הַיּוֹם שְׁמוֹנָה יָמִים לָעוֹמֶרהמייל האדוםהמייל האדוםחיפושכהה
פורום הריון ולידה

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
הרדמת תינוקתהריון ולידה
תינוקת בת 8 חודשים, ממש קשה להרדים אותה.

עם הבת הגדולה עשינו בזמנו שיטה קצת מיושנת- בגיל חצי שנה נתנו לה לצרוח שעה במיטה. אחר כך היא נרדמה ומאז התחילה לישון לילות, עם קימה אחת באמצע לאכול וחזרה מיידית לישון. לא נרשמו נזקים לפחות לא גלויים. ילדה מתוקה עם קשר טוב איתנו.

עכשיו בעלי הציע לעשות אותו דבר וקשה לי עם הרעיון.
מעדיפה פחות לקבל דעות מתנגדות, אלא לשמוע האם יש דעות שבעד השיטה?
זה ממש תלוי בילדה .. אם את רואה שהבכי הוא חלק מהוצאתבתי 123

תיסכול ובסופו של דבר היא נרדמת רגועה אז לא נורא לתת לבכות

אם את רואה שהיא בוכה בהסטרייה ונרדמת מזה שהבכי התיש אותה כדאי יותר בהדרגה

לא פירטת איך עכשיו את מרדימה אבל סתם דוגמה אם היא נרדמת בליטוף או נדנוד אז בהתחלה להשאר איתה בחדר בלי לנדנד או ללטף בשלב שני לצאת ולהכנס מדי פעם להרגיע וכו עד שתתרגל

מקובל לומר שהשיטה הזו בסדר אם הילד לא חווה נטישהיראת גאולה
כלומר - אם נמצאים לידו במשך הזמן שהוא בוכה,
אפשר בשקט ואפשר עם ששש או מילות הרגעה בלחישה.


דרך אגב, אמא שלי הייתה משתמשת בשיטה ה"מיושנת", אבל רק בגיל שנה וקצת, שאז אפשר לדבר אל הילד והוא מבין.
היא בת 8 ח'.. מה היה מגיל 0 ועד כה?וואוו
אני מרדימה בהנקה
לדעתישירקי
לפי מה שראיתי אצלנו צריך ללמד אותם בהדרגה איך להרדם לי עזרה השיטה של הלוחשת לתינוקות

הקטע עם הבכי מאוד תלוי אם את לידה ומלטפת ומראה לה שאת שם אז נשמע לי שזה בסדר. תלוי גם מאוד בילד הבן שלי נגיד אם הייתי עושה את השיטה הזאת הוא היה לדעתי נפגע מזה ממש לעומת הבת שזורמת יותר, תלוי בסוג של התינוק.

אם יש שיטה שאפשר בלי הרבה בכי אז עדיף....

מה הרגלתם עד עכשיו איך ניסיתים להרדים?



אנחנו1234אנונימי
עושים משהו דומה, רק עדין יותר.
נותנים לבכות ומגיעים כל חמש דקות. מרימים, מרגיעים ומחזירה לישון. תוך רבע שעה הוא נרדם בדרך כלל ככה, וברגע שהוא התרגל לזה אז אפילו פחות.
אבל צריך להתמיד כדי שיבין את העניין
רק אומרת שעד גיל שנה זה תקין קימה כל 3 שעות לאכול.מוריה
ואל תצפי שהכל יילך כמו הגדולה. היא אדם אחר. עם אופי אחר.


ואני חושבת שאם את לא שלמה עם הגישה הזו כרגע, אל תתחילי. זה ייקשה יותר אם תשברי באמצע.
תודה על התגובותהריון ולידה
ההרדמות שלה קשות, כל פעם משהו אחר. בחודשים הראשונים רק בהנקה, אחר כך תקופה למדה להרדם לבד כשאני לידה, ואז תקופה על הידיים. לאחרונה לפעמים הנקה, לפעמים ידיים ולפעמים רק בהנקה איתי במיטה.

מוריה- פחות מפריע לי שקמה בלילה. יותר שלא נרדמת.
בהצלחה.מוריה
אני בעד בגיל גדול יותר. שאפשר להסביר ולהבין...חדשה ישנה
אני ממש מסכימה איתך, ולכן תמיד מרדימה בהנקהוואוו
עד שרואה שהילד נרדם בעצמו, בגיל גדול (שנתיים במקרה אצלי) כי עייף ומשתולל..
חוסכת לי הרבה מאבקים.. ומרדימה בכיף. כן יש את החיסרון של התלות בי כדי להירדם.. ומגביל אותי מלצאת מהבית בשעות הללו. מודה. אבל שווה את הנחת שבהרדמה ברוגע..
רוצה להוסיף1234אנונימי
העניין בללמד אותה לישון הוא לא רק כדי שלכם יהיה קל יותר, אלא כדי שלה יהיה קל יותר.
לפי מה שאת מתארת, כדי להירדם היא צריכה גורם חיצוני- ידיים, הנקה. לכן יכול להיות שהיא כמה גם מספר פעמים בלילה, לא בגלל רעב, אלא כי היא מתעוררת ולא יודעת לחזור לישון לבד.
(זה שהיא מוכנה לאכול זה לא אומר שהיא רעבה, זה יכול להעיד על תלות ולא על רעב).
הבן שלי היה קם בלילה עד גיל 11 חודשים, אוכל ממש מעט וחוזר לישון, אבל בלי המטרה הוא לא נרדם. בסוף החלטנו לגמול אותו כי הבנו שזה לא רעב וזה רק פוגע בו, כל פעם שהוא התעורר, חיבקנו אותו, הגענו אותו והשכבנו בחזרה, כשהוא התחיל לבכות שוב הרמנו אותו, ככה עד שהוא נרדם ולמד לישון לילה, בלי תלות בשום דבר.
אולי יהיה לך יותר קל לחשוב על זה שזה לטובתה ובשבילה.
נכון שזה קשה בימים הראשונים, ולא נעים לשמוע אותה בוכה.
אבל בסוף, אם תצליחו ללמד אותה להירדם לבד היא תהיה המרוויחה הגדולה. היא תוכל לישון לילה שלם רצוף, בלי הפרעות. תהיה לה שינה טובה יותר, השינה חשובה לכולנו במיוחד לתינוקות.
לא הבנתי למה זה טובתו?אורי8
זה בסדר גמור ללמד תינוק לישון לבד ,אם להרדים אותו מעיק על ההורים. הרווחה הנפשית של ההורים חשובה מאוד להם ולילד.
אבל לא הבנתי למה זו טובתו. כל ילדי נרדמים בהנקה עד גילאים מאוחרים( כל עוד הם יונקים). ומתעוררים לינוק בלילה( לא מפריע לי, ישנים לידי במיטחברת). אם אני לא נמצאת בזמן ההרדמה, בעלי מרדים בעגלה/ ידיים. במעון נרדמים בלעדי( לא יודעת איך). לא רואה שיש להם נזקים מזה שכתינוקות לא ידעו להרדים את עצמם לבד. ולא רואה השפעה שלילית על התינוק בן השנה שלי מזה שהוא נרדם בהנקה, וכשהוא מתעורר בלילה , הוא צריך אותי ולא יודע להרדם חזרה לבד.
באופן כללי תינוק שיודע להרדם עצמאיתבהריון שוב
יישן שינה רציפה יותר כי ידע לעבור בין מחזורי שינה ללא תלות באמצעי חיצוני. לכן זאת טובתו שלו במקום הראשון כדי שהשינה שלו תהיה טובה ואיכותית יותר
אבל איפה את רואה נזק?אורי8
לא מדברת על מצבים בעייתיים של תינוק שלא ישן. אלא על תינוק שנרדם עם הנקה, מתעורר בלילה יונק וחוזר לישון( בגיל שנה +). אם להורים זה בסדר ולא מעיק. אני לא רואה נזק אצל הילדים שלי.
לכן נראה לי שלומר שזו טובתו של תינוק לדעת להרדם לבד, זה בעיקר הצורך שלנו כהורים להרגיע את המצפון בזה שאנחנו נותנים לתינוק לצרח , כדי שילמד להרדם לבד.
אם הורים מלמדים תינוק להרדם לבד ,כי ההרדמה נהייתה מעיקה ומגבילה , אני בעד. זו טובתו של הילד שלהורים יהיה נח ונעים להיות הורים. אבל לא מצליחה לראות נזק לתינוק מהרדמות בהנקה. כשהוא ישן טוב בלילה, מתעורר , יונק ונרדם שוב. אז הוא תלוי בהנקה( לא לגמרי במעון , ועם אבא מסתדר). אז מה? יהיו לו עוד הרבה שנים להיות עצמאי ולהרדם לבד. כל עוד להורים זה טוב. אי אפשר לומר שצריך ללמד אותו להרדם לבד , כי זו טובתו של התינוק.
מסכימה ממש...בארץ אהבתי
עונה1234אנונימי
אני לא חוקרת שינה, אז אני לא יכולה להגיד בוודאות שלילד יותר טוב שינה רצופה מאשר שהיא תיקטע כמה פעמים בלילה (גם אם הוא חוזר לישון).
אני יודעת להגיד שכשאני לא ישנה רצוף, וקמה כל שעתיים שלוש, אני יותר עייפה ביום לאחר מכן. אבל נניח לנקודה הזו, כי אולי אצל תינוקות זה שונה.
אני כן יודעת להגיד בוודאות שלילד שלי זה הפריע. בהתחלה הוא היה נרדם עם מטרנה, וקם פעם אחת, ואז הוא התחיל לקום פעמיים ואפילו שלוש. וראינו שאחרי לילה כזה הוא יותר עייף ביום.
בנוסף, זה פיתח אצלו תלות גם ביום להירדם רק עם מטרנה ובשלב מסויים גם זה לא עזר וביום הוא פשוט לא הסכים לישון למרות שראו שהוא כבר עצבני ועייף.
אז אני חושבת שלו זה באמת עזר וזה לא תירוץ שלנו. בכל אופן, כמו שכתבת, זה באמת תלוי בילד
ומסכימה איתך גם שאם להורים קשה, זו גם סיבה לגיטימית לגמול ואין צורך לתרץ את זה הטובות הילד.
שלא לדבר על הנזק לשינייםלמה לא123

בגיל שנה+

דיברתי באופן כללי ולא בעד השיטה הנ''לבהריון שוב
יש עוד דרכים ללמד תינוק להרדם עצמאית בלי בכי בכלל או בכי מועט. לי אישית קשה לשמוע את הבנות שלי בוכות אז לא יכולה לנקוט בשיטה הזאת אבל הבת שלי למדה בגיל 5 חודשים להרדם עצמאית וזה עזר לה לישון טוב יותר ונהייתה רגועה ושמחה הרבה יותר אחרי התהליך שעשינו איתה.
עונה...שמחה
הקטנה שלי היתה מתעוררת כל שעה-שעתיים ביום וגם בלילה. ובקושי עלתה במשקל. רק כשהתחלתי להתעקש איתה על רווחים סבירים בין הארוחות היא התחילה לעלות באופן סביר.
כך ששינה של תינוק חשובה מאוד להתפתחות שלו, וממש לא רק בשביל להרגיע את המצפון של ההורים.
כל הורה צריך להכיר את התינוק שלו ואת דפוסי האכילה-שינה שלו, ולפי זה לנהוג. אין כללים לשום כיוון. ברור שאי אפשר להגיד באופן גורף שלא טוב לינוק בלילה, אבל גם אי אפשר להגיד שתינוק שמתעורר לינוק הרבה זה לא בעייתי. כל מקרה לגופו
לא הבנתי- ריווחת לה את הזמנים ורק אז עלתה במשקל?אנונימית לרגע1


כן...שמחה
כשהיא למדה לישון יותר טוב, גם הארוחות שלה היו יותר אפקטיביות
איך זה עזר? דוקא אם את מרווחת לה היא אוכלת פחות...אנונימית לרגע1


אוכלים יותר טוב ולא מנשנשים כל פעם קצת.מוריה
זה הנקה.. ככל שנותנים יותר כך טוב יותראנונימית לרגע1

ולא מכירה את המושג הזה נשנוש בהנקה ;)

זה פשוט לא לפי שעון..

בטח שאפשר לנשנש הנקהאפונה
לא מכירה את זה שתינוק צמא לוקח שלוק הנקה להרוות את צמאונו?
דווקא בהנקה משך ותדירות ההנקה משפיעים גם על הרכב החלב, בניגוד לתמ"ל. החלב הקדמי הוא דליל יותר ומרווה ואילו החלב האחורי שומני סמיך ומזין יותר (וגם משביע לאורך זמן). תינוק שיונק מעט לעתים קרובות יקבל בעיקר חלב קדמי.
ודוקא עם תינוקות במשקל נמוך חשוב יותר לשים לב לכך,כדי שיקבלו את השומנים שהם זקוקים להם.
^^^מדוייק.מוריה
התכוונתי אחרתאנונימית לרגע1

"נישנוש" בהנקה הוא לא במושגים שלנו: במושגים שלנו נשנוש= לא מספק מבחינת אוכל. מנסיוני זה לא נכון

 

 

העניין העיקרי בעיניי הוא האם ההנקה אפקטיבית. לא משך זמן ההנקה

היו לי קטנים שינקו רבע שעה וזה הספיק להם

ויש שינקו חצי שעה וזה לא הספיק..

 

ומתוך זה בוודאי שלא נכון להגיד שאם התינוק יונק מעט, אז הוא יונק רק חלב קדמי

העניין הוא האם התינוק יונק אפקטיבית

 

אני חושבת שזה תלוי בדפוסי התינוקפיג'מה
הבת שלי, כשהייתה בת 4 חודשים, עברה לינוק במשך 3-5 דק' במקום רבע שעה. עד סוף ההנקה (גיל שנה) היא ינקה ככה. והיא עלתה במשקל ב''ה בלי עין הרע בצורה יפה מאד, והרופא + האחות טיפת חלב אמרו שזה לגיטימי ובסדר גמור, וכנראב שהיא מפיקה בזמן הקצר הזה גם חלב שומני - אחורי...
לא הפריע לי שהיא ינקה הרבה...שמחה
פשוט היה נראה לי שדפוס ההתנהגות שלה היה לא טוב: היא ישנה שינה קצרה מאוד, התעוררה, וחזרה לישון רק לאחר הנקה.
וכשהבנתי שזה לא הגיוני התחלתי לרווח בין ההנקות למרווחים סבירים (היו פעמים שבכתה אחרי שלושת רבעי שעה, ואז אמרתי לעצמי- לפחות שעה וחצי רווח, לא פחות!)
הרווח שלה היה בעצם שלמדה לישון יותר טוב, היא התחזקה והפכה יותר רגועה.
העליה במשקל לא היתה מטרה מבחינתי. להיפך, בגלל שהיא היתה קטנה מאוד וירדה מתחת לכל האחוזונים האינסטינקט הראשוני שלי היה להאכיל לפי דרישה. הפריע לי שהיא כמעט לא ישנה, כל הזמן בכתה ואכלה. ולכן ריווחתי בין ההנקות. והעליה במשקל היתה התוצאה, שהפתיעה אותי.
מזה למדתי ששינה טובה ורצופה נדרשת עבור תינוק באופן חד משמעי (כמובן כל תינוק בהתאם לצרכים ולהרגלים שלו)
מסכימה איתךמחי
רק אומרת שאולי זה לא היה השינה שגרמה לעליה למשקל אלא הרווחים הגדולים יותר בין הארוחות שגרמו לארוחות יותר אפקטיביות.
אבל לא באתי לסתור אותך, מסכימה ששינה טובה חשובה מאוד
זה לא נכוןמישהי11אחרונה
גם אצלנו היה ככה, רק כשריווחתי ארוחות הוא התחיל לעלות יותר, הם לא מגיעים לתחושת רעב ואז אוכלים כל פעם קצת ולא מספיק כדי לעלות
יש תינוקות שזה גורם להם להתעורר כל שעהמחי
מנסיון...
אז זה בהחלט היה גם לטובתו לעזור לו ללמוד להירדם באופן עצמאי.
אבל אנו בהחלט בעד לעשות את זה בדרכים עדינות ומתחשבות
קשה להגיד שאני בעד אבל בגיל גדול שבו הילד מביןאנונימית לרגע1
ובוחר לבכות כי הוא מעדיף לא לישון זה אחרת

בגיל הזה, אם נותנים לבכות, זה רק כשמידי פעם מגיעים, מראים נוכחות

הרדמות זה חלק שהילדים צריכים ללמוד
ולכן לא תמיד פשוט להם
סבתא מענישהאנונימית בהו"ל

משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג

היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית

בגלל איזה ריב בין הבני דודים

אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע

חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים

חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.

והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?

אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד

בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות

אני בהלםםםםםם

כועסת כל כך

לא מצליחה לעכל את זה

מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי

בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה

היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה

אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר

ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???

אם אמא שלירקאני

הייתה עושה כזה דבר

הייתי אומרת לה בברור שאני לא מוכנה שדבר כזה יקרה שוב

אם חמותי הייתה עושה את זה

הייתי דורשת מבעלי להבהיר את העניין

 

ב2 המקרים זה לא תקין

זה לא נכון שרק בגלל שזאת חמותה ולא אמא שלה ככה הגיבו לה

לי אישית יש הרבה יותר בעיות עם אמא שלי מאשר עם חמותי

בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

אולי את כבר מתכוונת לענייני שליטההמקורית
מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

באמת הזוי לחזור לשגרה כל כך מהרצפורה

לא לכולם זה מתאים.


מצד שני להרגשתי אנחנו לא חדשים פה... כבר שנתיים וחצי לומדים לנהל שגרת מלחמה כמה שאפשר יותר טוב

אז יש קצת יותר כישורים להתאפס יותר מהר כי מתורגלים באופן מסוים.


לנו האמת זרם לכל הילדים חזרה מלאה...

ובעלי במילואים אז זה לא שהכל פה שגרה..


וזה בסדר שלא לכולם זה מתאים.

אם היה נדמה לי שיש ילד שצריך עוד זמן להתארגן בבוקר או לאסוף מוקדם יותר בשמחה הייתי באה לקראתו. לא ציפיתי אבל זה היה בסדר יום רגיל לכולם.


פינקתי אחרי צהרים יותר בקלות במשהו מתוק וכן התעניינתי כמו היום הראשון לחזרה.

אבל בסה"כ ב"ה עבר בטוב.


גם ככה זה סופ"ש ושוב שבת אז זה לא שבוע מלא, גם זה עוזר לדעתי להתאוששות.


חיבוק ומלא כוחות..!

אמהות בדור הזה אלופות!

אז אצלי לא הכל ורודאנונימית בהו"ל

אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,

אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר

ואני מרגישה גמורה.

ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת

ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..

ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.

וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,

אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,

מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.

זהו

אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..

אוי, הייתי צריכה לשלוח לך תמונה של הבית שלי ובטוחקופצת רגע

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.


אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.


וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

אצל מי הכל וורוד אחרי חודש בבית אחותי?המקורית

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי


ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷


יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל


ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

לא אמין בכללשירה_11

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

המינוסים בעיניבאתי מפעם

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זה ברור כמובןשירה_11

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

יכולה להגיד לךרקאני

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

 

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

 

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

 

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

 

 

הסוג של דיכאון והמחשבות שאת מתארתאיזמרגד1

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

גם אותי מפיל לראות תמונות נוצצות של נשים אחרותדיאן ד.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

 

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

 

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

 

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

אהבתי ממששירה_11
כתבו כאןתקומה

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

יש לי רעיון גאוני!אמאשוניאחרונה

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.


אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️


ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

וואי אולי תעזרו לי להחליטאנונימית בהו"ל

ממש מתלבטים מה לעשות עם שבת

אני בתחילת הריון, מבוחלת ברמות

וגם מותשת מכל דבר קטן


הבית הפוך


אני עובדת מחר עד מאוחר


חמי וחמותי ממש רוצים שנבוא אליהם

(היינו אצלם מלא בחג, אבל כמה אחים סגרו בחג בצבא ויצאו עכשיו..(


לא יודעת איך נבשל שבת


וממש רוצה להשאר בבית

אבל זה להפיל את כל העבודה על בעלי

כולל לשמור על הילדים במשך כל השבת (אצל ההורים זה הרבה יותר קל)


אה ואוטוטו מתחילים מילואים

שזה עוד סיבה להשאר בבית..

יציאה מהבית עושה לך טוב?יעל מהדרום
לק"י

לי זה היה עוזר לפעמים. 

לא.. בטח לא אחרי שבוע עמוס כזהאנונימית בהו"ל
אז אולי עדיף להשאר בבית. החלטה נעימה!!יעל מהדרום
יש לכם אפשרות לקנות אוכל מוכן?מתואמת

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הייתי הולכת להורים לדעתיהמקורית
עזרה עם הילדים + בישולים קונה אותי במצבים של חוסר כח וזמן
ממש לא מרגישה אצלם בנוחאנונימית בהו"ל

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

מה מתאיםתקומה

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.


אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

האמצעאנונימית בהו"ל
הוא גם רוצה להיות בבית

אבל לא יודעים איך לעשות את זה


וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים


אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

טוב ניסעאנונימית בהו"ל
בסוף שמעתי ממנו שהוא מעדיף לנסוע...

שה' יתן לי כוח

יודעים שאת בהריון?דיאן ד.אחרונה

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

 

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

יודעות לכוון אותי איפה יש חולצות מכופתרות לילדים?שיח סוד

בכל מיני צבעים,

שרוול ארוך ו100% נגיד 95% כותנה לילד האטופי שלי

ובארץ…

ילד לא נער

? 

לידר, קיוויעם ישראל חי🇮🇱
צ'ילדרנס פלייסחנוקה

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

אני גם ראיתי, אפשר לקנות אונליין בטרמינל Xשומשומ
תמנוןהמקורית
את מכירה את התלבושת האחידה שיש בתלמודי תורה?שושנושי

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

את מתכוונת לחולצות שיש בהן כפתורים לכל האורך?מתואמת

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

למה לא? בטח שישהמקורית

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

 

יכול להיות באמת שיש... זה פשוט נשמע לי לא מתאיםמתואמת
ל"קונספט"...
מה הקונספט מבחינתך? לא הבנתי האמתהמקורית
חולצות מכופתרות הן הרבה פעמים מכותנהקופצת רגע
הן עשויות מאריג, והאריג הוא הרבה פעמים מכותנה או תערובת כותנה.

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.


זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

כנראה באמת שאני לא מבינה בזה...מתואמתאחרונה

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

כותנה לא חייב להיות בד טריקו (שזה בד סריג)חילזון 123

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.

תביעת חלת- מישהי הצליחה למלא??נועה לה

אני כבר אובדת עיצות

כל הביוקרטיה והטפסים האוטומטיים האלה מוציאים אותי מדעתי!

הם מבקשים אישור על נקודות זיכוי או פטור ממס

מאיפה אני מנפיקה את המסמך הזה??? לא מוצאת באתר של מס הכנה או ביטוח לאומי

פליז עזרה!!!

נראה ליהשם שלי
אמור להיות בתלוש/ טופס 106
תלוש שכר אחרון יש לך? / טופס 106?המקורית
אבל כבר העלתי תלושים במקום אחרנועה לה
יש מצב שצריך להעלות פעמיים? 
למי שיש אישור לנ"ז מפקיד שומה הסעיף הזההמקורית

רלוונטי, וחשוב מאוד, למי שלא - כנראה שהתלוש מספיק

אם זה סעיף חובה זה מה שהייתי עושה 

ואוו תודה רבה רבה!!נועה לה
את לא מבינה כמה אני מתוסכלת מול כל הביוקרטיה הזאת, כל הזמן מעלה את כל הטפסים עונה את כל הפרטים ואז צריכה לבדוק על איזה טופס והכל נמחק!!!  התגובה שלך עזרה לי לעשות המשך לדף הבא סוף סוף! 
ממש בשמחה יקרה המקוריתאחרונה
צריכה עצות.או שאולי זו פריקה וצריכה חיבוק.לא יודעתאנונימית בהו"ל

חצי שנה אחרי.

והזכרונות מפתיעים אותי כל פעם מחדש בזמנים שלא ציפיתי להם.

אם זה סתם רגע עם עצמי, או רגע עם בעלי

והמוח עובר למקום אחר

והמחשבות

והגוף מתנתק


וזה כואב כל פעם

ומעייף

אוף

❤️❤️❤️❤️❤️אפרסקה
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושתמצאי שלווה
חיבוק גדול גדול.קמה ש.

בס"ד


לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹


בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.


מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.


חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

תודה! (מוזכרת לידה שקטה)אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב בניסן תשפ"ו 21:21

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת


 

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.


 

 

אמן!!!

חיבוק גדולאחת כמוני

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור


שולחת מלא כוחות

זה נשמע טראומטי ממשאיזמרגד1אחרונה

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷

חיבוק!!מכחול

אולי יעניין אותך