פורום הריון ולידה (עמוד 3422)

לא נעים בכלל.. עם השקפים אני יותר מסתדרת..

לי אישית לא היה בעיה עם הנרות, מחילה אבל מה שיוצא אח"כ מתערבב עם השאריות של הזרע, זה כבר לא מוסיף כל כך הרבה..

והשיקול הכספי כן היה שיקול בשבילי

גזים בדרך כלל זה בשעות הערב ומבדילים כאשר היא מתפתלת ונהיית אדומה..
במהלך רוב היום והלילה זה נראה לי כי האוכל עולה לה ויש לה אולי צרבות...

משמעותי

זה אומר שאורך המחזור שלך הוא 30 יום, זה מאוד סטנדרטי. בכל מקרה למה זה קריטי לך אם הביוץ
מאוחר או לא? בשביל בדיקת הריון או כניסה להריון?

בגלל הבדיקה להריון רציתי לדעת..
אחרי כמה זמן נהוג לעשות בדיקת הריון ביתית?
פשוט אחרי 2 הפלות ...רוצה כבר הריון תקיןןןןןן

כיוון שלרוב פרק הזמן בין הביוץ והוסת די קבוע, 14 ימים, ואם את יודעת מתי היה הביוץ והייתם ביחד סביב היום הזה - בדיקת הריון כדאי לעשות בחלוף 15 ימים ואילך מהביוץ, שאז מתחיל להיות האיחור.

14 יום בערך אחרי הביוץ כבר אפשר לעשות בדיקה ביתית

 

אני אפילו בדקתי פעם 11 יום אחרי הביוץ וראיתי תשובה חיובית, עם בדיקה ביתית פשוטה מאיביי

בכל אופן 16 נחשב ממוצע לרוב הנשים

הנורמה וממש לא מאוחר

זה יכול אולי להיות עצירות או סוג של התייבשות אולי? - תנסי לשתות הרבה ולראות אם זה משתפר

אבל אי אפשר לאבחן דרך הפורום. אם את לא רגועה תלכי למוקד

לא עצירות, ואני שותה המון וגם אוכלת, אז לא התייבשות..
זה ככה מהבוקר מתחזק ומתחלש מתחזק ומתחלש..

מהאתר שלה:

רחוב המדע 1, קומה 4
בית מישורים, רחובות

יש לקבוע תור מראש בטלפון 074-740-5515.
במידה ואין מענה, השאירי שם ומספר טלפון, ואנו נחזור אליך

יכולה לתת קישור לאתר?

דיברתי עם מכבי היום במוקד הטלפוני והם אמרו שלא

הכי טוב שתתקשרי למזכירה של אחינעם ותשאלי.

קיבלתי מהרופאה המלצה לקחת בהריון האחרון.

לא חסר לי בבדיקת דם

אבל לא בדקתי מראש אם חסר לי או לא.

עיגולים עם האגן.
שמיניות
פתיחה של הרגליים. רגל רגל...

אולי תחפשי התעמלות לנשים בהריון באיזור שלך
אני זה מציל אותי

את כל התרגילים שאני מכירה ואני מכירה הרבה כי אני בכושר בדרך כלל.....

אני מנסה למצוא באזור משהו אבל אין לי בינתיים גם לא של הריון.... 

הבעיה היא שזה לא שריר שאפשר לשחרר בעזרת תרגילים 

מסייעת לזרימת הדם ומפחיתה עומס. לי מאד עוזר

עכשיו אני כאבים חזקים כבר 5 שעות מאז הלילה. פשוט סיוטטטטטטטט

אני ינסה שוב...

אולי שתפנה לפזיותרפיסטית

אני ינסה לשאול את הרופא הפעם. מישהו אחר

היה פה שירשור על זה והמליצו על אוסטאופט אני חושבת...

לי זה קיצר את המחזור ביום את יכולה גם דיקור סיני אבל 28 יום מסודר לדעתי לא כדאי לך להתחיל לנסות לשנות

תודה.
מהיכן משיגים את התחבושות הנל?

תחפשי באנטרנט מגע הקסם יש שם מספר טלפון
חוץ מזה הכי טוב להזמין מאליאקספרס

תעשי חיפוש בפורום

אני פורסת על המייבש כלים הרגיל... (או שאין לך?)

משהו מחובר, שאי אפשר להחליף

מעמד לייבוש כלים על השיש זה רעיון...

אז יש גם מעמדים ייעודיים לייבוש בקבוקים. את יכולה לראות תמונות באינטרנט.

ממש נוח לייבש שם את החלקים של המשאבה, וכמובן גם את הבקבוקים כשצריך...
קניתי אחד ממש ממש פשוט, ב12.90₪..

באף גיל
תינוק אוכל לפי רעב ושובע בריאים שיש לו
אפשר לשדל מעט אבל אם הוא לא רוצה- ממש לא הייתע מתעקשת.

מן הסתם בהמשך כשתגמלו מהסימילאק אז היא כבר תאכל יותר

יש לה מנגנון טבעי של אכילה עד כדי שובע וזהו.
למה להכריח אותה להתנגד אליו?
למה לקלקל אותו?
אם היא לא תאכל מספיק, היא תשאר רעבה. תני לה ללמוד את העובדה הזאת.

לפחות שלוש ארוחות מוצקים מלאות.
וארוחת ביניים אחת או שתיים.
בגיל הזה סימילאק יכול לבוא כתוספת. לא להחליף ארוחה.
אם היא יודעת שהבקבוק יגיע וישביע אותה, ובגלל זה היא לא אוכלת, אז כדאי להוריד את הבקבוק.
או להחליף למים..

רק תמיד יש את החשש הזה שאולי כן צריך ואולי היא לא אוכלת מספיק..

 

שתי ארוחות מוצקים מלאות ביום היא וודאי אוכלת, השלישית תמיד נמרחת ובגלל זה החשש.

אני לא חושבת שהיא מבינה שהבקבוק יגיע וישביע אותה,  לא בטוחה שהיא מתוכננת עד כדי

 

תודה!

היא מתעוררת באמתע הלילה לבקבוק? את מתרשמת שהיא שבעה או רעבה?

 

אם אחר כך היא ישנה יפה ולא נראה לך שהיא רעבה אז אין מה להתעקש איתה שתסיים ארוחה

 

אם היא מתעוררת לבקבוק ונראה לך שהיא רעבה אז צריך לחשוב מה לעשות, להתעקש איתה זה בכל מקרה לא טוב אבל צריך לחפש דרכים יצירתיות לגרום לה לשבוע יותר לפני השינה

 

היא הולכת לישון סביב שמונה ומאז שעברה לישון בחדר משלה (מומלץ מומלץ), היא יכולה לישון עד שש בבוקר בלי להתעורר או  להתעורר למוצץ וזהו. יש ימים שכן רוצה בקבוק, בערך סביב 11-12 ואז ישנה עד 6-7.

 

כמה שניסתי לחשוב, לא רואה קשר בין יום שאכלה בו יותר בארוחת ערב לכזה שפחות.

כנראה שבאמת היא יודעת מה היא צריכה, ביום שהיא רעבה היא תאכל יותר וביום שלא-תאכל פחות.

אולי אני צריכה לראות מה היא אוכלת לפני הארוחה, יכול להיות שהיא מנשנשת יותר מדי, זה כן.

אני אעקוב...

 

תודה!

אני אכתוב מה היא כן אוכלת בימים שאני מצליחה:

פרוסת לחם עם חביתה מביצה אחת (אם אנחנו לא אוכלים בשרי באותו יום)

או 2 קציצות עוף (לא גדולות) עם ירקות מבושלים

או אורז (בערך כף  וחצי שתיים, קשה לאמוד כי היא אוכלת אותו לבד... אז הרבה על הריצפה) עם עוף טחון דק- לא הרבה

זה פחות או יותר הסגנון

לפעמים אוכלת דייסת שיבות שועל

 

זה נורמלי?

 

ועוד משהו- בימים האחרונים היא גילתה את הפריכיית אורז, היא ממש אוהבת, יכולה לאכול אחת שלמה בכיף. זה נראה לכן יותר ארוחת ביניים או מנה? וכמה זה גרוע שתאכל את זה לארוחת ערב? (בימים שאכלה לא הסכימה לאכול כלום אח"כ...)

 

תודה וסליחה על ההצפה של השאלות

הייתי מנסה להוסיף ירקות חתוכים, גבינה צהובה
פריכיות זה ארוחת ביניים אבל לא נותנת הרבה ערך תזונתי. עדיף כיוון של פרי וגם פרוסת גבינה צהובה הרבה יותר מזינה

גבינה צהובה לא חשבתי על זה, יש לזה ערך תזונתי יותר מגבינה רגילה? (שכחתי לכתוב, היא מאוד אוהבת גבינה וקוטג', אוכלת עם החביתה והלחם, ואפילו סתם ככה מכפית, או שאני מורחת לה על הפריכיות)

ובגיל הזה אין בעיה עם השומן הוא חשוב להם

לבן עם אגוזים טחונים זה מספיק לארוחה?

זה לא אומר שהפעם לא יהיו

שורף לי שם למטה ממש אבל לא מגרד.
מה זה יכול להיות?
זה יכול להיות קשור לכתמים המוזרים?(מוזרים כי הם רק בצבע חום ולא אדום)
תודה

שורף בפנים או בחוץ?
יד להפרשות הטבעיות ריח שונה מהרגיל? צבע צהבהב יותר?

שמה כדי לנסות לפתור את העניין.

ואם מתחיל לגרד והפרשות מרובות, משתמשת גם בטבליות אגיסטן V.

לא הייתי מוציאה מכלל אפשרות שנדבקת במשהו במקווה. כבר קרה לי יותר מפעם אחת.

יש כל כך הרבה חומר חיטוי שם במים

שורף בחוץ.
אין ריח שונה
רק צבע חום

השורף לא קשור לכתמים החומים.

את מבחינה בצבע עור אדמדם באיזור ששורף?
אם אין לך בבית משחה זמינה להרגיע, ואין לך סופרפארם קרוב(פתוחים עד חצות) - תחכי למחר.
- אגיסטן עם אלוורה
- רק אלוורה
- פוליקוטן/טבעקוטן (משחה מעולה אך עם מעט סטרואידים, מרשם רופא - ממנה הייתי מורחת פעם אחת בלבד. בד״כ מספיק לריפוי).
- משחה לעור של תינוקות. (נורא שמנונית ומלכלכת תחתונים..,)

לגבי החומים, לא יודעת... צריך לראות מה קורה בעוד יום, ואז אולי לפנות לבירור רפואי אם את לא רגועה.

לפעמים יש סתם גירוי בעור, כמו שיש לתינוקות שורף באזור הטיטול...

ואולי את מגרדת ופוצעת את עצמך ולכן רואה כתמים כאלה חומים

 

אני מציעה ללכת לרופאת נשים

אולי דלקת בדרכי השתן? זה גורם לתחושת שריפה/צריבה ויכול לגרום גם לדימומים/כתמים

את יכולה להתחיל מלעשות סטיק שתן אצל האחיות, זה נותן כיוון

ולבקש מהרופא הפניה לתרבית שתן

במיוחד עם את אומרת שאלו כתמים, ובצבע חום.
לצערי, אני סובלת הרבה מפצעים באזור והתיאורים דומים.

עדיין כואב. מה עושים?

אבל אם עדיין יש כאב, תעטפי ב2-3 עלי כרוב בין ההנקות ותנסי לעסות.
אם יש נקודה מסויימת שמכאיבה, אפשר למרוח קרם ולהניח על המקום צמר גפן טפוג באלכוהול שימיס את הסתימה בצינורית החלב.

אחרי מלא עיסויים במקלחת ובזמן ההנקות, הכאב עבר ב"ה. ממש תודה!!

סתימה בצינורית החלב יכולה להכאיב מאוד.

תנסי למשש אם יש גוש או אזור שיותר כואב וממנו מקרין הכאב לכל השד, ותנסי לעסות תוך כדי הנקה ומתחת למקלחת נעימה

לא מפחיד בכלל
להפך, החופש עזר לי מאוד לצאת מהתקופה של הבחילות וההקאות שלא הסתיימה עד אז... ממש הרגשתי הרבה יותר טוב בחופש.
ועוד נקודה, לנצל את הזמן לחופש סוגי לפני שבייבי קטן משתלט לכם על הכל

אין הנחיות מיוחדות (אם ההריון תקין) מלבד לשחרר את זרימת הדם מדי פעם בטיסה, זאת אומרת לקום ולהסתובב כל כמה זמן.
כמובן שתדברי עם הרופא שלך שיאשר שמותר לך לטוס.

ואם יש עוד שאלות, בשמחה רבה

כי פחדתי על ההריון ולא רציתי לקחת צ'אנס...

אבל מכירה כאלה שנסעו בשלב כזה והכל היה בסדר (מכירה גם מקרה שנסעו ונגרמה הפלה).

אני באופן אישי לא רציתי לקחת סיכון,
אבל כפי שציינתי- מכירה הרבה שנסעו ככה והכל היה בסדר.

בכל מקרה צריך לדבר עם רופא

כי לא יכולנו לבטל..
אם את מרגישה טוב אז אחלה, אני עד היום לא יכולה לראות את התמונות מהטיול כי זה עושה לי להקיא חח.
מה שכן, כל הזמן הייתי בהיסטריה שאם קורה משו וזה בגלל הטיול כביכול (למרות שזה שבוע מוקדם, למרות שאם היה קורה משו ח"ו זה היה קורה גם לא בחול) אני לא אסלח לעצמי בחיים

שמשהו יקרה, ואתקע בארץ זרה. (שלא לדבר על הביטוח, לפי הבנתי אין באמת ביטוח שמבטח לחלוטין פגיה/שמירה. אבל לא מספיק מבינה בזה).
בדיוק קראתי לא מזמן, על אישה שטסה, ונתקעה חודשיים בגלל צורך בשמירת הריון ואחר כך פגיה.

איש לא נפגע, ולא נגרם נזק ב''ה.
עד שבוע 36 אאל''ט אפשר לטוס בנחת.
למה שזה יזיק לעובר יותר מאשר נסיעה באוטובוס?

שאין בנסיעה באוטובוס

אם מדובר על טיסה ארוכה אז עלולה גם להיות בעיה של קריש דם ולכן ההמלצה לקום ולהסתובב כל כמה זמן

 

וחוץ מזה - יש גם את האופציה של לידה מוקדמת ופגות בחו"ל - שאז מדובר בעלויות מטורפות, הרבה מעבר למה שהביטוח מכסה, גם אם עושים מראש ביטוח רפואי להריון

 

מכירה מישהי שנסעה לטיול בחו"ל ובאופן לגמרי לא צפוי ילדה בשבוע 24, הם נתקעו שם בפגיה לחצי שנה

השינוי בלחץ האוויר לא קריטי לעובר.

קריש דם יכול לקרות לכל אחד בטיסה, ומומלץ בכללי להסתובב בטיסה, לכולם.

עלויות אשפוז בחו''ל- לא קשור לטיסה בכלל. קשור לביטוח רפואי. לא לטיסה.
וכמובן שאישה בסיכון שלא תעשה דברים כאלו... ומישהי שנוסעת למקום שבו אין לה ביטוח רפואי, והיא יודעת שהיא בהריון בסיכון, זו בעיה שלה.

ואגב, יש הרבה מדינות שחינם ללדת בהם אם זו לידה לא מתוכננת.

בקיצור, טיסה זה לא מסוכן, מי שטסה שתעשה את זה לא בזמן שהיא צפויה ללדת (כאילו דא) ושתעשה ביטוח רפואי טוב.

מדברת בתור אחת שטסה יותר מ20 פעם בהריון.

שאין ביטוח רפואי לטיסה שמכסה באופן מלא הוצאות אשפוז לתקופה/פגיה.
ובקשר לסיכון - לפעמים מגלים את הסיכון אחרי שהתממש כבר.
וגם אם נאמר שהביטוח מכסה, להיתקע כמה חודשים במדינה אחרת, זה לא דבר שכל אחת יכולה/מעוניינת לספוג.

אתן מדברות על ביטוח רפואי בחו''ל.
מה זה קשור לטיסה? אדם יכול לטוס לארץ גם...

משום מה, קשה לי להאמין שההתלבטות הקשה שלה היא אם לטוס לאילת/תל אביב.

אין בעיה רפואית בטיסה עצמה, זה מה שאני אומרת

והפתעות בהריון יכולות לקרות גם לנשים שההריון שלהן לא בסיכון

במיוחד בהריון ראשון עוד לא מכירות את עצמן אבל לא רק - יש הפתעות גם בהריונות הבאים

 

כמעט כל חודשיים..וב"ה הכל היה בסדר אבל זה לא נכון להגיד שזה כמו נביעה באוטובוס..הלחץ בטיסה גורם להרבה דברים..אני מכירה אישית חברה שפעמיים דיממה בנחיתה( לא בהריון )
סתם סוג של מחזור כזה שהגיע בלי שום קשר לעיתוי..וגם הלך מהר..
הלחץ והדיחוס יכול לגרום אבל שוב.אני טסתי ולא קרה כלום.
הכי מומלץ להתייעץ עם הרופא

נסיעה באוטובוס הרבה יותר מסוכנת.
יש הרבה יותר סיכויים לתאונות, זה הרבה יותר מטלטל...
אני רצינית.

זה שאנשים לא טסים הרבה גורם לפחד מטיסות, אבל אין הרבה הבדל בין טיסה לנסיעה באוטובוס.

החברה שלך שדיממה בנחיתה? קורה להרבה שהלחץ הנפשי שלהם עולה בטיסה. וזה דבר שידוע שמשפיע פיזיולוגית. זה לא קשור ללחץ אוויר של המטוס...

להתייעץ עם רופא תמיד מומלץ.

לקום וללכת כל שעה וכמה שיותר להזיז את הרגלים 

יש גם גרביים מיוחדות שעוזרות לזרימת הדם ברגלים, קניתי מהסופר פארם

טיסה של 4 שעות. חוץ מהרבה פיפי לא היה משהו מיוחד..
היה מושלם ובא לי שוב

טיסה של 12 שעות (בלי בעלי טיסה שקשורה לעבודה). קמתי כל חצי שעה לסיבוב במטוס חוץ מזה הכל כרגיל. הסיבה היחידה שאולי לא הייתי חוזרת על זה זה הסיכון ללידה מוקדמת בקטע של הביטוח שהוא לא מכסה פגייה. בשלב מוקדם יותר של ההריון בכלל לא הייתי מתלבטת...

5 שעות לכיוון. היה בסדר גמור. טסתי ישיר ולא דרך קונקשיין מפוקפק שדורש טרטור.
אפילו שיש לי עבר של הפלות חוזרות עבר בשלום במקרה שלי

חודש 3
חודש 5
חודש 9 ( שבוע 36)
הכל עבר בשלום ב"ה
גם לא הרגשתי שלקחתי כאן סיכון כי ברור שאם כן לא הייתי עושה את זה

השאלה מה אורך הטיסה.
אפשר גם לנפוש בארץ...

אל תפחדי

לא נרשמו בעיות.
בשבוע 25 בערך...

כדאי לחכות קצת? שהילדים קצת יגדלו ויהיה יותר קל איתם, ואת תתחזקי גם. בני כמה הילדים?

אנחנו רוצים עוד כמה חודשים אבל מעוניינת לעשות מה שאפשר לפני כדי להקל

מקווה שיענו לך מנוסות בתחום. אני ב"ה לא חווה תופעות קיצוניות
מאחלת לך שיהיה בקלות ובבריאות!!

אצל מדקרת סינית חמודה וטובה
באתי לפני לידה, אבל לדעתי היא מתעסקת בכל מה שקשור לתחום...
קוראים לה נעמי דרור

אצל מדקרת סינית חמודה וטובה
באתי לפני לידה, אבל לדעתי היא מתעסקת בכל מה שקשור לתחום...
קוראים לה נעמי דרור

ממש תודה!

אולי להרגיל אותם לנערה חמודה ופנויה יחסית. או אפילו שתיים שלוש, כדי שתוכלי לבעזר אח''צ. ולברר עכשיו, כשיש לך אנרגיה על מנקה, מקום סביר לקניית אוכל מוכן. לחשוב יצירתי על עוד דברים שיכולים להקל..
תכף אולי יבואו מומחיות לתרופות לענות. אבל היו פה כאלה שהזופרן עזר להן..
בהצלחה

העצות שלך טובות אבל לצערי אני אצטרך גם להתמודד עם משרה מלאה וכמו שאני מכירה את עצמי זה להיות כל היום מרוחה.
גם אני לא רוצה שכל מי שרואה אותי יידע כבר משבוע 7 זה פשוט בולט עליי כשמש..
רוצה להצליח לתפקד נןרמלי

אז כדאי לפחות להתארגן מסביב

יש כאלה שאומרים שחסר בויטמינים אלו גורם לבחילות

התחלתי לקחת פריג'נטלי זה מספיק?

תבדקי על התווית,ותבדקי באינטרנט מה הצריכה היומית לנשים

הייתי לקוחת קומפלקס B

יש גם ויטמין b6 שאומרים שעוזר לבחילות. וגם גינג'ר.

לבחילות

לכן כדאי לתגבר קודם

אם הדיקור לא מספיק, יש הומאופתיה להקלה על בחילות (יש גם טיפול לנטיה לבחילות בהריון אבל הוא יסודי יותר ולכן ארוך - לא תספיקי לפני ההריון הזה בעז"ה )

מה שכתבו על ויטמיני B לתגבר לפני ההריון, כדאי, רק צריך לדעת שיש נשים שיצטרכו להמשיך לתגבר עוד במשך החודשים הראשונים של תחילת ההריון.

אם אין סיבוכים וזה לא נמרח הרבה זמן אז רק שתי נשים יבדקו אותך, וזהו. (בקבלה ובחדר לידה) וזה נשים שזה מה שהן עושות כל יום כל היום....
ואת מכוסה בסדין.
בעלך לא אמור לראות כלום.
יכול להיות שרגשית "נוח" לך להתעסק בזה ולהילחץ מזה במקום בדברים האחרים שיכולים להיות מלחיצים. תינוק שפתאום יהיה לגמרי באחריותך...
לא עזרתי נראה לי...
בהצלחה!!! בריאות, ידיים מלאות, ושאי הנעימות מהחשיפה תהיה הגדולה בצרותייך...

אני בהחלט עסוקה בזה יותר מידי :/ ללא שליטה כ''כ .. מקווה מאוד שבמבט לאחור אבין שזה היה טפשי ! תודה על התגובה

אני בהחלט עסוקה בזה יותר מידי :/ ללא שליטה כ''כ .. מקווה מאוד שבמבט לאחור אבין שזה היה טפשי ! תודה על התגובה

יש נשים שהעניין הזה של היחשפות, גם היחשפות רגשית בפני הבעל, מטרידה אותן יותר מעניינים אחרים בלידה או באמהות כרגע.

יכולה לספר שבלידות הראשונות העדפתי שבעלי יתפלל מחוץ לחדר.
בלידות שבאו אחר כך הרגשתי בטבעיות בנוח, ואפילו ביקשתי שלא יצא לתפילה עד אחרי הלידה.

ובלידה האחרונה שוב הרגשתי צורך להיות לבד מול המיילדת - הרגשתי שזה נותן לי יותר כח או אומץ או שליטה עצמית.
תשוחחו על כך ביניכם. תבואו פתוחים לשינויים וקשובים לצורך של כל אחד מכם, כשכמובן יותר חשובהצורך שלך.

את עניין בעלך זה בסדר גמור אם הוא יהיה בחוץ ויתפלל עליכם.. 

וחוץ מזה את יכולה לבקש מהמיילדת שתכסה אותך בזמן הלחיצות.. 

שיהיה בקלות ובידיים מלאות!

קודם כל אם לא בא לך שבעלך יהיה איתך במצב הזה את בהחלט יכולה לשתף אותו בהרגשה שלך ולבקש שיחכה בחוץ או מאחורי הוילון.
דבר שני, אולי קצת ירגיע אותך, אחרי ארבע לידות אני יכולה לומר לך שרוב זמן הלידה ממש לא הייתי במצב של שכיבה חשופה. רוב הזמן הייתי מכוסה וכשבדקו מצב פתיחה עשו את זה ברגישות ובעדינות בלי לחשוף אותי. גם בשלב של הלחיצות, לי באופן אישי מרוב כאב כבר לא היה אכפת אבל אם זה יתן לך תחושה יותר טובה אני למשל ילדתי פעם לבושה בעמידה על הברכיים והמיילדת בעיקר הרגישה עם היד מה קורה ובשלבי הסוף היא התכופפה להסתכל ולהוציא אותה אבל זו הייתה הרגשה פחות חשופה וחסרת אונים.
אני מאמינה שאם תשתפו את הצוות בקושי שלך אם ישתדלו להיות יותר רגישים. להכניס פחות אנשי צוות מיותרים ולהשתדל לכסות כמה שאפשר ולוותר על בדיקות מיותרות. מנסיוני הצוות מאוד מחבק, מעודד ומעצים וממש לא נותן לך להרגיש בעמדת החולשה.
החלק המבאס יותר זה שאם יש תפרים אחרי הלידה צריך לשכב ככה. אבל זה לזמן מוגדר ואם הקרעים לא משמעותיים עובר מהר. באמת צריך לעבוד על עצמינו להרפות כי בזה באמת אין ברירה. אני הרגשתי נוח יותר בלידה שהביאו רופאה לעשות את זה.

בעז"ה שיהיה לך רק טוב! לידה מהממת בידיים מלאות

ברב זמן הלידה, את מכוסה. אין עניין להיחשף. את תיבדקי בהתחלה כדי לדעת באיזה פתיחה את. ולאורך התהליך בהתאם למצב, ולמיילדת. אני הייתי משתפת את המיילדת, שיש לך קושי עם הבדיקות, ושבבקשה תעשה רק מה שהכרחי, וכמובן שתגיד לך מראש ותחכה לקבל את הסכמתך.
בעניין בעלך. אני לא יודעת מה את מגדירה 'כזאת'. לכי עם הלב שלך.
איזה שבוע את? עשית קורס הכנה ללידה?

כן עשיתי קורס

יש הרבה נשים שזה מפריע להן.
יש כאלו שבזמן הלידה עצמה כבר שום דבר לא אכפת להן... אולי תגלי שאת כזו... (אני בלידות לא ראיתי כלום, אולי עצמתי עיניים אולי הורדתי משקפיים, אין לי מושג, אבל לא ראיתי מי סביבי בכלל)

אבל,
אם לך זה חשוב, זו זכותך, וזה אפשרי.
את יכולה להתכסות בשמיכה וכך לא תשכבי חשופה.
לגבי בדיקות - את יכולה לבקש או אפילו להתעקש שלא יבדקו אותך (ואולי כשתשמעי מה יסבירו לך כבר כן תרצי להיבדק).
בזמן יציאת התינוק ייתכן שלא יהיה אכפת לך להיות חשופה (ולרוב הנשים כנראה זה כבר לא מפריע), אבל אם כן - תתכסי ורק המיילדת תסתכל / תרגיש.





לי הפריע יותר להיות חשופה בגב בעת קבלת האפידורל 😏.

אני יודעת שיש נשים שאומרות שכשהן בלידה הן כבר לא חושבות על כלום ולא אכפת להן

 

אני לא ככה

 

גם בלידה זה אכפת לי ואני מקפידה על זה והמיילדות תמיד מאד מכבדות

בזמן של בדיקה בעלי יוצא מחוץ לוילון כי זה לא נעים לי

ואני מכוסה כולי המיילדת מרימה את המינימום שצריך

את הבדיקה עצמה גם אני רוצה כי אני רוצה לדעת איך אני מתקדמת אז אני לא מרגישה בעמדת חולשה או משהו כזה, אם זה מרגיש לי מיותר אני שואלת את המילדת אם אפשר לחכות עם זה.

אם זה באמת לא דחוף היא תסכים לחכות ואם זה חשוב היא תסביר לי למה זה חשוב (למשל כשהיו ירידות דופק והיה חשוב לה לדעת איך אנחנו מתקדמים עם הפתיחה) ואז ממילא זה כבר לא יהיה אכפת לי

 

בזמן הלידה עצמה - בשלב של הלחיצות באמת את מרוכזת מאד בלחיצות ואז ממילא זה פחות מורגש אבל גם אז - בעקרון כל החלק העליון של הגוף כולל הבטן - הכל מכוסה. והבעל - או שהוא מחוץ לוילון או שהוא ליד הראש שלך - מה שנח לך באותו רגע - אז זה לא שהוא רואה אותך במצבים מביכים

ומהמילדות אני לא מרגישה לא נעים כי זה העבודה שלהן והן רואות את זה כל היום, זה לא ממש מעניין אותן איך בדיוק אני הספציפית נראית באותו רגע..

 

אפילו כשתפרו אותי אחרי הלידה - חוץ מזה שכל החלק העליון מכוסה - בשביל הסטריליות הם מכסים גם כל רגל בנפרד ממש עד למעלה, משאירים גלוי נטו את החלק שאותו תופרים - אז את בכלל לא מרגישה חשופה.

 

טבעי מאד שיש לך חששות ופחדים, גם מהחלק הזה - ואדרבא - תפתחי הכל, תכתבי כל מה שיושב עליך וננסה להרגיע בתור מי שכבר עברו את זה  

המון הצלחה, בריאות וידים מלאות!

 

קראתי את שאלתך הבוקר ורק עכשיו התפניתי להגיב.
אז חיפשתי את השירשור, הוא ירד ממש למטה😝
רציתי רק להזדהות ואת ממש לא היחידה!
וזה יושב על משהו שכלי לחלוטין ודווקא בגלל זה,
הרגשניות מדחיקות את רגש הבושה לרגש האהבה וההתרגשות. הרציונליות לא שוכחות לרגע את המעמד. וזה קשה!
לא רוצה להלחיץ, רק לאמר שזה באמת לא קל.
הרבה פעמים אני חושבת שאולי זה חלק מצער הלידה. מעניין מה קראת על זה וחיזק אותך.
מקווה שתעברי בקלות ותחשבי על דברים אחרים.
ובאמת בלידה אחת שילדתי על הברכיים הדהים אותי מבחינת הצניעות שלא ראו כלום.
והרגשתי מדהים.
אז תתפללי שיהיו לך שליחים טובים. זה הכי חשוב!
ודווקא מבעלי אני לא מתביישת בכלל...
נוכחותו ממש מרגיעה אותי.

טובה ומומלצת למניעת קרעים.

החסרון - למיילדת יש גישה פחות נוחה כדי לסייע בלידה.

אפשר הסבר?

אולי יש נשים שלא מכירות את זה במונח הזה?

אבל מקפיצה לך

בשורות טובות והרבה כוחות

א. לגבי הנקה- בעיקרון לא מיועד להנקה, אבל אפשרי, ההמלצה היא להתחיל כשההנקה כבר מבוססת (סביבות גיל 4 חודשים). יש אומרים שזה פוגע בהנקה. באופן אישי השתמשתי בנוברינג אחרי שלוש לידות, בהנקה מלאה, ולא פגע לי.
ב. צריך מרשם.
ג. לגבי דימום- לי לא היה בכלל לא דימום ולא כתמים (לעומת סרזט שהיה לי דימום ללא הפסקה), וכך לרוב הנשים שמשתמשות. אבל כבר שמעתי על מקרים שהיה דימום עד שעברו לאמצעי חזק יותר.
ד.יתרונות- אמצעי הורמונלי יחסית עדין. למישהי כמוני שלא יכולה להשתמש בהתקן, וגלולות של הנקה שיגעו אותי ממש (גרמו לדימום ולדיכאון), וגלולות רגילות לא יכולה להשתמש בגלל הנקה- זה פתרון מצוין. בנוסף, התופעות של זה קלות בהרבה משל גלולות, אפשר לחבר טבעות בקלות ומאריך את תקופת הטהרה, נמצא בפנים לארבעה שבועות ולא צריך לזכור לקחת כל יום כמו גלולות.
חסרונות- עלול לפגוע בהנקה, וזה מלחיץ אפילו שלא פגע לי. (ועוד משהו- אחרי תשמיש אני תמיד בודקת שזה במקום כי כבר קרה לי שיצא)
ה. אחוזי מניעה גבוהים מאוד. כמו גלולות ואפילו נראה לי שיותר (כי לא שוכחים לקחת...)

שאם התינוק רק בן חודשיים זה לא רלוונטי

 

נשמע שזה עשוי לקלקל את ההנקה... נכון?

 

 

אבל אם כך - אם מתחילים עם זה בגיל נניח 4 חודשים - במה משתמשים קודם?

אצלנו הרב לא אישר כל מיני אמצעים חוצצים/קוטלי זרע. 

מה נשאר?

והיתרים גורפים של רבנים גדולים ומוכרים?

זכותו של רב כזה או אחר ללכת לפי איזה קו שהוא רוצה - ומול זה זכותך ללכת בקו הלכתי של רבנים גדולים ומוכרים שכן מתאימים לצרכים והרצונות שלך.

אז זה לא הגיוני שפתאום בעניין הזה ספציפית הם ילכו לרב אחר...
(זה בסדר שיהיו כמה רבנים למשפחה מלכתחילה, ושבכל נושא הם ישאלו רב אחר. אבל צריך להיות עקביים, ולא פתאום ללכת לפוסק אחר אם פסיקתו של הרב הקבוע לענייני נידה ופוריות אינה נראית לנו...)

לענייני נידה זה דבר אחד
לענייני פוריות ממש לא. מנסים מאד ללכת לפי פסיקות מקלות ולמצוא את הרב שיתיר בבעיות פוריות.
לא ישאירו מישהי עקרה כי הרב שהם בחרו מלכתחילה מחמיר

בס"ד

 

כלומר אין כאן עניין של ניסיון להרות, אלא למנוע.

ואיך להתמודד עם זה בתחום אישיות ונידה. 

ולזה יש לנו רק אחד כבר המון שנים.  לתחום של אישות/נידה/פוריות. 

 

(למה זה קשור לבעיית פוריות?)

לא התכוונתי לפוריות אלא להפך מזה - למניעה...

כשיש שאלה הלכתית שלא יודעים מה להחליט לבד, אז מתייעצים עם הרב.
כמו שאלות על כתמים שאולי אוסרים ואולי לא אוסרים, שאלות על צום ליולדת, וכיוצא בזה.

אבל כאשר יש עניין שאינו בגדר שאלה - כמו שיודעים לקנות מזון שיש עליו חותמת כשרות, מה הבעיה להשתמש באמצעי מניעה שקיבל ״חותמת כשרות״ מרבנים מוכרים?

אז ממילא צריך לשאול. 

 

http://www.peimma.co.il/document/56,0,10.aspx

היא לא פוסקת הלכה והיו לה דעות שלדעת פוסקים רבים היו בעייתיות מבחינה הלכתית.

כדאי לדעת את זה לפני שקוראים את דבריה.

גילוי נאות: הכרתי אותה אישית, אישה יקרה ומקסימה, ואין לזה כל קשר להנ"ל.

שהיא לא פוסקת הלכה

כמו שיש מגוון גופי כשרות, בד״צ כזה ובד״צ כזה, ואין באמת הבדלים מהותיים בינהם, אלא הגיוון הוא יותר ממניעים כלכליים וקהילתיים.

מי שקצת מבין (משגיחי כשרות או מי שמתעניין קצת בתחום)

יודע שבהחלט יש הבדלים בין בדצ"ים שונים

ולא רק כלכליים

אבל כאן זה לא הנושא אז לא מרחיבה

כשרות מזון או פסיקה הלכתית לגבי אמצעי מניעה שונים - זה שונה לגמרי!

באמת יש מקום לשאלת רב? עד עכשיו מנעתי עם זה בלי לשאול..

זה נכון בכל תחום- יהיו רבנים שמתירים ויהיו שלא. 

למשל, 

יש רבנים שמתירים דיאפרגמה ויש שלא

יש רבנים שמתירים חלב עכו"ם ויש שלא

יש אינספור דוגמאות. 

 

כמעט אין דבר בעולם שיש עליו הסכמה מלאה - אז תמיד יש מי שיתיר ומי שלא.

 

אם מחפשים דרך להתיר - כמעט תמיד יש על מי לסמוך

אם מחפשים דרך להחמיר - כמעט תמיד יש על מי לסמוך

 

לכן אנו הולכים על פי רב אחד, קבוע (אפשר בכל תחום רב אחר, אבל בכל תחום - נצמדים לרב קבוע), שיש לו שיטה קבועה וברורה. אם מתלבטים, או שנתקלים במצב מסוים בפעם הראשונה - שואלים אותו.

ואז את לא מזגזגת מחומרות לקולות כל הזמן לפי החשק. 

אלא אם כן הנושא הוא עצם השאלה האם למנוע או למנוע

אבל אחרי שיש היתר למנוע לא שמעתי שיש אוסרים קוטלי זרע

לגבי כל אמצעי יש גישות שונות בהלכה, ויש היתרים של לכתחילה ויש היתרים של בדיעבד לפי כל מני גורמים שמצטרפים בכל מקרה לגופו

ולכן אי אפשר לתת היתר כללי לאמצעי מסוים

אלא הולכים לפי הפסיקה של הרב שלפיו הולכים בהכל או לפחות בתחום הזה

לא כל חותמת כשרות מקובלת על כל רב.
אנחנו אישית שאלנו רב מסוים על אלו כשרויות אפשר לסמוך לפי דעתו.

אמצעים חוצצים לבין קוטלי זרע

את בטוחה שגם קוטלי זרע הרב שלכם לא מאשר?

 

 

בס"ד

 

לפי מה שהבנתי הרב לא מאשר.

 

ויש את בעלי שלא מוכן לשמוע על זה בשום פנים

(נראה לי שגם אם הרב היה מאשר , בעלי לא היה מוכן לשמוע על זה. זה ממש מחוץ לתחום בשבילו)

בין רבנים לפי מה שנח לנו (לא מחפשים לכל שאלה את הרב שיתן את התשובה שמצפים לשמוע ) אבל מלכתחילה הרבה רבנים יש להם מומחיות בתחום מסוים - דיני ממונות או נידה למשל זה תחומים מאד שונים

 

אז יש את הרב שאותו אנחנו שואלים בדר"כ בעניני הנהגת הבית

ויש את הרב שאותו שואלים בדר"כ כשזה נוגע לדיני ממונות

ויש את הרב שאותו בדר"כ שואלים בעניני נידה (אלא אם כן יש שאלות יותר מורכבות או שדורשות כתפיים רחבות יותר ואז הולכים לרב מאד גדול - שלא נטריד אותו עם כל שאלה קטנה ביומיום)

 

ואני מציעה לך שתשאלי את הרב את בעצמך ולא דרך בעלך, או לפחות שתלכו אליו ביחד

 

התשובה מאד תלויה בצורה המדויקת של איך בדיוק נשאלת השאלה (זה נכון לכל סוגי השאלות) ואם מלכתחילה בעלך בדעה קדומה על הנושא אז באופן לא מודע זה משפיע על צורת ההתנסחות וכו'

 

 

 

תדברו עם הרב.
הוא מן הסתם מכיר פתרונות הלכתיים ורפואיים שונים, ויוכל להנחות אתכם.
כדאי גם לברר איתו הלכתית את עניין קוטלי הזרע ולדייק לעצמכם (ממה שאני יודעת, כשהאשה שמה ולא האיש זה מותר הלכתית לדעת רוב הפוסקים. בכל מקרה, אחוז המניעה שלהם מאוד מאוד נמוך)

וגם אין הסכמה מלאה בין הרופאים שזה טוב לתינוק (יש כאלה שאומרים שההורמונים עוברים בהנקה ולא טובים לתינוק, יש כאלה שאומרים שלא.)

בס"ד

 

אם נובהרינג כרגע לא רלוונטי, שואלת על מדבקות  - 

למי שניסתה ויודעת - 

האם זה שונה ?

מותר בהנקה?

 

אני מניחה שצריך מרשם, נכון? 

 

ושוב- האם גורם דימום או לא?

 למי שהשתמשה - מה היתרונות שמצאת בו?  מה היו החסרונות?

מה אחוזי המניעה שלזה ?

 

ממליצה לבדוק עם חברה אחרת, עוד שבוע לפחות. מאחלת לך בשורות טובות

או לבנות על הפיטמה

היה סוג של פטריה וגיליתי רק כשזה הגיע למצב של סדקים כואביםםםם כי לא ראיתי סימנים חריגים על הפיטמה. רק כאב.

וככה גיליתי ..

הבדיקה שלילית אז כנראה שלא..

בגיל הזה התינוק יונק יותר, ולכן הגוף מייצר יוצר חלב.
תני לזה יומיים שלוש ומשק החלב יתאזן בעז"ה.
הגודש הזה דומה לגודש אחרי הלידה.
בהצלחה!

אבל לפעמים כשמוציאים שיניים וכואב להם בחניכיים, הם יונקים בצורה קצת שונה וזה מכאיב. אבל את אומרת שכואב לך גם בשאיבה אז זה כנראה משהו אצלך

להוציא אותן
לבדוק עם פנס..ולהוציא
אפשר גם לשים שום בתוך כוסית עם שמן זית ולמרוח על האזור של הטוסיק..
וכמובן יש את שן שוםקטנה (שיש כאלה שאומרים לקלף בעדינות ולשים כמו נר. עם משחה או ווזלין..אני הייתי מנסה קודם את הדברים האחרים.)
. בהצלחה!

מכניסים אותו עד הסוף?

שמן שום- זה שמן שהיו בו שיני שום ואז הוא מקבל את הריח שלהן אבח לא כלכך את החריפות ולכן פחות ׳מפריע׳ לילדים..
.
שן שום קטנה- לפי מה שהבנתי מכניסים ממש כמו נר אקמול...

זה יחסום אותן מלצאת (שזה מה שמכאיב).

אולי שינוי הורמונלי. האמת שבהריון הקודם לא הועיל לי אקמול אז הפעם ברגשתי שחבל לקחת והתמודדתי. אבל אם זה ממש ברמת מגרנה הייתי מתייעצת עם רופא או המרכז הטריטולוגי מה מותר

אקמול לא עזר לי...
כדאי לגשת לרופא כדי לבדוק.