אחרי הלידה , שיום אחד זה פשוט יפסק ויהיה נקי לגמרי !
תגידו לי שזה יגמר הדם הזהה' אלוקינו
כמה זמן את אחרי לידה?בתי 123
טוב.. זה עובר בסוףבתי 123
תודה
ה' אלוקינו
עובר.. רק לפעמים אחרי המון זמן.. אצלי 11-13 שבועות..ישועת ה' כהרףאחרונה
נקודה אקוגנית בלב וארסהגברת פלפל
היי,
אני בשבוע 16 ושלשום הייתה לי סקירה ראשונה הרופא ראה נקודה ארגונית בלב וחשד לארסה יצאתי מהבדיקה בדיכאון אמר לי לבוא אליו עוד שבוע ולראות מה קורה וכנראה נעשה מיי שפיר למישהי עוד אמרו את זה או שהיה לה? אני במתח נפשי
אני בשבוע 16 ושלשום הייתה לי סקירה ראשונה הרופא ראה נקודה ארגונית בלב וחשד לארסה יצאתי מהבדיקה בדיכאון אמר לי לבוא אליו עוד שבוע ולראות מה קורה וכנראה נעשה מיי שפיר למישהי עוד אמרו את זה או שהיה לה? אני במתח נפשי
היום.לא מתייחסים לנקודה אקוגנית בלב מאד.ניק חדשה
אולי שווה ללכת לייעוץ גנטי אבל ממש לא מי שפיר שהנקודה הזו יכולה להיות סידן לא מומס או סלם בעיה במכשיר! כדאי לבדוק ממש . גם לנו היו בעיות עם זה אבל מי שפיר זה ממש במקרים חריגים!
הייגברת פלפל
אבל לי היו 2 תסמינים גם נקודה ארגונית וגם ארסה
שניהם היו לנו, בשני הריונות שונים, ולא היה סיפורהצללפוני
הבנתי שארסה זה פחות או יותר חסר משמעות...
ובכלל, כמעט בכל הריון שלנו היה משהו חריג ומחשיד או אפילו כמה דברים חריגים. זה כי יש היום כל כך הרבה דברים חריגים שאפשר לגלות... נראה לי סיכוי קטן לעבור הריון בלי שיתעורר בשום שלב איזה חשד נוראי... 
באמת????והכל בסדר עם הילדים?מה אמרו לך לעשות?גברת פלפל
ב"ה, שניהם בריאים לעילאהצללפוני
בהריון עם הנקודה האקוגנית עשינו אקו לב עובר, והתגלה חור קטן במחיצה (VSD). הקרדיולוג הסביר שלרוב זה נסגר מעצמו, וצריך רק לעקוב. אז באנו לבדיקה מדי פעם בשנה הראשונה, עד שראינו שנסגר ושכחנו מזה. ב"ה היום בעשור השני לחייו...
בהריון עם הארסה עשינו סקירה ממוקדת, ועוד בדיקה אחרי הלידה. הייתה לנו הרגשה שזה סתם כסת"ח מיותר. לפי כל מה שהסבירו לנו ארסה לא גורם לשום דבר, או אם גורם זה בשכיחות ממש ממש ממש נמוכה. ב"ה ילדון מתוק ובריא.
בשניהם הומלץ לנו גם לשקול מי שפיר (ובהריונות אחרים זה הומלץ מסיבות אחרות), אבל עד כה תמיד החלטנו לוותר.
הרגעת אותי קצתביוצית
לנו אמרו שגם נקודה וגם חור יכול להצביע על תסמונת.
אנחנו עדיין מקווים ומתפללים שהכל תקין.
אנחנו עדיין מקווים ומתפללים שהכל תקין.
כן, כשיש צירוף של סימנים מחשידים דואגים יותר מממצא בודדהצללפוני
אבל עדיין - רוב המקרים שיש צירוף ממצאים, אין תסמונת. תסמונת זה דבר נדיר. צירוף ממצאים זה דבר לא נדיר.
כשאצלנו היה ארסה, היה גם מיעוט מים וגם עוד משהו, כבר שכחתי מה. שלושה סימנים מחשידים. ברור שנלחצנו...
בע"ה מקווה שהכול בסדר גם אצל העוברונצ'יק שלכם.
זה רלוונטי גם לדברים אחרים שרואים?mp3
הצירוף של הממצאים?
הייתי אצל 2 רופאות,אחת הלחיצה עד כדי שיצאתי ממנה בוכה,והשניה דווקא הרגיעה.
הייתי אצל 2 רופאות,אחת הלחיצה עד כדי שיצאתי ממנה בוכה,והשניה דווקא הרגיעה.
כל ממצא והסיפור שלוהצללפוני
אבל בגדול כן - צירוף ממצאים זה דבר די נפוץ. נכון שהוא מעלה את הסיכון לתסמונת, אבל עדיין ברוב המקרים זה מתברר כשום דבר.
אצלי יש ממצא אחד של 2 ציסטות במוחmp3
הלוואי וזה כלום.כבר אין לי כוחות לדאוג.
אם אין לך כוחות לדאוגהצללפוני
אז אל תדאגי.
גם ככה הדאגה שלנו לא יכולה לשנות משהו.
נסי לשמוח בפורים...
תודה.זה מה שאנחנו משתדלים לעשותmp3
ובטוח יהיו בשורות טובות.
הי, בדיוק השבוע עשיתי סקירה והתגלה אותו ממצאהריון ולידה
ציסטות במח.
אני קראתי על זה וגם הרופא אמר לי שכשזה ממצא יחיד זה כמעט חסר משמעות, ונספג בהמשך. רק להמשיך מעקב של US לראות שזה נספג
אמרו לך מה הגודל של הציסטות? נתנו לך הנחיות להמשך מעקב?
לא אמרו כלוםmp3
רק שלחו לאולטראסאונד מוח
תסתכלי בתוצאה של הסקירההריון ולידה
צריך להיות רשום שם מה גודל הציסטה
בעקרון כשזה ממצא יחיד אין לזה משמעות וזה לא סיבה לדאגה
לא רשום הגודל.mp3
משתדלים לא לדאוג.מאמינים שיהיה בסדר.גם קיבלנו ברכה מרבי דוד מנהריה.אבל כבר מחכה ללדת ולהיות עם התינוק ביד.
Cpc?בשאיפה
נראה לי ככה קראו לזוג ציסטות במוח בסקירה
תינוקת בריאה לחלוטין ב"ה
תינוקת בריאה לחלוטין ב"ה
כן. איזה כיף לשמוע שהכל בסדר.מרגיע.mp3
השאלה מה הצרוף ומה הקשר ביניהםיפית8
היה לי והרופא אמר שלא עושים עם זה כלוםים...
זה רק משהו סטטיסטי אין לך מה לדאוג.
ולמה מי שפיר, יש לזה את הסיכונים שלו
ולמה מי שפיר, יש לזה את הסיכונים שלו
לנו אמרו על הנקודה האקוגניתאנונימית לרגע1
והבנתי שזה כלום כשזה ממצא יחידי כלומר שאינו מצטרף לעוד כמה ממצאים מחשידים
מי שפיר ממש אין צורך במקרה כזה
מי שפיר ממש אין צורך במקרה כזה
מאוד חשוב לבדוק על כל בדיקהרק שאלה לי
איך היא בדיוק נערכת, מה הסיכונים שלה והאם היא באמת נצרכת.
אני לא מבינה גדולה בנקודה אקוגנית ובארסה, רק יודעת שלבדיקת מי שפיר יש סיכונים לא טובים (ושמעתי מקרים לא נחמדים בעקבותיה...). אז אם זה נצרך- עושים, אבל אם זה רק כדי להיות יותר רגועחם6, אני הייתי שוקלת שוב.
אני לא מבינה גדולה בנקודה אקוגנית ובארסה, רק יודעת שלבדיקת מי שפיר יש סיכונים לא טובים (ושמעתי מקרים לא נחמדים בעקבותיה...). אז אם זה נצרך- עושים, אבל אם זה רק כדי להיות יותר רגועחם6, אני הייתי שוקלת שוב.
מסכימה..באר מרים
לא הייתי עושה סתם מי שפיר ולוקחת סיכון..
מה עם לעשות ארו לב עוברי? עושים אצל קרדיולוג מומחה וזה יכול להרגיע ולתת מידע אמין..
מה עם לעשות ארו לב עוברי? עושים אצל קרדיולוג מומחה וזה יכול להרגיע ולתת מידע אמין..
* אקו לב עובריבאר מרים
לנו נולד ילד מושלם עם ארסה. לא רציתי לעשות מי שפירעזות דקדושה
מדובר בשינוי במבנה העורקים שיוצאים מהלב. נקודה אקוגנית אני לא מכירה,
סביר שישלחו אותך לאקו לב עובר כאמור.
בשורות טובות. שימשיך בקלות ובנחת ובידיים מלאות
סביר שישלחו אותך לאקו לב עובר כאמור.
בשורות טובות. שימשיך בקלות ובנחת ובידיים מלאות
כן כנראה ישלחו לאקו לב גם . השבוע נדע תודה!גברת פלפל
לי לא שלחו לאקו לבים...
אצלינו היה מוקד אקוגני בלבעדינה אבל בשטחאחרונה
ב"ה ילדה בריאה שלמה ומתוקה. המוקד נספג עם הזמן.. זה מלחיץ, אין אפס. אבל תסתכלי סטטיסטית.. בדרכ זה שומדבר.. תהיי רגועה, תאמיני והכל יהיה בסדר.
לא קראתי את כל התגובותשלומצ'
גם לנו היה. לשתי הבנות. ובשלב כלשהו לאחת היו 2 מוקדים אקוגניים.
נשלחנו לאקו לב עוברי. בבדיקה ראו שהכל היה בסדר, וברוך ה' הן איתנו בריאות ושלמות
הבנתי שזה לא סיפור גדול, כל עוד אין ממצאים בעייתיים נוספים.
האם תוצאות הבדיקה תקינותHeibay
תוצאות הבדיקות שלי האם תקינות??
שקיפות עורפית0.9mom ערך1.0mom
Pappa1.33mom ערך3674.8mu
Free hcg 2.06mom ערך 81.8ng
חלבון עוברי afp 2.00mom ערך77.1u
Hcg2.46mom ערך 47.9u
Ue3 0.98 momערך1.7ng
תסמונת דאון לפי הסיכון הסטטיסטי לפי גיל שלי1:1500
הסיכון המחושב בשילוב עםתוצאות הבדיקה 1:7700
שקיפות עורפית0.9mom ערך1.0mom
Pappa1.33mom ערך3674.8mu
Free hcg 2.06mom ערך 81.8ng
חלבון עוברי afp 2.00mom ערך77.1u
Hcg2.46mom ערך 47.9u
Ue3 0.98 momערך1.7ng
תסמונת דאון לפי הסיכון הסטטיסטי לפי גיל שלי1:1500
הסיכון המחושב בשילוב עםתוצאות הבדיקה 1:7700
סיפור הלידה שליהריון ולידה2
אומנם הלידה הייתה כבר לפני יותר משנה, אבל עוד לא יצא לי לכתוב את סיפור הלידה שלי, ואני עוברת עכשיו תהליך של טיפול בטראומה מסוימת, וזה חלק מזה... אז קבלו אותו וסליחה מראש על האורך...:
חמישי בצהריים, שבוע 39+4, אנחנו אצל ההורים שלי. אני הולכת לנוח ומשוועת כבר ללדת. אחרי שעה בערך אני קולטת שכל כמה זמן יש לי איזשהו כאב, ושיערתי שזה צירים. כרגע הצירים הם כל חצי שעה, וממש לא חזקים. אמא שלי לא בבית אז אני מעדכנת אותה שכנראה התחילו צירים אבל שתסיים את הדברים שלה ואין צורך למהר (רציתי אותה איתי בלידה). גם בהתחלה לא אמרתי לבעלי שהתחילו צירים כי פחדתי שזה לא באמת צירים, וגם אם כן שזה יעשה עין הרע והצירים יפסיקו... אז רק אחרי כמה זמן, שהייתי בטוחה שזה צירים, סיפרתי לו (שנינו כבר השתגענו מהמתנה ללידה). עד הערב היו צירים יחסית סדירים, כל חצי שעה בערך, ולא כואבים בכלל. ביום שישי החלטתי לנקות את כל הבית של ההורים שלי (אמא שלי הייתה מבסוטה;)) כדי לזרז את העניינים. הצירים מצטופפים לכל 12 דקות ונהיים קצת יותר כואבים, אבל ממש בקטנה. לקראת שבת זה כבר נהיה כל 7-8 דקות וכבר די כואב. ארגנו את התיק לנסיעה בשבת (איפה לשים מה כדי שיהיה כמה שפחות חילול שבת). אבא שלי ובעלי הלכו לתפילה והזדרזו מאוד כי רצו שנספיק סעודת שבת לפני שניסע לבית חולים. בינתיים בבית הצירים נהיו יותר כואבים, אבל הרווח ביניהם גדל וגדל, ברמה של כל 3/4 שעה, ואח"כ גם שעתיים. הבאסה הייתה גדולה מאוד... כ"כ רצינו שזה יקרה כבר, וראינו שהנה זה בא, ופתאום- לא... בשבת בבוקר אפילו הלכתי לתפילה, יש ציר חלש מדי פעם (כל כמה שעות) וזהו. אפילו לא אמרתי לבעלי כשהיו לי צירים כי שוב, לא רציתי שבגלל זה זה לא יתפתח. במוצ"ש נסענו לבקר את גיסי וגיסתי שגרים ממש קרוב להורים שלי. היינו פשוט שבוזים... בדיעבד הם אמרו לנו שהיינו נראים ממש מותשים, ולא היה להם נעים להגיד לנו שכל הסיפור עוד לפנינו;)
בראשון בבוקר, יום התל"מ, כבר ממש השתגעתי. עדיין היינו אצל ההורים שלי כי רציתי ללדת לידם, אבל הרגשתי שכל עוד אנחנו אצלם שום דבר לא יתקדם כי אני יותר מדי לחוצה על זה. וכולם מסביב אומרים לי- את חייבת להרפות! רק כשתרפי זה יגיע. אבל אני לא יודעת להרפות! היה לי ברור שברגע שיחזרו הצירים אני מיד אחשוב "אולי זה זה?" וכל דבר יקפיץ אותי.
התלבטנו מאוד אם לחזור הביתה (מה שאומר שאני לא אלד בבי"ח שרציתי) או להישאר אצל ההורים שלי. באיזשהו שלב אמרתי לבעלי שנמאס לי ואנחנו חוזרים הביתה (באוטובוסים, נסיעה של 4 שעות בערך). לי כבר באמת לא היה אכפת, אבל את בעלי זה הפחיד. אמרנו שנלך לבית קפה (היה לנו שובר ממש שווה שרצינו לממש) ואחרי זה נראה. בדיעבד, שם התחלתי להרפות... בבית קפה היה ממש שקט ורגוע, אווירה פסטורלית, שעזרה לקדם את העניינים;). שם התחילו צירים שהיו כבר יותר משמעותיים, אבל אני לא הסכמתי להסתכל על השעון ולבדוק מה התדירות שלהם, כי מבחינתי זה יכול להיפסק כל רגע וחבל להתאכזב. בדרך חזרה מהבית קפה בעלי אומר לי "הצירים כל 8 דקות...". הוא התחנן שנישאר אצל ההורים שלי לפחות ללילה. הלכתי לשכנה של ההורים שלי, מיילדת, שתבדוק אם יש לי פתיחה וזה יעזור לי להחליט מה לעשות. פתיחה 2.5,מחיקה 70%. ממש התלבטתי מה לעשות, ובסוף הסכמתי להישאר ואמרתי שאני מכינה תיק לחזרה הביתה, ומחר ב7 בבוקר אם שום דבר לא מתקדם אנחנו נוסעים הביתה, ומצידי נרד באמצע הדרך ונחזור להורים שלי אם נראה שיש צורך. חנסוע באוטובוסים עם צירים, היגיון של יולדת...
בערב הצירים התגברו. עשינו כל מיני דברים מרגיעים ומשמחים כדי להעלו את רמת האוקסיטוצין. החלטנו לנסות לישון, לצבור כוח למה שלא יהיה. אחרי שעה נראלי כבר השתגעתע מהשכיבה במיטה, ככה הצירים כאבו לי הרבה יותר. מפה לשם, בילינו לילה שלם, בעלי ואני, בסלון של ההורים שלי, עושים תרגילים כדי להקל על הכאב. הצירים מצטופפים לכל 5 דקות במשך שעה, ואנחנו חושבים שהנה- כבר נוסעים! אבל שוב הם מתרווחים. אוי טאטע...
בבוקר אנחנו מתלבטים מה לעשות ומחליטים לנסוע לבי"ח. מחכים לשעה שלא יהיו בה פקקים כי אני לא יודעת איך אשרוד נסיעה ארוכה שאני חייבת לשבת בה. הגענו לבי"ח בשעה 10, ופתאום הצירים שוב מתרווחים. בכל זאת נכנסתי מיד לחדר לידה. פתיחה 4. מעולה. בינתיים אני בסדר, כל ציר עושה תרגילים להפחתת הכאב. הצירים גם מתחזקים וזה סימן טוב מבחינתי. אחרי 3 שעות בערך בודקים שוב פתיחה- 4.5. מה?! זה הכל?! והדבר הכי נורא- הבדיקת פתיחה. זה כאב לי בטירוף. ברמה שכל ה3 שעות צירים לא כאבו לי ככה. ושום דבר לא מתקדם, ורוצים לעשות לי סטריפינג (אני ממש לא מסכימה, לא אירי שהבדיקת פתיחה כ"כ כאבה לי) ולתת לי פיטוצין. אני מחליטה לקחת אפידורל, למרות שזה ממש לא מה שתכננתי, רק כדי להצליח לנוח קצת לפני הלידה ולהכניס משהו לפה. המיילדת ממליצה לי קודם להיכנס להתקלח. אני עושה את זה, ושם הכל הרבה יותר כואב, אני ממש מרגישה חסרת אונים. אני יוצאת מהמקלחת ומחברים אותי לנוזלים. זה לוקח יותר משעה ואני כבר ממש משתגעת. בשכיבה כל ציר הרבה יותר כואב לי. אני נמצאת באטרף ממש, גם כל תזוזה של העובר כואבת לי כמו ציר. וכמובן- יש עכשיו ניתוח חירום אז יקח זמן למרדים להגיע. בסוף הוא הגיע.. לקראת 5 אחר צהריים אני כבר עם אפידורל והכל מתחיל להירגע. אני מצליחה לאכול משהו, כל מיני אנשים טובים מביאים לנו לא מעט אוכל. מכבים את האורות בחדר ואני הולכת לישון. מצליחה להירדם לאיזה שעה וחצי-שעתיים, שבהם אני מתעוררת מדי פעם מהצפצופים שמסביבי (מתברר שהקטנה הייתה במצוקה). אחרי שעתיים אני קמה ולא יודעת איך אעבור את כל הלילה, ממש משעמם לי. מדי פעם יש שוב מצוקה עוברית והמיילדת אומרת שאם זה ממשיך ככה הולכים לניתוח. לי כבר לא אכפת, העיקר שתצא כבר... ב9 בערב אני מרגישה לחץ, בודקים פתיחה- 9.5!!! איזה אושר. אמא שלי בדיוק לא הייתה בחדר אז התקשרתי לבשר לה... היא חזרה והשמחה רבה. בינתיים המצוקה העוברית נמשכת והרופאה אומרת לי לשכב על הצד. ממש לא נוח לי. אני מרגישה לחץ מאוד גדול. ב10 בערך אני מתחילה ללחוץ. לא כואב לי, אבל פשוט לא נוח בכלל. באיזשהו שלב המיילדת אומרת לי "זה לא יהיה עוד הרבה זמן". שאלתי אותה "מה זה לא הרבה זמן?", אז היא עונה לי "20 דקות-חצי שעה". מה?! זה לא נחשב הרבה זמן?! כבר השתגעתי... כ"כ חיכיתי לרגע הזה שהמיילדת תגיד לי "עכשיו לא ללחוץ", אני כבר מרגישה מבחוץ את הראש. ב23:15 המשפט ההוא מגיע... ואני מרגישה (למרות האפידורל) את הגוף של הבת שלי יוצא ממני. תחושה מצמררת ונפלאה כאחד. כולם סביבי בוכים מהתרגשות. הקטנה נולדה ממש קטנה... לוקח מלא זמן עד שמעבירים אותי למחלקת יולדות, אבל בסוף זה קורה.
וזהו, מאז קרו כבר כ"כ הרבה דברים... אבל זה באמת מרפא לכתוב את כל הסיפור הזה.
מי שהגיעה עד לכאן- שאפו! ותודה
וסליחה מראש על האורך...: חמישי בצהריים, שבוע 39+4, אנחנו אצל ההורים שלי. אני הולכת לנוח ומשוועת כבר ללדת. אחרי שעה בערך אני קולטת שכל כמה זמן יש לי איזשהו כאב, ושיערתי שזה צירים. כרגע הצירים הם כל חצי שעה, וממש לא חזקים. אמא שלי לא בבית אז אני מעדכנת אותה שכנראה התחילו צירים אבל שתסיים את הדברים שלה ואין צורך למהר (רציתי אותה איתי בלידה). גם בהתחלה לא אמרתי לבעלי שהתחילו צירים כי פחדתי שזה לא באמת צירים, וגם אם כן שזה יעשה עין הרע והצירים יפסיקו... אז רק אחרי כמה זמן, שהייתי בטוחה שזה צירים, סיפרתי לו (שנינו כבר השתגענו מהמתנה ללידה). עד הערב היו צירים יחסית סדירים, כל חצי שעה בערך, ולא כואבים בכלל. ביום שישי החלטתי לנקות את כל הבית של ההורים שלי (אמא שלי הייתה מבסוטה;)) כדי לזרז את העניינים. הצירים מצטופפים לכל 12 דקות ונהיים קצת יותר כואבים, אבל ממש בקטנה. לקראת שבת זה כבר נהיה כל 7-8 דקות וכבר די כואב. ארגנו את התיק לנסיעה בשבת (איפה לשים מה כדי שיהיה כמה שפחות חילול שבת). אבא שלי ובעלי הלכו לתפילה והזדרזו מאוד כי רצו שנספיק סעודת שבת לפני שניסע לבית חולים. בינתיים בבית הצירים נהיו יותר כואבים, אבל הרווח ביניהם גדל וגדל, ברמה של כל 3/4 שעה, ואח"כ גם שעתיים. הבאסה הייתה גדולה מאוד... כ"כ רצינו שזה יקרה כבר, וראינו שהנה זה בא, ופתאום- לא... בשבת בבוקר אפילו הלכתי לתפילה, יש ציר חלש מדי פעם (כל כמה שעות) וזהו. אפילו לא אמרתי לבעלי כשהיו לי צירים כי שוב, לא רציתי שבגלל זה זה לא יתפתח. במוצ"ש נסענו לבקר את גיסי וגיסתי שגרים ממש קרוב להורים שלי. היינו פשוט שבוזים... בדיעבד הם אמרו לנו שהיינו נראים ממש מותשים, ולא היה להם נעים להגיד לנו שכל הסיפור עוד לפנינו;)
בראשון בבוקר, יום התל"מ, כבר ממש השתגעתי. עדיין היינו אצל ההורים שלי כי רציתי ללדת לידם, אבל הרגשתי שכל עוד אנחנו אצלם שום דבר לא יתקדם כי אני יותר מדי לחוצה על זה. וכולם מסביב אומרים לי- את חייבת להרפות! רק כשתרפי זה יגיע. אבל אני לא יודעת להרפות! היה לי ברור שברגע שיחזרו הצירים אני מיד אחשוב "אולי זה זה?" וכל דבר יקפיץ אותי.
התלבטנו מאוד אם לחזור הביתה (מה שאומר שאני לא אלד בבי"ח שרציתי) או להישאר אצל ההורים שלי. באיזשהו שלב אמרתי לבעלי שנמאס לי ואנחנו חוזרים הביתה (באוטובוסים, נסיעה של 4 שעות בערך). לי כבר באמת לא היה אכפת, אבל את בעלי זה הפחיד. אמרנו שנלך לבית קפה (היה לנו שובר ממש שווה שרצינו לממש) ואחרי זה נראה. בדיעבד, שם התחלתי להרפות... בבית קפה היה ממש שקט ורגוע, אווירה פסטורלית, שעזרה לקדם את העניינים;). שם התחילו צירים שהיו כבר יותר משמעותיים, אבל אני לא הסכמתי להסתכל על השעון ולבדוק מה התדירות שלהם, כי מבחינתי זה יכול להיפסק כל רגע וחבל להתאכזב. בדרך חזרה מהבית קפה בעלי אומר לי "הצירים כל 8 דקות...". הוא התחנן שנישאר אצל ההורים שלי לפחות ללילה. הלכתי לשכנה של ההורים שלי, מיילדת, שתבדוק אם יש לי פתיחה וזה יעזור לי להחליט מה לעשות. פתיחה 2.5,מחיקה 70%. ממש התלבטתי מה לעשות, ובסוף הסכמתי להישאר ואמרתי שאני מכינה תיק לחזרה הביתה, ומחר ב7 בבוקר אם שום דבר לא מתקדם אנחנו נוסעים הביתה, ומצידי נרד באמצע הדרך ונחזור להורים שלי אם נראה שיש צורך. חנסוע באוטובוסים עם צירים, היגיון של יולדת...
בערב הצירים התגברו. עשינו כל מיני דברים מרגיעים ומשמחים כדי להעלו את רמת האוקסיטוצין. החלטנו לנסות לישון, לצבור כוח למה שלא יהיה. אחרי שעה נראלי כבר השתגעתע מהשכיבה במיטה, ככה הצירים כאבו לי הרבה יותר. מפה לשם, בילינו לילה שלם, בעלי ואני, בסלון של ההורים שלי, עושים תרגילים כדי להקל על הכאב. הצירים מצטופפים לכל 5 דקות במשך שעה, ואנחנו חושבים שהנה- כבר נוסעים! אבל שוב הם מתרווחים. אוי טאטע...
בבוקר אנחנו מתלבטים מה לעשות ומחליטים לנסוע לבי"ח. מחכים לשעה שלא יהיו בה פקקים כי אני לא יודעת איך אשרוד נסיעה ארוכה שאני חייבת לשבת בה. הגענו לבי"ח בשעה 10, ופתאום הצירים שוב מתרווחים. בכל זאת נכנסתי מיד לחדר לידה. פתיחה 4. מעולה. בינתיים אני בסדר, כל ציר עושה תרגילים להפחתת הכאב. הצירים גם מתחזקים וזה סימן טוב מבחינתי. אחרי 3 שעות בערך בודקים שוב פתיחה- 4.5. מה?! זה הכל?! והדבר הכי נורא- הבדיקת פתיחה. זה כאב לי בטירוף. ברמה שכל ה3 שעות צירים לא כאבו לי ככה. ושום דבר לא מתקדם, ורוצים לעשות לי סטריפינג (אני ממש לא מסכימה, לא אירי שהבדיקת פתיחה כ"כ כאבה לי) ולתת לי פיטוצין. אני מחליטה לקחת אפידורל, למרות שזה ממש לא מה שתכננתי, רק כדי להצליח לנוח קצת לפני הלידה ולהכניס משהו לפה. המיילדת ממליצה לי קודם להיכנס להתקלח. אני עושה את זה, ושם הכל הרבה יותר כואב, אני ממש מרגישה חסרת אונים. אני יוצאת מהמקלחת ומחברים אותי לנוזלים. זה לוקח יותר משעה ואני כבר ממש משתגעת. בשכיבה כל ציר הרבה יותר כואב לי. אני נמצאת באטרף ממש, גם כל תזוזה של העובר כואבת לי כמו ציר. וכמובן- יש עכשיו ניתוח חירום אז יקח זמן למרדים להגיע. בסוף הוא הגיע.. לקראת 5 אחר צהריים אני כבר עם אפידורל והכל מתחיל להירגע. אני מצליחה לאכול משהו, כל מיני אנשים טובים מביאים לנו לא מעט אוכל. מכבים את האורות בחדר ואני הולכת לישון. מצליחה להירדם לאיזה שעה וחצי-שעתיים, שבהם אני מתעוררת מדי פעם מהצפצופים שמסביבי (מתברר שהקטנה הייתה במצוקה). אחרי שעתיים אני קמה ולא יודעת איך אעבור את כל הלילה, ממש משעמם לי. מדי פעם יש שוב מצוקה עוברית והמיילדת אומרת שאם זה ממשיך ככה הולכים לניתוח. לי כבר לא אכפת, העיקר שתצא כבר... ב9 בערב אני מרגישה לחץ, בודקים פתיחה- 9.5!!! איזה אושר. אמא שלי בדיוק לא הייתה בחדר אז התקשרתי לבשר לה... היא חזרה והשמחה רבה. בינתיים המצוקה העוברית נמשכת והרופאה אומרת לי לשכב על הצד. ממש לא נוח לי. אני מרגישה לחץ מאוד גדול. ב10 בערך אני מתחילה ללחוץ. לא כואב לי, אבל פשוט לא נוח בכלל. באיזשהו שלב המיילדת אומרת לי "זה לא יהיה עוד הרבה זמן". שאלתי אותה "מה זה לא הרבה זמן?", אז היא עונה לי "20 דקות-חצי שעה". מה?! זה לא נחשב הרבה זמן?! כבר השתגעתי... כ"כ חיכיתי לרגע הזה שהמיילדת תגיד לי "עכשיו לא ללחוץ", אני כבר מרגישה מבחוץ את הראש. ב23:15 המשפט ההוא מגיע... ואני מרגישה (למרות האפידורל) את הגוף של הבת שלי יוצא ממני. תחושה מצמררת ונפלאה כאחד. כולם סביבי בוכים מהתרגשות. הקטנה נולדה ממש קטנה... לוקח מלא זמן עד שמעבירים אותי למחלקת יולדות, אבל בסוף זה קורה.
וזהו, מאז קרו כבר כ"כ הרבה דברים... אבל זה באמת מרפא לכתוב את כל הסיפור הזה.
מי שהגיעה עד לכאן- שאפו! ותודה
כמו סיפור מתחשלומצ'
קראתי בנשימה עצורה 
ואיזה יופי שבסוף ילדת בלידה רגילה! 
מהממת! מרגש21
גיבורה! כמה שעות של צירים, ציפיה ואכזבות עברתמק"ר
נהנתי מאוד לקרוא
וואו! מרגש!רק שאלה ליאחרונה
מה אתן הייתח עושות במקומי?מצפה להריון
עובדת כבר 8 חודשים עם מישהי ואנחנו פשוט לא מסתדרות!! אם אעיר לה על משהו היא מיד מתנפלת עליי עד כדי אמירות לא נעימות ואני שותקת, המנהלת יודעת מזה וחוץ מלדבר איתה לא עושה כלום, לי כבר נמאס, השבוע אחרי עוד ריב איתה פשוט החלטתי לקחת ימי מחלה ושתחפש אותי בסיבוב, לי פשוט נמאס שלא מגלים רגישות ואמפתיה כלפיי. מה אתן הייתן עושות במצב כזה?
לא נתת מספיק פרטים, קשה לדעתיפית8אחרונה
אולי תתני דוגמאות שיהיה יותר ברור מי נגד מי למה וכמה
חיבת מילות עידוד 
אנונימית 1994
שבוע 15 הריון ראשון...
היום נגשתי לטסט מעשי בפעם המי סופר כמה .. בעלי לוחץ עליי לגשת כל פעם מחדש ולהוציא את הרישיון כשאי שלא אהיה תלויה באף אחד ובעזרת ה שאכל להתנייד עצמאית אחרי הלידה.
הייתי הנבחנת השנייה שלפני היה תלמיד שנבלם 3 פעמים, הפעם לשם שינוי טסט שלי עבר טוב וחלק הטסטר לא נגע לי בהגה ולא בלם אותי רק הייתה פנייה שמאלה שהוא בקש ממני לפנות מאוחר מידי כי הטבלאט שלו נתקע והוא בקש סליחה והמשכנו.
סיימתי את הטסט עם הרגשה מעולה מאוד, ואפילו המורה הבין שהלך לי טוב הוא מיהר לתלמיד השני שהתבאס נורא מהבלימה... הייתי אמורה לקבל כבר תשובות מהמורה, הוא התקשר אלי לפני שעה ואומר לי אני חושב שלא עברת כי התלמיד השני הוסיף ואמר שהטסטר כן בלם ונגע לך בהגה, שהנהיגה שלך לא הייתה משהו בכלל אז אני לא יודע מה לומר רק תצטרכי לחכות לתשובות מאוחר יותר ..
כל האוויר והמצב רוח ירדו לי.. מחר יש לי בדיקה נוספת אצל הרופאה נשים והיא שוקולת לתת לי כבר המון זמן שמירת הריון בגלל אנמיה שיש לי אבל אני כל פעם דוחה אותה כי בעלי והמשפחה אומרים שיהיה לי מאוד קשה לשבת כל היום בבית שאין לי את היכולת להתנייד אנחנו גרים ביחידת דיור מרתף במושב ובאמת מדכא לשבת לבד פה כל היום... עניין האוטובוסים מפחיד אותי לאחרונה כמ יש אינספור מקרים של חצבת וזה נסיעה ארוכה לעיר..
מרגישה שלא יהיה לי רישיון בחיים.. בקשתי מבעלי שזאת הפעם האחרונה שאני מנסה ולהבא שיניח לי לנפשי כי אני לא בנויה לזה אני רק יושבת עם עצמי מאוכזבת ומתמרמרת עליי חיי
היום נגשתי לטסט מעשי בפעם המי סופר כמה .. בעלי לוחץ עליי לגשת כל פעם מחדש ולהוציא את הרישיון כשאי שלא אהיה תלויה באף אחד ובעזרת ה שאכל להתנייד עצמאית אחרי הלידה.
הייתי הנבחנת השנייה שלפני היה תלמיד שנבלם 3 פעמים, הפעם לשם שינוי טסט שלי עבר טוב וחלק הטסטר לא נגע לי בהגה ולא בלם אותי רק הייתה פנייה שמאלה שהוא בקש ממני לפנות מאוחר מידי כי הטבלאט שלו נתקע והוא בקש סליחה והמשכנו.
סיימתי את הטסט עם הרגשה מעולה מאוד, ואפילו המורה הבין שהלך לי טוב הוא מיהר לתלמיד השני שהתבאס נורא מהבלימה... הייתי אמורה לקבל כבר תשובות מהמורה, הוא התקשר אלי לפני שעה ואומר לי אני חושב שלא עברת כי התלמיד השני הוסיף ואמר שהטסטר כן בלם ונגע לך בהגה, שהנהיגה שלך לא הייתה משהו בכלל אז אני לא יודע מה לומר רק תצטרכי לחכות לתשובות מאוחר יותר ..
כל האוויר והמצב רוח ירדו לי.. מחר יש לי בדיקה נוספת אצל הרופאה נשים והיא שוקולת לתת לי כבר המון זמן שמירת הריון בגלל אנמיה שיש לי אבל אני כל פעם דוחה אותה כי בעלי והמשפחה אומרים שיהיה לי מאוד קשה לשבת כל היום בבית שאין לי את היכולת להתנייד אנחנו גרים ביחידת דיור מרתף במושב ובאמת מדכא לשבת לבד פה כל היום... עניין האוטובוסים מפחיד אותי לאחרונה כמ יש אינספור מקרים של חצבת וזה נסיעה ארוכה לעיר..
מרגישה שלא יהיה לי רישיון בחיים.. בקשתי מבעלי שזאת הפעם האחרונה שאני מנסה ולהבא שיניח לי לנפשי כי אני לא בנויה לזה אני רק יושבת עם עצמי מאוכזבת ומתמרמרת עליי חיי
קודם כל חיבוק גדול!מק"ר
נשמע מגעיל התלמיד השני, אני בכל הטסטים שלי תמיד ניסתי לפרגן ולעודד את התלמיד השני, בטח שלא לספר מה לא היה טוב..
תנסי להתלות בהרגשה הטובה שלך, שכן היתה לך אחרי הטסט, ואם הרגשת גם משוב טוב מהטסטר אז בכלל.
ועד שאין תשובה סופית - תקווי לטוב, יש אחוזים גבוהים שכן עברת!
היום אחרי ההפרטה התשובה צריכה להגיע לך עוד היום, לדעתי אחרי 3 שעות מהטסט.
באמת מבאס הסיטואציה שאת נמצאת בה, ובכלל עד שלא עוברים טסט זה נראה כזה הר שלא ניתן לעבור אותו, אבל ביום שעוברים יש כזאת הקלה... אני מחלת לך מכל הלב שבעז"ה היום תתבשרי שעברת, ואל תשכחי לבוא לעדכן
עברתי טסט חמישי.ארזי
זוכרת את תקופת הטסטים היטב זה היה סיוט!!! חזקי ואמצי, המטרה שווה את הדרך המבאסת
היום בטסטים החדשים הכל מתועד, לא?+mp8
וגם אפשר לערער...
אל תתייאשי, ואל תתייחסי לדברי התלמיד השני, הרי לא הוא קובע...
אל תתייאשי, ואל תתייחסי לדברי התלמיד השני, הרי לא הוא קובע...
בטח שיהיה לך רישיון!חילזון 123
אל תתבאסי בסוף את תצליחי
לדעתי לא כדאי לך לוותר עכשיו אחרי כל מה שלמדת
אני עברתי בטסט 9 בערך... אז מה? היום אני נוהגת ממש טוב לדעתי, ואוהבת את זה, והיה לי מאד קשה אם לא היה לי רישיון.
גם אם לא תנהגי הרבה בהמשך, לא כדאי לך לוותר על זה כרגע
אני גם מתניידת באוטובוסיםים...
ומישוב קטן כל יום
קשה אבל אפשרי גם בהריון וגם כשיכולה להיות בשמירה
שבוע 15 זה לפחות בהתחלה ואת לא גדולה מידי
בכל אופן, בלי לחץ, נשמע שהיה טסט טוב, אל תדאגי...
ויש לך עוד זמן, מקסימום תחזרי על הטסט
זה בהחלט אפשרי
תודה לכולן על המילים והעידוד לצערי נכשלתי אנונימית 1994
אוימק"ר
אין כמוני מבינה את ההרגשה שלך עכשיו. קחי את היום להתבאס, ויאללה לא לוותר, פעם הבאה זה שלך בעז"ה!
כתבו לך על מה נכשלת? את מסכימה עם זה?
אווף!! איזה באסה!!חדשה ישנה
ממש מבינה את ההרגשה 😕
חיבוק עידוד!!
חיבוק עידוד!!
אויש, אל ייאוש! תמשיכי לנסות!אורוש3
מתואמת
אם מותר לומר בעדינות - הבעיה העיקרית היא שלוחצים עלייך לעשות רישיון... בסופו של דבר אלה החיים שלך! ואת זו שצריכה להחליט כמה דחוף לך להיות עצמאית ולדעת לנהוג.
מה גם שלדעתי - היריון, ועוד עם אנמיה שמצריכה אולי שמירה, זה ממש לא הזמן המתאים ללמוד נהיגה ולעשות טסטים...
אישית הייתי אומרת לך לחכות עם זה עד אחרי הלידה, ועד שתתאוששי מהלידה, ואז לבחון עם עצמך אם את באמת מעוניינת לנהוג בעצמך, ואם יש לך את היכולת (הנפשית בעיקר) לעבור טסטים.
ומבעלך ומכל השאר תבקשי בתקיפות עדינה שירפו ממך, כי לחץ לא יעזור לך להחליט בחירה מושכלת...
(מבהירה: לי אישית גם אין רישיון, מבחירה. נהיגה מפחידה אותי אז החלטתי לא ללמוד לנהוג. ומסתדרת מצוין לרוב... מדי פעם בעלי או חמותי בעיקר מנסים לשכנע אותי ללמוד נהיגה, אבל אני מסבירה להם את יכולותיי והם מקבלים. אולי יבוא יום ומשהו ישתנה... אבל בינתיים אני מחזיקה מעמד)
מה גם שלדעתי - היריון, ועוד עם אנמיה שמצריכה אולי שמירה, זה ממש לא הזמן המתאים ללמוד נהיגה ולעשות טסטים...
אישית הייתי אומרת לך לחכות עם זה עד אחרי הלידה, ועד שתתאוששי מהלידה, ואז לבחון עם עצמך אם את באמת מעוניינת לנהוג בעצמך, ואם יש לך את היכולת (הנפשית בעיקר) לעבור טסטים.
ומבעלך ומכל השאר תבקשי בתקיפות עדינה שירפו ממך, כי לחץ לא יעזור לך להחליט בחירה מושכלת...
(מבהירה: לי אישית גם אין רישיון, מבחירה. נהיגה מפחידה אותי אז החלטתי לא ללמוד לנהוג. ומסתדרת מצוין לרוב... מדי פעם בעלי או חמותי בעיקר מנסים לשכנע אותי ללמוד נהיגה, אבל אני מסבירה להם את יכולותיי והם מקבלים. אולי יבוא יום ומשהו ישתנה... אבל בינתיים אני מחזיקה מעמד
)יותר מהכל אני רוצה רישיון בשביל עצמי...אנונימית 1994
את האמת שאני רוצה את הרישיון הזה גם בשביל עצמי.. יותר מהכל בשביל עצמי. כל פעם שאני צריכה להתנייד אני צריכה לבקש שיאספו אותי ואז כל מי ״שעוזר״ לי עם זה תוקף אותי לכי תוציאי רישיון למה צריך לעשות את זה בשבילך שאת יכולה לעשות בעצמך, גם כואב לי שבעלי מחסיר מהעבודה בגללי ..
בעיקר שאני עומדת להיות אמא כן הייתי רוצה להתנייד עצמאית ממקום למקום בלי לבקש טובות ועזרה פשוט בארץ הכל נהיה קשה כל-כך 😭
בעיקר שאני עומדת להיות אמא כן הייתי רוצה להתנייד עצמאית ממקום למקום בלי לבקש טובות ועזרה פשוט בארץ הכל נהיה קשה כל-כך 😭
לא יודעת אם מעודד+mp8
אבל לפני 22 שנה עברתי בטסט חמישי, והיה נראה שזה כבר לא יקרה...
מאז הספקתי לחרוש את כל כבישי הארץ הלוך ושוב, ומי בכלל זוכר את מספר הטסט??
יום אחד זה יקרה... מבאס כרגע, אבל אחכ שוכחים...
מאז הספקתי לחרוש את כל כבישי הארץ הלוך ושוב, ומי בכלל זוכר את מספר הטסט??
יום אחד זה יקרה... מבאס כרגע, אבל אחכ שוכחים...
בעז"ה יהיה לך רשיוןיפית8
עד שלא עברתי לא ידעתי איזה איכות חיים זה לנהוג בעצמי
משהי רשמה לך פה שהיא עברה בטסט 9
והמורה שלי סיפרה לי על כמה שעברו אחרי כמויות של טסטים
בעז"ה גם את תעברי
איזה מספר טסט זה היה עכשיו?
אני עברתי שמיני!!!חסדי ה' 1
ואני אחלה נהגת ;) באמת. אל תתייאשי, בסוף זה יקרה בעז"ה. את לומדת הילוכים או אוטומט? תעשי מה שהכי קל לך
להיפך ככל שתזדרזי עכשיו יהיה יותר קל אחכהריון נוסף ב"ה
נצלי את הזמן עכשיו כשאת בלי תינוק עדיין. אחכ כל יציאה דורשת היערכות מיוחדת. אם תניקי אז שאיבות ומישהו שישמור. הראש שלך יהיה עסוק בתינוק שמחכה . בהכרח תאלצי להיעזר הרבה יותר.
שנית לא בכל מקום יש נגישות של תחבורה ציבורית ככ זמינה . במיוחד במקומות קטנים ומרוחקים כמו שתיארת. אז זה באמת יכול להקל עלייך.
דבר נוסף כשמגיעים הילדים הצרכים לנסיעות רק גדלים. יציאות לתורים של טיפת חלב. או סתם למרפאה.יציאה לקניות. הקפצה למסגרות. חוגים. ועוד ועוד...
כדאי לך מאד מאד כבר לתאם את התור החדש לטסט הבא ולסיים עם זה. זה מביא הקלה גדולה אחכ.
בוודאי לא להתייאש!!! לפרש את זה אחרת. אני עוד לא מצליחה כי אני עוד לא ממש מוכנה.
בטסט הבא אהיה מוכנה ואעבור. הכביש ככ מסוכן. ועדיף להתנסות הרבה לפני מאשר לסכן את עצמי ואת אחרים.
משתפת שאני התחלתי ללמוד נהיגה רק כשכבר היו לי שישה או שבעה ילדים. אז גם זה אפשרי. אבל נאלצתי לעשות הכל מההתחלה ועד הטסט בחודש אחד שבו בעלי היה בחופש ויכל לשמור על הילדים כולל לטפל בתינוק בן חודשיים שרק יונק.
הרצתי 4 שיעורים ביום . אחרי כל שניים שאאבתי חלב. והתאוששתי. וגמרתי עם זה .
אני יכולה לספר שההבדל בתלות היה משמעותי.
ויש לי יכולת לספק את צורכי המשפחה בלי לטרטר את בעלי יותר מידיי.
מוסיפה עוד משהו . עשיתי מראש ויתור על הילוכים ולמדתי רק אוטומט. זה הרבה יותר קל. באופן משמעותי. יש היום בשוק ככ הרבה רכבים על אוטומט בלבד . שזה ממש לא בעיה.
בהצלחה סעי בזהירות! אני בטוחה שבטסט הבא כבר תצליחי.
שנית לא בכל מקום יש נגישות של תחבורה ציבורית ככ זמינה . במיוחד במקומות קטנים ומרוחקים כמו שתיארת. אז זה באמת יכול להקל עלייך.
דבר נוסף כשמגיעים הילדים הצרכים לנסיעות רק גדלים. יציאות לתורים של טיפת חלב. או סתם למרפאה.יציאה לקניות. הקפצה למסגרות. חוגים. ועוד ועוד...
כדאי לך מאד מאד כבר לתאם את התור החדש לטסט הבא ולסיים עם זה. זה מביא הקלה גדולה אחכ.
בוודאי לא להתייאש!!! לפרש את זה אחרת. אני עוד לא מצליחה כי אני עוד לא ממש מוכנה.
בטסט הבא אהיה מוכנה ואעבור. הכביש ככ מסוכן. ועדיף להתנסות הרבה לפני מאשר לסכן את עצמי ואת אחרים.
משתפת שאני התחלתי ללמוד נהיגה רק כשכבר היו לי שישה או שבעה ילדים. אז גם זה אפשרי. אבל נאלצתי לעשות הכל מההתחלה ועד הטסט בחודש אחד שבו בעלי היה בחופש ויכל לשמור על הילדים כולל לטפל בתינוק בן חודשיים שרק יונק.
הרצתי 4 שיעורים ביום . אחרי כל שניים שאאבתי חלב. והתאוששתי. וגמרתי עם זה .
אני יכולה לספר שההבדל בתלות היה משמעותי.
ויש לי יכולת לספק את צורכי המשפחה בלי לטרטר את בעלי יותר מידיי.
מוסיפה עוד משהו . עשיתי מראש ויתור על הילוכים ולמדתי רק אוטומט. זה הרבה יותר קל. באופן משמעותי. יש היום בשוק ככ הרבה רכבים על אוטומט בלבד . שזה ממש לא בעיה.
בהצלחה סעי בזהירות! אני בטוחה שבטסט הבא כבר תצליחי.
מה שהעלה לי את הבטחון היה מצחיקיפית8
שגיליתי שהמורה שלי בעצמה עברה בטסט ממש מתקדם (לא זוכרת בדיוק כמה)
כי לפי רמת הבטחון העצמי שלה היה אפשר לחשוב שהיא עברה בטסט ראשון, אז זהו שממש ממש לא...
אז אמרתי לעצמי - אם היא עברה בסוף ונוהגת חבל על הזמן, אז בעז"ה גם אני אעבור בסוף. לקח זמן אבל בסוף עברתי
רוצה לחזק אותך שלא תתייאשי, חבל, עברת כבר כל כך הרבה - עשית את כל השיעורים והכל, חבל להשבר לפני הסוף.
תאספי את עצמך ותנסי שוב ותתפללי לה' שבפעם הבאה תצליחי.
אם מעודד אותךשלולית
גיסתי עברה טסט שישי שבוע וחצי לפני הלידה
מבינה אותך ממששני~~
אני נוסעת בערך 6 שעות הלוך ושוב לעבודה, וברכב זה היה מצטמצם לפחות משעה, מקווה שתצליחי לעבור טסט בקרוב בעזרת השם
תעברי טסט בעז"ה בקרוב ממש! חיבוקאדיבות
אמןןןשני~~אחרונה
מחפשת המלצות פיזיו' של רצפת האגןשלומצ'
רצוי בלאומית באזור המרכז (מאריאל ועד תל אביב)
אפשר גם מישהי שמקבלת פרטי.
אבל שתהיה תותחית ומעולה בתחומה.
אני צריכה לטפל בכמה דברים שעלולים להתנגש זה בזה, צריכה מישהי שממש יודעת מה היא עושה...
(ואיזה כיף שסוף סוף אני מתפנה לטפל בעצמי ולא רק בקטנטנות!)
הבנתי שיש באריאל בקופה מישי טובה.. לא מנסיון..בעזרת ה
אחפש. תודה!שלומצ'אחרונה
מישהי שהתקינה התקן אצל דר' ברעם?מישהי פעם
אשמח לשמוע איך הוא..
בהתקן בלרין בפרט.. אך גם להתקן הרגיל..
בהתקן בלרין בפרט.. אך גם להתקן הרגיל..
התקנתי בלריןרעות1
דר ברעם מאוד נעים ועדין, הסביר לי מה הוא עושה והראה גם באולטרסאונד תוך כדי.
מחזורים ראשונים אחרי ההתקנה היו סיוט, הם גם היו מחזורים ראשונים אחרי הפסקה של גלולות מאחרי הלידה . אחר כך נרגע אבל היה יותר כבד ממה שהיה לפני ההריון והלידה.
כשהוצאתי הרופאה (לא הוצאתי אצל ברעם) אמרה שההתקן ישב נמוך מדי ולכן כנראה היו דימומים די חזקים למרות שתיאורטית לא אמור להיות.
מחזורים ראשונים אחרי ההתקנה היו סיוט, הם גם היו מחזורים ראשונים אחרי הפסקה של גלולות מאחרי הלידה . אחר כך נרגע אבל היה יותר כבד ממה שהיה לפני ההריון והלידה.
כשהוצאתי הרופאה (לא הוצאתי אצל ברעם) אמרה שההתקן ישב נמוך מדי ולכן כנראה היו דימומים די חזקים למרות שתיאורטית לא אמור להיות.
תודה..מישהי פעם
כמה זמן היית עם ההתקן?
בערך שנה. זה היה התכנון מראשרעות1
בערך אחרי חצי שנה הוא יצא לבד והכנסתי אותו שוב (כמובן שהתקן אחר אבל גם בלרין)
עוד פעם 1000 שח?מישהי פעם
יש על זה ביטוח או משהו?
חינם, גם הביקורת חינםרעות1
מה שכן, הוא אמר שאם יצא עוד פעם הוא לא יכניס שוב...
זה נקרא התקןלמה לא123
כמעט ללא דימומים,הרבה דתיות עושות אותו. ואני קוראת על הרבה שמדממות איתו
אני התקנתיאשחיה
אותו אצל דר שוקרון. עשה חי מחזורים ארוכים קצת יותר וקצת כתמים בין לבין. הוא נפל החוצה אחרי 10 חודשים
התקנתי בלרין אצל דר ברעםממצולות
היתי ממש מרוצה,
לא כאבה לי ההתקנה בכלל,
האריך לי ביום את הדימום אבל לא היו שום כתמים בין לבין..
לא כאבה לי ההתקנה בכלל,
האריך לי ביום את הדימום אבל לא היו שום כתמים בין לבין..
אני התקנתיאיזה יום שמח
היו לי כתמים איתו לפני הווסת, די מבאס
והוא זז ונכנסתי להריון
לא היתי בביקורת אחרי חודשיים, אולי קשור
הכנסתי אותו בחנוכה בשבועות היתי בשבוע 5 בערך
איך ידעת שהוא זז? , מרגישים?אני בריבוע
לא הרגשתי רק זו הסיבה שנכנסתי להריון איזה יום שמח
מאמינה שאם היית מגיעה לביקורת אחרי חודשייםהריון ולידה
אז יש סיכוי שהיה אפשר לגלות שהוא זז ולסדר אותו.
לא סתם עושים את הביקורת הזו..
אלא אם כן זה סבבה לך שמקסימום תיכנסי להריון איתו ביחד..
לא סתם עושים את הביקורת הזו..
אלא אם כן זה סבבה לך שמקסימום תיכנסי להריון איתו ביחד..
רק שאחרי חודשיים עדיין קיבלתי מחזור מסודראיזה יום שמח
משמע שזה זז אח"כ
זה לא מחייב... לא חייבים להיכנס להריוןפרח חדשאחרונה
מיד כשיש מחזור
אני, בלריןאורוש3
הוא היה עדין ומתחשב מאוד (והיה קצת מסובך אחרי הקיסרי..). חיזק לי קצת את המחזור והיו לפעמים הכתמות יומיים קודם שזה היה מבאס. חוץ מזה, בסדר גמור
כבר מכמה רופאי ורופאות נשים שמעתי שנופל הרבהתחיה דולה
יש שמועה שהוא יותר טוב, אבל...לעניין0
אני כל הזמן רואה עליו דיווחים שליליים
של מחזורים ראשונים קשים מאוד
הכתמות בין וסתיות
נופל
הריון
אז נכון שגם בהתקנים אחרים זה עלול לקרות, הרושם שלי שזה קורה פחות אבל לא עשיתי מחקר.
מה שכן, התקן נחושת רגיל עולה פחות ואפשר להתקין אצל כל רופא (וגם לבוא לביקורת)
כשאני שמתי התקן לפני יותר משנה, בעקרון תכננתי ללכת על הבלרין כדי להמנע מדימומים, ושאלתי במכון פועה והמליצו לי על התקן רגיל כי הם כבר לא בטוחים שיש הבדל.
שווה להתקשר אליהם לשאול, יש להם ניסיון ופרספקטיבה...
של מחזורים ראשונים קשים מאוד
הכתמות בין וסתיות
נופל
הריון
אז נכון שגם בהתקנים אחרים זה עלול לקרות, הרושם שלי שזה קורה פחות אבל לא עשיתי מחקר.
מה שכן, התקן נחושת רגיל עולה פחות ואפשר להתקין אצל כל רופא (וגם לבוא לביקורת)
כשאני שמתי התקן לפני יותר משנה, בעקרון תכננתי ללכת על הבלרין כדי להמנע מדימומים, ושאלתי במכון פועה והמליצו לי על התקן רגיל כי הם כבר לא בטוחים שיש הבדל.
שווה להתקשר אליהם לשאול, יש להם ניסיון ופרספקטיבה...
אני שמתי גניפיקסלמה לא123
מאוד מרוצה
תודהדורשת קרבתך
הוא לא טוב לי..
מישהי יכולנ להסביר לי מה היתרון שלו על ההתקנים הרגילים?עובדת השם
אולטרסאונד בטןשלומצ'
מישהי נשלחה לאולטרסאונד בטן לתינוק? לא אמרו לי גיל מסויים שבו צריך לעשות, כרגע היא בת 3 שבועות. מניחה שנעשה בקרוב כדי לשלול בעיה מסויימת.
אשמח לשמוע איך היה.
בנוסף, על ההפניה כתוב להיות בצום 6 שעות לפני הבדיקה. מדובר בילדה עם לוח זמנים שוויצרי מבחינת אוכל (היא תתעלף מבכי עוד לפני השעה החמישית של הצום...). איך עושים את זה?? 
6 שעות צום לילדה בת 3 שבועות
עלה למעלה
וואולמה לא123
אם חייבים עושים מוקדם בבוקר
תשאלי שם שוב. תצייני שמדובר בתינוקת בת 3 שבועות.לב אמיץ
תשאלי את מי שהפנה אותךיפית8
צריך צום מאוכל לא מנוזלים עד כמה שזכור לי (מה שאמרו לי)ת.מ.
וחלב אם לרוב נחשב בנוזלים. (לא יודעת אם תמל גם)
תבררי עם המכון שבו תעשו מה בדיוק צריך. (ואגב בגיל הזה היא גם לא אמורה לחכות בתור)
באחד ההריונות כשהייתי צריכה כזה אולטרסאונד קבעו לי מוקדם בבוקר ואמרו לי שיכניסו אותי כמה שיותר מהר בגלל שהצום קשה יותר בהריון.
תבררי עם המכון שבו תעשו מה בדיוק צריך. (ואגב בגיל הזה היא גם לא אמורה לחכות בתור)
באחד ההריונות כשהייתי צריכה כזה אולטרסאונד קבעו לי מוקדם בבוקר ואמרו לי שיכניסו אותי כמה שיותר מהר בגלל שהצום קשה יותר בהריון.
תודה לכולןשלומצ'
אבדוק עם הרופא שהפנה עד כמה זה דחוף. הוא אמר שיש איזה ממצא שיכול אולי להצביע על בעיה כלשהיא ושסביר להניח שהכל בסדר היות ולא ראו שום דבר בסקירת מערכות.
ממש לא נירא לי הגיוני שילדה בת שלושה שבועות תצום שש שעות..אורי$
תבררי איתם...
אנחנו עשינו אבל לא בגיל כזה, 8 חודשיםבנימינה
והיה צריך צום והיה בהחלט קשה במיוחד שהוא עדיין ינק ואני הייתי איתו
מניסיון צום של משהו אחראמאשוני
הבת שלי עברה ניתוח אמנם בגיל גדול יותר אבל גם יכול לעזור...
אז כמו שאמרו מוקדם בבוקר הכי מוקדם שאפשר
ולברר ולחקור מה הדין אם היא יונקת חלב אם.
לי אמרו צום 6 שעות לפני אבל הנקה מותר עד 4 שעות אחרי
אז תבררי. חלב אם מתעכל טוב יותר.
מה שבכל זאת עוזר זה מוצץ, מנשא, נסיעה באוטו
זה קשה נפשית אבל אין ברירה זה לטובתה.
תרגישו טוב ובשורות טובות!!
אז כמו שאמרו מוקדם בבוקר הכי מוקדם שאפשר
ולברר ולחקור מה הדין אם היא יונקת חלב אם.
לי אמרו צום 6 שעות לפני אבל הנקה מותר עד 4 שעות אחרי
אז תבררי. חלב אם מתעכל טוב יותר.
מה שבכל זאת עוזר זה מוצץ, מנשא, נסיעה באוטו
זה קשה נפשית אבל אין ברירה זה לטובתה.
תרגישו טוב ובשורות טובות!!
תבררי אם מותר גליצרין...שמחה
כשהבן שלי היה בטיפול נמרץ בגיל חודשיים, היה אסור לי להניק אותו, וכשהוא בכה שמו לו גליצרין על השפתיים.
זה מתוק וזה מרגיע
זה מתוק וזה מרגיע
חזרתי לעדכןשלומצ'
סוף סוף הצלחתי לקבוע תור לאולטרסאונד ובמכון שבו תהיה הבדיקה אמרו לי שבשום פנים ואופן אין צורך בצום לתינוקת. ההנחיה שכתובה על טופס ה 17 שקיבלתי בקופת החולים היא הנחיה גורפת שכתובה תמיד, אך לא מתייחסת לכולם. נודניקים. סתם הלחיצו אותי 
יפה מצדך שחזרת לעדכן יפית8
וב"ה שלא צריך צום.
בהצלחה!!
בשמחה אולי המידע הזה ישמש אחרות בעתיד (שלא תצטרכו)שלומצ'
מסקנה לכולנו בעתיד - תמיד כדאי לשאול!אמא לא מקצועית
אם משהו במצב או בהנחיה הרפואית נראה בעייתי / לא הגיוני , תמיד כדאי לברר ולשאול עוד פעם רופא, ולא להסתמך רק על מה שכתוב או מה שאמרו לך בהתחלה.
כל הכבוד לך ששאלת. לי לפעמים יש נטיה להיות ילדה טובה מידי, ללכת לפי ההנחיות גם אם מרגישה לא טוב ולא לפנות שוב גם אם אני סובלת. וזה חלילה יכול לגרום לטעויות ולנזק.
רפואה שלמה
מבינה לליבךשלומצ'אחרונה
אני הכי ילדה טובה שיש. אם כתוב, אז כתוב. למה לשאול שוב. סומכת על מה שאומרים לי ונוטה לא לפקפק בשום דבר
והפעם שאלתי. וטוב שכך.
צריכה לאמץ את זה לחיים.
לנו אמרורסיס אמונה
שאצל יונקת מספיק 3 שעות..
היא על תמ"לשלומצ'
אמרו לי שאין צורך בשום צום בכלל. חסכו לי בלאגן
שעות הריוןשוקולדד ציפס
אני עובדת שעות גמישות, ז"א שאני מחליטה באיזה שעות לעבוד.
אני יכולה גם תאורטית להחליט כמה ימים בשבוע אני עובדת, גמיש גמיש גמיש.
מגיעות לי שעות הריון על בדיקות?
(אין לי ענין לא לנצל את זה. אין לי לחץ בעבודה, זה לא מפיל כלום על אף אחד ולא יפריע לאיש
ורק אני ארוויח מזה עוד שעה לישון באיזה בוקר)
על פי החוקפעם ראשונה
הזכאות היא לפי חלקיות משרה.
כשלמשרה מלאה מגיע 40 שעות.
טעותאפשר שאלה?
זה בדיוק העניין של שעות הריוןמק"ר
שלא תצטרכי להשלים שעות אחכ או להפסיד כסף כי לא השלמת.
זה מועד לשימוש בשעות העבודה המקובלות שלך, לא צריך לחשוב יותר מדי
זה מועד לשימוש בשעות העבודה המקובלות שלך, לא צריך לחשוב יותר מדי
אין לי שעות עבודה מקובלות!שוקולדד ציפס
זה השאלה שלי...
את עובדת לפי שעותים...
זו לא משרה מלאה או אפילו חצי משרה, אם הבנתי נכון.
תשאלי בכוח אדם אצלך
לא נשמע לי שאת זכאית
תשאלי בכוח אדם אצלך
לא נשמע לי שאת זכאית
אני עובדת 70% משרהשוקולדד ציפס
זה לא לפי שעות אלא תשלום גלובלי.
הענין היחיד הוא שאין לי בחוזה שעות עבודה
אלא 'שעות גמישות' אני מחליטה מה מתי.
(בחגים אני מקבלת לפי החלק היחסי בחודש- כאילו עבדתי 6 שעות)
אז יש מצב, תבדקי בכוח אדםים...
למה???????????פעם ראשונה
החוק השתנה עכשיו בפברואר.
אפשר לנצל"ש?נחש משקפיים
על כמה שבועות עומדת היום חופשת לידה בתשלום?
15 או 16?
באתר של ביטוח לאומי לא כתוב ככהנחש משקפיים
אכן. זו שמועה בלבד.+mp8
באתר של ביטוח לאומי כתוב15 שבועות.
16 למי שילדה ב2019רסיס אמונה
יש כאן משהי שילדה בחודשיים וחצי האחרונים וקיבלה 16 שבועות??יפית8
15פעם ראשונה
מידיעה!
היתה הצעת חוק ל 16 והיא לא עברה
ביאסת! זה בטוח? מתי ילדת?יפית8
בטוחפעם ראשונהאחרונה
לא ילדתי אבל אני חשבת שכר ומבינה בזה
כאבי שרירים בבטן התחתונה..הריון ראשוןן
בעיקר כשאני מתכופפת..
יש מה ללכת לבדוק?
שבוע 18
יש מה ללכת לבדוק?
שבוע 18
מה רמת הכאב?בעזרת ה
אולי התרחבות הרחם
לא נורא.. תודההריון ראשוןןאחרונה
מאיזה שבוע מומלץ לשתות תה פטל?שובבית
36בשורות משמחות
כוס ביום
38 שתי כוסות ביום
39 3 כוסות ביום
38 שתי כוסות ביום
39 3 כוסות ביום
מה זה עושה?הנורמלית האחרונה
צירים טוביםבשורות משמחות
בזמן הלידה
יש בעיה עם תה פטל בפסח?רק שאלהה
לא חושבת זה צמחבשורות משמחותאחרונה
וקונים בבית טבע, לא סביר שעובר ליד חמץ בזמן האריזה
אלכוהול והריוןשחקנית חדשה
היי כולן,
אנחנו בניסיונות להיכנס להיריון ראשון, ולקראת פורים עלתה לי השאלה אם מותר לי לשתות אלכוהול אם אני לא בטוחה אם אני בהריון או לא. המחזור הקרוב אמור להיות בערך שבוע אחרי פורים. ככה שאין לי דרך לדעת עכשיו..
מותר לי לשתות או לא? (ואני לא מדברת על יין, אלא על משקאות אלכוהולים יותר..)
אם את אכן בע"ה בהריוןהצללפוני
אז את ממש ממש בהתחלה, כלומר בשלב הכי רגיש שנבנים האיברים והמערכות המרכזיות. אני הייתי נזהרת.
אפילו טיפה זה לא טובים...
וגם השלב שבו עדין לא יודעים אם יש הריון הוא לא טוב.
אני שתיתי כי לא ידעתי ואפילו הייתי בטוחה שאני לא בהריון. אבל אם את חושבת שיש סיכוי עדיף שלא לקחת סיכון בזה.
זה עובר את השילייה ומשפיע על המוח של העובר..
אני שתיתי כי לא ידעתי ואפילו הייתי בטוחה שאני לא בהריון. אבל אם את חושבת שיש סיכוי עדיף שלא לקחת סיכון בזה.
זה עובר את השילייה ומשפיע על המוח של העובר..
שבוע לפני מחזור זה זמן של תחילת השתרשותעזות דקדושה
אין שליה עדין אבל זה בטח לא צנוע וגם אם את רוצה הריון אז זו השתדלות שקל ושווה לעשות (לותר על אלכוהול)
בשורות טובות פורים שמח
בשורות טובות פורים שמח
לא מומלץארזי
אם את בספק הריון ההנחיות הן להתנהג כאילו את בהריון. יש כמה הנחיות שנראה לי אפשר להקל בהן ראש (לא לאכול נבטים לדוגמה...) אבל אלכהול הוכח כמזיק לעובר ולא ברור בדיוק באיזו כמות ובאיזה שלב, וזה לחלוטין לא סיכון ששווה לקחת)
הבנתי..שחקנית חדשה
תודה רבה על כל התגובות!
אז ממה עוד עדיף להימנע בשלב של ספק היריון?
אז ממה עוד עדיף להימנע בשלב של ספק היריון?
עישון, סמים ואלכוהול בעיקרמהמרחקים
ותרופות- חלק גדול אסור או צריך להתייעץ עם רופאארזי
ויש רשימה שלמה של דברים לא מומלצים כי עלולים להיות בהם חיידקים שלא כדאי להדבק בהם בהריון
גם עישון פאסיבי מזיק מאוד! חשוב להימנע!הריון ולידה2אחרונה
שק הריוןחלום יתגשם
אני בלחץ היום היה לי אולטרסאונד אני בשבוע שישי עם עובר עם דופק ..העובר הוא תקין. אך הבעיה היא בשק ההריון הוא קטן מאוד כמעט כמו שבוע רביעי.. מי עברה אותו מצב ..והמשיך ההריון והיה תקין??? אני בלחץ ופחד רב מהבוקר
מה אמרה על זה הטכנאית?שמיכת צמר 1990
הפנתה לרופאה מייד או שהייתה רגועה?
אם זה משהו ממש חריג הם מפנןת מייד לרופא
בדר"כ
אם זה משהו ממש חריג הם מפנןת מייד לרופא
בדר"כ
כןחלום יתגשם
היא הייתה רגועה ובקשה אולטרסאונד אחרי שבוע...אבל גם אמרה לי אם ירד דם והפרשות ישר למיון.. אז הבנתי שיש סיכוי גדול להפלה ..
היי אם יש עובר עם דופק כנראה יהיה בסדר!הבת של המלך
המכשירי אולטרסאונד לא מדוייקים ב100%
בכלל ברוב הפעמים בשבוע 6 עדיין לא רואים דופק
לדעתי את יכולה להיות ממש רגועה
היא אמרה לך על הדימום כנראה בגלל שראתה שנלחצת
אל תדאגי
ה' איתך
מבינה את החשש
תשמחי שראית דופק
ותעדכני אותנו בקרוב בבשורות טובות
חיבוק!!
בכלל ברוב הפעמים בשבוע 6 עדיין לא רואים דופק
לדעתי את יכולה להיות ממש רגועה
היא אמרה לך על הדימום כנראה בגלל שראתה שנלחצת
אל תדאגי
ה' איתך
מבינה את החשש
תשמחי שראית דופק
ותעדכני אותנו בקרוב בבשורות טובות
חיבוק!!
^^^^ העיקר שיש עובר עם דופק.שמיכת צמר 1990
זה יפה לשבוע 6.
המשך הריון תקין ורגוע בע"ה!
תודהחלום יתגשם
תודה רבה ..הרגעת אותי .. אני אעדכן אותכם בקרוב
תודהחלום יתגשם
אני מקווה ..באמת הרגעתם אותי ..אני מקווה שיהיה בסדר ..אעדכן אותכן
אולי זה ביוץ מאוחר?אמא וגם
הרבה תפילות ומקווה שיהיו בשורות טובות בשבוע הבא....
תודה רבה ..אמןחלום יתגשם
עדיין בשבוע 4למה לא123אחרונה
לא רואים דופק
כדורי פרימולט מצריכים מרשם רופא?רק שאלה לי
ויש דרך אחרת לדחות את המחזור?
כן צריך מרשם אבל בקופהאני זה א
שלי אפילו רופא משפחה הביא לי מרשם באפליקציה אפילו לא הלכתי
איזה קופה את?רק שאלה לי
כן.מוריה
תתייעצי עם הרופא המטפל.
כן על המרשם או על האפשרויות הנוספות?רק שאלה לי
על המרשם.מוריהאחרונה
שאלה בקשר לנובה רינגהללי 12
היי בנות
מניקה פעם פעמיים ביום לוקחת פומיניק , היה בתכנון שלי להפסיק להניק לגמרי אז ביקשתי מהרופאה שלי מרשם לנובה רינג היא שאלה אם אני הפסקתי להניק אמרתי לה שאני מפחיתה בהדרגה והיא הביאה לי כי חשבה שאני אפסיק .
פתאום עכשיו לא ממש באלי להפסיק לפחות את המנה 2 שהיא מקבלת ביום אבל לא אכפת לי לשים את הטבעת אפילו אם זה יפגע בהנקה כי גם ככה זה בקושי
השאלה אם הטבעת רק פוגעת בכמויות של החלב או גם פוגעת בתינוק ?
ומישהי יודעת מה מחיר של הטבעת ?
מניקה פעם פעמיים ביום לוקחת פומיניק , היה בתכנון שלי להפסיק להניק לגמרי אז ביקשתי מהרופאה שלי מרשם לנובה רינג היא שאלה אם אני הפסקתי להניק אמרתי לה שאני מפחיתה בהדרגה והיא הביאה לי כי חשבה שאני אפסיק .
פתאום עכשיו לא ממש באלי להפסיק לפחות את המנה 2 שהיא מקבלת ביום אבל לא אכפת לי לשים את הטבעת אפילו אם זה יפגע בהנקה כי גם ככה זה בקושי
השאלה אם הטבעת רק פוגעת בכמויות של החלב או גם פוגעת בתינוק ?
ומישהי יודעת מה מחיר של הטבעת ?
ההורמונים בטבעת משפיעים על כמות החלב. שום דבר על התינוק.קרן-הפוך
המחיר, לאחר הנחת קופת חולים, פחות מ 40 שח.
את בטוחה?באורות
לי רופאת נשים אמרה שהיא לא מוכנה לתת לי נובה רינג כל עוד לא הפסקתי לחלוטין להניק כי ההורמונים עוברים לתינוק וזה לא בריא לו.
קישור לפורום רפואי - ותשובה של רופא נשים מומחה שאין בעיה.קרן-הפוך
כמו שאפשר לראות שםבאורות
יש חילוקי דעות בנושא בין רופאי נשים שונים, כי גם לבחורה שפנתה נאמר בדיוק מה שנאמר לי. אישית לא הייתי לוקחת את הסיכון על דבר כזה(ובאמת לא לקחתי, למרות שמאוד רציתי לעבור לטבעת)
יש אסכולות שונות בנוגע להשפעה של הורמון האסטרוגן.קרן-הפוך
הדיעות חלוקות בנוגע להשפעה של הורמון האסטרוגן ונגזרותיו על ההתפתחות המינית של ילדים בגיל ההתבגרות, בפרט בנות - ויש שתולים את הורדת הגיל הממוצע בו בנות מתחילות לקבל את המחזור החודשי באורח החיים המודרני בו יש צריכה מוגברת של סויה, תינוקות בנות שניזונו מתמ״ל צמחי המבטסס על סויה.
בסויה יש חומרים ממשפחת האסטרוגן.
מצרפת כתבה בנושא.
מי מפחד מסויה?
בסויה יש חומרים ממשפחת האסטרוגן.
מצרפת כתבה בנושא.
מי מפחד מסויה?
תמ״ל צמחי - עובדות ופחדיםקרן-הפוך
ולמה זה משנה מגלולות של הנקה?עלה למעלה
גם בגלולת יש הורמונים
הבעיה היא סביב אסטרוגן. בגלולות הנקה יש רק פרוגסטרון.קרן-הפוך
בנובהרינג, כמו בגלולות רגילות, יש גם פרוגסטרון וגם אסטרוגן.
^^באורות
לי עולה במאוחדת 55 בערךתוהה לי
לי במכבי עולה 64 ש"חמלאגאחרונה
לי הרופאה אמרה שההורמונים בהחלט מגיעים לתינוק.מוריה
ובארה"ב זה לא מאושר בהנקה.
זה שההורמונים מגיעים, אין ספק. השאלה האם מסוכן.קרן-הפוך
לא ידעתי שבארה״ב נובהרינג אסור בהנקה.
הויכוח והמחלוקות, כפי שהבאתי למעלה יותר, הן סביב השפעת האסטרוגן על התפתחות ילדים.
נשים שלוקחות גלולות להנקה, שמכילות רק פרוגסטרון (סרזט והתחליפים הגנריים - דיאמילה, פומיניק), גם אצלן עובר פרוגסטרון ממחזור הדם אל החלב שהתינוק יונק.
.
הויכוח והמחלוקות, כפי שהבאתי למעלה יותר, הן סביב השפעת האסטרוגן על התפתחות ילדים.
נשים שלוקחות גלולות להנקה, שמכילות רק פרוגסטרון (סרזט והתחליפים הגנריים - דיאמילה, פומיניק), גם אצלן עובר פרוגסטרון ממחזור הדם אל החלב שהתינוק יונק.
.
אין לי ניסיון.מוריה
אני רק יודעת ששאלתי על זה וזאת הייתה התשובה שלה.
זה היה לפני כששנתיים. אולי משהו השתנה מאז.
זה היה לפני כששנתיים. אולי משהו השתנה מאז.
כשההנקה מבוססת זה לא פוגע בדרך כללאורי8
הבנתי שלא מומלץ כשהתינוק קטן. אני השתמשתי בהנקה של תינוק בן 10 חודשים ולא פגע בכמות החלב. והרופאה נתנה לי , למרות שידעה שאני מניקה. השתמשתי בזה 3 חודשים תוך כדי הנקה, מקווה שהיה בסדר .
אני לקחתי בהנקהפעם ראשונה
הרופאה אמרה לי שכשהחלב כבר מבוסס זה לא מפחית כי גוף מייצר כבר כמו מפעל.
ואכן לא הוריד.
במאוחדת עולה לי באיזור ה 50
נראה לכן בסדר להתחיל לתת לו ארוחה אחת מוצקים ביום[סתם אחת]
(במקום תמ''ל) כשהוא בן 5 וחצי חודשים?
היום הכנתי לו מחית בננה,תפוח וטיפה טחינה והוא ממש אהב השאלה אם זה הגיל שכבר אפשר לתת אתזה במקום בקבוק?
וגם איך אני יודעת כמה זה מנה במוצקים?
תודה לעונות
היום הכנתי לו מחית בננה,תפוח וטיפה טחינה והוא ממש אהב
השאלה אם זה הגיל שכבר אפשר לתת אתזה במקום בקבוק?וגם איך אני יודעת כמה זה מנה במוצקים?
תודה לעונות
תיזהרי כי בננה עלולה לעשות עצירות..פרח כתום
אני באותה שאלה. רק יודעת שחשוב ללתת מים.
לפי היידוע לי- בננה שהיא בשלב מספיק לא עושה עצירות..מוריה
לא.מוריה
אני חושבת שמבססים ארוחות רק סביב גיל 8 חודש.
בטח שלא לפני גיל חצי שנה.
בטח שלא לפני גיל חצי שנה.
נראה לי שמגיל חצי שנה מתחילים להחליף בהדרגה חלב במוצקיםיעל מהדרום
לק"י
מניחה שזה משתנה בין ילד לילד תוך כמה זמן זה הופך לארוחה ממש.
מניחה שזה משתנה בין ילד לילד תוך כמה זמן זה הופך לארוחה ממש.
כל מילה. לא יכולתי לנסח את זה טוב יותריראת גאולהאחרונה
מניסיון שליבוז
בדרך כלל אמורים להתחיל טעימות מ4 חודש עד 6 חודש. כל אחד אומר משהו אחר.
אני התחלתי בגיל 4 חודשים והוא ממש נהנה. תוך זמן קצר התחלתי להביא לו ארוחות כאלו.
ארוחה אחת ביום זה בסדר להחליף לו, אבל לא יותר מזה בגיל הזה.
הכמות היא בדרך כלל פחות מהכמות של החלב/תמ''ל כי זה משביע יותר. שימי לב שזה מספיק נוזלי ומכיל מספיק נוזלים כדי שלא תהיה לו עצירות.
ואני ממליצה לא לעשות ממש במקום בקבוק אלא בתור טעימות. גם אם הטעימה גדולה בכמות.
זה גיל ממש מוקדם בשביל לתת לו לאכול אוכל. אפילו אם הוא מתלהב הוא עדיין צריך את הבקבוק.
אני התחלתי בגיל 4 חודשים והוא ממש נהנה. תוך זמן קצר התחלתי להביא לו ארוחות כאלו.
ארוחה אחת ביום זה בסדר להחליף לו, אבל לא יותר מזה בגיל הזה.
הכמות היא בדרך כלל פחות מהכמות של החלב/תמ''ל כי זה משביע יותר. שימי לב שזה מספיק נוזלי ומכיל מספיק נוזלים כדי שלא תהיה לו עצירות.
ואני ממליצה לא לעשות ממש במקום בקבוק אלא בתור טעימות. גם אם הטעימה גדולה בכמות.
זה גיל ממש מוקדם בשביל לתת לו לאכול אוכל. אפילו אם הוא מתלהב הוא עדיין צריך את הבקבוק.
מיעה לך להעלות בהדרגהאני זה א
את הכמות הגוף צריך להתרגל למוצרים ממה שידוע לי בגיל חצי שנה אפשר להחליף כבר מנת מוצקים בארוחה אבל תלוי בקצב של הילד יש ילדים שזה קצת יותר מאוחר.. אני היום התחלתי טיפה טעימה של מרק עדשים ממש כפית ולמרות שאהב נורא לא נתתי יותר כדי לתת לגוף להתרגל ואני אישית מתחילה מוצקים ממש יותר לקראת 7 חודשים עד אז זה בגדר טעימות של כפית פה כפית שם..
בגיל הזהבשורות משמחות
עדיין משלבים טעימות עם תמל, הנקה
מתי מספריםאפשר שאלה?
הי,
ב"ה הריון ראשון, 9 חודשים אחרי החתונה
ההורים שלי יודעים כי הייתי צריכה משהו דחוף אז סיפרתי לאמא שלי.
עכשיו שבוע 8.
מרגישה סביר ומעלה-ב"ה!!!
לא משהו ששמים לב.
מתי מספרים לחמותי?
בעלי מאד רוצה לספר להורים שלו
אבל משאיר לי את הבחירה
אפשר לסמוך עליהם שהם שומרים סוד...
מתי מקובל? שלא תיפגע..
כל אחד ומה שמתאים לוככה.
לפי הרוב, בשלב כזה תספרי למי שיהיה נוח לך לספר גם במידה וחלילה (!) יקרה משהו.
מעבר לכך יש הסוברים "אין השכינה שורה בדבר הסמוי מן העין".
אבל בעיקר תלוי בתחושה האישית שלך בלבד... מה מתאים לך.
אישית אציין שלהורי בעלי סיפרנו בשבוע 8.
אנחנו משתדלים לספר די ביחד להורים, באותו שבוע-שבועייםפיג'מה
וכל כך כיף לראות את השמחה של ההורים, שאני לא מתחרטת... גם התמיכה שלהם (בעיקר אמא שלי, תמיכה מרחוק) שווה את זה...
לא חושבת שיש משו שמקובל על כולם בנושא, ככה שאת תחליטי מה נוח לך (או אתם).
במיוחד אם חמותך תדע לשמור סוד - הייתי מספרת להם בשמחה ובכיף, לא רואה סיבה שלא.
ותכלס - גם אם חלילה וחס יקרה משו - הייתי מעדיפה ההורים שלי ושל בעלי ידעו מזה...
לא חושבת שיש משו שמקובל על כולם בנושא, ככה שאת תחליטי מה נוח לך (או אתם).
במיוחד אם חמותך תדע לשמור סוד - הייתי מספרת להם בשמחה ובכיף, לא רואה סיבה שלא.
ותכלס - גם אם חלילה וחס יקרה משו - הייתי מעדיפה ההורים שלי ושל בעלי ידעו מזה...
אנחנו מספרים באותו זמן. וממש בהתחלה בדכ...רעות1
אנחנו סיפרנובעצמי
להורים שלי בשבוע הראשון ולהורים שלו אחרי הסקירה הראשונה
דעתי היא שאם הוא רוצה מספריםמיואשת******
תחשבי שאת היית רוצה לספר לאמא שלך והוא היה מחליט מתי זה יקרה. נשמע לך כיף?
אנחנו צמיד מספרים ביחד
אנחנו צמיד מספרים ביחד
זה לא שוויוניאנונימית200אחרונה
ברגע שמגלים שהאישה בהריון אז ישר מתחילים לדאוג לה ולהשגיח עליה וכביכול כולם "אחראים" עליה ועל מה היא אוכלת ואיך היא נראית וזה לא תמיד נחמד כשזה מגיע מחמותך... ואני לא מדברת על כל הרחוקים יותר שגם לוקחים אחריות ומעירים כל שניה... אז יש פה עניין לתת לאישה להחליט מתי היא מוכנה להתחיל להתמודד עם התגובות...
לדעתי צריך לספר לשני הצדדים ביחדבעזרת ה
אם אין בעיה של אי שמירת סוד אז לא יפה בעיניי לספר רק לצד אחד
מדברים לא רואה סיבה למה לא לספר...מק"ר
לא נשמע שי לך בעיה עם זה, ההורים שומרי סוד, בעלך רוצה, אז למה לא?
אין מקובל בדבר הזה, כל אחד פועל לפי הנתונים...
מזל טוב! ואם החלטת לספר בואי לשתף אותנו איך הגיבו
אין מקובל בדבר הזה, כל אחד פועל לפי הנתונים...
מזל טוב! ואם החלטת לספר בואי לשתף אותנו איך הגיבו
אנחנו סיפרנו אחרי דופקרסיס אמונה
אבל תכלס לא היה אכפת לי גם לפני.. תחשבי בתור אמא את תרצי לדעת על הבן שלך וכלתך. לא רואה ככ הבדל בין הצד שלו לשלה.
ובטח אם הם שומרים..
ובטח אם הם שומרים..
מתי שמתאים לך..ואילו פינו
להורים שלי סיפרנו ביום של הבדיקה ביתית..
בעלי רצה לספר להורים שלו פנים אל פנים אז סיפרנו בשבוע 11 בערך..
בעלי רצה לספר להורים שלו פנים אל פנים אז סיפרנו בשבוע 11 בערך..
מזל טוב שיהיה בשעה טובה!אני אישיתאדיבות
חושבת שאין בעיה לספר להורים שלכם שלא יפגעו. ההורים ישמחו רק ולא יעשו עין הרע,לכל השאר רק בסוף שלישי שתשרה ברכה
גלולות הנקההצללפוני
אז אני מבנות המזל, והווסת לא חזרה לי שנה וחצי. נהדר. אבל החגיגה נגמרה, ולפני עשרה ימים הופיע דימום. ועד עצם היום הזה לא הצלחתי לפסוק. כבר לא ממש דימום, אבל העד תמיד יוצא מוכתם. האם זה אומר שגלולות ההנקה כבר לא מתאימות לי, וצריך לחשוב על אמצעי אחר? או שזה צפוי להיגמר בימים הקרובים? בע"ה מתכננת להניק עוד הרבה זמן...
תודה לעונות.
מוכתם לא בהיכרח אוסר.מוריה
שאלי רב.
לא שואלת פה על הפן ההלכתי, אלא מה הצפיהצללפוני
(ובכל זאת, רק כי אמרת - השאלה היא לא אם לאסור, אני כבר אסורה, כי הייתה וסת. זה אוסר במאה אחוז השאיפה עכשיו היא להיטהר...)
נכון.מוריה
לא שאלת הלכתית.
אבל לפעמים חושבים שעד צריך להיות נקי לגמרי. אבל הוא לא צריך להיות נקי, אלא טהור ויש צבע שטהור ויש שלא.
ולכן העליתי את זה..
אבל לפעמים חושבים שעד צריך להיות נקי לגמרי. אבל הוא לא צריך להיות נקי, אלא טהור ויש צבע שטהור ויש שלא.
ולכן העליתי את זה..
אוקי, תודה.הצללפוני
התחלת את הגלולות אחרי הלידה? אם כן זו יכולה להיותבתי 123
הסיבה שבגללה לא קיבלת מחזור עד עכשיו ולא בטוח בכלל שזה בגלל ההנקה
למרות שלרוב הנשים אין מחזור עם הגלולות האלו יש כאלו שיש להן ואז הדימום יכול גם להמשיך.. האם לא היו לך דימומי הסתגלות בכלל עם הגלולות?
אם זה ממשיך תתיעצי עם הרופא שלך אולי לשנות משהו עם הגלולות
פירוט:הצללפוני
חודשיים אחרי הלידה התקנתי התקן ג'ניס. אחרי שבוע התחיל דימום, ולא הפסיק ולא הפסיק. אחרי שלושה שבועות דימום נשברתי והוצאתי את ההתקן. הדימום נגמר אחרי עוד שבוע, ומאז שנה וכמה חודשים אני בלי דימומים, עם גלולות הנקה (בהתחלה סרזט, אחר כך הפסיקו לשווק אותם באזורנו אז עברתי לסוג אחר, שכחתי את השם, אבל זהה גנרי שנרכש באותו מרשם של הסרזט).
לגבי דימומי הסתגלות אני לא יודעת. אני מאוד מאוד מקפידה לא לראות הכתמות, ולא יודעת אם יש לי או אין לי. ברמה של וסת לא היה עד עכשיו.
האם דימום כזה ארוך זה נורמלי עם הגלולות האלה? האם סביר שהוא יימשך עכשיו בלי הפסקה כפי שהיה עם הג'ניס? או שיפסיק אבל עכשיו כל חודש יהיה לי דימום של שבועיים? או שזה כנראה חד-פעמי? אשמח לשמוע מניסיונך/ניסיונכן.
היה שינוי עם ההנקה?מוריה
התחלת מוצקים?
התחיל לישון לילה?
כדאי להתייעץ עם רופא.
לפעמים במקרים כאלה עוברים לגלולות משולבות.
התחיל לישון לילה?
כדאי להתייעץ עם רופא.
לפעמים במקרים כאלה עוברים לגלולות משולבות.
לא היה שינוי חדהצללפוני
אבל מן הסתם ההנקות הולכות ומתמעטות בתהליך הדרגתי עם הגיל. הוא מעצמו מבקש פחות משהיה מבקש לפני כמה חודשים. (מוצקים הוא אוכל כבר שנה בערך...)
גלולות משולבות מותרות בהנקה? לא מעבירות חומרים בעייתיים לקטנצ'יק? לא מחסלות את החלב?
וכבר קבעתי תור לרופאה, אבל זה יהיה עוד יותר משבועהצללפוני
ועד אז הייתי רוצה לקבל מושג כללי איפה אני עומדת... תודה רבה!
זה נראה לי משתנה בין רופאים.מוריה
אין לי ניסיון עם זה.
יש רופאים שאומרים שזה בעייתי ויש שאומרים שלא.
אני מציעה להתייעץ עם רב ורופא במקביל.
יש רופאים שאומרים שזה בעייתי ויש שאומרים שלא.
אני מציעה להתייעץ עם רב ורופא במקביל.
תודה לך. אם לעוד מישהי יש ניסיון אשמח לשמוע.הצללפוני
אולי לקחת לתקופה 2 גלולות?זוגית +
כשהפסקתי להניק והתחילו דימומים/כתמים, העליתי מינון לתקופה ותוך יום הם פסקו.
אני חוששת שמינון עודף יזיק ליונקהצללפוני
בכל אופן לא אעשה את זה בלי הוראה מהרופאה.
כנראה שאין לי מה לעשות חוץ מלחכות לתור אצלה...
לא מזיק בוודאותזוגית +
רופאת הנשים שלי אמרה לי לעשות את זה.
אבל הכי טוב באמת לשאול את הרופאה שלך.
אבל כתבת למעלה שעשית כך כשהפסקת להניקהצללפוניאחרונה
אני עוד ממשיכה, וההורמונים עוברים ליונק.
למישהי אולי קרה? (נשים בלבד)אני זה א
כרגע בלי גלולות הנקה מלאה 3 ימים אחרי מקווה הכתמות של דם.. על בגד שחור בכמות שלא אוסר אבל קיים.. תינוק בן 5 חודשים יונק כל 3 שעות הכי הרבה לרוב אפילו פחות..
לא בטוחה אם קשור אבליפית8
את מקפידה לשתות הרבה?
ושמעתי מבעלות נסיון שלימון סחוט מאד עזר להן עם בעיות של הכתמות
לשתות כל יום 2-3 לימונים סחוטים (מהול במים כמובן)
להקפיד כל יום במשך תקופה
אני ינסה תודה. את יודעת אםאני זה א
אפשר גם לימון ככה בלי מים או לחלופין להוסיף סוכר ולעשות לימונדה
את מסוגלת לשתות לימון ככה בלי מים?יפית8
אני לא יודעת אם הסוכר מפריע או לא, מניחה שזה לא מפריע אבל לא יודעת
חוץ מזה את שותה הרבה?
האמת שבמהלך היום הצהריםאני זה א
לא שותה הרבה ומהצהרים שותה די הרבה
תשמעי במצב של הכתמותיפית8
הייתי ממש ממליצה לך לעקוב ולבדוק שאת שותה מספיק, עדיף בערך 2-3 ליטר מים ליום
תמלאי לך בבוקר בקבוק מים ותשתי ממנו לאורך היום, ככה תהיי בטוחה שאת באמת שותה
רק חשוב לי להוסיף, שאם את לא רוצה הריון נוסף עכשיונועה נועה
כי ציינת על יונק כל שלוש שעות וכו' - אם התינוק לוקח מוצץ זה כבר לא נחשב הנקה מלאה לצורך מניעה. ובכלל אפילו הנקה מלאה לפי כל הכללים לא תמנע לכל אחת.
הוא לא לוקח מוצץ לצערי ובעיקרוןאני זה אאחרונה
לגבי מניעה אני יודעת שזה לא מניעה הנקה
סתם פריקה מבואסת..הריוניסטית
בס''ד
אני מרגישה ממש מטופשת,
אבל אין לי באמת מקום אחר לפרוק את זה.
בעלי אומר שזה שטויות,
ואף אחד לא מבין את זה לעומק.
כולן מסביבי יולדות בנים, ועוד, ועוד,
ואני יודעת שזה רק היריון שני שלי
והשלמתי עם הבת שברחם שלי,
ואני מאד מחוברת אליה.
בדרך כלל לא נזכרת ברצון הזה שלי,
רק כשחברות יולדות בנים ונהיה לי קצת עצוב בלב..
כאילו הרגשת באסה של - למה הן ולא אני.
אני יודעת שזה ילדותי ומטופש
אז אל תטרחו לרשום
רק רציתי להוריד מהלב
ולחזור לשמוח בכל הטוב שיש לי.
שבוע טוב!
אני מרגישה ממש מטופשת,
אבל אין לי באמת מקום אחר לפרוק את זה.
בעלי אומר שזה שטויות,
ואף אחד לא מבין את זה לעומק.
כולן מסביבי יולדות בנים, ועוד, ועוד,
ואני יודעת שזה רק היריון שני שלי
והשלמתי עם הבת שברחם שלי,
ואני מאד מחוברת אליה.
בדרך כלל לא נזכרת ברצון הזה שלי,
רק כשחברות יולדות בנים ונהיה לי קצת עצוב בלב..
כאילו הרגשת באסה של - למה הן ולא אני.
אני יודעת שזה ילדותי ומטופש
אז אל תטרחו לרשום
רק רציתי להוריד מהלב
ולחזור לשמוח בכל הטוב שיש לי.
שבוע טוב!
הי זה בכלל לא טיפשיאני זה א
אפשר להבין לפעמים אנחנו רוצות מין מסויים וזה בסדר גמור לרצות. לא תמיד זה גם באופן מודע ומוסבר הגיונית אבל זה קיים. אני למשל נורא רציתי בן בהריון הראשון וזו היתה בסופו של דבר בת ועכשיו אחרי 3 בנים אני נורא רוצה עוד בת זה לגיטימי.. ואני בטוחה שאת שמחה בבת שיש לך ברחם ותשמחי גם שתיוולד וזה לא סותר את הרצון לבן.. שיהיה במזל טוב ובהצלחה
אני עושה מזה צחוקאמא ל6 מקסימים
אומרת לכל מי שיש לה הרבה בנים שהיא לא השאירה לי בנים, אז יש לי בנות.
וגם להיפך, כשאחיות או גיסות שלי יולדות בנים, אני אומרת להן: נו בטח, כל הבנות אצלי...
וגם להיפך, כשאחיות או גיסות שלי יולדות בנים, אני אומרת להן: נו בטח, כל הבנות אצלי...
חיבוקמיואשת******
אין יותר מבינה ממני!!
מאילת לך שיבואו הבנים במהרה!!
מאילת לך שיבואו הבנים במהרה!!
ויש גם מי שרוצה בת ובאים בנים...ים...
זוית קצת אחרת -אמושית
כמובן שהתחושה בכלל לא טיפשית, וזה מרגיש "מושלם" כזה שיש בת ובן ראשונים,
אבל אם חושבים על שנים הבאות, איזה כיף שיש 2 מאותו מין צמודים,
והן חברות הכי טובות,
ואחריהן יגיעו הבנים שיהיו חברים הכי טובים..
ממני, שאחותי הקרובה אלי היא 4 שנים מתחתי.. והיום חברה הכי טובה שלי
וכל השנים ראיתי את יחסי הקרבה בין אחים שלי הבנים הצמודים.
כ"כ מזדההיעל כהןןן
לי יש 3 בנות. וכל הזמן מרגישה קנאה באמהות לבנים לא ברור למה . אני חולה על בנות. אבל זה קנאה טבעית. אפילו חולמת בלילות שיולדת עוד בת מרוב שזה מפריע לי
עוד נקודהאמא ל6 מקסימים
כמה שגם אני רוצה עוד בנים (יש לי אחד), כשאני מארחת אחיינים או מתארחת איתם, ורואה את השירותים, אני מבינה למה הקב"ה נתן לי בעיקר בנות
וואי כל כך נכון חחחאני זה א
שירותים עם בנים זה קטסטרופה לפחות אצלי חחח
אוי איך הגדולות שלי רותחות על הבנים בעניין הזה!!אורי$
אין על בנות!!!!!!!
קודם כל מה שבטוחלמה לא123
שהיא לא תהיה בת יחידה,שזה ממש מבאס
תהיה לה אחות ועוד צמודה בגיל.זה כזה כיף, תדמייני את העתיד שלהן,חלום. הבנים עוד יבואו בעז"ה
..אנונימי1306
ויש כאלה שבבאסה שהן לא נכנסות להריון בכלל ואומרות למה יש כאלה שבוכות על בן או בת ואני לא מקבלת כלום...
מה שבאמת חשוב זה שיגיע ויגיע בריא ושלם ... ♥️
מה שבאמת חשוב זה שיגיע ויגיע בריא ושלם ... ♥️
זה בכלל לא ילדותי או מטופשהריון ולידהאחרונה
אני כל כך מזדהה איתך.
אחרי 3 בנות. אני מאוד רוצה בן. וחושבת מה יקרה אם תהיה לי עוד בת.
כמובן שאשמח גם איתה אבל יש את הרצון הזה שכוסס בפנים.
זה טבעי..
אחרי 3 בנות. אני מאוד רוצה בן. וחושבת מה יקרה אם תהיה לי עוד בת.
כמובן שאשמח גם איתה אבל יש את הרצון הזה שכוסס בפנים.
זה טבעי..