פורום הריון ולידה (עמוד 3352)

יש לסולגאר ועוד חברות, צריך 400 מק"ג.

 

אם אני לא טועה, אלה מסוג פולייט מכילים 500 מק"ג ויותר - העודף מופרש בוודאות בסוג הזה של פולית.

 

למה את צריכה דווקא 500?

נראה לי עדיף

לא חייבים לחכות אם הכל תקין והיתה לידה רגילה

שעשתה ואמרה שעזר לכמה ימים והכל חזר,אמרה לי שמה שהכי עזר היה רפלקסולוגיה באופו קבוע פעם בשבוע

רפלקסולוגיה זה טיפול יחסית זול לתינוק

רק מעלה מקרה שקרה פה למישהי לא מזמן שטיפול בכאבי בטן הוביל לשיפור בכאבי בטן אבל גם להפסקת הנקה
אישית לא הייתי עושה כזה דבר
(גילוי נאות- גם לפני המקרה הזה לא הייתי לוקחת תינוק קטן לטיפולים אלטרנטיביים אבל מאז המקרה הזה ברור לי שבשום אופן לא)

שלרפואה אין הרבה מה לעזור במקרי ריפלוקס

ככה שלפעמים אין ברירה אלא לפנות לרפואה אלטרנטיבית,לפעמים עוזר ולפעמים לא

אצלי לדוגמא בבעיה אחרת דיקור ורפלקסולוגיה עזרו פלאים.אני הלכתי מאוד סקפטית והופתעתי מאד לטובה.

לא כדאי לשלול משהו לגמרי,הרבה פעמים הלכתי לרופאים רגילים שהציעו לי תרופות וטיפולים שלא הועילו,אז מה? אני אפסיק ללכת לרופאים?

כנ"ל רפואה אלטרניטיבית,הרבה פעמים נתקלים במטפל או בטיפול שלא עוזר,אז פונים למהו אחר עד שמצליחים.

רק שזה יקר כי זה לא מסובסד ע"י המדינה כמו רפואה רגילה

לעצמי הלכתי כמה פעמים (לא עזר כלום אבל זו לא הנקודה. ניסיתי)
לתינוק קטן, לנסות משהו שאיי עליו מחקרים על רמת הבטיחות שלו ועל דברים שליליים שיכולים לקרות, בשום אופן לא הייתי הולכת. כמו שלא הייתי מנסה לתת לתינוק תרופה קונבנציונלית ״מקסימום לא יועיל״
יש רעיון אצל אנשים שרפואה אלטרנטיבית אם לא מועיל לא מזיק וזה לא נכון. לפעמים מועיל ולפעמים מזיק. ומה שבטוח, לא מתועד ולא נחקר

בטח שלא לאוסטיופת שעושה דברים לעצמות.
זו דעתי האישית מותר לא להסכים

אוסטאופתיה היא שיטת רפואה אלטרנטיבית העוסקת בעיסוי ומניפולציה ידנית של שרירים ועצמות.[1][2]

לפי שירות הבריאות הלאומי בבריטניה, קיימות "ראיות מוגבלות המציעות" כי אוסטאופתיה "עשויה להיות מועילה לסוגים מסוימים של כאבי צוואר, כתף או גפיים תחתונות, ולהחלמה לאחר ניתוחי ירך וברך", אך אין ראיות ליעילות האוסטאופתיה למצבים שאינם קשורים לעצמות ושרירים, "דוגמת כאבי ראש, מיגרנות, כאבי מחזור, בעיות במערכת העיכול, דיכאון או בכי מוגזם בתינוקות (קוליק).[3] לפי חלק מהספרות המחקרית, הראיות ליעילות האוסטאופתיה בטיפול בכאבי עצם ושרירים אינן חזקות מספיק.[


מענין אותי אם הייתי רושמת פה שרופא הילדים שלי מציע לעסות את חוליות הגב של התינוקת שלי כדרך לגרום לה לקחת מוצץ האם זה היהי נראה לכן משהו אחראי...

4

תופעת העדר,מוצאים מישהו שעוזר לאנשים מסוימים.וכולם הולכים אליו בליקשר לבעיה או עם קשר לבעיה

והמטפל מנצל מצוקות של אנשים

חבל,כי זה עושה שם רע לכל הרפואה האלטרנטיבית

זה שרופאי א.א.ג למשל אפ תבואי לבעיית עור ישלחו אותך ולא יתקנו לך משהו באוזן שולי ישפיע על העור
אננ עוד לא מצאתי מטפל אלטרנטיבי שאמר לי - בבעיה השו אני לא מטפל. לא. הם מטפלים כל אחד בהכל מקוליק עד סרטן.
נכון שהגישה היא הוליסטית, ובכל זאת אמור להיות תחומים לכל אחד. לא הגיוני שאתה מתמחה בעצמות ומתקן מערכת עיכול. לדעתי האישית. אס כולם הולכים לכולם לכל דבר ומזה נובע המשפט המענין ״לפעמים זה עוזר״
גם לא לעשות כלום לפעמים עוזר
שיאצו למשל ברב המקרים יעזור לכאבי גב. לא ״לפעמים״ אבל מי שילך לשיאצו לדלקת גרון.... טוב, בעיני הוא משונה.

הזו לא מפוקחת,ואנשים לא מודעים לזה

אני אישית מאוד מאמינה בה,כי מאד מאד נעזרתי בה.אחרי לקיחה של עוד ועוד סטרואידים,כשהרופא לא אומר לי שבעצם אין לו איך לעזור לי.הלכתי לדיקור למישהו שמטפל רק בבעיה הספציפית שלי,הוא גם לא לקח הרבה כסף והיה מקצועי מאוד.

הוא עזר לי מאד מאד,כשהפסקתי ללכת אליו התופעות חזרו,חזרתי אליו והם הפסיקו,כבר אמרתי לך שגם אני הייתי מופתעת

ב"ה הבעיה מאחורי,אבל צריך להיות עם יד על הדופק ולא לפסול את כל הרפואה הזו על הסף,לא סתם יותר ויותר אנשים פונים אליה,כי לרפואה הקונבציונלית לא תמיד יש מענה לכל בעיה,ולפעמים המענה הוא טיפולים מאד קשים שלא בהכרח יעזרו.

צריך לברר על המטפל,בדיוק כמו שאני מבררת על רופאת נשים לפני שאני הולכת אליה,ולבדוק היטב שהוא לא שרלטן

כמו שאמרתי ניסיתי כמה פעמים. כל מיני סוגים

זנטאק פותר את הבעיה. ויש עוד תרופות

האלה יכולות לגרום להרבה בעיות בהמשך

מכירה הרבה שלא רוצות לתת אותם

ומוסיפה:הבעיה בריפלוקס היא חולשה של שוער הקיבה,מה עושה התרופה מורידה את חומציות הקיבה כדי שלכשהחומצה של הקיבה עלה ,היא לא תשרוף בוושט

הורדה של חומציות הקיבה פוגעת מאוד בעיכול האוכל,וחיידקים לא ידידותיים מצליחים לשרוד טוב יותר ללא החומצה הטבעית של הקיבה.

אני הייתי מעדיפה לא לגעת בחומציות של הקיבה,כי איזה מין טיפול זה שלא מטפל במקור הבעיה שהיא בעצם חיזוק השוער של הקיבה.שבעצם אין לזה כ"כ טיפול אני מודה,אני הייתי מנסה הכל לפני התרופות. לכן הצעתי לה רפלקסולוגיה שבועית ששמעתי משני נשים שלילד שלהם ריפלוקס ממש קשה שזה הדבר היחיד שעזר להם.חוץ מאשר הפסקת ההנקה שזה המליץ הרופא שלהם.

לא עזר😕
פרטי.
300 שקל לטיפול
250 לטיפול המשך.

היא די מנוסה בנושא.
@מעין אהבה

אני חושבת שכדאי ואפשר לנסות
רואה תוצאות לטיפול שעשינו עכשיו

אמנם לא לריפלוקס..

אבל בעיני שווה לנסות

אני ממש לא מומחית אגב..

חשבתי עליך

הכאבי בטן- שיפור משמעותי
ועדיין קיימים- תלוי באיזה יום..אבל יש ימים קשים ויש ימים טובים
סכל מקרה יותר טוב מצה שהיה פעם
וגם ב''ה היא כבר מאוהבת בלהחליף טיטול ובגדים
וזה בוודאות מהטיפול

ההנקה -כנראה לא מהטיפול- אלא כי קיבלה כמה פעמים בקבוק בימים שסמוכים טזה גרם לה לרצות חיים נוחים

אני מבואסת מזה..ועדיין צובט לי בלב
אבל די השלמתי עם זה..והפסקתי קצת להאשים את עצמי

בקבוק... זה מה שאני עשיתי במצב הזנ.. הייתי עצמאית לצאת ולהשאיר אותה.. וכו'

את מדהימה!! הכל משמיים... שמחה ממש שיש שיפור ביתר התחומים! בטוחה שאת משלימה לה חיבוקים בלי סוף... תהני ממנה המון בנחת ובשמחה!!

ואח"כ קובעת תור דרך המוקד קביעת תורים של מאוחדת

תודה לקב''ה על הריון ראשון ומשמח כל כך!! תודה שהכל תקין ב''ה , על כל הבדיקות התקינות ועל כך שממש אוטוטו זה קורה תודה על מה שלמדתי על עצמי ועל הזוגיות שלי ועל כל החוויה הזאת שמעצימה ומלאה בניסים גדולים שלפעמים נראים לנו ברורים מאליהם תודה על עוברית בריאה בע''ה ,על הזכות לשמח את המשפחה , להפוך הורים לסבא וסבתא בע''ה ולהביא נשמה חדשה ומאירה לעולם!! תודה !!!!!

עשיתן לי חשק.
תודה לך ה'.
על זה שבכלל יש לי הריון. ותודה גם אם הוא האחרון.
תודה על הסימפליוזיס והכאב. למדתי להעריך רגעים שבהם לא כואב
תודה על שמירה משעממת שבה שכבתי רוב הזמן. למדתי להעריך את העבודה והחברה והשיגרה.
תודה ה'. שעברתי את התאריך. שלא התכוננתי לזה נפשית. שחשבתי שאולי עוד הבוקר זה יקרה.

תודה שאין בית חולים אצלנו בעיר. ושעד רגע האמת נתלבט אם לנסוע באמבולנס או ברכב.

תודה שמצאתי בחורה שבאה להיות איתנו כל השבת ולהישאר עם הילדים במידה שנצטרך לנסוע.

תודה ה'. שיש עוד שעתיים עד שבת. ושעכשיו אני מתחילה לבשל. אתה יודע ה' כמה השבת חשובה לי ואני אוהבת אותה. לא רציתי שיהיה בל תשחית וכל האוכל ייזרק. חיכיתי עד רגע לפני האחרון.

אני יודעת שיהיה לי ברכה בזמן ואספיק אפילו לאפות עוגה. מקסימום היא תהיה מתנה לצוות חדר לידה.
ותודה ה' שאני מבינה יודעת ומאמינה שמה שיקרה זה מה שטוב לנו ובזמן הטוב ביותר ונכון לנו.
הטוב כי לא כלו רחמיו.
ה' תודה.

ותודה לפותחת. הרמת אותי. הייתי זקוקה לזה.
שבת שלום ומבורכת ושונזכה כולנו לבשר בשורות טובות!

תודה לה' יתברך!

על הריון שגילו חודשיו לא רחוק מגיל חודשי הנישואים

על כך שהוא מתפתח באופן מושלם ברוך ה'.

על הקשיים המסוימים הכרוכים בו, שלמרות שהוא קצת אינו קל לאשתי, עדיין, איך היא אומרת "ברוך ה' שיש הריון, זאת המחלה הטובה".

על שהיה חשש למשהו והוא ירד מהפרק.

על שמצאנו רופא טוב.

על התמונות המתוקות של העוברצ'יק, מדהים לראות את כל הגוף שלם ומוכן כולל אצבעות ידיים ורגליים ואת כל חדרי הלב. לשמוע את הדופק המהיר שלו.

תודה על מה שזה נותן לזוגיות.  

תודה לה' על הזכות להקים משפחה!על זה שאני יושבת ועלי ביתי הבכורה המדהימה שבועטת ומשתוללת מבחוץ ומבפנים בתוכי בועט לו גם עוברון מקסים וקטן שגדל ומתפתח וב"ה מרגישה אותו חזק ובועט. ואייזה כייף שכבר עברתי חצי מההריון. מחכים כבר לבואו והצטרפותו למשפחה.. עם כל הפחדים בגידול שני ילדים צמודים תודה לה' על כל השפע והטוב.

איזה כיף שהצטרפתם
רק בשורות טובות והריון ולידה קלים ובריאים לכולם!

איתך לגמרי!!!!!

ד' תודה על הכל...כלכך לא ברור מאליו כל התהליך המופלא הזה!!

לא זוכרת בדיוק. אחרי שקיפות עורפית תקינה בכל אופן
למה? כי כמי שאת אומרת זה כבר היה מוזר מדי אמא שלא מתפקדת לא הולכת לעבודה וחולה חודשיים
פחדתי שיחשבו בכיוונים של מחלה מסוכנת
וגם אני מכירה אותן ויודעת שהן יכולות לשמור סוד (והם שמרו!)
סיפרתי להן ממש קרוב לזמן שסיפרתי להורים. לי היה יותר גיל וחשוב לספר לילדות מאשר להורים 😁
היה כיף
אה
והסרטנו את הרגע שסיפרנו . וואי היה מדהים חובה להסריט איזה צווחות אושר הלכו בבית...❤️

לדוגמא, יש לי חברות שמספרות לילדים ברגע שהן מגלות (יותר במגזר החילוני)..

ובמגזר החרדי יש שלא נוהגים לספר בכלל.. מי שמבין מבין.. מי שלא, מגלה כשאמא שלו חוזרת מבי"ח עם תינוק..

אישית, סיפרתי כשהייתה לי בטן מסגירה.. פחדתי שהילדים ישמעו את זה מחברים ששים לב לפרטים.. חששתי לספר לפני כן עקב הפלה שעברתי לפני כן..

המון מזל טוב!!

בהצלחה!

אצלנו הם כבר מזהים את הבטן ממש בהתחלה. (בהריון הנוכחי, בת ה4 'דיווחה' לי שאני בהריון בשבוע 10 או 11! ומאז הם עקבו אחרי הבטן בהצרגשוצ ובציפיה.
ספירנו להם רשמית אחרי הסקירה המוקדמת. (בני 7, 6, 4 ו2.5) אבל ביקשנו מהם לשמור בסוד (וידענו מנסיון העבר שאפשר לסמוך עליהם) עד שהבטן תצא באופן רשמי...
אחרי הסקירה המאוחרת, איפשרנו להם לספר למבוגרים ולמורה/ לגננת (הם נורא חיכו לספר מרוב התרגשות) אם הם לא שמו לב לבטן עד אז...

שההורים שלי סיפרו בצורה רשמית בחודש חמישי אבל שאני תמיד ידעתי על ההתחלה בגילאים האלה לפחות.

פעם אחת אמא שלי נרדמה בעמידה מול המקרר. היא הייתה בשבוע 6/7. ככה הבנתי חחחחח

אני בשבוע 9.
למזלי לפני שלושה שבועות חליתי בשפעת ממש קשה ואז היה ברור לילדים שאמא חולה. איכשהוא זה נסחב ככה שהם מפרשים את ''אמא לא מרגישה טוב'' התמידי בחודש האחרון כהמשך לשפעת ההיא..
אני ממש מתלבטת.. במיוחד שתכף פסח ואצטרך מהם הרבה יותר עזרה ושיתוף פעולה..
בעלי מתחיל השבוע קורס ערב מהעבודה שלו כך ששלושה ימים בשבוע יחזור הביתה רק אחרי שכולם ישנים.. עוד יותר נראה לי סיוט להתמודד לבד עם מקלחות והשכבה וזו שעה שהגדולים פחות בבית ויותר עסוקים בענייניהם ככה שממש שואלת את עצמי אולי לשתף אותה ולהרוויח יותר שיתוף פעולה ועזרה..
מצד שני ברור לי שלא נספר להורים עד אחרי פסח (את זה אני מוכנה מצידי לדחות לחודש תשיעי.. הם לא יעופו על הרעיון שאני שוב בהריון..) וקשה לי להאמין שהילדים יצליחו לא לרמוז להם כלום..
בקיצור ממש מתלבטת ואשמח לראות את הנסיון של אחרות עם ילדים גדולים..

אמא שלי שיתפה אותי ואת אחותי שאחריי אודות ההיריון בשבוע ממש מוקדם. לא יודעת בדיוק, אבל יודעת שזה היה ממש בהתחלה. היא שיתפה אותנו כדי לקבל מאיתנו עזרה. לשאר האחים היא סיפרה מאוחר יותר.
לי עצמי עוד אין ילדים בגילאים האלה, אבל על ההיריון האחרון שני הגדולים שלי (בני תשע ועשר וחצי אז) ידעו כבר בשבוע 12... (היה תשעה באב וקיבלתי היתר לא לצום. היינו חייבים להסביר להם את זה איכשהו...) סמכנו עליהם שלא יגלו לאף אחד.
אני משערת שבהיריונות העתידיים בע"ה הבכורה שלי תנחש בעצמה די מהר... ולכן אני חושבת שאעדיף גם לשתף אותה יחסית מוקדם.

סיפרתי , כי פשוט לא יכולתי להסתיר. פתאום יש לי בחילות, עייפות קיצונית, הקאות.
גם עכשיו עם אני לא מרגישה טוב, הם מייד שואלים אם אני בהריון. לא זוכרת המדוייק, אבל הן הבינו לבד מהר מאוד . ושמרו סוד יפה מאוד עד שהרשתי להם לספר לאחרים הקטנים או לחברים שלהם

נראה לי שאספר כבר וזהו, גם המאמץ להסתיר דורש כוחות...
שלשום הבן שלי בן 13 ראה אותי אוכלת גלידה ושאל 'אמא את בהריון? את אף פעם לא אוכלת גלידה!'

כשהייתי בכיתה ח' כשהיא הייתה בשבוע 10.
ניחשנו לפני כי היא לא הרגישה טוב וגם צרחה עלי ועל אח שלי. והיא אף פעם לא צרחה עלינו ככה..
לנו זה נתן כוח לעזור לה במה שהייתה צריכה..
וסבא וסבתא שלנו ידעו לפנינו.



אני התלבטתי מתי לספר לאחים שלי... בסוף אחותי הסתכלה בטלפון של אמא שלי וראתה שהתכתבנו על בחילות. אז היא שאלה את אמא שלי.. והייתי בשבוע 8.. התבאסתי מזה. אבל אחרי זה היא ממש עזרה לי..

אני הייתי מספרת.. (הבת שלי רק בת שלושה חודשים ואני כבר מתכננת🙈) בעזרת ה'...

מרגישה טוב יחסית בהריונות ב"ה. אז לא היה סימן מקדים

לבד

עקרונית דלקת גרון גם חידתית תעבור גם בלי אנטיביוטיקה אבל אם זה חיידק הוא עלול להמשיך למקומות אחרים (כליות ריאות , לב..) אם לא נוטלים אנטיביוטיקה ולכם חשוב מאד לעשות משטח גרון
רפואה שלמה!

אסור לשחק בזה.
כי החיידק עלול לנדוד מהגרון למקומות אחרים בגוף ולגרופ לנזק בילתי הפיך.

ויש אנט' שמתאימה להריון.

את יכולה כבר הלילה. יש לקנות ערכה למשטח מהיר.

אם יוצא חיובי, תבקשי מרשם מהרופא.

אם יוצא שלילי, תבקשי בכל זאת הפניה למשטח מחר מהרופא ותחכי לתוצאות.

 

בינתיים, יש לך כאן כמה רעיונות לטיפול בכאב: משהו שבאמת עוזר לכאבי גרון - הורות

 

 

מגעיל בטירוף
מאד מאד מרגיע את הכאב
כמובן לא מעביר דלקת , אבל מאד מקל

אני קונה את הג'וניור

אף
אית מהילדות שלי לא מסכימה לאכול אותן
מניחה שזה יעיל כמו הספריי
😁

לא יודעת במצבך כרגע אבל אם כאבי גרון זה נטייה שלך אז תחזיקי בבית וישר כשכואב תרססי.

גם לגרגר מי מלח הרבה פעמים ולשתות תה עם מיץ לימון טרי.

שגם אצל הספרדים יש דעות שונות אם הימים נספרים מרגע שנטמאים או מהפעם האחרונה שקיימו אז תשאלי את הרב שלך

ולפי מה שזכור לי לפי הספרדים זה ביום הרביעי

מקווה שאצליח לשאול כי מחר בלילה אני טסה בגלל זה היה חשוב לי גם לנסות להרוויח את היום כדי שלא אצטרך להתעסק עם בדיקות בטיסה מקודם ניסיתי להתקשר לשאול ולא ענו לי הרב הרגיל שלנו בחו"ל אז התקשרתי לרב אחר...

שאם לא הייתם יחד 4 ימים לפני הדימום אין בעיה לעשות הפסק מהרגע שנפסק הדימום.
אם הייתם יחד מעיקר הדין צריך לחכות 4 ימים לפי הרב יוסף שאלה הימים שהזרע יוצא מהגוף. אבל אפשר במקום לחכות 4 ימים, גם לשטוף טוב את הנרתיק להוציא את כל הזרע ואז לעשות הפסק ברגע שהדימום פסק וגם אם לא עברו 4 ימים.

מה שהרב ענה לי כרגע זה שבגלל שהיו כתמים לפני אפשר להקל ולעשות ביום הרביעי ממה שהסבירו לי שספרדים נוהגים 5 והרב עובדיה התיר 4 במקרה שלא שימשו לפני משהו כזה.. בכל אופן מצחיק שאף פעם לא נתקלתי בזה ונשואה כבר 11 שנים פשוט יש לי דימומים ארוכים לרוב

אשכנזים עושים ביום החמישי מיום שנטמאה זו החמרה בגלל שאולי שמשו או יכלו לשמש בין השמשות
אצל ספרדים מהיום הרביעי אלא אם כן יודעים ששמשו בין השמשות ואז צריך להוסיף יום

מה שהיא רשמה זה שהספירה היא לא מהרגע שנטמאה אלא מרגע ששמשו ויש עוד יותר שמקלים שאפשר לשטוף את האיזור...

וגם בהדלקת עצמה יתכן ומשפיעה
ובחילות בהריון זה לא דבר מתמטי...
בקיצור הכל יכול להיות
תרגישי טוב!!!

לוקחים אחד בבוקר ואחד בערב.
ממש מציל נפשות.

(לי אישית זרידקס היה הרבה יותר מוצלח מאומפרדקס. וטאמס זה די בדיחה לצרבות חזקות)

לסידן ו D - ששומרים על טונוס שרירים יעיל של הוושט (צינור העיכול) למרות הבטן הגדולה.

 

ויכול להיות קשור לחסר בגופרית - אפשר להשלים עם שומר/קולורבי/כרוב/צנוניות.

 

גם יכול להיות קשור לאשלגן שחסר - להשלים עם תפ"א/אבוקדו/בננה.

 

שתרגיש טוב.

להקלה בצרבת ללא מרשם.
אבל לא יצא לי לנסות!

ממש כל יום.. סיוטטט
לפעמים מלפפון קצת עוזר

עזר לי
לא מלפפון
לא ממא

או לשתות חלב קר.

טאמס
ולשתות כוס חלב (כשאני לא בשרית..)

היתה פה מישהי שהציעה לשים צמר גפן טבול בשמן זית באוזניים. אם השקדים לא עוזרים אני משתמשת גם בשיטה הזאת.

גם אומפרדקס.

כבר ממש צריכה דחוף להחליט

מרוצה מגניפיקס,חוץ מכמות ואורך הדימום הוא אחלה

כל אחת והגוף שלה

אחרי לידה שלישית שמתי נובה טי ואז הההיתי עושה הפסק רק אחרי 8 ימים עם לימון  קינמון וכו כלום לא עזר להקדים.

וההיתי מקבלת אחרי 25 יום.

אחרי הלידה הרביעית שמתי את הגנפיקס ההפסק אחרי 6/7 ימים ושנה המחזור הגיע אחרי 30/33 יום .

בגיל שנה הפסקתי להניק ומאז כבר 4 פעמים שקבלתי אחרי 23/22 יום מתסכל ברמות ,

אני מתכוונת ללכת לרופאה השבוע לנסות להבין מה זה ונראה אם יש קשר להתקן ומה ניתן לעשות כי אני לא מתכוונת להשאר במתכונת הזו כי זה לא נורמלי .

לא בטוחה שפעם הבאה אשים את ההתקן הזה אם אבין שיש קשר ,

אגב אני מניקה מלא מלא ומקבלת חודש וחצי אחרי לידה עוד לפני ששמתי ההתקן כך שזה לא קשור הקבלה של המחזור להתקן.

כי אין לא שום השפעה הורמונלית אלא רק השפעה על הדימום עצמו

לפותחת אני ממליצה על ג'ניפיקס

ניסית דיקלקטין בהריון?
לגבי מיקרולוט הכתמים זה ממש שונה ולא נראה לי שיש גלולות מומלצות יותר או פחות מגלולות ההנקה
אבל שתדעי שחלק מתופעות הלואי שיכולות להיות זה בחילות ומגרנות

אני חוששת שההריון הבא לא יהיה מנוס מלנסות אחרת אין סיכוי שאשרוד. ומקבלים מחזור איתם בהנקה את יודעת במקרה?

יש כאלה שכן
כמה זמן את רוצה למנוע?

כרגע עד תחילת שנה לפחות כדי שהשלישי שלי לפחות יכנס לגן כרגע אני עם בן שנתיים ו3/4 וקטן בן 4 חודשים אז גם הריון לא מתאים כל כך אז שלפחות אחד יכנס למסגרת יהיה לי יותר קל לחשוב על זה.. בגדול אם לא בחילות והתעלפויות של ההתחלה הייתי מוכנה בכייף עוד הריון במיוחד ששני הגדולים שלי באו אחרי הרבה זמן יחסית 3 שנים וכמעט 4 אז מפחיד אותי למנוע. אבל השניים הקטנים יחסית יותר צפופים בין השני לשלישי יש הפרש של שנה ועשר ובין השלישי לרביעי שנתיים וחודשיים ואני מתחילה להרגיש שזה קשה קצת גם לגוף כי הריונות שלי בהתחלה קשים ואח"כ גם כי אני בשמירה וצעירים מוקדמים והרבה מתח והפעם גם התווספו לי זריקות של פרוגסטרון אז אני חושבת שאולי לא מתאים שאכנס ככה צפוף להריון וכן צריך קצת לרווח ולחשוב אם מתאים עוד ומתי מצד שני אני תוהה לעצמי אם זו בחירה שלי או שצריך להשאיר את החשבונות האלו בידי שמיים.. כל כך רציתי משפחה גדולה והיום אני כבר לא יודעת איך זה יתממש כי באמת מאז ההריון האחרון בעלי המון עוזר ומרגישה שזה שוחק גם אותו קצת אני אומנם בבית אבל הוא גם עובד בחוץ אז נכון רוב היום עלי אבל כואב לי שלא יכולה לאפשר לו לחזור ברוגע הביתה ולא ישר לעזרה לי עם הילדים..

זה משמים

אני אישית לקחתי שתי כדורים ביום בהפרש של 12 שעות בין אחד לשני. מכיון שעם כדור אחד היו לי כתמים
אני אישית לא קבלתי מחזור איתם.
רק מה שהכדורים האלו לא עשו כתמים כל עוד הנקתי מלא .

אני הייתי עם גלולות גם של הנקה (סרזט) ולא הופיעו כתמים אפילו כשהפסקתי להניק לגמרי

לא ישר כשמתחיל חום צריך לרוץ לרופא

לא בוירוס

לוירוס זה לא יעזור.

ואם החום לא עובר אחרי יומיים וחצי או שלושה, ללכת לרופא.
אם היא משלשלת המון ולא שותה הרבה- גם ללכת לרופא.
ואם את רוצה תרופה טבעית בדוקה-
את יכולה לקנות מיורן מיובש, להכין לה ממנו תה, למהול בעוד מים, שיהיה עדין, ו להוסיף קצת סוכר או ממתיק כי זה לא מאוד טעים...
אם היא תצליח לשתות מזה כמה פעמים במשך שעתיים שלוש, זה ממש יכול לעזור.

מחזורים ללא ביוץ,והם היו כרגיל .לא הרגשתי הבדל בדימום

עשית מעקב זקיקים כל החודש? מה הגודל של הזקיק הכי גדול היה?

רק אמרו כל פעם זקיקים קטנים ..
אין לי דימום בכלל יש לי רק כתמים חומים וקצת בניגוב
מה זה יכול להיות

קטנים,לא הגיוני שהיה ביוץ בתוך 3 ימים

אם בUS בשבוע אחרי שלא עשית,רשום  שיש "נוזל בדוגלס",זה יכול להראות שהיה ביוץ

רשום נצפה מעט נוזל בדוגלס
וזה היה בדיוק האולטרסאונד שעשיתי אחרי שראיתי את ההפרשות ..

שכשאצלי היה נוזל,הוא הראה על ביוץ,או על כביכול ביוץ.זאת אומרת שנשארו זקיקים קטנים הרירית היתה מתעבה כביכול לקראת הביוץ,ואז פתאום היה נוזל בדוגלס והגוף היה מתכונן למחזור הבא.14 יום אח"כ תמיד קיבלתי

עד שבחודש אחד הזקיק גדל והיה ביוץ אמיתי

יש לך שחלות פוליציסטיות?

לא אמרו לי על שחלות פולציסטיות ..

קראתי גם פוסטים קודמים שלך ולדעתי האיחור קשור ללחץ נפשי

יש מצב שגם לא היה ביוץ בגלל הלחץ...

או שהביוץ נדחה פתאום בגלל הלחץ...

בכל אופן הזמן יגיד אם יש הריון או שהמחזור יגיע

בהצלחה

דווקא זה החודש הכי רגוע שלי
ואפשר להגיד שאני כן מחכה למחזור כדי להתחיל את הטיפיל באיקקלומין ..
אבל ההפרשות האלו שיש לי מוזרות מאוד
כמו שרשמתי הפרשות חומות קטנות וקצת בניגוב (נראה כמו סוף של מחזור ) וזה פשוט הפסיק

עשיתי היום בדיקת דם ויצא שלילי
אבל ההפרשות החומות לא מפסיקות , כבר מיום ראשון אומנם ממש קצת כל פעם אבל עדיין יש
מה זה יכול להיות ? גם אם זה מחזור זה כבר היה אמור להפסיק

היתה בUS האחרון? אולי היתה רירית מאד דקה ולכן אין הרבה הפרשות?

אז יכול להיות שזה כן מחזור ?

האחרון היה 6
וכל המעקב זה נא בין 5.7-6.5

בזמן ביוץ

זה מתחיל נמוך ועולה בהדרגה עד לביוץ

אצלי בביוץ היה באזור 8

קחי בחשבון שאיקקלומין בד"כ   מדקק עוד יותר את הרירית

או שיכול להיות גם נמוך אבל זה לא טוב

רק ברירית מעובי מסוים

7 פלוס בזמן ההשתרשות לא בזמן הביוץ שזה בערך שבוע אחרי הביוץ

בכל מקרה כבר הפסיקו לי הכתמים החומים
אבל אין מחזור
מה זה יכול להיות ?

בכל אופן אין לך מה להלחץ המחזור מאוד רגיש לנפש שלנן
לפעמים עצם הציפייה להריון גורמת לשינויים במחזור ובדימום

אבל מכייון שיש מקרים נדירים שיש דימום כבד בהריון כדאי לבדוק

שזה בעוד 6 ימים...

בהריון הזה קיבלתי ''מחזור'' ממש בזמן, אבל כנראה שזה לא החה מחזור באמת כי הסתבר שאני בהריון..
והוא היה באמת עם דימום שונה מהרגיל בצבע ובסוג הדימום...

גם אם כן, אין לך מה להילחץ, ואין טעם לרוץ להיבדק אלא אם כן נהיה דימום ממש מאסיבי של כמות יותר גדולה משמעותית מהריון.
מקוה בשבילל שזה באמת הריון..
את יכולה לעשות בדיקה או בדיקת דם לבטא.. אבל האמת היא שהבדיקות האלה במיוחד שיש במקביל דימון כל כך מלחיצות, שההמצלה שלי היא להתאפק ולחכות שבןע. תראי מה קורה לדימון.. ואם זה משיך להגיש משונה תבדקי רק אחרי שאת ממש באיחור משמעותי כדי שתהיה תוצאה ברורה ואמינה ולא סתם מתחים..
אם יש במקביל התכווצויות או כאבי משמעותיים שונים מסתםכאבי מחזור כדאי כן ללכת להיבדק.
בהצלחה!

אולי סתם הפרשה או זרע אם עברו כמה ימים

אחרי קיום יחסים ואפילו יומיים אחרי

כשקר אז כואב שם.

עכשיו יותר שורף

Infomed.co.il

השאלה מ 2014

מהתגובה שם נראה שמדובר בבעיית כאב עצבית.

לפי התגובה הזו, אולי כדאי שתלכי לרופא משפחה התור התחלה.

כמובן שאני יודעת ששום תגובה פה לא מחליפה התייעצות עם רופאה, אני רק רוצה להירגע....
מישהי מכירה את אחת מהרופאות האלו ויודעת להגיד לי מי נחמדה ונעימה?
ברט אושרית
הורנרייך עוזיא גילה
גולדנהירש לימור

היא אחת מרופאות הנשים המומלצות לטיפול בכאבים ביחסים. ואין הרבה רופאות המתמחות בנושא הכאוב הזה.

רופאת נשים כזו, לדעתי, גם בעלת מודעות גבוהה, רגישה ועדינה.
זו סיבה טובה לבחור בה כרופאת נשים באופן כללי.

כנראה היא באמת טובה כי שאר הרופאים יכולים לקבל אותי כבר שבוע הבא 🙄

מרתיחה מים בסיר
מסירה מהאש
שמה מגבת גדולה מעל הראש שלך ומעל הסיר ביחד, כמו אוהל, כך שתוכלי לנשום את האדים.
3 פעמים ביום במשך עשרים דקות כל פעם.
זהירות לא להתקרב יותר מדי לסיר כדי לא לקבל כוויה מהאדים.

כשאת מכסה את הראש שלך ואת הסיר ביחד, האדים ממלאים את "האוהל" ואת נושמת אותם.
כשיש סביבי ילדים קטנים ואני מפחדת שיגעו בסיר אני עושה את זה בעמידה ליד השיש: מניחה את הסיר עם המים על השיש, ועומדת לידו.
ממליצה לך ממש לעשות את זה, תרגישי הקלה מיידית!
(אבל תמשיכי לעשות שלוש פעמים ביום)

שכדאי לשים תפו"א בתוך המים.לא זוכרת למה

למרוח ולעסות את אזורי הסינוסים.
אדים
מרק חם.
לא לאכול מוצרי חלב, קמח לבן, סוכר וכו....

מעולה לשיעול, ברונכיט, כאבי אוזניים, כאבי ראש, צינון ועוד. חברה טובה שלי מוכרת את זה.... מן הסתם מוכרים את זה בבתי טבע ואפשר דרך האינטרנט...

ועל עצמות הלחיים.

מאוד עוזרת

להשתמש בתרסיס הומאופתי מוכן שנמכר חופשי בפארמים נגד סינוסיטיס.

בנוסף, הייתי ממליצה לפנות לטיפול הומאופתי: זה לא רק לא יזיק להריון, אלא אף להפך.

וכמובן, חשוב לשמור על תזונה נטולת מוצרי חלב בהמה - אחרת שום טיפול לא יעזור...

בטרמפולינה היא שוכבת ישר, ובסלקל היא יושבת די מקופלת... כך שיכול להיות בהחלט שהסלקל הוא ה"אשם".
ויכול להיות גם שבסלקל אחר יהיה לה נוח... (הבכורה שלנו הייתה צורחת בנסיעות בסלקל, וכשהחלפנו סלקל היא נרגעה פלאים).

לא שוכבת....
תודה על המענה!
מבאס להחליף סלקל. זה סלקל חדש יחסית (נקנה בלידה קודמת) והקפדתי על רכישה של משהו בטיחותי, וקניתי עכשיו גם בסיס כדי להקל על עצמי כיוון שזה הרבה נכנס ויוצא מהרכב.
לא בא לי עכשיו להשאיל סלקל אנונימי וישן....
מקוה להגיע לפתרון אחר!
הילדה הקודמת השתמשה בו בכיף בלי תלונות...

אצלנו הילדה הייתה נרגעת בנסיעה רציפה (כל רמזור אדום היה גורר צרחות ). אצלכם זה עוזר?

בנסיעות ארוכות בינעירוניות לרוב נרדמת. אבל פעמיים ביום פיזור ואיסוף הילדים זה נסיעה איטית, עם עצירות, באמת בעייתי.
באסה..
אבל כנראה אין ממש פתרון.....

מבחינה בטיחותית..
דווקא מרגיש מרופד לא רע!
ממש תודה על העיצות!

מעניין באמת אם זה בעייתי מבחינה בטיחותית.

אני חושבת שההרגשה בטרמפולינה היא יותר מאווררת כזאת...

לא משנה איזה סלקל,החלפתי כמה עם השנים

זה הופך כל נסיעה למלחיצה... לנסות כמה שיותר מהר להגיע ליעד ולהוציא אותה. כל סיבוב של איסוף ופיזור הילדים במסגרות אני בלחץ...

עד אז היו שצרחו יותר, היו פחות. בכללי לא אוהבת נסיעות בגיל הזה, זה תמיד קשה והם בוכים ואתה חסר אונים.
כשהחלפנו לכיסא בכיוון הנסיעה, הם גם היו גבוהים יותר וגם ראו עולם ופתאום הנסיעה נהיתה הרבה יותר קלה ומעניינת. (ואולי הכיוון זה הבעיה).

אבל הכסא תפוס עי בת השנתיים....

אבל אני משתדלת להשאיר עד גיל שנתיים או סמוך נגד כיוון הנסיעה..
אולי החלפה לכסא בטיחות תעזור...
אם לא ימצא פתרון אחר אולי אנסה להשיג עוד כסא.
תודה!

אולי היא צריכה לראות אותך? האמת שאני מכירה את המראה כדי שהאמא תראה את התינוק אבל נראה לי זה עובד לשני הכיוונים.
( זאת מראה גמישה לא מזכוכית משהו יעודי לרכב)

למרות שאצלינו המצב גם היה ככה.
נראה לי שעצם הנסיעה מאד מעצבנת אותם..אמצטערת, אין לי פתרון.. תעברו לאוטובוסים

של הישיבה ולא הסלקל עצמו.
תנסי ליצור לה חוויה. אצל הבן שלי זה עבד. שמתי משחק שתלוי על התופסן שמעל הדלת ועוד משחק שקשור לכסא. אחת לכמה זמן החלפתי משחק שיעניין אותו. השתדלתי גם לשים מוזיקה.
פעמים ראשונות ישבתי לידו סתם בלי נסיעה. שיחקנו יחד והאזנו לשירים. בהמשך הוא למד לשחק לבד.
זה הפך את החוויה לחיובית.
תבדקי גם שהשמש לא מציקה בשום צורה.

אם היה לי אפשרות לשבת לידה זה היה יכול להיות רעיון טוב.. אבל ב״ה הרכב מלא בילדים כך שאין מקום..,
תליתי לה משחקים ושמה מוזיקה.. זה לא עוזר. מקווה שהזמן יעשה את שלו..

הבנתי שהרצועות לא היו ממוקמות בגובה הנכון, וגם הבנתי איך להזיז (לא כמו שהכרתי אז לקח לי זמן להבין את המנגנון).
ומאז ב״ה שיפור משמעותי!
תודה לכולן!

מעניין אם זו הסיבה בעצם שהייתה לנו בזמנו, ופשוט בסלקל השני הרצועות כן היו מסודרות נכון...

אכן מעניין..
לכן חשוב כל הכיוונים שהעלו פה, לטובת הציבור.

אם היא בוכה בנסיעה אני עוצרת במקום בטיחותי ומוציאה ומחכה כמה דקות וטפיחות עד שהיא משחררת גרעפס. זה משהו שקורה רק בנסיעה! למדתי לא להאכיל אותה סמוך לנסיעה ואם כן אז להקפיד שהיא תוציא גרעפס ועדיין לפ פעמים היא בוכה ויש לה עוד. משהו כנראה בתנוחה גורם להם להיתקע או משהו
עוד כיון שכדאי לבדוק זה אולי החגורה. לוחצת לה

אבל תודה!
העלאת כיוונים זה חשוב לתועלת הכלל.
ולגבי החגורה- כל עוד היא ממוקמת נכון, נכון שהיא תהיה הכי צמודה שאפשר. לא נכון לשחרר. זה פחות בטיחותי... אם זה ממוקם נכון מסתבר שזה לא מציק לילדים כי רובם נוסעים בניחותא...