פורום הריון ולידה (עמוד 334)

בלי אמור

רק מה שקורה אצלך פנימה

מה הרגשת כאשר הוא אמר לך את זה?

מותר לך להרגיש הכל

אפשר וכדאי לתת לעצמך ניראות לכל מה שהתחולל בך

ולאחר מכן גם לשקף לו זאת בצורה טובה

חיבוק

ומתנצל אלא מנסה להתחמק או ליפות "שנאמר ממני" ולא ''שאמרתי'' ''שפגע בך'' ולא ''שפגעתי''

עצם זה-פוגע

אלה שאומרים מתנצל אם.. זה קודם כל.

הרי אם חשת צורך להתנצל זה אומר שפגעת.

דבר שני, "נאמר ממני " זה לא לקיחת אחריות. כאילו.. המילים יצאו ממנו מעצמן ולא הוא אמר אותן

הייתי פותחת מולו לפרטים מה פגע מלכתחילה ומה פגע שנית עם בקשת הסליחה הזו

כאילו הוא רחוק ממה שקרה שם באמת.

תגידי לו שאת רוצה שייקח אחריות על מה שאמר או עשה. 

זה אכן פוגע להרגיש שבעלי לא לוקח אחריות על הפגיעה וכאילו או מקטין אותה / מייפה / מסיר אחריות / מאשים בכלל אותי שנפגעתי וכן הלאה.

כדאי לשקף לו איך הרגשת בצורה שלמה ומקדמת

וכן לשמוע ממנו יותר לעומק מדוע כך אמר,

בצורה של שאלה ותשובה ולא פרשנות,

לשים סימני שאלה וממש לשמוע את השני ממבט מברר וסקרן (ולא ביקורתי או מאשים):

"חשוב לי להרגיש שיש ניראות לפגיעה שלי.

כאשר אמרת כך הרגשתי שאין לקיחת אחריות עליה.

האם לכך התכוונת?"

ואז לשמוע את תשובתו הישירה והכנה

ולהמשיך כך

לשאול, לשים סימן שאלה, לברר מולו לעומק מה ואיך ולמה התכוון

ולשקף לו איך הרגשת

ולהמשיך את הבירור והגדילה ב"ה ממנו בנקודה הזו.

בהצלחה רבה יקרה 🌹

אני פותחת.

אתה מבין שזה היה טעות שאמרת כך וכך?

אתה מתחרט? את מבין כמה שזה פגע בי?

הרגשתי ככה וככה כשאמרת את זה....

ממני שכרגע מתמודדת עם משהו דומה חחח

בריכה

ריקוד - יש ביוטיוב דיגי רפי שעושה דברים מהנים

חוג כדורגל אם הוא אוהב או ללמד משהו חדש חוג טניס/כדורסל וכו

ולגבי הארוחות לא כתבת מה הוא אוכל אבל זה בעיקר להוסיף חלבון וירקות ולהנמיך פחמימות

כמובן שתיה מתוקה. חטיפים וממתקים להשתדל כמה שיותר להימנע

והכי חשוב- בלי לחץ, איומים או תחושה קשה לילד לעשות הכל שהוא ירגיש טוב עם עצמו

רפואה משלימה שתעזור לחילוף חומרים מהיר יותר

ודואגת לארוחות משפחתיות בבית. 

להיות בעודף משקל עם תזונה תקינה כי תקינות נמדדת גם בכמות ועודף משקל נגרם מכמות קלוריות עודפת

יש לי ילד שהיה שמנמן מגיל 8

הוא אהב לאכול והיה אוכל כמויות גדולות

למדתי אותו תזונה נכונה:

מרכיבים מזינים

כמויות נכונות

רעב פיזי מול רעב רגשי

שליטה עצמית

לא התערבתי לו מה וכמה לאכול

נתתי לו ללמוד ולהפנים לבד

בגיל 14 הוא הרזה ונשאר רזה עד היום (19)

לק"י

יש כאלה שיאכלו כמויות טובות ועדיין לא יצליחו לרזות.

ואם תזונאית אמרה שהכמויות תקינות, כנראה שהיא לא סתם אמרה.

לכל אחד

אני ממש רואה את זה על עצמי עכשיו

גרעון קלורי זה לא רק כמויות של אוכל, זה המגוון, וההשפעה של כל אחד מסוגי המזון על הגוף, שעות האכילה, שריפת קלוריות במנוחה, שעות שינה, כמות אנרגיה שהגוף שורף בכללי, בין היתר בפעילות במהלך היום והשפעות של עוד דברים

(למיטב ידיעתי)

סטרס יכול לעכב

תרופות

בלוטת התריס אצל ילדים לא גורמת להשמנה בדרכ

אם לא מדובר באלה - זה נטו אוכל וכמה הגוף פעיל

זה נראות

גנטיקה - ייתכן, אבל עדיין גרעון קלורי מנצח גנטיקה (כתבתי על אחים שלי שרזו בגיל גדול יותר, וגם אני הייתי עגלגלה בגיל הזה)

אני אישית חושבת שבגיל 8 אין הרבה מה לעשות כדי לא לפגוע בילד וליצור לו בעיות בדימוי העצמי, מלבד לנסות לעבור לאוכל כמה שיותר בריא קולקטיבית כמשפחה 

אבל קשה לי לקרוא את האמירות האלה,בגלל הרבה אנשים שמנסים ולא מצליחים לרזות. ואמירות כאלה פשוט מייאשות ומחדירות אשמה

הם אוכלים מעט.

אוכלים בריא.

ועדיין.....

אני לא אומרת שזה לא חשוב, זה צעד חשוב לבריאות להיות במעקב על מה נכנס וכמה וזה כנראה גם הצעד הראשון והחשוב ביותר לירידה במשקל.

רק לא כזה נחרץ....

לשנות את המציאות כדי להתאים אותה לאנשים שלא מצליחים

הסיכוי להצליח תלוי במודעות ויכולת התמדה

דווקא חשוב לכתוב דברים נכונים באופן נחרץ

זה יכול לעזור לאחרים להיות יותר במודעות ויותר להתמיד

ולא נכונים חלקית

נכונים לפעמים

נכונים בערך

כתבת שכל מי שיאכל לפי כמות הקלוריות המומלצת כפי שמופיע ברשת - ירד במשקל.

וזה לא נכון

אני מדברת על אנשים שלא מצליחים לרדת במשקל למרות הדיאטה. לא על אנשים שלא מצליחים להתמיד בדיאטה

לפעמים מצליחים למצוא את הדרך (תזונה ספציפית או בעיה רפואית או יותר ספורט וכדו) וכן לרדת במשקל ולפעמים לא. זה פשוט לא בידיים שלהם (לא אמרתי בלתי אפשרי כי אינלי מושג אבל הם עוד לא מוצאים איך כן)

ולאכול מעט קלוריות זה ממש לא תמיד הפתרון הנכון גם אם הוא מניב ירידה במשקל כרגע. יש אנשים ומצבים שזה גם גורם נזק למערכות אחרות בגוף ובטח בגיל ילדות או סביב הריון ולידה

בקיצור- זה קצת יותר מורכב.

אבל הדיון הזה כבר חורג מגבולות השרשור

זה אחד הצעדים הראשונים והחשובים

יכולה לומר על עצמי, עד שלא עקבתי ממש לא הבנתי כמה דברים לא טובים אני מכניסה לגוף

ויש השפעות של סטרס ושעות שינה, וכמה שותים, ברור. ולא להמעיט בהשפעות האלה,  אבל הרבה אנשים באמת לא מודעים לכמה דברים לא טובים הם מכניסים לגוף ואיך פיזית זה משפיע ומונע ירידה.

ובסוף, הכי קשה לדעתי זה ההתמדה

מי שמתמיד רואה בסוף תוצאות

אבל יש מעכבים, רגשיים בעיקר, וגם פיזיים שמקשים לצאת מהלופ

מי שמצליח לצאת מהמעגל הרגשי יותר קל לו בפער 

שיש אנשים שאוכלים יותר מהמומלץ ולא משמינים

לכן

אנשים שמנים חושבים שיש סיבה נוספת חוץ מהאוכל

אבל

אם הם יאכלו כמה שבאמת צריך הם ירזו

לק"י

אבל יצא לי לשמוע ממישהי אחת לפחות, שזה היה המצב שלה.

אז אי אפשר לשלול מצבים כאלה. גם אם נדירים, הם עדיין קיימים.

אבל אני לא רוצה לטחון מים. אז אעצור פה.

אני מסכימה שלא צריך ישר לקפוץ לשם, אבל לדעת שגם זה קיים.

על עוד סיבות שידועות לי לגבי למה לא מצליחים לרדת, ובגדול מה שידוע הוא שרוב ככל המקרים של אנשים בריאים שנמצאים בגרעון קלורי יירדו במשקל בשלב כזה או אחר

כמויות מתאימות הן כמויות שיורדים איתן במשקל,  מבחינת מה אוכלים ולא רק כמה

גמני אכלתי כביכול כמויות מתאימות אבל לא ירדתי יותר משנה אחרי השינוי

כששיניתי את התמהיל של התזונה התחלתי לרדת,  למרות שעל פניו הכל היה בסדר ומאוזן מבחינת פחמימות - חלבון - שומנים וכמויות

ויש הרבה דעות לגבי התמהיל. 

כדי לדעת אם כמות תקינה

אפשר לחפש בגוגל כמה קלוריות מומלץ לאכול בגיל הזה

הרבה ילדים (וגם מבוגרים) בכלל לא מודעים לכל מה שנכנס לפה שלהם במשך היום

לכן קשה להעריך ולדעת שהילד אוכל כמות תקינה

אם הוא במשקל עודף

רוב הסיכויים שהוא אוכל יותר (או הרבה יותר) מהכמות המומלצת 

אבל כתבת את זה בכללי, וזה לא תמיד נכון.

זה גם משפיע בסוף על כמויות אבל בעיקר עוזר לעיכול טוב ולבריאות

לא חושבת שנכון להגביל באוכל, זה ממש עשוי לעשות נזק

רק לדבר איתו על הרגלים נכונים, לעיסה איטית, אכילה מסודרת ליד שולחן ובלי מסיחים, ולדאוג שכל ארוחה מורכבת מדברים בריאים וטובים ולא עתירת פחמימות ריקות ולצמצם ממתקים (כמובן באופן משפחתי ודוגמא אישית..זה נכון לכולם)

אם המשקל ימשיך להיות גבוה מדי מבחינת  הרופא כדאי לפנות לאיש מקצוע יותר ספציפי שידע לומר אם באמת יש בעיה. לא בטוחה שרופאי משפחה מספיק מבינים בזה מלבד להשוות לטבלאות....

בעיני הרבה יותר חשוב שיהיה לו תפיסה בריאה ונכונה על הגוף שלו ועל אוכל מאשר המספר כרגע על המשקל.  בריאות זה הרבה מעבר לBMI

להרגיל לאכול לאט,

איך להעלות את המודעות של הילד למה הוא מכניס לפה

וכו...

ומה אפשר להוסיף לתפריט שמזין במקום לחם או פסטה לארוחת ערב ? 

יותר ירקות, יותר חלבון

שהפסטה/ הלחם לא יהיה עיקר הארוחה

סלטים, להכין איתו ביחד (להציע כמובן או לגרום לו לשותפות במידה כלשהי, יכול להיות שבהתחלה רק לשאול אותו איזה ירקות רוצה זה השותפות, ואחכ שישטוף אותם... ואחכ שיחתוך ו/או יתבל)

להגיש את המאכלים הבריאים והמזינים בצלחות הגשה שוות לשולחן, ארוחה משפחתית!!!!

ואת הפסטה בסתם קערה פושטית כזו...

אגוזים שקדים

אבוקדו

סלט עדשים/קינואה

להכין חביתות ירק שוות לעצמכם ולשאול את הילדים אם הם רוצים משהו בחביתה (הילדים שלי אוהבים תירס וזיתים וחלקם ממש כמוני, בצל, פטריות, שרי פטרוזיליה)

חביתה כמובן עם 2 ביצים... 

לרכיבים- להראות שכתוב על כל מזון/ שתיה רכיבים וערכים תזונתיים, להסביר על רכיבים וערכים טובים ופחות טובים.

כמויות- לדבר על כמות ארוחות ביום (וגם כמה פעמים ביום מנשנשים)  ועל כמות בארוחה (צלחת אחת מול למלא צלחת שוב ושוב)

רעב פיזי ורגשי- התחושות הפיזיות יכולות לבלבל ולכן כדי לנהל ארוחות לפי זמנים ולא רק לפי תחושות

שליטה עצמית- מודעות לרצונות סותרים: אכילה חופשית(הנאה, תעסוקה, פיצוי) למול אכילה נכונה (בריאות, תחושה טובה, מראה)

אימון איך מובילים את המטרה הרצויה (למצוא עיסוקים אחרים, להתגבר על רצון שלילי, תחושת הצלחה )

צריך לשים לב:

1. שמהווים דוגמא אישית, אחרת זה לא אמין.

2. לא לדבר על כך סמוך לאוכל אלא כחומר למחשבה

3. להשאיר את הבחירה תמיד בידים של הילד, לחץ לעשות שינוי יעשה את ההפך.

כמובן לא נכנסת להמלצה הרפואית וזה משהו שחשוב לברר.

אח שלי היה ילדון עגלגל כל החיים ועד היום כזה. בחור גדול (בגיל 15 התחיל לתפוס גובה והיום מעל מטר ו80 סמ) כל החיים הוא אכל מאוזן סבבה ועכשו כבר 3 שנים שאוכל כמויות ממש קטנות ובכללי רוב התזונה שלו מבוססת על סלטי חסה ועדין נשאר גדול (עכשו הוא לא נראה דובי אבל בהחלט מאד גדול חסון).

יש ילדים עם מבנה כזה (אצלינו כל המשפחה נמוכה יחסית וממוצעים ורק הוא היה תמיד שמן ועכשו גם גבוה במיוחד. מסכן, אנחנו היינו אוכלים בלי סוף ומלא שטויות והוא היה אוכל ממש  מדוד ומאוזן ועדין נראה תמיד פי 2 ממנו)

תמיד והוא היה בעודף משקל וכל הזמן זה עלה במיוחד מול רופאים...כשהוא תפס גובה בגיל14-15 הוא הרזה בטרוף בלי שום שינוי תזונתי כיום הוא גבוה ורזה מאד...

מצד שני יש לי ילדה שגם מלאה וכשהיא גבהה ( בת13) היא לא ממש הרזתה כמו הגדול שלי אבל היא נראית טוב.ממש לא שמנה.

על תזונה אבל בבית כן הקפדתי על האוכל

כשיצא לפנמיה שם נתקל לראשונה בג'אנק פוד...כארוחות.

כן היה הרבה מודעות לבריא ולא בריא אבל לא בקשתי מהם לשנות תזונה או הקפדתי איתם.

מצחיק שדווקא עכשיו אני ממש יושבתלו על הנשמה שיאכל יותר נורמלי... כי בפינמיה האוכל לא הכי הכי בריא.

יש ״עציצים״אכילים עם שוקולד ופירות

אולי סושי פירות?

אפשר גם עציץ יפה עם כיתוב על האדנית

ולא קטן..

אנשים שחזרו מיום עבודה ארוך רוצים לנוח ולא לתפעל ילדים למקלחת (גמני כלולה בתוך אותם אנשים)

אני לא מקבלת את הילדים כשאני חוזרת ונכנסת ללופ של תפעול אלא אומרת שלום ויושבת לשתות קפה בנחת להתאפס על המעבר מהעבודה לבית ורק אז דואגת לכל השאר

תנסי לתת לו לנוח

ומה זה אומר את כל היום איתם? הם לא בגן? את עובדת? בני כמה הם?

באמת קשוח

תנסו לשבת לדבר ולראות איך את מורידה מעלייך עומס, ואיך הוא יותר נרתם

אבל זה נשמע לי הגיוני לקחת ילד בן 4 למקלחת כשהוא לא רוצה... פשוט מרימים אותו. יכול להיות שזה יותר מידי אגרסיבי לטעמך..

- אולי תהיי את עם הילדים והוא בשטיפת כלים, לטאטא וכד'.

- כשבנאדם חוזר הביתה עייף מהעבודה מאוד קשה לראות בלאגן בבית, אתה רוצה להגיע למקום שירגיע לך את הראש, וכשיש בלאגן זה מערער לפעמים (אותי לפחות), אם אני הייתי כל היום בבית יותר קל לי להכיל בלאגן כי זה כאילו קרה תוך כדי שהייתי פה, אבל לנחות לתוך בלאגן זה יכול לשגע. אז אולי לנסות לאפס טיפה לפני שהוא בא. לא לצחצח אבל נגיד אם יש מלא כלים להכניס אותם לכיור, לפנות את השיש. להגיד לילדים כל אחד אוסף 10 חפצים מהרצפה למקום.

- לדבר איתן על זה כשהוא ברוגע, בשבת, במוצ''ש. לא אחרי יום עבודה, לא בביקותיות, אלא בשאלה מה יעזור לך?

וחוצמיזה יש אנשים שהם יותר חסרי סבלנות מטבעם, וזה באמת לא קל להישאר ברוגע מול ילדים שובבים ובית מבולגן (כמוני), אבל תזכרי שזה האבא של הילדים שלך, וה' סידר את זה כך לא בטעות...

שכשאני חוזרת הביתה מיום עבודה מאוד קשה לי להיות בשיא הסבלנות עם הילדים.

כשמתאפשר, אז בעלי שומר עליהם ואני נכנסת לכמה דקות לחדר,

אוכלת שם משהו, נחה, צופה בדברים שאני אוהבת

ואז יוצאת לילדים והכל נראה אחרת..

אני מבינה שאת מצפה גם להשתחרר ברגע שהוא נכנס

אבל אולי תני לו את הכמה דקות להתפרק מכל היום, אולי אח"כ יהיה לו יותר קל עם הילדים

ממה שהיא אולי מרגישה

זה מממש הגיוני שכשחוזרים מיום עבודה ישר לילדים אין סבלנות ונכון באמת לאפשר זמן התאוששות

אני ממש מסכימה

אבל מצד שני..אולי גם היא חזרה מיום עבודה עצוס ומתיש לילדים ישר ותפקדה לבד בלי כל אופציה להתאושש

וחושבת שאולי ..זה כן נכון אחפושהו באמצע

כי בסוף הוא חוזר ב6 יש לו נגיד שעה לעזור ואז ערב פנוי למנוחה

אז או שיסכמו על נגיד 20 דקות מנוחה הץאוששות ולהכניס משהו לפה..ואז זמן שמתק.קים יחד

ואחרי זה בערב טפשר להשלים את הצורך בהרפיה

כשכל אחד מרגיש שרואים אותו ומותר לו לנוח מצד אחד ומצד שני גם לתת יד כי שניהם זקוקים למנוחה

אז זה יותר עוזר להתגייס עם סבלנות

אגב ךא כתבתי בחובר הסכמה כי תכלס כתבנו כמעט אותו הדבר

רק הרהרתי בזה שצריך פה יחס ל2 הצדדים במענה..לא רק לצפות ממנה הכל

ומעבר לזה לפותחת-

לגבי מידת הסבלנות- גם אם זה ללא קשר לעבודה ולעייפות-

א. לזכור שאנחנו לא יכולים לשנות מה שאי אפשר

וילדים יכולים להכיל ממ שיפה יחס ושנה בין ההורים כל עוד ההורים לא מתוכחים או סותרים זה את זה מול הילדים

ב. ויתכן ישש מצב לרכך אותו קצת- אני עישתי את זה דרך זה שאני למדתי המון על הורות..ופשוט שיתפתי אותו לא באופן מטיף..סתם בישחות פשוטות..על מה הז מעורר אותי לחשוב ולהבין על האמהות שלי..ועל החלומות שלי שם..וזה התפתח גם לדיונים לפעמים ובעיקר הרבה דוגמא אישית

או יש זמנים כאלה וזמנים רגועים?

תנסו לדבר על זה-

מה הוא אומר?

לא לבוא לכעוס אלא באמת להבין.

את מגדירה את זה כחוסר סבלנות אבל אולי זה תפיסה חינוכית שונה פשוט?

אולי חסר לו כלים?

אולי הוא מאוד רוצה להתנהל איתם אחרת אבל הוא מרגיש עמוס ומותש וזה מתפרץ שם?

יכול להיות שמנקודת המבט שלו זה אחרת ובהבנה של זה טמונה היכולת לנסות לעשות שינוי

(ניהול אחר של הלוז, הדרכת הורים, חלוקת תפקידים מסודרת... תחשבו יחד)

זה ממש מעצבן אני מבינה אותך. גם אותי משגע אם קורה כשאני איתם כל הערב ואז הוא בא רק כדי לחלק עונשים 😡 אבל אולי אצלכם זה משהו מכיוון אחר זה נשמע יותר רחב

הקושי מובן...

את לא יכולה לגרום שתהיה לו יותר סבלנות אליהם.

מה שאת כן יכולה זה:

1. להתפלל על זה.

2. לדבר על הצורך. להגיד לו כמה הם זקוקים לו, כמה הם אוהבים אותו ומחכים לו בערב, לייצר טקסים משפחתיים או רק שלו איתם, לאט לאט הוא יחווה את הקשר עם הילדים באופן משמעותי יותר.

3. לדבר על הצורך שלך. לספר לו שכשהוא קצר עם הילדים זה מכניס אותך למתח, שאת זקוקה לנחת בבית וסביב התקשורת עם הילדים. ואז אפשר לפרק את המוקדים הבעייתיים (זמנים לחוצים וכד') ולמצוא להם פתרונות, אבל רק אחרי שהוא מגוייס לעניין. כי כרגע כנראה מבחינתו הכל בסדר, ותקשורת רגילה בין אבא לילד נראית ככה.

כי יש פעמים שיש בעיות ספיגה של ויטמינים ומינרלים מסויימים

בכל אופן, תבדקי על עצמך מה עושה לך טוב יותר לחלב. אני יודעת ששינה בלילה (הורמון ייצור החלב מופרש בשינה) ושינה מספקת בכללי, שתייה ומנוחה עוזרים אבל לגבי אוכל לא יצא לי לבחון כי אכלתי כמו פרה בהנקה🤣

בגדולים ההנקה שרדה גג עד גיל 8 חודשים

והחלום שלי להניק עד גיל שנה ויותר ואני לא יודעת מה הסוד

אז התחלתי לחשוב שאולי אני צריכה לאכול יותר, כמו למשל אחרי כל הנקה

אבל עכשיו אני לא יורדת במשקל, ירדתי רק 5 קילו ועבר חודש ויש גם בטן יפה חחחח

אלא כי בד"כ התינוק מתחיל לאכול מאכלים מעבר להנקה..

מה קרה לך בגיל הזה? פשוט התייבש החלב?

הייתי מניקה בבוקר , בצהריים כשחזרתי, ומאז רק מניקה בכל הזדמנות  

אחרי פחות משבוע בעבודה נגמר החלב , 2 טיפות יצאו לי וזה לא סיפק אותו, בצדק

זוכרת רק את היום-יומיים הראשונים בעבודה שהיה לי גודש אז רצתי לשירותים לשאוב לכוס  רק שלא יכאב, אפילו לא עד התרוקנות.  

אבל זהו- ביום השלישי כבר לא התאפשר לי לשאוב ולדעתי גם לא כאב כבר

אני לא מאד מומחית, אבל בגדול, אם שאבת (או סחטת) לא עד ריקון רק עד הקלה הגוף הבין שלא צריך חלב (בעיקר בזמנים האלה) להפסיק לייצר, אז זה מסביר את זה שהפסיק הגודש אבל אולי זה השפיע ייצור החלב גם בזמנים אחרים ביום.

אולי כדאי לך להתייעץ עם יועצת הנקה? אבל אחת טובה ומבינה! שתעשה לך סדר איך נוצר החלב ומה משפיע עליו, ואז לא תצטרכי לפתח תאוריות אלא יהיה לך ידע מבוסס, שתוכל לעזור לך ולהתאים לך אישית תוכנית איך לשמר את ההנקה לאורך זמן בין אם חוזרים לעבודה ובין אם לא, בשילוב עם המוצקים וכו'

(טוב, גם בזכות הגנטיקה שלי כנראה, אבל מיה מההתחלה כיוונה אותי איך 'לעבוד' כדי שיהיו כמויות חלב מספיקות למקרה שארצה להניק את כולם. ומצד שני לא לחצה עלי אלא פשוט הלכה לפי הרצון שלי בכל שלב ולפי זה כיוונה אותי מה לעשות)

מניקה שלישיה?😱

מטורףףף. שאפו עלייך

בהנקה הגוף מייצר מתוך המאגרים שיש לנו בגוף,

אם לא אוכלים טוב הגוף שלנו יושפע קודם ולא החלב.

באופן כללי כדאי לאכול טוב ומזין בתקופת הנקה, אסל לא בהכרח להקפיד לאכול בין הנקה להנקה אם מנגנון הרעב שלך לא מאותת את זה.

מה שכן להקפיד על שתיה.

קשה לי להאמין שבגיל 8 חודשים מה שהשפיע על ההנקה זה ארוחה בין הנקה להנקה, יותר הגיוני שזה קשור לביסוס מוצקים או העדפת בקבוק.

לפעמים זה עניין זה פשוט לשמר זמנים קבועים שיש בהם הנקות- למשל בבוקר כשקמים, ובלילה לפני שהולכים לישון.

שוב, בסוף כל אישה שונה, אבל יכול להיות שאם תקפידי על זמנים קבועים שאת כן מניקה הגוף ייצר חלב בזמנים האלה.

וחוץ מזה- גם הנקה של שמונה חודשיפ זה מדהים ואת נותנת לילדים שלך מלא טוב בזה

אבל הזמנים תלויים בקטן

הוא יכול לדרוש הנקה אחרי 4-5 שעות ויכול לדרוש אחרי שעה וחצי

קרה ששבוע שלם הוא אכל בשעה מסוימת, ואחרי קפיצת גדילה או לוז שונה- פתאום אכל בשעה אחרת

ואז יצא ששאבתי בזמן הקבוע כי הפעם הוא ישן באותה שעה אבל שניה אחכ התעורר

או שהוא ישן וגם אני ישנתי אז לא שאבתי/הנקתי בשעה הקבועה שהוא מעיר אותי

ותודה רבה  ! מודה לה' שבקודמים הצלחתי אפילו 8 חודשים גם לא מובן מאליו.

הפעם הקטן נולד פיצי יותר מהגדולים ועם צהבת אז הוא ישן יותר (יכול לישון גם 6 שעות) שזה מבורך אבל חיסרון להנקה כי 6 שעות אין ייצור חלב

לדעתי לפחות כי הגוף חכם הוא לוקח מה שהוא צריך ומה שלא הוא פולט

האוכל מתפרק לחומרי הזנה ואם יש יותר מידי חלק הולך למאגרים וחלק יוצא בפסולת..

כמו גם בצום כשאת לא אוכלת, יש חלב וגם הוא מזין את התינוק אז אין קשר בין אכילה למאגרי חומרי הבניה והפירוק של הגוף שעובדים 24/7

ואגב כמות האוכל לא מעידה על המאגרים, אלא איכות הספיגה של החומרים מהמזון זה מה שקובע

ואכן את יכולה לאכול אוכל לא מזין מעבר למה לא בריא יש עניין גם בגלל שילוב המזונות לדרך הספיגה המיטבית ביותר או לאכול באופן מיטבי כמו לעיסת המזון טוב, לשתות לא בזמן האוכל וכד

אז את יכולה לאכול מעט ולספוג את מלוא ההזנה לעומת זאת לאכול הרבה ולא לספוג כלום כי הגוף עסוק בלנקות את הרעלים כל הזמן

שאם היה יותר מדיי חומרי הזנה חלק היה הולך למאגרים וחלק לפסולת.. אם יש יותר מדיי זה נאגר כשומן חחח הלוואי הגוף היה מספיק מחושב להבין שהמאגרים מלאים ואת השאר אפשר בכיף לזרוק החוצה חחח

אבל הגוף לא מתוכנן לשפע של המאה ה-21...

ולא התכוונתי לצרום לאף אחת, רק חשבתי שזה היה יכול להיות נחמד לאכול משהו סתם שלא יכנס למאגרים אלא יעוף החוצה חח

אבל זה לגמרי יכול להיות מציאותי אם רק תרצי

במצב שהגוף מאוזן אז גם אם תאכלי מעט דבר רע הוא לא יתעכב מפליטת הפסולת באופן מיידי

הבעיה היום שרוב האנשים בעודף רעלים בגוף ולא רק ממה שהם אוכלים.. חח

זה לא דבר רע בכמות מסויימת.

מאגרי שומן בדרכ מתמלאים מצריכת יתר בפחמימות מורכבות שזה גם ירקות ופירות עמילניים...

ולא כל מזון הופך לשומן, אם את מתכוונת לסוכרים אז יש חד/דו סוכר שמתפרקים ישירות לאנר' וסוכרים המורכבים עוברים לתשמורת אבל למטרות חשובות למקרים בהם הגוף צריך אנר' ואין לו בנמצא כמו למשל בזמן של חוויות מתח.

העניין בגדול שאנחנו פשוט חיים בחריגה מוגזמת בכ'כ הרבה מובנים ולא רק בשומן או סוכר..

ויכול להיות שיש גורם לכך אבל זו לא הנקודה בשירשור

העניין להראות שהחילוף של בנייה ופירוק עובד כל הזמן ולא מושפע רק מארוחה לארוחה.. יש לא מעט נשים שמניקות בצום והגוף בזמן הזה לא מפסיק לייצר חלב גם אם הן לא אוכלות דבר

תחתכי 2 בצלים לחתיכות עבות ושימי בתחתית התבנית,

מעל את האורז (ותוסיפי על האורז מלח- כפית לכוס )

מעל את העופות ומסביב תפוא

אני מתבלת את העוף בסילאן וחרדל,  אבל אפשר כל מה שאתם אוהבים

מוסיפים מים בהתאם לכמות האורז, פי 2.5 מהאורז

מכסים בנייר כסף ולתנור

עד שנגמר המים והאורז רך והעוף מוכן

אני שמה כרעיים, נראלי אפשר מה שאת רוצה

יותר מכוס וחצי לא יוצא לי טוב

תכלס כל תיבול תששימי

אני הכי אוהבת-

עוף ותפו''א- עם הרבה סילאן או דבש, קצת צ'ילי מתוק (לא חייב),שום כתוש, מלח פלפל גריל עוף אפשר טיפה סויה.

יוצא מתקתק כזה

לחתוך לקוביות קטנות גמבה, בצל ועגבניה

לשים בתבנית עם נייר אפייה, לשים אורז בכמות שאת רוצה ולערבב עם הירקות ואז יחס של מים ותבלינים כמו שאת מכינה תמיד אורז.

מעל זה להניח את העוף, אני מתבלת במלח, פלפל, פפריקה, שום וגריל עוף.

וזהו, לתנור. מבחינת זמן אפייה כמו שאת אוהבת לעוף..

האורז יוצא דביקי כזה עם חתיכות של ירקות(אני מתה על זה, הילדים פה - חלקם...)

אורז בנפרד על הגז

התחלתי ביום של ההפסק

הגלולות מתחילות לעבוד

בגדול יש מצב שיהיה דימומי הסתגלות. שמתחילים כ10 ימים בערך אחרי תחילת הנטילה.

זה יכול להיות רק כתמים שלא אוסרים. וגם יכול להיות ממש כמו מחזור

אני עשיתי את הטעות הזאת והיינו אסורים מלא זמן סתם!

אני אסביר

אכן מתחילים דימומים/ ווסת כשבוע אחרי תחילת הנטילה

כשאת בגדר אסורה - קשה להיטהר עם זה כי צריך הפסק ובדיקות כרגיל

כשאת מותרת- אפשר לנסות להימנע כמה שיותר מהדימומים על פי דיני כתמים.

לי כבר פעמיים יש ממש מחזור /דימומים אוסרים

אז את לא יכולב לדעת אם יהיה לך או לא..

מה שהייתי עושה במקומך הייתי מתחילה לקחת או מיד אחרי המקווה ואז שבוע למנוע עם שקפים (או להתנזר 🙄) או אם את רוצה לקחת סיכון הייתי מתחילה לקחת כמה ימים אחרי ההפסק אבל ישמצב שבקושי תספיקו להיות מותרים

על ההסברים המפורטים

אקח פשוט אחרי המקווה ונקווה לטוב!!

מקווה(המים) ומקווה(תקווה) אותן אותיות. אישה היא מקווה...

בשורות טובות!

‏‪02-651-5050‬‏ 

להעביר את המספרים האישיים של הרבנים במקרה כזה.

זה לא מקרה שיש בו דחיפות לפנות דווקא הלילה ולא מחר. לא חושבת שתהיה לזה שום השלכה מעשית מבחינת השואלת.

הם בכוונה לא מפרסמים את המספרים האישיים שלהם. הם לא אמורים לענות לכל שאלה מחוץ לשעות העבודה שלהם. נכון שהם כן מוכנים ומסכימים לעזור במקרים דחופים, אבל פה זה לא נשמע לי מצב כזה.

יישר כוח לך על הרצון לעזור.

כותבת פה לא בביקורת אישית עלייך, אלא כדי להעלות מודעות.

ואם את חושבת אחרת ממני, או שיודעת שזה בסדר מצד הרב שרצית לתת את המספר שלו, מוזמנת לכתוב...

להבנתי אין לו בעיה עם זה שפונים אליו בנייד (לא חושבת שיש משהו בעולם שהיה שמח עם זה שהמספר שלו נמצא ונשאר בפורום - לכן הצעתי להעביר בפרטי)

גם אם כרגע אין פתרון מעשי, עבור הפותחת ייתכן ולקבל היתר כזה כבר הלילה יביא להטבה

ברמה הרגשית - בעיניי יש פה דחיפות

שהם מפרסמים את המס' שלהם ככה להעביר... מפרסמים לצורך מסויים...

במקרה הנ''ל המתנה מורטת עצבים של מספר שעות יכולה להיות קריטית!!!

שבת שלמה הבחורה עברה במחשבות על זה.

יצאה שבת, אי אפשר לעזור לה למצוא מענה ולהתקדם עם זה?

אם הרב לא ירצה לענות לה עכשיו, תאמיני לי שהוא מקבל מלא שאלות מנשים שהן לא קריטיות לאותו רגע - אני בטוחה שהוא יודע לסנן אותן..

מי החליט שרק שאלות בנושא טהרה דחופות?

מה עם דיני נפשות?

זה לא שאני לא מבינה מה את אומרת, רק אומרת שהשימוש במספרים של אנשים שעושים צרכי ציבור א"א לפרסם בצורה כה קלה, גם אם לך זה נראה מחוייב המציאות...

עובדה שפשוט הם לא מפרסמים את המספר שלהם בשום מקום ציבורי (כמו באתר של מכון פוע"ה למשל) 

עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ה בטבת תשפ"ה 22:32

שהם מתנגדים מאוד להפלות.

ויכול להיות שזה לא מתאים למה שהפותחת צריכה.

האג׳נדה שלהם ברורה מאוד. לפותחת - אם את בוחרת להשאיר את ההיריון וצריכה עזרה, זה אחלה לפנות אליהם.

אם את עוד מתלבטת/בוחרת להפיל - הם לא הכתובת בעיניי.

אגב, יש עמותה שנקראת ״לדעת לבחור נכון״ שמניסיוני איתם הם לא משכנעים לשום כיוון, והם אחלה של מקום למענה על שאלות בנושאים כאלו. פעילים מספר שעות ביום.

בכל אופן, אני שומעת ממך שאת רוצה קודם לפנות לרב, חשוב לשתף אותו בכל השיקולים והסיבות (נניח אם יש רקע נפשי או כל דבר אחר, לגמרי רלוונטי)

הוציאו לי סיבים ממש מהר.

שאר הבדים סבבה ממש..

או שזה מוגבל לימים בודדים או שאין החזרות בכלל.

לא מדברת על לידר, לא בקיאה בחנות הזאת 

ידיעתי

ממה שיצא לי להכיר, בדרכ בסוף עונה זה החזרות עד שבוע. סבבה מבחינתי בכל אופן ושווה לי את המחיר

היה נראה שזה רק על המעילים שבמבצע, אבל בכל מקרה כנראה שיש דבר כזה בלי החלפות או החזרות...

אף פעם

יש מבצע על חליפות פוטר, סריגים, מכנסיים, חצאיות, חולצות, קרדיגנים, נעליים, פוטרים

וקניתי משם כמה פעמים בסייל ויצא לי להחליף

מפה לשם אני תקועה עם שמלה שאין לי מה לעשות איתה... 

2 ב80 זה לא מחירים של סוף עונה אצלי 😂

3 ב50 מתחיל להתקרב..

אני גם בתחילת עונה משתדלת לקנות עם מבצע יום הולדת/ בחנויות אאולט ועודפים

או 3 ב 120

שכל פריט היה בעצם סט של חולצה ומכנס, אז זה יוצא 20 ₪ לבגד. (היו גם דברים בודדים)

והאיכות שלהם ממש סבבה.

עשיתי משהו כזה פעם או פעמיים, וגם בעלי עשה לי.

אנחנו עשינו לא מאוד מורכב, אז ממליצה לך לחפש רעיונות ברשת כדי שיהיה מוצלח יותר.

מזל טוב!

בעז"ה

*חבילה שווה למילואימניקים בהחזר מלא ממרכז הסיוע* 😯

🤲🏻 סדנה זוגית ממבחר סדנאות  'אבני המקום'

https://did.li/avney7

+

🔮  צימר 'שלוות העמק' עם ג'קוזי ספא ונוף מדהים

https://did.li/shalva7

+

🥗 ארוחת בוקר מפנקת

ממוקם בעדי עד - עמק שילה

לתיאום ופרטים

מוריה 0527966630 (צימר)

יצחק 0543952936 (מרכז סדנאות)

אני באמת חושבת שאת צודקת שהם צריכים לקבל הדרכה

אני מנחשת שמבחינתה היא הסבירה לך..היא לא יכלה לדעת לאיזה סוג הסבר את מתכוונת..

אבל זה לדעתי ממש צריך לפנות לגורמים מתאימים בקופות חולים וגם בכלל- לעשות ממש הדרכה והכשרה לרופאים

שיבינו עם מה אנשים מתמודדים ואיך נכון להתיחס

ובכללי הלוואי ויעשו קורס לרופאים על לחייך ולהיות יותר מביעי רגשות😉

ונגיד אחרי 'שביקשת ושיתפת

לענות בתשובות כאלה קרות ותמציתיות זה ממש פוגע..

ממש מבינה לליבך❤️

גם לי הייתה חוויה לא טובה השבוע, במעקב זקיקים כחלק מטיפולי פוריות, וגם כמו אצלך-הוא לא עשה שום דבר שממש חצה את הקווים, הוא פשוט התנהל בחוסר רגישות מאוד מאוד גדול.

מרגיש לי כאילו שמרוב שלהם זה בדיקות שגרתיות הם לא מצליחים להבין כמה זה מורכב עבורנו כמטופלות, הלוואי והיו עושים להם יותר הכשרות בנושא.

אני מתלבטת עכשיו למי לפנות בעניין הזה.

ב"ה בשבת כבר הרגשתי טוב יותר.

ועל פניו, לא נראה לי שמה שהיה פה נחשב פגיעה. זה סתם התנהלות לא רגישה. אבל כן בא לי להעביר את זה לאיזשהו גורם סמכותי יותר.

לק"י

כי הרופאה נשמעת לי בסדר גמור.

פשוט לך זה לא התאים.

הרופאה שלי מקסימה ורגישה, אבל לא חושבת שהיא הסבירה לי דברים. אולי בכללי בפעם הראשונה.

כך שאולי באמת היא לא הבינה מה את רוצה לדעת בדיוק.

(מקווה שלא כתבתי לא ברגישות. אני מנסה להבין מה בעצם את רוצה לעשות...).

אגב, יש בראש הפורום שרשור נעוץ לכירורגיות שד מומלצות.

רק אם אפשר לומר משהו בתור אחת שלא עברה פגיעה, ועברה כבר כמה וכמה בדיקות אצל כירורגית של..  הבדיקה הזו לא נעימה. בכלל. לי אישית יש בה משהו מורכב יותר אפילו מבדיקות וגינליות, זה באמת אירוע לא נוח. מאמינה שהמורכבות אצלך היא גדולה פי כמה וכמה. לא נשמע לי כאן שהרופאה עשתה פה משהו לא בסדר, היא כנראה לא הבינה איך וכמה את מצפה שהיא תפרט. לא יודעת אם יש מה להתלונן, אולי הייתי בודקת למה היא לא הסכימה לשים כפפות אבל סך הכל היא נשמעת די בסדר. זו פשוט באמת בדיקה לא נעימה.

מקווה שלא הייתי פה לא רגישה, פשוט אני ממש מבינה את החוסר נוחות בבדיקה אבל לדעתי הוא בגלל האופי של הבדיקה עצמה, לא בגלל הרופאה הזו.

הלוואי שזה לא יגרום לך להפסיק ללכת, הבדיקה הזו נצרכת ומצילה חיים ואני מקווה מאוד שבפעמים הבאות יהיה לך טיפה יותר פשוט או שתקבעי פשוט מעכשיו את הפעם הבאה במרכז שמתעסק בטראומה.

נשמע שלרופאה לא היה מושג למה את זקוקה ומה יעזור לך.

וזה כל כך חשוב

במיוחד לתחום כמו כירוגית שד.

הייתי אולי פונה בעדינות להנהלת הסניף וכותבת מכתב

מה היה לך קשה ומה היה עוזר לך וכמובן יעזור לעוד נשים עם אבחנה דומה

הם יוכלו להעביר לרופאה והיא תוכל ללמוד מזה

ואם היה להם יום גרוע אז הם אומרות לעצמם - בטח, לא התפללת. מגיע לך.

אוף.

של הרב שלי לנשים מטופלות בילדים קטנים. בלי ייסורי מצפון.

כשיש לי זמן אז אני משתדלת גם קריאת שמע ושמונה עשרה.

רק על ברכות השחר עד כמה שידוע לי זו הפסיקה לנשים עם ילדים קטנטנים

ובתקופה האחרונה יש ימים שאני עוד בתהיה אחר הצהריים אם אמרתי ברכות השחר.. ולא אין לי מצפון על זה אני בשליחות בעולם 24/7, משתדלת לתת 100% מעצמי ולפעמים יותר אז כן אם יש פיספוסים אני מקבלת את זה באהבה וביום הבא כן אני יותר אשתדל לנסות ולא לפספס ועצם המודעות והרצון להיטיב עם עצמך זה כבר 60% פתרון של הבעיה

אז כדאי לקחת הכל בפרופורציות יש תקופות יותר טובות ויש פחות לא לחיות בביקורת ושיפוטיות קודם כל!

כי אומרת לעצמי, אפילו אין לך כוח לילדים...

כן על ברכות השחר

מידי פעם ב---- גם תפילת עמידה

יודעת מה רצון השם ממני.

בלי מצפון, נפנפתי הלאה

מאמינה שעוד יגיעו שנים שאהיה מאלו שפוקדות את עזרת הנשים באדיקות.

ההנהגה היא ארך אפיים, אין עונש ושכר מיידיים בקורלציה למעשה כזה או אחר

יש גם הבדל בין אי קיום מצוות עשה, לבין לעבור על מצוות לא תעשה חלילה

זה לא מתיר לנו לעשות מה שאנחנו רוצים, ולהגיד חלילה אחטא ואשוב, אבל אני יודעת שהשם בוחן כליות ולב, הוא רואה את המאמץ, הוא רואה את הרצון להגיע לזה, ואם אני מנסה ולא הצלחתי להגיע לזה - העוסק במצווה פטור מן המצווה

יש גם אפשרות להתפלל מנחה/ ערבית ולא רק שחרית שזה הדרכ זמן לחוץ מאוד

אם את מרכישה שאת יכולה להתאמץ על זה יותר, אחלה. זה מאוד פנימי ההבחנה הזו, והיא צריכה להיות נקייה ככל הניתן מהלקאה עצמית, שכולה שייכת ליצר הרע.

אומרת ברכות השחר כמובן

ובכללי אין לי מצפון מול הקב''ה לא פועלת מתוך מקום כזה

בעיקר בוחרת בקשר ביננו בלהתמסר לתורה ומצוות..כי מאמינה בזה

לא מפחד ורצון לרצות אותו

כי באמת רוצה להאמין שהוא אוהב אותי אהבה לא תלויה בדבר ואין ספק בטוב שלי מולו

ומה שצריכה לתקן רוצה לתקן כי מאמינה שזץעבור זה אני פה אבל לא שבזה תלוי הערך שלי

כי אני יודעת שעושה את רצון השם לפי הכוחות והיכולות שלי

מתפללת לפעמים בדרך לעבודה ברכות השחר בעל פה ואז גם מוסיפה תפילה במילים שלי

מודה לה' על דברים קטנים ומבקשת אם צריכה משהו ספציפי

על הרצון!

אבל רגשות אשם לוקחות אותנו אחורה.

מתי שאת כן מצליחה להתפלל אשרייך! הגדלת את תודעת המלכות של ה' בעולם!

ומתי שאת לא- כנראה עסקת בטיפול בילדים, זוגיות בית, עבודה.... ותמיד אףשר לומר פרק תהלים בכל שלב ביום.....

היא בבסיס תחושה חיובית מאוד - היא זו שמאפשרת לנו להתקדם ולהשתנות.

אבל לפעמים התחושה הזו הופכת למועקה שמכבידה עלינו ודווקא מקשה להתקדם.

מציעה לך להקשיב לקול הפנימי שרוצה להתפלל - מה את שומעת שם?

אפשר להתפלל כי אני אוהבת את הקב"ה ורוצה קשר איתו.

אפשר להתפלל כי זו ההלכה (כל אחת לפי מנהגה).

אפשר להתפלל כי אם אני לא מתפללת אני רעה/ אשמה/ חוטאת.

אפשר להתפלל כי אני מפחדת שיקרה לי משהו רע אם אני לא מתפללת.

ואפשר להוסיף פה עוד כיוונים.

מה הקול שמוביל אותך?

את שמחה בו? את רוצה לשנות אותו?

כן הייתי רוצה להתפלל בשביל עצמי יותר אבל לא בקטע של מצפון

אבל אם לא יכולתי/ לא הספקתי

אף פעם לא חושבת שמגיע לי בגלל זה יום גרוע.

אני רוצה ומשתדלת לעשות את המיטב שבאפשרותי.

יש לי אילוצים בחיים ולא הכל אפשרי.

הקב"ה גם מצידו אוהב אותנו ורוצה להיטיב איתנו.

אם היה לי יום גרוע זה כי יש ימים כאלו וככה זה החיים ופשוט מתמודדים

היו לי ילדים חולים, בד''כ תינוקות ממש לוקחים את זה קשה עם חום גבוה לוקח זמן לעבור.

אם את מודאגת לכי לרופא

כמו שאמר לי פעם רופא "90 אחוז מהעבודה שלי זה להרגיע הורים "

הייתי כבר 3 פעמים אצל הרופא

הראות נקיות ב"ה

יש לו אוזניים מפרישות דלקת ( עשו משטח) הרופא אומר שזה לא עושה חום כי המוגלה יוצאת.

הטא טוען שהכל תקין לשפעת

אבל זה מפחיד!! כי כל הזמן יש חום

וגם כשמורידה הוא ממש אפטי. רק שוכב וישן

ישן אפילו באמבטיה

אני מחזיקה אותו יושב, והוא ישן.

יונק טיטולים מלאים

עכשיו האמת לא רצה לאכל

נתתי לו עכשיו נורופן

אם לא יהיה שיפור בהתנהגות עם הנורופן נראה שצריך מיון?

יכולה להיות תקינה אם הוא שותה

אבל אם נראה לך חריג עדיף ללכת למוקד ולא למיון 

עשיתם בדיקות דם?

יש מצב שלגשת למיון זה הצעד הנכון

אגב הוא מחוסן לשפעת? סתם מענין אותי 

עם מוקסיפן והבנתי שזה תופעת לוואי של התרופה

ירד לי הלב בימים האלה עד שביררתי

מתינוקות ועד מבוגרים

שפעת נמשכה אצלנו בין כמה ימים ועד עשרה ימים

לא מדדנו חום מדויק

סימפטומים של עייפות, שיעולים ואי שקט.

אם לא הסתבך לדלקת ריאות או משהו דומה, עבר לבד.

ככל שהמחלה היתה יותר קשה

ישנו יותר

(הוא בן שמונה חודשים) ולא היה לו שפעת, דלקת גרון ועוד איזה וירוס חורפי. היה מאוד לא שקט כל הזמן הזה ולא צחק לא משנה כמה ניסינו...

היינו אצל הרופא ואמר שהכל בסדר, זה עבר לו אחרי שהוא החלים. 

בדקתם שהסטורציה תקינה?

אם ככה אפטי ולא מגיב גם באמבטיה זה נורת אזהרה מבחינתי והייתי נוסעת למיון...

אולי באמת לקחת למיון אם את לא רגועה.

יכולה להגעד לך שאחיין שלי בן ה-3 ישן כמעט יממה שלמה בגלל שפעת. זה באמת מדאיג.

אבל שלך תינוק קטנטן... את האמת שהייתי הולכת למיון/מח"ר

תקשיבו שזה היה מלחיץ ממש ממש

הייתי כפסע לצאת איתו למיון

הוא לא הגיב, לא צחק

ניסיתי דגדוגים

אפילו לא בכה..

ניסיתי לשים לו דברים מעניינים לראות בטלפון

כלום..

אחרי שעה וחצי מהנורופן היתה הטבה

שעתיים אח"כ הוא היה כבר הרבה יותר טוב. וגם ינק, מה שלא רצה מקודם.

תקשיבו..השפעת הזאת לא משחק

פעם ראשונה שנתקלתי בכזה דבר.

הוא כבר שבוע שלם!!! עם חום 8 ימים.

מסכנוני שלי

3 פעמים הייתי אצל הרופא

בדק והכל תקין ב"ה. 

זאת פשוט מחלה מחלישה וארוכה.

ומי ששאלה אם התחסן, אז לא

לא הספקנו.

היה חולה כמה פעמים, ואז היהיה בריא ולא רצתי ישר להתחסן.. רציתי לתת לו עוד קצת להתחזק.
 

הייתי חולה בשפעת a והייתי במיטה מתה שבועיים ואחרי זה חודשיים הרגשתי חולשה וסחרחורות

השנה התחסנתי והייתי חולה 5 ימים עם תסמינים קלים

הבן שלי בחור חסון בן 19 שכב במיטה שבוע עם שיעול של אדם זקן עם שפעת b (בלי חיסון)

אני לא התחסנתי השנה סתם כי התעצלתי

אולי באמת אלך להתחסן

או בלי קשר?

כמה חודשים אחרי

החיסון עבר חלק

אחרי כ"כ הרבה ימים עם חום?

לודא שזה לא דלקת חלילה בנוסף/ בלי קשר לשפעת

לפעמים יש דלקת ראות סמויה חלילה

( ובכלל מאיפה הודאות שזו שפעת ולא משהו אחר?)

רפואה שלמה וחיבוק!

הוא משוכנע ממש שזה מהשפעת

הוא כן אמר שאם עד שבת יש עדיין חום, שזה אומר כבר יום עשירי למחלה

אז להתחיל אנטיביוטיקה

ברור במ100 אחוז שיש לו שפעת.. עשיתי בדיקה ביתית

הבן שלי כשהיה בן 7 חודשים נדבק בוירוס rsv.

זה היה ממש מיד אחרי שעשה חיסון שפעת ראשון. הרופאה נתנה משאפים לעזור עם הציפצופים. חוץ מזה היה כמו שאת מתארת.

10 ימים כמעט של חום גבוה. בקושי אכל. בכוח עם מזרק שלא יתייבש. כ"כ חלשלוש ומסכן!

רק ישן. בכל מקום.

גם חששתי מאפטיות. לא חייך. היה חלש מידי אפילו לבכות. מידי פעם היה ציוץ קטן פה ושם.

חוויה קשה מאוד!

אחרי 5 ימים של חום שלחה לבדיקת דם ומטוש (ככה איבחנו את הוירוס)

מיד כשהבריא רציתי לעשות דחוף חיסון שפעת שני.

אבל אז היה לו עוד וירוס עם חום. ואחרי כמה ימים עוד אחד.. אבל ב"ה קלים.

ברגע שהתאפשר רצתי לעשות חיסון שני.

פשוט בטראומה מהחוויה.

פחד ועצוב כ"כ לראות את התינוק באפיסת כוחות מוחלטת!

ושלא נדבר על הכוחות שזה דרש ממני כדי שלא יתייבש + לטפל בשאר הבית. אני הרגשתי חולה אח''כ.

בה שלא הגענו למיון.

חיבוק גדול!

ורפואה שלמה.

אני בתוך זה ויודעת כמה מורכב וקשה

ותקשיבי לאינטואציה האימהית שלך!!

יכולה לשתף שהתינוקת שלי בגיל 7 חוד' היתה עם חום גבוה ופצעים בפה

הרופאה אמרה שזה וירוס ואין מה לעשות רק לחכות שזה יעבור (כמו ששפעת זה גם וירוס)

חזרתי אליה אחרי 3 ימים שאני לא רגועה,

עדיין חום גבוה, הפצעים אני רואה שהתרפאו ושהתינוקת אוכלת יותר טוב אבל בהרגשה היא פחות טוב

חלשה מאוד מאוד וכאובה.

הרופאה אמרה שוב שזה וירוס ואין מה לעשות.

אחרי יומיים שעדיין היתה עם חום גבוה ומאוד לא רגועה לקחתי אותה למוקד ומשם למיון.

היה לה דלקת בדרכי השתן (בדיוק פתחתי על זה שרשור).

[אגב גם במיון הרופא הסטז'ר רצה לשלוח אותנו הביתה בטענה שזה ויראלי כי בדיוק היתה אחרי נורופן ונראתה לו בסדר, אשכרה התחלתי לריב איתו במיון שאני לא הולכת בלי בדיקה מקיפה]

מסקנה שלי תקשיבי לעצמך, את מכירה אותו הכי טוב.

וגם מהתיאור שלך, אני לא מכירה ששפעת גורמת לאפאטיות וילד שישן אפילו באמבטיה נשמע לי ממש מדאיג.

ביום חמישי בערב כבר לא היה לו חום, עדיין היה מאוד חלש

בשישי גם

ישן יותר אבל כבר היה גם פעיל, שיחק קצת ברצפה (שבוע שלא עניין אותו משחקים ושום דבר)

והיום בשבת ממש נראה יותר טוב.

מה שכן,

הוא בלי הרבה תאבון

מה שזה אומר שנהיה לי גודש מטורף

באיזשהו שלב קצת סחטתי חלב לכיור

עדיין כאוב

אבל תדעו שבאמת השפעת הזאת לא פשוטה

מאוד מחלישה ולוקח לגוף זמן להתאושש מזה.

אומרים שמי שמתחסן וחולה בשפעת זה הרבה יותר קל וקצר.

אז קחו בחשבון..

בע"ה ממש בימים הקרובים כבר יחזור לעצמו.

קראתי הערב שאמרו שהשפעת השנה הכי חמורה בכל העשור האחרון..

פרקטי ויחסית קטן לא תופס הרבה מקום. לאחרונה הורדנו לו את המגש מצמידים אותו לשולחן והילד אוכל איתנו על השולחן.. מרגיש חלק ולא בצד.

לפניו היה לנו מתקפל זול בסביבות 100 שח

מתקפל יחסית צר ולא תפס מקום אבל לילד שלא יושב לדעתי לא נוח בו, הוא 90° כזה והילד "נשפך".

ובעבר היה לנו גם אחד יותר מסיבי עם מגש נשלף וריפוד מתנקה

היתרון שהגב הולך אחרונית. המגש יוצא ואפשר לשטוף אותו בנפרד.

לא אהבתי שהוא תופס הרבה מקום אבל אם פינת אוכל רחבה ואין לך בעיה עם זה אז זה יכול להתאים לך..

לדעתי גם לא שווה להשקיע במחיר יותר מידי כי זה מתלכלך/ נהרס ובסך הכל זמני. 

אבל נראה לי כדאי ללכת לחנות תינוקות גדולה ולהסתכל בהתאם לבית שלכם ולמה שאת אוהבת

שימי לב שיש רק כרית או רק ציפוי או שניהם (שזה כנראה מה שאת רוצה) 

הנה משהו שמצאתי עכשיו ב-AliExpress:

₪19.16 | מושב תינוק גבוה כיסא כרית תינוק אוכל כסא ספה כיסא ספה כפול דו צדדית הדפסה מושב כיסוי ראש כיסא כרית

מושב תינוק גבוה כיסא כרית תינוק אוכל כסא ספה כיסא ספה כפול דו צדדית הדפסה מושב כיסוי ראש כיסא כרית - AliExpress 1501

גם תינוק שלא עושה עצמאית כדאי להושיב עם תמיכה בשביל לאכול, ככה אמרו לי אנשי מקצוע. זה לא הרבה זמן ויותר חשוב שהוא יעשה בזיוית טובה והיה עסוק בלהיות ולהרגיש את הטעם והמרקם ולא יהיה עסוק בלא להיחנק, בגלל זווית אחורה.

בקשר לכיסא, לנו יש אחד דומה לאיקאה אבל עם מגש טיפה קטן יותר ועם 'מדף' לרגליים שמתכוונן ל2 גבהים אז גם אחרי שגובהים קצת עדיין יש מקום להניח את הרגליים. בכל שזה פלסטיק ובלי חריצים (כמו של איקאה) מאד נוח לנקות אותו, זה של חברה בשם 123

ממוצצים

הריפוד נשלף ורחיץ

תופס מקום אבל היה נוח ואני הייתי מרוצה

המושב מתכוונן עד חצי שכיבה ומתאים גם לקטנים שלא יושבים

כמה מצבי גובה

ריפוד דמוי עור מתנקה בקלותתתת עם מגבון

והיותר שווה- מכבסת בערב יוצא מבריק ונוצץ כמו חדש ותולה לייבוש חזרה על הכיסא. ומתייבש ממש מהר ככה שבבוקר הכסא מוכן לשימוש

יש לי אותו שנים והוא ממש כמו חדש

ויש 2 מגשים נשלפים וקלים לניקוי

ממש אוהבת

החסרון היחיד שבין המושב למוטות בצדדים יש רווח ונכנס לשם פרורים ולכלוך.. אפשר לנקות אבל לא הכי נח..לא נורא בעיני

לי יש דגם קומובו

הוא ממש נוח ופרקטי

זה לא מעיד על משהו

חשבתי אולי ביוץ

הגיוני שיש גם הפרשןת של ביוץ🤷🏻‍♀️

אבל בכללי זה הגיוני סתם הפרשות בזמן ההנקה