יש קטע כזה לבעלי שאחרי שהוא נרדם הוא יכול כאילו מתוך שינה לבוא אליי ולגעת בי (במקומות יותר אינטימיים). אני לרוב מתעוררת מזה אם לא כבר ערה כי הוא נרדם לפניי וממש לא מרגישה בנוח עם זה, שהוא חצי ישן אם לא ישן לגמרי.
זה קורה בדרכ אחרי תקופות ארוכות שלא היינו ביחד (מכאבים שונים שלי - הריון וכד). אנחנו ממש בטוב אחד עם השני, וגם אני מתגעגעת לקרבה הפיזית איתו אבל ! אני ממש מתנגדת מבפנים ולא אוהבת את המגע הזה כשהוא מנומנם, מרגיש לי פיזי לגמרי- בלי האהבה והקשר שמתבטא כשהבנאדם ער.
בקיצור זה גורם לי להתרחק.
אני מגזימה? זה טבעי ורגיל?
לא משנה שמה שלא מתאים לי - אז לא צריך לקרות חד משמעית.
פשוט כדי להבין אם יש מקום להגמיש את עצמי או לא - כי ברור לי שהחוסר רצון שלי על סף הדחיה שאני מרגישה זה בגלל צורת החשיבה שלי כלפי זה.
אגב, אסייג. כשהוא ער לגמרי ואנחנו שנינו מדברים והכל, הכל טוב.
)