אנונימית לרגע1(50 אם האמא ממש רזה...)
שמעתי על מישהי שניסתה את העצה (המיטה הייתה יציבה ובסדר גמור) וכמה ימים אח"כ המיטה נשברה (כשהגיעה לשים את התינוק במיטה היא ראתה שהיא שבורה...) נכון שזו הייתה מיטה ישנה קצת, ובכל זאת, חוזרת ואמרת שאני הייתי מפחדת מזה...
יעל מהדרוםאחרונהלא לפחד אלא לרצון שאמא תהיה איתי...
אנחנו משכיבים אותו לישון, אומרים קריאת שמע, ומפעילים מוזיקה.
פעם הייתי יושבת איתו קצת, עד שנרדם ואז יוצאת ורק לאחר זמן נכנסת ומכבה את המוזיקה.
היום רק מפעילה ואמורת לילה טוב ויוצאת.
נראה לי שזה נותן לו תחושה שיש איתו מישהו.
אנחנו עושים את זה כבר המון זמן, ומבחינתי ממש לא מפריע לי שישאר כך. אמנם זה הרגל שקשה לו להירדם בלעדיו, ולפעמים בליל שבת צריך לשבת איתו איזה זמן עד שהוא נרדם, אבל זה הופך את כל האווירה בבית להרבה יותר רגועה, וזה לא דבר שקשה לי לעשות או משהו...
את לוקחת איזשהו סוג? את יכולה ללכת לרוקח ולבקש כדורים של ברזל, זה בהנחה בכל קופות החולים בלי מרשם.
עשית לאחרונה בדיקת דם? יודעת מה ערכי הברזל שלך?
עייפות וחולשה בהריון זה רגיל ונורמלי, אבל השאלה היא באיזה רמה.
אני הייתי מנסה לקחת ברזל בלי שהרופא אומר (ואם את לוקחת אבל הרמה נמוכה והברזל לא נספג - את יכולה גם לקנות את הסוגים היקרים והנספגים יותר) ולשקול להתייעץ עם עוד רופא. (את יודעת אם את סומכת עליו והוא מקצועי או שהוא סתם מנפנף אותך)
דעתי היא כזאת משתי סיבות:
א. אם אפשר לשפר את המצב-כדאי מאוד
ב. שלא ח"ו המצב יחמיר והעייפות תגיע לרמות בלתי נסבלות ואז פתאום יגלו חוסר בברזל ותצטרכי להעלות אותו מרמה מאוד נמוכה.
היי,
לאחר שאותר מועד הביוץ שלי על-ידי מעקב זקיקים, היום אני נמצאת 12 ימים מיום הביוץ. בדיקת ההריון בבוקר הנוכחי הראתה רק פס בודד (אין הריון). האם יש טעם בבדיקה נוספת?
אשתדל לעדכן.
לחכות כמה ימים ולעשות בדיקת הריון ביתית
בעזרת ה' בשורות טובות בקרוב!
לא רוצה להשלות אותך אבל זה לא תמיד אומר שיש/ אין הריון.
את צריכה לחכות לאיחור של כמה ימים במחזור. אצל כל אישה ובתקופות שונות המחזור יכול סתם לאחר גם בלי קשר להריון.
וגם כתבתי לך כבר שההפריה עצמה יכולה להיות כמה ימים לאחר הביוץ עצמו ואז זיהוי ההריון גם יכול להתאחר בכמה ימים. אין מה לעשות חוץ מלחכות. או שתקבלי מחזור, ואם לא- תעשי עוד בדיקות ביתיות (ועדיף בדיקת דם)
את סתם מתישה את עצמך בחיפוש הזה אחרי כל סימן שאולי (ואולי לא) מעיד על הריון וצוברת בתוכך ציפיות ואכזבות. לא חבל?...
תחכי לכמה ימים לאחר האיחור (ז"א- עוד יומיים 3 מינימום)
משתדלת בעיקר להסיח את הדעת בדברים אחרים - אבל זה בהחלט לא פשוט.
אבל בעלון לצרכן זה כתוב ובאתר של מכון פוע"ה.
אצלי לא היתה בעיה לחבר 7 שבועות וזה מה שעשיתי בדרך כלל. 8 לא זוכרת אם ניסיתי.
אבל לא נראה לי שאמור להיות הבדל בין זה לשלושה וחצי כל-אחת.
ז"א, ההיגיון במה שאת אומרת הוא אם את לא סומכת על זה שההורמונים מספיקים לארבעה שבועות מלאים. אני חושבת שאפשר לסמוך על זה.
אני פשוט לא רציתי להשאיר 8 שבועות - לא זוכרת כבר בדיוק אם סתם חשש או שפעם היו לי כתמים כשהשארתי 8.
אני מחברת (ושמה כל אחת 4 שבועות) אבל בד"כ מחזיק לי רק 2 רצוף
בענין כתמים זה מאוד אינדוידואלי
לי אישית לא היו כתמים סתם באמצע (ככל הידוע לי) אלא כשיש כתמים מתחיל דימום כמה ימים אחרי ואז אני מוציאה את הטבעת.
וזה קורה בד"כ בסוף הטבעת השניה
אם אף פעם לא ניסית אולי יהיה קצת קשה לתכנן...
אני לא סיפור מעודד בעניין אז עדיף שאשתוק 
זה ברזל באבקה, של אלטמן
סוף הריון עכשיו, והקפיץ לי מ11 ל12
ומה שהיה לי הכי חשוב... שהוא מעולה לעיכול!
הריון ולידה2 סליחה אם זה נשמע פסימי, זה לא. זה מניסיון שלי ושל הרבה אחרות. גם ספציפית בעניין ההנקה (בעלי היה כמו בעלך בראשית הדרך), וגם בהרבה נושאים אחרים - הניסיון להפוך את הבעל שיראה דברים מהעיניים שלנו נדון לכישלון. לרוב זה לא עובד. עדיף לשנות את השאיפה - שיפרגן לך כי הוא בעדך ואוהב אותך, וכי זה מה שאת מאמינה בו ורוצה, גם אם בעיניו זה שטויות. וכמובן גם בכיוון השני - תקפידי, ותדגישי לפניו את זה, שאת מפרגנת לו את מה שחשוב בעיניו. לא חייבים להסכים כדי לתמוך!
ספציפית בעניין החשק, יש מה לעשות ואיך לשפר, גם כשאולי ההנקה ואולי הגלולות ואולי שניהם ביחד מחבלים בהורמונים. אפשר בדרכים מודעות לעורר את החשק (אם תרצי עצות ייתנו לך פה אלף... עצות זהב ממש). תגידי לו שאת לוקחת את זה כפרוייקט ועושה מה שאפשר כדי להעיר ולעורר את האהבה, כי הוא מאוד חשוב לך ואת אוהבת אותו. אבל לא דרך לקיחה מהקטנה את מה שאת חושבת שכל כך כל כך חשוב לה.
ואני בעדך. גם אני לא הייתי מפסיקה הנקה בגיל שנה. נראה לי ממש ממש צעיר לזה (וגם לדעת ארגון הבריאות העולמי ואלף מומחים אחרים, אבל עזבי, אני לא אגלוש לדיון של הוכחות כי שוב - מניסיוני זה חסר תועלת במצבים כאלה, רק תדעי שאת הצודקת )
אני באופן אישי לא הייתי מסוגלת להפסיק בגיל שנה כשטוב לי וטוב ליונק, יש מחקרים על יתרונות ותועלות ההנקה גם בשנה השניה לחיים. אם ההנקה הולכת טוב לא הייתי יכולה לוותר עליה
בעניין של חוסר חשק - תמיד בהנקה עשיתי כל מני השתדלויות כדי לדאוג שהקשר האינטימי לא יפגע מההנקה , לא חסר דרכים לעורר את החשק והרצון והיה חשוב לי להשקיע בזה בשביל בעלי, בשבילי ובשביל הקשר הטוב שלנו
רשמת שכשזה יבוא זה יבוא כשהיא לא תרצה יותר... אל תצפי לזה זה בד"כ לא קורה סתם ככה
בקשר לבעלך .. האם ההנקה פוגעת בזוגיות שלכם? חוץ מחוסר החשק .. היא נרדמת במיטה שלך בהנקה? כמה הרבה בלילה אולי הוא מרגיש שאין לו איך להתקרב אליך ככה?
מכירה הרבה אימהות בגישה של כשזה יבוא זה יבוא, ואף פעם לא ראיתי ילד של אף אחת מהן עדיין יונק בגיל בר מצווה D-:
אפילו הילדים שלי נגמלו מעצמם מתישהו (סביבות גיל שלוש).
ואת עצמי בוודאי שאני מכירה.
בלי לקחת אחראיות ,
אצל הרביעית שלי בגיל שנה הפסקתי ,
הבת שלי לא לקחה לא מוצץ ולא בקבוק ובפרוש התיש ועייף אותי ,
בעלי לא קם בכלל לילדים בלילה מרצוני ובהסכמתי יש לו דברים אחרים על הראש.
"היא מתעוררת כי לא בא לה לישון בלילה. זה בכלל לא קשור להנקה. "
לגבי המשפט הזה ,
את לא יכולה לדעת,
ב"ה היום היא ישנה בערב מוקדם עד הבוקר ,
קמה פעמים שלוש לבקבוק מטרנה את מכינה מביאה וחוזרת למיטה והיא נרדמת עם הבקבוק .
לפני כן היתה יכולה לקום ב5 ונגמר הסיפור לא חוזרת לישון ועשרות פעמים קמה בלילה .
חוץ מיזה זוגיות ובריאות הגוף והנפש שלך לא חשובה פחות ..
את השלישית הנקתי עד כמעט עד גיל שנתים והיום מודה שזה היה התמכרות על חשבון דברים אחרים ומה שזה תורם לא מצדיק .
להניק עד גיל שנה זה יפה ובעיני היום מספיק.
דעתי בלבד תשמעי לבעלך ....
מה הקשר להמליץ לה להפסיק בגלל שאותך זה התיש?
בעלה גם יכול לא לרצות עוד ילד כ"כ מהר-סתם הערת אגב
גם בקרב רופאי ילדים, רופאי שיניים ועוד. עסוקה מדי בשביל לחפש עכשיו קישורים (אולי בהמשך אם מישהי מחפשת), אבל זה שנוי במחלוקת מה שהרופא הזה אומר.
הריון ולידה2תנסי להבין באיזה חלק הוא מרגיש שזה בא על חשבונו ותראי במה את כן יכולה לבוא לקראתו
אולי להוציא אותה מהחדר שלכם, להתחיל לגמול לפחות מחלק מהנקות לילה, לנסות להרגיל למוצץ
היא כבר לא צריכה תמ"ל במקום הנקת לילה
חשבתי עליך, שמחה שלא שילמת מחיר (גם נפשי) על ההחלטה, ואיזה כיף זה שהיא פתאום ישנה לילה, מה? ממש קסם
מק"רילדים שינקו,קמו בלי הפסקה,ואלו שלקחו תמל ישנו לילות שלמים
אבל,לא בטוחה שזה קשור לחלב, אלא יותר להרגל. אפשר לתת ארוחת ערב משביעה לפני,או בקבוק תמל לפני השינה ,ולא לתת הנקה בלילה
גם אני היום מודה שהגמילה שלה בגיל שנה היתה צעד הכי חכם שיכול להיות..
[ את הקודמת לפניה הנקתי עד קרוב לשנתיים ]
בן אדם אחר לישון לילה ,
לקום ולתפקד בעבודה במשרה מלאה , לתת לילדים ולבעל מה שהם צריכים, לטפל בבית ,
וללכת לישון נורמליים היתה קמה לי עשרות פעמים מאז המטרנה אם היא קמה זה עד פעמים שלוש גג..וגם לא תמיד.
הריון ולידה2. ואז לפחות אבא נשאר...)נראה לי תלוי גם בקצב ההתנקות של הרחם..
אין כללים.. לפעמים לוקח גם שלושה שבועות..
בהצלחה.
גילוי נאות, לא חיכיתי לאיפוס בטא.. לא נראה לי לדקור את עצמי כ"כ הרבה.. ראיתי שבירידה.. הפסיק הדימום והמשכתי הלאה בחיי.. בלי לחץ..
שבוע 14.
מה יהיה??
מתי עשית בדיקות דם לאחרונה? יכול לנבוע מחוסרים ויכול להיות שהבדיקות פיקס ובכל זאת עייפות קשה
פשוט תרשי לעצמך לישון ולנוח יותר
בתחילה בעלי לא הבין רגשית את העייפות, כלומר פיזית הוא עזר המון אבל היה לו קשה לראות אותי סמרטוט, אבל טיפטפתי לו שככה זה והוא יותר מבין.
לגביי אני באמת משתדלת לנוח. אבל אני עייפה כל הזמן. בעבודה, בבית.
ברוך ה'. לא רוצה להישמע מקטרת. כי כבר רצינו את ההריון ברוך ה'!
וסך הכל אני מודה לבורא שזה רק עייפות ולא בחילות והקאות כי זה באמת קשה.
אבל עדיין ההרגשה הזו כל הזמן של העייפות מרגישה לי מידיי..
התחלתי לקחת פרג'נטלי. הרופאה אמרה שבינתיים לא צריך גם ברזל בנפרד.
במיוחד אם יש עוד ילדים בבית, זה ממש לא פשוט עם העיפות הזאת
לעזוב הכל ולהכנס למיטה
יכולה לנחם אותך שזה משתפר בהמשך
אם ההמוגלובין רק טיפה נמוך אז זה לא מזה, זה כנראה פשוט תופעה של ההריון
זה בסדר לקטר. אפילו שרצינו את ההריון ואנחנו שמחות ומודות, זה לא סותר.
בהריון הקודם לקחת ספאטון (נוזל) ולא העלה לי במיוחד.
חשבתי אולי לקחת עד לתור אצל הרופאה (עוד חודש) אוכל עשיר בברזל. שקדים טובים? או מה?
בגלל כמות סלניום גבוהה באגוז
לפחות אני מרגישה נורמלית....
טוב?...)
אם בגן של הילד שלכם היה מתגלה מקרה של חצבת, והגננת הייתה מתקשרת אליכם (ולכל ההורים בגן) באופן אישי, ובגלל לחץ של הורים שואלת בפירוש אם אתם מחסנים לחצבת או לא -
האם הייתם משאירים בבית את הילד "עד יעבור זעם"? כדי שלא יתחילו הורים אחרים לשאול אתכם בקשר לזה, ואז להתעצבן עליכם?
או שממשיכות לשלוח כרגיל ו"בגאון" את הילד (וכמובן משאירות אותו בבית על כל רמז של חום)?
ועוד שאלה: איך יוצרים לעצמנו "קהילה" של לא-מחסנים? אין לנו פייסבוק (הבנתי שיש שם קבוצות לזה)... הרי בגלל ה"עליהום" שיש נגד כל מי שלא מחסן - אנחנו לא רוצים להתחיל סתם לשאול אנשים אם הם מחסנים או לא... ואנחנו לאחרונה מרגישים צורך בתמיכה כזו, כדי לא להרגיש לבד מול המערכה.
תודה!
(ושוב אני מבקשת שמי שכן מחסנת שלא תגיב פה... הפורום כבר שבע דיונים של בעד ונגד חיסונים...)
כרגע באמת השארתי בבית. מקווה שלא יחשבו שזה כי הוא חלה בחצבת...
ואני אכן מכירה את השימוש בויטמין A, ומשלבת גם טיפול הומופאתי.
אולי באמת אנסה להתחבר לקהילה של באופן טבעי, למרות שלא מסתדרת כ"כ עם המבנה של האתר שם...
ממש תודה!
שכל אחת שמעזה לכתוב שהיא לא מחסנת יש עליה עליהום גדול...
ובחרתי את הבחירות שלי, וכמובן אין לי עניין לכפות אותן על אחרים, כי אני מכבדת את בחירותיהם. ולכן אם יש לילד שלי חום - אני משאירה אותו בבית ולא שולחת למסגרת. על אחת כמה וכמה כשאני יודעת על מקרה חצבת בסמוך אלינו...
ותודה ל @מהמרחקיםשהסבירה היטב את עניין ההדבקה בחצבת...
לא סתם ביקשתי מכאלה שמחסנות לא לפתוח את השרשור...
תאמיני לי שאכפת לי מילדים של אחרים כמו שאכפת לי מהילדים שלי. ותאמיני לי שלא סתם בהחלטה של רגע בחרנו לא לחסן.
אני באמת חושבת שכדאי לסיים פה את הדיון, כי מטרת פתיחת השרשור הייתה רק בשביל לשמוע תשובות מאימהות שבאותה דרך שלי (כיוון שאין לי כ"כ אפשרות אחרת לדבר עם אימהות כאלו).
רק בריאות לכולנו!
מעניין אותי אם כל הבנות שהגיבו פה בחריפות, או בכלל כל אלה שדוגלים בחיסונים, מגיבים בכזו חריפות על הורים ששולחים ילדים חולים לגן. ברור שאני לא משווה בין חצבת לכל מחלה אחרת.
אבל עדיין זה מאוד מרגיז לדעת שיש מלא אימהות שבגלל שהן לחוצות על העבודה שלהן הן שולחות ילדים על אקמול למסגרות והם מדביקים ילדים אחרים...
זה משהו הרבה יותר שכיח מהחצבת שזה עניין נקודתי פעם בכמה שנים.
מעניין מה אתן אומרות לגבי זה?
וגם כאלה שכן מחסנות הגיבו כאן...
אבל בכל אופן אני רוצה להבהיר לכל הדואגות: ילד שאינו מחוסן לא בהכרח יחלה ויעביר את המחלה לאחרים! בדקנו את זה היטב, ורק ילד שחולה בחצבת (שמתחילה בחום ובנזלות בדומה לשפעת) יכול להדביק אחרים.
הקטע הבעייתי פה הוא איך להבדיל בין החצבת לשפעת- ואת זה אי אפשר עד שהילד עם סימנים של פריחה.
אך כיוון שגם ככה אנחנו לא נשלח ילד עם חום לגן וגם לא נסתובב איתו סתם כך בחוץ (אפילו רק בשבילו), ובטח שאם אנחנו יודעים על מקרה חצבת בסביבה, שאז ניזהר גם עם כל נזלת קטנה- אין לסביבה מה לחשוש שמא הוא ידביק אותם.
ולמה אני מעדיפה כרגע להתרחק משאלות של הורים אחרים בגן, ולא לשלוח אותו? בדיוק בגלל תגובות כמו פה, שנובעות, מחילה, מבורות...
(בכל אופן, אחרי בירור נוסף שעשינו, הוא כנראה לא נחשף לחצבת, כי לא היה בגן באותו יום שהילד ההוא היה. אז בע"ה בימים הבאים כן נשלח אותו - בהנחה שירגיש טוב כמובן...)
הוא עזר רק במעט למטרה שלשמה פתחתי אותו (וכן הכרתי פה ניקים חדשים ככאלה שלא מחסנים).
בכל אופן, אבקש מהמנהלות למחוק אותו:
14 יום אחרי ביוץ התחילו לי כאבי מחזור, ויום אחרי גיליתי הריון...
לא ממליצה לפתח ציפיות, אבל בהחלט הגיוני.
יש פה מישהי שגילו הרחבת אגן כליה באולטראסאונד ובדקה לאחר הלידה לתינוק? אני לא מצליחה למצוא מה שם הבדיקה של האולטראסאונד (כליות? כליות ודרכי השתן?) כדי לקבוע תור לתינוק....
יש לי הפניה בכרטיס שלו אבל אי אפשר לראות אותה.. אז השאלה אם מישי פה יודעת מה השם של הבדיקה...
תודה על העזרה!
הריון ולידה2לי במוקד זימון אמרו שלא יכולים לראות את ההפניה...
ועכשיו קצת פחות לחוצה...בהריון היה יותר מלחיץ..
בכל מקרה תודה רבה. תמיד מרגיע לשמוע עוד..
והיא רק בת 3 חודשים..תבמק"ר