פורום הריון ולידה (עמוד 3357)

ממרום שבוע 12.….
אבל אני כן אציין שהפעם הדיקלקטין עוזר חלקית, והרבה בזכות סדרת מאמרים שנחשפתי אליהם מארגון שעוזר להיפרמאזסיות. יש שם הרבה טיפים ובכלל הסבר מה ההגיון שעומד מאחורי...
אם תרצי אקשר אותך אליהם, תפני אלי באישי

חיבוק גדול!
אני רק יכולה להגיד שה' חנן אותנו בשכחה אדירה לגבי כל העניין של ההריון והלידה. בלי השכחה הזאת באמת לא היינו מסוגלות להרות שוב ושוב.
הלוואי שככה יהיה גם אצלך...

אני אישית לא תפקדתי בכלל בלי הזופרן.. זה כדור שהוא הצלה!!!

אבל הוא לא הכי בריא שיש... רק לזכור...

קודם כל, שלושה ילדים זה מקסים
נכון אולי חלמת על משפחה גדולה אבל לפעמים המציאות שונה ולומדים לאהוב את היופי שהקטנה גם
. עד לפני חצי שנה היינו משפחה של שלושה.
במשל כמה שנים לא יכולתי לחשוב להגדיל את המשפחה בגלל מה שאת מתארת פלוס ניתוח קיסרי
במשל כמה שנים היה כיף וטוב להיות משפחה קטנה ומלוכדת ומקסימה
בשלב כלשהי הבנתי שאני חייבת עוד תינוק ממש חייבת הלכתי לטיפול רגשי ואחר כך התחלנו טיפולים (לא נקלטנו בהתחלה בלי סיבה לדעתי עדיין הייתי בחרדות והגוף לא הסכים)
חזרתי לטיפול הרגשי תוך כדי הטיפולים הפיזיים והקלטנו

מה אננ באה לומר
שעכשיו מוקדם להחליט
שהפסקה זה בסדר
שיש לך עוד הרבה שנים
שאולי תשכחי
שדעתך יכולה להשתנות
ואם לא, ששלוש ילדים זה כיף גדול וברכה עצומה ומשפחה מקסימה לגמרי
חיבוק!!

תבקשי מרשם מהרופאת נשים.
זה עושה פלא!! 

בייגלה
סודה לימון
כמה טיפות לימון
קרקר

אצבעות קולורבי, צנוניות. כרוב.

לפעמים הסיבה היא שחסר גופרית והירקות האלה משלימים.

מבחינתי כשזה מתחיל אני אבודה..

אבל לגלות מה עושה צרבת, להפחית כמויות בזמן האוכל/שתייה (תלוי..).. ולא להגיע למצב הזה..

האופטומטריסט אמר שזה לא הכירהכי רלוונטי,
אבל אם בכל זאת המספר זז אז לאופטיקה הלפרין יש 3 חודשים אחריות עליו.
לי זה רלוונטי כי אני כבר שבוע 30, אם לך זה רלוונטי אז שווה..

אחרי לידה, לעשות בדיקה,
גם הנקה משפיעה אם את מניקה

אם עלה המספר אז לאחר חצי שנה מהלידה הוא כבר לא יחזור למה שהיה

תשובה של אופטמיטריסט ששאלתי אחרי הלידה.
ובאמת הטשטוש שהיה לי מיד אחרי הלידה עבר.

פשוט תעשי

תראי על עצמך אם את מרגישה שינוי
(10 לידות לא זז לי המספר, בודקת אחת ל- מתי שאיבדתי את המשקפיים)

נשבר לי הלב לקרוא אותך
ואת אמא מדהימה
ואשה מדהימה
תחבקי המון את התינוקת שלך ותנשק י אותה וזה אוכל במלוא מובן המילה וגם יותר חשוב מהנקה. אין איי אין כמו המגע והאהבה של אמא
ולא נורא
תתני לה המון מרק עוף לאורך החיים כפיצוי
❤️

מיואשת
שימחת אותי

כמה מנסה ומשקיעה, ומצטערת כשזה לא הולך... מדהימה! אבל תזכרי תמיד תמיד: הנקה לא אומרת ד-ב-ר על איזו אמא את!!!! ולפי הכתיבה שלך אנע חותמת שאת אמא מהממת! ועוד דבר חשוב שתזכרי: עדיף לתינוק לאכול מטרנה ולגדול עם אמא בריאה נפשית, מאשר לינוק ולגדול עם אמא מעורערת, לחוצה, עצובה!
חיבוק והערצה אמיתית!

עודדת ממממממש!

נשמע כלכך מאכזב ומתסכל
קודם כל חיבוק גדול!!

גם אני לא הצלחתי להניק את התינוק שלי, וזו ממש הרגשה לא נעימה... אז כשזה חוזר על עצמו זה בטח ממש קשה..

בטוחה שאת אמא מהממת!!
רק מסיום הפריקה שלך אני מעריכה אותך ממש!
וזה שאת מנסה כל פעם מחדש, מצריך כלכך הרבה כוחות!!! את מדהימה !

וכמו שכתבו מעליי
את יכולה לחבק,לשיר,לאהוב...בלי סוף...
נכון, זה לא באמת תחליף להנקה,
אבל זו לגמרי הזנה..
ובטוח שזה נותן לילדים שלך המון המון!!

בהצלחה רבה רבה.
ותזכרי שאת האמא הכי מדהימה ומדוייקת בשבילם!
תעריכי את עצמך המון, יש לך על מה!!

נראה לי שלא אקווה יותר
פשוט אשחרר

יש לי אחות שגידלה 9 ילדים, ועם השניה כבר הבינה שהיא בקושי תוכל להניק. הקפידה לתת בקבוק בתנוחת הנקה, ורק היא.
ב''ה כולם שמחים, בריאים, מיוחדים,גדלו עם הרבה תשומת לב, חום ואהבה.

בקושי הצלחתי להניק..
נולדו תינוקות קטנים ושאבתי בלי סוף (הרגשתי שילדתי משאבה ולא תינוקת) וזה פשוט גמררר אותי.
אז הם גדלו בעיקר על מטרנה אבל זה הוכיח את עצמו
אני גם ממש בשאיפה להנקה מלאה, אבל באמת שלא תמיד זה הולך! וצריך להודות ככ על הילדים ועל כל השאר, וב"ה שיש לזה פתרון היום (גם אם לא מושלם).
ובאמת באמת העיקר זה הקרבה ואהבה לתינוק.
להחזיק את הבקבוק בתנוחת הנקה גם מעולה... ולהיות שמחה ומשוחררת ולקבל בתודה את השפע שכן יש לך. (כותבת גם עידוד לעצמי )
בהצלחה וכל הכבוד לך!

האבירים של ... או תמונה שלו
וברכת מזל טוב.
זה יהפוך את זה לאישי ויסביר את הסיבה למתנה המקורית.
אהבתי מאד.

אולי להדפיס על בריסטול לבן? ככה זה גם ירגיש יותר ''אמיתי'', וגם יהיה יותר קל ונעים לצבוע

אבל איך אוכל להדק אם אני רוצה כמות נכבדת של דפים? להשקיע בספירלה כדי שזה ייראה יפה יותר או מהדק גדול?

יוכלו להדפיס לך שם על נייר עבה יותר מהרגיל, ולכרוך בספירלה או הדבקה. ישדרג ממש.
ישר כח על היצירתיות!

רק מציינת.

להדפיס בחנות צילום זה בד"כ סביב 15 אגורות לדף, בנייר רגיל.
כריכת הדפסה היא לא יותר מ7-10 שח.

בשכונה שלי זה שקל לדף הדפסה נייר רגיל לגמרי

שיניים נראה לי שכבר הוציאה

שיבדוק מה מצב האוזניים עכשיו

ואולי האנטיביוטיקה עשתה לה פטריה למטה? אם כן זה נורא מגרד וגם יכול להיות סיבה שהיא קמה הרבה בלילה

בטח שלא בכאלה אחוזים
ושאיבה היא ממש לא כמו הנקה

אי אפשר לדעת מתי זה יהיה יש נשים ששואבות ולא מקבלות ויש נשים עם הנקה מלא שמקבלות ישר
לגבי 2. זה יכול להשתנות להגיע בצורה לא סדירה או במרווחים ארוכים

אם בדכ את לא מקבלת בהנקה אז סביר להניח ששאיבה תגרום לאותו אפקט
בכל אופן כך היה אצלי מניסיון אישי

שזה כבר לא מונע!

אי אפשר לדעת אם יהיה מחזור מסודר או לא, על כל אישה ההורמונים משפיעים אחרת. כל עוד את שואבת יש הורמונים של חלב, זה יכול לשבש מחזור ויכול לא לשבש

כיצד להגיש בקשה לוויזה? | שגרירות ארה"ב בישראל


אני ראיתי שהם משנים דברים קטנים. אפשר לבחור ראיון בירושלים למשל...

בעבר הטופס היה ברור

פקידים ערביים לא נחמדים בעליל...

בחיים לא שאלתי את הרב שאלות
רק בעלי
אם היו שאלות דיבר בנוכחותי ועניתי מה שצריך וכבר מרגיש לי לא נעים כ"כ. אז ללכת ולדבר עם הרב... מובנת לגמרי ההרגשה שלך.
קבלי חיבוק🤗

גם אני הרבה פעמים מעדיפה להיאסר מאשר להיות כל הזמן עם שאלות וספקות...
וגם קורה לי הרבה פעמים שיש לי שאלות שמסובך להסביר לרב או שקשה להגדיר בדיוק מה היה או שהצבע השתנה ואז אני בכלל מסתבכת..
דוקא לבעלי אין בעיה לשאול אבל אני תמיד דואגת שאולי הוא לא הסביר במדויק...

מקווה בשבילך שהצלחת ללכת לשאול ושהתירו לך...

אני כדי שלא יהיה ספקות כותבת על יד הממצא בדיוק מה הוא או שכותבת בהודעה מה שהיה ואם בעלי הולך בפועל או שמתקשר הרב שואל ואני עונה ובעלי מעביר את המסר.
יש חשיבות שהבעל ילך לשאול את הרב תסבירי לו את זה

לרב,אם בעלי לא היה רוצה ללכת,אז לא.הייתי מתחילה שוב(זה לא קרה)

הוא יודע שיש לו אפשרות לומר לא,כי את תלכי.תהיי אסרטיבית

תכנסי לפה,אולי זה יעזור לך:

 

http://www.yoatzot.org/hebrew/

אפשר להתקשר אליהם בכל שעה והם עונות

הרבה פעמים הלכתי לשאול במקום בעלי,
זה לא נעים לו כמו שזה לא נעים לי,
ואפשר להתחשב ולחלק את "העבודה" ביננו.
זה אכן קשה מעצבן ומבאס,
אבל כמו הכל
צריך לדבר על הדברים..
חשוב חשוב חשוב.

ושאלה קטנה- האם אתם בקשר עם רב שמודע לכל הסיפור, בתוך העניינים וכו'?

תודה קודם כל על ההזדהות. ולגבי השאלה שלך האחרונה אכן בקשר עם רב קבוע שמודע להכל פשוט כרגע הוא בחו"ל לכן פניתי לרב אחר. ולגבי בעלי דיברתי איתו אמרתי לו שזה מכעיס אותי שמאז שהוא התרגל שאני הולכת פתאום הוא נהיה ביישן הסברתי לו שזה משהו של שנינו וזה לא רק אחריות שלי ומבחינתי עכשיו אם הוא טוען שזה בסדר ולא צריך לשאול אז אני לא הולכת וזה בסדר אבל שידע שגם לי לא תמיד נעים ללכת אבל אין ברירה ולא מתאים לי כל פעם שלו אין כוח ללכת בשבילו אם הוא לא מוכן לעשות צעד אז מבחינתי אני גם לא עושה כלום.. בכל מקרה לא נשארנו ברעב כי זה הכלל שלנו שלא ישנים בריב ונראה לי שהבין את העניין מקווה שהפנים גם..

שאני אף פעם לא שאלתי רב . בעלי תמיד שואל ואני לידו עונה לדאלות של הרב.

יכול להקל ממש על כל העניין

אמנם אשתו כגופו
אבל עדיין את מראה עד שלך ולא של חברה שלך
זה שאלות אישיות עלייך.
בחיים לא חשבתי ללכת לרב, לגמרי תפקיד שלו מבחינתנו

מאז שיצא כמה פעמים שאפילו לא זוכרת למה אני הלכתי לשאול זה קצת נהיה לו נוח נראה לי שאני הולכת גם באמת לא כזה אכפת לי בד"כ רק שהפעם זה היה לנסוע מחוץ לעיר אומנם קרוב אבל לא התחשק לי בכלל כלל..

לאישה הרבה פחות נעים.קודם כל ההפרשות על העד הם שלה,ודבר שני היא מראה את זה לגבר!!

ולנשים תמיד פחות נעים בקטע הזה,בעלי הולך בלי שום בעיה.אני לא הייתי הולכת גם אם זה אומר לעשות הפסק שוב על סתם.ה הגבול שלי.

לדעתי אין השוואה בכלל

שהולכת בעצמך לרב. אני התקשרתי כמה פעמים לשאול בעצמי. אבל להראות שאלה- לא יודעת אם הייתי מצליחה.
את גיבורה!!
צדיקה!!
ובכל זאת תנסי לשכנע אותו שילך בעצמו. לא הוגן להפיל הכל עלייך. גם ככה הלחץ של הכתמים והבדיקות אצלך.

אל תסתכלי בניגוב,

תשתמשי בתחתון צבעוני

ובמגן תחתון שחור.

כך לא תכנסי בכלל לספקות.

 

בהצלחה!

4 חודשים זה נורא

מאחלת לכם מעכשיו תקופה ארוכההההה שתהיו מותרים.

מה שאני עושה לא מסתכלת ואם מגן שחור אבל בגלל שבעצם הפסקתי את הכדורים שלקחתי אז סוג של מחכה שיגיע הדימום וממוצש עד אתמול היה באמת רק הכצמה היום הרגשתי שמתגבר הכמות לכן בעצם הייתי צריכה לשאול..
בכל אופן אני די מחכה כבר לדימום כדי שבעצם יעבור כבר גם יום שני אנחנו טסים לכמה ימים אז מקווה להיות אחרי השלב המלוכלך אין לי בעיה אם זה שאני בעצם יהיה לא טהורה כי זו לא נסיעה של חופשה זה קברי צדיקים באוקראינה. ובכל מקרה אני קצת שמחה שזה מתגבר כי אני מעדיפה שיהיה וודאי וגם רוצה נורא כבר לראות שהגוף שלי מצליח להיטהר לבד בלי כדורים כי אם שוב יהיו בעיות אצטרך לקחת גלולות ואני לא רוצה כל כך כי נניח לאחותי גם יש עם גלולות דימומים אז לא בא לי

זה מתסכל ממש!
גם לי היו הרבה שאלות הפעם אחרי הלידה, וכל פעם בעלי עשה פרצופים ללכת לשאול שוב... וזה פוגע. את מרגישה שהוא לא רוצה להתאמץ בשביל עניין שכל כך חשוב לשניכם... לא רק לך. כל פעם התאפקתי מלהתריס "אתה לא רוצה אז לא, אני לא אטבול. אני לא יכולה להתיר את זה לבד". אבל הסברתי לעצמי שאני רותחת בגלל שהעניין כל כך רגיש אצלי, ולא שווה לריב על זה. במיוחד שבסוף הוא כן הלך תמיד, רק עם פרצופים. השתדלתי להבין אותו שגם לו זה מאוד לא נעים...
אבל אם הוא לא מסכים ללכת ומפיל את זה עלייך כל פעם, אז באמת חשוב לדבר על זה ולהגיע לאיזה שהוא הסכם. ומצוין שדיברתם!

קמתי עכשיו עם כאבים ומרגיש, שזה מתחיל להתגבר ממש. וממש ביקשתי מ- ה שיעשה או שיהיה דימום ברור של וסת או שהכל יפסק שנורא קשה לי החוסר וודאות. אני גם באמת רוצה כבר להיות אחרי לראות שהגוף מתנקה טוב ממש מקווה הפעם בלי כדורים. ובכל זאת היינו מותרים 3 שבועות זה כבר לא כל כך קשה ומקווה שאחרי הסבב הזה לא יהיה יותר מחזור כי בעיקרון בהנקה אני לא מקבלת רק קרה לי בילד הקודם גם כן שהיה חודש אחד מחזור ואז שנה ומשהו לא היה כלום

איזה כיף! מה הוא אוהב בעלך? יותר ישמח אותו יציאה בהפתעה? צימר, טיול אתגרי כיפי רק אתם.

מנסה עוד כיוונים של מתנה אישית: ארנק טוב (קניתי לבעלי ארנק לאחרונה, יש משהו נחמד כזה עם פטנט לשליפה של הכרטיסים, וזה קטן וקומפקטי), משקף שמש חדש, גאדז'ט כלשהו שמדבר אליו, את יכולה לשייך לפסח ולקנות משהו אקטואלי (כיוסי למצות, יש כאלה גם עם הקדשה אישית, שנה אחת קניתי לבעלי, חמוד מאוד), הגדה יפה (עם פירושים שמעניין אותו יש כאלו שלא עולות זול, או כריכה מעור עם חריטה של השם), ציפוי לכרית הסבה ועוד ברעיון (אם את מירושלים או מהאזור, שנה אחת, בשנה שקניתי את הכיסוי למצב לבעלי, הסתובבתי במקרה בגאולה והיה שם מבחר עצום!).
עוד רעיון שעלה לי עכשיו: תיק לטלית ותפילין אם חושבת שיהיה נחמד לו להתחדש, אפשר אפילו טלית חדשה...

מקווה שנתתי כמה רעיונות

כיתוב "לאבא הכי הכי בעולם" והוא ממש התרגש.... 10 דקות לסדר את התמונה עם הכיתוב בפוור פוינט ותוך חצי שעה זה מודפס לך בחנות.

אפשר חולצת שבת חדשה או עניבה לקראת פסח
אבל נראה לי אישית, שמשהו עם תמונה של הקטנטן/ה משדרג מאוד את ההרגשה..

ולגבי השאלה הראשונה- לי המחזור הראשון אחרי הלידה היה יותר ארוך מהרגיל. אז אולי זה בסדר (אבל זאת לא דעה מקצועית..). אמנם הנקתי והייתי עם גלולות אבל גם אני הייתי אצל הרופאה והיא ראתה ביוץ..

משתנה אחרי כל לידה,יש כאלה שלפני הלידה היה ארוך ואחרי קצר ולהפך.

על הרעיונות. המחזור אכן הערב פתאום נחלש משמעותית ב"ה. נתתן רעיונות טובים למתנות אשמח לשמוע עוד

אצלי היה בדיוק ככה.
לפני הלידה דימום מאוד קצר, ברמה של יומיים לפעמים. והראשון אחרי הלידה היה בערך 8 ימים.. וזה חתיכת הבדל מבחינתי. הוא לא חזר להיות קצר כמו פעם.. לפעמים ארוך לפעמים ארוך יותר

2.אולי משהו לפסח.. כוס קידוש מכסף

עוד אבל כמו שרשמת בעצמך כל אחת אחרת
אולי תעשי מעקב ביוץ בעצמך לראות אם את מבייצת?

הפרשות ...

נקלטתי אחרי 2 מחזורים (שהיו באורך של חודש וחצי- חודשיים), וגם כן חששתי שאולי לא אכנס להריון עד שאפסיק להניק לגמרי, אבל הנה זה קרה ויותר מהר ממה שחשבתי

כשהורדתי בערך לשלש הנקות ביום התחלתי לקבל מחזור, המתוקי היה אז בן שנתיים וחודשיים

כי זה ממש משתנה מאישה לאישה.
עצם זה ששנתיים לא קיבלת מחזור זה מדהים! זה הטבע המקורי שלנו, שרובנו כבר ממש לא נמצאות בו.
יש כאלה שמקבלות מחזור ונקלטות בהנקה מלאה, ויש כאלה שעד שהן לא מסיימות לגמרי להניק בכלל לא מקבלות מחזוא, וודאי שלא יכולות להיקלט.
גם אם תעשי מעקב ביוץ, ותגלי שיש ביוץ, ותהיו יחד בימים האלה, זה לא מכריח שתיכנסי להריון, אולי אצלך ההנקה מהווה אמצעי מניעה גם כשיש מחזור (וגם סתם ככה, אנחנו לא יודעים את התכנונים של הקב"ה ושום דבר שנעשה או שקורה לא מכריח שמשהו אחר יקרה בעקבות זה...).

גם אחרי שמקבלים מחזור, ואולי יש ביוץ, הפלא שלא נקלטים.

הכניסה להריו אבל עצם זה שהמחזור לא סדיר יכול לגרום שמפספסים את הביוץ

וגם כשמקבלים מחזור היא יכולה למנוע כניסה להריון.

ההנקה שמונעת

שום דבר לא בטוח, אנחנו לא יודעים למה אנחנו לא נכנסים להריון כל פעם, אבל בהחלט יש עדויות על זה שההנקה יכולה למנוע גם כשיש מחזור.

ביוץ כמו כשלוקחים גלולות לזה התכוונתי

זכור לי משהו שההורמונים בהנקה עלולים למנוע מרירות הרחם לשגשג, ואז גם אם יהיה ביוץ ותתרחש הפריה, לא תהיה השתרשות ולא היריון.

אז איך בכל זאת יש דימום מאסיבי אח''כ. כמו מחזור רגיל?
איך בכל זאת יש ווסת?
אם הם מונעים ממנה לשגג זה אומר שאין דימום..

אבל לא בטוח.

שנתיים זה די המקסימום שהנקה מונעת ככל ששמעתי וחוויתי.

רשמת שאתם נשואים 7 שנים מה היה עד עכשיו? מבחינתו ומבחינת הרגשות שלך?

את בהריון כרגע או אחרי לידה?

אני חושבת שזה זמן טוב ללכת ליעוץ ולדבר על הדברים האלו

בקשר לתואר.. האם את מרגישה שיותר תעריכי אותו עם תואר? הרי גם כשהתחתנתם לא היה לו אז מה השתנה?

יש מקצועות טובים שאפשר ללמוד בשנה שנתיים אולי כדאי לחשוב על זה

אני מבינה ממש שחשוב לך שיחזיק בעבודה טובה וזה לגיטימי מאוד לדבר על זה

בקשר לרישיון .. יכל להיות שהוא מרגיש שאת מאוד מצפה מזה וזה גם קצת מלחיץ אותו?

בקשר לנהיגה שלך באמת מאוד קשה 5 ילדים בלי לנסוע ברכב  כדאי לתטפלי בטראומה כמה שיותר מהר כי ככל שדוחים את זה יותר קשה לחזור לנהוג.. 

 

התואר הוא דוגמא לעוד עניין שהוא רוצה ולא מיישם.
לא מתקדם בו..
מה גם שהרבה פעמים תואר פותח פתח לעבודה נוחה יותר. 5 ילדים ועבודות מזדמנות זה לא קל..

לא חושבת שאני מלחיצה אותו בעניין הרישיון..

תודה על התגובה

מאוד לרצות אותך ולא לאכזב וזה מלחיץ אותו

 

גם בעלי לא נוהג. במקרה הצורך לוקחים מונית. ביום-יום באמת תחבורה ציבורית או ברגל. לדעתי, זה לא כזה נורא אם אתם גרים במקום עם תחבורה ציבורית או מוסדות במרחק סביר.
בקשר לעבודה, אני מניחה שגם לו קשה. העיקר שהוא משתדל, לוקח עבודות, עושה מאמץ. אכן לא פשוט כשכולם מתקדמים והוא לא. קשה לברוח משוואות
אבל השוואות רק הורסות בסופו של דבר.
אולי עדיף שאת תתקדמי בקריירה והוא ייקח על עצמו יותר ענייני בית?

אני גרה בעיר גדולה אכן לעיתים רחוקות נעזרת במונית אבל ממש לא יכולה לנסוע בה כל זמן שארצה..
העלויות גבוהות


אני יודעת שהוא מתאמץ ועובד קשה.. אבל הוא יכול לבחור אחרת ומשהו באופי שלו לא מתקדם
הוא מעדיף לעבוד בעבודות מזדמנות
פעם לפנות בוקר
פעם בצהריים
פעם בבוקר
מאשר לעבוד בעבודה מסודרת. וזה מטלטל אותנו כמשפחה

לא יודעת איך לגרום לו להבין את זה. בטח יהיו פה תשובות חכמות.
אגב, לא נראה לי שזה נכון כלכלית להחזיק רכב כשאין עבודה קבועה

1. 7 שנים -ו5 ילדים זה אומר שיש הרבה עומס. הוצאות.
2. את אומרת שהוא רץ מעבודה לעבודה זה ממש סיבה להעריך אותו! הוא לוקח אחריות! נכון שאין לו מקצוע ''מכניס'' אבל סתם שתדעי ששכר מינימום היום לא רחוק בכלל משכר של מורה מתחיל עם תואר ראשון... וזה שהוא עובד בעבודות שלכאורה לא נראות טוב זה לא אומר שהוא מרוויח פחות מאדם עם תואר ראשון...
3. לגבי רישיון- צריך הרבה תמיכה נפשית. גם בעלי היה לו קשה ובסוף הוא עבר. רגע לפני שהתייאש ועבר לאוטומט. את הרי עברת את זה... גם כשעןברים טסט שני זה קשה מנטאלית...
4. דבר אחרון. לא כתבת מה את עושה...
אבל אני מציעה שתתחילו לכתוב לעצמך -אפשר גם כאן- דברים טובים בו. למה בחרת בו? למה התחתנת איתו? מה את עם צריכה בו? סתכלי עליו בעין טובה. עם הרבה חמלה ואז אולי הדברים יראו אחרת...

💖💖💖

רק כותבת את זה בשביל הפותחת אם זה רלוונטי.

 

אני לא מבינה בכלל למה להתאמץ היום וללמוד על הילוכים!

 

כמה רכבים של הילוכים פגשתן בזמן האחרון? זה נהיה נדיר יותר ויותר!

 

נכון שהשיעורים באוטומט קצת יותר יקרים אבל לקחת עוד ועוד שיעורים עד שעוברים זה הרבה יותר יקר!

 

אם עוברים בקלות סבבה, אבל אם לא- פשוט חבל!!

 

(לי היה די קשה אבל היה לנו אז רכב הילוכים ועשיתי חישוב שגם אם השיעורים יעלו לי עוד 5000 שח (בזמנו בערך 50 שיעורים) עד שאעבור זה עדיין פחות מההפסד שיהיה לנו מלהחליף רכב. כמה שנים אחרי שעברתי החלפנו והפעם כבר לאוטומט)

 

חוץ מזה- מסכימה עם כל מילה שלך. 

 

 

 

 

התחתנתי עם בעל ממש דומה.
למזלי הטוב יש לי אחות והם באותו גיל. אותו חודש. ואותו האופי. כך שכלום בהתמודדות לא היה לי חדש.
כל מה שאת מתארת זה אופי. אל תדמייני משהו אחר כי זה לא יקרה. אלא דמייני את עצמך אוהבת את השוני הזה. זה לוקח זמן אך עם הזמן את תגלי שזה משלים אותך.
אנחנו ממש הפכים. היה לי מאד קשה בהתחלה כי בכל זאת אחות זה לא מערכת זוגית ביתית ומשפחתית כמו בעל.
הכל היה נראה לי חפיף. שטחי. רשלני. גם הרביתי להשתמש בביטויים האלה כי הם תיארו בדיוק את מה שאני מרגישה.
היום אני קוראת לזה "אנטי שיגרתי". לא אוהב קביעות. מחוייבות. שיגרה. התמדה.
ולמי שההיפך מאד קשה עם זה.
אבל היום אני רואה כמה זה תרם לי. הייתי מקובעת. הייתי שיגרתית מדי. שבלונית. כותבת משימות למחר לפי שעות כשאצלו אפילו אין שעון. מחשבנת הכנסות והוצאות כשאצלו זה לא עובר בראש בכלל והכנסות מתבססות אצלו על אמונה והשתדלות ולא על חישובים.
אודה ולא אבוש. זה קשה. זה לוקח זמן. זה חור גדול בכיס כי בזמן הקפיצה מעבודה לעבודה אין שום הכנסה (כמו עכשיו, כבר ארבעה חודשים בלי עבודה)
עם הזמן תיעלתי את האנרגיות שלו לעזרה בבית. והגדלתי את המשרה.
חשבתי שזה יוריד את הערך שלו אבל זה כל כך שיחרר אותו שהפסקתי ללחוץ שפתאום נפתחו לו דלתות של הצלחה.

ולפותחת-

אני מליצה להמשיך אם דבריה של אמא בניסים

ולחשוב טוב טוב את מי את רוצה לשנות,

האם את רוצה לשנות אותו ואת האופי הבסיסי שלו, או את הדרך שבה את מתמודדת עם הדברים ומגיבה לו בהתאם לכך.

חיבוק יקירה והמון הצלחה.

את עובדת התמודדות לא פשוטה...

לשחרר ולראות בחוסר התקדמות משהו חיובי..

מצטרפת לכל מילה!
השוני הזה קיים גם ביני לבין בעלי והמפתח לשינוי היה באמת כשלמדתי לשחרר ולהבין כמה ברכה הסגנון חיים שלו מביא לבית עם כל הזרימה וחוסר התכנון...

יש לך ציור שמוצלח שווה 123..
והוא לא תואם לציור שלך

אבל יש מדדים אחרים למוצלחות
נסי להתבונן בהם..

וכמו שאת מצפה שיכילו ויבינו את המקומות שקשים לל
נסי להיות שם עבורו
לא שיפוטית
אלא מבינה ומעצימה ומחזקת

תואר זו דוגמא למשהו ש*הוא* רוצה להתקדם בו, ולא עושה צעד
בלי רישיון ועם 5 ילדים זה קשה
וכשהוא נכשל טסט אחר טסט זה נעשה מורכב יותר

הקושי הוא בכשלונות ובחוסר ההתקדמות שלו.
זה מפחית את ההערכה שלי כלפיו

איך הוא רואה את הדברים?
האם גם הוא מרגיש תקוע?
מרגיש שרוצה אבל לא מצליח להתקדם?
אם כן- כדאי לטפל. לפעמים יש כל מיני דברים שתוקעים. אם את רוצה אני יכולה להמליץ. לא טיפול זוגי, אלא טיפול אישי בשבילו, שיקדם אותו ויעזור לו להצליח. זה עולה כסף, נכון. אבל זו השקעה שמחזירה את עצמה.

לגבי עבודות- צריך לראות באיזה עבודה היה לו טוב, הוא הרגיש סיפוק והיו מרוצים ממנו. ולבחור את זה כיוון בשבילו. לנסות להתקבע במשהו בסגנון הזה. או ללמוד תואר שקשור.

וזה קשה כמשפחה להיות כל הזמן בתחושה של חוסר יציבות..
אמרתי לו לפני כל החלטה שביצע שאם הוא עושה ומחליט, חשוב שילך עד הסוף אחרת חבל על ההוצאות הגדולות שלנו וגם על הטירחה שלו ..

אבל לומר את הדברים ממש "על השולחן" עוד לא עשיתי

על השולחן אז ממש בזהירות ואולי להתייעץ קודם אם איש מקצוע או אפילו רב לדעת איך להגיד את זה שהוא לא יפגע

לא ענית.. או שפספסתי? האם זה היה ככה תמיד מאז החתונה או שהשתנה בזמן האחרון?
חוץ מזה שהוא עובר בין עבודות..הוא מצליח להביא פרנסה הביתה בקביעות?
ושאלתי אם את בהריון או אחרי לידה כי לפעמים התקופות האלו מאצימות עוד יותר את תחושת הצורך ביציבות

וכך רצינו שיהיה, אז תמיד החוסר יציבות הייתה קיימת אלא שאז היא הייתה בהסכמה ולא יכולתי לזהות אם זה דפוס או לא..
אבל עכשיו כשאני רואה שהוא באותה הנקודה עדיין רץ בין עבודות לא מתקדם אף על פי שהוא רוצה, משהו בו לא ממוקד ויציב
זה קשה לי.

הוא כן מביא בה פרנסה שאנחנו מסתדרים איתה

אבל קשה לי..
קשה לי עם זה..
אני תוהה איך נצליח לקנות דירה בקצב הזה..
איך נחסוך...

מרגישה תוהו ובלאגן

זה מאוד קשה יש נשים שמאוד חשוב להן שהבעל יקום מוקדם בבוקר וילך לעבודה מסודרת
...בקשר לתואר באמת לא חושבת שכדאי לדעתי זה סתם בזבוז זמן והיום ברוב התחומים חשוב הניסיון ולא התואר
..יש מקצועות שאפשר ללמוד על חשבון המדינה כדאי מאוד לברר
ובקשר לחיסכון ולבית תזכרי שפרנסה זה משמים והיום גם אנשים עם משכורות גבוהות בקושי מצליחים לגמור את החודש אז פשוט הרבה תפילות

אבל שליש ממשקי בית בארץ גרים בשכירות. במחירי דיור של היום מאוד קשה לקנות דירה גם אם תעבדו קשה וגם למשפחות פחות ברוכות.

האם הוא גם מרגיש לא יוצלח? תקוע?
לא מתקדם?
או שזה עניין של אופי?

אם הוא מנסה להתקדם ולהשתנות ולא מצליח, יכול להיות שהוא צריך עידוד ועזרה.
שבי איתו לקפה טוב אם עדיין לא דיברתם על זה לעומק, ותהיי שם לעזר כנגדו.
מה עוצר אותו? איך *את* יכולה לעזור לו?
איפה את יכולה להאמין בו ולראות בו את הטוב?
(ואולי יש לו בעיית קשב וריכוז?)

אם זה עניין של אופי, נסי ללמוד לקבל אותו. לראות מה את לומדת ממנו,
איפה הוא משלים אותך. נסי להסתכל עליו בעין חיובית.

זה לא פשוט בכלל כשאת זקוקה ממנו ליציבות ומרגישה שאינך מקבלת, אבל נשמע לי שעין טובה מצידך תועיל יותר.


לא פירטת מספיק אז אני לא בטוחה שזה לגמרי קשור, אבל יש ספר של לורה דויל
שנקרא 'לדעת להכנע' (זה שם שבא לעורר פרובוקציה אז אל נא תבהלי )
שיכול לעזור לעשות סדר במערכת היחסים ובציפיות שלך ממנו ומעצמך.

בהצלחה רבה!

אך אולי זה גם עניין של התבוננות
7 שנים ו5 ילדים!! נשמע לי עמוס מאד, אולי הוא קורס בנטל? כלכלי, נפשי.. לפעמים כשיש מלא לחץ אדם פחות מצליח להיות אפקטיבי.
שנית, כתבת שאת לא נוהגת כי עברת טראומה, הוא יכול להסתכל על זה באותה זווית ולומר אשתי רוצה לחזור לנהוג אך היא עברה טראומה ואני מרגיש שהיא לא מתקדמת. איך היית מרגישה?
לא שחלילה לא מבינה את הקושי שלך, אך מציעה לבחון את עצמך. האם את מרוצה מההתקדמות שלך מעניין הנהיגה? מהתפתחותיך המקצועית?

בחור בגילו צריך כבר לקבל כיוון בחיים. אולי הוא בעצמו לא יודע מה הוא רוצה מעצמו?

לפעמים מישהו שינסה לפתוח אותו לכיוונים חדשים שיכולים לפתוח לו את הראש יכולים להביא לשינוי מהיר.

כשאתם כבר עם כמה ילדים לדעתי (בלבד) תואר בשלב הזה יהיה לכם כבד. אולי כדאי לקחת איזה קורס מקצועי שמוציא עם מקצוע מכניס.

יכול להיות שברגע שיתפתח לו ביטחון תעסוקתי יתפתח בו גם ביטחון כללי שיאפשר לו לעבור טסטים.

 

ובנוגע אליך, גם אני עברתי טראומה בנהיגה, לא נהגתי במשך 10 שנים. כמה שיעורים עם מורה מבין ומכיל ואת חוזרת לנהוג. 

אל תוותרי על זה.

ניסית להעצים אותו??

פשוט להגיד לו כמה הוא מוצלח!
ממש הפוך על הפוך

תדעי לך שאני הייתי מקטינה את בעלי תקופה
והוא פשוט היה לא יוצלח
הרגשתי ה' ישמור שאני נשואה לדפוק (ח"ו)

שמעתי קצת שיעורים ויעוץ

והחלטתי מעצימה אותו!
מאיפה שהוא אני איתו יד ביד!
לא מרוויח לא מפרנס
הראה לו שאני הכי מרוצה. ממנו בעולם !
העצמתי אותו!
הגבהתי אותו
סמכתי עליו בעניים עצומות

היום אני נשואה למלך !
לקח את עצמו בידיים

איך מתחילים להסתכל על הבעל באור חיובי?

פשוט תמצאי נקודה אחת של ההערצה לבעלך
משהו שבו ב100% את מעריצה אותו
ותפתחי אותה תגדילי אותה

למה התחתנת איתו
אהבת בו כך וכך וכך
דברים לא נעלמים
תתבונני בטוב שה' נתן לך בבעלך

תעצימי אותו
ותראי בן אדם חדש

לא רצינו להתחתן עם בן אדם קטן ומסכן שלא יודע כלום
רצינו להתחתן עם מלך

גדול וחזק
בידנו לשנות את ההסתכלות
ולהביא ממש לשיפור המצב

מקווה שלא חפרתי....


המון הצלחה

רציתי לכתןב דברים דומים.
אבל הרגשתי לא בנוח בגלל חוסר הניסיון.

אבל מאמינה שזו הדרך קשה מאוד מאוד אבל בסוף אז זוכה!

אני בדיוק ברגעים אלה אחרי שיחה עם בעלי

אנחנו נשואים 4 שנים

אני בהריון ראשון, עובדת המון ומרוויחה יפה.

בעלי הוא אברך כולל ברישמי, אבל בתכלס מבקר שם בקושי...

קם כל יום מאוחר, ומושך את הזמן

הוא כבר לגמרי מיואש מעצמו

אנחנו בטיפול פסיכולוגי זוגי- אבל בשבילו.

במהלך הטיפול התברר שיש לו בעיית קשב וריכוז שלא הייתה מאובחנת.

כרגע הוא עם כדור תחליף לריטלין.

הוא טוען שהכדור משפיע מצוין, אבל בתכלס, לא שינה לו כלום בסדר יום.

מיותר לציין שגבר שיותר מידי זמן לבד בבית, לא מגיע לדברים טובים..

אני כבר מרגישה גמורה

הוצאנו עשרות אלפים על הטיפול הפסיכולוגי, ומטפלים אצל מומחה ענק!!

אני לא מרגישה שמשהו מתקדם... חוץ מהזוגיות שלנו שהשתנתה מאוד. יש הרבה יותר מקום ופתיחות לשיחות על הנושאים הכי אישיים..

 

ניסיתי את השיטה של העצמה ולא להעיר ולא לבקר... אבל כשיש בעיה אמיתית, זה לא עוזר...

סורי שאני מייאשת במקום לעודד, אבל רק יכולה להגיד לך, שלפחות אל תאשימי את עצמך, כמו שאני מוצאת את עצמי הרבה פעמים...

רק נשאר לי לקוות שבקרוב בקרוב כבר נסיים עם הטיפול ונגיע לפתרון, כמו שהפסיכולוג נותן לנו לקוות ולהאמין..

לפי ההלכה הגבר חייב לפרנס את אשתו אלא אם כן הוא תלמיד חכם ואם הוא לא לומד כמו שצריך אין שום היתר לזה

זה לא שאני לא מעצימה אותו ולכן הוא כך.הוא כך כי זה האופי שלו!! להפך אני מעולם לא הערתי כי נורא חששתי לפגוע בו..
מקווה לטוב

מלהכנס למיטה בכל רגע אפשרי או לפחות להמרח על הספה

להנמיך את רמת הצפיות מעצמי למינימום האפשרי ומה שחייבים לעשות - להשתדל שאחרים יעשו עד כמה שאפשר....

 

השתדלתי לא לתת לזה לדכא אותי, נראה לי שדי הצלחתי..

 

רק תזכירו לי מתי העייפות מתמתנת?

ולי עוד יש בחילות מהרגע שאני קמה ועד שאני נרדמת...

 

הגדרתי את זה כ''דכאון הריון''.
חצי מהזמן אני במיטה ובחצי השני אני רובצת על הספה בסלון ומתמודדת עם הבחילות..
תוהה כמה זמן יקח עד שהגדולים שלי יעלו על זה.. אני כל הזמן אומרת להם שאמא קצת לא מרגישה טוב...

אחרי הלידה אני כל כך מאושרת שסוף סוף אני לא בהריון שאין מצב שאכנס דוקא אז לדכאון אחרי שתשעה חודשים הייתי בדכאון...

הפרשות מרובות הן לאו דווקא סימן להריון.
אלא
- ביוץ, באמצע המחזוריות
- פטריה....

עבר 30 יום..
לא יודעת ככ לספור, אבל קיבלתי ב28.1

המחזור שלך די קבוע כתבת.
כיוון שכך - הייתי מחכה שלושה ימים מעבר לתאריך הצפוי, ועושה בדיקת הריון בייתית.

אם מסתדר לך לגשת לעשות בדיקת דם להריון - את יכולה כבר מחר בבוקר.

מה עם נפיחות, רגישות מיוחדת בחזה?
כתבת שתמיד יש לך כסימן מבשר לפני הווסת. גם עכשיו?
האם ההפרשות נוזליות במיוחד? או רגילות רק בכמות רבה יותר?יש ריח לא נעים? גרד?

אם ההפרשות ברמה שלא נראית רגילה - תלכי לרופא נשים.

ההפרשות ברמה רגילה.. קרמיות כאלה.
פשוט בתקופה הזאת אני רגילה ליובש
האמת שהבטן שלי נפוחה
החזה שלי די רגיל, אין סימן שמבשר וסת
אין כאבים בחזה כמו שיש בדרך כלל.
אבל לפני כמה ימים היו לי כאבים בבטן התחתונה

עכשיו, לפי הנתונים וההסבר היותר מפורט - הבנתי את עניין ההפרשות.

אז כן, הסימנים מרמזים על משהו בכיוון הריון.

הייתי הולכת לעשות בדיקת דם מחר, ואם לא מחר, מחרתיים.
ואם לא מסתדר בדיקת דם - אז בדיקת הריון ביתית מחר או מחרתיים.

עשיתי עכשיו בדיקה והיא שלילית.
אוף..

תבדקי גם על הבוקר, שתן ראשון, שיותר מרוכז ויותר סיכוי לתוצאה אחרת.

אשמח שתחזרי לעדכן.


ואם בכל זאת שלילי - אחרי שנה של ניסיונות כניסה להריון באופן ספונטני, מומלץ להתחיל בירורים רפואיים.

תודה רבה לך!

אם יש לשון קשורה

את יכולה למרוח לנולין אבל פצעים כמו שאת מתארת באים מתפיסה לא נכונה של התינוק

לפעמים זה כמה ימי הסתגלות להנקה, ומשתפר במשך הזמן

אולי התפיסה של התינוק משתפרת עם הזמן..

אני הנקתי הרבה זמן חלק מהילדים שלי,זאת אומרת שאני יודעת איך תחנוק אמור לתפוס,וכל לידה מחדש יש לי סדקים ופצעים,לדעתי זה סוג עור

גם מי שרגילה ללכת כל יום לצעידה ספורטיבית קלילה - וצריכה פתאום להתחיל לטפס לקומה 6 במדרגות כי המעלית התקלקלה, תהיה עם שרירים כואבים ותפוסים מהר מאוד.

ללא סדקים וללא פצעים באף לידה

מכירה כאלה שבלידה ראשונה לא היה להן בכלל

הלכתי ליועצת בזמנו והיא ראתה שהכל תקין ולא ידעה מה לומר לי,הייתי כ"כ כאובה ומיואשת

בסוף היא אומרת לי:נראה לי שזה סוג העור שלך

בקיצור,לא ידעה לומר לי למה

מה שכן מהפחד שיהיה מרחתי לנולין אחרי כל הנקה מההתחלה, מאמינה שזה עזר הרבה

ואולי קשור גם למוצא אתני.

לאשכנזיות עור עדין יותר. רגישות לשמש, העור הבהיר לא משתזף כמעט, נהיה תכף אדמומי - וגם הפטמות כנראה רגישות מאוד.

לא לפני, ולא תוך כדי.

אשכנזיה בהירה...

ולא היו שום פצעים.

לא להכיר לא את המשחות, והכאבים, והפצעים והסדקים, והקונכיות, ופטמות הסיליקון ....

בגלל קושי שלה לינוק.

אבל גם כשהנקתי בלי- לא היו פצעים וכד'.

גם אצלי היו סיפורי פציעות הנקה כואבים ...
וגם אצל חברות אשכנזיות.

חשבתי שהעור הבהיר עדין ורגיש במיוחד.

אני אשכנזייה בהירה מאד ואין לי ב"ה מאף לידה.
התחלתי למרוח מיד לאחר הלידה את השפתון של פוראוור(צריך לשתוף לפני הנקה אבל לגמרי שווה את זה) כל פעם אחרי שהנקתי במשך שבוע בערך.
הכל ב"ה חלק ונעים.

לידה,לנולין וכוהיה לי בית מרקחת בבית.כלום לא עזר!!

הדבר היחידי שעזר היה מניעה לפני הלידה,כלומר למרוח ולרכך ולהכין את המקום להנקות אחרי הלידה

וכל הנקה יותר משנה. ועדיין בכל לידה יש לי סדקים בהתחלה. אני מצטיידת מראש בלנזינו, ומתחילה למרח עוד לפני שיש סדקים.

אחת מהבעיות השכיחות שנשים מתמודדות איתן בתחילת ההנקה היא פטמות כואבות ופצועות. שיא הכאב מיוחס לימים 7-3 לאחר הלידה. לפניכן הסיבות השכיחות לכאבים בפטמות, והפתרונות שיעזרו לך להרגיש טוב יותר.

1. אחיזה לא נכונה
תפיסה לא נכונה של התינוק את השד היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבים ולפצעים בפטמות. זה קורה כאשר התינוק "מתיישב" על הפטמה, פותח פה קטן וגורם לפצעים ולחתכים.

הפתרון
חשוב להקפיד על תפיסה מקסימלית של התינוק את השד, כשהפה פעור על השד, לשים לב ליניקה אפקטיבית הכוללת מציצות עמוקות ובליעות.

מה עוד?
• אם צד אחד כואב, התחילי להיניק בצד שכואב פחות.
• הימנעי ממשיכת התינוק מהשד. כדי לנתק אותו הכניסי אצבע בזווית הפה, לשבירת הוואקום.
• מרחי חלב אם על הפטמה.
• מרחי לאחר הנקה משחות לטיפול בפצעים.
• אווררי את הפטמות והימנעי מלבישת חזייה לוחצת או רפידות הנקה, כי האזור פצוע ולח ומהווה קרקע מזון לחיידקים.
• הניחי קומפרס קר למספר שניות על הפטמה הכואבת לפני ההנקה.

2. לשון קשורה
כאשר המיתר בפה התינוק, שמחבר את הלשון לרצפת הפה, תפוס - הלשון לא מצליחה לעבוד ביעילות ולסחוט את השד. התוצאה היא כאבים ופצעים בזמן ההנקה.

הפתרון
הערכה על ידי יועצת הנקה מוסמכת ורופא פה ולסת. אם האבחנה חיובית, הרופא מבצע חיתוך עדין של המיתר בהרדמה מקומית.

3. פטריה
כאב חד, עקצוץ או שריפה בעטרה מעידים בדרך כלל על פטריה. תיתכן גם פריחה בפה התינוק או תפרחת טיטולים. האבחון נעשה על ידי יועצת הנקה מוסמכת ו/או רופא עור.

הפתרון
• טיפול בג'ל (במרשם רופא) לפה התינוק.
• משחה אנטי־פטרייתית (במרשם רופא) לפטמה.
• חיטוי בקבוקים, מוצצים ומשחקים שבאו במגע עם התינוק.

4. זיהום חיידקי
כאשר הפטמה פצועה, ויש פריחה וכאבים בזמן ההנקה, כנראה שקיים זיהום. האבחון נעשה על ידי יועצת הנקה מוסמכת ו/או רופא עור.

הפתרון:
משחה/קרם אנטי-בקטריאליים.

5. כיווץ כלי דם
במקרה זה הפטמה משנה את צבעה לאחר ההנקה ללבן או לכחול, והאם חשה בכאבים גם לאחר ההנקה.

הפתרון
הימנעי מקור ודאגי לחימום של הפטמה. במקרים חריגים פני לרופא לטיפול תרופתי להרחבת כלי דם.

6. שלפוחית חלב
נקודה לבנה שמופיעה בקצה הפטמה, גורמת לכאב נקודתי וחוסמת את ניקוז החלב.

הפתרון
הרטיבי את האזור במגבות חמות, עסי אותו בעדינות ומיד הניקי או שאבי. אם הנקודה לא נעלמה, פני לכירורג לפתיחה סטרילית.

אמרו לי לעשות עיסויים במקלחת עם ספוג מסאז׳.
לא יודעת אם זה עזר, כי ב"ה בכל הלידות לא סבלתי מזה, אז אני לא יודעת אם זה קשור או לא.

כי מקלחת מייבשת את העור ואז הוא עוד יותר מועד לסדקים חתכים ופצעים 

 

זו לידה רביעית שלי ועד כה כל פעם סבלתי שבועיים מחתכים ודימומים והפעם לא
אפילו לא כאב קטנטן.. רק בגלל ששמעתי לנוחיות לפני. לא להאמין כמה שזה פשוט..

למרוח מחודש שמיני,פעם ביום יומיים

עזר פלאים,מאחת שסבלה מאוד תמיד

בתחילת ההנקה?

שהפתרון הוא כ"כ פשוט.לא כאב בכלל!!!!

והייתי סובלת כל לידה ברמות קשות,עם דם ופצעים קשים

כל הנקה הייתי מכווצת מכאבים

איזה סוג קרם עזר לך?
חשבתי לעשות זאת לפני הלידה הקודמת נולד מוקדם ממה שחשבתי

כל עוד אין לך חום, ואת לא ממש כאובה, עדיף לא להרבות...
מעבר לזה נשמע שאת עושה מה שצריך, וחשוב שתקפידי לנוח. להיות חולה בהריון זה באמת חתיכת באסה:-/

אחד ההריונות שלי היה כזה בהתחלה. פעם בשבוע יומיים במיטה. ויטמין c במינון של 1000 מ''ג עזר מאוד.

בעז"ה את תראי שתכנסו לשגרה טובה, הכל יתגמד... בעז"ה!

מנסה לענות לך על השאלות:

1. אין סיבה לא להמשיך להניק מלא גם כשעובדים, אם את שואבת והוא מקבל את המנות שלך, בבית אתם חוזרים להנות אחד מהשני אצלנו ההנקה אחה"צ אפילו נהיתה יותר ארוכה ומשמעותית לה בעקבות הבוקר... זה רק התעצם.

2. אני כשהיתה יותר קטנה האכלתי אותה בערך בשש, החלפנו טיטול והלבשתי אותה והיא המשיכה לישון תוך כדי! אח"כ כשגדלה זה לא עבד.. אז רק האכלתי והחזרתי לישון, בעלי הלביש אותה כשהתעוררה. אין מה לעשות, מעירים.. לעשות את זה בכיף ובשמחה, אח"כ הם מהר חוזרים לשנת בוקר טובה...

עוד אופציה, אצלנו למטפלת לא היה אכפת שנביא אותה עם פיג'מה וטיטול מהלילה והיא תטפל בה כשתקום מעצמה, אני העדפתי שלא... אבל אם זה אופציה מבחינתך ומבחינת המטפלת אז זה סבבה לגמרי! והקיץ אוטוטו בפתח

3. זה בדיוק הטוב שבדבר, מטפלת גורמת לסדר יום, יש עוד ילדים, יש לה סדר יום והם מתיישרים איתה, זה מעולה. אל תדאגי כמה ימי הסתגלות ותקבלי גבר מסודר

4. את חוזרת יחסית מוקדם, תראי לפי מה שמסתדר לך, אם מסתדר פעמיים מה טוב, אבל גם פעם אחת תספיק, בטח בהמשך כשהוא יתחיל לקבל טעימות... הכי חשוב בשאיבה זה להקפיד על שעה קבועה, אצלי זה היה יהרג ואל יעבור. ואני נהנתי מהזמן של לצאת כמה דק' לשאוב, להסתכל על תמונות של הבייבי (ואם המטפלת שולחת אז בכלל...), לתות כוס קפה בשקט. תהני מזה!

5. המטפלת תסתדר, אל תדאגי לא לו ולא לה, כמו שכתבתי בסעיף 3...  הם גם גדלים והארוחות נהיות יותר מסודרות וקבועות.

6. שתיים יספיקו, בעז"ה!

 

הרבה הצלחה ושגרה טובה!! זה כל כך קשה, זוכרת שזה נראה סוף העולם, אבל בס"ד מתרגלים וזה טוב לכולם, קצת להתגעגע