פורום הריון ולידה (עמוד 3480)

משבוע 36 עד הלידה התינוק יעלה 200 גרם בשבוע, אפ תגיעי לתאריך זה קרוב לקילו.
עד 36 הוא יגיע לאיזור 2.5
זאת אומרת 3.5 בערך בלידה זה נורמלי מאד וזה לא קשור לגובה דווקא, יש תינוקות גבוהים ורזים

הרופאה אמרה לי שזה תקין לשלב.

אם את עובדת מהבית אז יש לך קצת תעסוקה.

 

וגם: לקבוע עם חברות שכן יש, לצאת עם הבעל, למצוא קורס/חוג שיעניין אותך, עוד כ-3 שבועות את יכולה להתחיל קורס הכנה ללידה ממליצה במקרה שלך לעשות משהו קבוצתי ז הייתן לך עניין וחברה.

בהצלחה ורק בריאות!

אני עובדת מהבית, אך לרוב מסיימת תוך שעתיים שלוש את המטלה השבועית.

וכן, הייתי שמחה למסגרת קבוצתית כלשהי.
החברות שיש לי מימלא עובדות בבקרים.

תודה

לא יודעת באיזה איזור בארץ את גרה אבל תנסי לנצל את השמש החורפית. ואם קר אז לקחת סוודר מעיל. עצם הסיבוב בחוץ כבר עושה טוב.

אני ממש מקפידה בימים שאני בבית ולא יוצאת ללימודים לצאת לעשות משהו בחוץ. קניות קטנות של מוצאים שחסר, סתם להסתובב בשמש, להיפגש עם שכנה/חברה..
ויש עוד מלא דברים שאפשר לעשות העיקר לצאת..

אם יש איזה משרד,
ספריה,
מרכז צעירים..

ככה יהיו לך ממש שעות את יוצאת בהן לעבוד

גם אני הרגשתי כך כשעבדתי מהבית, זו פשוט בדידות, ואם הבעל חוזר רק בערב אז זה ימים שלמים שאת לא רואה אף אחד.
מה שעזר לי זה להקפיד לצאת כל יום מהבית, פשוט למצוא תרוץ. כל יומיים סיבוב במכולת, לקנות מאוד קצת כדי שתצטרכי לצאת שוב בעוד יומיים לקניות. קבעתי הליכות עם חברות/שכנות, ארגנתי שיעור בבית פעם בשבוע, יצאתי לכל שיעור/הרצאה/סדנא ששמעתי שיש בסביבה... ובאמת כשעשיתי את כל זה הרגשתי הרבה יותר טוב, הייתי יותר שמחה ובעלי היה יותר רגוע שלשאשתו טוב
מאוד חשוב לצאת לראות עולם ולפגוש אנשים!

זה נכון שעם תינוקת בבית תרגישי פחות בדידות ותהיה לך הרבה יותר תעסוקה, אבל גם אז חשוב מאוד להקפיד לצאת לסיבוב בחוץ ולפגוש אנשים ולא רק לשבת בבית כל היום עם התינוקת, כי גם ככה אפשר להיכנס לדיכאון

הבנתי באמת שאחרי הלידה יש כל מיני קורסים שאפשר לעשות כמו עיסוי תינוקות / שחיית תינוקות וכו׳. מניחה שזה יאפשר לי לפגוש עוד בנות בחופשת לידה מאזור מגוריי.

הבעיה היא באמת עכשיו, התחושה של הלבד בבקרים כשכולם עובדים והעובדה שעברנו לגור בעיר אחרת (סמוכה לתל אביב) אך אינני מכירה אף אחד.

דווקא בגלל הנטיה הקלה ליפול לתחושת בדידות ודיכדוך כדאי לך מאד לא לתת לימים לזרום ורק למצוא תעסוקות מזדמנות כי מה שיקרה עם הזמן זה שתאבדי עניין בדברים מסוימים והסיכון הגדול הוא ליפול על הבעל. העומס הרגשי שנצבר במהלך היום מתנקז אליו והוא אמור להגיע אחרי יום ארוך ורק להכיל. לשמוע. לספוג. וזה קצת מסוכן לקשר בריא כשזה על בסיס יומיומי ובצורה מרוכזת מדי. מה גם שאז את מרגישה כל כך מסכנה שלא נשאר לך פנאי להכיל אותו. את החוויות שלו ואת מה שעבר עליו.
לכן כדאי לתכנן ממש לוז. לעשות רשימת דברים שאת רוצה להספיק עד הלידה כמו משימה שבועית בעבודה/ חוג/טיול/קורס הכנה/שידרוג פינות בבית/ביקור של מישהו/מפגש עם חברה/ הליכה ספורטיבית / תכנון קניות לבייבי / השאלת ספרים מהספריה אגב בילוי בספריה / יציאה עם הבעל / ניקיון לבית/ בישולים ואפיה לשבת / להגיע לכותל / כביסות וכו... ופשוט לשבץ את זה מסודר בלוז שבועי. חלק מהמשימות יהיו קבועות וחלקן משתנות... כמו מעקב הריון וכדו.
כשיהיה לך טבלה מסודרת זה יתן לך תחושה של עשייה ולא של שריפת זמן. תרגישי עסוקה ועוברת ממשימה למשימה. נחה מאחת ומתאגנת לשניה. זה יתן לך תחושת סיפוק ובחלק גדול מהמשימות גם תפגשי שמש וחברה שיוסיפו לך סיבות לחייך.

תוהה... אם כתבתי את זה יותר בשבילך או יותר בשבילי חחחח
בהצלחה! ואם כבר שיעמום אז רק מסיבות טובות...

משהו שאת מתעניינת בו ויש באזורך, עדיף קורס פרונטלי ולא אינטרנטי כדי שיצור לך מפגשים חברתיים..
לגבי אחרי הלידה, בשביל זה אני מגיבה.
אם היה לך לאחרונה דכאון קל מהבדידות (וזה אנושי לגמרי), יכול להיות שתהיה לך נטייה יותר לדכאון אחרי לידה.
דווקא בתקופה שמיד אחרי הלידה התינוק עדיין ממש לא משמש כחברה, את מספקת לו בעיקר צרכים פיזיים- הנקה, הרדמה, גרפסים.. וכשהכל סביב זה קל מאוד להכנס לדכאון או דכדוך.
להיות לבד במצב כזה מאוד לא טוב, ולכן אני חושבת שכדאי לך כבר לפני הלידה לברר איפה יש קורסים כמו שהזכרת, עיסוי תינוקות וכאלה, כדי שתהיה לך חברה ותעסוקה במקום שכולן באותה סיטואציה כמוך, זה יכול לעשות לך ממש טוב. ותמיד טוב להקדים רפואה למכה (בלי לחץ כמובן. פשוט מהחוויה שלי).
בהצלחה ❤

את יכולה לנצל את זה שיש לך זמן פנוי + יכולת כלכלית ללכת ללמוד משהו בתור תחביב. המפגש עם אנשים יעשה לך טוב.

אני רזה בטבעי (מאוד אפילו) ועם הבטן (הלא גדולה בכלל שהיתה לי) הגעתי מקסימום למדיום בבגדים רגילים...

אני יודעת שאני לא דוגמה, אז ניתן למנוסת ממני לענות לך, בעצם כל הקשקוש הזה היה בשביל להקפיץ לך

אני לא בחורה שמנה, וגם לא רזונת.. מידת S-M ברגיל. ובחצאיות 38-40.

כרגע אני עוד לובשת את כל הבגדים הרגילים שלי.. ועוד ירדתי 2.5 קילו מתחילת ההריון אז בכלל הכל טוב לי.

 

מאמינה שאת רוב החורף אני יכולה להעביר עם סריגים אוברסייז שיש לי בארון..

 

מה עשית עם טייץ וגרביון או מכנס בזמן שיצאה הבטן?

ויש גם כאלה להריון, תחפשי בחנויות ייעודיות. נראה לי שגם ראיתי בנקסט.

של חברת memoi אם אני לא טועה. אחפש לך קישור

גרביון הריון שחור אטום Memoi - - גרביונים וטייצים

אני השתמשתי בהם מאד מאד נח
והאתר הזה גם מצוין ואמין. הזמנתי מהם

לבשתי בעיקר שמלות וטוניקות, שקניתי בחנויות רגילות. ( והייתי ממש שמנה בהריון). כדאי שתהיה לך חצאית הריון, או חצאית עם גומי נח ורחב.

עיקר המחשבה שלי זה על טייץ/ גרביון..

 

זה גם לא חובה?

אם לוחץ לך, תנסי לחפש בחנות לבגדי הריון. אני הסתדרתי עם טייץ רגיל, יש כל מיני גזרות, היתה אחת שהיתה לי נוחה בבטן.

כי אני מזמינה מחו"ל והם ממש מתחילים ללחוץ ולעשות סימנים

לא הזמנתי מחו"ל. טיץ פשוט , נראה לי חברת בורדרליין. יש להם גזרה נמוכה וגבוהה. לי היה נח עם הגבוהה .

ממליצה. הם ממש נוחים לי גם בלי ההריון, ובטח שעם.

והעברתי איתם את כל ההיריון הראשון (גם התל"מ שלי היה בתחילת-אמצע האביב). בהיריון ההוא גם לא קניתי בגדי היריון. רק בחודש האחרון קניתי שתי חצאיות רגילות עם גסקה מגומי, שאר הבגדים הלכתי עם הבגדים שלי, וגם שאלתי מאחותי קצת.

בהיריון הבא לעומת זאת כלום לא עלה עלי כבר בהתחלה... הטייצים נהרסו לי צ'יק צ'ק (אבל המשכתי איתם כי אם כבר אז כבר).

בחנויות לא מצאתי בגדי היריון רק בסוף כשהתייאשתי מצאתי כמה דברים בחנות יד2 וחרשתי איתם עד סוף ההיריון.

אבל אני אגיד לך שאני בשבוע 22 ועדיין לא רואים עלי כ"כ ככה שרוב הבגדים טובים לי (חוץ מאלה שהיו ממש צמודים) 
מה שכן- הבנתי שזה אותה מידה רק עם הרחבה בבטן ככה שאת יכולה לקנות כל בגד שהגיזרה שלו מתרחבת בבטן.

אני בשבוע 12 ויש לי מין בטן קטנה כזו. זה הרי לא כ"כ הגיוני גם כי ירדתי במשקל מאז תחילת ההריון וגם כי עדיין העובר לא אמור להצמיח לי כזו בטן, נכון?

 

לדעתי זה הורמונים או התנפחות.. לא?

 

רוב הבגדים שלי כן טובים עלי אבל אני "עובדת" בלהסתיר את הבטן כי אני לא רוצה עדיין לעורר שאלות מאנשים... 

רוב האנשים שמקיפים אותי לא מאמינים שאני בהריון למרות שגם לדעתי יש בטנונת...

 

וגם לדעתי זה הורמונים ויכול לרדת עדיין.

פשוט אני לא רוצה שכל העולם ידע עכשיו.. אולי זה קצת דבילי באמת.

 

אבל זה נראה יותר בטן רגילה מאשר בטן של הריון באמת..

לפי מה שזכור לי נקלטת לא הרבה זמן אחרי חתונה, לכן אנשים לא מאמינים..

אני נשואה כבר שנה וחצי ואנשים אומרים לי בשעה טובה ואני לא בהריון..
אם לא ארצה שידעו שאני בהריון לכשאהיה, אז אצטרך "לעבוד" בזה. כי אנשים כל כך מחפשים לי את הבטן..

כך שזה לא מדוייק מה שכתבת

בכל אופן אצלי באמת הבטן לא נראית, לא רק אנשים שיודעים מתי התחתנתי לא מאמינים, ככה שהבנתי שגם כשנראה לנו שכולם רואים זה לא באמת חייב שכולם רואים.
וגם אצלך, מרוב שאומרים לך עכשיו כבר אז בע"ה כשזה כן יהיה זה הוכחה שאנשים רואים מה שהם חושבים שאמור להיות ולא את המציאות.

ובכל זאת אני מקבלת מדי פעם 'בשעה טובה' משום מה. וזה באמת מגיע מאנשים שיודעים מתי התחתנתי.
כאילו לזרות מלח על הפצעים.

אז גם את כנראה לא תצטרכי לעבוד להחביא את ההריון, אלא פשוט להיות טבעית.

אמן! תודה!!

אני הריון שלישי שבוע 10
הכל כבר קטן עליי ואני עביין בשלב שאני מסתירה מאנשים
אני אוהבת בעיקר טייצים וטוניקות איפה יש במחיר סביר?

ואפילו בבתחלה קניתי עוד 2 חצאיות במידה קטנה יותר, מרחב הקאות ובחילות, המידה שלי ירדה והחצאיות נפלו לי...
אבל אל דאגה, עליתי יופי בסוף, וכבר הייתי צריכה קצת לרענן את המלתחה בבגדים רלוונטיים... קניתי 2 חצאיות היריון, וכמה טוניקות, שאיתן יכולתי ללכת גם עם חצאית רגילה...
חייבת לציין, שבגדי שבת לבשתי כרגיל, ויש לי כמה שמלות שמאוד נמתחו באזור הבטן, ככה שאם אני לובשת אותן היום (לא בהיריון, סתם שמנה מאחרי הלידה), אני נראית בחודש 5 בכיף... הן פשוט מחכות להיריון הבאה ועברו אצל אחות וחברה בנתיים...

באמת רוב הבגדים שלי עוד עולים עלי ונוחים לי..

 

כרגע מה שצמוד ולא נוח שמתי בצד. הנוחות הכי חשובה.

 

עיקר הבעיה היא הטייץ/גרביון וענו לי למעלה בנוגע לזה.....

מצאתי רק ב H&O בגדים והריון ויש להם רק מכנסים

היו קצת יקרות
אז קניתי שתיים וחרדתי עליהם כל ההריון. היו לי מאד מאד נוחות

נטע חצאיות, וחור בקיר

הבטן גדלה משמעותית רק מחודש חמישי-שישי ככה שבאמת הרוב היה בחורף.
לבשתי את הבגדים הרגילים שלי, סריגים חולצות שמלות, הרוב המשיך להיות טוב ומקסימום טיפה התרחב.
קניתי חצאית הריון אחת מרמי לי והיא הייתה לי מאוד נוחה. גרביונים להריון קניתי במשביר, לא זוכרת של איזו חברה. מזדהה איתך כי גם לי הגרביונים לחצו על הבטן.
תקני אחד ותנסי, אם יהיה לך נוח תקני עוד של אותה חברה ואם לא תנסי חברה אחרת..

רק עכשיו עשיתי קניה של בגדים לחורף
קניתי כמה חצאיות ברמילי (יש מבצע של 3 פריטים ב120!)
וסריגים גדולים כדי שיהיה עד הלידה

תנסי לשכב בשקט ורגוע על צד שמאל, יכול לעזור להרגיש יותר בקלות.

אני למשל מרגישה יותר טוב תנועות כשאני שוכבת על צד ימין, אז אם לא מצליחים להרגיש- אפשר לנסות על צד אחר

באמצע עבודה אז לא יכולה לשכב ולבדוק...
מנסה פשוט יותר לשים לב.. אז אם יש יותר מ 3 תנועות בחצי שעה, אני יכולה להרגע?..

חוץ מזה, שהעובר עדיין לא גדול בכלל בכזה שבוע ולכן לא מרגישים את כל התנועות שהוא עושה.

בד״כ יש סטייה בין חישוב של ת.ו אחרונה לבין אולטרסאונד. לדעתי האולטרסאונד יותר מדוייק כווון שת.ו אחרונה זה חישוב כללי ואולטרסאונד זה חישוב מדוייק של גודל שק הריון.

המדידות הן לפי הממוצע. יכול להיות שהעובר שלך קצת קטן כעת מהממוצע, אבל גם יכול להיות שבמהלך הריון הוא ידביק את הפער..
בסקירה המורחבת, כשהרופא יבדוק וימדוד כל איבר- לכל איבר יהיה "גיל" משלו..שוב, זה על פי ממוצע.
בכל מקרה, אם הייתה סיבה לדאגה הרופא בטח היה אומר לך משהו.

בגלל מחזורים לא סדירים. לכן זה קצת יותר מלחיץ אותי
תמיד היה נראה שהעובר מפותח כשבוע יותר מהתאריך. ופתאום לא...

יש טבלה חמודה המשקפת את גוגל העובר לפי שבועות.

בשבועות הראשונים העובר בגודל גרגיר... בתחילה בגודל גרגיר של פרח, אח״כ גרגיר תפוח, אח״כ גרגיר אפונה .... והולך וגודל.

נראה לי שהדיוק של המדידה בשבועות הראשונים, לא הכי הכי.. ויש סטיה של +/- עשיריות המילימטר. ביחס לגודל העובר אז, גם עשיריות המילימטר משמעותיות.

מדידה בשבועות הראשונים היא הכי מדוייקת כי בהמשך ככול שהעובר גדל יש טווח גדול יותר של גדלים שמתאימים לכל גודל (למשל בסוף ההריון העובר יכול לשקול 2 וחצי ויכול לשקול גם 4 וחצי קילו אז ברור שזה לא קשור לגיל ההריון אלא לגנטיקה וכ"ו) בכל מקרה לא משנים את גיל ההריון בשבוע 14 אלא משאירים אותו לפי הבדיקה הראשונה. כל עוד זה סטייה שקטנה משבועיים לפה או לשם אין לזה שום משמעות.

אבל בשבועות הראשונים, 5 עד 8 בערך, כשהעובר עדיין לא קיבל צורה של בן אנוש, אלא משהו ממש ראשוני בהתפתחות, כולם אותו דבר.

ולמדוד דיוק של גרגיר אורז או גרגיר של תפוח עץ, באולטראסאונד, בדיוק של עשירית המילימטר - אנו משערת שיש סיכוי רב לאי דיוק מוחלט.

לא להאמין שזה נברא בתוכינו!

זה מדהים אותי ומרגש אותי בכל פעם שאני חושבת על תהליך הבריאה המופלא של הקב״ה.

בערך גיל ההריון הוא מדוייק מעבר לזה זה כבר מתחיל להיות פחות מדוייק. מבינה את מה שאת אומרת בעניין הדיוק אבל כנראה שהדיוק מספיק טוב לעומת החוסר דיוק בגלל הסטיות של השבועות המתקדמים

זה נורמאלי, מעבר שולחים לייעוץ.. ככה הרופא נשים שלי אומר.
בהתחלה (עד שבוע 8) הגיל נקבע לפי אס. אחכ אין לזה משמעות ככ..

לי למשל ברמת אשכול העובר היה גדול ביום
ובישוב היה קטן מ4 ימים

מגיעה לך שעת הנקה אם את עובדת ימים מלאים.
אני שאבתי רבע שעה בערך, אולי 20 דק'. משאבה חד צדדית (שמכיל חמישה חודשים עד 10-11 חודש)

כך שזה נטו בהפסקות
ואני צריכה חצי שעה בערך..
מתי נושמים, ואוכלים? ןאיפה שואבים?
נראה לי ממש קשה לוגיסטית, חוששת מאוד

בהוראה זה בלתי אפשרי...
גם ככה מתוך ההפסקה היו לי כמה דק' לנשום,אז לשאוב היה בלתי אפשרי עבורי. (לא היה חדר,לא הספקתי ללכת לשירותים,לשתות,לנשום...).
ניסיתי שבוע והתייאשתי.

הוא לקח השלמות של תמל לפעמים,והתחיל לאכול קצת לדעתי. חוץ מזמני העבודה הנקתי אותו עוד קצת .
אבל יחסית איתו הפסקתי להניק מוקדם לדעתי (לא יותר מ8 חודשים).

אני לא חוזרת למשרה מלאה
ולכן חשבתי שאולי אצליח לשלב

ולאט לאט מוצקים. ככה אם רוב היום איתך היא תיקח הנקה ובשאר מוצקים/תמל תוכלי לוותר על שאיבות בזמן העבודה שבאמת לא פשוטות לעובדות הוראה בכלל. יכולה להרגיע שאחותי שהיא מורה כשחוזרת מחוםשת לידה לא שואבת בעבודה. וממשיכה להניק עד גיל שנה לפחות ויותר. שום דבר לא נפגע. בטח בגיל חצי שנה שיכולה להתחיל מוצקים.. לדעתי זה קשה מידי במהלל ההפסקות לרוץ לשאוב. צריכה גם את הזמן הזה לעצמך שלא להתמוטט. יכולה להתחיל לנסות לראות איך הולך. אם טוב אז יופי.. אם פחות אז יש חלופות

אבל לקח לי 10, 15 דקות...

חוזרת בקרוב לעבודה במשרה דיי משמעותית וגם חוששת מזה.
אני בעולם הישן, אז אין לי שהייה.
מקווה שיהיה בסדר...

לגיטימי את אשה מניקה ואת צריכה לשאוב
לאט לאט הם אוכלים יותר מוצקים והצורך בשאיבה פוחת
בשלב מסוים תוכלי לדלג על השאיבת בוקר ולשאוב רק בימים ארוכים
תתארגני על משאבה דו צדדית זה הבדל ענק.
במשאבה רגילה לוקח לי חצי שעה
בדוצ של מדלה 11-12 דק

דבר נוסף, אני נוהגת לאכול תוך כדי שאיבה
הגוף ככ רגיל שכשאני נוטלת ידיים אני כבר מרגישה זרמים של חלב

תשאלי בכיף אם יש עוד שאלות אשמח לסייע

אני הייתי שואבת ב10 דק בהפסקה. זה אולי מהר אבל אם יש לך 20 דקות את יכולה לנצל אותם לזה. תאכלי משו בבית בבוקר ואת הארוחה תאכלי ב12. זה מה שאני הייתי עושה היו לי הפסקות של 10 דקות רק. ולגבי תורנויות תחליפי עם מורות להפסקה אחרת 
(תנצלי אותם גם  לאוכל)

כי דו"צ מאוד מקצר זמנים. 

חזרתי שהקטנה היתה בת 4 חודשים בערך.
היא קיבלה מטרנה פעם ביום בערך.
וביום החופשי ובשבת הנקה מלאה.

אגב.. את לא חייבת להיות בישיבות מורים, השעות שהיה יורדות.

את לא אגואיסטית, אפילו לא מנעת ממנה הנקה כדי להגביר את הסיכוי להריון...
סה"כ הקב"ה החליט שזה הזמן והעניק לך הריון נוסף, הברכה הזאת היא ברכה כללית לבית, תאמיני שגם הבכורה שלך תרוויח ממנה

כשיהיו גדולים הם יהיו החברים הכי טובים! תראי את זה ככה

הקב"ה הביא לכם מתנה גדולה, תהני מזה ומהידיעה שהוא תכנן בשבילכם את הרגע המדוייק. כמו שכבר כתבו לך אפילו זה קרה תוך כדי הנקה כמעט מלאה!

לגבי המשך ההנקה, כל עוד את מרגישה טוב תמשיכי, הכמות אולי לא אותה הכמות אבל כל טיפה טובה זה הזמן לתגבר מוצקים ותחליפים אחרים לגיבוי

אני מניקה אותה כמה שאני יכולה.. אבל בימים האחרונים היא נורא עצבנית , בגלל הטעם? אולי בגלל הכמות? מעציב אותי שהחיבור בנינו צריך להפסק
אבל באמת שאני מנסה לשמוח כי זה למטרה טובה...

היא תתרגל למציאות החדשה, אל תדאגי, תינוקות מסתגלים מהר.

 

 

הגיוני שהיא רעבה.

לא על משך הבדיקה.

 

תראי באתר כל זכות (אין התייחסות ספציפית, אבל הלשון): תשלום עבור היעדרות מהעבודה עקב בדיקות הריון 

ולמה את חושבת שיש צורך בתוספות דווקא אחרי החתונה?

ב"ה לפני החתונה לא הייתי צריכה כדורים חוץ מאקמול פעם בשנה-שנתיים
ואחרי הריונות ולידות מרגישה שאני חייה בבית מרקחת

 

בימים שאני לוקחת את המולטיויטמין אני מתפקדת הרבה יותר טוב
אבל מעצבנת אותי ההרגשה של הכדור (אצלי כדורים=מחלה)
מעדיפה להשקיע באוכל ולוותר על ההרגשה הזאת.

 

 

מחוץ לבית הכוונה שאת אוכלת אוכל מגוון ושונה כל יום?

בהריון לפעמים יש חוסרים בלי קשר לתזונה אבל אפשר לבדוק את זה ולא לקחת סתם

טלוויזיה/ מחשב פותר את העניין ;) אבל כמובן שזה לא פתרון אמיתי...

שנה טלוויזיה ומסכים שורפים תאים במוח וזה מאוד לא בריא ומחקרים מוכיחים את זה..

צודקת לגמרי

וגם אחכ עדיף למעט

אצלינו נראה לי שעוזר שאנחנו קצת מדי פעם מסתירים את הפנים/מתחבאים לשניה ועושים לו "קוקו". אני חושבת שהוא לומד ככה שגם אם הלכנו אנחנו עדיין פה.. אבל זו סתם תיאוריה

תודי לה'!
למרות שזה מאוד קשה לתפקד ככה...
זה עובר מהר.

זה הגיל שיש בו חרדת נטישה וגם מתחילה להתבסס קביעות אובייקט- כלומר, הידיעה שאת קיימת גם אם הוא לא רואה אותך.

בהצלחה, יקירה

בסוף זה עובר.. הרבה כוחות 🤗

אוטוטו בת שנה ועדין כל פעם שהולכים ממנה מתחילה סימפוניית בכי..
מה עושים ובאיזה שלב זה עובר?

בגיל 7 חודשים
שנה וחודשיים
שנה ו7

זה טווח כמובן אולי יש לבת שלך מוקדם/מאוחר
הרבה ידיים, הרבה משחקי קוקו.. זה עובר..

מתי זה יעבור? אני לא יכולה לעשות כלום בבית...

יש כאלה ששבוע ויש כאלה שגם חודשיים.. תעשי הרבה משחקי קוקו, ותשירי גם כשאת הולכת.. שתשמע אותך הרבה.
זה מתיש ממש.. אבל זה חלק מהתפתחות נורמאלית וזה משמח!

באופן כללי אני ממליצה על הקישור הזה, הוא ממש עושה סדר בכל הבדיקות הדרושות.
בדיקות הריון: המדריך המלא
יש גם אפליקציות הריון שאפשר להוריד שגם נותנות מידע על איזה בדיקות צריך לעשות ומתי לפי שבוע ההריון שלך.
אני ממליצה לך כבר עכשיו להתקשר לקופה שלך לקבוע תור לשקיפות עורפית כי יש שם עומס בדר'כ וצריך לקבוע את הבדיקות האלה הרבה זמן מראש, במיוחד אם רוצים מישהו ספציפי.
בכללי אם זה יעודד אותך ההתחלה של ההריון לרוב הבנות קשה ומאתגרת, לרוב הזה ממש משתפר מסוף שליש ראשון ואפשר גם להתחיל אפילו להנות מההריון המשך הריון קל ובריא!

קודם כל, זה מובן התחושות האלה כי באמת מרגישים על הפנים. אבל היי! זה עובר!!! עוד שבוע ועוד שבוע ואת תרגישי טוב ותתחזקי בעז'ה . בעיקרון אם את הולכת מרכז בריאות האישה, יש שם אחות שאחראית על בדיקות גנטיות והיא אמורה לשבת איתך , לשאול מאיפה את, מאיפה בעלך (כלומר מוצא) ולתת לך טפסים לסמן, ולקחת לך דם... לא זוכרת תוך כמה זמן תוצאה. ככה זה בכללית לפחות.... בהצלחה רבה!

הן יותר לגבי לאיזה וירוסים נחשפת כבר, מה המצב הכללי של הגוף שלך (המוגלובין, ויטמינים אם אני לא טועה ועוד). לגבי אחות גנטיקה, האמת לא היה לנו הרבה לבדוק כי אני ובעלי מעדות שונות לגמרי אבל אני הרגשתי את הצורך לבדוק. כל אחת ומה שמתאים לה... בהצלחה!

הרופא אמר שזה לא קשור, גם בדור ישרים לא מגלים הכל. זה משנה?

כמו שאמרתי, כסתח. אם באמת לא מתאים לך, את לא חייבת. הרופא יכול לעקם את הפנים- בעיה שלו.

זה יותר מבוסס היום על ידע הרבה יותר רחב וגם יש מחלות שיש בהן נשאות בכמה עדות (ממוצאים שונים)
ובאמת בדור ישרים בודקים דברים מאוד ספציפיים ונוראיים במיוחד, יש דברים אחרים שלדעתי לפחות טוב להיות מודעים אליהם גם אם הם לא קטסטרופליים

יש דברים שלא בודקים בדור ישרים כי זה נשאות של אחד הצדדים (X שביר...)

ויש דברים שלא בודקים כי זה עניין של שכיחות באוכלסיה. 

לכן ייעוץ גנטי ספציפי לכם משמעותי. 

 

יתכן שבבדיקה תגלו שאת רוב הדברים המשמעותיים כבר עשיתם. וזה נהדר. 

 

לא הייתי מוותרת על הייעוץ לכל הפחות, להבין קצת יותר בנושא. 

ויש דברים שממומנים ע"י משרד הבריאות - זה בעצם הדברים הכי קריטיים, אז אותם להבנתי כדאי לעשות בכל מקרה. 

 

מעבר לכך , יש דרגות. 

חשוב, רצוי, אפשרי או איך שהם לא מדרגים את זה. 

וכל אחד מחליט כמה קריטי לו לעשות כל דבר. 

 

 

בדיוק פגשתי מישהי שעושה בדיקה של מי שפיר, כי היא לא מסוגלת לחיות עם האי וודאות. אז שווה לה הסיכון שבבדיקה בשביל השקט הנפשי. 

אישית, לא מבינה איך אפשר אבל ככה היא, מסתבר. 

איפה אתם על הרצף - רק אתם יודעים. 

 

ככלל - ידע זה כוח. 

אנחנו לא עשינו אף פעם בדיקות גנטיות
וגם לא יותר מחצי מהבדיקות האחרות
לא בטוח שזה מה שמתאים לך, לא במטרה להמליץ
רק לסבר את האוזן שיש גם דרך אחרת
לא הכל ראה וקדש
הנחת והשמחה שלך חשובה לא פחות!!!

כלומר לא ידוע על בעיה גנטית קיימת ואין הפניה לרופא, תתקשרי למוקד ותבקשי לקבוע תור לייעוץ גנטי עם אחות בנושא של הריון. אם הנציג מסתבך את יכולה להגיד לו שזה נקרא "קדם הריון כולל מידע גנטי" לקופות אחרות אני לא יודעת לעזור... בהצלחה!

אז יש להם אחות ליווי הריון אישית, רק להריון הראשון...
נשמע שהיא ממש יכולה לעשות לך סדר, תנסי לראות דרך האפליקציה איפה יש מישהי שהכי קרובה אלייך ותקבעי תור

....

ומילוי הטפסים זה עובר לבדיקה אצל רופא של ביטוח לאומי והוא מחליט, ב30 יום שנדרש מביטוח לאומי כלול גם הימי מחלה שלקחת בגלל הסיבה הזאת אז את לא צריכה עוד 30 יום אלה פחות.

רוצה רק 30 ימי מחלה יש לי המון ימים לנצל
ומן הסתם שמתוך ה30 מקזזים את שבת ויום חופשי
כך שבפועל אקבל על 24 ימים

מנסיוני עם שני הריונות שהתחילו בהמטומה- מנוחה ממש משפיעה!!
אפילו שיש רופאים שיגידו שאין צורך

בפועל- ראיתי בעיניים כמה זה משפיע

אז ממליצה לקחת חופש בכל מחיר- גם במחיר הפסד כלכלי לתקופה

השאלה אם הרופאה תאשר.. אם לא ממש אין לי אפשרות לשבת בבית בחינם
ההמטומה במקום להספג גודלת

נשים לא תאשר אפשר לבקש מהרופאת משפחה

מנסיון..
שיהיו בשורות טובות!

ראיתי שאת מעדיפה ימי מחלה.

ברור שרופא נשים/משפחה יתן לך ימי מחלה.

אני הייתי עם דימומים שלא היו המטומה והוציאו לי שבוע ועוד שבוע בלי שום בעיה.

ואחר כך עוד שבועיים.

אני מעדיפה לנוח חודש בבית
אבל האחיות בקופת חולים טוענות שהיום מנוחה לא עוזרת להמטומה להספג?!

גם לי הרופאה אמרה שזה מיותר

ועם כל הכבוד - כל פעם שהתאמצתי אפילו קצת- מייד היה דימום
וכשנחתי הכל נספג

וזה ממש לא רק אני קראתי מלא נשים שתארו אותו דבר

אני עובדת במעון ילדים וזה ממש קשה לי

כל דבר אפילו לא קשור פיזית להריון כמו כוויה וכו ישר הרופאת משפחה אמרה לי לא ללכת לעבודה עד שזה ייסגר לגמרי כי אם זה יזדהם זה מסוכן, ולעבוד במעון פיזית זה עהודה קשה לחתל להאכיל לשבת לשחק איתם זה לא משרד לכן אין סיבה שלא יתנו לך ימי מחלה

איזה פחדדד

בגלל שעבדתי במעון מכל דבר קטן אפילו שלאקשור בהכרח להריון הוציא לי ימי מחלה

מניסיוני רק מנוחה אמיתית הפסיקה את הדימומים.

לכל רופא נשים שהלכתי בזמן הדימומים היה ברור שהוא מוציא לי המשך ימי מחלה.

אמרו לי שזה אכן לא מוכח שמנוחה עוזרת אבל כדאי לא ללכת לעבודה.

תעקבי שיש לך תמיד רצף.

בינתיים אני בבית עד יום שישי. בקושי אוכלת
בעיקר רק שותה מים ונחה
בינתיים ההמטומה גדלה במקום להיעלם

שלא יקרה לך מצב שיהיה חסר יום אחד ולא תקבלי עליו.

לכן באמת צרחך להשים לב לרצף שלא יתחילו לך כל פעם רצף חדש וירד לך הרבה כסף

אם את עובדת שעות נוספות לא משלמים עליהם בימי מחלה.

תעשי חשבון יכול להיות שלא שווה לך ימי המחלה.

כי אם את הולכת לחופשת מחלה ארוכה אולי כן כדאי להגיש לביטוח לאומי שמשלם מהיום הראשון לפי ממוצע התלושים.

בשביל להגיש שמירה לביטוח לאומי צריך חופשת מחלה של לפחות 30 יום

לפני שלושה שבועות התחיל לי דימום ואז הרופאה גילתה המטומה. ונתנה לי ימי מחלה . אחרי שבועיים שוב חזר דימום ושהגעתי לביקורת ההמטומה גדלה והתהפשטה וממש מקיפה את העובר.אז כמובן שהרופאה נתנה לי עוד ימי מחלה. ואני החלטתי שאני ממש מורידה הילוך משתדלת כמעט לא להתכופף ואפילו לא מכניסה מכונת כביסה.
וגם משקיעה ברוגע הנפשי כי גם זה מאד משפיע על הדימום וההמטומה.
באמת זה גישות של רופאים האם לתת ימי מחלה.
אם הרופא שלך לא נותן תלכי לרופא אחר .

הדעות חלוקות לגבי המנוחה.

עד כמה באמת צריך לנוח ולא להתאמץ.

אין להם הוכחות שאכן מנוחה מוחלטת עוזרת.

הרופאה נתנה לי כשבועעים ימי מחלה
ואמרה שאחר כך אחזור לעבוד יום אחד ואז שוב תתן לי שבועיים ימי מחלה
מה זה? הגיוני דבר כזה? למה לא לתת ברצף?

מלא

המפורסם והמוכר - להשרות בכוס מים למשך כמה שעות שזיפים מיובשים. לשתות את המים.
אפשר להשרות בערב ולשתות בבוקר.

לשתות הרבה מיץ אשכוליות.

לקחת נורמלקס. אבקה שקונים בפארמים למטרה זו מערבבים עם מים או מיץ, ושותים.

של עציריות שלא נגמרות.
א. חיבוק ובהצלחה!! מקווה שיעבור מהר!!
ב. מים מים מים. לשתות כמה שיותר - הכי משחרר.
ג. לקחת ביוטיק(קונים בחנויות טבע) אחרי שאוכלים זה מרגיע את הבטן..יש גם משהו מיוחד של הבטן עבור נשים..לא זוכרת את השם.
ד. להימנע כמה שיותר משמרים,כרוב הם מוסיפים על הבלאגן..
בהצלחה!!

כל בוקר לשתות שייק פירות על בטן ריקה, עדיף עד שעות הצהריים לשתות מים ולאכול פירות, ולא אוכל כבד כמו לחם וכו', זה יעזור לך ממש לקיבה

אבל מעדיפה את זה על שמן פרפין
ניסיתי היום כמה תמרים, בד׳כ זה עוזר,
נראה מחר

הוא הסיבים שיש בפירות אם אין לך איך להכין שייק פירות תאכלי פרי (תפוח, אגס, תפוז, מלון, אפרסק, נקטרינה וכו') או ירק(מלפפון, עגבניה, גמבה וכו') כלשהו על בטן ריקה, מניסיון זה מונע עצירות. הסיבים בפירות וירקות תפקידם לנקות את הקיבה מהאוכל של הצהריים עד הלילה, בהנחה שאת אוכלת על קיבה ריקה מהבוקר ועד הצהריים, אפילו רק בבוקר זה טוב, פירות וירקות מתעכלים תוך חצי שעה-שעה לכן זה מונ עצירות.
ברנפלקס לדעתי זה נחשב לאוכל כבד, כבד הכוונה שלוקח לו יותר מחצי שעה-שעה להתעכל
תמרים זה טוב לאכול אחרי ארוחה

כי בערך חודש אחרי גרידה מקבלים מחזור.. חכי תראי אם יש שיפור אחרי יום

אפילו שאפפעם לא סובלת מכאבים בביוץ

אפשר לתת לה עם צינורית.

כל לה יוצר לשתות מבקבוק, אז למה שתתאמץ לינוק?

כמו ילד שלא יאכל כי עוד מעט יגיע הקינוח...

אבל איך אפשר לא לתת בקבוק? לתת לה לצרוח? (שכחתי לכתוב שגם את זה עשיתי... אבל נשברתי)
מה זה צינורית?

וכדאי להתייעץ בהקדם עם יועצת הנקה, לפני שיהיה מאוחר מדי...

יכול להיות שכואב ולכן מסרבת.
את יכולה לנסות פטמת סיליקון.
לנסות תנוחה אחרת.

הבן שלי היה קטן במשקל, והיה חשוב לי שיאכל ויעלה תקין ולכן צירפתי להנקה בקבוק (שכמובן שאבתי )

הבעיה היא שאיבדתי כיוון לאחר שבועיים, ולא ידעתי כמה איך מי וכ"ו...

הוא היה בוכה בהנקה לא ידעתי אם שבע, וכ"ו

ממש נשברתי, דיברתי עם אימי והיא נתנה לי כוחות, ואמרה אל תתייאשי את תצליחי!

ואכן לאחר שבוע שלא הבאתי לו בכלל בקבוק , הוא פשוט התרגל .

וברוך ה' חזר לינוק כמו שצריך... (היום בן שנה וחצי ,כבר לא יונק..)

חשוב מאוד להיות בטוחה בעצמך ורגועה, כשאת מניקה אל תתעסקי בכלום, אולי לשמוע מוזיקה נעימה...

זה מה שאני עשיתי, הרגעתי את עצמי והאמנתי שאצליח. (כמובן שהתפללתי)

 

מאמינה שתצליחי בסוף. רק אל תתייאשי!

ולהתפלל על זה

אצלי היה ממש ככה רק בגיל קטן יותר (חודש בערך)

תנסי פטמת סיליקון, אצלי זה הציל את ההנקה.

זה גם היה בהתעקשות והרבה מאמצים אבל בסוף הוא ינק (עם הפטמת סיליקון) עד גיל שנה.

בהצלחה רבה

כמובן שהתייעצתי עם יועצת הנקה (עוד לפני השאלה פה)
וניסיתי הכלללל- הנקה בתנוחות שונות, בחושך, באמבטיה, עור לעור. שום דבר לא עזר. הייתי מאד מתוחה ודאגתי בעיקר כי היא לא קיבלה את האוכל שהיתה צריכה. נתתי לה קצת חלב שאוב בכפית אבל זהר לא הגיע לענות מספקת...
הקטע שהייתי מאד מתוחה ולחוצה...
אתמול בערב קראתי לשכנה- חברה טובה. הצעתי שהיא תנסה להניק אותה (אפרופו השרשור של הדברים ההזויים שמבקשים משכנים, אני כנראה שברתי שיא ) היא זרמה והמתוקונת ינקה ממנה! אחרי כמה דקות של יניקה ממנה לקחתי אותה בעדינות והיא המשיכה לינוק ממני. חזלשנו...
כשמפלס המתח שלי ירד היא יכלה לימור. לימוד גדול.
כתוב שאדם צריך להודות על כל נשימה ונשימה וביממה האחרונה הרגשתי כמה צריך להודות על כל מציצה ומציצה והנקה והנקה. למי שזה חשוב לה- כמה זה לא מובן מאליו!! וכמה צריך להודות על הכל!
באמת הרגשתי מין רצון לעשות סעודת הודיה קטנה והתלבטתי אם ובאיזה פורום (של חברות, לא וירטואלי...) אז כרגע מנצלת את הפורום הזה להודות לה' על מה שהיה ובתפילה שימשך כך.

זהר- זה
לענות- לכמויות
לימור- לינוק

תודה על השיתןף!

ללידה בגישה אמונית.

היא בגרעין התורני בלוד.

האתר שלה:
להורות כוחות ללדת חיים - הכנה יהודית ללידה - נעה בן דוד - זול ספר

והכנה רוחנית ללידה של דפנה חסדאי

מוזמנת בשמחה ליצור איתי קשר. אני כבר כמה שנים מלווה ומכינה עשרות נשים בארץ. אשמח לעזור

נתן לי הרבה חיזוק וחומר חיובי למחשבה!

תודה רבה!!

סתם סקרנות..🙈

אני מאמינה שחשוב להעביר לנשים את הפן הרוחני של הריון ולידה וכן לטפל במחשבות..
כיוון שעשיתי לעצמי הכנות ואני רואה כמה המחשבות שלנו משפיעות על הלידה אני רואה בזה מעין שליחות קטנה שאני רוצה לזעוק לעולם.. אפשר אחרת! חשוב להתחבר לגודל הארוע, לייקר את זמן ההריון והלידה.
אני אהבתי מאוד את ההריונות שלי והלידות שלי למרות שלא תמיד היו קלות.אבל אני מאמינה שהרבה זה בראש שלנו..אני רואה בזה זכות ברוך ה' לעזור לעוד נשים.
אני מאמנת אישית ומטפלת בשיטת cbt לילדים נוער ולנשים, ואת תחום ההריון והלידה החלטתי לעשות בהתנדבות.
מוזמנות ממש בשמחה להתקשר

יש לה ספרים והיא גם נותנת הדרכה אישית (שעולה כסף, אבל שווה ממש- אני עשיתי).
חברה שלחה לי שיחה כתובה של הרבנית חנה טאו. אוכל לשלוח לך למייל.

מומלץ מאוד!

אכתוב לך מייל במסר"ש

יכולים להתחיל כבר צירים מדומים והתכווצויות בשבוע הזה
וגם יכול להיות מהלחץ של הרחם

התקשויות בלי כאב?

משהו בגלל ההורמונים של האמא בהנקה אח משהו בסגנון.. עובר לבד

או יותר נכון כמעט ולא. פעם אחת ביום, ובקושי יונק בפעם הזאת. מעניין אם מכמה טיפות חלב ההורמונים עוברים בכל זאת..כנראה שכן.
בכל מקרה, אני יודעת שעובר בסוף לבד אבל זה נראה לי כמו התחלה של מה שהיה באיזשהו שלב לילדים אחרים שלי- יובש ועור אדום ומגורה, מלא בקילופים..רוצה להקל על העור כבר עכשיו אם יש איך.

קצת נואשתי מהשמנים האלו (ניסיתי בעבר בלנאום ושמן נוסף צרפתי אבל זה אותו רעיון),
אבל אצל כל ילד זה שונה, אולי הפעם כן יעזור בע"ה.
ובעצם אולי זה כן עזר, לא יודעת מה היה המצב אם לא הייתי שמה שמן. אולי יותר גרוע..
תודה!

אבל לא מניסיון אישי.

יעבור עוד כמה שבועות...

כמה גילאי התבגרות יש בחייהם
חודש, שנתיים, 4, 16...

בעקרון באזור גיל חודש יש כזו תופעה והרופא הסביר לי שזה הורמונים מהלידה שהגוף של התינוק מתנקה מהם

וזה עובר בדר"כ בלי שעושים שום דבר מיוחד

 

אבל לפעמים יכול להיות רגישות לאבקת כביסה אולי

לא זוכרת בדיוק כמה זמן, אולי שבוע או שבועיים..