהתינוקת מקבלת- בריאותית, רגשית וכו'.
ומעבר לזה- יש דברים שלא בשליטתינו. ואם כך קרה, ונאסרה ההנקה, תשמחי שיש לך תחליף טוב ( לפני המטרנה היו מערבבים חלב פרה עם מים וסוכר...או נותנים את הילד למינקת...)

שמשפיעים שאין בכלל אפשרות להשוות.

זה כמו לבדוק האם אנשים שאוכלים בריא באמת בריאים יותר מאנשים שאוכלים גם ג'אנק...

אמא שלי וחמותי לא הצליחו כ"כ בהנקה. כולנו התפתחנו יפה מאוד עם תמ"ל. בריאים, שלמים, יפים, וחכמים

שניהם מאד בריאים ב"ה ולא היו חולים הרבה בתקופת המעון.

לא ראיתי שום הבדל

היו כמה שהנקתי עד גיל מאוחר וכמה שלא הנקתי מגיל מוקדם

והיו חולים בערך אותו הדבר והתפתחו אותו הדבר

לדוגמא:התחילו כולם ללכת בערך באותו הגיל

שלקחו תמ"ל הוא גם פיקח באופן מיוחד (אם את דואגת גם להתפתחות המוח)

למרות שברור שחלב אם הוא הכי טוב,מבינה את החששות שלך,אבל יש לך חיים שלמים להרגיל את הילד לאורח חיים בריא.זה לא מסתכם רק בגיל הזה

חוץ מאחת שקיבלה רק חלב אם שאוב עד גיל חודשיים.
דווקא היא היתה יותר רגישה וחולנית מכולם....

כולם היו בריאים ושלמים והתפתחו נפלא.

(אגב, גם אני ואחיותי גדלנו על תחליפי חלב)

ילדים עם תמל גדלים בכיף ובטוב ולפעמים גם יותר נוחים מילדים שגדלו עם הנקה כי יודעים שאכלו מספיק..
יש יתרונות להנקה אבל גם יש הרבה יתרונות לתמל..
תשמחי שאת עושה כמיטב יכולתך לגדל תינוק בשמחה והרבה מאוד תינוקות גדלים בריאים עם תמל

אבל דווקא בהתפתחות פיזית למשל ילדת התמל הלכה רצה קפצה בחבל וכו הכי מוקדם והכי טוב מכולם
קיצר לא בטוחה מה קשור למה
היום היא בריאה וחזקה כמו כולם
בילדות היה יותר קשה
לומר שזה בטוח בגלל הנקה? ממש לא יודעת. ואגב היא ינקה חצי שנה... רק שהאחרות ינקו שנה פלוס והיו חולות הרבה פחות, אבל תכלס גם היא ינקה הרבה כהמלצת משרד הבריאות ועדיין היתה חולה חבלז...

הבעיה בשחלות פוליצסטיות זה לאתר את הביוץ, כל כמה זמן המחזורים שלך?

בעיקרון זו בעיית הפוריות הכי קלה

אם לא יעבור תוך כמה חודשים תבדקי יותר לעומק. קחי ויטמינים

עשיתי החלקה יפנית לפני כמה שנים ובתקופה הראשונה שלאחר מכן הייתה לי נשירה בכמויות.. מתישהו זה הפסיק ב"ה.
איזו החלקה עשית?
אין לי ניסיון עם לידות אז לא יודעת להגיד מה קורה אחרי.. רק שמעתי שיש גם אז נשירה
בשורות טובות!

מחוסר ברזל.יש לך מושג כמה ברזל יש לך? את לוקחת?אצלי ברגע שהברזל טוב ולוקחת אין נשירה אבל אם מחפפת אז יש ממש...

שימי לב לשני דברים:
1. האם בימים הסמוכים יש לך הפרשה רטובה-חלבונית בכמות מוגברת?
2. האם זה קורה בערך שבועיים לפני שאת מקבלת שוב מחזור? (מציעה לך לרשום את התאריכים ולעקוב..)
3. יש נשים שבמקביל לדימום יכולות להרגיש כאב קל באחד הצדדים של הבטן התחתונה מעיד על הביוץ

אם כן, זו תופעה נורמלית שקורית לכ 5-10 אחוז מהנשים ואין לה משמעות רפואית.. ואת לא צריכה לדאוג ולא לגשת לרופאה..

אם לא, כדאי לגשת לרופאת נשים לברר..

סליחה על הפירוט- לפעמים במחזור אני רואה קצת גושים כאלו...

הגוף שלך בריא!
הרירית ברחם מתפתחת כל חודש ומתעבה. תפקידה של הרירית לקלוט ביצית מופרית ולאפשר הריון תקין.
הרירית העבה, נושרת גם כחתיכות וגושים קטנים, ולא רק דם נוזלי.

ולשמור על הבנה שייתכן וזה באמת הסוף..

מאחלת בהצלחה!

יש לי כמה המלצות על גנטיקאים מעולים ואנושיים במרכז . אם זה מעניין אותך כתבי לי בפרטי

חמודה.

היינו אצלה גם לליווי...

אחד האנשים
גם רגיש וגם מקצועי
הלכנו אליו בפרטי

הבעיה היא המחיר במקרה שהביטוח של קופח לא מכסה⁦⁩

רק רציתי את הטוב ביותר

לא מכירה אותה בצד המקצועי אבל היא ממש נחמדה ונעימה, וממה שאני יודעת היא בהחלט מקצועית ורצינית..
אם תרצי אתן לך יותר פרטים בפרטי.

דתיה.
אולי היא גם עובדת פרטי.
הייתי אצלה בבית אגד, אולי תוכלי למצוא באתר של מאוחדת את שמה

עד שהכרתי את בעלי לא הכרתי את השכול הזה ככה מקרוב. כמובן תמיד הכרתי מישהו ש.. אבל לא במשפחה הקרובה ב"ה.

המשפחה של בעלי הם משפחה שכולה, אני לא אפרט מה ואיפה, רק שאת מי ששכלו, שכלו להגנת הארץ הכל כך אהובה שלנו.

חייל צעיר, בסדיר, קרבי, כל עתידו לפניו. מוכשר ויפה תואר, תלמיד חכם שיצא להגן על אחיו ולא חזר.

 

אי אפשר באמת לסכם בכמה מילים מה זה לאבד ילד, מה זה להורים, מה זה לאחים, מה זה לסבא וסבתא, מה זה לחברים.

רק אני רואה את החברים שלו (הם שומרים על קשר ואפילו קוראים לילדיהם על שמו), שבמהלך השנים שעברו, בגרו, התחתנו, הקימו משפחה, והאו נשאר בן 22 לנצח...

 

ה' יקום דמו

מעדיפה לא לפרט מדי את ההקדמה לסיפור. אבל כמו שאמרת- כל אחד קשור איכשהו להיכרות עם נופלים ספציפיים וקשור לכולם בקשר לאומי.

ערב יום הזיכרון- בשנה הראשונה שהיה לי תינוק (בן 4 חודשים) נבצר ממני להשתתף באירוע זיכרון שהייתי הולכת קבוע.

תוך כדי התארגנות ערב עם תחושה מוזרה ביותר של מה אני עושה בבית בין ארוחת ערב לכביסות וכו'.
מקלחת את הקטן ופתאום צפירה...

חושבת על הנופלים ובעיקר על משפחות וחברי השכול. חושבת על מי שהייתי מחבקת כל שנה בזמן הזה.
חושבת על הקטן שלי.. רועדת ומפחדת שהוא יחליק לי מהידיים במקלחת.

עוטפת אותו במגבת, וממהרת להלביש אותו. ברקע עדיין צפירה. פעם ראשונה שאני שומעת אותה בביתי ולא בטקס. פעם ראשונה שלא עומדת בצפירה. (היה קריר ומיהרתי להלביש אותו)
ואז אני מסתכלת עליו, חושבת עלינו, עליהם. ופתאום מרגישה את משמעות המילים: "במותם ציוו לנו את החיים"
למחרת באירוע האזכרה חוויתי הכל בצורה שונה כל כך.

יש דברים שאת לא יודעת שאת לא מבינה- עד שאת אמא

שנה שעברה הייתי אמא טריה לראשונה, היטבת להגדיר את התחושות.

תודה

למזרק אני לא מכירה

אני יודעת  לגבי הטבליות שממליצים להחדיר עם האצבע ולא עם מוליך בהריון אז כדאי אולי לשאול בקשר לזה

גם אני השתמשתי. ואחרי שבוע הפטריה חזרה..
אם יש לך יכולת, כדי למנוע את הפטרייה צריך שינוי בתזונה (חפשי באינטרנט) וגם פרוביוטיקה אמורה לעזור..
ותדעי שבעקרון איןשום סכנה לעובר, רק בלידה הוא עלול להידבק מהפטריה בפה שלו.
רפואה שלמה

אחרי השימוש לשטוף היטב.

את ההריון..

ההכנסה היא בנרתיק, לא חודרנית מעבר, העובר בתוך הרחם, אטום מהסביבה בתוך שק ההריון, עטוף בנוזל מי השפיר.

לעומת זאת כשמקיימים יחסים בהריון, תחשבי שמכניסים משהו הרבה פחות נקי... והכל בסדר.

ובהריון שנפל (הרביעי שלי, אחרי 3 תקינים ב"ה) גם כן טיפלתי כך בפטריה, לראשונה.
אז את מבינה שאני לא ממש רציונאלית במצבי 

לא מכירה את התרופה הזו ספציפית. ובגדול, סומכת על מה שהרופאים אומרים.
אבל מכירה אישית רוקח שסיפר שהיה לו כמה פעמים שהוא ממש הציל חולה שהרופא הביא לו מרשם של תרופה שהייתה מזיקה לו בגלל הרכיבים שלה.
לכן, אני אישית כל מרשם שהרופא נותן לי מוודא גם עם הרוקח שזה אכן מתאים בהריון/הנקה/רגישות מסויימת.
הרוקחים מכירים ממש טוב את התרופות ואת המרכיבים שלהם ותמיד טוב לשמוע את דעתם.
המשך הריון משעמם ובידיים מלאות!

אבל זה בהחלט רעיון טוב

הם הכי מומחים בנושאי תרופות בהריון והנקה.

מעדיפה להמנע גם אם יש סיכון פצפון, מעדיפה לעבור שלא דרך הגלאי

הרבה פעמים השומרים יגידו לך לעבור מסביב אבל כשזה בא מהם זה יותר נוח
כשאת באה לעבור מסביב הם מבקשים תעודה ולבדוק את התיק שלי זה היה סתם טרחה במיוחד שראיתי שאין עם זה בעיה והעדפתי לעבור בגלאי וזהו

שיש דעות לכאן ולכאן.
בכל מקרה עדיף לא לקחת סיכון, הרי מאפשרים את זה בכל מקום כמעט...

אני גם עוברת מהצד בהריון, בתכלס אני לא באמת חוששת... צריך לחשוש יותר מהפלאפון שכל היום תקוע ביד.. אבל זה כיף להרגיש מיוחדת שיש לה אישור ללכת מהצד

ברכבת ראיתי אישה שהגענו ביחד (בהתחלה חשבתי היא אמרה שיש לה ריאיון)
בכותל הייתי עם אישתי בהריון

כמו שכתבו כאן, לא יותר מהרבה דברים שאנחנו משתמשים בהם הרבה ביום יום.

 

אבל אם אפשר לא לעבור בזה, למה לא?

בבטא 140 ומשהו לא רואים כלום באולטרסאונד.
תמתיני עוד שבועיים לפחות, עם כל הקושי... חיבוק ענק!

בדקת שוב בטא?

הם בעיקר בצד שמאל למטה ממש חזקים
וגם מן דקירות כאלה באיבר מין משהו לא מוסבר שמקרין לי לאגן ולירכיים
זה מטריף אותי הכאבים אחרי טיפת התאמצות (לדוגמא מקלחות לילדים) יש כאבים נוראיים ולא מסוגלת לזוז

זה נורמלי? או לבדוק

שהיא לא רואה בתוך או מחוץ לרחם כרגע

ועלול, חלילה, להעיד על הריון חוץ רחמי, שהוא מצב מסכן חיים. אם הכאבים ממשיכים לכי לבדיקת אס איפה שיש מכשיר חדיש יחסית, עדיף בביהח. עלייה של הבטא תמשיכי לראות גם בחוץ רחמי.
מקווה שזה סתם ביוץ מאוחר וההריון ימשיך עגול ותקין.

בודק מקצועי ומכשיר ממש טוב!
תתקשרי למוקד ותבקשי הפניה למיון

אין לה מה ללכת להבדק שוב לפני יום ראשון.

ואני אומרת את זה עם כל האחריות ורק מרצון למנוע ממנה מה שאני עברתי...

בהריון הראשון שלי , שבסוף נפל בלי קשר, היה ביוץ ממש ממש מאוחר, והיו לי כאבים ממש ממש חזקים, וכל הרופאים שפגשתי בין במוקד נשים בין במיון, גמרו אותי מהלחץ. הריון חוץ רחמי, סכנה לרחם, וכו' וכו', וכמה שרצו לא הצליחו לראות כלום גם לא בבטא של קרוב לאלף, רק אחרי שעברתי ונראה לי גם די משמעותי, את הבטא של אלף, אז רופא הצליח לראות הריון בתוך הרחם ולהרגיע אותי ב"ה. הוא הסביר לי שגם אם יש הריון מחוץ לרחם אי אפשר לדעת על זה ואי אפשר לעשות כלום עם זה בבטא כל כך נמוכה, משמע שזה גם עדיין לא מזיק לרחם. כן צריך להיות עם יד על הדופק ולבדוק בזמן, אם יש חשש. אבל לא לרוץ ולהבדק בידיעה שלא יוכלו עדין לאשר או לשלול. חבל על הלחץ והדאגה, תפילות יותר יעזרו עד שבוע הבא.

(אגב הרופא הזה הוא ד"ר רוזנק, הגעתי אליו פעם ראשונה ונשארתי לתמיד )

 

למי שלא עקבה, היה לשואלת בטא 145 לפני יומיים-שלושה.

 

לפותחת היקרה, אין כרגע מה להיות בלחץ, ככל הנראה ביוץ מאוחר. בכל מקרה תהיי חכמה יותר בשבוע הבא. סבלנות והרבה תפילות. מי כמוני יודעת כמ הזה קשה ומה את מרגישה, אז חיבוק ממני!

כן הייתי הולכת לבדוק דלקת בשתן כמו שמוריה הציעה. זה הדבר היחיד שאת יכולה לבדוק כרגע.

 

בהצלחה!

 

 

את צריכה הפניה מרופא.

 

ואגב, יש גם כאבים כמו שאת מתארת זה התחלה של התרחבות הרחם. תנסי להיזכר מהריונות קודמים שלך אם זה דומה.

ברוך השם
אז זהו שאני לא זוכרת ב2 הקודמים איך הייתי
ושמעתי שמהריון להריון נהיה יותר קשה זה נכון?
למרות שלא אכפת לי העיקר שיהיה הריון תקין

אבל נראה לי ששמעתי שהכאב התרחבות הוא פחות מהריון להריון, כי הרחם כבר עברה הריונות והתרחבה בעבר.

את עדיין מרגישה כאב? כל הזמן?

היום ברוך השם פחות
אבל זה כאבים נוראיים היו

תבקשי מרופא הפניה לתרבית.
ואם עדיין אפשר עדיף היום. כי לוקח לזה כמה ימים.

בכל-אופן, לילדים שלי בגיל קטן יש אגזמה של העור (עור יבש ומגרד, הרבה פעמים רואים את זה גם מאחורי האוזניים) אז אני מקפידה לא לעשות להם אמבטיות ארוכות, הרבה מים זה מיבש וגם לא להשתמש בסבון רגיל, אלא בשמן אמול..
בהצלחה!

ונכון, באמת יש לו מאחורי האזניים באופן קבוע

מה זה שמן אמול?

אני לא מצליחה להעלות תמונה..
יש רגיל ויש פורטה. נראלי הפורטה יותר מומלץ. מוכרים את זה בטוח בבתי מרקחת, אולי גם בחנויות גדולות (אף פעם לא בדקתי שם).

שימי לב שיש גם המלצות לפעמים לבדוק רגישויות לדברים (קמח לבן, חלב) אנחנו לא הגענו לזה..

ניגש גם לרופא לבדוק.

ממליצה על שמן בלנאום בייבי פורטה - יותר חזק ויעיל מאמול, ועל קרם לחות של א-דרמה.

יש עמותה לילדים עם אטופיק דרמטיטיס שנקראת ''קומי עורי'' ויש להם המון מידע וטיפים אין לאבחן נכון ואיך לטפל, על תזונה, מניעה, ועוד..
ממליצה ליצור איתם קשר ולקרוא את העלוני מידע שלהם.
מנסיון, רופאי ילדים , משפחה ואפילו עור נוטים לאבחן אטופיק דרמטיטיס לא בצורה מדוייקת ולהציע טיפולים שונים ומשונים שלא בהכרח מדוייקים ומוכחים מחקרית.
נשמע הזוי, אבל זה הנסיון שלי ושל עוד הרבה משפחות אחרי רדיפה של שנים בעקבות טיפולים ופתרונות.. לכן כדאי לפנות ל''קומי עורי''. יש להם ממש הסברים והמלצות טובות והם כל הזמן מעודכנים במחקרים ובהתפתחויות הכי עדכניות בתחום.

את יודעת אם זה גנטי?

 

שייך למשפחה של האלרגיות: אסטמה, אטופיק דרמטיטיס, קדחת השחת וכו.. הן ''אותה הגברת בשינוי אדרת'' - תופעות עם שורש דומה שמתפרצות באיברים שונים בגוף.
אצלנו כמעט כל אחד במשפחה סובל מאחת התופעות הנ''ל...

ניסיתי על עצמי פעם בטעות את הלא פורטה, היה נורא.

יש המון סרטונים כאלה ביוטיוב, סביר שגם לדגם שלך (לרוב באנגלית, אבל זה מאוד עוזר)