פורום הריון ולידה (עמוד 335)

רק חושבת על כמות ההשקעה שנדרשת ממך לעמוד בבוקר לטגן.

בעיניי זה משלוח מנות שהייתי שמחה לקבל.

אבל רק כדאי לקחת בחשבון את ההכנה שזה דורש, והאם זה מתאים לך.

כדי לקצר זמן, זה הרבה עבודה ביום פורים

או לעשות כבר מחמישי. נשמר יופי במקרר

אבל כיף לקבל..

תוסיפי בקופסאות של רטבים או מזרקים רוטב שוקולד ומייפל, אולי כמה תותים (ממש כמה בודדים, רק לצבע שלהם..)

אולי מקופלת

ובקבוק שוקו קטן אם חסר עוד משהו ..

האתגר זה לארוז יפה ומגרה

אבל את בטוחה שזה נחשב לשתי מנות?

צלחת וכף זה לא מנה זה מתנה

בתוספות בצד יש משהו שנחשב מנה?

אם לא אז לפחות במשלוח אחד תוסיפי עוד משהו שהוא מנה.

אפשר פרי נגיד.

ככה שאני כבר יודעת לזהות לפי ההתנהגות שלו וסוג הבכי

ובדכ תרופה עוזרת לזה

כך שאני די בטוחה שלא קשור לאוזניים.

חושבת שאולי קשור לשיניים כי בחניכיים למעלה יצאה שן אחת, השניה עדיין לא

אולי הוא בהריון?

סתאאאם הייתי חייבת....

אבל זה באמת קשוח. מקווה שיעבור לו

וואו שיהיו בריאים

ב''ה לפחות מרגיש טוב ועם מצב רוח ביום

יש רשימות ממש מוצלחות באינטרנט, כדאי לחפש.

לי היה חשוב (בדיעבד אחרי הלידה אני אומרת) כפכפים נוחות, חלוק נוח, גרביים מחממות, כלי רחצה נעימים וריחניים במיוחד, כיסוי ראש נוח, מברשת שיער ומברשת ומשחת שיניים, ונשנושים. 

מקפיצה לתובנות של עוד יולדות לאחרונה

לק"י

לדאוג לתחתונים נוחים, שהגומי שלהם לא יושב על החתך עצמו.

חזיות (הנקה)

מים בבקבוק נוח לשתיה גם בשכיבה.

נשנושים

סידור

קרם ידיים/ וזלין

בגדים ליציאה הביתה (לך ולתינוק)

שמיכה לתינוק

כובע לתינוק

טישו

מגבונים

מטען

מברשת שיער

סיכות למטפחת/ סרט למניעת החלקה

כובע/ מטפחת נוחים

אם את עומדת להיות מאושפזת גם בשבת- בגדי שבת (אם זה עושה לך טוב).

בעז"ה לידה קלה ובריאה, ובידיים מלאות ושמחות!

תחתונים חד פעמיות! אחרי ניתוח זהחובה בעיני

איפה שאני ילדתי נתנו בבית חולים, אבל לא יודעת אם יש בכל מחלקה 

לק"י

בעיקר אם יש סיכות, אז לא ממליצה על תחתוני רשת.

ומה ההבדל בין קיסרי ללידה רגילה לעניין הזה?

לא הרגשתי אותם בכלל על החתך.. בלידה רגילה אין את החתך הזה בדיוק איפה שהגומי יושב 

ואגב, לדעתי היום ברוב הבתים חולים משתמשים בתפרים נמסים ולא בסיכות. @חדשה כאן 2 ממליצה לברר את זה מראש, ממה ששמעתי זה מאוד משמעותי להחלמה.

קניתי בנקסט תחתונים מכותנה עם גזרה ממש גבוהה, היו מאוד נוחות אחרי הניתוח. אין שום לחץ על החתך והכל נושם

לא תמיד תדירות הניקיון של השירותים בבי"ח תואמת את זה שמשתמשות בו 2-3 נשים אחרי לידה, ואסלוניות זה פשוט הצלה בשבילי 

לא יודעת איך לא חשבתי על זה בלידה האחרונה..קראתי למנקה בערך פעמיים ביום 

אבל הוא ממש היה לי טוב

הרגיע לרגע וזהו...

לא נורא, עברנו את זה.

בסופו של דבר מה שעזר אלה משככי הכאבים, כמה שאני לא אוהבת לקחת אותם...

לא מובן מאליו בכלל לתת מתנה ב500 שח עכשיו, זה חודש שיש בו מלא הוצאות..

מחזקת אותך לפעול כפי הנראה לך. אין מה לגרום להם לנסות להבין. אפשר פשוט להגיד שזה הסכום שאת יכולה לתת וזהו. בלי הסברים ובלי להתייחס לתגובות מחלישות.

אני מזמן הפסקתי להשתתף במתנות משפחתיות. לא רק בגלל הסכום, בעיקר כי בא לי להחליט מה אני מביאה וגם בכמה ומתי.

הזוי שהם לא מבינים

אבל ההתעקשות תגרום לזה שאולי יבינו בע״ה בהמשך.

מחזקת אותך שיבואו ימים יותר רגועים וזה תקופות

ובאמת זה סכומים גדולים

בעבר.

וקונים משהו שתואם את עולם ההערכים שלנו.

בכלל אנחנו  באופן אישי נתמכים על ידי ההורים, איזה פרצוף יש לזה אם אני אבזבז את זה על מותרות.

אין לי ספק שההורים ישמחו שתיתנו כפי שמתאפשר לכם.

אין לך שום סיבה להתבייש.

היום מתאפשר, מחר לא מתאפשר- הכל ברצותו יתברך. 

איזה באסה שזה ההסתכלות

אין לי עצות אז רק חיבוק 

ככה זה, כסף זה עניין של פרופורציות, ולכן לאנשים שיש כסף/ שרגילים להוציא סכומי כסף גבוהים על על מיני דברים (גם אם אין להם..) לא יבינו למה מבחינת אנשים אחרים מדובר בסכום גבוה מדי

ברגע שהתחלתי לחיות באופן שבו 100 שח זה סכום לגיטימי מבחינתי להוציא על 'מותרות', ואני גם לפעמים ארשה לעצמי להוציא 200-300 שח על דברים שאני רוצה, זה נהיה מבחינתי לגיטימי להוציא סכום כזה על מתנות, אבל 500 זה סכום שאני בחיים לא יוציא על משהו שלא חייבים, אז כן גם כבד לי להוציא את זה על מתנות.

אני גם כבר לא מבינה למה אנשים מתרגשים מ20 שח, זה סכום שאני לא ככ סופרת.. מצד שני אני מבינה שאני לא מבינה ומכבדת את זה שךאנשים אחרים יש יכולות אחרות..

סתם נניח שאחים שלך מוציאים על אוכל בחוץ 1,000 שח בחודש, אז ברור שמבחינתם לקנות משהו ב500 שח להורים זה סביר לגמרי, הם לא מתרגשים מהסכום הזה בכלל ושמחים לפרגן להורים, אבל אם את בחיים לא תוציאי יותר מ200 על מסעדה אז ברור שישמע לך לא הגיוני לתת למתנה להורים סכום כזה.. (סתם נתתי את הדוגמא של המסעדה.. זה יכול להיות דברים אחרים)

והכל לגיטימי, כן? (בהנחה שבאמת יש להם כסף והם לא חיים בחובות), לכם בעיני כשאוספים כסף למתנה משותפת צריך גם לפתוח את האופציה להשתתף בסכום נמוך יותר, ככה אני עושה במשפחה שלנו.. ואם אחים שלך לא מבינים זה בעיה שלהם, ועדיף לך להתעקש על זה עכשיו מאשר כל פעם מחדש להתקל בזה ולהתעצבן, ובאמת אין לכם מה להתבייש שאתם חיים באופן שתואם את היכולות שלכם, ככל שתעמדו על זה בפשטות בלי להתבייש בזה, לטווח הרחוק יכבדו אותכם יותר..

או ערך אחר לא קשור לפרופיל??

יש טווח מסוים

אבל לפעמים ערך אחד תלוי בשני

תראי במידע ברשת כתוב מאוד מדויק

הרופאה אמור בלהתקשר אלייך מיוזמתה כי התוצאות מגיעות אליהם ישר.

יש מקרים גם שאם סוטה קצת מהטווח זה בסדר בגלל מליון ואחת סיבות מסביב

אבל אם את חוששת תנסי להתקשר למרפאה שיקבעו לך שיחה עם הרופאה הכי טוב 

אבל מהמעט שאני כן מבינה, פרופיל הורמונלי בודק ערכים של כל מיני הורמונים, שאמורים לעלות ולרדת במהלך החודש.

הטווח שמסומן לך הוא לנשים בכל הגילאים, בכל השלבים של החודש.

חוץ מזה, יכול להיות שאמורה להיות תלות בין הערכים (נניח א יכול להיות גבוה מ2, אבל רק אם גם ב גבוה מ6).

אז גם אם כל ערך בפני עצמו בטווח, את לא יודעת אם הוא מתאים לזמן בחודש שאת בו, ולשאר הערכים.

נראה לי שצריך פה את הרופאה. בהצלחה ♥️

להשכיב על הבטן בחושך, יש לי ילדים שזקוקים למגע של השמיכה על הפנים (אח''כ מורידה), 

ופשוט מנדנדת קלות... 

לא הרדמה עצמית אבל הרבה יותר קל מאשר בידיים... לפעמים אני אפילו מצליחה לשכב במיטה תוך כדי... 

הם באים בכל מיני צבעים, לא רק שחור

גרביונים יכולים לרדת ולא לעזור 

מכנסיים שעומדות כמו שצריך לא אמור להיות שפשפת

עדיף כמובן כותנה

אני ראיתי שאם אנ שמה עוד תחתונים מעל לגרביונים זה יותר טוב, אבל זה קצת לוחץ בלמטה של הבטן

הדבר היחיד שעזר לי

קחי שקית אשפה שימי טיימר ל10 דקות ותפני את כל היצירות של הילדים ועוד כמה דברים...

זה רק בשביל התחלה וקצת תחושת רווחה.

אין לי הרבה מה לומר כי גם אני לא מהמסודרות

אבל נראה לי שעודף המקום גורם ליותר הצטברות בלגן. נניח אצלי הכביסה מגיעה לספה בסלון ואז אין ברירה בשלב כלשהו אלא לקפל.

או כל היצירות, דברים של העבודה ועוד על השולחן בסלון אז לקראת שבת אין ברירה אלא לסדר.. 

מה שלא חייבים באמת מצטבר לי.. אז אולי זו הצעה גם בשבילך?

מהתיאור שלך נשצע שאת חיה באוטוסטרדה, אז העצה שלי - נחת ורוח ולא לחיות במרדף אחרי המשימה הבאה. כל דבר שאת עושה, תעשי עד הסוף

את בחדר עבודה? תהיי רק שם חצי שעה. אל ץחשבי על הדבר הבא שיש לך לסדר. ותתחילי.

וגם,תעדוף. אני לא מגיעה למגרות מטבח לרוב. אבל כביסה ובגדים יהיו מקופלים

ארונות בגדים מסדרת אחת לשבועיים בערך כולל מיון בזמן פיזור הכביסה

יצירות - לא למיין. אני לא מרשה לאגור בלי סוף. יש תיקייה משנה שעברה שנה שנכנס בה נשאר,ומה שלא לפח. תכלס הם לא יודעים עד הסוף מה יש שם, אפשר לסרוק גם בלי להגיד להם או לבקש מהם רשות

איפור שלי נמצא במגירה של השידה במקלחת, מה שיומיומי, מה שלא ליומיום - מאוחסן בתיק איפור גדול במקלחת השנייה בארון במדף גבוה

כלי יצירה של הילדים - יש לי מדף בארון עם מקום לטושים וכלי יצירה, ויש לילדים מגירות עם חוברות עבודה ודפים

מיטות שאת רוצה למכור - אם את צריכה את הכסף,תעלי תמונה ליד2 עכשיו,אם לא - פשוט תורידי למטה, יהיה מי שייקח. אני באופן אישי הפסקתי לחפש למי לתרום.זה גוזל ממני המון זמן. לבעלי יש כח, בבקשה זה בטיפולו. העיקר שזה יצא מפץח הבית מבחינתי ופינה לי.

ועוד משו - פורים הוא לא דדליין לכלום כרגע. זה כולה עוד יומיים, את עובדת, אל תצפי לנתאפס בניקיון פסח בזמן הזה.לאט לאט. תתחילי ממשו,ותתקדמי בסבבה

מציעה לך לשקול אפילו בתשלום אם צריך

מהגן.

מעולם לא שמרתי אף יצירה.

בהתחלה זרקתי בסתר, אח"כ זרקתי בנוכחות הילדים ובהסכמתם כדי לפנות מקום ליצירות החדשות.

זה חינוכי וזה גם מלמד אותם להיפרד מדברים בצורה בריאה.

(מחר זה מוצץ, צעצוע, בעל חיים או אדם, לא עלינו)

כי אז זה משתק ואי אפשר להגיע לזה כי אם אני לא יכולה לסדר את כל הארון אז לא אתחיל אותו בכלל.

ולא, אפשר לסדר מדף אחד. ויום אחר עוד מדף.

אפשר לסדר חצי מגירה ויום אחר חצי אחר.

חוץ מזה במקרים קיצוניים אני לוקחת יום חופש במיוחד, אבל בכללי אני לפעמים דואגת ששבת תהיה מוכנה מראש בחמישי, או שניסע לשבת ואז את שישי מקדישה לפרויקט אחד. אבל אחד בלבד.

זה יכול להיות לארגן את ארון הילדים. למיין את הבגדים מהעונות הקודמות. לסדר מגירה במטבח וכו.

אבל ממש מתכוננת ליום הזה מראש, ומכינה את מה שאצטרך - צריך קופסאות אחסון לבגדים הממויינים? מכינה מראש. צריך משהו אחר? מארגנת. ככה כשאני באה להתחיל את הפרויקט אני לא נתקעת על "דרישות קדם" שלוקחות לי את כל הזמן.

כשאני בתוך הפרויקט משתדלת לא להשאיר דברים להחלטות של אחכ, אלא באותו רגע להחליט עבור כל חפץ מה מקומו. יש את ערימת להחלטה בהמשך, אבל היא חייבת להיות קטנה יותר מכל ערימה אחרת, כי אחרת היא מהר מאד תכלול 70 אחוז מהפריטים.

ועוד משהו - בזמן ארגון לא לשקוע בזכרונות נוסטלגיים, לקפל מושלם או לברוח למטלות אחרות. עכשיו את ממיינת בגדים מעונות קודמות לקופסאות? אז להקדיש לכל מידה קופסה ולזרוק פנימה. בלי להתעכב. לתקתק את זה. אחרי שכל הבגדים ממויינים אפשר לשבת קופסה קופסה ולקפל.

עוד משהו שאני רואה אצלנו - מרוב יעילות יש בלגן מטורף. אני לא אקום עכשיו לשים את השמפו במקלחת, הרי ממילא עוד מעט אלך לשם למטרה אחרת אז יותר יעיל שכבר אקח אותו אז. אבל כמובן שאני שוכחת והשמפו נשאר 3 ימים לא במקום. או מה יש לי לנגב עכשיו את המיץ שהתייבש על הרצפה, בערב כבר אעביר סמרטוט.. ואז לא מעבירה 🙈

אז לא להיות יעילה. לעשות עבודה שחורה קצת, אבל באותו הרגע. גם אם זה טיפשי - זה משאיר את הבית בסופו של דבר יותר נקי ומסודר.

ובסופו של דבר, אני לא יודעת אם אני משליכה עלייך דברים לא קשורים אבל נשמע קצת שהבית שלך לא מאורגן להיות מאורגן - כלומר לא לכל דבר יש את המקום הברור שלו ואז דברים בהמתנה או מפוזרים הרבה. חשוב שלכל דבר יהיה מקום ברור - סל לכדורים, מגירה ליצירות מהגן (אפשר ארגונית משרדית כזאת ללא-ממוינות) וכו. וגם נגיד להחליט שאם המגירה מלאה כי לא מיינת אז יצירות חדשות הולכות ישר לפח, בלי מיון כי אין מקום באזור שהוגדר להן. או שזה ימריץ אותך/את הילד למיין באופן תכוף יותר, או שזה לכל הפחות ימנע בלגן, שזה גם טוב.. 

1. לשתף את הבעל. אצלנו גם לי קשה לסדר ולא יודעת למצוא מקום לדברים ולזרוק. אז מסדרת חדרים בלאגן שהוא לא יומיומי, עם בעלי. כל פעם שיש זמן וכוח או בוקר ששניינו בבית מסדרים חדר. או מתחילים לסדר חדר אחד.

2. לגבי ציורים מהגן- אפשר לשמור כמה דוגמאות מגילאים שונים או סגנונות שונים (יש את השלב שכל הציורים נראים אותו דבר...). אחסון שלא תופס הרבה מקום: קופסאות קורנפלקס ריקה, או קלסר. נותנים לילד לבחור כמה ציורים שרוצה לשמור ואת השאר זורקים. אפשר גם לתלות על חוט עם אטבים בחדר ילדים, ולהחליף מידי שבוע.

3. קבוצות מסירה- אם אתם גרים במקום שקל למסור, אז להצטרף לקבוצת מסירה. אחרי שמסדרים חדר מצלמים חפצים שרוצים למסור ושולחים בקבוצת מסירה. ואם מישהו אמר שרוצה, אפשר לעשות סיבוב עם הרכב בהזדמנות שכבר יוצאים ולשים לו מחוץ לדלת (במקום לחכות שימצא את הזמן לבוא אליך ואז זה נשאר אצלך תקוע בלי מקום..)

4. בגדים- אני ממיינת בערך פעם בשנה לתינוקות. היתה תקופה שהיה לי מדף בארון ילדים לכל הבגדים שמגלים פתאום שהם קטנים.

ילדים גדולים יותר יש פחות בגדים ויותר קל למיין והתזוזה במידות פחות משמעותית. אז מידי פעם עושה סדר יחד איתם בארונות שלהם. או אם את סומכת עליהם אז לתת להם להוציא מהארון כל מה שלא רלוונטי. ואז תחליטי אם זה למסירה או נשמר לילד הבא. 

לק"י

ככה קרה לי עם סרזט.

אז אני הייתי מחכה עוד כמה ימים לראות מה מתפתח.

אני הייתי ממשיכה עם התכניות כמו שתוכננו.

מתחילה עם העבודה בס"ד ונוסעת לביקטר בחו"ל. מתפללת שיהיה בסדר והכל יעבור בטוב.

את יכולה להוגיע בשבוע מאוחר יותר, לדעתי עדיף בשבוע 13-17 תלוי מתי יראו עלייך.

בהצלחה!❤️

מכירה מקרוב מישהי שעברה תהליך ארוך מאוד של קבלה לעבודה, כבר חתמה חוזה וחיכתה לתחילת עבודה

ואז הודיעה שהיא בהריון וסגרו לה את התקן.

אל תעשי את הטעות הזאת

אל תהיי נחמדה לאף אחד ואל תעדכני כלום לפני שאת מתחילה לעבוד.

ואולי אני טועה אבל למיטב ידיעתי בחצי שנה הראשונה להעסקה מותר לפטר גם בהריון. ולכן אם זה יהיה כזה חשוב להם הם ימצאו את הדרך. 

נכון שרוב המקומות לא יעשו את זה אבל מנסיון יש מגוון דרכים לגרום לעובדת להצטער שהגיעה בהריון לעבודה..

חוץ מזה ששינוי המעסיק פוגע בזכות שלה להארכת חלת *ללא צורך באישור המעסיק* שתלויה בותק במקום העבודה.

לכן כדאי תמיד לחשוב אם זה שווה את זה. לא מצד לא נעים, ברור שזה זכותה, אלא מצד מה יותר כדאי לה מבחינת תנאים

איפה רשום שאי אפשר להאריך חלת.

ראיתי שאפשר להאריך עד רבע מהוותק אז זה באמת לא הרבה.

לא מתכוונת לספר עד 18-20 מקווה שזה בסדר

זה כ"כ עצוב שזה המציאות 

יש אצלנו הנשים הרגשה של אשמה שאנחנו בהיריון בגלל העבודה במקום שהם ירגישו לא נעים שהם נותנים לנו להרגיש לגביי ההיריון ככה. 

לא צריך לתכנן את העבודה לפי ההיריון, זה שאת בהיריון לא מוריד מהערך שלך כעובדת נקודה. 

דיי! אנחנו נשים וזה הזמן שלנו להיכנס להיריון, יש לנו זמן מאד מוקצב ובדיוק לכן יש כל כך הרבה הוראות חוק לגבי זה. 

אל תספרי עד שבוע 20. 

את צריכה להרגיש מדהים שאת בהיריון, בלי לחשוב על העבודה - הם יסתדרו! 

תנצלי את הרגעים שיש לך עכשיו להנות ולבלות (כל עוד יש לך מספיק ימי חופשה/ מחלה). 

נכון, זה קצת לא נעים מהעבודה החדשה אבל בדיוק בשביל זה קיים החוק הזה. כדי להגן על נשים בהריון. 

אם תתחילי בשבוע 14 בערך לעבוד יהיה לך חודש וחצי לעבוד לפני שאת צריכה להודיע להם, ועוד חצי שנה בערך עד הלידה כדי להוכיח להם שטוב שהם לקחו אותך כי את שווה את זה

כי אני לא מכירה תופעה כזו...

מה הסביבה שלך אומרת? אבא/אחים אחרים - הם גם מרגישים בשינוי?

אני יודעת שאמורים לבדוק שינויים רגשיים כאלה, כי לפעמים הם נובעים משינויים פיזיים...

על השינויים ההורמונליים שמשפיעים עליה כך. והיא גם הלכה לראות רופאים. אם יש לכן המלצה לרופאת נשים טובה לגיל המעבר,אני אעביר לה 

בכל אופן, לא חושבת שמתפקידך להמליץ לה על רופאים... (אלא אם כן היא ביקשה ממך)

מתחברת מאוד לתגובה של @אתחלתא דהריונא.

בהצלחה, יקרה!

שזה לא נגדך

וזה לא היא באמת

וזה פשוט משפיע עליה ככה

וזה זמני

היתי משנה גישה

היא הכילה אותך ואת כל האחים עם כל ההורמונים של ההתבגרות😉

אז הזדמנות לתרגל סבלנות והכלה...

קצת הכנה לעד שהילדים שלך יהיו בגיל ההתבגרות😉

ואם זה קשה אז לצמצם מפגשים ושיחות

לחשוב מה בא לך לשתף ולמלא את הישחה באופן כזה שלא ישאר הרבה מקום..

לשים לב מה נואשים רגיישם ולשים בצד

ולנשום עמוק ולדון לכף זכות

וכשקשה אס לפרוק למחברת או בדרך שעוזרת לך

יש ספר שהוא בעיקר לאישה חרדית אבל מתאים לכולם.

יש בו הסבר מפורט. נראה לי גם אצל חנה קטן יש על זה

גם אצל חמותי זה היה נורא. יצא שלא הכרתי אותה לפני והייתי בטוחה שאמירות שלה על גיל המעבר הן תירוץ להתנהג לא יפה. אבל לפני כמה שנים לקראת גיל שישים היא באמת נהייתה רגועה יותר. 

גם כשהייתי בבית ספר מורה שלנו לביולוגיה הייתה מתעצבנת ומתרצת בזה, היא גם חתכה לעצמה ורידים בזמן ארוחת בוקר כדי שבעלה יסתכל עליה יותר.

אסל כאחת שסובלת מאוד משינויים הורמונליים, זה באמת מטמטם את השכל

ולפותחת @אוזן הפיל- בגיל המעבר יש ירידה חדהבאחד ההורמונים שגורמת לטרלול מערכות. יש תמיכה הורמונלית שנותנים כדי לאזן, ואפשר גם לנסות דברים כמו תמצית שיח אברהם לאיזון

אמא שלי היתה סוערת יותר מסופה ממוצעת ויותר ממתבגרת רגילה .רבה איתנו על שטויות בלי הפסקה

רבה עם אבא שלי .אחרי כמה שנים זה נרגע לה 

🙏

יותר את אמורה לשמוח

תאריך משוער אפשר לבדוק באינטרנט

בעיניי הגיוני. מה לי ולרופאה תכלס שהיא תשמח בשבילי..? אבל יש לי רופאה די אנטיפתטית האמת אז מבחינתי זה בסדר.

הגיוני שחסרה לך אמפטיה. אני רוצה להאמין שבגלל שזה לא הריון ראשון היא לא מפרטת את כל ההסברים וכו

דברים, עברו מהפעם הקודמת יותר מחמש שנים 

ויש אתרים ייעודיים שכתוב בהם הסבר של בדיקות והתפתחות העובר לפי שבועות. 

מגיע לך לדעת והיא הכתובת המקצועית אם צריך (ויש המוון מידע גם ברשת כמובן) אבל מפה ועד לזה שהיא תשמח בהריון שלך, זה כבר רחוק

מישהי ממש התלהבה ואיחלה לי בשעה טובה והרופאה לא..

לק"י

זה לא חלק מדרישות התפקיד, אבל זה בהחלט נעים.

קרה לי שעשיתי אול' והטכנאית התלהבה. זה עושה טוב.

אבל לא כולם כאלה. וזה בסדר.

והיו לי כמה הריונות ברוך ה'. 

איזה עניין יש לה לשמוח? 

רופא צריך להיות ענייני ומקצועי, לא יותר מזה לדעתי. 

ראה אותי בשבוע 8, הביא לי הפניות לכל הבדיקות במהלך ההריון ושלח לאפליקציה, וביקש שאגיע שוב בשבוע 17(!), אחרי סקירה מוקדמת וחלבון עוברי 

הגעתי אליה בשבוע 6

שתתן לך דף עם הבדיקות לפי שבועות מסודר, יש להם אופציה כזו.

אולי היא התכוונה פשוט להגיד לך בהמשך כי זה עוד מוקדם אבל אם את רוצה לדעת תשאלי.

יש גם באתר של הקופה מסודר אבל הרופאה אמורה לעזור לך בזה, היא לא קובעת את התורים עצמם.

לגבי איך שהגיבה יש רופאים כאלה, זה תלוי בבן אדם, כמובן שיש רופאים שמראים יותר אמפתיה. תחשבי אם זה קריטי לך, את יכולה לעבור לרופאה אחרת.

בשעה טובה♡ 

להגיד מתי לקבוע תורים וכו', הייתי מנסה לדבר איתה..

אני גם בדעה שזה כיף שהרופא/ה מתלהב איתך, אבל זה באמת לא משהו שאני מצפה ממנו..

כרגע אני רק בשבוע  7

לק"י

זה לגמרי מתפקידה בעיני.

(אולי גם האחות אמרה, לא זוכרת).

מעקב אחות לא מתחילים מההתחלה. וגם אצלי הרופאה תמיד הדפיסה דפים, וכתבה לי מתי לעשות את הבדיקות. זה באמת מאוד נוח.

או שאפשר לפצל??

גם את זה חייבים לעשות בימים 2-4 למחזור??

(חוץ מה 3 שעות הערות שזה הכי תוקע אותי)

אין טעם נכון??

החודש לא אספיק לצאת באמצע היום

היא העבירה את השאלה אליו... השאלה מתי נגמר לך החלון לעשות-אולי לנסות לשלוח הודעה באפליקציה?

או פשוט לקום ממש מוקדם ולהיות עייפה ועצבנית כל היום...

וזה סיבה להפסיק? או שאם אני שורדת אז סבבה?

מנסה להבין אם זה מסוכן?

כמה זמן את עם זה?

לפעמים יש תקופת הסתגלות ועובר ולפעמים זה תופעות שמלוות את כל תקופת השימוש

טוב ניתן לזה עוד צ'אנס.

תודה!

זה לא דווקא ליולדות טריות

בטוח שהתאריך נכון?

מכירה מקרוב מישהו שהסיר נקודות חן בעייתיות מבחינה רפואית, וזה אמנם ניתוחון קליל, אבל זה כן דורש החלמה ותחבושות ומשחות והתעסקות... אצלו ספציפית גם הפצע נפתח פעם אחת, וזה היה מלחיץ... (ב"ה זה לא היה בעייתי)

בקיצור, בשביל אסתטיקה אני לא הייתי נכנסת לפרוצדורה כזו. אבל זו אני... וזה באמת תלוי כמה 'נורא' מה שיש לך...

נקודה גדולה כזאת מגעילה חח

הסרתי לפני המון שנים כי הפריע לי אסטתית ממש. הרופאה די זרמה עם זה שביקשתי שהיא תעשה במסגרת הקופה ולא בפרטי

הזריקה כאבה מאוד. אחכ היו תפרים, ואז הסרה. לא פשוט אבל לרגע לא מצטערת. מעדיפה את הצלקת הקטנה מאשר נקודה כזאת כמו שלי היה

יש להם פתרונות שלא משאירים צלקות 

זה קצת כואב אבל שווה לגמרי את התוצאה אם זה מפריע לך אסתטית 

קחי בחשבון שבתקופת הטיפול זה נראה גרוע יותר עד שזה נופל אז אם את לפני אירוע צריך לשקול תזמון

ממליצה ממש

מסל טוב❤️❤️

להתפרק אז זה הגיוני

אני לא הצלחתי לחבר יותר מ2 חפיסות אף פעם

כן, זה אומר לעשות הפסקה של שבוע ולהמשיך

קלי בחשבון שצריך לנהוג לפי ההוראות כשאת מפספסת ימים כדי שהגלולות ימנעו לך הריון בצורה אפקטיבית

באמת כבר פחגתי שנכנסתי להריון עם כל הפיספוסים.

לא מתאים לי בכלל ככה לפספס