הבת שלי (10 וחצי חודשים) ילדה שאוהבת לאכול ב''ה.
רוב הארוחות היא יונקת (דווקא לא הרבה זמן, כ4-5 דק'), במעון אוכלת ארוחה אחת של ירקות ובשר מרוסקים, לרוב מביאים לה גם לחם, פתיתים, אורז וכו'. בבית בארוחת ערב אוכלת גם בשרי או מרק ירקות (משתדלת לגוון בירקות). לא אוהבת בכלל פירות, בשום צורה ומרקם, ולא אוהבת ירקות כמו מלפפון, עגבניה, פלפל וכו'... שאר הארוחות - יונקת, במעון יש ארוחת חלב שאוב וארוחת מטרנה אם צריך.
ראיתי שגם בבית היא אוכלת כמויות יפות, ובמעון היא אוכלת הכי הרבה בקבוצה שלה, גומרת הכל, ולכן מביאים לה עוד.. כמובן שהיא גם שותה מים (במעון רוצה פחות משום מה). והשאלה שלי היא כזו - אני רוצה שהיא תגדל עם כמויות אוכל שנכונות לה. לא לפוצץ אותה באוכל כל עוד היא אוכלת, אבל גם לא לחסוך ממנה או שתהייה רעבה חס וחלילה... מה המידה הנכונה? יש לציין שהיא נולדה באחוזון 50, ומאז רק עולה. (היום באחוזון 90 מבחינת המשקל, כשרק לפני חודש וחצי התווספה ארוחת מטרנה וארוחות מוצקים, קודם זה היה רק הנקה או שאוב... וב''ה היא פעילה מאד)
אני רואה את בעלי, אדם שמודע לעצמו, אוכל את הכמויות שהוא צריך, ורואה אותי, שתמיד רעבה, ואוכלת הרבה יותר ממנו, כבר כמה שנים... (גם בלי קשר להיריון ולהנקה, גם בדייטים... אז חוץ מזה שזה מביך אותי, אני מבינה איך שהוא התחנך לאכול במידה שהוא צריך, ואיך הוא יודע ומרגיש כמה הוא צריך, וז לא שיש לו חוסרים בתזונה או משו, או שהוא 'שחיף', אלא פשוט אוכל כמה שצריך, ולא הרבה מעבר... אני רוצה להצליח להעביר לבת שלי את המידה הזו, ולחנך אותה לאכילה בריאה מהסוג הזה, אבל מצד שני, לא לפתח לה אנטי .. אני חושבת שזה דברים שאנחנו לומדים מגיל קטן ומשפיעים לנו על כל החיים, זה קניית הרגלים שקשה לשנות, אבל התהייה שלי מכל זה, היא איך? איך אני עושה את זה בצורה בריאה, נעימה ומשמחת? גם על עצמי, אבל כרגע חושבת הרבה עליה... האם להגביל אותה בכמות האוכל? יש בזה צורך? איך למצוא את האיזון הזה?
אשמח להחכים מכן, ולשמוע את דעתכן...
רוב הארוחות היא יונקת (דווקא לא הרבה זמן, כ4-5 דק'), במעון אוכלת ארוחה אחת של ירקות ובשר מרוסקים, לרוב מביאים לה גם לחם, פתיתים, אורז וכו'. בבית בארוחת ערב אוכלת גם בשרי או מרק ירקות (משתדלת לגוון בירקות). לא אוהבת בכלל פירות, בשום צורה ומרקם, ולא אוהבת ירקות כמו מלפפון, עגבניה, פלפל וכו'... שאר הארוחות - יונקת, במעון יש ארוחת חלב שאוב וארוחת מטרנה אם צריך.
ראיתי שגם בבית היא אוכלת כמויות יפות, ובמעון היא אוכלת הכי הרבה בקבוצה שלה, גומרת הכל, ולכן מביאים לה עוד.. כמובן שהיא גם שותה מים (במעון רוצה פחות משום מה). והשאלה שלי היא כזו - אני רוצה שהיא תגדל עם כמויות אוכל שנכונות לה. לא לפוצץ אותה באוכל כל עוד היא אוכלת, אבל גם לא לחסוך ממנה או שתהייה רעבה חס וחלילה... מה המידה הנכונה? יש לציין שהיא נולדה באחוזון 50, ומאז רק עולה. (היום באחוזון 90 מבחינת המשקל, כשרק לפני חודש וחצי התווספה ארוחת מטרנה וארוחות מוצקים, קודם זה היה רק הנקה או שאוב... וב''ה היא פעילה מאד)
אני רואה את בעלי, אדם שמודע לעצמו, אוכל את הכמויות שהוא צריך, ורואה אותי, שתמיד רעבה, ואוכלת הרבה יותר ממנו, כבר כמה שנים... (גם בלי קשר להיריון ולהנקה, גם בדייטים... אז חוץ מזה שזה מביך אותי, אני מבינה איך שהוא התחנך לאכול במידה שהוא צריך, ואיך הוא יודע ומרגיש כמה הוא צריך, וז לא שיש לו חוסרים בתזונה או משו, או שהוא 'שחיף', אלא פשוט אוכל כמה שצריך, ולא הרבה מעבר... אני רוצה להצליח להעביר לבת שלי את המידה הזו, ולחנך אותה לאכילה בריאה מהסוג הזה, אבל מצד שני, לא לפתח לה אנטי .. אני חושבת שזה דברים שאנחנו לומדים מגיל קטן ומשפיעים לנו על כל החיים, זה קניית הרגלים שקשה לשנות, אבל התהייה שלי מכל זה, היא איך? איך אני עושה את זה בצורה בריאה, נעימה ומשמחת? גם על עצמי, אבל כרגע חושבת הרבה עליה... האם להגביל אותה בכמות האוכל? יש בזה צורך? איך למצוא את האיזון הזה?
אשמח להחכים מכן, ולשמוע את דעתכן...
תודה!
מדברים
