פורום הריון ולידה (עמוד 3436)

ייתכן שכבר לאחר 9-7 ימים מרגע ההפרייה אפשר יהיה לאתר את החלבון HCG בדם, אבל עדיף להמתין עם הבדיקה מספר ימים לאחר התאריך המיועד של הווסת שלמעשה לא התרחשה.

אם הבדיקה מתבצעת מוקדם מדי, תוצאת הבדיקה עלולה להיות שגויה (למשל, תשובה שלילית במצב שבו קיים הריון). אם נמתין מספיק, לא יהיה צורך להיבדק פעמים נוספות וגם נחסוך את עוגמת הנפש במקרה שמדובר בהריון כימי.

תוצאה שלילית של בדיקת בטא, שבוצעה שבועיים לאחר התאריך המחושב של הווסת האחרונה (שלא התרחשה), מצביעה על כך שאין הריון.

בעצם יש לך חודשים עד הלידה שאת לא מחויבת לכלום

מצד שני יש מחויבות שם את צריכה לעשות מתישהו והחוסר מעש גורם לך להרגיש בזבוז?
או שאובייקטיבית את לא מסוגלת לשבת לעשות?

בכיף מקרה.
אני בהריון הקודם הייתי שלושה חודשים בבית גם בגלל אילוצים...
ואדי למלא את הזמן שלי בדברים
עבודות לתואר שני
סריגה
שיעורי תורה
קניות באינטרנט.
אלבומים דיגיטליים
ספורט מותאם להריון העיקר לא להשתעמם כי הרגשתי שאני מפתחת דיכאון...

בעיני זה מאוד חשוב... להרגיש פרודוקטיבית...

נכון. את מגדלת ילד בתוכך שזה בפני עצמו וואו...
אבל אם את בבית ואסור לך לצאת או לעבוד מכל סיבה שהיא יש עדיין דברים שמותר...

המון תודה על ההתייחסות קודם כל.
חשבתי שאנצל את הזמן (חודשיים-קצת פחות) כדי להתקדם במחקר שלי, אבל קשה לי להתרכז. מרגישה שהראש שלי לא כל כך שם.

אני כל כך רוצה, וכל יום אכולת רגשות אשם שאני לא מתקדמת ומאחר וזה תואר שלישי קשה לי עם התחושה הזו. מרגישה כמו בזבוז. (על אף שכולם אומרים לי שזה טבעי בשליש האחרון)

גם קשה פיסית לשבת ליד המחשב הרבה זמן בהריון מתקדם.
ממליצה לך בכל זאת לנסות. אפילו זמן קצר כל יום.
אחרי הלידה יהיה לך הרבה יותר קשה...

מאוד בינה אותך,אני לא מצליחה להתרכז בכלום,בטח לא בסגנון עבודה כמו שלך

ביומיום אני מאוד בפוקוס,לא יודעת מה להגיד לך

נכון שיש לך חודשיים עד הלידה וזה המון.
נכון שאפשר לעשות המון דברים עם הזמן הזה.
גם אביך ובעלך צודקים.

רק נקודה אחת חשוב לדייק כדי לעשות בחירות מושכלות:
זה לא "רק" הגוף שלך שמגדל את ההריון, זה גם הראש.
לחלוטין.
המוח הוא הכרטיס חכם לכל המכונה הזאת,
ומחקרים הוכיחו שלקראת סוף ההריון חלקים שלמים במוח מתפנים להריון.

ככה שזה גופני לחלוטין בחוסר יכולת שלך להתרכז.

אז מה עושים?
זה כבר עניין של בחירה אישית ואופי.
אבל קודם, תני מקום ראוי ל" מגבלה" המוחית/ שכלית/ חוסר ריכוז, איך שתקראי לזה...
כמו שהבטן הגדולה היא מגבלה נוכחת ואי אפשר להגיד זה רק דמיון,
ככה גם מבחינת הריכוז.

תחשבי שמישהי תכריח את עצמה ללמוד 3 שעות רצוף בלי לקום מהכסא גם לא לשירותים, בטענה שהקימה לשירותים היא רק פסיכולוגית, מה הסיכוי שלה להתקדם?

אז איך בכל זאת מתמודדים עם זה?
יש כל מיני אפשרויות, לצאת ללמוד בספריה/ לשבת עם חברה (גם אם כל אחת עוסקת בנושא שלה)
כדאי לחלק את המשימה למשימות קטנות זה עוזר למקד.
להכין רשימת הספקים.
להחליט על יום אחד בשבוע של סידורים שבו צריך להספיק הכל כדי שלא יתפזר על כל השבוע והשבוע יברח...
לי עזר נגיד שבעלי "לא דיבר" איתי גם לא בהודעות עד שהספקתי משהו מסויים שהגדרתי מראש כהספק לאותו יום...

עזר לי גם לתת מנוחות מוגדרות לגוף, ככה לא הייתי צריכה להילחם בעייפות.
בכללי אצלי שמתי לב שהשעות הטובות שלי הן בבוקר עד ארוחת צהריים.
אז אחר"צ עשיתי יותר דברים טכניים שפחות דורשים ריכוז (כמו עיצוב, התעסקות בירוקרטית וכו')
אפשר גם לדבר לעצמך בקול
לתת נקודות לעצמך ביחס לקצב ההתקדמות

המוח שלנו עובד אחרת עם דברים שאנחנו לא מחוייבים להם כמו עבודה או מבחן עם תאריך, אבל אם המחקר היה עבודה שלך ולא לעשות אותו היה כמו לקחת חושה ללא תשלום אני מאמינה שהייתה אפשרות לשבת לעשות אותו..
רק שהמוח יודע שלא ומתחשק לעשות המון דברים אחרים...
אולי אם תנסי לעשות מזה באמת סוג של עבודה - להחליט שמשעה זו עד שעה זו את יוצאת לספריה עם החומר שאת צריכה ויושבת על זה בימים מסויימים בשבוע ושזו באמת תהייה חובה שלך..
כנ"ל לגבי ספורט - לקבוע בדיוק איפה (חוג אם מתאפשר או הליכה או משהו)
וככה לסדרלוז מנוצל, כי באמת לדעתי פשוט חבל על החודשיים האלה - גם בשביל ההרגשה שלך וגם כי אחהכ החיים כ"כ עמוסים וחבל..

נשים רוצות ילד, ההיריון הוא קללה שמגיעה עיסקת חבילה איתו מאז חטא אדם הראשון.
אני בטוחה שאם היה אפשר לוותר על ההיריון ולדלג מיד לשלב הלידה - הרבה נשים היו עפות על זה.

את כל הקשיים ה' נתן, זה לא מצטמצם רק להיריון ולידה. לא להתלונן זו מדרגה מאד גבוהה, רובנו לא שם. גם את הקשיים בעבודה שלך ה' נתן, אז למה מותר לך להתלונן? הרי את בחרת לעבוד שם בשביל להתפרנס, לא?
אז זהו, שגם עבודה היא קללה שנגזרה עלינו מאז חטא אדם הראשון. לו יכולנו להתפרנס בלי לעבוד זה היה נהדר.

אבל רק מעירה: הפורום הזה נועד לנשים הרות, ולכן טבעי שיפרקו בו גם על הקשיים של היריון.

בפורום של כאלה שמצפות להיריון, או בפורום שיש בו גם נשים בהיריון וגם כאלה שעדיין מחכות להיריון - זו תהיה באמת חוסר רגישות להתלונן על ההיריון.

אבל כן, היריון זה לא דבר קל, כמה שרוצים בו ושמחים בו, וזה טוב שיש את הבמה הזו שבה אפשר לפרוק על הקשיים.

אבל האמת היא - שגם לנשים עם קשיי פוריות שחיכו הרבה זמן להריון קשה בהריון עצמו, אפילו אם הוא שגרתי ולא עם בעיות מיוחדות. לפעמים הן לא מעזות להתלונן, וחבל. זה שמשהו יקר מאוד ולא מובן מאליו לא מבטל את הקושי, אולי רק מעמיד אותו בפרופורציות בשכל. זה לא נותן כוחות כשאת גמורה מעייפות פיזית, זה לא מעלים באורח פלא ארבע הקאות ביום או סימפוליוזיס. ואני אומרת את זה בתור מישהי שלמרות שבסיעתא דשמיא גדולה לא נזקקה לטיפולי פוריות כדי להיכנס להריון - יודעת היטב היטב כמה כל הריון ולידה תקינים לא מתחילים להיות מובנים מאליהם.

ואפילו נמצאת במקום דומה אני חושבת לשלך. אבל לא מסכימה בכלל.
לכל קושי יש מקום. זה שיש קשיים יותר גדולים, לא אומר שאסור לנו להתעצב על דברים קטנים.
אפילו אני אומרת על עצמי, אולי מי שתשמע את התלונות שלי, תגיד שקשה לה לשמוע אותי כי יש לי ב"ה 2 ילדים. והיא היתה חולמת על זה. ולאישה שאין לה ילדים יבואו הרווקות ויגידו שקשה להן לשמוע אותה כי יש לה בעל? ולרווקה יבואו הנכים ויגידו שקשה להם כי יש לה 2 רגליים? וכן הלאה..
לכל קושי יש מקום. והמקום לפרוק את קושי ההריון והלידה הוא בפורום הזה.
טיפ חשוב (באמת!) אני לוקחת את זה בחשבון, ואם אני בזמן קשה, שקשה לי לשמוע על קשיים כאלו, טזה קורה לי לפעמים.. אני פשוט לא קוראת בפורום עד שעובר לי .
(אגב, אני לא בטוחה שבע"ה, כשאני אהיה בהריון, אני לא אתלונן.. מראש אני אומרת שכנראה שכן)..
הרבה כוח ובשורות טובות בקרוב!

ומידי פעם כשהתלוננתי לה על הבעל/ההריון/הילדים וכו', הייתי מוסיפה מין התנצלות שאני יודעת שאלו צרות של עשירים. והיא תמיד אמרה לי: צרות של עשירים הן גם צרות. וזה נכון. אנחנו לא יכולים לחשוב כל הזמן על קשיים של אחרים כדי לשכוח את שלנו כי הם קטנים יותר.

אני גם מצפה להריון, ולפעמים כשקוראת כאן תלונות על בחילות עוברת לי מחשבה של הלוואי עליי, העיקר שהייתי יודעת שאני בהריון. (חס וחלילה.. שיהיה הריון קל לכולנו).

אבל זה המקום שלהן, וזה שלך. זה כמו שבחורה שעושה בגרויות תגיד לילד בכיתה א' למה הוא מתלונן שקשה לו לפתור 1+1.

בקרוב ממש!!!
ושיהיה לך גם קל לגדל אותו.

אבל כל אחת במקומה יש לה קשיים. וזכותה של כל אחת להתלונן על מה שקשה לה.
זה שלמישהי אחרת יש קשיים מטורפים אומר שאסור לי להגיד שקשה לי?
אני אקצין- זה שיש באפריקה ילדים שמתים מרעב אומר שאסור לי להתלונן כשקשה לי לסגור את החודש, כי להם יותר קשה?
נקודה למחשבה...

הייתי שם וחיכיתי כמה שנים
אבל אני רוצה לומר לך שלכל שלב יש את הקשיים שלו ואין מקום כל כך לדעתי לבקש התחשבות בפורום שמיועד להריון , כי מן הסתם ידברו על הריון
את יודעת כשהייתי בטיפולים לא יכולתי לשתף בפורום פוריות כי שם היו אנשים בלי ילדים בכלל ומאד כאב להם לקרוא שקשה לי, איך אני יכולה לומר שקשה לי ואני בוכה בלילות שיהיה לי עוד ילד כשלהם אין אפילו אחד?
לכן מצאתי פורום של הורים בטיפולים
מה שאני מנסה לומר שתמיד יש מישהו שירגחש שקשה לו יותר או שהתלונות דורכות לו על פצעים ולכן לכל נושא יש פורום מתאים להעלות אותו בו . כאן זה המקום הבטוח של נשים בהריון לקטר על הקושי, ובאמת כשהייתי בטיפולים לא נכנסתי לכאן כי זה כאב לי מדי.
מאחלת לך הרבה אודר ושה׳ ישלח לך הריון קל במהרה ותבואי לקטר מלא ונחבק אותך חזק.
חיבוקים וחיזוקים ממני, שהיתה במצבך כמה שנים...

הייתי בוכה מתסכול, כאב, קושי, או מתלוננת על תופעות לוואי וכו', ותוך כדי כך כועסת על עצמי שזה כפיות טובה.
ומה את מתלוננת, איזה ניסים ה' עשה ועושה לך ואיזה נס שנקלטת להריון כ"כ בקלות וכו'.
ואז דיברתי על זה עם רב והוא אמר לי שהריון זה באמת מביא קושי מאוד גדול, וכל עוד אני זוכרת להודות, (גם על הקושי) אז זה בסדר, אף אחד לא הבטיח לי שיהיה לי קל בהריון וברוך ה' שהקושי הזה הוא על דברים טובים.
 

(אבל באמת שאני משתדלת מה פחו להתלונן כי עדיין מרגישה שזה כפיות טובה.)

כמי שציפתה וסבלה שנים, הגעתי למירפאה בהריון עם התקף מיגרנה קשה ולחץ דם גבוה. כשנכנסנו, התפרקתי מכאב. דווקא אצל הרופאה שלי הרשיתי לעצמי כי היא כביכול יודעת מה עבר עלי עד שהגעתי לרגע המיוחל הזה.
תשובתה היתה: רצית הריון נכון? זה הריון!!! ואז היא פנתה לבעלי ואמרה: כשהיא מתלוננת, במקום לבוא אלי, תיקח אותה לסיבוב. תפנק אותה.
יצאתי משם מיד. פגועה עד עמקי נשמתי. עזבתי אותה באותו רגע.
ולמה? כי לכל כאב יש את המקום שלו. ולכל תלונה יש את הזמן והמימד שלה.
ואני אומרת את זה גם לעצמי.
השבוע בעלי הגיע וסיפר שחמתי מצוברחת כי הבת שלה לא ניקלטת. אמא לחמישה!!!!! אמרתי לו שהיא כפוית טובה לקב"ה. אבל עכשיו, אחרי שקראתי אותך והגבתי לך זה חידד לי כמה לכל אחד יש את הכאב שלו ואת המקום שצריך לתת לו לכאב שלו. ומה שנראה לנו שאצל השני זו מתנה עצומה, אותו לא מנחם להשוות את עצמו אלינו המצפים...
רציתי לחזק אותך... יצאתי בעיקר מחוזקת לעצמי.

צריך ונכון לקבל פורפורציות ממקרים אחרים. אבל בסוף, כל אחד ומסלולו הוא..

ותבואי לבשר לנו בשמחה!

 

ולכל המתלוננות היקרות, 

 

כמתלוננת סידרתית, ולאו דווקא בנושא של הריון, עזרה לי ועדיין עוזרת לי מאוד החוברת של הרב שלום ארוש שנקראת : "תפסיק להתבכיין". הוא מסביר שם במילים פשוטות ביותר את הפסיכולוגיה של ההתבכיינות, מה גורם לנו להתבכיין, מה ההשלכות של ההתבכיינות, מה יכול לעזור לנו להפסיק להתבכיין או לפחות להוריד את המינון.. ועוד..

 

בתור מישהי שלצערי אוהבת מאוד להתלונן.. חייבת להגיד שהחוברת הזו עוזרת לי להוריד משמעותית את תדירות הקיטורים...

ממליצה בחום..

יש הרגשות לא טובות, יש קושי פיסי

וב"ה עדין מודות על החיים שמתפתחים בנו

זה לא סותר

כואב לרצות משהו מאוד ושהוא מתעכב- וזה עוד קושי בפני עצמו

גם לי לקח יותר מ 10 שנים למצוא את הזוגיות שכל כך ייחלתי לה. ואולי בסוף לא יהיה לי עוד הריון, אני לא צעירה...

מה יכולה לומר, ילדים זה מה'

הכל לטובה, בינתיים את משתנה וכשזה יבוא כבר פחות תסתכלי על העבר הכואב ותשמחי ותודי על מה שיש לך

הייתי מציעה כבר עכשיו להודות על היש

תאמיני וזה יבוא ובע"ה כשתהי בהריון גם את תרגישי לא טוב אולי ותרגישי את הקושי הפיסי ותתלונני מן הסתם.

זה לא אומר לרגע שלא מעריכים ושמחים על ההריון אבל זו בהחלט תקופה קשה 

אבל אף אחת לא תגיד (ובטוח שגם את לא) איזה כיף לי אני מקיאה, או איזה כיף כואב לי בבטן ואני לא מוצאת אף תנוחה נוחה כדי לשבת ולראות סרט עם בעלי

 

הריון יכול להשבית אישה, בית, זוגיות ומשפחה. וזה קשה ממש!!
הריון יכול לגרום לסכנות חיים ובעיות רפואיות לא פשוטות.
גם הריון תקין מצריך המון נסיעות ובדיקות רפואיות.
הריון לוקח מהגוף המון המון כוחות פיזיים ונפשיים ונותן הצפה של הורמונים שמשבשים אותנו.

יכולה להעיד שבהריון יקר אחרי אובדן כואב, תחילת ההריון היתה קשה כ"כ שלקום מהספה לשירותים הסמוכים נראה לי כמו משימה בלתי אפשרית, ואפילו לשבת על הספה לא היה בכוחותי. הגוף שלי לא סחב אותי. הכוחות אזלו לחלוטין. הייתי תשושה ממש!! אז כן, זה קשה. וקשה לא להתלונן שאת מאבדת שליטה על החיים שלך בדברים הכי בסיסיים. שאת רואה את הבית שלך מאבד שליטה, כי הילדים צריכים את שלהם, והכל נופל על הבעל, וזמן זוגי בכלל אין מה לדבר...
אז ב"ה אלף פעמים מודה על ההריון הזה, אבל כן, קשה מאוד לפעמים. וקשה רק להגיד תודה על הקשיים, אנחנו רובנו לא במדרגה כזאת של "מברך על הרעה כשם שמברך על הטובה".

מאמר מאוד יסודי על כל אמצעי המניעה, לרבות תשובות לשאלותיך.

אמצעי מניעה | דרך נשים

אבל דווקא לגבי ההבדל בין קוטלי הזרע יש פחות מידע..

שכל הקוטלים למיניהם הם לא מאה אחוז ואפילו לא מתקרבים לזה... סביבות 70%...

אבל לא רוצה התקנים למיניהם או גלולות כרגע...

אותה יעילות, אותו חומר אותה בריאות
מייצר פחות הפרשות מפרמטקס.
לפעמים הגוף מגיב שונה
לפעמים צריבה או תחושת חוסר נעימות עם זה לא יהיו עם השני ולהפך ( קחי בחשבון שזה משתנה)
עולה 65-99 לחבילה של 6 יחידות
יותר נגיש- ניתן לקנות ביותר מקומות

VCF מחזיק עד 3 שעות לעומת פרמטקס שמחזיק שעה, ופרמטקס לפעמים יוצא מהגוף אם לא מחכים מספיק זמן בשכיבה

לילה שלו או לילה שלך? מה הטווח שעות?
הבת שלי עד גיל חצי שנה ישנה לילה שלם, ומאז עד לפני חודש בערך (סה"כ חצי שנה בערך) קמה לפחות פעמיים בלילה שלי (11-7). מחיפוש פה בפורום היה נשמע לי שזה קורה להרבה... ההמלצות היו לתגבר אוכל מוצק במהלך היום.

זה אומר שהוא הולך לישון בערך ב20:00

קם ב23:00 לאכול ואז שוב בסביבות 3:00-4:00 וחוזר לישון עד 7:00 בערך

אם את רוצה לשנות את זה זה אפשרי, אבל מבחינת נורמה- הוא בסדר גמור.

זה כבר גיל של מוצקים..

במהלך היום יש לו פעמיים ארוחות של מוצקים. פירות וירקות. צריך יותר מזה בגיל הזה?

בגיל כזה או אולי קצת אחרי הוא התחיל להתעורר בלילה, כשבד"כ היה ישן לילות שלמים. ואז התחלתי לתת לו ארוחות ערב (בנוסף להנקה שלפני השינה)
אפשר דייסת קוואקר.
כדאי גם להקדים קצת את שעת השינה לסביבות 18:30-19:00. אצלנו זה שיפר את איכות השינה פלאים.

אישית פחות אוהבת דייסה אבל ארוחת ערב קלילה כבר לא זוכרת מה אפשר לאכול בגיל הזה

ואחות טיפת חלב יעצה לי להוסיף למטרנה שלפני השינה דייסה כלשהי, התחלתי לעשות את זה, ומאז ב"ה - כבר שבועיים שהיא ישנה יותר שעות בלילה בלי להתעורר כל הזמן, כי הדייסה מחזיקה יותר זמן בבטן ואז הם פחות רעבים בלילה. אחרי הדייסה היא גם פולטת פחות מאשר מטרנה לבד.

 

ממש ממליצה לך בחום לנסות. אני נותנת לכמות של 180 מ"ל מטרנה = 2 כפיות מדידה של המטרנה מלאות (מחוקות) בדייסת דגנים או סולת, זה קצת מסמיך את המטרנה, אז יש צורך בפיטמה רב שלבית.

תודה רבה! נראה לי ננסה באמת להוסיף דייסה

איפה אני קונה דייסה כזו?

עולה בסביבות 10 ש"ח לחבילה של 200 גרם דייסה. תלוי של איזה חברה.

יש של חברת מטרנה למשל שאת זה יש בכל סופר, יש של חברת life שמוכרים בסופר פארם, ויש של עוד כמה חברות.

ואיזה סוג של דייסה - בגיל הזה את יכולה לתת לה דגנים מעורבים, קורנפלור, סולת, כוסמת, דגנים מעורבים עם קינואה, סולת בננה וניל, ויש עוד סוגים..

עד גיל שנה לפחות רוב התינוקות אוכלים בלילה.
בטח כשאת אומרת שזה כל 3-5 שעות.

אם את רוצה את יכולה להשאיר את זה ככה, ואם את רוצה את יכולה לשנות.
ממליצה לקרוא באינטרנט על שיטת "לילה טוב".

על בעיות שינה אצל תינוקות וחרדת נטישה

 

אצלי אני מרגישה שזה קשור

אצלנו זה עבד

בנוסף ניתן להוסיף דיסה כדי "שתחזיק" את הבטן

בגיל הזה עוד אוכלים כל 3 שעות.
גם כשאני מערבבת דייסה.

לא מאמינה בלהכריח אותם לישון. זה צורך, רגשי או פיזי, מה זה משנה
וזה עובר לבד.

תעשי שוב משטח וגינלי ותראי אם יש פטריה. לפעמים סבב אחד של טיפול לא ממגר את הפטריה עד הסוף

 

חוץ מה אין לך תופעות אחרות - גרד/ריח רע?

 

ואם זו פטריה חוזרת, כדאי לשקול טיפול מקביל לבעל (שלא תדביקו אחד את השני כל הזמן), וכמובן להפחית סוכרים ולקחת פרוביטיקה- עוזר למניעה ולפעמים גם לטיפול

ההריון מעלה את הסיכוי לםטריה.
גם אני סןבלת מזה בהריונות...סיוט מהלך

כבר לא זוכרת לפרטי פרטים..

זה היה לפני 11 שנה.. עד אז סבלתי מזה כרונית.. כל הזמן.. כל הטיפול הקונבציונלי שקיים דרך הפה והנרתיק לקחתי.. הכל..

וכשהרופאים אמרו לי שאין להם מה להציע לי יותר.. פניתי לרפואה הטבעית ונושעתי..

בגדול זה היה להוריד לחלוטין סוכר,קמח לבן, תפוח אדמה.. לא זוכרת את ההמשך אך ניתן לברר אצל אנשים שמבינים.. מאז, לא חזר לי.. התמדתי בזה במשך מספר חודשים ונושעתי..

בהצלחה.

האמת שאני גם ככה לא אוכלת קמח לבן, סוכר בכלל לא וגם תפו''א לא, אבל אנסה לבדוק, תודה!

אני עוד סןבלת...
חיה על נרות ומשחה:/
אולי אנסה את השום ששמחה הציעה..

במקרה.
בגלל סיבה אחרת בכלל התחלתי לאכול שום: שן שום טריה כל יום. לחתוך או לקצוץ ולהוסיף לסלט או סנדביץ.
לפני שאכלתי שום סבלתי מאוד מפטריה בנרתיק ברמה מאוד מציקה, ושטיפות חומץ לא עזרו. חוץ מזה היו לי גם פטריות בפטמות ובכף רגל.
אחרי שהתחלתי עם השום (המליצו לי בגלל סיבה אחרת)- תוך יום הרגשתי שיפור מדהים בפטריה בנרתיק, שלאט לאט עברה לגמרי. וגם בפטמות, ואפילו בכף רגל.
בקיצור- אני ממליצה
אבל לא יודעת אם יש הגבלה על זה בהריון

גם אצלי זה חזר על עצמו.
הרופא הסביר לי שכנראה אני מדי שוטפת את האזור בזמן המקלחת. והבהיר לי שזו טעות חמורה כי נמצאים שם הרבה חיידקים טובים ששומרים על האיזון במקום. כך שלדעתו צריך לבצע שטיפה חיצונית ולמעט בשטיפות פנימיות מדי.
טיפ נוסף הוא שטיפה עם יוגורט. עוזר מאד. היום כבר ישנם תכשירים ייעודיים מהסוג הזה.
רק בריאות

ידוע..

גם הבת שלי סבלה מזה לא מזמן.
מלבד ההידרואגיסטן שילבו אנוטיול ולסרוגין אורה
וכמובן המון שטיפות ולהשאיר פתוח לכמה דקות לאיורור.
כמה ימים וזה חולל פלאים

לא זןכרת את שמה.
וגם לפני כשבועיים היינו עם משחות אחרות,
וזה לא עובר.
אני כבר ממש מתוסכלת.

צריך להקפיד להחליף מיד
חוץ מהמשחה השיפולית ממליצה על משחת פסטה הרגילה היא דביקה וחוסמת את המגע של היציאות עם העור
איזה טיטול את משתמשת? ממליצה על פמפרס מאז שעברתי להשתמש בהן כמעט לא היה מצב של תפרחת חיתולים
חוץ מזה הייתי בודקת עם רופא אם זה תקין ככ הרבה יציאות

ובאמת מטריד אותי עניין היציאות הרבות כ"כ.
אשאל את הרופאה.
ואולי באמת אנסה לעבור ליברת טיטולים אחרת..

להחליף המון?

לחזור לרופאה
אם יש פצעים פתוחים לפעמים צריך משחה חזקה יותר.
בנוסף את שמה את המשחה שהרופאה נתנה רק פעמיים או שלוש ביום. ממליצה בין ההחלפות האחרות לשים על האזור טלק. זה משאיר את העור יבש ומונע גירויים.
ואחרי שעובר- יש תינוקות עם עור רגיש שמשחות רגילות לטיטול לא עוזרות להם.
אני לתינוקות שלי משתמשת קבוע בטלק ולא במשחה לטיטול. עכשיו אני משתמשת לתינוקת גם במשחה טבעית שעוזרת מאוד.

למרוח את המשחה הטיפולית של הרופא, ולמרוח מעליה משחה רגילה בכמות נדיבה, כדי שהמשחה הטיפולית תרפא והמשחה הרגילה תייצר שכבת הגנה. אצלנו זה היה די יעיל.
אח''כ, כשזה עובר - ממליצה להקפיד בכל החלפה על משחה (אני שמה לפעמים שמן זית, זה אחלה גם).
בכל מקרה, בנתיים, ממליצה בכל החלפה לשטוף במים ולנגב היטב, ולהימנע ממגבונים עדכמה שמצליחים...

לא עזר כלום השארתי אותה  שעות בלי טיטול

משחה אנטיביטית ועל זה את המשחה הרגילה.

לאחר תקופה ארוכה וסיוטית קיבלנו משחת סטרואידים

ולאחר פעמים עבר הכל, כדאי מאוד לברר.

רפואה שלמה

iEase - מכשיר ביופידבק לאימון שרירי רצפת האגן

של פיזיוטרפיסטית של רצפת האגן..
לא נראה לי שמומלץ סתם ככה לכל אישה.

השאלה אבל  אם אפשר לנצל את הסל הריון בשביל זה

עייפות, תחושה של כאבי בטן קצת סחרחורת.. קצת כאבי מחזור

חולשה
ריחות
בחוות

כלומר פטריה.. שממשיכה עד הלידה.

ובערך חודש אחרי בטא, חולשה נוראית רצון לישון ובחילות בוקר בקטנה.

אני למשל. כמוך, בלי השלושה ילדים.. תרגישי טוב!

או שאנחנו מתנהגות בתבונה שאנחנו לא משועבדות לעבודות הבית?

 

אני לא חושבת שאפשר להגיד "וואי איזה עצלנית"... אבל אני רואה על עצמי שכן, יש כאן המרחות מסוימת. ממש לא תמיד ואני חושבת שחשוב מאוד לא להרגיש משועבדת וכל היום לנקות ולסדר ולארגן ולעבוד, בלי להשאיר לעצמנו מרווח נשימה. בכלל, כשיוצאים לעבוד מחוץ לבית - לגיטימי לגמרי שכשחוזרים הביתה יהיה רצון פשוט לנוח, לנשום את הבית ולא להרגיש שחזרת לעוד עבודה מתישה ותובענית. 

צריך רק לשים לב - וזה קשה - לא לגלוש למצב של ויתור גדול מדי, כזה שאנחנו ניזוקות ממנו. כי אחרי הכל גם למנוחה יש את הגבול שאחריו היא כבר "נאכסית" ומרגישים רע עם זה שלא טיפלנו בדברים אחרים.

בקיצור - לאפשר לעצמנו מנוחה והתפנקות, לא להלחץ ולהתייסר מצפונית ממצב הבית, אבל מצד שני גם לא להזניח - כי בסופו של דבר זו הזנחה של עצמנו..

רק על מטבח נקי כל יום לא הייתי ממליצה לותר.

או שאנחנו מתנהגות בתבונה שאנחנו לא משועבדות לעבודות הבית?

 

כדי להנות מהזמן שבו אני רובצת, החלטתי לעשות את זה במודע. בהגדרה ממש. כלומר, הבת שלי יכולה לשאול אמא רוצה לשחק איתי קלפים? ואני עונה לה אמא עכשיו נחה על הספה עם ספר נחמד. את מוזמנת לשחק לידי בשקט.
כשאני מגדירה לעצמי את הבחירה בזמני הישיבה המתמשכת הם הופכים לזמנים של אגירת כוחות ואנרגיה ולא של הלקאה עצמית.
וזה לגמרי יכול לקרות בזמן שהכיור מלא וערימות כביסה מחכות ואין אוכל מבושל. ועדיין, הבית נקי. הילדים מטופחים ומקבלים מענה לצרכים שלהם ואמא רגןעה ונינוחה וחס וחלילה יאכלו היום פיצה...
לי אישית ימים כאלה תורמים מאד. ולו בידיעה שאני לא משועבדת ומחויבת לכלום ושהכל ימשיך להתנהל גם אם בחרתי לרבוץ היום במנוחה.

אני לא חושבת שזה מגיע מעצלות, אלא לשמור כח למה שיותר חשוב ... לי יותר חשוב להיות רגועה בערב ולהשכיב את הילדים בצורה רגועה, ולנוח...אז הבית לא בדיוק כמו שאני רוצה אבל למדתי שיש סדר עדיפויות ...

אנו מסדרים את הבית ביום שלישי בערב, לקראת העוזרת שמגיעה ברביעי.

במשך השבוע בצורה קלילה.

בעלי ואני עובדים משרה מלאה בהייטק,

מרגישה אבל שאני לא עומדת בתפקיד שלי. אולי אני מפונקת שאני מביאה מנקה ולא מסדרת את הבית בעצמי?

לעסוק בדברים אחרים שאנו אוהבים יוצר ולשלם לאחרים כדי שיעשו לנו את. העבודה שאנו שונאים לעשות - זו לא עצלנות לדעתי.

לא סומכת על הנקיון של אף אחת.
אני חיבת להביא עזרה וחוששת. לא יודעת ממה אפילו

את לא עצלנית ,
וגם לך מגיע להתפנק וליצור לעצמך זמן איכות ,
את גם עובדת ואמא ל3 פיצפונים שעדיין לא עצמאים ...זה ממש לא מובן מאליו

אם קשה לך לראות בית מבולגן קחי עוזרת בית ותהני

ל3 מתחת לגיל 3.
אם הבית במצב סביר זה בסדר גמור! ממש לא עצלנות. מגיע לך לחיות וגם להנות מספר, סרט או משהו..
את יכולה להחליט שרבע שעה את מסדרת בערב ומה שלא נכנס- את עוזבת.
לא צריך להשתעבד לבית.. הבית אמור לשרת אותך כדי לחיות.

זה שאת עוד עומדת על הרגליים זה כבר פלא בעיניי. אז את עוד מייסרת את עצמך על בית מסודר אבל לא מתוקתק. תפנקי את עצמך בספר טוב, מה רע? לא באנו לעולם להשתעבד כל הזמן

אינמצב שהולך ביחד
גם אם היית מסדרת את הבית פעם בחודש לא היית עצלנית, קל וחומר כמה פעמים בשבוע...
אם יש לך זמן לספר או סרט- עופי על זה!

אם עובד במשרה של עשר שעות ביום היה אומר לך שהוא לא רוצה לעבוד את שעה ה11, זה עצלנות??
את עובדת קשה ורוצה לנוח אין פה שום עצלנות רק נורמליות בעיני
תקראי ספר ותראי סרט ותהני מהחיים, מלאי את מאגרי הנפש. זה יותר חשוב מהרבה דברים אחרים

אם עובד במשרה של עשר שעות ביום היה אומר לך שהוא לא רוצה לעבוד את שעה ה11, זה עצלנות??
את עובדת קשה ורוצה לנוח אין פה שום עצלנות רק נורמליות בעיני
תקראי ספר ותראי סרט ותהני מהחיים, מלאי את מאגרי הנפש. זה יותר חשוב מהרבה דברים אחרים

אם עובד במשרה של עשר שעות ביום היה אומר לך שהוא לא רוצה לעבוד את שעה ה11, זה עצלנות??
את עובדת קשה ורוצה לנוח אין פה שום עצלנות רק נורמליות בעיני
תקראי ספר ותראי סרט ותהני מהחיים, מלאי את מאגרי הנפש. זה יותר חשוב מהרבה דברים אחרים

כי בית בכלל לא אמור להתבלגן ;)

גם אני ישבת בעצלות על הספה.

ומנסה (כמוך...) להתמודד עם המצפון

בהצלחה לנו!!!

והבית שלך נראה סביר למרות שאת לא מסדרת אותו כל יום -

אין לי אלא להעריץ אותך...

(אצלי, אם לא אסדר את הבית כל יום, הוא ייראה נורא-נורא... ואמנם יש לי מספר ילדים כפול משלך, אבל הם גם גדולים יותר. ובעוונותיי אני לא מצליחה ללמד אותם לסדר בעצמם... אז כנראה שזו ההגדרה של עצלות )

כשאני לא הולכת להתעמלות
או לא קובעת תור לפיזיו רצפת אגן
זה עצלות 🙁

אני מאמינה שאצליח לישון יותר טוב הלילה. כייף לקבל תמיכה ככה תודה רבה!!

זה היה ביוץ מאוחר וגיליתי בסטיק רק שבוע אחרי האיחור ובאמת הזיזו לי את התאריל תלמ.
הביוץ יצא חיובי וזה היה ככה עד שהסטיק הריון זיהה.

כבר כמה נשים רשמו שבדיקת ביוץ הייתה חיובית וזה היה הריון

אוף כנראה זה לא החודש...
ראיתי עכשיו כתם חום עם קצת דם
אבל מעצבן שבדיקת הביוץ חיובית וזה ממש עשה לי תקווה !!!
חודש שעבר עשיתי גם בדיקת ביוץ וזה היה שלילי והפעם לא מעניין מה הסיבה לכך

בכל מקרה הבדיקות ביוץ לא מגלות הריון כנראה שזה סתם מקרי העניין הזה

אולי כך תימנע עגמת נפש..

כבר שכחתי שפעם היו לי מאכלים שאני אוהבת, היום זה בעיקר כלום אחד גדול.

בהמשך היום כבר לא תמיד יש זמן לאכול ישהו נורמלי

שלא עשו לי בחילה...

גלוטן
דברי חלב (זה בגללי)

קטניות
תפוחי אדמה
חריף- למרות שאני אוהבת!
(זה בשבילה...)

אז לא נשארו הרבה אפשרויות. ואני מניקה מלא ואוכלת כל הזמן... באמת מתעסקת סביב האוכל הרבה.

וואי הרגשתי כאילו יש חור באמצע הבטן

זה הכמויות🙈

בעלי אכל 2 פרוסות באותה ארוחה... מביך

ועם אני בשרית על העוגיות קוואקר של מיואשת****

שק תפוזים בכמה ימים בודדים..
(יוצא 5-6 תפוזים ליום 🙈).

אם הקיבה מתרגלת לאכול את הכמויות שאוכלים בהנקה,
מה קורה לה "ביום שאחרי" - כשמסיימים להניק-
ממשיכים לאכול אותן כמויות?!

אני כבר לא זוכרת כמה הייתי אוכלת לפני ההריון אבל הייתי מאד רזה. גם היום אני רזה, אבל לפעמים אני מרגישה כמו בור ללא תחתית.....

אצלי לפחות, הצלחת יורדת בחצי!
לא יאומן!
רק אז אני קולטת כמה אכלתי בהנקה...
ועם כל זה אני מסיימת הנקה שתי קילו פחות ממה שהתחלתי את ההריון...
מה שמעיד שהגוף כנראה לגמרי זקוק לכמויות האלה בהנקה!
כמובן להשתדל שהכמויות יהיו מאוכל בריא, מזין ומגוון....

פתאום את מגלה שאת שבעה אחרי רבע ממה שאכלת בהריון ובהנקה חחח

פעם אחת אכלנו ארוחת בוקר ממש גדולה באיזה מקום, ממש דימה לארוחת בוקר של מלון. אכלתי מלא מכל סוג...
אחרי שסיימנו הלכתי להניק, וכשסיימתי להניק פשוט גוועתי שוב מרעב כאילו לא אכלתי כלום לפני רגע... בעלי היה בהלם

ממליצה לישון על מגבת גדולה ואפילו כמה מגבות מקופלות.
ומעודדת אותך שאצל הרבה נשים כמויות החלב מתאזנות מלידה ללידה.

אבל לפטריה עדיין יש מצע מושלם בשביל להתפתח...
אני ממש מסוייטת מזה
אין לזה שום פתרון?

מקווה שלידה הבאה יהיה טוב יותר..

מחטב דופק את שרירי הבטן. גם אם הוא מנקסט

יש לך ארבעה פיציים! מורידה בפניך את הכובע.
כשהכל יעבור בעזה, תפנקי את עצמך

אחרי שקראתי את רצף הפיצפונים איבדתי ריכוז לקרוא את ההמשך. כי גם בלי כל ההמשך זה נשמע לי קשה מאד. ועוד כשחלקם חולים.
פשוט מעריצה נשים כמוך. שקמות. מתפקדות. מתקתקות ומתזזות בין ילד אחד לשני. ולהוסיף על כל זה בעל חולה נשמע לי כבר כמעעט בלתי אפשרי!!
שרק תגדלי אותם בנחת ותהני מהם בבריאות!

אחר ולא הורמונלי

השאלה אם מיד לעבור למשהו אחר או לחכות קצת שיירגע...?

עדיין היו אבל לא כל הזמן ובעוצמה פחותה מבהתחלה

כנראה שהגוף שלך צריך את זה זה מלא אשלגן ומונע התכווצויות שרירים

את העצירות?
 

אחד זה משפיע אחרת לכן אם זה עושה לך טוב תוכלי

חוץ מזה תאכלי הרבה ירקות 

אצלי לפחות נמחק הכל. מההריון ומהגידול.

באותה סיטואציה...

כמדומני שחל"ת אחרי לידה לא צובר ותק

החופשת לידה

אם את מתפטרת את יכולה לחתום רק לאחר שלושה חודשים...
אז עדיף להתפטר כמה שיותר מוקדם כדי שתוכלי מיד בתום החופשת לידה לחתום.

אם את יכולה לכתוב תאריך יותר מוקדם מה טוב

היום לאישה מותר לקחת 6 חודשים ועל 15 שבועות משלמים לה...
אבל אם הזמן שאת בבית יסגור לך שנה של עבודה שם יתכן ותקבלי פיצויים וכו...
בקיצור תבררי יש כאלה שממליצים להן להודיע כבר יש כאלה שממליצים להן לחכות את ה3 חודשים הנוספים

לקחת דולה אחרת בא בחשבון? פשוט לומר לה שלא ידעתם שכך עלו המחירים ואין באפשרותכם, אולי תוכל ללכת לקראתכם... לשלם רק עבור ההכנה וזהו.

בשורות טובות!!

אם את לא יכולה לממש את סל ההריון לפני ה1.1.19 אז גם ככה אחרי לא תוכלי לממש חלק מהדברים.

הסל לא רק מתקזז בסכום אלא גם יורדים הרבה דברים שנתנו עליהם עד עכשיו החזרים.

 

כך שעל חזיית הנקה בטוח לא תוכלי לקבל החזר,  ועל משאבה כנראה תהיה הנחה כלשהי אבל תצטרכי לקנות דרך בית מרקחת של מכבי ולא בטוח שיהיה להם את הדגם שתירצי.

 

זה אמנם מבאס, אבל אולי יחסוך לך חצי מההתלבטות כי לפי מה שאת אומרת, את גם ככה לא תקבלי החזר על הדברים שרצית.

 

לגביי מה שבעלך אמר על הדולה- לגמריי צודק! היא מכירה אתכם, ויודעת שאתם יודעים על מחיר מסוים שהיא לוקחת.

לדעתי היא היתה צריכה לעדכן אתכם שהסכום עלה. כמובן שזכותה לקחת מחיר יותר גבוה, אבל גם זכותכם לדעת את זה...אין פה עניין של לא נעים כי כבר התחלתם. הייתה אי הבנה ולא תאמתם את העניין הכספי ולכן זה מציב אותך בסימן שאלה.

 

אני חושבת שהייתי אומרת לה שלא ידעתם שזה הסכום ואתם צריכים לחשוב על זה שוב כי זה חורג מהתקציב שלכם. אם היא תרצה, היא תגיד לבד על מחיר נמוך יותר..כי תבין את הסיטואציה.

 

בהצלחה!

אם קונים בבית מרקחת של מכבי יש החזר מכללית פלטינום? יש למישהי ניסיון עם זה?

כדי לקנות בבית מרקחת של קופה מסויימת חייבים להיות חברים באותה קופה.
השבוע הייתי בבית מרקחת של מכבי ונדמה לי שהיה שם שלט שאמר משהו לגבי זה...

בררתי בכללית ואין החזר אם קניתי בבית מרקחת של מכבי כחברת מכבי

לא חושבת שזו בעיה להגיד שזה יקר לכם.
במיוחד שכבר לקחת אותה ל2 לידות קודמות, זה משתלם לה לשמור על לקוחות לטווח ארוך.
תשאלי אם היא תוכל לבוא לקראתכם, ובכמה.
ולפי התשובה שלה תחליטו. אם היא לא תיתן הנחה מספיק משמעותית, זה יפתח לך פתח לקחת מישהי אחרת.

לגיטימי לגמרי לפנות למישהיא אחרת בגלל מחיר.

זה הכסף שלך ולא צריך לך להיות לא נעים.

יש דולות זולות יותר.

לכי עם הלב שלך. זה הכי חשוב!!!

והערכה זהירה שלי- מחירי הלווי ירדו בהדרגה בגלל קיצוץ סל ההחזרים.

לידה קלה וטובה בע"ה.

אני לא אקח מישהי אחרת...

עדיין אני רגילה אליה, וגם לבעלי היה טוב איתה בלידות.

 

היא מכירה אותי, אני מרגישה בידיים הכי טובות והכי שקטה שהיא תהיה איתי.

 

אגיד לה את  הדברים כמו שכתבתן.

אשלח לה הודעת ווצאם ונראה מה תהיה התגובה...

מאמינה שהיא כן תבוא לקראתי, אבל גם אם זה יהיה 200-300 ש"ח הנחה, זה עדיין די יקר....

 

ולא יהיה לי נעים ללחוץ (אני חשבתי שגם אם היא העלתה את המחיר זה יהיה סה"כ 2000- 2200.. השאלה אם לכתוב לה את המחיר מראש או שזה כבר ממש לא יפה?!)

בננו

דבר שני.
הגעתי כבר להכנה. ישבנו שעתיים וחצי ורק אז היא אמרה לי את המחיר...🙄

לא את ממנה

 

הרבה דולות העלו את המחיר בגלל ההחזרים מקופות החולים ועכשיו שזה הולך לרדת ברור שהמחירים ירדו כי הרבה נשים לא יוכלו לשלם את הסכומים הלא הגיוניים האלה

לדעתי דברי איתה שתבוא לקראתכם משמעותית ואם לא חפשי מישהי אחרת, חבל שתתקבעי עליה, יש עוד הרבה טובות

נשמע שבהחלט יש כאן התלבטות רבה בנושא ,

 

ומותר לך בהחלט להתמקח על המחיר, מה גם שהיא עצמאית ויכולה להתגמש , זה לא מוצר בסופר שאי אפשר לבקש הנחה עליו ..

במידה והיא תחליט שלא להתגמש ,

 

אז יש עוד דולות ,

ואם את מאיזור המרכז (י-ם) יש לי דולה מקסימה להמליץ לך , 

פשוט קסם של אישה .

 

אם את מעוניינת תגידי לי ואתן לך נייד שלה.

 

בשורות טובות..

 

וסתם בסוגריים : חבל שאין משהו לעשות נגד הקיצוץ של הסל הריון , משלמים כלכך הרבה על הביטוחים האלה ומקבלים קיצוצים ושינויים לרעתנו ואין פוצה פה !

 

נראה לי שאכן אנסח לה הודעה:

שלום****
ממש היה לי משמעותי וחשוב המפגש שבוע שעבר.
הופתעתי מאוד מהקפיצה המשמעותית במחיר ליווי...

דיברתי על זה עם בעלי וגם הוא היה מאוד מופתע.

ממש נשמח אם תוכלי לעשות לנו הנחה משמעותית
גם כלקוחות חוזרים
וגם בהתחשב בקיצוץ ההחזר מהקופ''ח... ( לא ישאיר הרבה לעוד דברים שנצטרך בע''ה)

תודה

חופר מידי?

להיות יותר לקונית וחדה?

תודה יקרות

ואולי כן מוסיפה משהו בסגנון "כדי שנוכל לעמוד בזה..." או משו כזה
שתבין שאתם מתלבטים אם לבטל אותה בגלל המחיר.

כדי שתבין שיתכן שאת בכלל מתלבטת על עצם העניין.

נגיד תכתבי: 

ממש היה לי חשוב המפגש שבוע שעבר.
אבל הופתעתי מאוד מהקפיצה המשמעותית במחיר ליווי...

דיברתי על זה עם בעלי וגם הוא היה מאוד מופתע.

האמת שזה ממש יקר לנו, לא היה בתכנון להוציא כזה סכום...  נחשוב מה לעשות

 

תשאירי ככה את ההודעה פתוחה ותראי מה היא תענה

במיוחד שהיא מבקשת הנחה משמעותית

עדיף לדעתי כמה שיותר ישירות זה מקל על שני הצדדים

שלום
היה לי חשוב וכו
אנחנו מאד רוצים להמשיך איתך גם ללידה זו כי אנחנו יודעים כמה שאת מקצועית ומיוחדת והיה לנו נהדר בלידות קודמות
עם זאת לאור העליה המשמעותית במחיר יתכן וניאלץ לוותר וזה מאד מעציב אותנו , נשמח מאד אפ יש דרך שתוכלי לבוא לקראת ינו במחיר כדי שנוכל להמשיך אל המסורת המוצלחת שלנו איתך