פורום הריון ולידה (עמוד 336)

אני פעם אחת טבלתי אחרי חודש מקיסרי. התור לרופאה היה רק שבוע וחצי אח"כ (אם אני זוכרת נכון). לא ממש שאלתי אף אחד, אבל לא נמנענו והיה בסדר. (כן חיכינו אח"כ שבוע עד שהגלולות שהתחלתי אחרי הטבילה ישפיעו, כדי לא לקחת עוד פעם סיכון ולהשתמש רק בנרות, ואז התחיל לי דימום הסתגלות שאסר, ככה שהפעם הבאה הייתה כבר אחרי שעברו שישה שבועות מהלידה...)

אז זאת לא עצה רפואית אלא מניסיון אישי... (לא זוכרת אם שאלתי את הרופאה אח"כ אם זה בסדר שעשינו את זה או לא)

אבל שעוזר גם לכתמים קשוחים כי יש לי רצפה זוועה  ותינוק בדיוק בשלב הכי מלכלך בחיים

וכל השאר עוזרים לו

וכל ערב אני מסתכלת נואשת על הרצפה הג'יפה

עד לא מזמן הצלחתי להחיזק 3 שטיפות בשבוע

כי המצב היה נורא

עכשיו לא עומדת בזה אז רק אחת לשבוע

ובין לבין פיכסה

רוצה אפילו רק למטבח

וכל יום נפתח פה שרשור אחר

אבל אימאלה הם יקריםםם

האמת הכל יקר לי כרגע כי המצב בטטה

אבל

גם אין לי כחח

אם יש משהו מומלץ ויעיל במחיר סביר..אז אשמח

זה נחשב מחיר סביר? ראיתי כאלה יקרים ממש

הבונוס פה שזה עושה ניקוי עצמי ולא צריך להתעסק עם זה יותר מידי

לדעתי הכל אותו דבר ( קראתי את המפרט של כווולם)

אני הייתי קונה את מה שהכי קל לקחת לתיקון מבחינת מיקום ואיזור מגורים שלך

המכשירים האלו נחמדים, עד שמתחילים לעשות בעיות

ואז את מגלה שגם התיקון לוקח מלא זמן

לפעמים את צריכה ללכת למעבדה לשים ואחכ לבוא לקחת..

ואת כבר תלויה במכשיר והתרגלת אליו..

מספיק לכתמים קשים!

אל תייסרי את עצמך לו היה לי...

הלכתי ישר לשואבים

תקשיבו, המכשירים האלו כבדיייים

צריך לקחת את זה בחשבון

זה בטח לא בשביל ילדים לעזור בזה

אבל בהחלט היה מפתה חייבת לומר

אחרי זה שיגיד לך שמיותר המכשיר 😀

אצלי לא היה עוזר כי לא מנגבת יומי

יש פה רק שטיפה אחת שבועית 🤭

שלי בן 6 עוזר לנו בזה.

הוא לא יעשה את זה הכי יסודי כמו שאנחנו עושים, אבל ממש יכול. לפחות אצלנו כשהשואב פועל הוא מתקדם מעצמו, זה לא שאת צריכה לתת לו את הכוח בשביל לפעול. צריך להחזיק אותו רק בשביל לכוון

ברגע שאת מפעילה

את לא מרגישה את הכובד שלו 

מרגש ונוגע ללב!

בהצלחה עם הספר!!!

הוא יופיע עוד פעמים לאורך הסיפור? כי אם כן, אולי כדאי לפזר את הרשמים והשבחים עליו לאורך כל הסיפור, ובקטע הזה להתמקד בצער ובאבל *שלך* בעקבות המפגש האחרון איתו והפטירה שלו... (וגם לתאר איך זה השפיע על התשובה שלך) ❤️

זו סתם עצה ספרותית, בלי להכיר את כל הסיפור עדיין

אין אותו בשאר הפרקים. צריכה באמת לחשוב אם רוצה שיופיע עוד פעמים...בינתיים הכל רק מהבטן

צריכה לעבוד על המבנה והכל תודה על העצות אהובה♥︎

באמת אחר כך תעבדי את הכתיבה הראשונית, ותשזרי את הכול במבנה מדויק

בהצלחה!

חייבת חחחח

לא ביררתי אפפעם

בהצלחה!

אין סיכוי שהייתי מתקלחת עם ביתי בת 4 או 5 ובטח שלא 6 וגם לא בעלי עם הבנים בשום גיל.

רק אולי עם תינוק עד גיל שנה וגם אז סתם לא נח .. 

או שלא הבנתי את התשובה והוא דיבר על אחים בגיל שנתיים ולא הורה וילד...

ענה לגבי אחים 

באמת לא הבנתי את התשובה, היה נשמע מוגזם.

לגבי אחים נשמע יותר הגיוני.

אם כי להימנע מלקלח ילד בן שנתיים עם ילדה בת 4 או הפוך נשמע לי מוגזם לצד השני וטרחה להורים.

בגלל טמפרטורת המים וסכנת החלקה/ חנק בפנים של התינוק.

אבל אם רק ככה מסתדר לך אז אולי לוודא שיש לך כסא פלסטיק עם ידיות, או כמו שק/ מנשא כזה לשים שם את התינוק שלא יחליק. (ראיתי באתרים סיניים מן מעמד כזה)

לא יודעת מה הסיבה שאת שואלת,

אצלנו כשרציתי להתקלח עזר להכניס את התינוק בטרמפולינה/ סלקל כשהוא חגור לתוך לחדר הרחצה, אבל באופן שהוא לא נרטב.

למשל כשרציתי להתקלח ולא רציתי להשאיר תינוק ללא השגחה, אבל לא היה דחוף לקלח אותו באותו רגע.

עוד פתרון שעזר לי למצבים מורכבים, למשל אם הוא פלט עלי ועליו והכל ג'יפה,

אז להוריד לו חצי מהבגדים, ולקלח עם איזה בגד שנשאר עליו שתהיה לי אחיזה טובה בגוף התינוק,

ואז לעטוף במגבת ולשטוף את החצי השני ואז את כל הבגדים הרטובים ישר למכונה.

בכל אופן אם את צריכה לעשות שטיפות אחרי לידה וזה, לא חושבת שהייתי נכנסת לשאלה הלכתית, בסוף צריך גם פרקטיקה. ככה עשיתי עוד בבית חולים. אבל אם זה מקלחת מתוכננת כן הייתי נמנעת.

אפשר לעשות סקין טו סקין חלק עליון אחרי הנקה או סתם כשאת מרגישה שנכון לכם 😍

יצא לי לעשות את זה כשהיו לי דלקות מההנקה ועזר לי להניק באמבטיה חמימה.

אבל חשוב שיעזרו לך בסוף להוציא את התינוק כדי שזה יהיה בטיחותי.

תכיני מגבות מראש לך ולתינוק, וטרמפולינה

כשאת מסיימת לקלח אותו תעטפי במגבת ותניחי בטרמפולינה תסיימי להתקלח ותאספי אותו

בגילאים קטנטנים שאת אמרת גם יצא לי מעט פעמים ככה לפעמים אין ברירה אחרת

יצא לי להתקלח גם עם הבת

וגם עם היונק (בן) הנוכחי

בשני הסיטואציות זה היה בחופש ולא היה לי דרך לקלח אותם חוץ מלהתרטב כולי

אז נכנסנו ביחד

אבל עשיתי את זה באמבטיה לא במקלחת כשאני יושבת ומחזיקה אותם.

במקרים שלא היינו בבית ולא היתה אמבטיה מתאימה לתינוקות.

בתקופה שהם גם ככה מניקים אני בנוח להיות איתם ככה.

זאת הייתה חוויה ממש מחברת. 

וכשהייתי מניקה באמבטיה (אבל עם גדולה יותר, בת שנה).

זאת באמת הייתה חוויה מיוחדת והיה כיף ומרגיע את כולנו.

בשעות הבוקר עד חמש נראה לי. יש מזכירה שעונה ומפנה לרב שעונה.

שעות המענה הנשי-אני לא יודעת

ממליצה להתקשר בשעות הבוקר ולהתייעץ עם אחד הרבנים.

אבל האמת שלא הבנתי את השאלה. אם את לפני הפסק, אז איך בדיקה יכולה לאסור אותך? אני מבינה שכבר נאסרתם ואת רוצה להיטהר, לא?

בדיקה פנימית יכולה להיות בעייתית במצב שמותרים, או בתוך שבעה נקיים. אבל אחרי שאתם כבר אסורים, ולפני הפסק - לא רואה איך בדיקה יכולה לפגוע במשהו.

אבל אז בניגוב ראיתי כמות גדולה על האצבע ואצבע מקבלת טומאה בניגוד לטישיו.

הייתי בטוחה בטוחה שאנחנו אסורים, אין לי מושג איך אבל הרב התיר. אמר שיש במה לתלות, בגלל שהרגשתי גירוד (למרות שאמרתי מפורש שהגירוד מהתחתונית/ דימום לדעתי ולא מפצע ודי ברור שהדם שראיתי זה בגלל הכתמים מהגלולות)

עכשיו קשה לי עם הפסיקה, אבל כנראה שהיה לי קשה עוד יותר אם הרב היה אוסר

מרגישה מטומטמת 🤦

כל כך קשה לי עם ההלכות האלה, עם לשאול רב, עם לעצום עיניים ולתלות למרות שברור מאיפה הדם. אוף.

מצד שני ברור שאני רוצה שנהיה מותרים! בעלי אמור לצאת בסופש לכמה ימים בבית, לא רוצה להיות אסורים.

אוף למה אני כזאת מתוסבכת עם הנושא הזה 🥴

ככה הקב"ה קבע

שיש כללים שדרכם פוסקים הלכה

כמו הסיפור תנורו של עכנאי

ויש משהו בעייתי (גם אם זה רק ההפסק מאתמול)

לפעמים עושים "ספק על תנאי"

כלומר במקרה שהבדיקה תקינה הולכים לפי ההפסק הראשון, ובמידה והיא לא תקינה הולכים לפי ההפסק השני.

במצב שיש כתמים שעלולים לאסור,

ייתכן שההפסק השני יפסול את ההפסק הראשון ולכן יש פה מה להפסיד ואכן עדיף לנסות להשיג רב לבירור לפני השקיעה ולא לעשות הפסק חדש "ליתר ביטחון"

מרגש ממש🙂

לא יודעת לגבי א' וב'.

אבל לגבי ג' - בהנחה שהיא עולה במשקל, בעיניי הדרך הכי טובה להתמודד עם ילדים בררנים זה לא להתרגש מזה בכלל. יש המון המון מאבקי כוח בין הורים לילדים סביב האכילה. זה הופך להיות משחק כוחות לא בריא, ההורים רודפים אחרי הילדים, הילדים מבינים שזה מפעיל את ההורים שלהם ורק נהיים עקשנים יותר (כן, גם בגיל כזה).

מה עזר אצלנו?

לשחרר.

ארוחות בזמנים קבועים פחות או יותר בלי נשנושים.

פחות להרגיל למתוק - לא שאני חושבת שצריך למנוע לגמרי, אבל בעיניי מתוק זה רק אחרי שילד כבר ביסס הרגלי אכילה של אוכל "רגיל". אם מה שהוא מכיר זה קורנפלקס ומעדנים, אין שום סיבה מבחינתו להסכים לאכול אוכל אחר. כי זה מתוק והרבה יותר מפתה.

לאכול יחד איתה

לערוך את האוכל על השולחן ולתת לה לבחור

להציע גם מאכלים "בטוחים" שהיא אוהבת, לצד מאכלים חדשים.

ובאמת הכי חשוב, לא לרדוף אחריה. לא לנסות לשכנע. פשוט להגיש ולתת לה להתנסות בעצמה.

ואם היא לא עולה במשקל כמו שצריך - אז רופא ילדים ואם צריך גם תזונאית שתכווין אתכם נכון

וגם עשיתי עוצר מתוקים כמה ימים

היא לא אוכלת כלום!!!

גם בכוח וגם כששחררתי, היא לא רזה, אבל זה נראלי מבנה גוף כי זה לא הגיוני היא גם לא רזה וגם לא אוכלת!!

לגבי 1 מה עם דברים יבשים על הבוקר? קרקרים, בייגלה, פריכיות אורז.. כאלה? בדכ זה יושב טוב עם הבחילות וזה גם זמין ומהיר. לא שיא הבריאות אבל צריך להתחיל את היום בטוב..

לגבי 2 זה מאד אינדוודואלי. אני בשני ההריונות סיפרתי לאחים אחרי סקירה ראשונה (בערך שבוע 16-17). אבל מכירה גם חברות שסיפרו לאחיות שלהן ברגע שגילו בעצמן עם סטיק..

אז לא חושבת שיש בזה כללים. פשוט תספרי כשאת מרגישה בנוח לספר.

עוד עניין בתוך זה, זה גם האם תרצי לספר אם ח"ו יהיה משהו לא טוב.

נניח להורים בשני ההריונות סיפרתי אחרי הדופק כי מצד אחד רציתי אישור שהכל בסדר ומצד שני זה עוד שלב מוקדם שעלולים לקרות בו דברים אבל אני יודעת שאם ח"ו יקרה משהו, אני אשתף אותם.

2. אני סיפרתי לאחים ואחיות אחרי השליש הראשון.

3. הילד שלי אכל/שתה מטרנה עד גיל כמעט שנתיים.

אני ראיתי שהוא בקושי אוכל אז נתתי בקבוק, אז שראיתי שהוא אוכל כמויות יותר משמעותיות ויכולות להחליף את הבקבוק.

אני לא בעד ללחוץ, כל דבר יבוא בעיתו ובזמנו.

אז נכון, ממשיכים לשלם על מטרנה, אבל מה לעשות ילדים זה יקר

מבחינה בריאותית בדקתי וזה בסדר.. פשוט לעקוב ולראות שככל שעובר הזמן היא אוכלת כמויות גדולות יותר. אפשר ללכת לדיאטנית ילדים. לתת הרבה מבחר, לשבת לאכול איתה ביחד..

שיהיה בהצלחה ובקלות!

לדעתי בדיקת דופק זה כבר מאשר שהכל בסדר...

מפה את יכולה להחליט מתי מתחשק לך לספר

כך עשיתי בסיפור לידת התאומים שלי, שבחרתי לכתוב אותו מהרגע שהתחילה לי ירידת מים ועד לרגע שבו השתחררתי מבית החולים (חילקתי לפי ימים, ולכל יום הענקתי שם).

בעצם עשיתי את זה גם בסיפור הלידה האחרונה שלי, אבל עשיתי את זה בעיקר בשביל הגימיק... (הכותרת דימו את התהליך ללידה רגילה)

בכל אופן, תפרסמי הכול בבת אחת, כי נשים כאן לא אוהבות להישאר במתח

חוץ מזה שסיפור הלידה הקיסרית היה ממש מעניין ומרגש! ממש!

אז לכאורה הסיפור לא מופיע באתר🤷‍♀️

אולי אם יהיה ביקוש - אפשר לפתוח כאן שרשור של סיפרי לידות תאומים או של סיפורי לידות מהעבר, ואז אעלה אותו שם...

הוא כנראה לא מופיע בעמוד הראשי, אבל בדיוק נתקלתי בו בכרטיס אישי של מישהי, אני אחפש.

זכרתי שכן🙈

טוב, אשתדל לתקן את המעוות בהקדם...

מופיע בנעוצים בפורום תאומים, שיעל נתנה לו כאן קישור. @שלומית.

@חמדמדה - סליחה שרכבתי לך על השרשור!

בדגש על יום חמישי או שישי בוודאי שיש מה לשאול.

היו לי מצבים מסויימים שפסקו לי מראש לא לבדוק ביום השביעי אז מאמינה שיש מקום להתיר במצב כזה גם אם לא פוסקים כך מראש.

כפי שאת מתארת, הריון נוסף הוא בסיכון לא מבוטל עבורך.

צירוף של ההיסטוריה הרפואית, הגיל

נראה שצריך להשלים עם המצב 

אני חושבת שהפרידה מהשלב של הילודה הוא קשה לכל אישה

תשאלי את עצמך אם זה השינוי הזה, או הרצון לעוד ילד ואז ההתמודדות תהיה יותר ממוקדת

ובכל אופן, אני חושבת שצריך לשקל בכובד ראש את עניין הסיכון

זה שלב שהסיום שלו מצריך קבלה ויש כאלה שזה מעלה אצלן לא מעט כאב וצער

חשוב לתת לזה מקום, להקשיב למה שזה מעלה בתוכנו (כעס, תסכול וכיו')

אם צריך אז כדאי גם ללכת לאיש מקצוע שיעזור בתהליך הזה ולאפשר התפתחות רגועה יותר לשלב הבא בחיים (התרכזות במשפחה הקיימת, התפתחות אישית, זוגית וכיו')

בהצלחה בכל החלטה🙏🏽

בהחלט מעורר מחשבות.

מעריכה כל מי שענתה

על מישהי שכתבה שאחרי מה שהיא עברה אם יהיה לה ילד זה יהיה כזה נס שהיא ממילא תקנה הכל מחדש

ולכן היא מסרה הכל בלי מצפון.

אני אימצתי את הגישה של מקסימום נקנה הכל מחדש.

ובעצם ניתקתי את ההתמודדות עם המחשבה שזה ילד אחרון, לבין ההתנהלות היומיומית של מסירת חפצים.

עלי זה ממש הקל.

הקטן שלי כמעט בן 4 דרך אגב.

שנה אחרי קיסרי מורכב זה עוד ממש מוקדם לדעתי לחשוב עכשיו על עוד ילד, אז אם זה ממילא לא רלוונטי עכשיו בכל מקרה. בין אם תרצו בסוף הריון נוסף ובין אם לא, חבל להפוך את הבטן כבר עכשיו.

תמסרי בכיף ובאהבה, הגורל מכתוב. מקסימום תקנו הכל חדש, הכל בסדר. תשחררי את החפצים. זה רק חפצים. עם השאלה המהותית תשאירי להמשך החיים. הזמן עושה את שלו וזה לבד מספק תשובות.

באמת החלטתי לשחרר

וכרגע למסור הכל

יש לי איזה שהוא קול שאומר 'אם עוד ילד- אז עדיף כמה שיותר מוקדם' אבל אני יודעת שכרגע אין לי כוחות לעוד אחד, ושזה מורכב מדי.

את צודקת.

לקבל החלטה לפי מה שנכון כרגע.

תודה רבה

נפרדתי ממנו בגיל 27

בגיל 35 החלטתי שוב ללדת

בגיל 36 ילדתי ושוב נפרדתי משלב הילודה

מאד שמחתי לעבור לשלב נטול ילודה, כן חוויתי שינוי שהצריך עצירה וחשיבה איך להתנהל, אבל שמחתי מהשינוי ומהמצב שהאימהות הופכת למשנית והזמן והאנרגיות מוקדשות בעיקר לי ואני יכולה להפיק הנאה רבה יותר מהחיים ומהילדים.

גם לי היתה הפסקה ארוכה באמצע, בגלל הרבה סיבות, חלקם לא ברצוני. ולהיות כמה שנים בתי ילודה, באמת היה כיף.

ועדיין... להפסיק ללדת זה באמת סוג של אובדן ואבל וקבלה...

תודה

זה תמיד טוב.

ובנוגע לחפצים אני מסרתי הכל, למרות שרוצה עוד ילד.

לשחרר.. ואז השפע יגיע

אני לא חושבת שחוות דעת שניה תעזור כאן...

וזה נכון שצריך לדעת לשחרר. זה תמיד היה קשה לי

המלצה שלי: לחפש משהו שימלא אותך בטירוף שתצפי לו.. וימלא אותך 

ככה את עסוקה בטוב..

אבל לגמריי מבינה!!!

אני בת 40, (וואאטטט) ושמתי התקן נובה טי כי בכללי סיימנו.

אממה

קניתי בדיקות הריון והחלטתי שאם ה' יפתיע אותי בהריון אז אשמח😆

סיימנו בכללי כי ראינו שאנחנו עמוסים עד הגג, וגם ב"ה לידות מרובות ויש לזה מחיר. (לא שרפואית צייצו על זה.. )

בעלי עובד כמו חמור, ואין לו את הכח יותר.

אממה

מהילד השביעי הוא מבחינתו היה לסגור תבסטה. ב"ה עוד 2 הגיעו מאז. מהשתוקקות שלי😄

וב. הוא זוכר את הקושי: הבחילות הנוראיות למשך כל תחילת ההריון, החשש סכרת הריון, הלידה, ההתאוששות אח"כ שהייתי גמורה ואמרתי לו שזהו.

ואני- הזיה.... לא זוכרת... ברגע שנהיה קל ואני מתאוששת: כאילו הקושי לא היה...

ואז בא לי מחדש.. הריון... תינוק...ילד..

למצוא משהו טוב להתמלא ממנו...

צריכה למצוא כזה

או שגלש לספה למטה?

את הספוג אפשר להכניס לאמבטיה ולשפשף עם ג'ל כביסה או ג'ל אורנים, לשטוף ולייבש.

בעיקרון אפשר להוציא את הספוגים מהבד ואת הבד לכבס בנפרד, אבל אח"כ זה לא חוזר למקום מדוייק וזה די נקרע..

אבל איך שבא לך. אפשר לנסות לכבס את הבד במכונת כביסה.

פעמיים והיה בסדר

כן השאלה הייתה על הספוג הזה.

הוא מתייבש בקלות באמת? לא מסריח אח''כ? 

כלומר לוקח לך זמן אבל ממש סבבה.

הכל יוצא מעולה, זה ספוג אווירירי כזה, הכל נשטף.

א ל אני אוהבת שיש לזה ריח של ניקיון לכן משתמש בחומר לכביסה או בג'ל אורנים שזה יחסית עם ריח חזק.

אם את רוצה רק להוציא את הריח הרע אז אולי באמת עדיף לעשות טיפול אחר

למרכך כביסה/ ג'ל כביסה

חומץ מעולה לנטרול ריחות רעים( אני מוסיפה קבוע למכונת כביסה )

ואז משכיבה על הבטן?

ניסיתי, לא עבד..

אמא שלי אהבה לשים חיתול בד על הלחי.

אולי להסיע את העגלה

או להרדים במנשא, עדיף כמובן אם בעלך בבית או לשבת בספה עם המנשא ;)

ככה שהוא מרגיש על הגב את הדופן של העגלה. התחושה של הגבולות לפעמים עוזרת להם

כלכך מקווה בשבילך!!!

2. איך מצליחים לעשות משהו בבית איתו ? אני לא מצליחה כלום, בקושי כביסה ולאכול

3. איזה אמצעי הגנה לוקחים אם אני מניקה בערך פעם ביום? האמת שאני רוצה להפסיק להניק.. רק לא יודעת איך עושים את זה

טבלה על הקופסא של התמ״ל כמה אוכלים לכל גיל/ משקל

אם התינוק אוכל קבוע פחות/ יותר אפשר לשנות את הכמות לפי מה שהוא רוצה.

אני לא עשיתי שום דבר עם תינוק קטן, הוא תפס לי את כל הזמן, אם רציתי לעשות משהו בעלי היה שומר עליו.

אז לפי מה שאני יודעת, אין הגבלה על אמצעי מניעה.

ובעקרון גלולות משולבות לרוב הנשים מחסלות את החלב, אז אולי אפשר ככה להפסיק להניק.

ובגיל כזה לא עושים כלום בערך, רק כשהוא ישן ובשביל זה הוא צריך לישון.

אפשר גם מנשא, אם נוח לך, אבל לזמנים קצרים, כי את לפני סוף משכב לידה.

קודם כל לפני הכל - תזכרי שכל דבר הוא הכי זמני שיש בעולם. אוטוטו הילד יגדל ו - - - -

1. תעשי חישוב לפי משקל. הנוסחה הבסיסית היא: משקל*150 לחלק ל 8 (לדוגמה ילד ששוקל 4 קילו: 4*150=600 | 600/8=75. כלומר: תינוק במשקל 4 קילו אמור לאכול 75 מל כל 3 שעות)

2. בגיל הזה באמת לא עושים כלום. הדבר היחיד שעשיתי היה סקין טו סקין, הוא נרדם אני כנל ומנשא. המנשא ממש הציל אותי. תנסי אולי להתכרבל איתו ביחד במיטה, תראי אם בגלל זה הוא ישן טוב יותר. אם כשהוא קרוב אלייך הוא ישן יותר טוב אין מנוס מלישון איתו כל היום . שוב, גם זה בסוף עובר..

ממליצה גם להביא מוצץ. לנסות למצוא תנוחות או עזרים שעוזרים לו להירדם - אצלי למשל הוא ישן או על הבטן או על הגב עם חיתול על המצח (בלי לחץ, אחרי שנרדם לוקחת ונושם מצוין)

3. לא מתמצאת

2. אני נותנת לו לישון במנשא, עושה מה שאני יכולה עם מנשא, ומה שחשוב ואני לא יכולה עם מנשא, עושה בכמה דקות שהוא רגוע ער אחרי הנקה. אבל זה לגמרי הזמן להוריד סטנדרטים.

אם על הגב, תנסי על הבטן/ צד

עם טפיחות עדינות על הגב. גם אם זה ייקח זמן בהתחלה, זה אמור לעבוד. ולא על הידיים לדעתי.. רק במיטה. כך נחסך המעבר שמעיר אותם ומתחיל שוב את הצרחות

לחילופן, תנסי לנענע בעגלה. במצב כזה גם אם יישן בעגלה זה ממש בסדר בעיניי

ממש קשה. היו ימים שלמים לפעמים לא ישן בכלל...
 

שמעתי פעם ממישהי שתמיד היא מזכירה לעצמה שגם בימים הכי קשים שלהם, שהם מסטולים ומשגעים אותנו, בסוף הם הולכים לישון בלילה אז הכל טוב...

הוא לוקח מוצץ?

כשמרדימים אותו כדאי ממש בחדר חשוך ומלכתחילה עם מה שעוזר לו להירדם (הנקה/בקבוק... הבקבוק הציל אותי בימים האלו כי הוא רק חיכה למצוץ משהו ולהירגע).

אם לא קר מדי אז סיבוב בחוץ בעגלה יכול להרגיע אותם 

אה וכמובן ממש עדיף לא להרדים על הידיים כי אז המעבר מעיר אותם

תנסי לנסות חברה אחרת.

איזה חברות ניסית להביא לו?

אצלי אחרי 3 חברות של מוצצים מאמ פתר את הבעיה

המוצץ אצלי הוא בגדר הצלת חיים 

איך להרגיל אותו ?

גם מבחינתי זה בגדר חובה

אבל הוא לא מוכן

והדבר שהציל אותי והצליח לישון בעזרתו זה הערסל של ניע נוח ממש ממש ממליצה.

הייתי מנסה לראות סימני עייפות ולנדנד אותו בו לפעמים לשבת לידו על הרצפה (כשהוא בערסל) לחבק דרך הערסל ולנדנד ולחבק כשהוא חוזר אלי (עדיין עובד בגיל עשרה חודשים )

וגם ממש עוזר לכאבי בטן וגזים משתמשת בו עכשיו במשפחתון שלי 

אז 3 טיפים:

1. לחכות טיפה יותר זמן, כי יכול להיות שהוא חא ישן ככ עמוק ובגלל זה מתעורר

2. להשכיב על הצד ולא ממש על הגב כי ההתיישרות של הגב לפעמים מעירה אותם

3. לשים סדין פליז או פלנל או בד אחר שלא מתקרר כי גם אם למגע שלך הסדין מרגיש בסדר, לפעמים הסדין קר להם וזה מעיר אותם. בטח במעבר מהידיים החמות

לכסות אותו בשמיכה/ עיטוף כשהוא עלייך,

ואז להעביר אותו למיטה עם השמיכה.

ככה הוא פחות מרגיש את המעבר.

היו ישנים רק עליי, או בטרמפולינה.

יש לך מנשא?

זה קשוח מאוד אבל טבעי שעדיין צריך להרגיש אותך..

אצלנו עבד להשכיב על הצד עם תמיכה בגב (דחפתי שמיכה שיהיה לתמיכה) ולשים לידו חולצה מסריחה שלי או חיתול ספוג בחלב אם

ככה הרגיש את הריח שלי..

זה ממש עזר

שוב אני אומרת שזה זמני 

ממש תכף זה עובר

חולצות פולו לבנות.

קניתי שרוול קצר, יש גם באורך.

יש מארז של 2, ומארז של 5.

כזה: קנה לבן - 100% Cotton Long Sleeve School Polo Shirts (3-16yrs) from Next Israel

לק"י

אני קניתי מארז של 2 חולצות פולו עם שרוול ארוך לבן שנתיים.

אם זה מגיל 3, יש את הדובונים/מטבעות בטעם שוקולד שזה חיזוקית לחורף. הייתי תמיד נותנת.

יש גם חיסוקית בסירופ- שלי אהבו את זה גם

מעל גיל שנה יש ויטמין סי של סופרהרבה (אולי גם מתחת לגיל שנה )

וחיבוק חזקקק!! מאחת ש 2 תינוקות חולים ועכשיו גם הבעל הצטרף לחגיגה 😭

פה

אבל די ימי המחלה שלי בסכנה.. ועוד חודש צריכה ללדת ורוצה ילדים חזקים ובריאים בעזרת ה'!

וחידשת לי לגבי המטבעות שוקולד, אני אבדוק

רפואה שלמה גם לכם!

אז לא כל רב יפסוק בלי לראות את המראה בעצמו. אז כדאי להוסיף את הפרמטר הזה לשאלה...

(או שאולי עדיף לעבוד בכיוון של ה"לא נעים" אצל שניכם - אף שאני לגמרי מבינה ומזדהה עם זה...❤️)

לאחר קיום יחסים.

אל תשאלי למה לא שמנו מגבת, ויותר מזה אל תשאלי למה הסדין בצבע לבן

במקרה כזה צריך להביא את הסדין לרב או שזה בטוח אוסר?

אין לי כח לשאלות האלה כבר

לק"י

אולי רק דימום ממשי של מחזור וודאי.

ממליצה לשאול.

בהצלחה עם זה!!!

ויכול להיות שלרב יספיק רק תיאור המקרה...

בהצלחה, יקרה!

הם נחשבים לגישה כמו מכון פועה?

הרבה יותר מקלים?

ואילו סוודרים מהעונה הקודמת!

כבר נראים מבוגרים וישנים

הצבעים  דוהים והסיבים יוצאים מהסריגים

ככה שאני צריכה לקנות מחדש כל שנה

תוכנית? כותנה או סינתטי 

יחד עם בגדי ילדים ושלי צבעוניים

800 סיבובים

30 או 40 מעלות

אני כבר מפחדת לעשות משהו

טי שרטים יפים מפוקס עם כתמים הכתמים לא ירדו

חולצות פולו של מקס מורטי חדשות נקרעו מאחור או שהיה בהן חור

וגיהוץ בכלל הורס אצלי

אשמח לכללים

לגבי בגדי גברים

מה אני לא עושה נכון???

בתכנית של רבע שעה

800 סיבובים

30 מעלות

לבן או צבעוני

משתדלת למלא רק רבע מכונה (ולא מכונה מלאה) כדי שיתנקו טוב.

אם זה סוודרים לא אעשה אותם לבד אלא יכניס איתם בד "כבד" כמו ג'ינס.

איך שהמכונה מסתיימת אני מוציאה לא נותנת לזה לשכב במכונה.

אגב גם לי יש מלא עדינים או בגדים שאני ממש שומרת עליהם.. לרוב אין צורך בתכנית ארוכה לבגדים עדינים.

רגילים.

אמורה להיות לכם במכונת הכביסה תוכנית לסריגים.

או שיהיה כתוב wool, או ציור של כביסה ביד (ציור של כף יד בתוך גיגית מים), או גם וגם כתוב באותו מצב של כפתור התוכניות.

חשוב לזכור כי בגדים העשויים מצמר מצריכים טיפול מיוחד – את חלקם ניתן לכבס במכונת הכביסה ואחרים מחייבים כביסה ביד. לכן, חשוב לקרוא היטב את הוראות הכביסה שעל תווית הבגד.

תוכנית כביסה לסריגים צריכה להיות עדינה במיוחד, הכוללת הפסקות ארוכות יותר (בהן הפריטים מושרים במים פושרים ובתמיסת נוזל הניקוי), על מנת למנוע התכווצות של פריטי הכביסה.

וגם לכבס רק ב 30° וסחיטה הכי עדינה שאפשר.  

כיבוס חולצות טי-שירט מכותנה:

טיפול בכתמים לפני הכביסה עם ספרי מנקה כתמים.  

אני משתמשת בספריי של Vanish.

יש לכביסה לבנה ויש לצבעונית.

כתמים של אוכל שלא מוסרים בטיפול לפני הכביסה, לרוב מתקבעים בכביסה הרגילה ולא יורדים יותר.  

חולצות פולו - בכביסה עדינה

30°. וסחיטה לא חזקה מאוד.  

אמורה להיות לך אפשרות להגדיר את מהירות הכביסה בכפתורים נפרדים מאשר הכפתור של תוכניות הכביסה.

הכוונה להגדיר מהירות כביסה, 400, 600 עד 1200

וגם אפילו ללא סחיטה בכלל רק הוצאת מים.  

שנקרעים זה לאחרונה התחיל?

זו מכונה חדשה וזה קורה?

כי לא נשמע הגיוני שמכונת תקינה קורעת בגדים כנראה תקלה..

לגבי כתמים שלא יורדים בפוקס אני יודעת שהאיכות למשל ממש ירודה והבגדים שלא מתבלים די מהר

עכשיו מפרידה אלף הפרדות לכל בגד בערך חחח

בכללע תסתכלי פשוט על התווית של הבגד על ההוראות כביסה

מלא בגדים מכבסת הפוך..

תכנית עדינה..

בהצלחה ענקית

ולא נורא, לומדים

סריגים לא הם יתכווצו

גם בגדים מחויטים יותר

אולי מכופתרות כן

תלוי בבד

צראי מה כתוב על התווית

שיטה לייבש מהר:

תתלי על קולב כאילו את מכניסה לתליה בארון ותתלי על דלתות הארון/ מקום כלשהו בבית/ על המתלה כביסה- עושה ריח טוב בבית ומתייבש עם פחות קמטים!

ובוחנת אפשרות שהוא אלרגי/רגיש לחלב

בדרך כלל אךרגיה באה לידי ביטוי רק בפעם השניה לחשיפה לדבר שהוא אלרגי אליו (פעם ראשונה יוצר נוגדנים ופעם שניה התגובה האלרגית)

לא מניסיון.. ולא יודעת אם באמת דחוף הלילה.

אולי תתקשרי למוקד אחיות?

וחיבוק לך!

זה גם מתיש וגם מלחיץ 💗💗💗

(אם את חושבת שלא תצליחי להרפות ולישון הלילה הייתי הולכת בכל מקרה)

*507
זה לא מתחבר לי
לא מבינה אם זה בעיה אצלי

ממש ממש יעזור לי!!!

היינו כל הלילה במיון
ב"ה הוא בסדר
ינק יפה במיון ולא הקיא שוב, עשו אולטרסאונד בטן ויצא תקין

לא היה כיף לבלות לילה במיון לבד... אבל ב"ה שהכל בסדר.

כנראה אלרגיה או רגישות לחלב, הרופאה אמרה לא לחשוף יותר לחלב.

אני רואה שענו על העניין הרפואי,

ועדיין התכווצתי לקרוא פעמיים על ההתמודדות הזאת לבד, לבד.

הבדידות והאחריות והצורך לתפקד כל הזמן, זה כ"כ קשה!!

הלוואי ואתם מרגישים יותר טוב ושהצלחת לנוח.

חיבוק!

לק"י

אל תסתמכו רק על רופא משפחה.

נתנו לכם פניסטיל או משהו למקרה שתהיה חשיפה לחלב בטעות?

שניה.

בחשיםה הראשונה הגוף עוד לא מכיר את האלרגן ולא פיתח נגדו תוםעות לוואי

ובחשיפ  שניה הוא כב  מוכן עם כל מה שיש לו 

תזונה של חלבונים ושומנים בריאים.

לא להתפתות לסוכר בגלל שאת צריכה קלוריות

הסוכר הורס את הגוף ולא נותן מראה יפה אלא מראה חולני.

יש ספורט למטרות עיצוב, חיזוק שרירי ליבה, חיזוק שרירים.

זה נותן לגוף מראה מוצק יותר, עגול במקומות הנכונים והכי חשוב- חזק ולא שברירי ונפול.

בסוף את צריכה מאזן קלורי מאוזן, כלומר מה שיוצא צריך להיכנס. אבל לא אוכל גאנק.

את יכולה להתייעץ עם תזונאית ומדריכת ספורט ולבנות תוכנית שתתאים לך.

אולי אם תדעי שזה אפשרי זה יתן לך תקווה, כי זו באמת בעיה פחות מדוברת ואולי יש תחושה פחות לגיטימית

לדבר עליה

אבל אין סיבה להתבייש, בסוף לכולנו מגיע להראות יפות ❤️

והי, איזה כיף שבהריון אהבת את המראה, לפחות זה.

וזה לגיטימי מאוד מאוד

את לא צריכה להתנצל שכתבת את זה

חחח

כי אני קצת משמינה...

זו התפילה שלי בכל הריון שיישאר משהו.

לא עוברת את החמישים בהריון ויורדת לאיזור ה40 מינוס בהנקה. אולי אחרי הלידה הזו השם יפנק אותי להישאר עם כמה קילויים שיתפזרו להם נכון..

שתתחזקי עוד בעזרת השם ותרגישי הכי טוב בעולם! 

להיות רזה ולהיות יפה וחזקה

יופי לא תלוי במשקל או צורת גוף

אלא בהרגשה פנימית ובהתאמת הלבוש לגוף ולטעם

תראי כמה התאמצת לבוא

זה מדהים!

כלכך השקעת ועוד השארת מתנה

פדיחה של חמותך שלא דאגה לך

לא הייתי מגדירה את זה כבייביסיטר שלך. כי הגיוני שלא תרגישי בנוח באירוע מהצד של בעלך..

אצלנו באירוע מהסוג הזה חמותי דואגת לי להכל. אם לא הייתה דואגת לא הייתי הולכת יותר

לדעתי היא חושבת שאני מרגישה יותר בנח ממה שאני באמת.

וחוץ מזה שהיא באמת ניסתה לדאוג לי (וגם לבנות שלה) אבל היא היתה מעופפת בעצמה, כאילו היא מחתנת...

בהפרדה? נשים וגברים? מנסה להבין את הסיטואציה.

לא יודעת אם להתקשר להתנצל, בסוף זו פדיחה שלהם לא לדאוג לך למקום.

אבל יכול להיות שכן היה יפה לעדכן שאתם הולכים, או שבעלך יברר איפה את יושבת (אלא אם כן זה לא אפשרי טכנית)

אחרת הייתי נדבקת לבעלי...

ולא רציתי לעדכן שאני יוצאת, כי לא נעים לי שיסתובבו איתי לחפש לי מקוםם

להיות שאני לא מכירה את הדינמיקה באירועים כאלו. (עונה כי שאלת)

אני לא חושבת שאת צריכה להתקשר להתנצל

אפשר להסביר לחמותך את העניין

כן, חושבת שהיה מתאים להגיד את זה ולא פשוט להיעלם (מבינה את הלא נעים, גם אני כזו, אבל יותר יפה להגיד לפי דעתי)

גם אני הייתי פורשת אם הייתי מרגישה לא הכי בנוח. בכללי אני לא בעד להישאר כשלא כיף לנו 🤷🏻‍♀️, כמובן כל עוד זה לא ממש ממש חשוב לצד השני מאיזושהי סיבה. בשבילי, הולכים לאירוע וזה כבר הרבה, ונשארים את מה שמתאים וזהו… חיבוק על החוויה ועל המחשבות ❤️

כשהייתי נערה והלכתי לחתנות, אם לא היה לי עם מי להיות הייתי מסוגלתלהסתגר בשירותים שעה ואז ללכת... ועשיתי את זה לא פעם ולא פעמיים.

אז לפחות נחסך ממני ההסתגרות הזו

בס״ד

נגע בי ממש מה שכתבת עכשיו. חיבוק ענק לנערה ההיא ❤️‍🩹, איזה לא קל להרגיש ככה!!!!

אז עוד יותר מחזקת אותך שהלכת!

בעיניי זה מראה על בשלות ועל משהו בריא מאד!

בתור נערה עוד היית ״חדשה״ יותר בעולם הזה

ולא יכולת למצוא אופציה יותר טובה מלהגיע ולחכות בשרותים עד שכל העינוי הזה יעבור.

היום, כשאת כבר עם קצת יותר ניסיון חיים,

עם בית משלך, בעל וילדים,

את מנוסה יותר

וחזקה יותר

כדי לשמור על עצמך!

את מבינה יותר שבחיים עלינו לקחת אחריות על עצמנו,

ועל כך שתהיה לנו תחושה כמה שיותר טובה,

ואת עשית את הדבר הכי נכון שאפשר היה לעשות:

הוצאת את עצמך מסיטואציה שעשתה לך לא טוב.

ראית *את עצמך*

וה״עצמך״ הזה ממש היה זקוק לזה,

שיראו אותה! שידאגו לה!

ועוד יותר לאור זה שבחתונה היו עסוקים מדי ואיכשהו לא חשבו להגיד לך להצטרף.

מה שעשית -

זה ריפוי!!!

זה תיקון!!!!

זה מה שעוד לא ידעת לעשות כשהיית נערה,

ושעשית עכשיו בצורה מצוינת!

(גם אני הייתי יוצאת בלי להגיד להתראות.

לא הייתי פונה כדי להגיד להתראות וגורמת להם ולעצמי לאי נעימות נוספת. ותמיד אפשר להגיד אם ישאלו ״לא הרגשתי ככ טוב״ - זה הרי נכון, לא היה לך טוב כל-כך שם…)

אני ממש מחזקת אותך לחזק בך עוד את השריר הזה!

של להיות קשובה לעצמך,

של לשמור על עצמך,

של להפסיק סיטואציות שלא טוב לך בהן.

זה חשוב ממש ממש בחיים!!!

זה ממש ״אם אין אני לי מי לי״.

ושוב, זה ריפוי ותיקון גדולים….

זה לא אומר שתהיי פחות טובה, אוהבת ובעלת חסדים. זה רק אומר שתהיי יותר מדויקת.

ותחשבי כמה זה זה יעניק גם לילדים שלך,

זה שאמא שלהם יודעת לשמור על עצמה

שהיא קשובה לעצמה

ולצרכים הפנימיים שלה.

זאת מתנה ממש גדולה בחיים.

זה בע״ה עשוי לשמש במצבים של מוגנות,

זה בריא לזוגיות,

זה חשוב במקומות עבודה

ובעצם בכל מערכת יחסים.

חיבוק שוב אהובה 🫂💙

את מהממת

ואת היית 100%!

תודה על מילה!!

מעריכה מאד!

(לב)

מהממת

תודה על זה(:

שמה לב שהכלה של אחותה פרשה מוקדם?

זה נשמע רחוק מידי כדי שהיא תפגע, אבל לא מכירה כמה הקרבה היא כזאת. יכול להיות שזה בראש שלך.

חמותך חמודה שהתנצלה, זה כן מתבקש שהיא תדאג לך ...

והן אחיות ממש קרובות.

יאללה, מקווה שלא יהיה לי מידי פדיחה פעם הבאה שאראה אותם...

הן היו צריכות לדאוג לך. איפה תשבי, אם לא לידן? וזה אירוע בהפרדה, ברור שצריכות לחשוב עלייך.

אני לא חושבת שעשית משהו לא בסדר. 

פדיחה שלהם שלא שמי לב אלייך

פדיחה אם היית צריכה באירוע של הצד של בעלך ללכת ולשאול אם יש מקום ואיפה לשבת

פחות מתאים

חוץ מיזה שהיית שם, זה לא שפרשת מלכתחילה

אז אם לא נעים להם יש להם על מה אבל לך לא אמורה להיות שום תחושה של פדיחה

רק מלמד אותנו איך צריך להתנהג

באמת השתדלת ובאת ונתת מתנה,

לפעמים לא רוצים להשאר מאוחר ואם גם באים מוקדם אז זה ממש בסדר בעיני,

נכון שנהוג להיפרד מבעלי האירוע אבל לפעמים הם באמת עסוקים וצריך כבר ללכת אז לא יוצא,

וחוץ מזה אם זה ארוע במשפחה של בעלך יותר סביר בעיני שהוא זה שישתדל להפרד מבעלי השמחה.

את בעיני ממש בסדר,

אבל חיבוק על החוויה הלא נעימה

ועשיתי בדיוק כמוך...

בעלי היה בגברים

אז םשוט הלכתי להסתובב בחוץ

וחזרתי אחרי שעתיים

ממש מובן

התלישות הזו שאתה לא מוצא עם מי להיות....

כי לא היה לך עם מי לשבת. לא פירטת איך הרגשת,  לי זה קרה בשמחה של ידידים והרגשתי נורא…

הרבה פעמים ראיתי שבעלת השמחה הולכת עם האורחת ודואגת לה למקום

באסה על חמותך והגיסות שלא דאגו לך… ולא התייחסו. חוץ מחמותך אחרי זה.

חושבת שהיית בסדר גמור שהלכת, אולי בפעם הבאה ישימו לב יותר❤️

באמת לא נעם... מקווה שפעם הבאה יהיה טוב יותר...

מקווה שישכחו מזה מהר ולא יעשו עניין...

אז לצאת ממש על ההתחלה ולא להגיד ובטח מסיבה כזאת

מאוד יכל לתת להם תחושה לא נעימה כי בטח התפספס להם בטעות והם לא שמו לב בכלל

אם בעלך לא יכל לנסות לסדר לך מקום איכשהו..נגיד לרמוז לאחיות שלו או משהו כזה בשקט ובכבוד...ונגיד שהחלטת נשכון לך ללכת-

אני לא היתי אומרת שזה בגלל המקום ופשוט אומרת שלום ומזל טוב וסליחה שאתם כבר יוצאים פשוט היה איהז בלת''ם לא צפוי ..או משהו כזה

ומברכת ונותנת חיבוק

ואז כולם מרוצים

ואגב מבינה אותך

יכולה לספר שפעם מזמן בחתונה לש גיסתי גם יצא מסיבות שונות שלא היה לי מקום..לא רק לי האמת..היה איזה פאשלה קטנה..לא משנה

וכל החתונה כמעט בכיתי בקושי אכלתי הרגשתי כזאת בלי מקום..לא שייכת רק סביב הילדים

אז ממש מבינה את התחושה הלא נעימה

במיוחד כשמשקיעים ובאים במיוחד וכו

הסיטואציה נשמעת ממש לא נעימה. איזה קשה זה כשאין מקום ולא מוצאים את עצמנו. זה הרבה מעבר לטכני. זה יכול ממש לערער. אז חיבוק על החוויה.

זה ממש בסדר בעיני שלא נפרדת מבעלי השמחה.

אבל אני חושבת שהיה מתאים יותר להיפרד מחמותך והגיסות (לא חייבים להגיד שזה בגלל המקום, אפשר להמציא משהו) ושזה כן טיפה פוגע להיעלם להן.

נכון, היה ראוי שהן ישימו לב אלייך יותר וייראו שאת מתמקמת אבל פשוט להיעלם זה גם קצת לא מותאם.

וליבי איתך על החוויה הכל כך מבאסת הזו

השקעתם ובאתם מוקדם וחתכתם מוקדם. הכי לגיטימי בעולם. במיוחד כשזה לא משפחה שאת מכירה מהילדות.

מבינה את חוסר הנעימות שיצא בסוף, אבל זה נראה לי הכי טבעי ומתבקש להתנהל ככה.

חמותך אולי לא הרגישה נעים כי בסוף יצאת בלי לאכול, בפעם הבאה היא תשים לב יותר וזה בסדר ככה לומדים.

והיא לא הבייביסיטר שלך אבל היא המארחת שלך במקרה כזה.

בכל מקרה אם את נפגשת איתם את האחרונה שצריכה להרגיש לא נעים.

פשוט תמשיכו הלאה ותלמדו לפעם הבאה כשיש כלה שנכנסת למשפחה, החמות שלה היא כמו המארחת באירועים עם משפחה מורחבת בהפרדה מלאה.

היא לא אמורה "להסתדר" בעצמה.

אגב שתדעי אחי נשוי כמעט 20 שנה ועדיין באירועים משפחתיים אפילו מצומצמים אצל ההורים שלי, אני תמיד בודקת שיש לגיסתי מקום והכל טוב איתה וגם בודקת אם היא צריכה משהו לילדים.

מה לעשות גם אחרי 20 שנה היא עדיין לא תפתח ארונות של אמא שלי כמוני ולא תדחף כסא ביני לבין אחותי.

וזה עוד בבית ההורים שלי, קל וחומר בחוץ.

בקיצור נראה לי הכי לגיטימי שלא מצאת את עצמך בכזב מצב, וכל הכבוד שהשקעת בכלל ללכת לאירוע במשפחה של בעלך שידעתי שהוא בהפרדה מלאה. לא ברור מאליו וממש מכבד!

אבל למה לא ישבת אולי בשולחן אחר .משהו שלאו דווקא לידם?

אני חושבת שהתנהלת יפה ובאצילות

זה לא אנשים שאני מכירה. היית יושבת ליד מישהי מהצד השני בלי להכיר בכלל כשבאת לאירוע מהצד שלך?

אני לא.

מידי מתביישת.

וזה מצחיק, כי כלפי חוץ אני נראית ממש זורמת, אבל כנראה שאני לא מספיק בטוחה בעצמי...

אבל לפעמים זה באמת לא נעים ..

לא רואה בזה בעייה אם אין מקום ליד המשפחה שמכירה

אז מה אם זה חתונה נפרדת.