למי יש המלצה לטיטול שלא יתלכלך מצואה?
עדיף עם כיס אחורי
בהתחשב בעובדה שבעיני כל הקורס הזה היה מיותר
אפשר להתעדכן לבד באינטרנט וביוטיוב,לדעתי כמובן
מוריהבדרך כלל הריון ראשון לא יודעים אם הולכים לקראת קיסרי
החרדים ממש אפילו לא מקיימים אותה
עושים קידוש קטן עם דברי מאפה בביכנ"ס בשבת ,אומרים את השם וזהו
זו פשוט מסיבת הודיה.



מיואשת******
פאזאחרונה
בטח שנעים לבקש. הרבה ישמחו במצוה.כלה נאה
שמרית31
פיג'מהוכן יש עיניין הלכתי לחגוג הולדת בת (אומנם לא חובה כמו ברית מבחינת למול את הבן ולא צריך חגיגה אבל בהחלט שיש עיניין הלכתי)
(לגבי עניין הלכתי לחגוג לבת)פיג'מהלפנות לארגון הידברות - עד כמה שזכור לי הם מתווכים בין משפחות שרוצות להתארח לבין משפחות דתיות שרוצות לארח
מצאתי לך את הטלפון שלהם - 03-6166614
אני לא זוכרת איזה,תנסי לבדוק
אחת מכל 130 נשים בקירוב תהרה הריון ראשון מביציות שלה אחרי גיל 43!!!
אחת!!!
כן אז יש כאלו שהצליחו, וכדאי לנסות, וניסיתם כבר 3 שנים!!
הסיכוי יורד מטיפול לטיפול.
אנא פעלי בחכמה פני לטיפול רגשי תעזרי לעצמך לעבד את האבל, יש דברים את יכולה לעשות למען אחרים. וילד מביצית הוא ילד מאוד ביולוגי- הוא גודל אצלך מגיל -9 חודשים כל ההתפתחות הסביבתית שלו זה בבטנך הוא יהיה דומה לך במספיק דברים.
ותחשבי כיוונים נוספים חבל על כל יום
ברור שיש הבדל ובגלל זה פרטתי.עזות דקדושהיש קרם נגד סימני מתיחה, של חברה בשם "תפוח" או משהו דומה. די אהבתי, והשתדלתי למרוח.
בפועל, הגנטיקה גם כן משפיעה מאוד (אם לאמא שלך היו/יש סימני מתיחה מההיריונות).
בהצלחה!
שמשפרות את האלסטיות של העור
לא יודעת מה יש פה אבל מניחה שיש בסופר פארם
אני לא כזה מקפידה לשים וכבר יש לי בטן די גדולה ובלי סימנים בכלל בינתיים ב"ה
ולגבי התפקודי כבד- אשמח לדעת יותר, מה זה יכול להיות?
תודה רבה לעונות על העזרה!![]()
קרם גוף הכי פשוט לא היו לי סימני מתיחה
מוזר,גם ני לא האמנתי
ואצלי זה הטשטש עם הזמן כמעט ולא רואים אותם

מק"רהיום אין מצב שאני שותה כוס מים בלי לשתף אותה 
ולא לוותר על הבקבוק!! נסי לתת לו מים חמימים או תה ללא קפאין, לפעמים מעדיפים את הטעם הזה
ותירדם בהנקה.
אם את יכולה אז גם מגע עור בעור של פלג גוף עליון שלכן. תשנו צמוד.
בעז"ה יש סיכוי טוב שהיא תחזור לינוק.
שיכולות להזכיר הריון כמה זמן את לוקחת אותן?
בכל מקרה הכי טוב לעשות בדיקה
בתי 123את בסדר גמור
גם אני לא יודעת לטפל בתינוק- אף פעם לא טיפלתי, גם לא שמרתי על האחיינים כשהיו קטנים או החלפתי חיתולים ודי בטוחה שאגעל מזה- זה טבעי
זה לא אומר שלא אטפל, זה אומר שאצטרך ללמוד
אותו דבר בעלי
וגם אני פחדתי כשהחזקתי תינוק קטן- להפך לדעתי זה מראה על איכפתיות ודאגה ליצור קטן ועדין מאוד.
אני אומרת לך שאת בסדר גמור ואין לך מה להרגיש פחיתות ואפילו לא בזה שמנסה להיקלט


כל מילה פנינהמק"ר

בס"ד
אני חושבת שזה עגלה יחסית חדשה, אז מפחדים לקחת סיכון. מישהי מכירה? יודעת להמליץ/לא להמליץ?
ואם יש הבדלים משמעותיים בינה לבין מאמס אנד פאפס סולה 2?
תודה
העגלה בין הקלות שקיימות, נמוכה יחסית (יתרון או חיסרון- תלוי בך..), אמבטיה מרווחת, סל ענק מתחת,קיפול קל ודי קטן. מגיעה עם הרבה דברים שבעגלות אחרות צריך לקנות בנפרד (מגש לטיולון, תיק עגלה ואולי עוד דברים),
אני ממש מרוצה
רציתי לשתף בסיפור לידת הממתק האחרונה שהיתה לי
שבוע 38+ יום שישי הזמנו את אחותי שתהיה אצלנו שבת על כל מקרה שלא יבוא (שבסוף הגיע
)
שבת נכנסת ..הוזמנו ערב שבת לדודה של בעלי...הולכים ברגל...מרגישה בדרך לא נוח כל כך, אוכלים סעודת שבת וחוזרים...
בדרך יורד גשם זלעפות אני אומרת לבעלי אתם רצים תלכו לאט..בגללכם אני עוד אלד השבת.
מגיעים הביתה, מתארגנים ועולים לישון.
7 בבוקר אני מתעוררת מציר, לא מעירה את בעלי מעדיפה לעקוב אחרי הצירים לראות שהם אכן עולים ויורדים (סבלתי מצירים במהלך חודשיים)
מאוד חששתי כיון שהלידות שלי הם מהירות מאוד (לידה קודמת ילדתי בזירוז והרופאה אמרה שהיה מהיר מאוד יחסית ללידות בזירוז ולכן פעם הבאה אני חייבת להגיע מיד כשמתחילים הצירים)
שעה 8 אני רואה שזה אכן עולה ויורד,אבל במרחקים מאוד גדולים וצירים חלשים, מעירה את בעלי אומרת לו שילך לבית הכנסת ונראה איך מתקדם.
השעה 10 הצירים קצת מתחזקים כל 5 דק' ציר מעירה את אחותי ובנתיים מכניסה לתיק דברים אחרונים ובעלי מגיע מבית הכנסת..
יוצאים.
נוסעים עם גוי של שבת עד להדסה בדרך (נסיעה של 25 דק' ) אין צירים בכלל,
מגיעים לבית חולים אין צירים, אני אומרת לבעלי אין מצב אני עד 12 יולדת, אין סיכוי שחיללתי שבת סתם, אין סיכוי, הוא מנסה להרגיע אותי ואומר זה לא סתם, אך לא הייתי רגועה , אכלנו סעודת שבת ואני ממש מתפללת בורא עולם תחזיר לי את הצירים אני חייבת ללדת עכשיו שלא יהיה חילול שבת.
ו....פתאום הם חזרו בעוצמה...שמחתי למרות הכאב העוצמתי שהיה ,ירדנו למטה הרופאה בודקת פתיחה 3 וצירים לא משמעותיים, היא אומרת כנראה תשתחררו, אך מכיון שהיתה שבת אמרה תלכו לסיבוב עד השעה 3 ותחזרו נראה מה המצב,
יצאנו בשעה 1:10 והתחלנו להסתובב, הצירים לפתע נהיו ממש סדירים ועוצמתיים, אמרתי לבעלי בשעה 1:40 אין מצב אני ממש בלידה חייבים לחזור, ועברה רק חצי שעה, ירדנו במדרגות כשלפתע אני מרגישה לחץ חזק של הראש, אמרתי לבעלי אני יולדת מה עושים (לידה 3 וכבר מכירה את ההרגשה של הלחץ), הוא נלחץ, ואמר לי רוצי רוצי ...עצרתי לרגע נשמתי ופשוט טסתי לחדרי לידה,
תכננתי בלידה הזו לקחת אפידורל לא היה לי כוח לסבול אבל אנחנו רק מתכננים...(2 לידות קודמות אחת רגילה אחת זירוז לא לקחתי)
אמרתי לאחות שקיבלה אותנו אני יולדת מהר, והיא באדישות אומרת בואי נבדוק, בודקת פתאום הופיע ציר חזקקק היא צועקת אני מרגישה את הראש מהר לחדר לידה,
הכניסו לחדר לידה ואני בצעקות "אני לוחצת זהו"..בקושי הצלחתי לעבור מיטה, 2 לחיצות והנסיכה יצאה לאויר העולם בשעה 1:52.
ואני כל דקה שואל את המיילדות תסתכלו עליה, היא נורמלית? אין לה עיניים מוזרות? ושוב שואלת
שכחתי לציין שראו בלב העובר שבוע 16 נקודה אקוגנית...וישתבח שמו נולדה תינוקת רגילה בריאה ושלימה.
ואווו, איזה הקלה ב"ה, חצי שעה מתחילת הצירים החזקים ועד המלאכית שהגיחה לעולם.
השליה יצאה שלימה אך נותרו קרומים...ב"ה הוציאו צ'ק צ'ק בלי להכניס יד רק בעזרת מוט..ב"ה
סיפור של נס , פשוט נס, לידה זה לא אירוע פשוט בכלל, להודות לבורא עולם בכל רגע ורגע.
היום הנסיכה בת חודשיים וחצי...אחות לעוד נסיך ונסיכה.
הודו לה'..כי לעולם חסדו.
אין עוד מלבדו!!
הריוניסטית