פורום הריון ולידה (עמוד 3459)

שאצלינו לא מדברים על זה, ואשמח שתכבדו את זה.
קרה לי גם בעבודה בחברה לא דתית. הבנתי שזו תרבות אחרת וזהו, צריך להסביר שאנחנו עושים ככה או אחרת, וזהו, הם מאוד מכבדים בדר"כ. גם אם שואלים למה, את יכולה לומר "אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין" או משהו אחר.
זה לא מרוע, זה מחוסר הבנה.
אני מתעצבנת כשזה מישהו מהציבור שלנו שיודע שלא מקובל לדבר על זה, אבל אם זה מישהו שלא יודע, ולפעמים שואל אותי על מישהי אחרת: תגידי, היא בהריון? אז אני אומרת שבעיקרון אנחנו לא מדברים על זה, אז אני לא יודעת, ואם כן, אז שיהיה לה בשעה טובה, אבל אל תשאלי אותה, כי זה יביך אותה, כי אני יודעת שהיא לא רוצה לדבר על זה.

בחברה שלי (הדתית) אין שום בעיה לדבר על הריון.
אפשר לומר שזה יותר חוסר טארט..אם היא סתם השמינה? אם היא בטיפולים ומתנפחת מהורמונים?

לא חושבת שזה נובע מרוע..סתם סקרנות טבעית.
אני הייתי עונה ברובע שכשיהיה משהו אעדכן אותה ראשונה. ואם היא חופרת אז לומר שזה לא נעים לי..

אפשר גם להחליק את זה בהומור
(מה, רואים את כל הסופגניות שאכלתי השבוע?)

כבר שבועיים שכל שיחה שלי איתה מתקשרת איכשהו להאם אני בהריון.
חלמתי שאת בהריון / אם את בהריון כל הפוקוס יהיה עלייך ועוד כל מיני אמירות שמטרתן להוציא ממני את זה.
למה את מעמידה אותי במצבים כאלה?? כשאני ארצה אני אספרר

הן התלחששו כמה ימים ואז "תפסו" אותי לשיחה ..." נו מתי תספרי ..." אז אמרתי להם שאני בשבועות מוקדמים מידי ושלא ידברו על זה עד לפחות שלושה חודשים, אין עינין להסתיר ... (יוצאת לי הבטן ממש מוקדם וגם בתיפקוד צולע ...)
נראה לי עדיף לצחוק מאשר להתעצבן ...

והיו כאלה שבאו ביחידות ושאלו ישירות
אפשר להגיד לא...
עד חודש חמישי את לא חייבת לספר לאף אחד חוץ ממי שממש קרוב
אני בדרך כלל לא מסוגלת להסתיר כלום וישר רואים עליי אבל הרשתי לעצמי להגיד לא. אחכ הסברתי את עצמי למי שצריך שהיוו בדיקות חשובות וכו...והעדפתי לא לספר.
נקודה ..שילכו לחטט במקום אחר

להתייעץ עם המכון הטרטולוגי.
ובנתיים להפסיק לקחת.

אבל אם זה כן אסור אז הזמן הכי קריטי לדעתי זה דווקא בהתחלה של ההריון
אז אני לא חושבת שההחלטה להמשיך עם התרופה כרגיל (עד שתתייעצי\עד שתדברי עם אמא\עד שתבררי) היא נכונה
הייתי במקומך מפסיקה ממש עכשיו אפילו שזה קשה
ובאמת הולכת בהקדם האפשרי לנוירולוגית שהיית איתה בקשר (לפחות תתחילי מלהתקשר אליה! אולי אפשר להתייעץ רק טלפונית, תגידי שזה דחוף), מה זה משנה שהיית אצלה מזמן?

בהצלחה ושיהיה הריון בריא

את לא הראשונה וכנראה גם לא מספר מליון שבהריון עם קונצרטה. ללא ספק יש הוראות ברורות. ואין ספק שגם הנוירולוגית שלך נתקלה בזה בעבר. תתקשרי אליה מיד. השליש הראשון בהריון הוא קריטי קריטי מבחינת תרופות והשפעתן על העובר ל״ע

ברור שאמא זה לא רופא (לפעמים כן, לא במקרה שלי)...

אבל היא כן מישהי שמכירה אותי בשגרה וגם בימים שאני מתוסכלת כי שכחתי לקחת את הקונצרטה.

 

אני אברר עם הנוירולוגית...

סליחה שאני חריפה אבל אני מכירה ילד שנולד עם עיוות רציני בגלל תרופה שנלקחה בתחילת הריון
באמת שלא משנה כמה קשה אם חס ושלום חס וחלילה משהו יהיה לא בסדר עם התינוק שלך יהיה לך הרבה הרבה הרבה יותר קשה. את חייבת להבין שזה קריטי מאד מאד. יש תרופות שפוגעות בהתפתחות העובר ממש. לא יודעת על התרופה הזו אבל אל תכניסי אותה לפה לפני שתבררי את זה

ההריון. פשוט כי אין לה כלים לדעת.
לא כדאי לקחת בזה סיכון.
באמת כמו שכתבו לך תתקשרי דבר ראשון למכון הטרטרולוגי שזה גורם רפואי שמייעץ על השפעה של חומרים ותרופות, הם יתנו לך תשובה מיידית למה לעשות עכשיו\היום, ואח"כ תדברי עם נוירולוג\רופא נשים\רופא משפחה וכו'

אני לרגע לא מזלזלת בה.

 

היום כבר אבוד - לקחתי בבוקר וזה מחזיק לכל היום...

 

גם למחקר אין הרבה כלים לדעת כמה זה משפיע באמת על העובר - מהסיבה הפשוטה שלא נעשו מספיק מחקרים מקיפים כדי לדעת את זה.

 

ההמלצה הבולטת ודי גורפת ברשת זה להפסיק - אלא אם כן זה ממש ממש פוגע בתפקוד של האישה. ובשביל להגיד כמה זה פוגע בתפקוד - צריך להכיר את התפקוד עם ובלי אצל כל אחת ספציפית.

 

לי יש קצת רתיעה ממכונים כאלה - כי בטח בייעוץ ראשוני בטלפון הם לא יכולים ומסוגלים לדעת ולראות את כל התמונה הכוללת.

בשביל לדעת שהם יגידו לי להפסיק אני לא צריכה להתקשר - זה אני קוראת וקראתי לא מעט באינטרנט.

 

גם בעלון הצרכן של התרופה לא כתוב חד משמעית להפסיק בהריון - שזה ככה עם תרופות אחרות - זה כתוב!

יש להם מידע מקיף בנושא.
והם יגידו לך את המידע שיש להם.
יתנו לך את הנתונים, ואת תחליטי מה שאת רוצה.

לאחותי שהפסיקה קונצרטה היא עברה סוג של משבר. דיכאון. ניראה לי שזה כתוב בהוראות של התרופה.
מה שהיתי עושה זה להשיג את הנרולוגית שלך דחוף. היא צריכה לדעת מה עושים במקרה כזה.
ולא כל מה שכתוב באינטרנט מדויק. כל מיקרה לגופו

ברור לי שזה לא משהו שאפשר להפסיק פתאום ככה - לפחות לא שזה הפסקה לתקופה ארוכה מאוד.

 

אני כבר המון שנים עם הקונצרטה... 

עונה מהחוויה האישית שלי-

1. קודם כל כל אחת היא שונה, ויכול להיות שתקבלי פה תשובות מהממות שלא בהכרח מתאימות לה. אם היא חברה ממש טובה שלך אז את יכולה לנסות לחשוב מה הדרך שהכי טובה לה או לנסות לגשש דרך חברה אחרת.

2. יכולה לומר לך שלי היה הכי קל שחברות לא עשו סיפור מזה שהן היו צריכות לספר לי שהן בהריון ולי יש קשיים. זתומרת, מישהי שזרקה לי משפט על זה בואטסאפ כי היא לא העיזה בשום דרך אחרת - מעליב. מי שסיפרה כמו כל חברה אחרת - נתן לי (רק חווה אישית שלי, כן?) תחושה יותר מכבדת.

3. ברור שזה ייגע לה בנקודות רגישות. אבל, נשמע שאת רוצה להיות רגישה וזה כבר חשוב ממש ואת גם יכולה להגיד לה שחשבת עליה ושלא רצית לצער אותה, וגם, זה נשמע קצת בוטה אבל אני הבנתי באיזה שהוא שלב שזאת בעיה שלי ואני צריכה לעבוד על זה, כל הריון מבאס כשאת מנסה ולא הולך לך אבל זה לא הבעיה של חברות הריוניות..

מקשרת לך לאתר שיש בו דיון של רופאים בנושא:

 

האם לטפל בתרופות ADHD בתקופת היריון?

 

מסקנה לדעתי - לחפש תור דחוף לרופא בתחום וללכת לייעוץ פרטני ובינתיים נשמע שעדיף להפסיק כי הסיכון גדול מדי.

באופן כללי (לשני הכיוונים) כל מה שקשור לריטלין לסוגיו אני לוקחת בעירבון מוגבל...

 

הרבה פעמים הדעות נגד ריטלין הם חזקות ברשת...

 

אני לא ראיתי זה ממש בעייתי אלא בעיקר שהרוב לא תומכים אבל בפועל אין באמת שום מחקר שמוכיח שזה בעייתי.

 

קראתי כבר את מה ששלחת בקישור - זה לא טקסט קל לקשב וריכוז בגלל הבלאגן שהולך שם (ולא בהכרח בגלל התוכן).

מדברים שם הרבה דברים שבכלל לא קשורים. התרופה שהיא במוקד הדיון - היא שונה (גם בחומר הפעיל) מהקונצרטה שאני לוקחת והמקרה כאן הוא אחר. הדיון גולש לנושא של האם זה באמת קשב וריכוז או אולי משהו אחר נפשי - אצלי בוודאות זה קשב וריכוז.

וגם שם - אם אין אופציה אחרת וחייבים אז ההמלצה היא ריטלין רגיל (הסוג שבאמת נקרא ריטלין) - מבחינת חומרים פעילים הקונצרטה והריטלין הפשוט והרגיל שייכים לאותה קבוצה.

מעבר לזה שהדיון הוא על ADHD ולי יש ADD - החלק ההיפראקטיבי (שמיוצג באות H) הוא מאוד משמעותי לגבי הרבה דברים וגם הטיפול התרופתי ותפקודי.

טרטולוגי!!!
בבקשה תתקשרי אליהם עוד היום ואחכ תתיעצי עם נוירוחוג, לא משנה איזה.
את לא רוצה לפגוע בתינוק שלך, נכון?

אפשר לנסות מחר בבוקר..
מ9 עד 13 אני חושבת.

המכון הטרטולוגי לא באמת מכיר את כל ההיסטוריה שלי... ולכן יש לי כן נטיה קודם לפנות לנוירולוגית שלי שכן הייתי אצלה במעקב לאורך השנים די בהתמדה... היא מכירה את ההיסטוריה, את ההשפעות וכו'.

 

ברור שאני לא רוצה לפגוע בתינוק מצד שני גןם כן רוצה להצליח ולתפקד בנתיים בצורה נורמלית (עד כמה שאפשר). בלי הקונצרטה מאוד קשה לי לתפקד.

 

לא מחפשת שמישהי פה תגיד לי ככה וככה עושים אלא אם למישהי פה היה ניסיון עם זה...

 

אני לא מתיימרת להבין את תופעות הלוואי שלך ומה את סובלת ואיך את לא מתפקדת בלי זה. ברור לי שמאד מאד מאד קשה לך
מצד שני
אני כותבת לך כמישהי שלא הלכה לעבודה בגלל מגרנות קשות בתחילת הריון כי לא יכלתי לקחת תרופות למגרינה. אז את הרעיון של לא לתפקד בגלל תרופות שאי אפשר לקחת בהריון אני מבינה היטב
ואני שוב אומרת לך שלא נראה לי שאת מבינה מה זה לפגוע בעובר
לא הכוונה שאולי יום אחד בגיל עשר יהיה לי איזה תופעת לוואי בגלל תרופה שלקחת. לא.
יש תרופות שעלולות לפגוע בעובר ברמה שיוולד בלי אצבעות. פשוט ככה. חס ושלום שה׳ ישמור אבל דברים כאלו קרו וקורים
ולכן תרופה שלא בטוח שמותר לקחת אותה, לא לוקחים.
את צריכה לשמוע מהמכון או הנוירולוגית דבר ראשון מה הפגיעה האפשרית בעובר, ואז תדעי לשקול את זה מול הפגיעה בחיים שלך ללא התרופה. אבל כל עוד את לא באמת יודעת מה הפגיעה האפשרית חס ושלום בעובר אין לך כלים לשקול את הנושא בכלל.

ושוב מצטערת אם יצא חריף מדי אבל כאמור לאור הכרות אישית עם נזקי תרופות לא מאושרות אני חושבת שחשוב להבין את הסיכונים גם אם זה נשמע מפחיד ומלחיץ

אז אף אחת לא תגיד לך מה עושים ותיקח כזאת אחריות מעבר לזה שחייבים להתייעץ עם רופא ומיד

מאחלת לך הריון קל ובריא ושתמצאי פיתרון שיעזור לך לתפקד בע״ה בקלות ובנחת
הרבה מזל טוב

תתקשרי לנירולוג שלך.

בתור אחת שחווה את זה, זה יכאב לה, כמאמר השיר : זה כואב, זה יכאב... אבל (בתקווה) בסוף זה ישתחרר...
עכשו השאלה איך תעשי זה כדי שכמה שפחות יכאב.

בעיניי כמה שפחות להיות בעצמך ובהתרגשות שלך פחות יכאיב לה. ואם היא חברה טובה אז תנסי לחשוב לפי ההיכרות שלך איתה באיזה צורה יהיה נכון לומר לה. כל הכבוד לך על הרגישות..

ואנחנו צריכים להתחזק ולדעת ש"אין אדם נוגע במוכן לחברו ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימה" (יומא לח ב).

חבל שאת כל הזמן על תרופות. גם בשבילך זה לא טוב- יש לזה תופעות לוואי

 

זה גם אמור להתמתן עם הגיל

מצטערת לא מאמינה בשיטות טבעיות וכו' שמטפלות בסיפטומים אבל לא בהכרח בבעיה עצמה.

יש לך מושג איזה תופעות לוואי הקונצרטה גורמת או לא גורמת לי?!

ולא זה לא מתמתן עם הזמן... פשוט עם הזמן לחיות עם זה לתפקד עם זה ואז זה נראה שמבחוץ שזה כאילו מתמתן...

ועוד דבר - בבקשה ממך על תוסיפי לי את הרכיב ההיפרי... מספיק לי add לא צריכה adhd.

בגלל זה

והיה בלימודים לתואר אינטנסיבי. היה טיפוס נורא דיכאוני וניסה כמה שפחות לקחת.

שלט בזה עם ספורט ולמד לחיות עם זה

 

נכון שלקונצרטה אין  תופעות לוואי כמו ריטלין אבל זו עדין תרופה ולדעתי כדאי להימנע ובטח שבהריון במיוחד אם יש דעות כאלה.

 

 

רק רוצה להוסיף שאסור לעשות ניסויים קליניים על נשים בהריון.

כל התרופות שמאושרות עברו ניסויים קליניים אבל לגבי הבטיחות של התרופה בהריון לא נעשים ניסויים מסודרים. והמידע לגבי הבטיחות של התרופה בהריון מגיעה אחרי שהתרופה מאושרת ויוצאת לשוק ממה שמדווח לרופאים.

שאז מן הסתם יש נשים בהריון שלוקחות את התרופה ומדווחות אם זה בטוח או שזה פוגע בעובר

עם טיפול הומאופתי רציני.

 

לא טיפול שמנהל את התסמינים, אלא משדד מערכות - מחולל שינוי עמוק ומוציא אותך מהמקום הזה.

אני חושבת שכדאי לספר לא פנים אל פנים.
הכי טוב בהודעה, אבל אם הקשר שלכם הוא כזה שהודעה תשמע לה מתחמקת, אז להודיע בטלפון.
הנקודה היא, שאין לך מושג באיזה מצב היא כשתודיעי לה, אם יהיה לה קל/קשה.
בהודעה - היא יכולה לבחור מתי להגיב וגם איך. בצורה שהכי נוחה לה.
גם בטלפון עדיף מפנים אל פנים. אם היא תרגיש רע, לפחות את הפרצוף היא לא תצטרך לשחק..
בשעה טובה לך!

כרגע בגלל שגרה טכנית עמוסה של שתינו לרוב אנחנו מדברות בוואטצאפ ככה שהודעה ממש לא תרגיש מתחמקת לדעתי...

למשל לספר לא מרגישה טוב וכד'

ואחר כך לומר.

כדי שהחברה כבר תנחש ותתחיל לעכל

אחר כך יהיה קל יותר לומר

זה ישירות בםעם אחת.לדעתי

לחמתי היה ולא ידעתי והיא היתה אצלי בבית לפני שסיפרו לי ונדבקתי גם מבלי לגעת בה .. זה מחלה מאוד מאוד מדבקת!!!!!!!!!!
זה בדרכ מחלה שלא באה בגיל צעיר אבל חטפתי אותה אומנם לא חזק כי המערכת חיסון היתה חזקה אבל אני הרגשתי ממש רע ....
אני הייתי מציעה לא להגיע למקום שיש אדם חולה במחלה הזו!

אין לי איך להתחמק מהמפגש הזה.. אבל נראה. תודה

במפגש הזה

לי זה מדבק במגע. לפחות ככה אני נהגתי כשעבדתי בביח והיו לי מטופלים עם שלבקת (טיפלתי בחלוק וכפפות)

אז עלולים להדבק

אם חלית כילדה זה פחות בעייתי כי את במילא נשאית של הוירוס.
ההדבקה היא דרך מגע עם הנגעים.
בכל אופן כדאי להתייעץ עם הרופא ולא בהכרח להמנע מהמפגש.

הכוונה היא מגע ישיר עם הפרשות.
יכול להיות שילד נגע בהפרשות ומרח אותן ואת באת במגע איתן וכו''.
הכוונה היא שזה לא עובר באוויר כמו חצבת למשל.

רופא הסביר לי פעם שאלו שני סוגים שונים של אותו וירוס או משהו כזה.

אם אין נוגדנים זה מסוכן. למה לה לקחת סיכון?

הכי טוב להתייעץ עם רופא שמבין

אחריות מצידה להגיע למפגש משפחתי, זה מאד מדבק והיא מסכנת את כל הסביבה

 

מציעה שתדברי על זה עם אמא שלך לפני המפגש. אם במילא תכננתם לספר במפגש הזה אז תספרי לאמא שלך לפני.

ואחזור לעדכן, אם חס ושלום מישהי תצטרך מידע כזה

שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר)

בהתחלה הלחיצו אותי מאד. שלחו אותי למיון. אבל שם הסבירו לי הרופאים שזה לא מסוכן לעובר, בשום שבוע, מכיוון שהיה לי אבעבועות בעבר, ולכן יש לי כבר נוגדנים. (מן הסתם, מי שיש לו שלבקת חוגרת זה סימן שהיה לו כבר אבעבועות בעבר).

 

מה שכן, זה היה כואב, ורופא עור לא הסכים לתת לי אציקלוויר (שזאת התרופה) בגלל שאני בהריון, אז סבלתי עד שזה עבר מעצמו (לא נורא. נראה שהמחלה קלה יותר ככל שחוטפים את זה בגיל צעיר יותר. הזקנים - הם אלה שממש סובלים מזה).

 

ועוד דבר, שבועיים- שלושה אחר כך היתה לי דלקת ריאות - מה שנחשב כסיבוך של אבעבועות - אז יכול להיות שזה בגלל ההרפס.

 

מבחינת הדבקות:

אני לא יודעת איך\ממה נדבקתי.

אני הבנתי שמחולי שלבקת אפשר להידבק באבעבועות - אם את לא מחוסנת, אבל שלבקת זה בכלל מתפרץ מעצמו, מהוירוס שנשאר רדום בעצמות במשך עשרות שנים אחרי שהיית חולה באבעבועות. וההתפרצות יכולה לקרות מסיבות שונות, לא רק ממפגש עם חולי שלבקת.

 

בקיצור הכי חשוב תוודאי שאת מחוסנת לאבעבועות. אם לא, זה באמת מסוכן בשבוע 14. אם כן, אכן כדאי מאד להיזהר לא להידבק בזה, אבל זה לא פוגע לעובר. והבעיה היא של שאר המשפחה בדיוק כמו שלך.

 

דרך אגב - גם מי שהיה לו כבר שלבקת חוגרת יכול להידבק פעם שניה.

תשובה גם של הרופא וגם של המכון הטרטולוגי של משרד הבריאות -
מי שהיה לה אבעבועות רוח בתור ילדה יש לה נוגדנים. לכן הסיכון הוא במגע.
אני חושבת שאלך למפגש ולא אתקרב אליה בכלל.
לפי מה שהבנתי היא מתכוונת להתרחק מכולם ולכסות את כל האזור הנגוע, אז אני מקווה שיהיה בסדר..
המון תודה לכולן!

במקום אחר (לא נפתח לי. אינטרנט רימון) ראיתי כתוב שאין מניעה לנשק את סבתא, ואפילו לאכול מאותם כלים.

 

כל העניין הוא מגע עם הפצעים. ולכסות את האזור הנגוע זה פתרון יעיל.

שאבתי בבוקר ובצהריים מיד בסיום הלימודים והגוף למד להתאזן ובשבתות הנקתי כרגיל.
ראיתי שאם אשאב בהפסקה שהיא כולה עשר דקות או עשרים דקות לא אנשום בכלל, לא אתפנה או אוכל.
במקרה המורך השלמתי עם תחליף זה עזר לשקט הנפשי שלי.

אני יודעת על עצמי שאם אני אשאב בהפרש של 6 שעות או יותר יכאב לי מאוד ולא אצליח לתפקד נורמלי :-/

אם זה יהיה קבוע לא תהיה בעיה. זה כמו בהמשך כשהילד אוכל ארוחות מוצקים וחלק מההנקות יורדות...
עיצה נוספת- משאבה דו צדדית. אמור לקחת רבע שעה.

גננת, שואבת קבוע פעם אחת ביום בזמן החצר לוקח לי רבע שעה למנה.

משאירים אותם לפעילות עם הסייעת או בזמן חצר
באופן אישי שאבתי בשעות הבוקר ואחכ לקראת סוף היום או ממש בסופו.
זה קשה אבל אפשרי בהחלט.
כמובן תוך שיתוף פעולה של הסייעת והמון הכרת הטוב.

בד"כ הייתי שואבת כ10 דק' בזמן האוכל שאז הגן רגוע

ו10 דק' לקראת סוף שעת חצר

זה כמובן תלוי בסדר היום שלך..

 

אני אישית שאבתי ליד הילדים עם סינר הנקה וככה אפשר להשגיח. כמובן שזה אישי ולא מתאים לכל אחת.

אני רואה את זה בתור דבר טיבעי. כמובן שהילדים שאלו מה אני עושה ומה זה הרעש וכו'. הסברתי באופן פשוט שיש לי תינוקת קטנה ואני לוקחת לה חלב כדי שהיא תאכל.

(אפשר להרחיב -כמו שאתם אוכלים לחם ואוכל שאבא ואמא מכינים, אני מביאה לתינוקת שלי אוכל שהיא אוכלת כי היא עדיין קטנה ואוכלת חלב)

שוב, זה אישי ולא כל אחת פתוחה כמוני..אני באה בגישה שברגע שמסבירים בצורה עניינית ותמציתית הם מבינים שאין ממה לעשות עניין ועוזבים את זה. ולאחר כמה ימים מתרגלים

זה בא בצהריים עייפות גם ובערב כאילו לא ישנתי גם

תתייעצי עם אחות בטלפון.

אני רק יודעת שכל שנייה אני בנוחיות
ולא היה לי את זה בכלל

לפני איחור או שיש כבר איחור תעשי בדיקת דם, בטא ותדעי אם כן או לא

לפני שראיתי איחור

תשלחי למרפאה שלך בקשה לבדיקת דם, בטא

תתייעצי עם גורם רפואי.

שכן היריון לפי התסמינים שאני מספרת
אני מרגישה שזה שוב פסיכולוגי אני לא פעם ראשונה ולא שנייה שמנסה חושבת שזה כן ואז לא אבל הפעם יש לי תחושה שכן כי הנוחיות והמרגש קצת אחרת

כי בתקופה האחרונה זה בא והולך

שיאצו, עיסוי, רפלקסולוגיה
שחררי את הצורך 'לשלוט' בלידה ותאפשרי לה להגיע
תגידי לעצמך מילים מרגיעות ומשפטים מכוננים כמו
התינוק שלי יצא בזמן המדויק לו
אני רגועה ומוכנה להולדת התינוק
הגוף שלי יודע ללדת

לכי לקבל הומיאופטיה מרגיעה

את נותנת היום תמל?

כי אם כן אל תתני תוספות, תניקי לפי דרישה ואם אחרי שהנקצ מספיק זמן הילד עוד רעב תתני תוספת.

אחרי כמה ימים תראי שיפור, המציצה של הילד תגביר לך את החלב.

אני מתחילה עם הנקה ואז עוברת לבקבוק.
ככה כבר שבועיים ובנתיים כמות החלב שלי לא השתנתה . אני חוששת שיקח לחלב הרבה זמן לגדול מכמות של 20 סיסי לכמו של 60סיסי

הגוף שלך לא מרגיש את העליה בביקוש, כי היא מקבלת את התוספת של התמ"ל...
הרעיון הוא שאם אין לך מספיק, אז היא תדרוש יותר (בתדירות ובזמן ההנקה), וככה הגוף יתארגן על עצמו ויפיק יותר- כמובן עם תמיכה תזונתית שלך- תשתי ותאכלי טוב
לוקח לזה יום-יומיים אם אין התערבות חיצונית אם אני זוכרת נכון...
בהצלחה!

קודם כל, שאיבה זה לא כמו הנקה, ולרוב בהנקה יוצא יותר חלב כי התינוק מוצץ יותר ביעילות.

מעבר לכך כל טיפת חלב שהתינוק מקבל היא ברכה ובריאות! אם קיבל הרבה- נפלא, אם קיבל מעט- אז גם נתת לו מתנה שאף אחד אחר לא יכול לתת לו, תהיי גאה בעצמך

כרגע את משלבת הנקה ומטרנה?
בכללי הנקה עובדת על פי היצע וביקוש, כמה שמניקים יותר יהיה יותר חלב.
מעבר לזה יש מאכלים שמגבירים חלב, אבל השאלה העיקרית אם התינוקת רגועה, עולה במשקל יש יציאות בטיטול? אם כן אז הגיוני מאד שיש מספיק חלב והכל בסדר.

בקבוק 60, יציאות יש דיי בסדר

א. לאכול מאכלים מגבירים חלב (חילבה, קוואקר, למשל בדיסה או עוגיות, יש עוד)
ב. לאכול טוב, לשתות טוב, לנוח הרבה! כל אלו משפיעים על ייצור החלב.
ג. הכי חשוב: להפחית מטרנה. 60 מל בגיל הזה זאת ארוחה שלמה, תנסי להוריד ל30 מל, ואחרי יום יומיים אפילו להוריד את המטרנה בכלל.
זה דורש כמה ימים להיות יותר בהקשבה לתינוקת, יכול להיות שהיא תרצה לינוק בצורה יותר צפופה, נגיד כל שעה שעתיים, זה מעולה כי ההנקה נותנת לגוף אות לייצר חלב. הכמות של החלב מתאזנת בגוף בהתאם לזה.
ד. אחרי שניסית את אלו, אם עוד צריכה תמיכה או יעוץ, קודם כל מוזמנת תמיד לחזור לפורום אבל מעבר לזה ממליצה בחום גם על ייעוץ עם יועצת הנקה טובה- אפשר בטלפון או פנים אל פנים. בהרבה מקרים יש החזר כספי מהקופה.

אל תתייאשי, יש מה לעשות, לוקח זמן ללמוד את העסק אבל בעזרת ה' בטוחה שתצליחי

אם היא לא רגועה אחרי ארוחה, לנסות קודם כל להרגיע אותה קודם בדרכים אחרות, להוציא אוויר, מנשא, מוצץ, לשיר לה...
רק אחר כך להוסיף עוד אוכל.

 

זה בכלל לא מדד. 

 

תניקי כמה שיותר וגם תנסי לנוח כמה שיותר

 

יועצת הנקה ראתה איך היא תופסת את השד?

 

כמו שכתבו לך העיקר להניק הרבה לנוח ולא לתת תמל

 

את יכולה ללכת ליועצת כי זה תמיד יכול לעזור

 

או לחכות לראות אם התינוקת ממשיכה להיות לא רגועה, פחות מדי יציאות וטיטולים רטובים או לא עולה במשקל

 

אז תבדקי גם את הכיוון הזה

הרבה פעמים בשאיבה בקושי יוצא ובהנקה הוא מצליח להוציא הרבה יותר

זה לא רק בגלל יעילות השאיבה, זה גם כי עצם המציצהשם התינוק יכולה לגרום לייצור של עוד חלב, באופן הרבה יותר יעיל ממשאבה.
פעם ניסיתי לשאוב חלב, בזמן כלשהו בין ההנקות, ולא יצא כלום! כמה דקות אחר כך, התינוק היה קצת עצבני והצעתי לו לינוק, הוא מצץ פחות מדקה ואז נמאס לו (כי הוא לא באמת היה רעב), אבל בינתיים המציצה גרמה לייצור של חלב ששאבתי מיד ויצא לי בערך 100 סיסי (כשכמה דקות לפני כן לא היה כלום...).

הכמות בשאיבה לא מעידה על כמות החלב בשד!
הגוף חכם ומייצר לפי גיל היונק ועל פי מחזוריות ההנקה (תניקי יותר, כך ההנקה תתבסס יותר טוב), כדי שיצאו כמויות בשאיבה יש לשאוב בעקביות, עדיף לשאוב במהלך היום בכמה שאיבות במקום שאיבה אחת ארוכה.
יכולה להגיד שלי עזר להאכיל שני הנקות בצד אחדימין ואת הצד השני לשאוב(כשהוא למעשה גדוש)

20 מ"ל - זה המקסימום שהרך הנולד יונק בד"כ,

אז יש לך כבר!

 

אפילו לא צריך להגביר, פשוט מתיקי אותו בסבלנות.

כל מה שצריך בשביל ההנקה - זה סבלנות.

 

לוותר על הנקה? את באמת מוכנה לוותר על דבר הכי חשוב שאת יכולה לתת לילד שלך? על דבר שאך ורק את יכולה לתת לו?..

 

את פשוט צריכה לשתות ולנוח, אחרי הלידה יש לפעמים רעיונות מוזרים, אבל לא צריך לתת להם כוח...

לפעמים התינוק לא מתחבר טוב, לפעמים יש צורך בפיטמת סיליקון בהתחלה, לפעמים לתינוק יש עדיפות לתנוחה מסויימת ועוד ועוד...

בנוסף למה שכבר אמרו לך בקשר לשאיבה ולתוספת תמ'ל שלא עוזרת לחלב להתגבר

אם את רואה ערך ההנקה וזה חשוב לך, לכי ליועצת הנקה תותחית! יש גם החזר מקופ'ח.

וגם אם החלטת שאין לך כוחות להתעקש על ההנקה הכל טוב. תינוקות רבים גדלו על תמ'ל והם בסדר גמור🙂
בנימה אישית אני חושבת שזה שווה את זה מבחינת הקשר וזמן האיכות. אבל אל תרגישי רע עם עצמך אם לך לא מתאים. זה מאוד אישי!

בהצלחה ורק בריאות!

אל תמהרי לנתק אותה מהשד
תקני כמוסות להגברת חלב- יש המון סוגים
רב חלב, רפאל, מיקה ועוד- כולם טובים.
תשתי ותנוחי יותר

בדר"כ עוזרת.
אבל צריך לקבל אותה עם מרשם רופא, ולא יודעת אם הייתי שמה בגיל קטן בלי להתייעץ עם רופא, גם אם יש לך בבית.

עיניים ולסובב את העגיל (שלא ידבק עם הפרשות למקום אחד)

יותר מ5-10 דקות אחרי שהיא עם העגילים,
בצער רב הייתי מורידה לה אותם.
אולי היא רגישה מידי? אלרגית לאחד החומרים?
חבל שתתפתח לה דלקת ויכאב הרבה יותר.
זה לא אמור לכאוב ככה.

בשבוע הראשון תמרחי במקום משחה אנטיביוטית.

לילדה שלי עשיצי בגיל ארבע חודשים. לא זוכרת שום כאבים מעבר לשניה שעשו לה את החור. אז תבדקי אולי את האוזן. ומשחת סינטומיצין זה בלי קשר צריך לשים בשבוע הראשון . לגיל ארבע חודשים שמתי אז מניחה שבגיל שנה אפשרי גם

עם ערק את החורים, לשים על העגיל ובחורים סינטומיצין (תעסי מעט ובעדינות את החורים עם הסינטומיצין) כך בעקביות עד שזה מתרפא

אם כבר עם אלכוהול
וגם לא כדאי
זה מאוד שורף

ערק זו תרופת סבתא שטובה להרבה דברים ותמיד יש אותה בבית, אבל כמובן את יכולה עם אלכוהול זה ממש אותו דבר.
לשים ערק זה לא שורף...:/
ככה תמיד עשינו עם עגילים בילדות, הכל טוב

בערק יש אלכוהול
ואלכוהול מחטא ומשכר

אם ארצה לחטא אשתמש באלכוהול נקי
ואם ארצה להעביר כאב עדיף משכך כאבים על להשתכר

מה שנוהגים למרוח לתינוקות קצת ערק על הבטן/חזה זה פשוט כי זה מטשטש אותם

זה מה שרופאה הסבירה לי

ואף פעם לא כדאי לקפוץ מיד למשכך כאבים!! ויי ויי!!
אני רואה בערק דבר שעוזר מאוד וטוב שתמיד יהיה בבית..
אמת על הרופאים היום אני דיי ביקורתית ולוקחת בערבון מוגבל מה שהם מייעצים, איך ערק על הבטן גורם לטישטוש???? זה לא נשמע לי הגיוני בעליל..
זה מחמם את האזור ומאלחש כאב ומרגיע

אבל לא בטוח שאלכוהול בריא יותר

לא חושבת שזה יגרום לבעיה..

לא בטוח שמשכך כאבים עדיף בכלל מאשר אלכוהול פעם במילניום

זה כדי להוריד חום (על ידי ההתאדות שלו)
בפועל הרפואה לא ממליצה על זה

מי משתמש בערק להוריד חום??

https://www.tiptipot.co.il/הורדת-חום-לתינוק

זה לא מסריח?

במקרים של חום ממש גבוה כשעדיין לא עבר מספיק זמן מהאקמול האחרון השתמשתי בשה בעבר וזה עוזר מאד.

מרגיש לי לא נעים..

שיותר מתאימים לפורומים אחרים.
למשל השרשור זה שייך להורות

ואם מפריע לך שגברים קוראים
תנוח דעתך
גם ילדים בני 12 קוראים כאן

(הלוואי שזה היה מסתכם כאן, לצערי הם נחשפים לדברים גרועים בהרבה, אבל לא כאן המקום לדיון)

לא לחטא עם אלכוהול בשום אופן (מייבש את החור ופוגע בתהליך ההחלמה), ובטח לא עראק ודומיו.
את כואב לתת אקמולי.

(ובפעם הבאה, לתת לה להחליט בעצמה לעשות כשהיא תהיה גדולה. עגילים ונזם זה דבר יפה מאד לדעתי, אבל צריך להיות החלטה של האדם עצמו).

כשאני עשיתי לבת שלי הדריכו איתי לחטא עם אלכוהול במשך שבועיים 3 פעמים ביום כדי שלא יהיה זיהום בחור!

אנחנו עשינו עגילים בגיל שבע לאחת הבנות וחיטאנו כל יום ושמנו סינוומיצין וכו
ואחרי המון תלנונןת על כאבים הסבתא שחלק מהסוגר של העגיל נכנס לה לתוך האוזן
גמרנו עם זיהום ושליפה של החתיכה על ידי כירוג, שאמר לנו שהוא רואה מאות מקרים כאלו בשנה ושזה נפוץ מאד.
הצרחות שלה חרותות בזיכרון שלי בצורה זוועתית
מאז אנחנו עושים עגילים רק בגיל בת מצווה

יש לנו רק יין וללכת לקנות את זה ייקח איזה שעתיים.
 

ואתמול היינו בנסיעה ארוכה ולא שמתי לב ואז בלילה ניסיתי להרגיש אבל נרדמתי והבוקר לא הרגשתי.
ואתמול בבוקר כן הרגשתי אותו.

אני חושבת שזה כן שבוע כבר למעקב, לא זוכרת מדוייק.

 

תנסי להזיז את הבטן בתנועות מעגליות בעדינות, לשכב במנוחה וברוגע (לאו דווקא על הצד, לי למשל כששכבתי על הגב הרגשתי הכי טוב) ולאכול משהו (לא חייב שוקולד, עדיף מתוק, אבל אפשר בעיקורן כל דבר)

 

אם עוד חצי שעה את לא מרגישה, כן הייתי הולכת להבדק, וכל זה בהנחה שבשבוע שלך כבר יש מעקב תנועות, אני לא זוכרת.

 

מי יודעת אם יש בשבוע הזה מעקב תנועות?
ואתמול במשך היום יכול להיות שהוא זז אבל אני לא שמתי לב. היינו מ-10 בבוקר עד 8 בערב בנסיעות או עצירות לטיול קצר בשטח/תפילה וכו'...

תעשי רגע גוגל, אני בדיוק יוצאת מהעבודה, אצטרף אליך תכף.

 

או שיש לך מוקד אחיות להתקשר לשאול

תנסי לאכול עוד קצת, ושוב לשכב על צד שמאל.

אצלי העוברים לא התרשמו משוקולד, רק אחרי ארוחה דשנה הסכימו לזוז. אם לא הרגשתי תנועות, אכלתי סנדויץ' כדי שהעובר יזוז.

אם במשך חצי שעה את לא מרגישה כלום - לנסוע להיבדק.

קחי עוד 20-30 דקות, אם את לא מרגישה, לכי להבדק

בשורות טובות

והרגשתי עכשיו 2-3 תנועות.
לנסות עכשיו עוד? זה מספיק? מתי לבדוק עוד פעם?

3 תנועות בחצי שעה או 6 תנועות בשעה.
וצריך לעקוב 3 פעמים ביום.

בד"כ מרגישים כל הזמן, רק צריך לשים לב לזה.
אם את לא זוכרת מתי הרגשת, תעשי שוב ככה...

תעקבי... זה גם שבוע יחסית מוקדם, שינוי תנוחה של העובר יכול לגרום להרגיש אותו פחות.

ההנחיה היא להרגיש שלוש פעמים ביום, בבוקר בצהריים ובערב.
בקיצור תעקבי

אז פעם הבאה שאני אבדוק בלילה? או עוד שעתיים-שלוש ואז עוד פעם בלילה?

קחי פסק זמן לכמה דקות זמן איכות את והעובר

עם הזמן תראי שאת לא צריכה להפסיק את היום בשיבל זה, מרגישים תוך כדי תנועה.

אצלי דווקא הרגשתי יותר ששכבתי על הגב. (למרות שההנחיה באמת על צד שמאל)

ואמרה שכמה שעות אחרי זה העובר לא היה רגוע

אצלה זה היה בטעות, לא חשבה על זה שיש בזה קפאין

ובמשך כל ההריון נמנעה מקפאין

הילד יצא בסדר גמור ב"ה

לא נרשמה השתוללות יתר... אבל אולי כי היא רגילה

אבל אני מתחילת ההריון לא נגעתי בקולה וגם לפני זה לא הרבה.
אני מאוד מקפידה על הכללים מאוד חזק ולא שותה קפאין. גם ככה פחדתי לאכול שוקולד ועשיתי את זה כי אמרו לי.

יש ילדים שמגיבים רע לכל צמיחת השיניים, ויש כאלה שרק לטוחנות או רק לניבים. (אצלנו הילדים היו עצבניים בעיקר בזמן צמיחת הניבים).

אני יודעת שהכאב העיקרי הוא בזמן בקיעת השיניים - אבל יכול להיות שגם זה אינדיבידואלי.

תנסו מחרוזת ענברים.

את כותבת מניסיון? מישהי בעבודה הציעה לי והראתה לי אותה.

נשמע מפתה אבל אני חוששת ממש, זה לא יכול להקרע! הם לא יכולים להחנק מזה?

 

וכמה כזה דבר עולה?

שאלתי משכנה ליומיים ועבד נהדר. אח"כ הזמנו מאיביי ואני לא בטוחה שזה עושה משהו... אולי זה מזוייף. אבל היא עם זה כבר חודשיים ברצף ומבחינה בטיחותית אני לא חוששת כלל.

ובת כמה היא?

המחרוזת חזקה ולא נקרעת בקלות (או בכלל) והאבנים מחוברות אחת אחת. מבחינת הגודל זה לא אמור לחנוק אותה, גם אני ישנה עם שרשרת והכל בסדר.. מכירה תינוקות במגוון גילאים שמשתמשים בזה ולא שמעתי על תקלות.

זה עלול להיות צירונים.
תשתי המון ותנוחי. ותראי אם זה עובר.
אם ממשיך, לכי להיבדק

זה בהחלט נשמע כמו צירים.

לא כדאי לזלזל.

עדיף ללכת 10 פעמים סתם מלפספס פעם אחת וח"ו ללדת לפני הזמן

יש הרבה התקשויות..
אבל מדי פעם יש שעות עם כאבי מחזור בבטן תחתונה
ואני מתלבטת אם זה גם צירים או דלקת בשתן- כי הרי עכשיו הרחם הוא בכל הבטן אז איך יש צירים רק בחלק התחתון?
אין לי אף סימני דלקת.. אבל לפעמים אין תסמינים

זה לא כזה משנה אם זה צירים כי כאמור יש לי בלי קשר כל יום..ואם יתפתח ללידה אז אני מן הסתם אדע...

אבל מעניין אותי..

אבל מוזר לי כשזה כואב רק בבטן תחתונה ולא בכל הרחם..זה העניין

לזהות שיש לי צירים בכללי זה קל..

זו בטן קשה וגם שהציר משתק אותך לשנייה, לדוגמא אם את יושבת לא תוכלי להעמד וכד'

זה לא תמיד כאב.

אצלי כואב רק כזו ממש לידה מתקדמת.

אם את לא רגועה תגשי מחר למרכז בריאות האשה ותעשי מוניטור.

אחרי שגיליתי שיש לי דלקת שמתי לב שהרבה מהכאבים שייחסתי לצירים והתקשויות בעצם היו מהדלקת. שווה לבדוק

אז כדאי לבדוק את זה..

וגילינו את זה רק מהתרבית שעשיתי במסגרת המעקב הריון. לא הרגשתי שום כאב או סימן כלשהו לדלקת ורק כשהגענו לבדיקה שגרתית אצל הרופאה היא העבירה את הכרטיס וגילתה שיש את הדלקת.. עשיתי בדיקה לדלקת ביום חמישי עם סטיק בקופ''ח והאחות אמרה שלפי הסטיק אין סימן לדלקת אבל בכל מקרה שאני אעשה תרבית שוב מחר כמו שהרופאה ביקשה..
הכאבים שהיו אתמול מהבוקר נמשכו עד הצהריים בערך וברוך ה' הפסיקו אח''כ אז אין לי מושג מה זה.. כמובן שנחתי ושתיתי מים אז כנראה זה עזר..
תודה לכולם

אם לא, כדאי מאוד לעשות.
לא תמיד יש סימנים לדלקת בשתן בהריון.

(אגב, בבקשה להקפיד לשרשר נכון..)

ואני באמת כל השבוע עם מלא צירים
והלילה אני ערה מ3 בלילה כי הם כ''כ כאבו..

הבעיה שהיום כבר פספסתי את הזמן של הבדיקות
ואנחנו נוסעים ליומיים ממחר...
אז הממ כנראה זה ידחה לחמישי..בעז''ה..

אבל טוב שאמרתן

למרות ש..שאלת כפירה...
מה יקרה אם לא אקח אנטיביוטיקה מייד?
לא בא לי לקחת לפני הלידה אנטיביוטיקה..זה גם עושה לי פטריה תמיד וגם יש סכוי גדול שאקבל בלידה בגלל gbs(עוד לא בדקתי אבל בהריונות האחרונים היה לי)
אז לא בא לי עוד...
אני לא מדברת בכלל לא לקחת ובטח יודעת שזה לא טוב שיחמיר וחלילה יעלה לכליות
רק קצת למשוך...?זה נורא?

בשניהם דחיתי את הטיפול (כי התעצלתי ללכת לרופא) והכאבים שהגיעו הריצו אותי לרופא.. זה כאב רמה פסיכית..

 

ובכלל לא כדאי, את יכולה לבקש אולי באפליקציה? (לעשות סטיק כזה שבודקים אצל האחות, לפעמים זה מראה את האנטיביוטיקה)

זה שזה עלול לעלות לכליות.


אולי במקום שאתם נוסעים תוכלי למסור דגימת שתן לתרבית?
ואז עד חמישי יהיה לך תוצאות?

ובנתיים ההמלצה לשתות המון. אומרים שחמוציות זה טוב.

-----
ויש סיכוי שזה לא דלקת.

צר לי על באסרטיביות בלא לדחות את הבדיקה!בהריון אין סימנים אופייניים לדלקת בדרכי השתן ואפשר בצ'יק להיות עם דלקת בכליות .
זה קרה לאחותי באחד ההריונות!!
יש מרפאות ברחבי הארץ,שבהם אפשר להבדק כל אחת לפי הקופה שלה.
בעידן המחשוב אם תעשי בדיקה בצפון/דרום הרופאה שלך תקבל את התשובה.
בריאות שלמה.

אז בטח לא קופ''ח
ואין לי כאבים של דלקת בכלל רק התקשויות..
הכאבי מחזור בבטן תחתונה היו לאיזה יומיים והפסיקו
אבל בסדר שכנעתן אותי לא לדחות..
לבדוק אני לא יכולה עד חמישי כי אין מצב..אבל אני באמת אהיה ילדה טובה ואבדוק וגם אקח מה שצריך..

תודה רבה לכולן על העצות

כי אם נניח שיש דלקת, את לא יודעת כמה זמן היא כבר קיימת וכמה היא התפתחה, אז אין מה לעשות לא משחקים עם זה. גם אני לא חובבת אנטיביוטיקה, אבל כרגע לוקחת מה שצריך...

שבאיכילוב יש מישהי שעוברת בין חדרי הלידה, ולוקחת אם מסכימים לה. ללא עלות. ייתכן שרק בשעות היום, ואם הלידה בלילה- אז היא לא נמצאת.
דבר נוסף: אם מקבלים אנטיביוטיקה בזמן הלידה, אז אי אפשר

לפני כמה שנים.
זה לצרכי מחקר

כבר לא זוכרת. שאלו והסכמתי.
בכל אופן זה לא שמור בשבילנו

הבנתי שזה קצת בעייתי 

אני לא בטוחה אם יש בכלל ניסיון של שימוש בזה שלא נדע לאותו הילד לאחר שנים או שזו תאורייה

מה שכן לא כ"כ מפרסמים שהסכום הראשוני הוא של אלפי שקלים זה לא לכל החיים ואחרי שעובר פרק הזמן שנקבע צריך להתחיל לשלם כל חודש ואני מאמינה שהסכום עולה בהדרגה

כדאי לך לברר בכל לפני 

 

שעבדה בכל הנושא של האיסוף של הדם, היא אמרה שזה ממש לא מומלץ. שרוב המנות לא כשירות לשימוש בכלל ושהסיכוי שבאמת אפשר יהיה להשתמש בזה אם חס וחלילה יהיה צורך הוא ממש קלוש וחבל על הכסף

היות וזה דם כל כך טוב ונקי הכי חשוב וכדאי לתת אותו לתינוק שהשניה נולד.

אני מבקשת לא לחתוך מד אלא לחכות כמה שניות שהדם יגמור לזרום אליו.

ממחקרים זה מחסן ומחזק אותם יותר ממשהו שלוט בערפל לגבי העתיד.

למשל אם לאמא יש סוג דם מינוס (rh שלילי) אז עדיף לנתק את התינוק כמה שיותר מהר כדי להפחית סיכון לצהבת ח"ו. וגם יש מקרים שהלידה קצת מסתבכת וצריך לטפל מהר בתינוק
כותבת את זה בתור מי שדמיינה את עצמה מניקה ישר אחרי הלידה ובסוף זה לא קרה, אבל העיקר הוא שהתינוקת נולדה בריאה ב"ה

אני גם קראתי שבמקרים מסוימים נכון לנתק יותר מהר כדי להפחית סיכון לצהבת, אבל נראה לי שהדוגמא שנתת לא נכונה.
מי שיש לה rh שלילי, אם היא קיבלה זריקת אנטי די בהריון, בעיקרון לא נוצרו לה שום נוגדנים לדם של העובר ולכן אין שום סיכון להשאיר את חבל הטבור מחובר.
המקרה שזה כן יכול להיות רלוונטי בו זה כשלאמא יש סוג דם O ולתינוק יש A, B או AB, ואז הדם של האמא פיתח נוגדנים נגד הדם של העובר ואולי אם מנתקים מוקדם את חבל הטבור זה יכול להפחית את כמות הדם של האם שעוברת לעובר וככה את הסיכון לצהבת (גם פה אני לא יודעת עד כמה הכמה דקות האלו כל כך משמעותיות, הרי כל ההריון הדם של האמא הגיע לעובר, אז לא יודעת אם באמת זה מה שיעשה את ההבדל, זה פחות רלוונטי עבורי אז לא בדקתי את העניין לעומק...).

ילודים גם אם סוג הדם זהה

אבל בכל המקרים אי אפשר לדעת מראש

באמת עכשיו קצת קראתי על זה (בעיקר חיפשתי מקורות לסיכון מוגבר לצהבת במקרה שהזכרתי בתגובה שלי, שקראתי על זה רק בפורום ותהיתי אם יש לזה מקורות מוסמכים יותר), בהקשר שכתבתי בינתיים לא מצאתי שום מקור שמתייחס לזה, אבל באמת קראתי שאחד החששות שכן קיימים שהיה של חבל הטבור זה העלאת סיכון לצהבת בגלל פירוק מוגבר של כדוריות הדם האדומות שגורם ליצירה של יותר בילירובין. בכל מקרה, במקור שבו קראתי את זה כתבו שבפועל זה לא באמת מגביר את רמות הצהבת, אפילו אצל פגים ששי להם יותר סיכון לצהבת.

(הנה הציטוט: אצל יילודים כדוריות הדם מתפרקות לברזל לצורך בנייתן מחדש לכאלו התואמות למנגנוני הנשימה מחוץ לרחם וכאמור לצורך מאגרי הברזל שישמשו אותם בששת החודשים הראשונים לחיים (שכן בחלב אם כמות קטנה מאוד של ברזל, שאינה מספקת את כל צורכיהם). תוצר הלוואי של פירוק זה הוא החומר בילירובין שבכמות מוגברת עלול ליצור צהבת של היילוד (הנובעת בשל צבעו הצהוב). על כן, קיים חשש שבעקבות ריבוי כדוריות דם אדומות יתרחש פירוק מוגבר שיגרום לרמות בילירובין גבוהות. אך מחקרים מראים שלמרות העלייה המסוימת בערכיו בעקבות ניתוק מושהה, היא עדיין נחשבת למתונה ולא נמצאה כמגבירה את הסיכון לצהבת יילוד פתולוגית. הדבר נכון גם לגבי פגים, שלהם קיימת נטייה מוגברת להתפתחות צהבת.
למה לא כדאי לנתק את חבל הטבור מיד אחרי הלידה? - פה הכל מפורט וגם כתוב את כל היתרונות שבהשהיית חבל הטבור).

אצלי באופן אישי כן השהיתי את
חלב הטבור בשלושת הלידות, יש לי סוג דם שלילי וגם נוגדנים של אנטי די שמשום מה כן התפתחו (למרות שקיבלתי את החיסון, שזה לא דבר שאמור לקרות), וב"ה באף אחת הלידות לא היתה צהבת ברמה שהיה צורך לטפל אן לעקוב באופן מיוחד.

נותנים לדם לפעום בנחת, חבל הטבור כבר לבן לגמרי 

ועדיין יש מה לקחת משם לצורך תרומה.

(נתתי לפני 8 שנים, בשערי צדק, הלידות שאחר כך היו אחת ביום שישי שאז לא לוקחים, אחת בקבלה ששם לא לוקחים, ואחת בהושענה רבה...)

וב״ה לא נרשמה צהבת גבוהה

לא רואים משהו ברור.. אולי כדאי לחכות כמה ימים

פה יותר ברור

בכל אופן, בתמונה לא רואים ככ טוב...

להראות לך תוצאה ברורה אבל לפעמים יש ביוץ מאוחר

יש לך מחזור מסודר?

כי שבוע אחרי האיחור כבר אמורים לראות הרבה יותר ברור

אבל אם המחזור שלך לא מסודר ואולי היה ביוץ מאוחר אז זה בסדר שעדיין לא רואים כל כך

אז לא יודעת מה להגיד לך חוץ מאיחולים חמים!

 

(אני מניקה, אז יתכן שקשור לזה שלבנתיים חודש+אחרי הפקסת הסרזט לא קיבלתי עדיין מחזור)

 

אשמח לשמוע עוד

גם אצלי עבר כבר חודש+ וכרגע דוחה את הבדיקת הריון..לא רוצה להתאכזב...
אם ימשיך כך עוד שבוע,שבועיים, אבדוק!🙂

אני נראה לי אבדוק רק אם יהיה לי סימנים נוספים כמו בחילות, חולשה וכד'.

כי רק עיכוב במחזור הוא לא סימן אם אני מניקה.

 

בהצלחה!

אבל אצלי אפעם לא היה סימן מקדים להריון..אולי טיפה בחילות. ואני חלשה תמיד!!
אז אולי כדאי שאבדוק מידי פעם..

לאחרונה ההנקה ממש כואבת לי ולא נעימה.
ורגישות מטורפת בחזה.
החלטתי לבדוק הריון ובדקתי בצהריים ואין פסים.
מתלבטת אם לבדוק שוב בבוקר, או שאני סתם משלה את עצמי..

או שאולי הגיוני שהנקה בגיל 9 חודשים כואבת יותר ופחות נעימה?

לי יש תקופות כאלה, ולאחרונה אני משליכה את זה על שיניים שממש ממש ממש הולכות לצאת ( )

 

אם בדקת ויצא שלילי, היית מחכה לפחות עוד שבוע ואם ממשיך בודקת שוב.

 

 

שתיים למעלה ושלוש למטה...
וזה באמת כואב.
אבל בכללי הכל רגיש כזה...

והיה שלילי אחרי כמה ימם בדקתי בבוקר היה חיובי וגם עשיתי בטא שיצאה מעל 1000.
אז תנסי שוב לבדוק עוד כמה ימים

סרזט לא מדמה ביוץ כמו גלולות משולבות אלא פועל על רירית צוואר הרחם וברב המקרים גם מונע ביוץ, המחזור יגיע כשבועיים אחרי הביוץ אם לא נקלט הריון. מתי יהיה הביוץ? משתנה...

את ללא אמצעי מניעה כרגע? מתכננת הריון חדש?
אם את רוצה להיכנס להריון מעכשיו, בהחלט ייתכן שתיקלטי ממש בקרוב ואז לא תקבלי ווסת.
במקרה של כניסה להריון מייד לאחר הפסקת סרזט - תאריך ה"וסת אחרונה" שלך יהיה היום שבו הפסקת ליטול סרזט.

אני ללא אמצעי מניעה ורוצים בע"ה הריון חדש...

אם נניח נקלט מהר, ולא יגיע מחזור...איך יודעים שזה הריון?(כמובן שעושים בדיקה.. ) אבל תכלס אין לדעת מתי לעשות בדיקה כי כאילו מחכים למחזור...
הבנת?הסתבכתי..

אם תזהי ביוץ, תוכלי לבדוק שבועיים אחריו (בהנחה שלא הופיעה וסת)

שבעה נקיים טבילה.ואח"כ הריון.וביוץ כנראה מאוחר.לעקוב אחרי הפרשות לא עוזר כי קשה לזהות בהפרשות אחרי גלולות.ולא התמדתי בבדיקות ביוץ עם סטיק.

ומחזור קיבלתי פעם אחת אחרי חודש
ופעם שניה רק אחרי 3 חודשים מההפסקה של הסרזט.
בהצלחה!
בשורות טובות!!

בהנקה מלאה ושאיבות לסירוגין, כשהיא הייתה בת 4 חודשים... נראה מה יהיה החודש...

תכלס, שלמה עם זה לגמרי ב''ה, חוץ מעניין המחזור... :/

לא מניקה.

להמשיך לחכות?.. לבדוק הריון?

חנוכה שמח!

בשורות טובות!

לקח חודש וחצי עד שהיה ביוץ וממנו נכנסתי להריון.

היו לי גם הכתמות אחרי הפסקת הגלולות אבל הם לא אסרו.

לרוץ לביח או משהו כזה ...
בהצלחה

אבל תחכי עד שזה יהיה צירים יותר כואבים או ירידת מים
לי גם היה תחילת תשיעי עם התקשויות יום שלם וברגע שירדו קצת מים מיד הלכתי

וזה לא קשור..
שלא תתבאסי אם לא תלדי בשבוע הקרוב..

עגלה זה לא מוצר עונתי- אלא נמכר כל השנה בשווה. מידי פעם לחנויות יש דגמים מסויימים במבצע לזמן מוגבל. אין תקופות מסויימות.

בד"כ לקראת תחילת שנה לועזית יש קולקציה חדשה..

לרוב אנשים לא רוצים לקנות את בדגמים הקודמים כנראה ולכם חנויות כמעט לא מציעות אותם בהוזלות משום מה
לפחות כך מה שאני ראיתי עד כה
אם יש עגלה מסוימת שרוצים כדאי פשוט לעקוב אם יש מבצע מיוחד

מנסים להיפטר מהדגמים של השנה הנוכחית

תנסי פעם עם ופעם בלי.. לפעמים משפיע.