פורום הריון ולידה (עמוד 3471)

בערך 10 ימים אחרי הביוץ.
אחות לא יכולה לתת הפניה רק רופא, רופא משפחה
מספיק.
בהצלחה בשורות טובות!

לגדל ילדים ברווח יש יתרונות, גידול בנחת אחרי שהאם התחזקה והילד גדל ופחות מאתגר כמו מספר תינוקות. אל תצטערי

אחד המשפטים שהכי הרגיעו אותי כשהרגשתי ככה היו - "מי אמר שצריך להתרגש? מי אמר שצריך להתחבר? שחררי!"

וזה הכי עזר לי להתאפס.

 

את לא  תלדי ילדה דחויה, תוציאי לך את זה מהראש. קשה לך לדמיין את זה כי זה עוד לא כאן.

כשהיא תהיה בידים שלך ותתחילי להניק אותה לאט לאט תתחילי גם להתחבר

 

הרבה אמהות לוקח להן זמן להתחבר לתינוק שלהן

 

זה סתם מיתוסים שמכרו לנו שברגע שהתינוק נולד אנחנו מוצפות אושר ורדרד וקסום, זה סתם סיפורי אגדות.

הרבה פעמים ברגע שהוא נולד אנחנו עדיין מרוכזות בעצמינו ובכאבים שלנו ובאי נוחות ומוצפות בהורמונים שמשגעים לנו את המצבי רוח ובכלל לא פנויות להרגיש דברים אחרים

 

הכל טוב, הכל בסדר, זה לא אומר שאת אמא לא טובה וזה לא אומר שאת לא אוהבת או לא תאהבי את התינוקת שלך

 

תני לזמן לעשות את שלו,

תפסיקי להתעסק בזה, אל תבחני את עצמך כל הזמן אם את כן מתרגשת או לא מתרגשת, כן מאוהבת בתינוקת או לא מאוהבת בתינוקת.

 

לגמרי מותר לך לא להתרגש עכשיו, תמשיכי לקרוא את הספר עד שהצירים כבר לא יתנו לך להמשיך ותעסיקי את עצמך במה שעושה לך טוב

בעז"ה שיהיה בהצלחה, בבריאות, בקלות ובידים מלאות!

 

אני צריכה את הזמן לעצמי להבין מה קרה להחלים להרגיש לעבור ממצב של בהריון למצב של אמא 24 , לא בשבילי. צריכה את ההדרגה הזו

תודה 

אני דוקא כן אוהבת את הביות המלא וזה לא סותר בעיני את כל מה שכתבתי מעל

אני מאפשרת לעצמי את החופש הנפשי הזה לטפל גם בעצמי ולהתחבר בקצב שלי יחד עם זה שהתינוק כל הזמן איתי כי אני לא סומכת על אף אחד אחר שיטפל בו. 

 

כל הזמן עסוקה בלטפל בה ואם היא תבכה והאם היא נושמת, גם ללכת לשירותים או להתקלח קשה לי עם תינוקת אז לחשוב מחשבות... ממש לא.

ולאמא, ויש בעל.

אני צריכה את הזמן להתרגל גם פיזית (אחרי ניתוח) וגם נפשית.
בוודאי שבוע ראשון אחרי ניתוח כל הרעיון של ביות, אפילו חלקי , הזוי עבורי. יודעת שיש נשים שעושות את זה לא יודעת איך
ותוהה אם אלו אותם נשים שמספרות פה על צלקת שכואבת חודשיים ושלוש אחרי ועל כאבים יכל מיני, כאשר אני אחרי חודש מרגישה ממש טוב טפו טפו. אולי זה קשור ואולי לא
בכלל אני חושבת שהיום נשים בכל מצב לא נחול כמו שצריך כמו פעם שחיו בחמולות והיתה עזרה מכולם והיום הבעל צריך לעבוד האמא גרה רחוק ונשים אחרי שבוע צריכות לתפקד מלא. אבל זה כבר נושא לשרשור אחר

אני גם בביות חלקי התמוטטתי ובעלי היה איתי המון. לו היה לנו ילד קטן בבית מה היה קורה? אין חי עזרה מאימהות או אחיות או חברות. אני ממש לא יודעת מה בדיוק הייתי אמורה לעשות בלעדיו עם תינוקת קטנה שכל שניה פועה וכל פעם שאני צריכה לקום מהמיטה זה לוקח לי רבע שעה וכאבים גדולים.
הייתי צריכה אותו איתי כל הזמן ובשעתיים שלוש שהוא לא היה בבקרים בכיתי מתסכול וכאב כל יום

אבל תחסכי מעצמך את ההרגשות של אכזבה מעצמך על שאת לא מרגישה איך שאת אמורה להרגיש...
מספיק קשה זה להתחיל לידה כשאת לא באמת רוצה אותה, אין צורך להוסיף לזה גם רגשות אשמה שאת לא אמורה להרגיש ככה...
להיפך - תחשבי לעצמך 'איזה מדהימה אני שה' בחר להתחיל לי את הלידה דווקא בזמן שאני כל כך לא מוכנה אליה, ואני נותנת לו לנהל את העניינים ומרפה מכל התכנונים שלי'.
תהפכי את הרגשות לתפילה- תדברי עם ה', תגידי לו כמה קשה לך ולא מתאים לך עכשיו, תבקשי ממנו שיעזור לך להתחבר לזה יותר, להרפות יותר, להגדיל את הלב שלך פי שתיים שתהיה בו הכי הרבה אהבה לתינוקת שתיוולד, בלי שזה יגרע אפילו טיפה מהאהבה שיש לך לתינוקת שכבר בבית (מבטיחה לך שזה ככה- כל תינוק מכפיל לנו את הלב, ואפשר לאהוב כל ילד הכי בעולם בלי שזה גורע מהאהבה לאחים שלו...).
שיהיה המון בהצלחה ובקלות...

כשהייתי בהריון עם השניה בכיתי כל היום שהיא תהיה מסכנה כי אין מצב שאני אוהבת מישהי בעולם כמו את הבכורה שלי
ו... אני משוגעת על כל אחת מהבנות שלי
ולאחרונה לקח לי כמה ימים אחרי הלידה להתחבר . אז מה. העיקר שקרה בסוף
הכל יהיה בסדר

חזקתן אותי.
והצירים בינתיים נחלשו...💖💖💖

אני לא מאמינה שאני עוד כאן...

שתי לידות קודמות הכל כולל הכל לא היה יותר מ8 שעות. ..

אני כבר 12 שעות על צירים... נע בין 10 דק'... לרבע שעה...
בצהריים היה לי הפסקה של שעה שעתיים...

מרגישה שאני לא מצליחה לשחרר...
אולי בגלל זה הכל תקוע

קוראת את כל מה שכתבתם וזה ממש עוזר לי....


😭😭😭

בסוך את תרגישי מוכנה והיא תצא ואת כל כך תשמחי שהכל עבר בשלום ב״ה וגם האהבה תגיע ובגדול!

זה הזמן הכי קשה בחיים החוסר וודאות הזאת לפני הלידה.
זה לא עוזב אותך לשניה! והמחשבות...
והפחד... והחששות...
הכל ביחד מתערבב.
כל דבר בזמנו, תאהבי את התינוקת שלך זה מצויין בשבילך ובשבילה.
ואחרי הלידה, כשהחששות מתי זה יקרה ואיך...מתפוגגים.
קל יותר לקבל ולאהוב הכל בסדר.
שילך לך בקלות והרבה בריאות ואושר.

מכל מיני סיבות הרגשתי שההריון תוקע לי את החיים וגם היו לי המון פחדים על התינוק. והגעתי ללידה מדוכאת בגלל משהו שהשתבש יום קודם.
ו - צר לי להגיד - זה תקע את הלידה ממש!! היא היתה ארוכה בטירוף (24 שעות, ולא לידה ראשונה) עם צירים כואבים מאוד מאוד ופתיחה שלא זזה, הפקק לא יצא עד ירידת מים שגם ממנה לקח כמה שעות עד שהתינוק יצא סוף סוף... בדיעבד הייתי הולכת לאיזו הרפיה שתשחרר אותי - משהו במים, עיסוי, חברה שלי אמרה ששיאצו מאוד עזר לה. אז אם את עוד פה, רוצי.
שולחת לך חיבוק.
והחלק המעודד: התינוקי פשוט מהמם לקח לי זמן להתחבר אליו, אבל זה כן קורה בסוף. אני חושבת שה' עשה אותו יותר מתוק מהרגיל כי הוא ריחם עלי... (וגם, בעלי מודע לעניין אז מאוד השתדלנו לא לתת לי לשקוע אחרי הלידה ולקבל החלטות רק רק לפי מה שטוב לי. לא נסענו להורים והוא לקח חופש ארוך יחסית מהעבודה)

חוזרת לעדכן שב''ה ילדתי.

קראתי את התגובות שלכן שוב ושוב וזה מאוד חיזק אותי
שיתפתי את בעלי שגם עודד אותי מאוד.

ובהמשך אשתף על הלידה מהניק האמיתי...

עכשיו אני בביות מלא.. בכל מרוב הורמונים לא מסוגלת לשים בתינוקיה...

וחוזרת מחר הביתה כי משעמם לי פה...

אז לעשות פה שבת לא בא בחשבון.

תודה יקרות ואהובות

הרבה בריאות ונחת

גידול נעים ובנחת

הררבה נחת בריאות שמחה וסיפוק מהאמהות

האם זה אפשרי?
לא בא לי להוציא ולהכניס ולהוציא ולהכניס

לא זוכרת אם מותר עד שעתיים בחוץ או עד 3 אבל נראה לי שכמה שפחות - עדיף.

איך משתמשים בה אם עוד לא קיבלתי אף פעם מחזור מהלידה? עדיין צריך להוציא ולחכות שבוע עד הטבעת הבאה?

אחרי שההנקה מתבססת יש כאלה שזה בסדר גמור להם

שמגיל 5 חוד' מותר לפי כל הרופאים ואפילו מגיל 3 חוד' לפי הספרות הרפואית.
בכל מקרה יותר קריטי לי המניעה מההנקה לכן מתחילה את זה לאחר התייעצות עם רופאה מומחית.

(זה לא במקום התייעצות עם רופא)
אם את לא מקבלת ווסת תבדקי הריון רק בשביל להיות בטוחה שאין, ותכניסי את הטבעת.
בפעם הראשונה שאת משתמשת בטבעת את עדיין לא מוגנת בשבוע הראשון.
הטבעת נשארת בפנים 3-4 שבועות. אחר כך את מוציאה אותה. אפשר לחכות שבוע ואחר כך להכניס חדשה, ואפשר להכניס חדשה מיד. הרופאה המליצה לי לחבר שלוש טבעות ברצף, ואחר כך להוציא לשבוע, ותמיד היה לי דימום בשבוע הזה (אבל תמיד התחלתי להשתמש בנטברינג אחרי שעבר קיבלתי ווסת). לא יודעת מה יהיה במקרה שלך.
בחודשים שלא הנקתי הצלחתי לחבר רק שתי טבעות כי בשלישית היו לי כתמים. אבל אם את מניקה ובלי ווסת- לא נראה לי שיהיו לך בעיות בכך.

אצל התינוק שלי (בן 4 וחצי חודשים) בתחילת ההריון היה דימום ו"הפלה מאיימת". אמרו לנו שזה מאוד נפוץ בתחילת הריון, אני השתדלתי לא לעשות ספורט (כשהתאמצתי הדימום התחזק). תפילות... ברוך ה' זה עבר מהר...
אומרים שאולי זה היפרדות קטנה של השיליה/נפילה של עובר נוסף שלא התפתח.. בעזרת ה' אין כלום והכל יסתדר בקלות.

אני כל כך מפחדת לאבד את ההריון הזה. טוב לדעת שדימום יכול להסתיים גם עם תינוק בריא.

אצלי, בהריונות הקודמים בכל פעם שהתחיל דימום, ההריון נפל. כשהרופאה הודיעה לי בבית חולים שיש דופק, פשוט התחלתי לבכות. לא חשבתי שבכלל יש תקווה.

 

 

יש לי חברה טובה שכמה הריונות שלה התחילו ככה. חלקם הסתיימו בטוב ב"ה וחלקם לא. גם לה אמרו שמנוחה לא משנה ולא הוכחה כעוזרת. בפועל היא החליטה לנוח, היא ראתה על עצמה שמאמץ מגביר דימום. וממש נחה , בקושי קמה מהספה( עם כמות לא מעטה של ילדים בבית). לדבריה המנוחה עזרה.

זה לא קל כשיש ילדים בבית, אבל אין ברירה.

ומעודד מאד לשמוע שסיפורים כאלה יכולים להסתיים בידיים מלאות.

בשבוע 13, ודווקא הרופאה כן אמרה לי לנוח ולא להתכופף ולהרים דברים, וב"ה הוא הפסיק , כרגע בשבוע 25 בלי שום דימומים מאז ב"ה....

כל אלו שמדברות על דימום, היה לכן דימום חד פעמי וזהו? או שהדימומים המשיכו?

כי לקח יום שלם עד שנרגע (בשעות הראשונות ממש התמלאו כמה פדים אחד אחרי השני, סליחה על התיאור) ואחרי יום של דימום קלוש הכל נעלם.

כל כך מבאס המצב הזה של נידה בהריון.

בהריון ראשון היה לי ממש בהתחלה שבוע 5 וקצת ממש כמה ימים אחרי שגילינו את ההריון דימום מטורף ברמה של תחבושת של אחרי לידה וכן מנוחה כן עזרה לי ממש שכבתי לא קמתי כמעט חוץ מלשרותים הדימום פסק בהדרגה והסתבר שזו היתה המטומה סוג של שטף דם שנמצא ברחם ולפעמים זה נספג בעצמו או יוצא לאחר כמה זמן בדיעבד מזל שזה היה בהריון ראשון כי כשבאתי להיבדק ועוד לא היה דופק לא דאגתי כי אמרו שזה מוקדם ובאמת אחרי יומיים היה דופק גם אצלי אמרו שמנוחה לא תעזור ואני חושבת שהיא כן עזרה ברוך ה הילדה מההריון הזה תיכף בת 8. הרעיון אח"כ היה עם דימומים ולא נחתי בכלל כי לא ידעתי שאני בהריון והוא נפל אני לא יודעת אם קשור כי בסופו של דבר הכל חשבונות שמיים אבל השתלות זה בידיים שלנו.. שאר בהריונות היו לי בחלקם דימומים בחלקם רק הכתמות והבנתי שאני בתחילת הריון חיבת לנוח לא משנה מה ובאמת ברוך ה לא קל עם עוד ילדים בבית אבל זה מה שאני עושה.. מאחלת לך שימשיך תקין ותצאי בידיים מלאות ובריאות

ברמת הטיפה עמדתי יותר מדי- דימום
נחה - מפסיק
מרימה ילד- כתם

ממש ממךיצה. לנוח לנוח

שהיא הייתה בכנס גדול של רופאי נשים
ואמרו שם שעל סמך מחקרים חדשים מנוחה בהריון
תמיד נכונה אלא ההפך.
יופי, אז הרפואה שינתנה את דעתה על סמך מדגם של מקרים..
סליחה אבל אני לא מאמינה לזה, מחקרים חדשים הופכים את המציאות?
(את הראשון שלי ילדתי מוקדם שאני דיי בטוחה
שאם היו אומרים לי לנוח הייתי מחזיקה עוד שבועיים אבל אף אחד לא ראה צורך.. חבל שלא הקשבתי לאמא שלי!.. לומדים..)
לדעתי ברור שמנוחה עוזרת ומוזר לי שלא הנחו אותך ככה. אותי על כל דימום קטן מנחים לנוח, מייד נותנים
חופשת מחלה שבוע, ולשתות הרבה.
מנסים לשמור כל עוד אפשר..
ב,ה הדימומים הקטנים אצלי פסקו באמת.
שיהיה בהצלחה! בשורות טובות!

אומרים ששיניים שצומחות מוקדם חזקות פחות

וגם לפעמים בהנקה הם נושכים וזה ממש לא נעים

ולא הסכימו ליפול למרות כל תחנוני עד גיל 8
ורק אז שן אחת הסכימה לרגש אותי....
ובאופן כללי יש לי שיניים ממש חזקות ב"ה!

אלא מבחינת חורים

עם שיניים שלא נופלות, הן פשוט חזקות יותר.
היה לי כל החיים 4 סתימות קטנות שגם עליהן הרופא התלבט אם זה חור או סדק.

אני תמיד הולכת ותמיד יש מה לטפל

פעם הלכתי שנה לפני הלידה ולא היה כלום,אחרי הלידה הגעתי והיו לי כמה חורים ובהם טיפול שורש

 

ואני יודעת שלידה הרבה פעמים מביאה איתה במתנה חורים בשיניים.

וזו לא הלידה שגורמת לחורים,אלא ההריון

תוך כמה זמן מהשלב הזה ? עד שהשניים בוקעות ?

לנו זה נשאר בשלב הזה כמה חודשים... (עדיין לא הוציאה)

אבל זה נשאר ככה כמה חודשים... עכשיו כשזה ככה, אז גג שבוע ויוצאת שן (עכשיו יצאה שן 4, בגיל 10 וחצי חודשים)

איזה פה חמדמד עשית לי חשק להסתכל בפה הקטן של הבת שלי חחחחחח

יש תינוקות שיוצאות להם מהר השיניים
גם לבת שלי היה נראה כאילו יוצאות שיניים אבל הן יצאו הרבה הרבה יותר מאוחר ממתי שהיה נראה משו כזה....
עזר לנו הנשכן בננה מגיע גם לאסור השיניים הטוחנות...( תראי אם זה מתאים לכם יש אפשר למצוא תמונות של זה בגוגל ...)

בהצלחה בתקופה הזאת!!!🌹

תסתכלי על הצד החיצוני של החניכיים.

שתראי שם משהו בולט, יש יותר סיכוי שזה שיניים.

איזה מאמי זה....חחח

אבל זה יכול להיתקע בשלב הזה למעלה מחודש אפילו

בעיקרון יש 2 אופציות-
ציטוטק- יוצר כיווץ הרחם ולהפלה.
גרידה- הרדמה מלאה ומוציאים את תוכן הרחם.

תבדקי מה את מעדיפה.
בהצלחה ורפואה שלימה

והיה נמוך

לפי מה אמרו לך שלא מתפתח - עשית שוב בטא והיא לא עולה?

 

בשבוע כך כל צעיר כמו שלך נראה לי שהכי נכון לחכות שיצא לבד

 

גרידה - לא רלוונטי בשלב כל כך מוקדם

משמע הפלה

עד כמה שזכור לי במצב כזה לא עושים כלום, מחכים שיתאפס לבד

אבל הכי כדאי שתשאלי את הרופא

 

שמעתי פעם שבהריון מאד צעיר שלא מתפתח אפשר לעשות סוג של שאיבה שזה לא גרידה וגם לא כדורי ציטוטק ועוזר לגמור עם זה יותר מהר מלחכות להפלה טבעית, תשאלי את הרופאה.

זה נחשב כהריון כימי ומתנהג כמו מחזור רגיל. הדבר היחיד שאולי צריך זה לבדוק עוד כמה ימים איפוס בטא

ומאחלת לך את הטוב עבורך בזמן הנכון לך 💐

ומאחלת לך את הטוב עבורך בזמן הנכון לך 💐

מניסיון של כמה הריונות כימיים רצופים כאלה.

בבטא כזאת, אני חושבת שכל מה שצריך לעשות זה רק לעקוב שהיא מתאפסת, ולהתכונן למחזור רגיל, אולי קצת יותר ארוך ממה שאת רגילה.

מאחלת לך הריון תקין וקל בפעם הבאה. 

 

יחסית מאוחר

נראה לי

אבל זה ממש מוקדם ויוצא דופן ולכן אני זוכרת...
האחרים לא זוכרת.

את האחרים לא זוכרת.

יש הבדל בין להתיישב לבד, ובין להצליח להמשיך לשבת אחרי שמושיבים את התינוק

השניה קצת לפני חצי שנה

באיזה גיל התינוקות שלכם התחילו לשבת

בגילל 8 חודשים

פעמיים באותו יום עד 4, פעם אחת בעשר בלילה ופעם אחת ביום למחרת

ההנקה גורמת לחוסר חשק אבל הסרזט עוד יותר תשקלי להחליף אמצעי מניעה אולי למשהו לא הורמונלי

 

אני לא חושבת שצריך לקיים את המצווה בכוח אם אישה לא מרגישה טוב וכו' אבל יש תקופות שאין חשק כמו שאת מתארת ואפשר למצוא דרכים לשיפור  לפעמים אפילו בלי חשק והחשק יגיע תוך כדי

 

אני מבינה אותך שאת לא רוצה להפסיק להניק אבל אני חושבת שאם את כ"כ משקיעה בהנקה תמצאי דרך גם להשקיע בעניין הזה

 

 

 

אל תתביישי גם להגיד בדיוק מה את רוצה ומה לא   ולא קורה שוב דבר אם זה יהיה קצר וענייני עם שימוש בחומרי סיכה... כמובן אם זה מוסכם על שניכם

אני לא יודעת בהקשר לאמצעי מניעה אני יכולה לומר לך שאני בלי אמצעי מניעה בהנקה עם פחות חשק אבל משתדלת למצוא זמנים שנוחים לי וליזום ולייצר סיטואציה של חשק. לפעמים זה באמת קשה בפרט עם העייפות של ההנקה וגם העיסוק בשאר הילדים שיהיו בריאים יש 4 אבל ממש משתדלת אני לא יודעת מה התדירות שאתם זקוקים לה אצלנו פעם פעמים בשבוע זה ממש עושה אוירה טובה ולפעמים בתקופות של עומס אז קובעים יום אחד קבוע ששנינו משתדלים ליצור אוירה של חשק בו אבל זה סוג של קבוע ועוד יום אחד ספונטני. אפשר לייצר חשק אבל צריך לרצות אני ממש מבינה אותך אבל גם מבינה אותו אז ממש כדאי לדעתי לדבר על זה יחד ולנסות לראות איך את באה לקראת ואיך הוא גם בא לקראת.. בהצלחה

ואחרי חודש תראי איך זה.
כי בוודאי שהורמונים תורמים
וגם זה שמותרים כל השמן תורם
עכשיו השאלה מה שה חוסר חשק . האם כשהוא משקיע ואת מתחילה בלי חוק אבל בזכות השקעה החשק מגיע במהלך המשחק? או שממש גם אם יש הרבה משחק ואת משתדלת להיות בקטע עדיין לא מתחשק לך?
האם הוא מצפה שתיזמי או שתזרמי איתו מתי שהוא יוזם וגם את זה את לא מצליחה?

מרגישה שקשה לי שנוגע בי במקומות מסויימים...מתעייפת מהר.לא מרגישה הנאה...
גם אותי זה מבאס אגב...

אני ראיתי ממש הבדל בין חוסר חשק של הנקה לבין חוסר חשק של הנקה וסרזט

זו הגנה פחות טובה

התקן לדעתי זה מצויין זה ללא הורמונים לכן לא משפיע על קבלת או אי קבלת מחזור  כך שאם את מניקה ולא מקבלת זה ממש יתרון

שיש חשק ושמחים בהם מאשר כלום.. הכל יבש.

אני כל כך מבינה אותך.. הייתי במצב שלך 10 שנים רצוף. הריון לידה הנקה הריון לידה... ועם התקן עולם אחר.
כדאי לנסות ליפני שאת מפסיקה להניק

רק לפי ההכנסה של האישה

צריך להביא אישור לימודים בכולל/ישיבה אבל הם לא מתחשבים בגובה המילגה וגם לא מוסיפים שכר מינימום לבעל.

 

ובתהליך הרישום הם רק ביקשו אישור לימודים בכולל ולא ביקשו אישור על גובה מלגה.

 

בדקתי שוב באתר של התמ"ת - בפירוט המסמכים שצריך לצרף לבקשה:

 

אב, הלומד בישיבה גבוהה או בכולל יצרף אישור לימודים בישיבה גבוהה או בכולל )בהתאם לנספח מס' 10 למבחני התמיכה( בנוסף להצהרת הורה לומד )בהתאם לנספח מס' 3 למבחני התמיכה(.

 

 

בשני הנספחים - 3, 10 - הם לא מבקשים לרשום את גובה המילגה.

 

 

הסימולטור פחות מדויק מטופס ההנחיות לבקשת הנחה.

 

בשלב הסופי של הגשת הבקשה לדרגה צריך לרשום גובה הכנסה של הבעל גם אם הוא תלמיד ישיבה / כולל (כמו בסימולטור)

חשוב לשים לב לזה במיוחד שגם אם רשמית הבעל אמור לקבל דתות זה לא כ"כ ככה בפועל (לא מקבלים באמת מדי חודש בהרבה מהמקומות)

(ולדעתי האישית זה מאוד לא פיר שזה יחשב כהכנסה קבועה כשזה ממש לא מגיע על בסיס חודשי)

לפחות לגבי הילד שלי שנמצא השנה במעון - לא היה איפה לרשום גובה הכנסה של הבעל!

 

לא יודעת לגבי שנה הבאה כי אנחנו שנה אחרונה במעון

ובעלך אברך וכשרשמת היית צריכה לרשום את גובה המילגה?

בודאות לא היה איפה לרשום

 

את יכולה גם לראות את זה עכשיו באתר שלהם, במסמך הנחיות לבקשת הנחה כתוב בפירוש מה אברך צריך להביא, ציטטתי את זה בהודעה הוקדמת. וזה לא כולל גובה מילגה

גובה המלגה של בעלי..
וגם שלי אברך

רשמתי כמה וכמה פעמים בחיי למעון ולמשפחתון ותמיד אחד מהאישורים היה על אישור גובה המלגה מהכולל

בילדים הקודמים כן היה צריך להביא אישור על גובה מילגה

 

בשנתיים האחרונות לא ביקשו אישור על גובה מילגה וגם לא היה איפה לרשום את גובה המילגה בתהליך הרישום המקוון

 

אולי זה התחיל עוד קודם ואני לא יודעת כי לא שלחתי למעון

רק אישור לימודים בכולל.

ממליצה ...

בגלולות משולבות את עדיין מוגנת אם החסרת כדור 1

 

כמו בכל דבר אין מא אחוז אבל לא הייתי נכנסת ללחץ

אז זה רק בדיקה ביתית אן בדיקת דם.. בשורות טובות!

רק שיהיה מותאם להיריון ולא להגיע למצב של קשיי נשימה

בהריון הראשון עד תחילת חודש 9. אחכ היה לי קשה..

כמו תרגילים שבשלב מסויים אסורים כי כוללים שכיבה על הגב...

כדאי להתייעץ עם מאמנת שמבינה בספורט לנשים בהיריון.

היו תרגילים שהורדתי אבל עקרונית עד היום של הלידה התאמנתי... פילאטיס.

לי חברה משוגעת שהיא בשבוע 37 ורצה 10 ק''מ! זה ממש נדיר....

הכרתי מישהי שעד חודש שביעי שיחקה כדורסל...

אבל תהיי רגישה ליכולות שלך...

בבריאות!

דוקא חשוב כן לעשות גם תרגילי בטן, רק צריך לדעת איך נכון לעשות אותם בהריון

אמרה שמתחילת שליש שני אין לעשות תרגילי בטן כי זה יוצר לחץ על העובר,וגם אין צורך כי זה לא מחזק אותם בזמן שהבטן יוצאת

כי הם ממילא מתרופפים

מה שעשית לפני ההריון-הרווחת,מה שלא,תשלימי אחרי

ובן כמה הוא?

כשהיינו במיון הרופא איבחן אני כבר לפני כן חשדתי יש לו לבן וגבשושיות על הלשון..
בנוסף מתנתק הרבה בהנפקות הבנתי שזה קשור.

נראה לי במצב כזה הייתי מורחת משחה וזהו.

תנסי לטבול גזה בקצת מיץ לימון ולנקות לו את הפה והלשון עם זה. אצלי זה היה יותר אפקטיבי מהסודה

לדעתי חבל על הזמן לנסות טבעי, הכי פשוט - דקטרין אורל ג'ל ותמרחי גם לעצמך על הפטמות כי זה מאד מדבק ובטח הדביק גם אותך.

איך יודעים שזה עבר?

דבר ראשון את צריכה לשים לב אם זו יניקה מרעב או יניקה בשביל עזרה להרדם  את יכולה להשוות את זה לזמן שהיא יונקת בזמן שהיא ערנית ובזמן שאת משכיבה אותה לישון

אם היא אכלה ארוחה טובה נרדמה ושוב מתעוררת לינוק טיפה ונרדמת שוב כל פעם ויש את כל התנאים שציינת אז סביר להניח שהיא פשוט יונקת כמו מוצץ

 

אבל אם היא נרדמת באמצע ההאכלה ונראה שהיא לא אוכלת מספיק..

אפשר לדגדג את הלחי

להפשיט.. בחדר חם כמובן

 

זה מה שאני זוכרת מהיועצת הנקה שלי

להפשיט. אשמח אם יש עוד רעיונות בסגנון.

ללחוץ על השד בזמן שהיא יונקת כדי שתהיה זרימה יותר חזקה

כלומר היא בלי בגדים רק עם טיטול, צמודה לגוף שלך. למשך כל ההנקה. אפשר לכסות עם שמיכה מעל.
ותנוחת צד גם משפרת את יעילות ההנקה פעמים רבות.
בהצלחה!

אני לא מצליחה להסתדר עם תנוחת צד. ולהפשיט זה באמת רעיון שעובד. אבל. . אין משהו יותר קל ופשוט? נגיעה במקום מסויים בגוף . שפשוף כלשהוא
משהו שתתעורר פשוט בלי הרבה עניינים ? באמצע היום אין לי אפשרות להיכנס איתה לחדר ולעשות עור לעור. אני מניקה עם סינר הנקה תוכל כדי שאני עם הילדים במרחב הבית. אז זה לא מתאים ככ.

כשנרדמת לסחוט קצת את השד זה לפעמים מעורר להמשך יניקה.
אולי דווקא עם סינר הנקה זה כן אפשרי?
יש סינרי הנקה מלאים שמכסים הכל מסביב. ואת לא צריכה להוריד את החולצה אלא מספיק שתרימי אותה חצי למעלה שהגוף של התינוקת צמוד אלייך.
תינוק שדורש תשומת לב מיוחדת בהנקה זה באמת קשה תוך כדי התעסקות עם שאר ענייני הבית והילדים...
אבל בכל זאת מרבית שעות היממה זה למעשה בלי הילדים לא? אז לפחות תנסי להשתמש בשיטה הזו בבוקר ובערב/לילה..
בהצלחה!

כלומר להוריד לה מכנס , זה כבר בפני עצמו עוזר ואם לא אז ולדגדג בעדינות בכף הרגל או סתם לשחק לה באצבעות כך הרגל

שהצלחת במצב מאתגר לשמר הנקה / שאיבה מלאה, ועכשיו היא עולה במשקל טוב והבעיות הסתדרו - ממש מרשים! את בטח מאוד שמחה.

עוד לא לגמרי הסתדר אבל אנחנו בדרך הנכונה 👍

עוד לא לגמרי הסתדר אבל אנחנו בדרך הנכונה 👍

שאם אין סיבה מיוחדת (לידה מוקדמת, משקל נמוך מידי וכו') את כנראה בדרך הנכונה ותכף זה יהיה מאחוריכן.
זוכרת מהבת שלי (שהשבוע חוגגת 6) שהחודש וחצי הראשונים (פחות או יותר) היו קשים מבחינת הנקה, היתה נרדמת מלא. אבל אחרי זה היא עלתה על הגל... וב"ה ההנקה היתה מצוינת.

מה שהציעו לי זה פחות או יותר מה שכבר כתבו לך, אפשר גם לדגדג את כפות הרגלים.

לנו גם הציעו להאכיל בכפית ולשאוב, אבל זה בימים הראשונים אחרי הלידה כשהכמות שהם צריכים נורא קטנה.

בהצלחה ומזל טוב!

את המעבר צריך לעשות באופן הדרגתי כדי שלא תהיה שוב ירידה במשקל אבל הכי חשוב ואני אומרת לך מניסיון של תינוק פג שהמעבר היה לא פשוט מבקבוק שאוב להנקה ממש. ברגע שהאמנתי בעצמי ובו שהוא יונק ויעיל מספיק זה הצליח לפני כן היה כל הזמן נרדם לי ולא אפקטיבי וממש התייאשתי עד שהרופא ילדים אמר לי לא לוותר ולי זה עזר ממש עשיתי מעקבי משקל וראיתי שהוא עולה יפה אז הפסקתי לדאוג.

אבל נראה שהולך טוב. כבר ניסיתי כמה נסיונות שלא צלחו. והיא באמת ירדה. הפעם אני מרגישה שהיא יותר מוכנה. בנתיים הטיטולים הם המדד שלי . ומשך ועוצמה היניקה. אבל גם אשקול אותה בהמשך . תודה🌷

להפשיט
למשש את כפות הידיים
לדגדג את כפות הרגליים
למשש את העורף
ללחוץ על השד בתנועת מספריים לכיוון הפטמה, כך שתהיה יותר זרימה

בהצלחה!! עוברים את זה..

באמת מרגישה שנעבור את זה בקרוב תודה על העצות. 🌷

לגעת בקצה חנוך האוזן, או בחיבור של תנוך האוזן עם הלחי

ועבר שבוע וחצי

אם את רוצה לחשב הכפלה את צריכה לעשות בחזקה

מגיע שלב שכבר לא בודקים הכפלה, לא זוכרת בדיוק ממתי

 

אני באופן אישי אף פעם לא בודקת הכפלה, ממש מיותר בעיני

יש טבלאות באינטרנט של הטווח המקובל לפי השבוע שלך

 

 

אין שום דבר שעוצר לה את הדם ? שערה שהסתובבה על אצבע?

וזה תמיד ב2 הידיים ו2 הרגליים באותו זמן 

תראי, אני לא מחפשת להלחיץ ובאמת אין לי מושג אבל זה משהו שיכוך להצביע על בעיה בזרימת הדם ואני הייתי הולכת לרופא לבירור
יתכן שזה כלום כמובן אבל לדעתי דורש בירור ועדיף בהקדם

אצל הילדים שלי בכולופן. ובריאים ושלמים.
לכן אומרים גם שלא בודקים אם קרלהם לפי כפות ידיים.. כי הן יכולות להיות קרות יותר והן לא מדד ולמה? כי הזרימת דם שם חלשב יותר בגיל הקטנטן.
וזו הסיבה גם לשינויי צבע. כרגא הבת שלי בת חודשיים ועבר כמעט לא בצבע כזה. אבל היה בהחלט

כן גם בטיפת חלב אמרו לי לא לבדוק להם בידיים אלא בעורף .

יצא לך לבדוק את זה או לשאול רופא בנושא ?

במיוחד אם אתם אשכנזים או בהירים במיוחד.
הבן שלי, בן חודש, גם היה כל עד לא מזמן, ושאלתי כבר בבית חולים אמרו לי שתקין.

אצל אחד הילדים שלי זה נמשך עד גיל חצי שנה בערך, והרופאה אמרה לי שזה בגלל שהיא מאוד בהירה

שכרוכה שם. אם את לא מוצאת יכול להיות שככה היא...