פורום הריון ולידה (עמוד 3470)

איפה עושים מעקב היריון עודף במכבי בירושלים?

רופא הייתי אצל ד''ר שוקרן אבל הוא לא יקבל אותך כל כך מאוחר. אולי ד"ר ציון טל? הוא מקבל בשטראוס ויחסית פנוי

אני אצלו במאוחדת והוא מעולה! 

אולי גם בירושלים.
מקסימה.
שמעתי דברים נפלאים מחברות על מעין בס לנדאו.

שיהיה בשעה טובה!

חשבתי שבביתר זה יהיה לך נידח... אבל ברוריה באמת חמודה.

גם מעיין בס לנדאו אמפתית וצעירה סבבה.

לא יודעת איפה היא מקבלת עכשיו אבל היא בירושלים. הייתי אצלה באפרת....

תשלחי פה את הרשימה... ואגיד לך. עשיתי את החיפושים האלה ובריאות כבר איזה עשרה רופאים....

יכולה לרשום גם דיסק המלצות על כמה😘😓😒

בזה?
אני רוצה להישאר עם הרופא שלי אבל אהיה רחוקה בשביל הערכת משקל סופית לבדיקה אחרונה לפני הלידה.

על ד"ר קרן רוטשנקר במכבי בסניף רוממה. קרוב לרחוב ירמיהו. היא ממש מקסימה

עברתי מתי שרציתי.
פשוט אמרתי שאני לא מרוצה מהרופא...

ואם את עוברת דירה אז בכלל...

תתקשרי למוקד.
אי אפשר לעשות את זה דרך האתר ..

זה לא נותן, אבל דרך המוקד לא אמורה להיות בעיה. פעם אחת עוש לי עם זה בעיות גם במוקד, אבל הסברתי שאין לי ברירה (פחות או יותא מאותה סיבה שלך) ונתנו לי.
אני היחידה שלא היה לה מעקב גדילה בסוף ההריון? היה לי רק הערכת משקל בשבוע 32 וזהו...

בכל מקרה הייתי צריכה לחזור לרופא עם התוצאות של הערכת משקל. והוא אמר לקבוע עוד תור בשבוע 38-39

או לא קטן מדי אין להערכת משקל משמעות אמיתית בלידה, אז זה לא קריטי...
מה גם שבלידה המיילדות יודעות למשש את הבטן ולהעריך את המשקל.

בדרך כלל מספיקה הערכת משקל בשבוע 32. אם יש משהו חריג שולחים לעוד א"ס. אצלי למשל העובר היה קטן בשבועיים ממה שהוא אמור להיות, שזה בטווח הנורמלי, אבל אמרו לי לחזור על ההערכת משקל אחרי שבועיים- שלוש

ראית יועצת הנקה?

 

מה עם לנסות להניק עם פיטמת סיליקון?

 

את מורחת על זה משהו לעזור להחלמה?

כן ניסיתי. וזה כואב. אנחנו מסתדרים יפה אני פשוט לא מבינה איך הפיטמה שלי לא החלימה?? התור הבא לרופאה עוד חודש. איפה אני יכולה לקבל עצה רפואית מיידי?

לפעמים יש להם תורים לכירורגים במיוחד למקרים מיוחדים.

לפעמים הבדיקה מראה רק לשניה כי זה מרכיב של הבדיקה ולכן אומרים להסתכל אחרי 5 דק ועד 10 דק

ואם לא מתאים הריון, תקפידי על הגלולות. ואם שוכחת להסתכל בעלון מה לעשות ולפעול בהתאם.

אם יוצא שלילי תתחילי להקפיד על הגלולות או שתעברי למשהו קבוע כמו התקן שלא צריך לזכור..

כשמושיבים אותה (לא חייבת לדעת לשבת לבד עדיין).
בכללי ארבעה חודשים זה דיי מוקדם. אולי הייתי מתחילה במקומך ממש ממש לאט, מירק אחד רק לטעום מידי פעם. בטוח לא כהחלפת ארוחה לפחות עד גיל חצי שנה

בכל מקרה כרגע זה רק בקטנה... תשימי על האצבע קצת בטטה מרוסקת ותתני לה וכדומה.

שימי לב לתת קצת ולראות תגובה אלרגית.

בהצלחה! נשמעת תינוקת מקסימה

את יכולה לתת לה לטעום מהאוכל שלך בקטנה, על קצה האצבע שלך או על קצה הכפית, טחון או מרוסק היטב

זה חדש לך וזה די הגיוני שיהיו לך חששות.. בסה"כ הרופאים עושים את עבודתם, את תעשי את שלך תתפללי ותקווי לטוב הלחץ הזה לא יוסיף לך.. מתפללת בשבילך שהכל ילך חלק בע"ה בידיים מלאות!! הכל לטובה!!

בעלך צודק
הרופאים חייבים לחסות את עצמם אחרת הם חשופים לתביעות
עד כמה שזה מבאס שהם מלחיצים אפשר ממש להבין אותם יש היום הרבה רופאים שתבעו אותם רק כי לפני 10 שנים לא שלחו את האישה לבדיקה מסויימת או לא אמרו לאישה את כל האפשרויות הגרועות שיכולות להיות

מציעה לך אולי להתייעץ עם רב בנוגע להמשך הבדיקות אולי הוא ירגיע אותך
שיהיה בקלות ובבריאות!

שעשיתי בדיקת nipt ושילמתי עליה ממיטב כספי (אמנם מקבלים החזר אבל עדיין).. נראה לכן שזה מונע את החששות? לא מונע... :/
תודה רבה יקרות!!! אתן מקסימות!!!

זה נורמלי..

את מרגישה רגשות הכי נורמליים וטבעיים, מתחוללים בתוכך תהליכים מופלאים של בריאת אדם חדש, תינוק או תינוקת, ואת רוצה שהכל יעבור בשלום.
התהליכים הקסומים של ההריון נסתרים מן העין, ובאופן טבעי רצים סרטים בראש - כי מדע הרפואה הוא אכן תחום שרב בו הכסת״ח.

תפתחי פעם את הדף המצורף לתרופה הכי פשוטה, כמו אקמול - ותיווכחי לדעת עמה אזהרות וסכנות פוטנציאליות רשומות בעלון לצרכן.

כדאי למצוא חברה, שכנה, מישהי מהקהילה, או שבעצמה בהריון כיום או שבעלת ניסיון שעברה הריון ולידה לא מזנן ועדיין הכל טרי אצלה - איתה אפשר לדבר חופשי, לחלוק חוויות ורגשות, להשוות, להתלבט,
לפרוק חששות.

גם אמא שלך היא כתובת מצויינת להתייעצויות שוטפות. היא בוודאי בעלת ניסיון!

בהצלחה, בבריאות טובה, ובידיים מלאות !!!

בקשר לבדיקות - לעניות דעתי כדאי לעשות את המינימום הנדרש, כי כל הבדיקות שלא ממש חייבים לעשות אותם, זה סתם טירחה גדולה ומיותרת לדעתי, ורק גורם לך לעוד לחץ, אלא אם כן נגיד יש בעיה מסויימת ואז צריך לבדוק, אחרת אין סיבה לרוץ ולעשות כל בדיקה שמציעים היום ואינה ממש הכרחית.

 

ודבר נוסף והכי חשוב - מה שהכי עוזר להירגע בהריון, זה פשוט תפילות! יש לי ספר שנקרא תפילת חנה, אני ממש ממליצה לך עליו, כי יש בו הרבה תפילות לזמן ההריון, הלידה, תפילות על הבעל, על הילדים, וכו'.. ותאמיני לי מניסיון, התפילות - שזה למעשה הקשר שלנו עם הקב"ה, זה הדבר שהכי הרגיע אותי בהריונות, בניגוד לבדיקות שרק הלחיצו אותי כל פעם.

קישור.

תפילת חנה - תפילת חנה למכירה

23 ש״ח.

אני קוראת ויש לי חיוך על הפנים.. תודה!

בעיקר אם באופן כללי הכל תקין
לעשות רק את המינימום הדרוש
ותפילות רבות תמיד עוזרות!
יש את הפרקי תהילים שהרב קנייבסקי ממליץ להגיד עד הלידה
זה מרגיע אותי כל פעם שמרגישה שהפחד והחשש מגיעים. אפשר גם סתם לפתוח ספר תהילים.

בדיוק דיברתי עם מרפאה בעיסוק השבוע,
והיא אמרה שחשוב להניק מ3 הצדדים ולעשות כל פעולה מ2 הצדדים כדי שתהיה סימטריה לתינוק.
והיא אמרה שהראש של התינוק רך ויכול להשתטח מזה..
כדאי ללכת לבדוק..
בהצלחה!

זה נגרם מגנטיקה והנחת התינוק ב3 חודשים ראשונים תמיד באותה צורה

מכיר 2 כאלה

לגבי הדבר הזה ספציפית- אני לא מכירה, אולי צריך ללכת לרופא...

הגדול של היה שוכב כל הזמן לאותו צד 

כמה שניסיתי להזיז לא הלך לי

והיום הראש שלו בצד אחד שטוח וצד שני בולט

(לא מדברת על ענין השרירים שגם הלחיצו אותי)

עכשיו הקטנה שלי הולכת בדרכו 

אולי באמת יש למישהי פתרון לזה??

כשילד מסובב את הראש בעיקר לצד מסויים- כנראה יש לו קושי בשרירים בצד השני.
טיפול קצר מועד אצל פיסיותרפיסט יכול להועיל.

כשהיה בן 11 חדשים 

היא היתה לא נחמדה בעליל

וטענה שעכשיו אין מה לעשות.

לפני כמה חדשים הלכתי איתו למישהי שמטפלת באיזו שיטה

(לא זוכרת משהו כמו קרנו... שבעזרת הידיים משחררים שרירים תפוסים)

למעשה לא כ"כ רואה שינוי.

ברעיון הוא גדול היום (שנה ועשרה) אבל מרגיש לי שזה לא מושלם התנועתיות

ומה שמדאיג אותי זה שיש לנו עקמת בגב במשפחה והבנתי שיש קשר. 

אנסה לבדוק אם יש צורך ליעילות בפיזיותרפיה

צריכים ללכת בגילאי חודש- חודשיים...

עכשיו עם הקטנה שלי מגיל 0 אני עוקבת

וכל הזמן הרופא אומר לי רק להזיז לה את הראש

עכשיו היא כבר בת חצי שנה..

תנסי להתייעץ עם רופא אחר.
אם זה טורטיקולוס צריך לטפל בזה כמה שיותר מוקדם

באמת כדאי ללכת כמה שיותר מוקדם.

התנסת בכזה דבר?

הלכתי עם הקטנה בגיל חדשיים בערך לזה

וגם לא רואה שעזר משהו

חבללל

תמיד אפשר לטפל ולתקן.

אצלכם זה הסתדר.. אצל אחרים זה יכול להעיד על בעיה רצינית (לא אפרט את כל האפשרויות..).

אי אפשר לצאת בהצהרות שיגרמו לאם השואלת שאננות וחוסר פניה לחוות דעת רפואית..

כל מקרה לגופו.. יש מקרים שמקורם במנח ברחם וזה מסתדר בחודשים הראשונים מאליו.. יש מקרים שמקורם בעבודה לא סימטרית של השרירים וכאשר מתקנים את זה בעבודה פיזית של השרירים זה עוזר לתקן א-סימטריה.. ויש מקרים שמדובר על דברים אחרים שצריך רופא לחוות את דעתו..

או השרירים?

מטריד אותי מאוד הצורה של הראש

ודווקא מעודד אותי לשמוע שיש כאלה שהסתדר לחלוטין

אני משכיבה הרבה על הצד.

לבת הגדולה שלי היה, והסתדר
אצל הבת השניה גם היה וקצת הסתדר אבל נשאר משהו..
מתי שהוא ראינו שהמזרן בעגלה פשוט קיבל את צורת הראש של הגדולה- היה ממש בקע באזור הראש, וכנראה הבת השניה פשוט כמו תבנית קיבלה את זה גם..
בילד השלישי קנינו מזרון אחר לעגלה , לא מאותו סוג
והצורה של הראש ממש סימטרית ויפה.

הגדול שוכב עם ראש לימין

והקטנה לשמאל

שהילד תמיד עם הראש לאותו הכיוון.. סלם מעלה השערה שכדי לבדוק ולשים לב אליה

אבל תודה!

אחיינית שלי היה משהו דומה ואז גילו שהיה תלוי במיטה שלה מובייל קטן בצד ימין של המיטה והיא סובבה את הראש כל הזמן לצד זה להסתכל...

לפי דעתי. חשוב ליידע אותן שיש מצלמות. כך הטיפול שלהן יהיה יותר איכותי. ויעיל. ומצד שני באמת יחסוך אי נעימות שאף אחד לא רוצה לעמוד בו.
כרגע לא הייתי עושה עניין. אבל כן נכנסת למנהלת
וחוזרת שוב על בקשתי.
אם את רוצה למנוע אי נעימות בעניין דיווח שקר.
כדאי להגיד למנהלת ליידע את המטפלות שיש מצלמות. אם היתה תגיד שהן יודעות. אז תגידי לה שקיבלת דיווח לא נכון. ושטטפל בזה. בשביל זה היא שם.

לעניין בנך. אני סבורה כמוך שבגיל הזה כבר כדאי להוריד את שנת הבוקר.
וחבל שיפסיד פעילות. אם קשה לו מידיי. כדאי לבדוק מה מצב הברזל שלו.

שזה לא הגיוני שמשכיבים אותו ואומרים לך לא.
הם צריכים גם ללמוד איך מחזיקים אותו.
גם אצלי בכיתה מחזיקים אותם ערים גם אם זה שעה חצי שעה לפני שנת צהריים

והן מודעות לזה שיש מצלמות במעון.גם יש דף שתלוי בגלוי עם הסיסמא והכל.אז הם מודעות.
אני חושבת שהתגובה שלהן קשורה לאיזה פחד,שבאמת אני לא מבינה ממה יש לפחד.לא נתתי שום הוראה לא להשכיב.
יכול להיות שהן צודקות ובאמת הוא זקוק לשינה.בני הוא לא ילד שאפשר להכריח לישון.אם הוא עייף ישן אם לא לא אפשרי להרדים בכוח.

או שהיתה אי הבנה? אותי היה מטריד . האנשים שאני הכי אמורה לסמוך עליהם. ומפקידה בידיהם את הדבר שהכי יקר לי. כן הייתי דואגת ליחס כנה ופתוח ביננו. זה הכי נכון בעניי.
זה מצריך גם ממני לפתוח עין טובה. לפרגן להעריך.
ואז ממילא נוצר מצב של אין פחד.
לעניין בנך. אם לא ישן בבית. אז אין סיבה שישן שם. כן הייתי מתאמצת לבקש שוב ולהסביר.

בעיני דרישה בסיסית היא כנות ואמון.

לא מבינה מה גןרם למטפלות לשקר בעניין, ואם הן משקרות בזה- מי יודע במה עוד?

שנים והרבה גנים תמיד מנסים לרצות את האימהות אני ידעתי דברים מאימהות אחרות שהיו באות ומספרות שהילדה היתה בוכה שנה שלימה בבוקר במשך שעה ויותר והמטפלות היו אומרות שבכתה ממש 2 דקות .אי אפשר לדעת אף פעם. ובכלל ידוע שלא נדע על עשרות מיקרים של מטפלות חייכניות שהיו מתעללות בתינוקות אז אין פה ביטוח

תמיד מייפים קצת את האמת...

זה רציני? לא נשמע טוב בעליל...

 

בכל מקרה לא הבנתי למה את לא רוצה שהוא יישן?

בגיל הזה ההמולה במעון לא טובה לילד ואין לו צורך ב"פעילות"

ואם הוא ישן כשכולם ערים וער כשכולם ישנים זה נראה לי ממש מעולה!

נשמע שהם עושים את זה מתוך מחשבה שזאת טובתו ולא לטובתם, הרי לכאורה

יותר נח להם שהוא יישן עם כולם

 

אולי הם לא הבינו שזה מה שאת רוצה? כי התייעצת איתם ולא אמרת בפירוש

1. שנת בוקר
2. דיווח לא אמין

סעיף 2 מדאיג. פני למנהלת לברר את העניין
זה בכלל לא משנה מה הכדאי המומלץ או הנכון לגבי השינה. הדיווח צריך להיות כנה. אוי ואבוי אם לא.
אולי מי שדיווחה לך התבלבלה? שכחה?
או שצפית בימים אחרים?
אבל חד משמעית לא ייתכן שיעבירו לך מידע כוזב

א. למה להתעקש לא לתת לו לישון? זה הצורך שלו. הוא מעדיף לישון. ההמולה, הרעש, הרבה ילדים, הרבה גירויים - כנראה זה יותר מדי בשבילו והשינה מיטיבה איתו נפשית. למה להכריח להשתתף בפעילות?
גילוי נאות, היה לי ילד שזה היה הצורך שלו במעון, לישון בבוקר (מה שלעולם לא קרה בבית). שמחתי מאוד על רגישות הצוות וגמישותן, שיצרו עבורו סדר יום משלו.

ב. אמון בצוות המעון.
צוות המעון משתף אותך בקושי שלהם להכיל ולהחזיק אותו ללא שנת בוקר. יש להם סדר יום וכמות ילדים, והקושי שלו להשתלב בסדר יום הכללי דורש מהם להתייחס אליו על חשבון אחרים וחשבון הקבוצה. והם מציעים לך פתרון. שנת בוקר. חוץ מזה שהפתרון מקל עליהם - הוא מקל עליו, ונענה לצורך שלו. את אומרת שהוא נרדם בקלות, דבר שלא קורה כאשר הוא לא רוצה לישון.
את מסיבותייך שלך מבקשת מהם להתנהל אחרת, ובעצם לא רואה אותן. ולא נותנת בהם אמון.
יש הבדל בין לנסות למשוך יום יומיים, ולראות איך זה. ובין לראות שזה לא עובד ובכל זאת להתעקש. ולעקוב...
לא מפתיע שזה מגיע למקום שהם משקרים... כי כנראה דיאלוג פתוח לא היה שם.
ואני לא מצדיקה.
וגם לא חושבת שזה מאחריותך. זו אחריות מנהלת המעון ליצור את הדיאלוג בין מטפלת להורה ולסכם ביחד על התנהלות מוסכמת.
אבל בכל זאת אני שואלת, אם אין לך אמון בהתנהלות המקצועית שלהם, למה את שולחת?
אני חושבת, שאם שלחתי למוסד, אני צריכה לתת מקסימום מרחב אמון בצוות. להקשיב, לקבל, לזרום. כל עוד זה לא פוגע ממש בילד שלי, אני זורמת עם הרבה דברים. לא כי אני מזניחה, אלא כי אני נותנת אמון ביכולת המקצועית, וגם מבינה שמסגרת משותפת להרבה הורים וילדים, לא יכולה להתנהל כאילו זה ביתי שלי.

ג. כדי להתקדם ממשבר האמון שכבר קיים, כי ראית ששיקרו לך, ממליצה בחום לפנות למנהלת ולבקש לברר.
מצד אחד, להציב גבול, לא לגיטימי לשקר לך.
מצד שני, להקשיב לקול של המטפלת ולאיך שהיא רואה את הדברים, כך שלא תצטרך לשקר לך כדי לשרוד את היום עם 6 ילדים...

ד. איזה רעיון גרוע זה מצלמות, סורי..
בסוף במקום לתפוס אלימות, הופכים את הדינמיקה האנושית לביקורתית, עוקבת, חסרת אמון, ומטפלות מרצות. במקום שמטפלות יהיו דמויות חינוכיות, הן ילמדו לעשות למצלמות.
והאמא שצופה הכי הרבה תקבל הכי הרבה יחס. איזה יחס? יחס קונקרטי, שמצטלם טוב. עוד החלפת טיטול ועוד סנדוויץ. כי אהבה וקשר ודינמיקה בריאה לא עוברות במצלמה (או שלהורים אין תשומת לב למה שחשוב באמת, וכך המטפלות ירצו את אותם הורים שיצפו בשעות הפנאי.)
אבל זה לא קשור אלייך.....
(אני לא אשלח בלנ"ד למעון עם מצלמות.)

דבר ראשון אני לא התעקשתי לא לתת לו לישון.מובן לי שיכול להיות וזה רוב הסיכויים שהם רואות ויודעות שהוא עייף וזקוק לשינה .בכל זאת הן איתו במהלך היום .לא באתי אליהן בדרישה.ניסיתי להבין למה הוא זקוק לשינה מכיוון שבבית הוא אינו זקוק ואפילו לא מראה סימני עייפות.התגובה פשוט היתה שהן מכירות אותו כבר ויודעות שהוא רוצה לישון.
שוב,לא מזלזלת בשיפוט שלהן,אבל כן חושבת שאפשר למשוך אותו,וכן אפשר לדעת להעסיק אותו .יכול להיות שהרצון שלו לישון נובע משעמום.הוא ילד היפר.הוא לא ילד שיתנו לו צעצוע והוא ישב בשקט.מבינה שהוא לא היחיד שם ואי אפשר לתת יחס פרטני רק אליו אבל אפשר לנסות דרכים כן להעסיק.
שוב,זה לא שאני נגד השינה,אם באמת זקוק אז כמובן שין בעיה,שינה זה בריאות,פשוט חבל לי גם שהוא מפספס יצירה,מפספס פעילות עם הקבוצה שלו.כמובן יצירה ומשחקים יכול גם בבית איתמ אבל זה שונה בגן,שם הוא מפתח חברויות.
ושוב ,לא הגעתי בדרישה שאני לא מסכימה שישן,ממש אין להן ממה לפחד מהתגובה שלי,ולכן לא מבינה מה הצורך לשקר,כדי שאהיה מרוצה?
המצלמות פה זה לא האישיו.פשוט ברגע שאת מרגישה שמשהו לא בסדר הצורך שלך זה לעקוב.

חחח, הצחקתני

זו לא סיבה לענות כזאת תשובה.
אם אין לך משהו מועיל להגיד עדיף לא להגיב בכלל.
אני מתייעצת פה לגבי נושא שבאמת מפריע לי ,אז הזלזול שלך פשוט מיותר.
תודה

זה רק בגלל שזה באמת פשוט מצחיק אותי

לגמרי לא מתוך זילזול, באמת!

מבינה שיש גישות שונות ולגיטימי לגמרי לחשוב אחרת ממני

באמת סליחה!

ברור שבגיל כזה הם מפתחים חברויות
הם כבר ממש בקטע

תלוי למה מתכוונים "חברויות", בעיני לחברויות של גיל כזה

אין כ"כ משמעות

לפני מס' שנים עבדתי במעון פרטי. לא היו בו מצלמות. המטפלות היו מרביצות לילדים וצועקות עליהם באופן קבוע, מנהלת המעון לא דאגה שיהיה מספיק אוכל לילדים שכל הזמן היו רעבים, ואותנו המטפלות היא הינחתה לשקר להורים במצח נחושה, ועוד דברים מזעזעים שקצרה היריעה מלהכיל. אני אישית לא יכולתי לסבול את ההתנהלות הזאת, ולאחר שהסברתי להורים בדיוק מה שקורה שם - עזבתי. אז להגיד שאת הילדים שלך לא תשלחי למעון עם מצלמות, אני ממש לא חושבת שזה רצוי. אם יש מצלמות, אז לפחות המטפלות לא תעזנה להרים יד על ילד או לצעוק עליו כמו חיה. כמו כן, אם חלילה קורה משהו לילד, אז יש אפשרות לדעת פחות או יותר מה היה במעון. לדעתי מצלמות זה פשוט חובה, אחרת לא לשלוח בשום אופן. 

כשאומרים לי שהוא לא ישן, הייתי אומרת: אה, באמת? דווקא הבוקר הסתכלתי במצלמות וראיתי שהוא כן ישן.
ואז מעניין מה תהיה התגובה: התבלבלה.. שכחה.. או אולי משהו אחר שמתקבל על הדעת.

בקשר לשינה עצמה, הייתי אומרת שאני מעדיפה שלא יישן, אבל אם הן רואות שאין ברירה, אז בסדר. אבל אני אשמח לדעת אם ישן או לא כדי לדעת להמשך היום.

במקום ליצור "תנגודת" כזאת, להגיד מייד, ראיתי שהשכבתן אותו היום, לא הולך להשאיר אותו? או משהו בסגנון, שפותח ייעוץ ולא נגד...

שבלנית נכנסת לחדר כשאת כבר במים???😲😲 לכל מקווה שהלכתי הבלנית קודם בודקת ציפורניים,ידיים ורגליים כיצד יתכן?

מבחינת ההלכה (עפ"י הספרים שיש לי בבית, מקבלת שאולי יש שיטות אחרות) האחריות לבדיקת ציפורניים ושות' היא של הטובלת. אם היא רוצה להיעזר גם בבלנית, יכולה. התפקיד הבסיסי של הבלנית הוא לוודא שכל הגוף במים כולל שערות. מעבר לזה אפשר להיעזר בה אם רוצים, אבל לא חובה.

מה ההבדל הגדול?

חשוב לעזור לכמה שיותר נשים להרגיש בנוח עם מצוות הטבילה, ולא לשנוא אותה. זו מטרה נעלה לדעתי.

אז כנראה רק מבחינתי אין הבדל גדול

אבל אף פעם לא בדקו לי ציפורניים, ידיים ורגליים... נראלי שאחת שאלה אם עשיתי 'עיון', אבל לא יותר מזה...

ואיך היא בודקת ששכל השעיר במים, וזה?

היא פשוט בודקת רק את הטבילה.
השואלת לא מעוניינת שהבלנית תצפה בה בעת שהיא יורדת למקווה עצמו ולכן רוצה שכשהיא במים והם מכסים את גופה רק אז הבלנית תכנס ותאמר אם הטבילה כשרה.
אין שום בעיה בכך.
רק שאינני מכירה מקווה כזה באיזור שביקשת.
אולי שווה להרים טלפון למקווה ולשאול מראש אם הבלנית מוכנה לכך. יכול מאוד להיות שתזרום

אני ראיתי בכמה מקומו שהן מקדיפות להחזיק את המגבת פרוסה או משהו כזה.. וכך לא להסתכל.

מוכנה לנסועקצת לפתח תקווה או משהו כזה.. זה שווה לי

מראש מהבלנית שתכנס לחדר רק כשאת במים?

 

עוזר לשתות שתיים שלוש כוסות מים ברצף

משקם את הקיבה פלאים!

הפסקתי איתו אחרי שגיליתי שהעצירות נובעת מהברזל שלקחתי...

נורמלקס הוא אבקה שמוסיפים לשתיה. אבקה של סיבים טבעיים שמקנה נפח לצואה וכך מונעת היווצרות עצירות.

נורמלקס הוא יותר למניעה ולא לטיפול בבעיה קיימת.

כשיש כבר עצירות, הוא פחות יעיל.

מים בהם הושרו שזיפים מיובשים - פועלים היטב גם על עצירות קיימת.

כי אני התחלתי להשתמש בו רק בגלל שהייתה לי עצירות, והוא עזר פלאים!!

לוקח לו בערך 4 ימים בשביל להגיע לתוצאה טובה, ואז צריך להמשיך. פעיל כל עוד את לוקחת.

שווה את ההמתנה!

יש כל מיני שיטות לוודא שמדובר במי שפיר (כגון לשכב הרבה זמן ולקום בבת-אחת). הייתי מוודאת היטב כדי לא להגיע למיון יולדות סתם. אבל אם זה אכן מי שפיר יש כמה דברים שכדאי לבדוק ולעכוב אחריהם. בארץ מקובל לאשפז במצב כזה. בחלק מהמקומות אפילו מציעים לזרז לידה (אישית, סירבתי).

לא תתקדם עד 24 שעות זה יכול להגיע לניתוח כי החיידק יכול לעלות לעובר, אני הייתי מבקשת הפניה מרופא או מוקד שלא יעלה לך כסף אם לא מאשפזים ובודקת

ולא "איימו" עלי בניתוח

רק חיכיתי לזרוז והייתי בעדיפות גבוהה בגלל זה

יותר גדול

ירידת מים, חובה ללכת בהקדם למיון. זה לא דחוף, לא בלחץ, אבל גם לא להזניח ולחכות שעות או ימים.
צריך להיות במעקב, ולקבל אנטיביוטיקה כל כמה שעות כדי שלא יהיה זיהום. וזה לא סתם אנטיביוטיקה מיותרת, לי לא נתנו (לא ברור לי למה) ובמהלך הלידה עלה לי החום, והתינוקת נולדה עם חום. אז לא מציעה לזלזל בכלל!
אני מציעה ללכת לשירותים ולהתרוקן, אם את יוצאת ועדיין מרגישה ש"בורח לך" אפילו שהרגע רוקנת הכל, אז זה כנראה ירידת מים, וללכת להתאשפז.
אם הטפטופים הפסיקו, וזה היה משהו חד פעמי, זה כנראה בריחת שתן..
במקרה של ספק, כדאי לבדוק (בתקווה שבמיון יידעו לזהות, אצלי לא זיהו, קראו לזה "חשד לירידת מים")

כדאי לך לדבר עם דולה שתדריך אותך לתרגילים שיגרמו לצירים

אני הייתי עם ירידת מים בשבוע 38

נסעתי מיד לבית חולים וחיכיתי במחלקת נשים יום וחצי

עד שהורידו אותי לזרוז.

כן צריך להיות זהירים אבל כדאי מאוד להתייעץ.

בלידה רגילה... אי אפשר להשוות בין מוניטור לא תקין אחד לאחר, יש עוד נסיבות מסביב.

 

בגדול הם לא רצים על כל פיפס לחדר ניתוח, יש שם צוות מנוסה עם כתפיים רחבות.

 

בהצלחה!

אבל מה שעולה לי בראש
שאולי זה משהו בגנטיקה של העובר
יש הרי תסמונות ומחלות חלילה שחלק מהמאפיין שלהם זה ריבוי מים
ועובדה שיש גם כזה דבר בדיקת מי שפיר שדרכה אפשר להבין מה יש לעובר.

שמעתי את זה מהטכנאית מספר פעמים.
לפעמים סוכרת הריונית יכולה להיות סמויה. ולא יעלו על זה בבדיקת העמסת סוכר .

וכל פעם עשו לי העמסה שיצאה תקינה
בפועל ילדתי תינוקות דינוזאורים
בהריון הזה גילו סכרת
שמרתי
לא היה ריבוי מים
ונולדה תינוקת במשקל שפוי

אני יודעת כמה זה קשה!! הינה לי זוועה תמיד בהריונות ובהריון הזה היה כל כך הרבה יותר קל, קשה לתאר איזו הקלה זה היה. חודש תשיעי היה בשבילי כמו תחילת שביעי בהריונות קודמים
ממליצה לך אם את רוצה לנסות למנוע לשמור על תזונה כמו סכרת ולראות אם זה משפיע. על הדרך גם יהיה לך הריון חתיכי ובריא

אבל נשמע שאצלך זה לא היה מסיבה מיוחדת. אז זה םחות רלוונטי כנראה ב"ה

יכול להיות מחסימות במערכת העיכול של העובר למשל

לי היה בהריון אחד ריבוי מים
התינוק נולד בריא, ולא גדול.
בהריון שאחריו כבר לא היה ריבוי מים, כך שכנראה זה לא סכרת.

וגם בפורום בכיפה. שווה לבדוק

תודה @חן חן ו @נשימה ארוכה על הרעיונות, אנחנו מנסים בכל הכיוונים.
ובכל זאת אם יש למישהי כאן את התרופות למסירה- נשמח ליצור קשר...

לעשות ב
יותר מדי אולטרסאונד עם מטמר למרות שאני עוברת הריונות בסיכון בעקבות צוואר מקוצר ועשו לי הרבה בדיקות עם מטמר פעם בשבוע , אבל בשבועות מתקדמים יותר

שהוא תקין

למה לא?

מוטב לראות שהכל בסדר

את מתכוונת שתעשה פעמיים? לבדוק הכפלה?
בעיני מיותר..
ולמה לא? כדי לחסוך במשאבים (זמן בעיקר, אבל גם במשאבים של קופ"ח).
ואם כבר בדיקת דם, אז את המקיפות של תחילת היריון במקום לעשות שוב אח"כ.


גילוי נאות: אני בודקת בטא, אבל לא משתמשת בבדיקה ביתית.
כנראה אני חריגה בנושא הזה. לא מצליחה להבין את פסטיבל הבדיקות. בשביל מה לבדוק שוב ושוב ושוב? גם אם הכל בסדר וגם אם משהו לא בסדר זה בכל מקרה יתברר בהמשך... נחשפתי לזה רק בפורום ובעיני זה גובל בכפייתיות..

לחסוך חשיפה לנגיפים וחיידקים בקופ"ח.

אז לעשות על הדרך כבר את כל הבדיקות דם.
ולא לבוא רק לבטא..

ואם אפשר לתאם להגיע ראשונה או אחרונה.

זו תקופה שצריך להתנהל בה במשנה זהירות ולקחת בחשבון גם את השיקול הזה.

לראות שהמספר גבוה וטוב

לראות שיש הריון באמת כתוב על גבי דף

עושה לי את זה!

 

שכלית- את צודקת שמלא בדיקות זה מיותר ומזיק
ושבמילא בסוף זה מתברר ..
אבל
לכל אחת יש נק' רגישות אחרות..
כל אחת יש לה סיפור שונה

לאחת בכללי בחיים יש התמודדות עם חוסר ידיעה- מאוד מאיים עליה לא לדעת..ברור שזאת נק' לעבודה
אבל אצל כל אחת זה יושב על חוויית חיים שלמה ושונה מהשניה..ונכון שזה יותר הגיוני שלא יהה אכפץ לחכות בסבלנות ולהסכים לא לדעת..
אבל כמו בכל נושא אחר שאת מתמודדת איתו...כשמשהו קשה לך אי אפשר פשוט להפוך את עצמך ברגע.
זה דורש תהליך.ונכונות והתבוננות...

וגם....יש הרבה שאיבדו את המקום הפשוט של פשוט לחכות או פשוט לחשוב טוב בעקבות נסיונות- הפלות לדוגמא..
ואז הרגישות והמתח עולים כי כבר נכוותה פעם אחת ..וזה כאב כל כך
והיא רוצה כל כך כל כך את ההריון
אז איך תשב בשקט ותחכה בסבלנות??


אני לא אומרת שאין מקום והתבוננות ושינוי במקומות הנ''ל
אבל זה לא כזה קל..ולכל אחת יש קושי בתחומים אחרים

לבין להמליץ על כך בפורום...
גם לתחושתי זה הפך להיות המלצה כחלק מהנורמה פה בפורום וזה מידע מטעה..

(אני גם עושה בדיקת בטא אבל לא עושה בדיקות ביתיות- ממילא רק אחרי איחור משמעותי)

רק אמרתי שלא תמיד אפשר לשפוט מבחוץ מי שצרגישה צורך ובודקת לפני האיחור או הרבה פעמים
ברור שזה לא המצב הרגיל שאמור להיות
אבל..

עושה בדיקה ביתית וקובעת תור לרופא. ועם ההפניה שלו עושה בדיקות דם.

לקבל הפניות. לעשות אולטראסאונד ראשון לראות דופק.

תמיד הסתפקתי בבדיקה ביתית.

הרי אם זה כימי, יגיע המחזור תוך כמה ימים.

ואם משהו לא בסדר בכל מקרה צריך אולטרה סאונד

בטן קטנה- שבוע 34 - הריון ולידה

 

בעז"ה בעיתו ובזמנו.

אני בעצמי נולדתי בשבוע 42 2400
לפעמים זו השליה שפחות מזינה או פשוט גנטיקה. אם היה לך הריונות קודמים את יכולה להשוות ואם לא, לא הייתי דואגת, יש לך עוד 3 שבועות גדילה אני בעצמי ילדתי את הבכור 2900

זה השינוי.מילא אם היה עובר קטן לאורך כל ההריון. אבל פתאום השינוי.. זה מה שנבהלתי. בלידות הקודמות לא ילדתי קטנים. הבת 3 קילו שבוע 40. הבן 3600
(עכשיו יש לי בת)
מקווה באמת שהכל יהיה בסדר...

שבוע 38 עם הערכה כמו שלך.. אמרו לי שאם לא יהיה שינוי עד 38 אז עושים זירוז.. ממש עכשיו אני מחכה לתשובה מהרופאה שלי... בסופו של דבר אנחנו רוצים בטובת העובר ויכול להיות שיותר טוב לו בחוץ הכל לטובה!!

יש מצבים ששליה פחות מזינה היה לי אשפוז ארוך ראיתי כמה כאילו, אבל זה לא פגע בשום דבר,
ואני לא אומאת שזה המצב אני לא רופאה.

אם הרופאים לא מוטרדים אני לא הייתי מוטרדת. הם כל הזמן מחשבים סיכונים

בתחילת ההריון משקלי העובר זהים לרוב אצל כולם
לקראת סוף השליש השלישי המשקלים משתנים,
זה הרבה יותר הגיוני.
יש תינוקות 2900 ו3900 ושתיהם תקינים.
ואת לא בסוף,
כשרציתי לעלות את משקל העובר ( היה לי סיכוי ללידה מוקדמת ואכן ילדתי מוקדם ב30 ) יש מאמרים שעוסקים בזה בעיקר בהריון של תאומים. אבל לא בטוח שזה יעזור
וגם זה רק הערכה!!! אני ב36 הרופאה העריכה 2900. עכשיו כמעט שבועיים אחרי רופאה אחרת אמרה לי 2700

תאכלע מזין, שקדים אבוקדו דגנים מלאים תנוחי תשתי

לי אמרו בהריון התאומים לאכול מזין מאד ושומני עד שבוע 24 כי עד אז השילייה נבנית והיא אמורה לספק לעובר את הכל עד סוף ההריון.

לא נראה לי שבשלב כזה זה אמור להשפיע

ההגיון אומר שזה קשור לשלייה ולא לעובר. את יכולה לבקש שיגידו לך באיזו דרגה נמצאת השלייה. לפעמים היא מזדקנת מהר מידיי. ואז באמת כדאי לזרז . סהכ הגעת לשבוע סביר ללידה. וגם המשקל תקין. אז זה לא ככ נורא אם בכל"ז יציעו לך זירוז. אולי לא נעים. אבל ... יש לזה יתרונות אחרים.

מנסה להתעודד שהכל יהיה בסדר בעזה" וגם אם יהיה זירוז נעבור את זה בשלום
כל הקטע הזה של ה"לא נודע" גורם ללחץ

עובד בדיוק על זה

לקדם ולייעל את הלידה. ממליצה.

שתעשה לי קורס הכנה..

אני עשיתי והיה לי מעולה!!
ולקחתי אותה גם ללידה.
יכול להיות שאפשר לעשות רק קורס עם דולה,
בלי לקחת אותה ללידה.

ולפי מה ששמעתי עדיף לא ללכת לקורס של בית חולים. בדר"כ הוא פחות טבעי ויותר מדבר על להקשיב למה שנוח לרופא/מיילדת..

לפעמים מספיק למרוח קצת על החניכיים, אם לא עוזר אפשר לתת חצי מנה או מנה אם ממש סובל.
(שאלתי פעם רופא ילדים ואמר שאין שום בעיה לתת)

ואם מורחים על החניכיים, לא לתת מנה נוספת אח"כ.
שלא לתת בטעות מנת יתר.

לשמור על המרווחים הרגילים בין מנה למנה.
תודה על ההערה החשובה.

צריך לשים לב שיש לו כל מיני התוויות נגד.

נגיד אסור להביא כשיש חום כי זה יכול להיות מסוכן. אז חשוב לקרוא את העלון לפני כן

לי המליצו על קמומילו 

כל כמה זמן אפשר לשים?

אבל המליצו לי אז אני לא יודעת...

צריך ללכת לרופאת נשים לבדוק תפקודי כבד..
לי היו גירודים והכל היה תקין.
אבל צריך לבדוק..

כנראה בהריון יש קשקשים..ולא, בדקתי שאין לי כינים.

בסוף היה לה כינים......

שווה להעביר מסרק..

אולי


וכדאי להתייעץ עם רופא