אז למה ללדת בלי אפידורל??אחרי לידהה
אשמח לשמוע מחשבות ותובנות בעניין!!
הכל תלוי במצבאנייי12
אני בהתחלה לא לקחתי כי רציתי בלי.
וראיתי שזה נהפך למלא זמן וכבר לא יכולתי להחזיק יותר אז לקחתי אחרי 10+ שעות
תלוי מה חשוב לךמחי
לי היה חשוב לא להרגיש חולה שמרותקת למיטה, ובלי אפידורל לא הייתי במיטה בכלל עד סוף הלידה, ושעתיים אחרי הלידה כבר קמתי מהמיטה בכוחות עצמי כל פעם שהייתי צריכה.
חוץ מזה הרגשתי שההחלמה היתה הרבה יותר פשוטה מהלידה עם האפידורל, אבל זה אינדיווידואלי לכל אחת.
שלב הלחיצות - יש כאלה שאפידורל מפריע להן ללחוץ כמו שצריך, אבל אפשר לפתור את זה אם מחלישים או מפסיקים את האפידורל לפני הלחיצות
זה תלוי בך.מוריה
לי למשל אפידורל לא עושה טוב.
לידות מהירות סה"כ גם עם וגם בליאחרי לידהה
בלי אפידורל לא התאוששתי הרבה יותר מהר מאשר עם..
מפחדת מאוד לקראת הלידה.. מהצירים והכאבים

חוץ מההרגשה העוצמתית יותר בלידה בלי אפידורל והרגש של הגבורה אחרי..לא מצליחה לחשוב למה עוד כדאי לא לקחת אפידורל ולסבול כ"כ
כי זה יכול להרוס את הגבעלומה!

אחותי לקחה וזה עשה לה כאבים בגב, משהו נורא

 

 

וחוץ מזה שאפשר בלי

 

אמא שלי ילדה 7 ילדים בלי אפידורל והיא מרוצה מזה

זה שאפשר בלי לא נשמע לי כמו תרוץ טוביעל מהדרום
לק"י

אפשר גם בלי מכונת כביסה ובלי גז, ובכל זאת זה כנראה לא יהיה התרוץ לוותר עליהם.
(המשל לא אחד לאחד, אבל הרעיון שזה שאפשר בלעדי משהו זאת לא הסיבה לוותר עליו, סיבות אחרות אני מקבלת)
מסכימה לגמרי,שגרה ברוכה
אפשר בלי לא חזק מספיק
אבל למכונת כביסה אין תופעות לוואיעלומה!


כן, זה משהו אחריעל מהדרום
לק"י

אבל זה שאפשר בלי זה- זה לא תירוץ.

ויש גם חסרונות במכונת כביסה, ועדיין רובנו רואים את היתרונות ומעדיפים לכבס במכונה.
פעם כל הנשים ילדו בלי אפידורלאמא של דיתה

קשה לי לומר שכולן היו מרוצות מזה, רק שלא הייתה להן ברירה. היום ברוך השם יש אופציה. אז למה לא?

אולי נפתח שרשור- למה לעבור טיפול שיניים ללא הרדמה? 

(אולי ההרדמה מסוכנת? אולי ההחלמה אחר כך קשה יותר? אולי כדאי לחוש את החפירות של הרופא- זה טבעי יותר)

LIKEאם+7

מתפלפל

 

לא חושבת שזה אותו דבר.באורות
טיפול שיניים עם הרדמה לא גורר יותר סיבוכים, אין בזה תופעות לוואי (כמעט אף פעם), ואין הבדל ככל הנראה בהחלמה.
ככה שההשוואה פה לא נכונה. כמו כל התערבות רפואית, מסתכלים לכאן ולכאן. יש כאלה שמבחינתן המאזניים נוטים לבלי.
היא צודקת.. כל ניתוח יש בו אחוז מסוים של סכנהכלה נאה
אז לא חעשו את הניתוח??
אז לידה זה בשביל הרבה נשים לא פחות מפחד או מהכאבים כמו בניתוח.
ובאמת שטויות להתוכח על ההתאוששות אחרי לידה.. אז עוד שלוש ארבע שעות מנוחה..אז מה?
לי גם בלי אפידורל לא נתנו לקום מיד אחרי לידה
קצת בעיתי לבטל אמירה של בנות ב"שטויות"באורות
יש בנות שבשבילן ההבדל בהתאוששות היה שמיים וארץ. כל אחת לנקודת מבטה.
ושוב, אף רופא לא יסכים לנתח ניתוח פתוח אדם ללא הרדמה.
אני דיברתי על ההשוואה לטיפולי שיניים שהיא לא נכונה בעיני. אין מה להשוות.
תגובה מושלמת...החיים יפים ב2


בטיפול שיניים אסור לזוז, פשוט מסוכןl666
אבל טיפול אצל שיננית כן עושים בלי הרדמה למרות חוסר נעימות.
אם את רוצה לקחת אפידורל אז תקחי, למה מפריע לך שמישהי לא לוקחת? אגב, לא כולן יכולות לקחת מסיבות רפואיות או במקרה לידת בזק, לפעמים גם אין מרדים פנוי.
ממש ככה. גם בהרדמה שינים שסיכונים ואף אד לא יותר לזהכלה נאה
אני לא לקחתי בגלל זהיטבתה
ועדיין סובלת מהגב
בלידה הראשונה הייתי נחושה על אפידורלאמאשוני
ישר כשדיברו על חדר לידה ביקשתי אפידורל,
פחדתי ממה שיבוא בהמשך.
בפועל בגלל האפידורל הייתי מרותקת לשכיבה על הגב וזה גרם להאטות בדופק העובר.
בלידה השניה ילדתי בדרך
בלידה השלישית כבר ידעתי מראש שזאת לא אופציה בשבילי.

לדעתי המסקנה היא לא להינעל מראש על שום דבר.
לחכות עד פתיחה מספיק משמעותית שהאפידורל לא יעכב את תהליך הלידה
לשקול את הדברים בחדר לידה לפי ההתפתחויות.
אם הלידה מתפתחת לאט ולא יוצאת משליטה אפשר לקחת אפידורל כי ממילא את כבר בהשגחה רפואית.

לדעתי הרבה יותר קל להתמודד עם הצירים בתנועה ולכן האפידורל מגביל.
אבל איך שתרגישי.

לפעמים גם כ"כ רוצים אפידורל אבל עד שהמרדים מגיע כבר יש פתיחה של 9-10 וכבר לא צריך אפידורל.
זה אמור להיות נתון מעודד אבל מי שמראש רוצה רק אפידורל יכולה להיכנס להיסטריה מזה.

אני בעד להכיר חלופות, להכיר נהלים מתי נותנים ומתי לא, ולהחליט לפי תהליך הלידה הספציפי
^^ לא ילדתי בלי אבלושוב אתכם
אבל מזדהה עם התשובה.
רק רוצה לדייק - אני די בטוחה שאפידורל מעכב לא בגלל *פתיחה* לא מספיקה אלא בגלל שהעובר לא מספיק *נמוך* (אלו 2 פרמטרים שונים).
הסיבה היא שעם אפידורל שוכבים במאוזן וזה מקשה על התינוק לרדת למטה, ולכן חשוב שהוא יהיה כבר נמוך. ככה הדולה שעשיתי אצלה את ההכנה ללידה הסבירה לי, והיא מנוסה מאוד..

באמת אצלי העובר היה מאוד נמוך מלכתחילה, ואכן האפידורל לא עיכב אלא קידם..
דווקא אצלי העובר היה גבוהמיכל אביב

והאפידורל עזר לי ללדת מהר יותר.

העובר היה במצג פנים ולכן לא ירד אז המיילדת התחילה להבין שזה המצב ואחרי הבדיקה אישרה את זה. שאלה אם אני רוצה לנסות לסובב אותו בעזרת תרגילים והסכמתי, האפידורל ניטרל לי את הכאב אז הייתי מסוגלת לשתף פעולה, מה שלא נראה לי היה קורה ללא האפידורל... ב"ה אכן הצלחנו לסובב אותו והוא יצא יחסית בקלות.

ילדתי בעבר גם כמה פעמים ללא אפידורל ואני מסכימה עם אלו שאמרו שיש תחושה אדירה של גבורה וסיפוק אחר כך, ונראה לי שפחות תופעות לוואי כמו רעידות, בצקת וכאב גב במקום הזריקה בימים שאחרי הלידה. אבל צריך פשוט כל פעם לשקול כל מקרה לגופו... לא לבוא מראש עם החלטות. הפעם הזאת האפידורל ממש קיצר לי את הלידה והסבל.

יש בתי חולים שנותנים אפידורל גם בפתיחה 9.. כדאי לברר את הנתואנונימית לרגע1

ן הזה

ועוד דבר: אפידורל יכול לעכב גם בפתיחה מתקדמת

העניין איתו הוא אחר:

שאם רוצים לקחת אותו ולהמנע או לפחות כמה שפחות להחשף לכל הבעיות שהוא גורר איתו

כדאי להפחית את המינון לקראת פתיחה מתקדמת ולא ללחוץ בלי הכרה

 

כי ככה זה הכי טבעיחילזון 123

להיות עם אפידורל זה להיות במצב די פסיבי של "חולה". ההפך ממה שהייתי רוצה להרגיש במעמד המיוחד הזה של הבאת חיים
המחשבה שלידה זה משהו בעייתי שצריך לנהל אותו ולפתור בו כל הזמן בעיות, זה גישה מאד פטרונית כזאת

ובגדול ה' ברא את הגוף שלנו ככה שכשיש לנו את התנאים הנכונים הלידה אמורה לקרות בצורה טבעית, בלי התערבויות

גם כשמוסיפים התערבות של אפידורל וכו' אז הרבה פעמים הדברים דווקא מסתבכים

יש גם משהו מאד עוצמתי בלידה, משהו מעצים
שכשמחוברים לכל מני מכשירים מכל הכיוונים זה לא מרגיש לי מסתדר עם העניין

האמת שבסופו של דבר עוד לא זכיתי ללדת בלי אפידורל
אבל אם את שואלת אותי למה יש לי רצון כזה אז זה הסיבות

בע"ה מקווה שזה עוד יקרה...

👍הגדרת יפהבעיקר קוראת
מרגישה בדיוק מה שכתבת
בלידה שלי אני מנהלת אותה ולא הצוות
בלידה השניה המיילדת אמרה לי שאני יכולה כבר ללחוץ ומאוד נהנתי להגיד לה רגע, אני מחכה שיגיע ציר

אגב, 3 לידות כולן ללא אפידורל.
אבל, לידות קלות ומהירות בלעה"ר.
בלידות קלות ומהירות אולי באמת לא צריךאורי8
אי אפשר להשוות בין אשה לאשה, יש נשים עם לידות ארוכות ( כמוני) שעבורן אפידורל הוא הצלה.
ממליצה לקרוא את הספר לידה פעילהבאורות
מי שרוצה ללדת עם אפידורל-אני לא ממליצה לקרוא את הטקסט הבא
בקצרה- עם אפידורל ברוב בתי החולים מחייבים שכיבה על הגב. תנוחה כזו במהלך הלידה מנוגדת למצב בטבע בו ההגיון אומר שאישה תהיה בתנוחה בה כח הכבידה עוזר לה לנתב את התינוק החוצה ובה אין לחץ ישיר על הפרינאום כשראש התינוק יוצא(מגביר סיכוי לקרעים).
בנוסף עם אפידורל יש יותר סיכוי להתפתחות שרשרת התערבויות- אפידורל--ירידות דופק--זירוז--חוסר התקדמות/וואקום/קיסרי וכד'. כמובן שרוב המקרים הם לא כאלה, וזה יכול לקרות גם בלידה ללא אפידורל, אבל זה כן מגביר את הסיכוי למצב הזה. בנוסף כמו בכל התערבות רפואית, יש סיבוכים- כאבי גב במקום הזריקה, כאבי ראש שנמשכים אחרי הלידה, שיתוק מקומי באזורים מסוימים שנמשך לפעמים זמן ממושך, וסיכון כמו פריצת דיסק וזיהומים.
יש כאלה שאומרות שגם ההתאוששות יותר קלה בלי אפידורל אחרי הלידה.
מכל השיקולים האלה, בחרתי ללדת בלי. היתה לי לידה ארוכה מאוד, אבל היתי נחושה בהחלטה הזו ובסוף אני שמחה עליה.
^^ כל מילה!ורדון
אני רציתי לנסות בלי-הריונית
בצירים הרגשתי שאין לי שום עניין בכאבים האלה ולקחתי אפידורל די מוקדם, למרות שזה די האט את התהליך- האפידורל הייתה אחת החוויות הטובות מהלידה!
קצת קשה לדעת אם האפידוראל הוא מה שהאט את הלידהיעל מהדרום
נכון אבל-הריונית
אם זה תוצאה מהאפידורל- זה היה הדבר היחיד..
אני מודעת לסיכונים האחרים אבל ב״ה לי הייתה חוויה ממש טובה
בגלל ההתאוששות אחר כךרק טוב!
בלידה היחידה (הראשונה) שלקחתי אפידורל סבלתי כ"כ בלילה אחרי שלא יכולתי אפילו להתהפך במיטה, שלא לדבר על שירותים ומקלחת אחרי הלידה... רק בבוקר יכולתי לקום עצמאית מהמיטה.
בלידות הבאות הלכתי אחרי הלידה כאחד האדם (בלידה השניה בערך שעתיים אחרי).
בלידה השלישית התקלחתי אחרי הלידה בחדר לידה ומבחינתי היה לצאת על הרגלים למחלקה, אך בגלל נהלי בית החולים יצאתי בכיסא גלגלים.
בקיצור מבחינתי עולם אחר!!
(וכל זה כשבלידה עם האפידורל, הוא כבר נגמר בפתיחה 10, כך שגם סבלתי בסוף..)
ועם תפרים בכל הלידות.
עד כדי כך? אולי יש הבדל בין בתי החולים מבחינת כמות החומרכלה נאה
שמזריקים?
אפילו הרגשתי קצת את הלחיצות. ועברתי 3 אפידורל
דווקא יש לי חויה טובה. ו3 בלי ולידות קשות. סיוט


יכול להיות שיש הבדל בין בתי החוליםרק טוב!
זה הדבר היחיד שלא השוותי בין בתי החולים, למרות שילדתי ב4 בי"ח שונים...

אבל גם יכול להיות שיש הבדל בין אישה לאישה, ועל כל אחת זה משפיע אחרת.

בלידה השניה, בקשתי גם אפידורל, אבל הגעתי לבי"ח עם פתיחה מלאה (לא בכוונה, ברגע שראינו שהצירים רציניים, הזמנו אמבולנס ותוך דקה על השעון הוא היה אצלנו). ואחרי שראיתי את ההבדל אצלי בהתאוששות בלי האפידורל, בלידה השלישית לא רציתי, והיתה לידה מעולה (ילדתי תוך שעתיים בערך מההגעה לביה"ח)

ובלידה הרביעית, בגלל האורך והעייפות אולי בדיעבד הייתי צריכה לקחת. פשוט לא ישנתי כמה לילות לפני בגלל צירים, והלידה עצמה היתה לאורך כל הלילה, ורק רציתי לישון.. אבל אח"כ במחלקה התקלחתי, ישנתי כשעתיים ואז טיילתי חופשי עד לתינוקיה הרחוקה (מאוד מאוד!!! סורוקה...) לחפש את העולל שטרם הושב אלי.
נראה לי שזה גם תלוי אישה, איך זה משפיע..חילזון 123


חיכיתי לתגובה של אחת שגם עברה עם וגם בליאם+7

ובכל זאת בוחרת עם.

גם אני ככה, אני לא יכולה לבחור לסבול מראש.

האפידורל בלידות מתקדמות בד"כ אינו מעכב.

חוסר התפקוד מיד אחרי הלידה הוא כל כך זמני שזה שווה לי.

אין לי טראומה, למרות שהלידות בלי אפידורל היו כל כך מהירות אבל טראומטיות ועוצמתיות מבחינת הכאב שאני לא מסוגלת "להזמין" מצב כזה מראש.

לדעתי זה אחד ההמצאות הענקיות!!

 

לגבי ההתאוששותברכת ה
כנראה זה אישי כי לי היה דווקא הפוך-
בלידות עם אפידורל היה לי יותר קל בשעות הראשונות אחרי הלידה. בלידות בלי הרגשתי יותר חולשה ברגליים וקושי לעמוד וללכת בשעות הראשונות. אחר כך כבר אותו דבר עם או בלי.
ולגופה של שאלה-
אני הפסקתי לקחת אפידורל אחרי שלמדתי שיטת אמית וכבר לא הרגשתי צורך באפידורל. בלידות הראשונות שלא היה לי כלי משמעותי ביד לקחתי אפידורל והיה לי מצויין!
השיקול בעיני למה לא לקחת אפידורל- כמו כל התערבות פולשנית יש לה את הסיכונים שלה. אמנם לרוב הכל בסדר ואם צריך אני לגמרי בעד כן לקחת. בסך הכל זו נחשבת פעולה בטוחה כיום וחשוב שתהיה חוויית לידה חיובית.
אני לא יודעת למה מפחידים נשים. ה' שלח את זה לדור החלש שלנוכלה נאה
3 עם אפידורל 3 בלי
לא מבינה למה לסבול
נכון שהייתי על הגב וקראתי תהילים. אבל גם בלי אפידורל הייתי במיטה עושה נשימות ולא רוצה לשמוע אף אחד. איך אפשר לעמוד?
איך יכולת לשכב עם צירים?בעיקר קוראת
העניין הכי חשוב בעיניי בלידה ללא אפידורל זאת הכנה מראש והרבה
יש המון דרכים להקל על הצירים ע"י תנועתיות. רק עם נשימות נכונות מאוד קשה לעבור לידה ולכן מאוד ברור שהיה לך סבל.
מבחינתי כל עוד מרגישים את הכאב של הצירים זה סבליעל מהדרום
לק"י

נכון שלא התכוננתי ללידה, אבל גם עם מה שכן עשיתי: מקלחת חמה ו"לדחוף קירות", סבלתי ביותר.
כמה סיבותאנונימית לרגע1

כמובן שאקדים ואומר שיש נשים שהאפידורל הוא הצלה עבורן והוא ממש מקדם את הלידה!!

ולעומתן,

יש נשים שממש לא...

 

האפידורל מאט את הלידה, ואת כל התהליך (ברוב המקרים)

גורם לכאבי גב לאחר מכן

עלול להשפיע על עניין התפרים, כי לוחצים מבלי להרגיש

עלול להשפיע על העובר- גורם לירידות בדופק, מאותה הסיבה: לא מרגישים, אז לא לוחצים

 

ממליצה לך לנסות בלי, ודעי שיש עוד דברים שיכולים להקל

כמו גז צחוק.

את המסיכה חשוב לשים לפחות 5 דקות ברצף ולא להסיר מהפה, אחרת זה לא אפקטיבי.. 

גז צחוק מקהה את התחושה, וגורם לתחושת טשטוש עדינה אצל האם

הוא אינו עובר לא לאם ולא לעובר ונחשב לקל ביותר

 

 

כמובן שאפשר גם לנסות

מקלחת חמה (לא רותחת) - וזאת כמובן אם אין ירידת מים עדיין

תנועות

 

בהצלחה והכי חשוב בידיים מלאות!!!

 

 

אף פעם לא לקחתי אז אין לי למה להשוותבתי 123
אחרי כל לידה אני אומרת לעצמי אוי למה לא לקחתי גם הפעם התלבתטי מאוד ובסוף זרמתי ולא לקחתי..
אז אין לי למה להשוות אבל אני יכולה להגיד לך שאת שבלב הצירים שעברתי עם אוזניות גז צחוק וישיבה על כדור צרחתי את נשמתי והרגשתי שבטוח נפתחים שערי שמים בסופו של דבר זו חוויה מעצימה
ישר אחרי יכולתי לקום ולהתקלח הרגשתי מצויין
יש נשים שגםמאפידורל מצויין להם אבל צריך לקחת בחשבון שלכל התערבות יכולות להיות תופעות לואי וסיבוכים אני באופן אישי מפחדת מזה יותר מאשר מהכאב

הכי טוב לזרום לעבור ציר ציר ואם מרגישים שלא יכולים יותר לקחת
רק לא הבנתי דבר אחד.שני 7777777

כתבו כאן במס' תגובות שלאחר מתן אפידורל צריך לשכב על הגב, ובתגובה אחת כתוב אפילו שברוב בתי החולים מחייבים שכיבה על הגב. זו טעות.

 

לקחתי אפידורל מס' פעמים. אז זה נכון שאמרו לי לא לרדת מהמיטה, אבל אף פעם לא אמרו לי לשכב על הגב, בוודאי שלא חייבו אותי בכך. תמיד שכבתי על צד שמאל, (כי כך הבנתי שהכי מומלץ מבחינת העובר), מידי פעם הסתובבתי לימין, חזרתי לשמאל, בקיצור שכבתי איך שאני רוצה ממש עד הלחיצות, ואף פעם לא אמרו לי ובוודאי שלא חייבו אותי לשכב בתנוחה מסויימת.  גם כל פעם שהתחשק לי והרגשתי צורך, פשוט התיישבתי במיטה לכמה דקות, ואז חזרתי לשכב על הצד.

 

בקיצור, לפחות לפי הניסיון שלי במס' לידות, יולדת שמקבלת אפידורל פשוט צריכה להישאר במיטה, אך ממש לא חייבת לשכב על הגב דווקא - (שקראתי שזה לא כ"כ טוב גם במשך ההריון, כי הרחם לוחץ על כלי דם גדולים, ומחליש את זרימת הדם לעובר ועלול להאט את הדופק שלו). 

 

באופן אישי ממליצה בחום לקחת אפידורל אם אין התוויית נגד, בדר"כ הופך את הלידה לחוויה חיובית נטולת כאב, ואם הוא עדיין משפיע, אז עוזר מאוד גם לכאבים שאחרי הלידה.

אפשר להגדיר את זה מדויק יותר-באורות
מחייבים שכיבה במיטה. כך היה לרוב החברות שלי(לא ילדתי עם אפידורל ככה שאני לא יכולה לספר מניסיון אישי). כך או כך שכיבה פחות מומלצת בתהליך הלידה, לפחות לא בכולו.
יש היום התקדמות בנושא והיום יש בתי חולים שמאפשרים גמישות עם אפידורל וללדת על ברכיים וכד', שזה מדהים. אבל עדיין הרבה מאוד מיילדות ידרשו ששלב הלחיצות יתבצע על הגב וידרשו ניטור רציף עם שכיבה במיטה בלי לזוז עד כמה שאפשר.
יש גם בתי חולים שאפשר לקבל שםשני 7777777

מה שניקרא אפיקל שזה אפידורל שאפשר להתהלך איתו, אבל צריך לברר בדיוק היכן..

אני ילדתי גם עם וגם בלי.נשואה-פלוס
מעכשיו זה יהיה רגע מבאס - לא הרגשתי שינוי .
לא בהתאוששות ולא בכאב. ( יותר או פחות )
מה שקרה אצלי שיהיה אפידורל היה חלש אצלי( שערי צדק)
ואני חושבת שיהיה לי יותר קשה שבחרתי לא לקחת . הרגשה שיכלתי למנוע כאב מיותר, ולידה שהתקדמה די מהר ועדיין לא הבנתי ועכלתי לכאב החזקים ולידה הפעילה עצמה...
מוסיפהאפונה
שלפעמים לוקחים אפידורל והוא לא משפיע.
משהו על אפידורל וכאבי גבמיואשת******
לא האפידורל גורם לכאבים אלא השכיבה על הגב
בתור אחת שעברה ארבעה קיסריים וההרדמה היא אותה הרדמה כמעט , כשאחרי הניתוח שכבתי רק על הגב עד הירידה מהמיטה סבלתי מכאבי גב איומים לאורך זמן ולעומת זאת כשהפקד י לשכב על הצד ולהחליף כל הזמן וכמה שפחות על הגב לא היו כאבים . לדעתי זה מ שכיבה על הגב כל מהלך הלידה ואשמח לשמוע מתוך סקרנות מי מכן שהיתה עם אפידורל אבל שכבה על הצד וישבה האם סבלה גם מכאבי גב
אני..מוריה
זה לא היה כאבי גב רגילים..
זה היה כאב ממש נקודתי במקום ההזרקה.

גם אחרי לידה בלי אפידורל יש כל מיני כאבים.
ככה שבעיני זה לא הסיבה היחידה.
אצלי המקום של ההזרקה היה תמיד רגיש למס' ימים,שני 7777777

ובכל אופן סובלת באופן קבוע מכבי גב ללא קשר לאפידורל, אלא בגלל נפילה לא סימפטית במיוחד, שגרמה לשינויים באחת החוליות בגב התחתון..

לא דווקא השכיבה על הגב...עדינות
אני ילדתי בלי אפידורל בעמידה על הברכיים. גם אחרי הלידה די מהר הסתובבתי בחדר או ישבתי. בעיקר ישנה על הצד. יצא שכמעט לא שכבתי על הגב, ובכל זאת סבלתי מכאבי גב במשך תקופה. ככה זה, ההריון והלידה משפיעים גם על זה ועל כל אחת בצורה שונה.
גם לי כאב הגב בתקופה שאחרי הלידהבאורות
וילדתי בלי אפידורל. זה כאב שלדעתי נובע באופן כללי מהשינוי הפיזיולוגי שהגוף כבר ותזוזה של עצמות באזור שם. אבל לא על הכאב הזה מדובר, יש לי חברות שיש להן כאב חד באזור הזריקה מידי פעם, גם חצי שנה אחרי הלידה.
וואו. לא ידעתי שיש כאלה מקרים.עדינות
וחוץ מהלידות ללא אפידורל עברתי גם 2 לידות עם (ושמחה בזה כי בסיטואציה שהייתה זה ממש עזר וקידם אפילו).
הגיוני מה שאת אומרתיפית8

ועם אפידורל אפשר לשכב גם על הצד, לא חייבים לשכב על הגב לאורך כל הלידה

 

אני דוקא כן שכבתי על הגב הרבה שעות עם אפידורל ולא סבלתי מכאבי גב אחרי הךידה

אני אענה לך למה אני לא לוקחתמעין אהבה
כי אני מחוברת ללעבור את התהליך כמו שהוא
מרגישה שדווקא הכאב מוציא מתוכי כוחות ועוצמות עם מקומות שלא הכרתי
זה הופך את כל התהליך לעוצמתי הרבה יותר כי זה זמן שמעביר אותי כ''כ הרבה בגוף וגם בנפש- האומץ וההתכווננות שזה דורש..זאת הזדמנותלמפגש עם האני הפנימי שלי ועם הקב''ה
הזדמנות להצליח להרפות ולמסור את עצמי לגמרי לקב''ה ולהסכים לאבד שליטה

אני מאמינה שיש משמעות לתהליך כמו שה' טבע בנו
ויותר נכון לי להיות בתוכו

אם אני צריכה מנוחה אני לוקחת גז צחוק שממש מרגיע אותי


אבל..העיקר זה לצאת בחוויה טובה
וגם על עצמי אם ארגיש שלהמשיך טבעי יוציא אותי עם טראומה אז אקח אפידורל
זה לא אידאל קדוש ובכל מחיר
צריך הקשבה עצמית

עכשיו אין לידה שלא עבר לי בראש- וואי אני רוצה אפידורל עכשיו
אבל בגלל שבפנים אני יודעת כמה אני לא רוצה אז תמיד עניתי לעצמי שאני לא עונה לבקשה הזאת בציר הזה אלא רק בציר הבא
ובציר הבא אני אומרת-לא עכשיו אחליט,.נחכה לתיר הבא...

יש איזשהו מסר ציבורי שלידה עם אפידורלאמא של דיתה

היא חולשה. ומי ש"מצליחה" למשוך וללדת בלי אפידורל- זו הצלחה.

אני כל כך לא מבינה מה ההצלחה בזה? למה נשים כל כך רוצות להצליח ללדת בלי-

הטענות שהועלו כאן נגד נראות לי קצת כמו דמגוגיה זולה-

ללדת זה כואב! מאד! נשים צורחות את נשמתן מכאב- אבל מעדיפות לסבול העיקר שיוכלו לספר שילדו בלי אפידורל?

נראה לי שזה קצת משהו חברתי 

או שזה יותר נכון להם.מוריה
כי יש להן טראומה מלידה עם אפידורל.
או כל סיבה אחרת.

לא כל דבר זה לחץ חברתי. כי היום הלחץ הוא דווקא לכיוון של ללדת עם אפידורל.
אולי חלק מהם זה לא מלחץ חברתיאמא של דיתה

ואולי אף אחת מהן לא מלחץ חברתי.

התכוונתי שיש איזו תחושה שללדת בלי אפידורל זו הצלחה שכדאי לחתור לה

(ראיתי הרבה פעמים שיעצו לנשים: תנסי בלי, מקסימום תקחי אחר כך)

כל אישה ואיך שהיא מרגישה. וכח הסבל שלה.מוריה
אבל אי אפשר לזלזל בתחושות של אחרים גם אם זה נראה לא הגיוני מהצד.
לרגע לא זלזלתיאמא של דיתה

פשוט הבעתי את דעתי

אז כנראה שאני קוראת את התגובות שלך בטון שלא התכוונת אליו.מוריה
סליחה.
משום מה גם אני קראתי אותן כך :-/ורדון
לא מנסים לשכנע פה. כל אחת מספרת למה היא בחרה כך או אחרת.

אני אישית ילדתי בלי אפידורל וזה היה נטו מבחירה אישית ואני לא מתחרטת על זה עם כל הכאב שעברתי.

הפחד מהזרקת האפידורל (ושאולי אזוז באמצע בגלל הצירים) והחשש מהתערבויות שונות ותופעות לוואי כפי ששמעתי מנשים שקרה להם- הפחד הזה חזק יותר מהפחד מכאב.. אצלי כמובן
אני כן חושבת שהיא קצת צודקתיפעת 177

יש המון רוח ובאזזז סביב ללדת טבעי.. וכל המדריכות לידה מטיפות לזה.

ולפעמים זה קצת מקטין את מי שרוצה ללדת רגועה, בלי לצאת מדעתה מרוב כאבים.

 

כמו כן בקשר לניתוח, לפני הלידה הראשונה קראתי המון, הרבה ספרים והרבה חומר באינטרנט

הרוח שנושבת מכולם, היא  שלידה בניתוח - זה סוג של כישלון

אחר כך היה לי מאד קשה להשלים עם הלידה שלי, ועם ה"כישלון" שלה, שהגוף שלי לא יודע ללדת

 

זה לא עניין של צודקת זה הצורה שבה זה נאמר...חילזון 123

ולעניין עצמו- מצחיק איך כל אחת רואה את זה אחרת, כי ההרגשה שלי היא דווקא שכל הקורסים להכנה ללידה הם מאד מטיפים ללידה עם אפידורל...
וגם- הסיבה שרציתי ללדת בלי היא כי רציתי ללדת ר ג ו ע

אני גם מרגישה ככהבאורות
לרוב בעיקר בקורסים מנחים על מתי אפשר לקחת אפידורל, כמה אפידורל זה טוב ועוזר. זו שעשתה לי את הקורס באופן פרטי גם לא הפסיקה להלל ולשבח את האפידורל וצחקה עלי שאני בכלל רוצה לנסות בלי כי מה הטעם?
בסיור שעשינו בבית החולים היה שקט בחדרי לידה למישהי בסיור שאלה את המיילדת אם יש כאן יולדות בכלל, אז המיילדת צחקה ואמרה "השתקנו את כולן עם אפידורל, איזה כיף! חכי שתהיה כאן לידה טבעית ואז תביני איך זה בלי אפידורל". מאוד מעודד...
דמגוגיה זולה-זה בהחלט לזלזלמעין אהבה
מה גם שאף אחת לא באה לשכנע
אלא רק ענתה לפותחת למה לדעתה כדאי טבעי-כי זאת היתה השאלה
אני לא מבינה מה ממה שכתבתי גרם לך לכתוב ככהמעין אהבה
אבל את טועה במשהו אחד עקרוני
את משליכה את החוויה או התחושה האישית שלך וחושבת שזאת האופציה היחידה של לחוות לידה

את באמת חושבת שאני אסכים לסבול כדי לספר שילדתי טבעי?
זה מגוחך לחלוטין
למי אספר? ומה יצא לי מזה?
בחיים לא מחאו לי כפיים
ובאמת אין על מה

אז כנראה שאני בוחרת בזה כי זה הרצון שלי
ויותר מזה
כי כנראה אני לא סובלת מזה
כאב לא שווה לסבל
כואב לי נכון. מאוד מאוד מאוד לפעמים
אבל כשאני בוחרת בלהרגיש כאב אז כנראה אני לא מפרשת אותו כסבל

ואגב מעולם לא צעקתי צעקה אחת
כי זאת לא הדרך שלי להתמודד עם הכאב- אבל אם היה עוזר לי- מה רע בלצעוק?


אני יולדת בלי לקחת אפידורל כי אני מרגישה שהתהליך הכואב הזה מעביר אותי מסע פנימי וחושף בתוכי עוצמות ועולם שלם שלא קורה בלי הדרך הזאת
אני ילדתי לפני 3.5 שבועות ואני מחכה לפעם הבאה כי זה באמת רגעים מכוננים מבחינתי
וכן זה שווה לי את הכאב
אבל זה לא דמגוגיה
בסה''כ זה הנימוק לבחירה האישית שלי

את לא צריכה להזדהות
אבל מה העניין לפסול או להכליל?
יש משהו במה שאת אומרת. קרובת משפחה רצתה בליהיכונו
ולא היתה מוכנה להתפשר ברגע האמת היא כל כך סבלה ולא נתנו לה .
מסכימה איתך מאוד+mp8
מסכימה איתך שהתפיסה שגויהאנונימית לרגע1

אישה לא נמדדת בחדר הלידה!

אבל בהחלט יש סיבות טובות למה לא לקחת אפידורל..

מוזמנת לקרוא..

כי הלידהרסיס אמונה
עם פחות סיכוי להתערבויות מיותרות
כי את תלכי עם האינסטינקטיים שלך ותדעי מתי ללחוץ
כי יש פחות סיכוי לטחורים וכו' בגלל לחיצות לא יעילות
כי תוכלי לקום ולהתקלח מיד אחרי
כי לא תסבלי מכאבי גב/ראש שהם תופעות של אפידורל שקורות להרבה נשים

ו... כי זה כיף ללדת לידה טבעית!
כיף נורא לצרוח מכאביםאמא של דיתה

חוויה מעצימה של ממש לקרוע את השמים בצרחות

האמת? שכיף לצרוחיעל מהדרום
לק"י

גם עם האפידוראל זה טוב
אמא של דיתה,באורות
את כותבת בזלזול ובתוקפנות שלא ברורים מאיפה הם מגיעים... יש כאן שיתוף של דעות לכאן ולכאן.
סליחה, זה ממש לא יפה לכתוב ככה!ורדון
גם נשים עם אפידורל צורחות לפעמים בשלב הלחיצות.
כל אחת עושה מה שטוב לה.

הירידות האלו שלך ממש לא נעימות
נכוןרסיס אמונה
זה כיף!

צר לי מאוד בשבילך שחווית הלידה שלך היא טראומטית.

ואם היית כותבת בכבוד הייתי מתייחסת קצת לתוכן של דבריך.
לא כולן צורחות, יקירה את משליכה מחויה שלך על אחרותאנונימית לרגע1


כי זה כאבי גב מטורפים במשך חודשים אח"כ בשביליחניתה


בגלל ש...אור היום

בגלל שזה משחרר אותך לזוז כמה שאת רוצה, איך שאת רוצה, עד הלידה עצמה. בשבילי זה היה מאוד משמעותי. עשיתי המון סיבובי אגן שהקלו על הכאב, או שכיבה על הצד במיטה והתנועעות מצד לצד (בהמלצת המיילדת, שלא אהיה מותשת בלידה עצמה), וגם זה עזר.

בגלל שזה מאפשר לך לחוות באופן מלא יותר את הלידה.

 

בעיניי, הכי חשוב לבוא בראש פתוח. יש נשים שחוות כאב גדול בצירים, אז האפידורל מקל ומאפשר חווית לידה נעימה.

 

אישית, ילדתי שלוש לידות בלי, והיו לי חוויות טובות (ברור שהיה כואב, אבל הצלחתי לסבול את זה, והיה לי טוב להרגיש בשליטה).

אני רק חייבת לציין שזה קצת מוזר לי לומר- כי בלי אפשר לנועמעין אהבה
בצירים וזה עוזר

כי תכלס עם אפידורל בכלל לא כואב אז זה מצחיק לומר שזה עדיף בלי בגלל זה
אבל בהחלט התנועתיות היא משמעותית..מצד התקדמות הלידה

וגם -לך אולי הצירים נסבלים אבל הרבה שלא לוקחות אפידורל זה לא בגלל שהצירים לא כואבים מאוד


מה שכתבת ממש אמיתי ונכון לך כמובן..
לא מתכוונת לומר שלא


בגלל שאשתו שלו
*זו התערבות בלידה שעלולה לגרום לשיבושים במהלך התקין של הלידה.
*סיכון להזרקה לא נכונה ולנכות זמנית/קבועה.
*עלול להשפיע על העובר
*גורם לחוסר תנועה שגורם לפעמים להאטה בלידה ולניתוחים.
*הגבלה בתנוחות הלידה שגורם לקרעים וללחיצות לא נכונות
*סיכון לכאבי גב במהלך הלידה והרבה לאחריה.


בוודאי שכל הנ"ל לא מחייבים ואלה רק סיכונים,
ובוודאי שיש גם סיבות למה כן לקחת. (שאלת למה לא).

מה שאני הרגשתיבת 30
לידה אחת מתוך חמש ב'ה הייתי עם אפידורל.
אמנם פחות כאב אבל א. מבחינה נפשית- הרגשתי שזה קורה בלעדי...אין מה להשוות לחוויה של לידה ללא אפידורל. עוצמת הרגש, החוויה הנפשית, הרוחנית, איך ש תקראי לזה...זה פשוט עולם אחר.
ב. יש רמת סיכון מסוימת באפידורל, גם אם היא נמוכה. יש מקרים מאוד לא נעימים שקורים מדי פעם. כמו אישה שנכנסה לתרדמת, וכד'
ג. לפעמים, אפידורל מעכב לידה. לפעמים, בגלל הצורך לא להיות בתנועה, הלידה קצת נתקעת ומגיעים לקיסרי. אלו אחוזים נמוכים, אבל קיימים.
ד. התאוששות - אישית,סבלתי מ סחרחורות והקאות שעות אחרי הלידה, ו כאבי גב חודשים אח''כ. מבאס מאוד.
אי אפשר לדעת אם בגלל האפידורל לידה נתקעתכלה נאה
זה נשמע שכל מי שיולדת ללא אפידורל הכל זורם
ואין בעיות או התערבות כמו וואקום זירוז ירידה בדופק..

לדעתי זה דבר שאי אפשר לדעת. כל לידה זה משהו בפני עצמו.

יש לי גיסה ש9 לידות ולא לקחה אפידורל אף פעם. וכל לידה סיפור בפני עצמו.
ואני... לא מבינה אותה. למה להתעקש לסבול שעות??
ואם לוקחים גז צחוק או טישטוש זה לא ניקרא התערבות בלידה?

מצד אחד א צודקת אין לדעת אבל העובדה היאבתי 123

שעם אפידורל עולה הסיכון להתערבויות אחרות  אפידורל יכול לגרום לירידת לחץ דם פתאומית מצוקת עובר וכו ויש נשים שהאפידורל מעכב את הלידה.. או ההרדמה עצמה או הצורך בשכיבה על הגב ואז יש גפ צורך בעוד התערבויות כמו פיטוצין וכו לכל התערבות יכותות להיות השלכות

בקשר לטשטוש או גז צחוק טשטוש כבר פחות נותנים כי הוא משפיע על העובר ותינוק שנולד יכול להיות ישנוני ולסבול מקשיי נשימה

גז צחוק מתנדף במהירות האישה מרגישה אותו רק בשניה של השאיפה עם הנשיפה הוא יוצא והוא גורם רק לתחושה קלה של סחרור או היי אבל לשניות בודדות ולא משפיע בכלל על הלידה (אבל הוא גם לא משכך כאבים..)

זה לא להתעקש לסבולבת 30
זה לרצות לחוות את הלידה במלוא העוצמה שלה.
החוויה עוברת דרך סבל מסוים, זה נכון.
אבל התכלית היא לא הסבל
אלא מה שעולה מתוך הכאב.
וזה מאוד עוצמתי, למי שמוכנה לזה.
מענין מה יקרה כשיבוא המשיחמיואשת******
והלידות יהיו קלילות תוך דקה בלי שום כאב.. מהשרשור הזה נראה לי שנשים יכתבו עצומה לה׳ שיחזיר מהר את התהליך הארוך והכואב בשביל בעולמה והחיבור לגוף
חחחחח לבנתים נשים מעדיפות לשמור על הקללה. בעצב תלדחכלה נאה
כן. לגמריאמא של דיתה

בחיים לא שמעתי שכאב חזק הוא חוויה. בעיני כאב זה טראומה של ממש.

אוף לא מצליחה להבין את כל הטענות פה.

גם הטענות כמו: יש סיכונים, מעכב לידה וכו' - הרי כל התערבות רפואית יש לה סיכונים

והשאלה מה גובר על מה- האם כאב עוצמתי כל כך של לידה לא מצדיק את הסיכונים הקלים שהועלו פה? בעיני מצדיק וחצי. וכנראה שכל אלו שכותבות פה לא חוות כרגע כאב של לידה ולכן מרשות לעצמן לקרוא לזה חוויה מעצימה. 

ואת כותבת באמצע צירים כרגע??מעין אהבה
ואני דווקא ילדתי לפני 3 שבועות אז עוד לא שכחתי את הכאב
ושוב- זה מאוד ילדותי לחשוב שאם את לא מצליחה להבין אז אין מקום לחשוב ולהרגיש אחרת ממך

לך טוב אפידורל
מצויין

אבל תקבלי שיש כאלה שמרגישות אחרת
שתי סוגים של נשים שנגד אפידורלכלה נאה
1. בעד טבעי ונגד או כמה שפחות להשתמש ברפואה הקובנציונלית. וזה לא רק באפידורל

2. נשים שפשוט מפחדות מהתהליך של הזריקה ומהחומר וההשלכות שיכולות להיות

אני באמת לא מבינה איזה חויה יש מהקללה בעצב תלדי בנים
בלת"קלב אמיץ

גם נשים שהלידות שלהן קצרות וקלות ואין להן צורך באפידורל.

ולפעמים זה שילוב של השנייםורדון
אני לא נגד אפידורל אבל מי שילדה בליבתי 123
והכינה את עצמה לזה יכולה לספר לך שזו בהחלט חוויה מעצימה
הכאב של הצירים הוא בלתי נתפס בעוצמה שלו אבל מצד שני לגוף שלנו יש יכולת בלתי רגילה להתמודד עם הכאב
אני יולדת בלי אפידורל... צורחת ממש.. רואה כוכבים אבל אני ממש מרגישה איך כל ציר אני מצליחה להתמודד איתו וזה סוג של פריקה לצרוח ולהשתחרר ככה
כז ילדתי 3 בלי ועוד לידה שקטה בלי ופשוט לא מבינהכלה נאה
איך מצליחות נשים לצרוח
ואני מכאבים לא מצליחה לצרוח.
וגם שהייתי שומעת יולדות אחרות צורחות הייתי נכנסת ללחץ נוראי.
ו3 עם הפידורל שלא נתנו לי לפני פתיחה של 5 ועד אז היו צירים שעוד יכלתי להתמודד איתם. אבל יותר מזה זה טרוף. קשה לי להבין איך אישה מוכנה לסבול עד כדי כך.
לכל אחת יש כח סבל שונה..הנורמלית האחרונה
יש נשים שהרבה פחות כואב להן.
אני אף פעם לא צרחתי בלידהבת 30
בראשונה קצת צעקתי
ובכל האחרות- נהיו שקטות יותר ו יותר.
בלי אפידורל.
נכון שהכאב הוא קללת בראשית.
אבל הסרת הקללה היא לא רק עם אפידורל.
הסרת הקללה היא גם לקחת את הכאב העצום, שהוא הקללה,ו להפוך אותו עצמו לחוויה מעצימה וקשר עם עם ה'.
לא רק להעלים את הכאב אלא להשתמש בו.
זה לא פשוט.וצריך הכנה נפשית ומוכנות פיזית ונפשית בשביל זה.
אבל כל עוד את רואה בצירים רק סבל טהור, באמת אין סיבה לא לקחת אפידורל.
אם רואים בצירים הזדמנות למשהו מעבר- זה נותן כוח לעבור את הלידה.
מניסיוני, כל לידה היתה שונה מאוד מבחינת מה שעברתי- גם פיזית וגם נפשית. והחוויות האלו חקוקות היטב בנפש.
גם אני.ומסכימה עם כל מילה ומוסיפה-מעין אהבה
עיקר העבודה מול כאב- היא במחשבה
כשבאתי עם מחשבות חיוביות
כשהצלחתי לרתום את המחשבה לתהליך-
כשהמחשבה היתה בקבלה של הכאב ולא במלחמה
כשהפחד לא ניהל את המחשבותהן גם הצליחו להסתכל אחרת על כל ציר

אני גם מכינה מראש משפטים לענות לפחד שלפעמים מופיע מתוך הכאב.

אם את באה עם מחשבה שזה סיוט וסבל ונורא ואיום ברור שתקחי אפידורל-וזה בסדר גמור

אבל מה שרצינו לשבור לך זה את ההכללה שתמיד זה חייב להיות סבל ושתמיד זה אומר שצורחים- כי נה את רואה שלא..
מעולם לא חשבתי לצעוק כי אותי לצעוק מפזר מריכוז
ואני בצירים הכי שקטה בעולם..מאוד מרוכזת בלחשוב מחשבות טובות שיתנו לי כח ולהרפות
אני חושבת שכדאי ל"שבור" את ההכללה שעולה פה לגבי הצרחותחילזון 123

שכאילו אם צורחים אז זה לא טוב
זה נשמע כזה לא פוטוגני לצעוק... ואני חושבת שלא צריך להסתכל על זה ככה
זה יכול להיות גם מאד טבעי ומשחרר למישהי. למי אכפת איך זה יראה מבחוץ?
כל אחת איך שמתאים לה להתמודד

לגמרי מסכימה.באורות
אמנם פחות צרחתי(רק בשלב הלחיצות) אבל לאורך הלידה נהמתי לא מעט... קולות שאני מניחה שמבחוץ היו נשמעים מאוד מאיימים אבל הם עזרו לי מאוד ..
אני כבר כתבתי את זה קודם -שאם זה היה עוזר לי אז מצוין לצעוקמעין אהבה
ואין בזה שום בעיה בכלל

כאן עניתי ככה כי נראה שהצעקה פה היא ביטוי לסבל בלתי נסבל
וזה לאו דווקא נכון
כן בסדר.פשוט כי יצא שכולן פה התחילו לכתוב שהן לא צועקות וכו'חילזון 123


זה תלוי גם באופי. יש כאלו שגם בחיים הרגילים נוטות יותר להריםורדון
את הקול וממילא זה קורה גם בלידה.
אולי יש כאלו שזה בא להם רק בלידה.
ויש כאלו שלא יצעקו למרות הכאבים.

זה לא רק כח סבל , זה עד כמה הגעת מוכנה ועד כמה את מוכנה להתאמץ בשביל להתמודד בלי אפידורל.

אני אישית תמיד אמרתי לעצמי שאם יהיה מידי קשה או ארוך אז אשקול לקחת אפידורל למרות שזה מרתיע אותי.
נכון. אבל רק מציינת שבלידה שליאמא לנסיך קטן
שמעתי נשים צועקות וזה ךשוט תקע לי את הלידה! כנראה מהלחץ שהן עשו לי. סגרו את הדלת הלידה התקדמה שוב פתחו נעצרתי. זה היה נוראא!
(אבל ברור שהן לא אמורות להפסיק לצעוק בגללי😑)
אז גם לא צעקתי כי זה הלחיץ אותי. יש לי דרכים אחרות להתמודד עם כאב..
כ"כ מזדהה איתך, כך בדיוק היה אצלי..שני 7777777

כל פעם ששמעתי בחדרים שלידי את הנשים צועקות, ממש רעדתי מפחד ולא יכולתי להתרכז בלחיצות, המיילדת ניסתה להרגיע אותי כל פעם, אבל זה הלחיץ אותי מאוד ששמעתי את הצעקות מהחדרים הסמוכים..

 

באחת הלידות שלי, בעלה של היולדת בחדר הסמוך הגדיל לעשות, ואין לי מושג למה, אבל כל פעם שהיא צעקה (והיא ממש צרחה!), בעלה צרח ביחד איתה בכל ציר, ובעלי ואני ממש לא הבנו את הקטע, נבהלנו ממש.. הוא צרח אפילו יותר חזק מאשתו.. 

 

שאלנו את המיילדת מה הולך פה, היא אמרה שגם היא לא ממש מבינה, ופעם ראשונה שהיא נתקלת בדבר כזה.. אבל יכול להיות שהוא כ"כ מזדהה עם הכאב של אשתו ורוצה להראות לה את זה, וזו הדרך שלו או משהו כזה.. לא יודעת.. בכל אופן זה מלחיץ לשמוע את זה כשאת בעצמך באמצע לידה..

יש אנשים שצרחות משחררות אותם.מוריה
עושה להם הרפייה.
אם כך, אני צריכה לזכור את זה ללידה הבאה בעז"ה..שני 7777777

יעזור לי להירגע במידה ואשמע צעקות מהחדרים הסמוכים..

כדאי.מוריה
באופן כללי כדאי לדעת שכל אדם הוא מיוחד. וכל אחד מרגיע אותו משהו אחר.. ומכניס אותו לריכוז משהו אחר.
אז זה שצועקים זה לאוו דווקא כי כואב..
אוקיי, למדתי עכשיו עוד משהו..תודהשני 7777777


יש גם הבדלים בין לידותיפית8

היו לי לידות שהייתי מאד שקטה ומכונסת עם כל ציר - וזה היה לי מעולה

והיו לי לידות שממש צעקתי- וזה שחרר אותי ועזר לי

אין לי הסבר למה היה הבדל בין לידות, כל פעם התמודדתי איך שזרם לי

בדיוקורדון
לא נראלי שזה קשור דווקא לכאבאמא לנסיך קטן
צעקות זה מלחיץ. לא משנה מה הסיבה. אני לא הרגשתי כלום עד פתיחה 5 ועדיין כששמעצי שצועקים זה עצר לי את הלידה.
מזל גדול שאני בתקופת החדר לכל אחת ולא בתקופה של וילונות שמפרידים. ככב כנראה לא הייתי יולדת עד עכשיו..
יכול להיות.מוריה
אבל כשאת שומעת מישהו שצועק כשחושבים שהוא סובל, או כששומעים מישהו שצועק כשחושבים שזה לא מסבל, אז זה משנה משהו בהרגשה.
ומודעות לזה שצעקות לא שווה סבל, יכול להרגיע.
אני לא הצלחתי פיזית ללחוץ בלי לצעוק.נועה נועה
צעקתי, היה לי לא נעים, ניסיתי להפסיק לצעוק - ואז פשוט לא הצלחתי ללחוץ. חזרתי לצעוק בלי לשים על אף אחד... לפחות היו לי רק עשר דקות צירי לחץ
יש משהו משחרר בצעקות (ואני לא טיפוס צווחן ביום יום)יעל מהדרום
אני....דיליה

 

בשתי הלדות הראשונות הייתי עם אפידורל ואמרתי למיילדות שזה כדי שלא לצעוק (כמו הצרחות שהיה בחדר לידי...)

המילדת אמרה לי לא, את לא תצרחי ככה. מפה לשם בלידה השלישית הגעתי ברגע האחרון ושאגתי שאגות איומות מהכניסה עד לחדר לידה. 

בלידה הבאה לא לקחתי שוב אפידורל, הפעם מבחירה, כי היה לי מאוד כיף ללדת בלי... 

אבל גם כשהיגעתי לפתיחה מלאה שאגתי שאגות איומות ונוראות זה היה דקה ואז בכי של תינוק, ואז מי שהייתה איתתי אמרה לי זה הסימן- כששומעים אישה צועקת, מיד אחר כך שומעים בכי...

בעיני יש משהו מדהים בחוויה של לידה ללא אפידורל משהו חייתי עוצמתי שלא הייתי מוותרת עליו, אבל כמובן רק בלידות קלות כמו שהיו 2 האחרונות שלי.

 

 

אין לי בעיה לצעוק עם האפידוראליעל מהדרום
לק"י

עד שמקבלים, ובצירי הלחץ.....


לי לא כיף ולא נעים הכאב של הצירים. בא לי רק למרוט שערות מרוב כאב...
בלידה השניה האפידוראל היה כנראה במינון הטוב ביותר בשבילי, ב"ה.
זה לא בקטע רוחני או משהו, כן?נועה נועה
יש עניין פיזי עד כמה שזכור לי שזה באמת משחרר את הגוף ללחוץ או משהו כזה.
לא רוחני בכלל מבחינתי..יעל מהדרום
לק"י

כבר לא זוכרת כמה צרחתי, עברה שנה בכל זאת
אבל זה משחרר נפשית, וגם פיזית נראה לי שנתקלתי במה שכתבת.
נכון!ורדון
חחחחח מדמינת איך זה נישמעכלה נאה
כן.. אל תשאלי..שני 7777777

הצלחתי להוציא את התינוקת שלי רק אחרי ששניהם הפסיקו לצרוח.. היא ילדה כמה דקות לפניי..

חח ראיתי סרטי לידה כאלהחילזון 123

שהיולדת צועקת וכל אלה שסביבה עוזרות לה לצרוח ביחד... (בעיקר כושיות כאלה)
מבינה למה זה "מפחיד", זה לא ככ הסגנון שלי אישית
אבל זה נראה לי גם מצחיק קצת... שיחרור לחץ משותף כזה...
מאד עניין של אופי

אז זהו שהצלחנו לצחוק על זה רק כשכבר הייתי במחלקה..שני 7777777

בלידה עצמה זה היה נשמע מפחיד..

זה הזוי .היכונו
מסכימה איתך..שני 7777777


בול מה שקרה לי... ונבהלתי ממש...נשואה-פלוס
הפתיע אותישירה515
שצרחתי ומהצוות נכנסו ושאלו אם הכל בסדר.
מה, לא צורחים כאן לפעמים?? ואני לא טיפוס עם תיבת תהודה משמעותית...
(המיילדת לגמרי הבינה אותי)
עשיתי את כל ההכנות האלה ובכל זאת ..אורי8
הלידות שלי ארוכות, עשיתי מגוון של הכנות רוחניות / נפשיות/ פיזיות/ לקחתי דולה לאחת הלידות. היו לי לידות מאוד מעצימות אבל גם כשניסיתי הכאבים הגיעו לסף שלא יכולתי לסבול יותר( והפתחיה זחלה, ככה הלידות שלי).חשוב שתדעו שיש נשים שאפידורל עבורן הוא הצלה ושגם עד שהן יכולות לקבל אותו הן עוברות לפעמים שעות של צירים כואבים . ושגם עם אפידורל לידה יכולה להיות חוויה רוחנית/ נפשית ופיזית מעצימה ועוצמתית מאוד.
מסכימה עם כל מילה ! אני לא חושבת שמישהי אומרת שלאמעין אהבהאחרונה
וכל אחת מה שטוב לה
אני משחררת וצורחתשירה515
מבחינתי זה חלק מההתמודדות עם הכאב, זה לא אומר שאני סובלת יותר ממי שלא צורחת.
בלידה האחרונה התחלתי לשיר בצירים, ובאיזשהו שלב השיר הפך לצרחות. כל הזמן הזה הייתי לגמרי נוכחת, מודעת ופעילה בלידה.
מתכננת אותו דבר ללידה המתקרבת.
לא מקבלת את תגובה שלך .נשואה-פלוס
אני עברתי לידה בלי אפידורל מתוך רצון.
ואני יכולה לומר שלידה הייתה כואבת מאוד מאוד מאוד!!!
זה לא מצדיק בעיניך יופי. תלדי רק עם אפידורל אבל לזלזל סתם . לא יפה ולא ראוי ... בעיני יש מקום לשקול מקום של אישה
ומצבה בלידה ....
נראה שהרוב,שגרה ברוכה
פה זה שזה עושה כאבי גב(שלוש לידות ולא היה)
שזה מאט את הלידה(לא היה)
שזה גורם לא להיות בשליטה(אצלי הפוך. הכאבים המטורפים גרמו לי לא להיות בשליטה.. לא הקשבתי למילדת. לא יכלתי לעשות כלום חוץ מלרצות למות .. וברגע שהגיע האפידורל פה נכנסה השליטה.. יכלתי להקשיב .. הגוף התרפה.. וכו'
אז באמת, לא יודעת אם נסיון של מישהי אחת עם אפידורל אומר על מישהי אחרת, או יתן לך אינדיקציה כלשהי
רק הנסיון יתן
העיקר שילך הכל בקלות ובבריאות!!
אהבתי, גם אצלייפית8

גם אצלי אפידורל קידם את הלידה והחזיר לי את השליטה

כי אין את הדבק של הפלסטר אחריגפן36
כי מותר לקום המיטה הרבה יותר מהר
כי יש נשים שעליהן הוא משפיע רק חלקית (אולי לא רלוונטי לך)
כי הסיכונים שלו מלחיצים
לידה ראשונה עם לידה שניה בליאני והגיטרה

אני ממש נהניתי ללדת בלי אפידורל (כן נהניתי..). נהניתי להרגיש את הצירים ולהתמודד איתם. נהנתי בעיקר בצירי לחץ שפשוט היה כ"כ ברור מה צריך לעשות ולא ללחוץ על עיוור. היה לי מדהים. בין הצירים הרגשתי סבבה כאילו כלום לא קורה, ופשוט היה חוויה מדהימה..(הסיפור לידה שלי נעוץ למעלה 'סיפור לידה עם טיפים חשובים').

קראתי את הסיפור לידה והטיפים, שאלה בינלבין
מה זה מה שאת כותבת שהתכופפת לכריעה בצירים?
איזו תנוחה זו? לא שמעתי עליה..
כשמתכופפים לרצפה עם הברכייםאני והגיטרה
כשמתכופפים לרצפה עם הברכיים. לרדת למטה. הסברתי?
חבל שלא ידעתי את זה לפני הלידה השניהיעל מהדרום
לק"י

שלחו אותי להסתובב בתקווה שהלידה תתקדם, ובצירים ניסיתי את מה שכן ידעתי. אבל כאב לי ממש, וכלום לא עזר לגמרי

אממ בערך..בינלבין
כמו כריעה של מוסלמים כזה?..
בד"כ תנוחת כריעה הכוונה זה כמו ישיבת צפרדעחילזון 123
כמו שילדים יושבים לפעמים
כפות רגליים על הריצפה,ברכיים מקופלות עד הסוף,שאר הגוף באויר
כמו שהיו עושים פעם כביסה בנהר...
אהה אוקי תודהבינלבין
וואי תנוחה מעולה!העוגב
אני גם גיליתי אותה בלידה הזאת (השניה), ואין מה להשוות צירים עם ובלי...
ילדתי 6 פעמים. 2 פעמים בלי אפידורלבוזי נוזי
ומה אני אגיד לך,
לדעתי עדיף עם.
כואב מאוד מאוד ומפחיד.
לקח לי זמן להתאושש מהכאבים והפחד.
כאבי גב זה בכל מקרה אחרי לידה.
הכאבים גב זה מהצירים, והמאמץ.
הדבר היחיד המבאס באפידורל לדעתי זה באמת ההליך עצמו, שלא נעים, וקצת מלחיץ.
אבל זהו.
העיקר שיהיה בהצלחה ובבריאות.
כאבי גב בכל מקרה?בת 30
כנראה שזה אישי.
אם אישה יולדת לא על הגב אלא מתוך תנועה, הגב לא אמור לכאוב.מ
אני דווקא ילדתי טבעי 3 פעמים מתוך 4 על הגב-מעין אהבה
והאמת היה לי ממש נח וקל ללחוץ דווקא ככה
אני לא שוכבת לגמרי-מטה את המיטה לחצי ישיבה
ודווקא בלידה שילדתי על הצד פחות היה לי נח
ולא היו כאבי גב אף פעם

אז כנראה שהכל אישי ומשתנה..

ואגב- אני לא יכולה על 6 ובכריעה בגלל בעיה בברך..אז אין לי הרבה אופציות
את מעודדת אותייעל מהדרום
מוכנה תמיד..למה זה מעודד?מעין אהבה
ובאמת שלמרות שקראתי מלא על החשיבות של ללדת בתנוחה טבעית יותר
וזה באמת הגיוני

אבל בפועל על הגב אני לוחצת הכי טוב
זאת אני

ובואי נגיד שב2 לידות האחרונות - הלחיצות היו פשוט חלומיות -3 דקות גג ובלי כאב בכלל כמעט..
אז אני ממליצה בעיקר להקשיב למה שנח וטוב לכל אחת באופן אישי
כי אני לוקחת אפידוראליעל מהדרום
לק"י

ובלידה השניה באמת הושיבו אותי על המיטה, וזה מעודד לדעת שיש כאלה שככה נוח להן יותר.
(לא שזה עזר לי יותר מידי. בסוף ה' ריחם עלי כנראה וסוף סוף היא יצאה במלואה).

אני סובלת מאוד מאוד מהצירים. אפידוראל זו מתנה בשבילי...
''שובו אל האוצרות שלכם והיו משתמשים באוצרות שלכם''מעין אהבה
(רבי נחמן,סיפורי מעשיות)

אם זאת מתנה בשבילך-אז תשתמשי בה ותהני

ומניחה דיותר קשה ללחוץ יעיל כשלא מרגישים
ובאמת גם למתנה יש לפעמים השלכות פחות נעימות- ואם זה מה שנכון לך אז פשוט קבלי כעסקת חבילה..

דוקא הרגשתי מצויין את צירי הלחץיעל מהדרום
לק"י

זאת לא היתה הבעיה.
פשוט לא לחצתי ארוך מספיק כל פעם


בלידה הזאת הרגשתי רק לחצים למטה, וזה לא הציק ולא כאב, רק בצירי לחץ כאב ושרף לי.
בדיוק כמוני. לא היתי מסוגלת בתנוחה אחרת רק על הגבכלה נאה
אין סיבה! ילדתי עם ובליmm12

בלידות עם אפידורל הייתי פנויה פשית להנות ולהעריך את המתנה הגדולה שאני מקבלת

כשילדתי בלי אפידרל הייתי כל כך עסוקה בכאבים שלי שלא הייתי פנויה להרגיש כמה זה מדהים.

לא ראיתי הבדל בהחלמה אחר כך

^^^ בדיוק ככה+mp8
באמת למה?למה לסבול?mp3
אני מבקשת אפידורל מיד כשמרגישה שהצירים מתחילים להיות טיפה כואבים מהרגיל. הלידה האחרונה לקחתי בפתיחה 3. נראה לי שהאפידורל מזרז לי את הלידה. ילדתי פעם אחת בלי אבל היתה איתי דולה,בלעדיה לא הייתי שורדת את זה. זה כיף לחוות את הלידה ברוגע וללא כאבי תופת.כמובן תבקשי שלא יסממו אותך עד שלא תרגישי כלום.צריך שתרגישי סוג של לחץ מסוים באזור כדי שתדעי בערך מה קורה.אני עם אפידורל ממש הרגשתי איך העובר מתחיל ל"התברג" החוצה וקראתי מיד למילדת.
אל תהיי מקובעת על כלום.תגיעי עם ראש פתוח ותזרמי עם הגוף שלך.
בהצלחה.בקלות.בבריאות.ובידיים מלאות.
אני לגמרי בעד אפידורל אבל נדמה לי שלא כדאי לקחתארלט

אותו מוקדם יותר כי אז הוא עלול לעכב את הלידה. מאוחר יותר הוא הצלה

לפני הלידה הראשונהחותמת+

אבל אצלי השאלה היתה הפוכה- למה ללדת עם???
מרגיש לי הרבה יותר טבעי ומשוחרר ולא יודעת איך להגדיר את הרגש הזה בלידה רגילה ללא אפידורל ואפשרות ללדת בצורה שמתאימה לך ולשנות צורה תוך כדי הלידה.
בשבילי- הייתי צריכה הרבה זמן בשביל להשלים עם זה שאני אצטרך לקחת אפידורל כדי להיות מוכנה לניתוח.

את יודעת שאת יולדת בניתוח?מעין אהבה
אני יודעת שיש אופציה לזה.חותמת+

מקווה מאוד שנצליח בלי.

אה אם את יודעת שיש לך גורם ספציפי שעלול להוביל לניתוח אזמעין אהבה
באמת הייתי ממליצה לך לשחרר את האפידורל- הוא פשוט חלק מהסיפור בצורה מובנת כמו לעשות מוניטור או פתיחת וריד..
וסה''כ בעז''ה טם לא תלדי בניתוח-אז מן הסתם תהני מהלא להרגיש כאבים..

והלוואי ותלדי לידה רגילה ובקלות
אמן!!חותמת+


בקשר לשינוי תנוחה תוך כדי הלידהיפעת 177

זה לא כזה ודאי

בלידה שניה הגעתי עם פתיחה מלאה, כאבים מטרופים

לא הצלחתי להזיז את עצמי לשום כיוון

ידעתי בראש שלי שלא טוב ללדת על הגב, אבל הייתי כלכך כאובה, שלא הצלחתי להזיז את עצמי, בקושי שני סנטימטר כדי להתרומם.

גם ההתאוששות - לא היתה קלה ולא נעליים, יום שלם הייתי עוד בהלם מעוצמת הכאבים, בקושי יכולתי לקום או לזוז.

אז כן, התקלחתי אחרי הלידה לבד, אבל אח"כ כמה שעות טובות היה לי קשה לקום.

 

כך שזה מאד אינדיבידואלי לכל יולדת ולכל לידה.

ואו. כאילו אני כתבתי...+mp8
בדיוק ככה...
הדברים מאוד תלויים באשה ובמקום הנפשי והפיזי שלה בלידהיפת לפת

אני ילדתי 5 פעמים בלי אפידורל. בפעם הראשונה זה היה בגלל שראיתי יחסית הרבה אפידורלים עם תופעות לוואי שממש לא התחשק לי "להנות" מהן (אני אחות מיון והנשים הגיעו אלינו עם כל הבעיות...), בלידות הבאות פשוט הבנתי שאני יכולה יחסית בקלות ללדת בלי ומאז כבר לא מרגישה צורך לקחת. ב"ה הלידות שלי מהירות יחסית וקלות.

מי שמאוד סובלת מכאב זה גם יכול להאט את הלידה ולכן אולי כן כדאי לה לקחת אפידורל. מי שרוצה בלי, אין שום סיבה לדחוף לה את זה רק כי לאחרות זה יותר טוב...

הלידה שהכי כאבה ליהבת של המלך
זו היתה הלידה עם האפידורל
ואווו
הוא לא השפיע הרגשתי הכל
לא יכולתי לזוז /לקום

צרחתי כ"כ חזק מכאבים בלידה הזו
כמו שלא צרחתי בכל הלידות ללא אפידורל

ללא אפידורל הרגשתי שאני יכולה להתמודד אם זה בעמידה אם זה על כדור / באמבטיה


הכאב במקום הזריקה היה כ"כ חזק שהרגשתי אותו חצי שנה
וההתאוששות בלידה הזו היתה לי נוראית לעומת לידות בלי אפידורל
הרגשתי יולדת שנה שלימה
אז למה באמת?ניקיתוש
כי אני שקטה. ואף אחד לא רואה עליי שאני סובלת. כזו אני.
ממני שחיכתה בקבלה 40 דק' לפני לידה בשקט בשקט ומחכה בתור, לבד... (בעלי הלך לחפש חניה)
ואיך אפשר לקבל אפידורל אם את לא צועקת?
ואת לא סובלת? ואת בכלל לא נראית בלידה?
אז, לכל אילו שצוחקות על אלה שצורחות בלידה בלי אפידורל... תעשו בדק בית, איך קיבלתן את האפידורל? כמה ביקשתן? שלחתן בעל? צעקתן?
באופן אישי, ניסיתי לידה שלישית עם, חיכיתי לו כ"כ הרבה זמן, מבחינתי נצח. מעדיפה להתכנס בעצמי, להיכנס למקלחת, לקדם לידה בשקט וללדת ככה, הכי טבעי.
למה אני יולדת בלי אפידורל?שירה515
כי אני מסוגלת לעשות את זה. טבעי, פעיל, בלי שידקרו אותי בשום מקום בגוף. (כן, אפשר ללדת בלי וריד פתוח!)
אני אוהבת ללדת. להתגבר על הכאב בנשימות וגם בצרחות.
מאז ומעולם אני לא טיפוס של משככי כאבים (לא בכל מחיר..), אז לקראת הלידה הראשונה קיוויתי להצליח ללדת בלידה טבעית. חששתי יותר מדקירת האפידורל מאשר מכאב הצירים. לאחר שגיליתי שאני מסוגלת ללדת ללא אפידורל, והלידות שלי לא ארוכות ומתישות, פשוט המשכתי, ועם הלידות גם השתכללתי בתנוחות ובצורות התמודדות.
מאוד ממליצה ללדת על הברכיים. ולהתאפק לא ללחוץ לפני הזמן. בספר 'לידה פעילה' יש את כל ההסברים.
לגמרי החלטה שלךl666
אני יולדת בלי, כי לידות שלי בדרך כלל מהירות ורב הלידה זה נסבל. גם מפחדת מתופעות לוואי ולא בא לי לאבד שליטה.
בקשר לצרחות, גם אם זה קורה אז מה? זה חדר לידה.
מודה לקב"ה שיש אפידורלארלט


אובדת עצות- חום אחרי ניתוחshiran30005

בת 2.5 רביעי שעבר בבוקר עברה הקטנת שקדים, שקד שלישי וכפתורים. מיום שישי בבוקר היא עם חום. בשישי בערב נבדקה במיון עשינו רק צילום חזה שיצא תקין ושחררו. אמרו שאם עד יום ראשון עדיין יהיה חום לחזור ונעשה בירור יותר. היום היינו שוב במיון כי החום ממשיך התלבטו ובסוף אמרו שאין צורך לבצע בדיקות דם כי זה רק יום 3 לחום , הניתוח נראה בסדר והם לא רואים צורך כרגע. מה גם שהיא שותה "יחסית" בסדר.

החום עדיין ממשיך והיא פתאום מסרבת לקחת אקמול או נורופן גם,נר היא ממש בןכה וגם פולטת את זה החוצה. ככה היא נרדמה


מה עושים במקרה כזה? נתנו לה במיון אופטלגין היום בכוח וכנראה בגלל זה היא לא מוכנה לקחת כלום עכשיו

לא יןדעת מה לעשות איתה, ולמה הרופאים לא עשו בירור כבר?

היא ממש עקשנית לתרופות וזה כל הקושי. היא גם חכמה שלא מוכנה לשתות פטל/מיץ/מים כלום עכשיו.


גם אנטיביוטיקה לא נתנו בטענה שהם לא יודעים מה המקור של החום ולכל דבר יש סוג אחר של אנטיביוטיקה 

אוףףף. מה עם ליצור קשר עם המחלקה של הניתוחאורוש3
לבקש שיעבירו שאלה לרופא?
היינו במיון איפה שעשתה ניתוחshiran30005

הם התייעצו עם אאג

סתם מעצבן ומלחיץ 

ממש, שיעבור מהרראורוש3
נר אקמול או נר נורופן!התייעצות הריון
נר היא מוציאהshiran30005
כנראה לוחצת אחכ חזק וזה יוצא..
איזה מוזרשושנושי

אנחנו עשינו ניתוח שקדים ושקד שלישי - ומראש קיבלנו המלצה לקחת אנטיביוטיקה.

שכנתי לחדר עשתה רק כפתורים ואני זוכרת ממש איך הרופא אמר לה בשחרור - להתחיל להביא אנטיביוטיקה ברגע שמתחיל חום.

איזה קטע שלא קיבלתם המלצה כזאת.

אני ממש מקווה איתך לטוב. 

גם אחותי עשתה שקדים וקיבלה מראשshiran30005

אנטיבייטיקה למקרה שיתחיל חום

אבל פה הם לא מןכנים לתת, רופא ילדים לא לוקח סיכון ושולח למיון, גם מוקד שולח למיון

לדעתי, את חייבת להתעקש על ברור יותר רציני. לא לוותנק-ניק
בעיני זה משהו שצריך לנדנד לרופאים למצוא את מקור הבעיה ולא שהפתרון שלהם זה לתת אופטלגין בכח
אמרו שכנראה נדבקה בלי קשר במשהו ולכןshiran30005

הבירור הוא מהיום ה 5 לחום, היום זה היום ה 3

נכון מוזר? מצד שני היינו בביח גדול תל השומר והם התייעצו עם עוד רופאים

ממה שאני גם יודעת נותנים די בקלות אנטיביוטיקהאורוש3

אחרי ניתוח. לנו נתנו מוקסיפן כשיצא ריח כזה לא טוב מהפה שלו.

גם לה יש ריח נוראי מהפה אבלshiran30005

אמרו שזה תהליך תקין של אחרי ניתוח

כדאי מחר ללכת שוב ולהתעקש על בדיקות או משהו? במידה והחום ממשיך או לחכות לשלישי כבר

הייתי מבקשת מהרופא ילדים שייתן מוקסיפן ושלוםאורוש3אחרונה
יוצאות עם הילדים לנופש?מולהבולה

בעלי ממש לא אוהב את זה....אומר שזה קשוח.אנחנו עם קטנים

ולפני שנתיים יצאנו והילדים היו בחוויה מה זה טובה !!!!!

אשמח לשמוע מכם לאן אתן יוצאות אם כן

לא בתי מלון כי זה סופר יקר

בעבר יצאנו לקמפינגרוני 1234

השנה לקחנו דירת איירביאנד בי

היו גם שנים שנשארנו בבית אבל כל יום יצאנו לאנשהו (מעין, מוזיאון וכו).

זה באמת עבודה קשה עם קטנים אבל אנחנו מאד נהנים בכל זאת.

אנחנו פחות, יותר טיולים של יוםשיפור
זה הרבה עבודה, הרבה כסף, הילדים לא תמיד ישנים טוב מחוץ לבית, יותר נוח לי לחזור בסוף יום מעייף איתם למקום המוכר והידוע.
וואי זה סגנון אישיואני שר

כילדה יצאנו כל שנה ל3 ימים,

שינה בבית ספר שדה בעיקר

והתוכנית היתה מסלולים...

ההורים שלי תמיד אמרו שדווקא כשהיינו קטנים היה יותר קל כי הלכנו יפה וכשגדלנו התחלנו להתלונן  😅


אני היום כאמא פחות אעשה את זה כי מסלולים זה פחות בשבילי ואז אם הילדים לא מתרגלים זה באמת לא הכי מתאים...


עדיין אפשר לחשוב על מקומות לא יקרים מדי (למרות שאולי עכשו זה שלב די מאוחר) - בית ספר שדה, אנא, מקומות אירוח אולי לא במקומות קלאסיים של הצפון שמבוקשים מאוד ולבנות תוכנית באיזור - ים, מעין, מסלול קטן... תלוי מה האופי שלכם.


מניסיון משפחתי בשנים האחרונות (כשיוצאים עם ההורים שלי ואנחנו כבר נשואים עם ילדים אז זה נהיה שבט) - באמת המקומות הפשוטים באיזורים לא מבוקשים מאוד הופכים את המחיר לריאלי יותר - הבית הארחה בהר ברכה, בסוסיא וכאלה... זה לא צפון כמו שמדמיינים קיץ אבל מאפשר.


וגם לצאת לימים בודדים זה פתרון.


אני חושבת שכדאי לעשות תכנון של הקיץ ככה שלכם ולילדים יהיה מול העיניים למה לצפות.

אצלנו היו שנים שכן והיו שנים שלאמתואמת

בעיקרון כל עוד הרכב הכיל את כולנו - יצאנו כמעט כל שנה לצימר. היו פעמים שהיה מוצלח, והיו פעמים שפחות...

אחר כך עשינו הפסקה ארוכה בנופשים העצמיים שלנו (כן הצטרפנו למשפחה שלי לנופש משפחתי מורחב, שלפעמים בכלל היה אצל ההורים שלי בבית), ולפני שנה הרגשנו שהמשפחה האישית שלנו חייבת את זה, ויצאנו שוב לנופש משלנו בצימר. (בחרנו מקום נגיש בתחבורה ציבורית, כדי שנוכל לנסוע וגם להתנייד במהלך הנופש)

היה לנו טוב מאוד, אבל גם מתיש... כך שאני מבינה את בעלך ומבינה גם אותך.

השנה אנחנו חושבים לצאת לקמפינג, גם מבחינת המחיר וגם כדי שלא נצטרך להתארגן על זה מראש יותר מדי. נקווה שיהיה טוב...

אני חושבת שיש בזה משהו שמאוד מאחד משפחתית, לצאת לנופש משותף. מצד שני, אפשר גם ליצור חוויות משפחתיות מאחדות אחרות, שכוללות לינה בבית... (אנחנו למשל כמה פעמים הפכנו את הבית לבית מלון, וזה היה כיף מאוד לילדים ומגבש)

אני רקאורוש3

קמפינג בלי להתארגן יותר מדי?? 🫣😁

סתם הבנתי שהתכוונת ללסגור מראש. אבל זה יצא מבדר. 

נכון, התכוונתי שלא צריך לקבוע את זה מראשמתואמת
מתכננים ללכת למקום חינמי... נצטרך כמובן לקנות כל מיני דברים, אבל אפשר לעשות זאת שבוע מראש.
קמפינג זה טונות התארגנות....אורוש3
טוב שאת מזהירה אותנו🙈מתואמת
בכל אופן, מתכוונים ללכת למקום לא רחוק מאוד מהבית, אז "מקסימום" נוכל לחזור הביתה אם נשכח דברים...
היינו השבת בנופש במושב "רחוב"שוקולד פרה.

בצפון.

אז לא ישנו ברחוב...

ישנו בצימר. היה מאוד מאוד נחמד. הילדים שלו בברכה ביום שישי, ובשבת עצמה היו בג'קוזי בלי להפעיל אותו.

הכל כולל אוכל מוכן עלה לנו- 1350.

הלכנו לבית הכנסת, לגן השעשועים, טיילנו באזור של בננות, יש גם מתחם לצימר עם טניס שולחן, כדורסל, נדנדות.

ברוך ה' שמחנו מאוד

הוא רצה 1100שוקולד פרה.

שזה תשלום יחסית נמוך לשבת, אבל זה כי היינו בצימר הזוגי ופשוט הוספנו מיטה, מזרון ולול.

בסוף שילמנו 1200 כי הוא רצה מזומן והיה לנו רק ביט

יש לך מספר?יערת דבש
דוד אוחנהשוקולד פרה.
0584464698
לאDoughnut
עם ילדים מעדיפה לצאת לטיולים של יום ולחזור בלילה להתארגן בבית בנוחות שלנו. אולי כשיגדלו...
כן לוקחים דירה בצפוןאמאשוני

עולה 3500-4000 ל3 לילות, אפילו פחות. סוגרים כבר בחורף, מחפשים המלצות בבוקינג.

3 חדרי שינה פחוס סלון פלוס מטבח פחוס שני חדרי רחמה לפחות. אנחנו צריכים 6 מיטות אבל תמיד היה יותר.

עד היום הדירות היו ממש טובות (בסטדרטים שלנו)

מטיילים באתרי שמורות הטבע, אוכלים בעיר, עושים קניות בסופר גדול באיזור (רמי לוי וכאלה)

מביאים מהבית כלים לבשל.

שווה לקחת דירה עם מכונת כביסה, מאוד נוח שאפשר לכבס מגבות ובגדי ים ובגדים שהילדים אוהבים לטיולים. מחליפים הרבה בטיולים האלו,

כי אנחנו אוהבים להיכנס לנחלים, מעיינות, הכינרת וכו' וגם טיולעם יבשים מלכלכים.

תבדקו קירבה לבתי כנסת.

שני רכבים.

כתבו אותי ואת בעלי בעצם 🙂מולהבולה

חלק כתבו שלא מעדיפים לישון בבית בסוף יום-בעלי

וחלק כתבו שכן לוקחים צימר ונהנו-מה שאני אומרת


ברור שהכי כיף לישון בסוף בבית

אבל זו החוויה יותר לילדים,הם כל הזמן מתבאסים שכל החברים יוצאים

בחופש לכמה ימים ואנחנו כמעט ולא...,

ברור לי שלא כולם יוצאים,זה יקר וקשוח לכולם


השאלה אם טיולים יומיים לא יוצא כבר יותר יקר מכמה לילות בצימר...כי החופש ארוך 🤦

אז תעשו שנה-שנהרוני 1234
או נופש עם לינה בחוץ רק פעם בשלוש שנים. ככה זה מאזן את הצורך בחוויות עם ההוצאה הכספית הגדולה וה"התשה" להורים.
לדעתי לינה בבית זה לא בר השוואהאמאשוני

זו חוויה אחרת. כשיש רק קטנטנים וזו המון עבודה להיות מחוץ לבית, באמת עדיף טיולים יומיים.

כשהילדים גדלים, בשביל להיפתח ולהתנתק ולהחליף אווירה עדיף לצאת כמה ימים (אם יש אפשרות כלכלית)

טיולים יומיים כשיש גם בנים וגם בנות, גם גדולים וגם קטנים,

זה אומר שרוב הסיכויים שחלק לא יבואו. זה גם שיקול מבחינתי.

נסיעה לצפון הרחוק יותר, אני לא אעשה בנסיעות יומיות..

אבל מה שטוב לכם 🙂

יוצאים כל שנה לפעמיים פעמיים בשנהעדיין טרייה

בשנתיים האחרונות גם התחלנו לצאת לטיול משפחתי בחו"ל (במקום חופשה אחת בארץ. לצערי בארץ צפון היה יחסית בעייתי בתקופה האחרונה).

מבחינתי אני לא אצא בלי הילדים (מקסימום לילה אחד עם בעלי במקום קרוב) אז נופש זה רק כולנו יחד. בתחושה שלי זה מאוד מגבש ונזכרים תמיד בחוויות שהיו לנו יחד. כמובן שזה תלוי תקציב היו תקופות שהיינו הולכים לקמפיינג או מתאימים את החופשה למשהו פשוט יותר תלוי תקציב. בארץ אנחנו הכי נהנים מצימר עדיף עם בריכה פרטית שם אנחנו מתארגנים על על האש/ארוחות בוקר ורוב היום מטיילים בחוץ. מרגיש לי יותר זורם עם ילדים בניגוד למלון (מה גם שחדר במלון מוגבל בדרך כלל להורים +2 ילדים).

אשמח להמלצה לצימר עם בריכהרוני 1234
אפשר גם בפרטי
ממה שאני זוכרתעדיין טרייה

היינו פעם ברוח ברמה ברוכים קלע אלון המקום היה ממש מהמם חיסרון אחד שהבריכה לא מגודרת יש רק אפשרות לנעול את הצימר עצמו (עם ילדים קטנים ולא שוחים יותר בעייתי)


באילת היינו ביאלרנט דירות אפרסמון זה בריכה לאיזה 3-4 דירות אבל למזלנו זה היה אנחנו ועוד משפחה והתחלקנו בשעות על הבריכה.


היינו גם ביאלרנט במגדל עם בריכה


לרוב יותר קל למצוא צימר עם ג'קוזי פרטי בריכות יש בדרך כלל למתחם של 2 צימרים ומעלה זה היינו הרבה פעמים עם עוד משפחה אחת שנסענו יחד. כבר לא זוכרת את השמות של המקומות.

נראה לי שכל הקונספט של ילדים זה קשוחהבוקר יעלה

אבל אין מצב לוותר על נופש, כל שנה בשביל הילדים.

מתיש נכון אבל כ"כ חשוב להם לביחד ושלא ינטרו לך טינה בגיל גדול, לא חשוב איך אני יודעת 😉 

אנחנו יוצאים עם עוד משפחהשומשומ

מתאמים עם האחים (לפעמים ממש מאורגן כולם  לפעמים יותר ספונטני)  ואז כל נושא הילדים פחות קשוח 😉

יש להם חברה ותעסוקה

וגם להורים כיף

בקיצור קונספט מומלץ ממש 

אשמח להמלצות של צימריםמולהבולה

וגם טיולים יומיים אם יש לכן

ממש תודה על התגובות! החכמתן אותי

תצאו לסגנון טיול שמתאים לכם ואתם נהנים ממנו...חילזון 123

מצד שני אני כן חושבת שיש מקום גם לצאת לטייל למשהו שאתם לא מאד נהנים ממנו כדי שלילדים תהיה חוויה של טיול וזמן איתכם.

אז צריך לאזן ולנסוע למשהו שמתאים לכם אבל לא לצפות שזה יהיה נופש של רגל על רגל...


אנחנו אוהבים קמפינג וטיולים בטבע

אם את מחפשת במחיר יותר זול ממחיר בדר'כקנמון

יש בצפת קבוצות וואטצפ של אנשים שמשכירים את הדירה שלהם במחיר יותר זול מצימר.

כמובן התנאים הם לא תנאים של צימר (אין בריכה, אין ג'קוזי) וגם צריך להיות זהירים ליפול על בית נקי (להתבונן היטב בתמונות!)

אבל זה נחמד

ולילדים קטנים החוויה של בית אחר עם משחקים אחרים (במידה שהמארחים מאשרים לשחק בהם) היא חוויה ממש נחמדה.

אם מוצאים בית בעתיקה זה בכלל שווה.

חלק מציעים גם צימרים ממש..

קיצר שווה להכנס לקבוצה כזו ולבדוק אופציות.

אולי למישהי פה יהיה קישור עדכני לקבוצה כזו

כן. אבל זה לא נופשמקרמה

אנחנו יוצאים פעמיים בשנה

כי זה חשוב לנו

זה צבירת חוויות עם הילדים

ואנחנו עובדים קשה מאוד בזמן הזה

וחוזרים עייפים


אבל זה שווה לנו


אוהבים מאוד את אנ"א

אנחנו יוצאים לא בהכרח לנופשאפונה

אבל בעיני הדגש הוא על פניות.

לצאת כולל לינה זה ממש קשוח, לפעמים אנחנו עושים את זה אבל לא כל שנה,

ולפעמים ישנים אצל חמותי או אחים שלנו שזה יותר קל מבחינה לוגיסטית.


יציאות יומיות הרבה יותר קל, זול, ומועיל לנו. זה ממש לא צריך להיות מפוצץ.

זה מעיין שלא מכירים, פארק שווה, בישול בשטח, לפעמים מסלול (לצערי לא לקחנו את הילדים כ"כ למסלולי הליכה, אנחנו צריכים להכיר להם את זה יותר). מזרקות, אתרי עתיקות/מורשת...

פעם ב... אטרקציה בתשלום כמו קיר טיפוס וכאלה.

צריך להיות על זה, להגיע מאורגנים ולדעת לאן הולכים ומה עושים, להצטייד כמו שצריך - בעיקר אוכל אבל גם משחקים לשטח - אפילו ברמת הכדור/מטקות/צלחת מעופפת. אפשר להשקיע יותר עם מחצלת, ערסל, ציליה, ועוד ועוד זה כיף ממש. העיקר הפניות וההנאה שלנו ההורים שאנחנו על זה, במצב רוח טוב, שמחים, פתוחים להתנסות ומשחק.

גם לנו זה קשוח האמתהמקורית

אבל עד עכשיו יצאנו, בעיקר לבתי מלון

לא יוצאים ליותר מלילה גג שניים. ממצים לגמרי מבחינתו

השנה לא קבענו כלום האמת. עדיין.

כן יוצאיםבשורות משמחותאחרונה

ליצור חוויות של טיול פעם-פעמיים בשנה זה השקעה משפחתית חשובה לדעתי גם אם זה מורכב

יוצאים לטיולים של 3 ימים במהלך השבוע/חמשוש

דירת אירוח, צימר, אירוח כפרי מכבד לא להתכלב אבל כן ברמה נורמלית

במקומות שמתאים לילדים להסתובב חופשי ומרחבים שהם יכולים לשחק אז לעניין הזה מלון ממילא לא רלוונטי בעיני

קמפינג אני לא אוהבת אז פחות בקטע, אבל כן עושים להם פעילויות שטח כמו סאג', מדורה, יצירות מהטבע וכד'

 

ריפלוקס סמוי והנקהאן#שרלי

שלום לכולן, אשמח לכמה שאלות

1. תינוקת בת חודש וחצי כנראה עם ריפלוקס סמוי, נותנים תרופה עדיין ללא השפעה מספקת. רציתי לשאול איך מניקים תינוק ככה? היא אוכלת בחוסר נוחות גדול, מתחברת ומתנתקת גם עם הבקבוק, לוקחת שלוק וצורחת.. יוצא שפשוט אני כמעט לא מניקה כי לא פיצחתי את השיטה.. קשה לי לדחוף לה את השד כל פעם לשלוק ושהמאבק הזה קורה בגוף שלי.  ומאוד הייתי רוצה לעבור משאיבות להנקה. (היא יודעת לינוק בסדר, אני נותנת לה עדיין לפעמים לכמה דקות כשהיא רגועה). אשמח מאד לטיפים או אפילו הזדהות, להרגיש נורמלית. נראה לי כאילו כולן סביבי מניקות בסבבה ורק אני מסתבכת..

2. איחור בנטילת סרזט - של שלוש וחצי שעות. לקחתי מיד כשנזכרתי.  את הגלולה הבאה צריך לקחת בשעה הרגילה או בשעה החדשה שנזכרתי?

3. כמה משמעותי שאיבות (או הנקות) בדיוק בזמן כדי למנוע דימומים עם הגלולות?

תודה רבה לכן!!

עונההשם שלי

לגבי 1, אין לי ניסיון. אולי כדאי לנסות להניק בתנוחות שונות, ולמצוא איך הכי נח לה.


2. תמשיכי בשעה הרגילה.


3. לא שמעתי שיש קשר לזמנים הנקה ושאיבה.

אני יודעת שזמן לקחתי הגלולות יכול להשפיע.


לי אישית לא היו כתמים, גם כשלא הקפדתי על השעה. וגם עם הנקות ושאיבות לא דווקא בשעות בלי קשר לזמנים.

אני רק אזדהה בקשר לקושי בהנקה...מתואמת

לי למזלי היו כמה וכמה הנקות מוצלחות לפני כן, אז ידעתי שה"בעיה" לא בי...

אני לא יודעת אם באמת היה לה רפלוקס סמוי או לא (הרופא לא שלל ולא אישר, וגם לא נתן תרופה) - רק יודעת לומר לפי הרופא שצריך להיניק כשהתינוק כמה שיותר בישיבה (לא יודעת איך עושים את זה תכל'ס🙄 אבל אולי תנסי), ואחרי ההאכלה להניח אותו באלכסון (בטרמפולינה זה הכי טוב. הוצאנו מהמחסן את הטרמפולינה שקיבלנו בילד השני ולא באה לידי שימוש, והבת שלי חצי גרה שם...)

עוד דבר שכדאי לבדוק הוא לשון קשורה. לבת שלי הייתה מסתבר לשון קשורה, שאף אחד (מהרופאים בבית החולים ועד לרופא הילדים) לא זיהה רק יועצת הנקה שהגעתי אליה בגיל עשרה חודשים זיהתה את זה...

ואם גם בבקבוק היא מסתבכת - מציעה לנסות את הבקבוק של לנסינו. זה הבקבוק היחיד שהבת שלי הסכימה לקחת.


בהצלחה יקרה! זה באמת קשה ומתסכל❤️

תודה רבה על הנירמולאן#שרלי

לשים בטרמפולינה לישון פשוט?

בסהכ מה שהיא עושה רוב היום זה לאכול ולישון הרי.

ולגבי הבקבוק

חשבתי שזה הגיוני שגם עם הבקבוק לא נעים לה לאכול, כי זה כואב /צורב במידה דומה להנקה, לא? היא אוכלת מהבקבוק ותוך כדי מתחילה להתפתל אז לא חשבתי שזו בעיה עם הבקבוק דווקא כי אנחנו משתמשים בכמה סוגים.. אבל אולי אני טועה?

כרגע תשכיבי אותה לישון (וקודם כדי שתעשה גרפס)מתואמת

בהמשך היא תתחיל גם קצת לשחק שם.

ולא יודעת לומר בקשר לבקבוק, בעצם... יכול להיות שאצלנו היא לא הסתדרה עם בקבוקים אחרים בגלל הלשון הקשורה, וזה לא קשור לרפלוקס שאולי היה לה ואולי לא.

בכל אופן, את יכולה לנסות להאכיל אותה בבקבוק כשהיא שוכבת בטרמפולינה, אני חושבת שזה גם יכול לעזור.

תודה רבהאן#שרלי
ההמלצה היא להניק בתנוחות זקופותאנונימית בהו"ל
נגיד התנוחה הפיזיולוגית

כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה ברמה גבוהה, יכולה לעזור למצוא פתרונות 

האמת שהייתי בייעוץ עם מישהי ממש נחשבת וטובהאן#שרלי

אבל לעניין הזה בינתיים לא מצאתי פתרון

כי גם אם אני מניקה בתנוחה זקופה, אם היא לא נינוחה היא פשוט זורקת את הראש אחורה ומקשיתה את הגב וצורחת מרעב וכאב

קיבלת הנחיה מהרופא שרשם את התרופהקופצת רגע

מה לעשות אם זה לא עוזר?

נראה לי שצריך לחזור אליו, לא? 

רק ממליצה לבדוק לשון קשורהצלולה

אצלי זה היה קשור באופן ישיר לריפלוקס. וזה מאוד משפיע על היכולת להתחבר כמו שצריך בהנקה.

צריך לבדוק אצל רופא שמבין בזה, המון רופאי ילדים לא יודעים לזהות לשון קשורה אחורית (אצלי שלושה רופאים אמרו לי שאני טועה, עד שלקחתי לרופאה מומחית וראיתי ישועות).

וואו. שני רופאים בדקו אותהאן#שרלי

וגם יועצת הנקה שנחשבת מאד מקצועית. אבל עכשיו אני דואגת שאולי כן יש לשון קשורה ולא עלו על זה?

מה שם הרופאה אם אפשר לשאול?

יש רופא שמומחה לזה - ד"ר רפאל יודסיןמתואמת

ויועצת ההנקה שבדקה את הבת שלי היא אודליה גור אריה.

שניהם בירושלים, אם נגיש לך.

יש מרפאת לשון קשורה באיכילובאנונימית בהו"ל

תפני אליהם

יעל דובסטר גם נחשבת מעולה

נכון על מי שכתבו לךצלולה

אני מאוד התרשמתי מד''ר יעל דובסטר.

גם ד''ר בוצר אמור להיות מקצועי מאוד בתחום.

באיזה אזור נוח לך?

אזור ירושליםאן#שרלי
אז באמת ד''ר יודסיןצלולהאחרונה
אני חושבת שהוא יודע לזהות. בעיני אין על ד''ר דובסטר (שהיא זאת שזיהתה את הלשון הקשורה האחורית של הקטנה שלי ועשתה התרה יסודית, בהשוואה לחוויה שלי אצל ד''ר יודסין) אבל נראה לי שגם ד''ר יודסין יודע לזהות.
אוסתאופתאפונה

הציל אותנו ככל הנראה מריפלוקס סמוי, אמנם ההנקה הרגיעה אותה אבל היא לא היתה רגועה בשום מצב אחר חוץ מהנקה ו/או מנשא.

ממליצה על יעקב דרמון מירושלים.

בטיפול הראשון כאילו לא קרה כלום, בטיפול השני פשוט קסם, אי אפשר להסביר.

באיזה שבוע סיפרתם על ההריון?אנונימית בהו"ל

מלתבטת כזה מה לעשות..

תלוי למיאיזמרגד1

להורים סיפרנו בהריון הראשון מיד בבדיקה החיובית, בשני אחרי אולטרסאונד עם דופק

אחיות שלי ראו עלי ממש בהתחלה, הרבה לפני שסיפרתי. מצידי הייתי מספרת כנראה בחודש שלישי- רביעי כזה

לחברות בחודש רביעי- חמישי

עונהמולהבולה

להורים סוף שלישי

לאחים חודש חמישי

תחילת רביעישיפור
חח וואיואני שר

מרוב שהייתי בחרדות שזה יגמר לא העזתי לספר

להורים סיפרנו אחרי סקירה ראשונה

ואח"כ לאט לאט לאחים

לחברות קרובות

בעבודה


לא חושבת שיש בזה נכון ולא נכון (חוץ מבעבודה שיש חוק),

אתם צריכים להרגיש בנוח

זהו הייתי כבר בסקירהאנונימית בהו"ל

ואני תוהה מתי לספר


נגיד בעבודה מתחשק לי למשוך עד שבוע 20+

אבל מסביב אני מתלבטת 

למעסיק צריך עד שבוע 20ואני שר

בגדול הייתי מספרת למי שחשוב לי לפני שרואים

כי אז זה כבר מתחיל להיות קצת מביך


החלטות טובות!

שבוע 16 השבוע פרסמתי לכולםהרמה
גם רואים עלי למרות כל המאמץ שלי להסתיר..
תלוימתיכון ועד מעון

בהריון ראשון לאמא שלי ממש ממש בהתחלה, קצת אחרי שגיליתי, ביתר ההריונות קצת יותר מאוחר סביב שבוע 10, לחמותי טיפה אח"כ, ולאחים מתי שהסתדר.

לחברות טובות מתי שהתחשק לי, לרוב מוקדם מאוד, בהתאם לתמיכה שהייתי זקוקה לה. לחברות פחות טובות מתי שראו, לא טרחתי לספר.

בעבודה- ממש מוקדם, הרבה לפני שצריך.

תלוי באיזה הריון..רק טוב=)

ממש השתנה.

לאמא שלי בדרך כלל ספרתי אחרי הדופק או לפני אם הרגשתי ממש לא טוב,  להורים של בעלי בהריון הראשון בשבוע 9 ובשבוע 13 חמותי סיפרה לכולם אז מאז אנחנו מספרים לה רק אחרי סקירה ראשונה

לאמא שלי- אחרי הדופקהשקט הזה

לחמי וחמותי אזור שבוע 10 כזה

לאחים וכו אחרי סקירה ראשונה

ולשאר העולם בדכ נותנת לגלות לבד😅

לאמא שלי מספרת מיד אחרי הבדיקה הביתיתכחלאחרונה

מבחינתי גם שבעלי יספר להורים שלו באותו זמן, לא רואה הבדל בין ההורים

ואכן סיפר להם בערך ככה או ממש כמה ימים אחרי, אבל סתם בלי סיבה מיוחדת לא יצא שסיפר ממש מיד..

לאחים והאחיות מספרים בתחילת חודש חמישי (למרות שהאחיות הקרובות שלי חשדו לפני🤭)

לשאר העולם, נותנת לגלות לבד, ומשוחחת על זה חופשי מחודש חמישי 

אתן מצליחות לשתות מים בתחילת ההריון? ממש מענייןפומלה
אותי
כשלא הצלחתי- שתיתי מים עם תרכיז וכדומהיעל מהדרום
ממשלאשירה_11
בעיקר שתיה מוגזת.. או שלוקים קטנים של מים...ליני(:
תודה לכן!! ממש קשוחפומלה
או מים עם מלא קרח או עם מיץ אחרת לא שותה....דיאן ד.
בקושירק טוב!אחרונה

שתיה מוגזת

תה

מים קרים

קרטיבים

גלידה

במצטבר היה יכול לצאת פחות מ4 כוסות ביום. לפעמים חלק מזה היה יוצא בהקאות..

ממש ממש מחפשת שיעורים טובים בנושא חינוך ילדיםרק טוב=)

בעיקר בנושא כעס על ילדים ואיך להיות איתם יותר סבלניים.

בתקופה האחרונה אנחנו ממש עמוסים ומרגישה שאנחנו במקום לא טוב איתם

ההמלצה הקבועה שלימדברה כעדן.

פודקאסט של אפרת וקסלר.

הכעס מגיע כתוצאה מהשורש.... בהצלחה 

תודה רבה!!רק טוב=)
אני לא מוצאת את הפודקאסט הזה..הילושש

תוכלי לשלוח לי קישור בבקשה?

 

 

מענין אותי גם אז חיפשתיאונמר

זה האתר שלה ארכיון Podcasts - אפרת וקסלר - הורות מגדלת ומובילה

וזה בספוטיפיי https://open.spotify.com/show/3a5OZ3OiuK5kTOQOqgTuyV

לאחרונההילושש

התחברתי לשיעורים של הרבנית מיטל דאודי- ביוטיוב.. 

 

תודה!!רק טוב=)
שיעורים ששמעתי בעבר ואהבתי:מתואמת

של הרבנית חבצלת סולטין ושל הרבנית דינה ראפ.

לא זוכרת אם יש שם התייחסות ספציפית לנושא הכעס...

הרבנית חבצלת מעולה, שמעתי את כל הסדרה..רק טוב=)
הרבנית דינה לא יצא לי, נבדוק.. תודה רבה!
יכולה לשרשר לי את הסדרה? רק אם לא קשה לךנפש חיה.
תודה מראש
אני ממליצה ללמוד על ויסות רגשיאפונהאחרונה

הרי הסיפור הוא לא הילדים ומה שהם עושים אלא היכולת שלנו לנהל את האנרגיות הרגשיות שלנו.

סליחה שאני לא מציעה מקור מידע ספציפי, אוכל לחפש לך בהמשך, אולי מחר, אבל אצטרך תזכורת.

הרגשה אחרי הפלהכמהה ליותר

מאוד התלבטתי אם לשאול ואיך לשאול, אבל ממש בוער בי.

אני רואה פה בפורום, וגם מסביבי, שהפלה היא אירוע מאוד קשה לאישה, שזה דבר שממש מרסק נפשית, שנשים בוכות אחר כך הרבה, במשך תקופה לא מפסיקות לחשוב על האובדן, ושזה ממש קשה להם.

כמו ששיתפתי, ביום ראשון האחרון גילינו שאין דופק, וביום חמישי החרון עברתי גרידה. שבוע 13+3.

כמובן שהיה לי ממש הלם וקשה כהודיעו שאין דופק, אבל לא פרציתי בבכי או משהו כזה , וגם בהמשך חוותי את זה בצורה די קלילה.
וזה לא שלא חיכיתי להריון, חיכיתי מאוד, התרגשתי מאוד, כשראיתי דופק פעם ראשונה, ממש בכיתי. דיברתי אל העובר, תיכננתי כבר שמות אם זה יהיה בן ואם זה יהיה בת, קניתי עגלה חדשה, הייתי ממש בהתרגשות סביב זה.
אבל מרגע שנודע לי שאין דופק, לא נשברתי ולא התרסקתי בשום צורה. בכיתי טיפה, אבל בעיקר הרגשתי אדישות, הרגשתי סוג של תחושה של "הייתי בטוחה שזה יקרה לי, לא באמת מגיע לי עוד תינוק".
אני מרגישה מצויין מבחינה נפשית, אני מרגישה שמחה, אני מאושרת שזכיתי שיש לי כבר שני ילדים. אני ממש מרגישה ומשדרת אושר.

אני לא מבינה אם משהו דפוק בי שאני לא מקבלת את זה כל כך קשה.
אני מרגישה שהמשפחה והחברות שלי, מקבלות את הידיעה הזאת על זה שאני כבר לא בהריון, בצורה הרבה יותר קשה ממני.
כשהודענו לחמי וחמותי, חמי ממש בכה, בדמעות. כאב לי הלב הלב בשבילו, לא הבנתי איך הוא מקבלת את זה יותר קשה ממני.

בעלי לא אומר לי כלום, אבל מתחת לפני השטח, אני מרגישה כאילו הוא מצפה ממני להגיב אחרת ממה שאני מגיבה.
הוא לא מבין למה אני כל כך שמחה, למה כל מי ששואל אותי איך אני מרגישה, אני אומרת לו שהכל בסדר, שאני מרגישה מעולה.

היום החלטתי לחזור לעבוד, אני בסך הכל עובדת מהבית בעבודה מחשבית, לקחתי חופש כבר מיום שני האחרון, והרגשתי שזה די והותר, במיוחד שאני מרגישה מצוין, פיזית ונפשית, 
ובעלי די הזדעזע מההחלטה, הוא לא מבין למה אני לא מנצלת את זה שאמרו לי בבית חולים לקחת 3 ימי חופשת מחלה, בהוא ממש משדר לי כאילו אני אוצה לרצות את כולם ואת העבודה על חשבון עצמי, אבל אני ממש לא מרגישה שזה על חשבוני, כי אני באמת מרגישה מצויין.

תודה למי שקראה עד עכשיו, כתבתי ממש הרבה, ומבולגן, ונראה לי שחזרתי על עצמי עשרות פעמים, ואני גם לא ממש יודעת מה אני רוצה ממכם 🤷‍♀️
אולי סתם לשמוע מה אתם חושבות. השיחה עם בעלי הבוקר ממש עירערה אותי, ואני תוהה אם משהו בי באמת לא נורמלי שאני רוצה לחזור לעבוד יומיים אחרי גרידה.

אניoo

לא עברתי הפלה

אבל

הכי נורמלי בעולם להקשיב למה שאת מרגישה ולרצות לחזור לשגרה


אף אחד לא אמור להגיד לך איך את מרגישה

זה הגוף שלך

את עברת את זה

אחרים עברו את זה יותר ממרחק

שלא יתערבו לך

ואם הם כן מתערבים

תבקשי מהם שלא

את נורמלית לגמרידיאן ד.

אין שום ספר הדרכות איך להרגיש אחרי הפלה ולכן כל אחת יכולה להרגיש ולחוש איך שמתאים לה.

 

אני גם לא חושבת שכולן חוות הפלה בצורה כל כך קשה כמו שנראה לך.

פשוט מי שחווה את זה בצורה מאוד קשה אז נוטה יותר לשתף את זה כאן או בחיים האמיתיים.

 

אני ראיתי את אחיות שלי שמאוד קרובות אלי שעברו הפלות בשבועות מוקדמים יחסית

אצל אף אחת זה לא היה טראומטי במיוחד, כן עצוב וכואב אבל נורא מהר חזרו לשגרה.

(רק אחת מהן שעברה הפלה אחרי שחיכתה הרבה שנים להריון אז זה באמת היה ממש ממש כואב ועצוב)

את מדהימהרוני 1234

כנראה יש לך חוסן אישי מאד גבוה וזה מעולה.

תקשיבי ללב שלך ותהי הכי כנה עם עצמך (נראה שדוקא במקרה הזה לרצות אחרים יהיה להיות שבורה "בכח").

לפעמים גם האסימון נופל באיחור והעצב מגיע אחרי כמה שבועות/חודשים וזה גם בסדר, תמשיכי להיות קשובה לעצמך.

אגב, פה בפורום הכי טבעי שהנשים שלקחו את זה יותר קשה יכתבו פה בניגוד לנשים האחרות. מי שלא לקחה את זה קשה פחות תרגיש צורך לשתף ולחפש תמיכה.

אני עברתי הפלהעדינה אבל בשטח
אחרי ציפייה מאוד גדולה טארוכה, ואכן נשברתי מזה ממש. אני מניחה שאם הייתי עוברת הפלה בתקופת פוריות רגילה וללא המתנה, כנראה הייתי עוברת את זה יותר בקלות. כל אחת והסיפור שלה, כל אחת ומבנה הנפש שלה, כל אחת והמצב הרגישי שהיא נמצאת בו לאותה נקודת זמן, אף אחד לא יכול להגיד לאף אחת איך להרגיש בשום מצב. רגש זה רגש. אולי את אופטימית מטבעך, אותי מלאת אמונה, ואולי חזקה, אותי את אחת שנאחזת בדברים הטובים, הכל יכול להיות. ואם את מרגישה טוב, למה להישאר בבית. כל מה שאת מרגישה לגיטימי לגמרי, תרגישי טוב בגוף ובנפש, בשורות טובות תמיד ♥️
נשמע לי ממש תקיןמתיכון ועד מעון

הייתה לי הפלה בעבר, בשלב קצת יותר מוקדם ממה שתיארת. הצטערתי, התבאסתי, ועברתי הלאה. ממש לא חוויתי את זה באופן דרמטי.

ולגבי לקחת חופשת מחלה, תעשי מה שטוב לך! אני יכולה לספר לך שעברתי בעבר הפלה בשלב מאוחר בהריון וקיבלתי חל"ד מלא וניצלתי רק 9 שבועות במקום 15 ומלא אנשים העירו לי שזה טעות, אבל עבורי זה היה הרבה יותר מתאים.

אין נכון או לא נכון, על אחת ומה שמתאים לה, זה לא אומר עליך שום דבר רע!!!

גם אני לא הרגשתי אבל כשעברתי הפלהמתואמת

(היו לי תחושות קשות אחרות, שנבעו מהטראומה שצפה לי מבתי חולים)

אבל העובר הפסיק להתפתח בשלב מוקדם מאוד, וממהתחלה הייתה הרגשה שההיריון לא תקין. והוא גם הגיע קצת בהפתעה, שנה וקצת אחרי הולדת תאומים, ובדיעבד אני שמחה שלא נולד לי אז תינוק, כי זה היה צפוף מדי עם התאומים.

אז לא יודעת מה לומר עלייך, אם התחושות שלך כרגע נורמליות או לא. יכול להיות שהן נובעות מבריאות נפשית - של עיכול והבנה שאם כבר אין, אז אין מה לבכות, כי זה לא יעזור.

אבל יכול להיות גם שזו מעין הדחקה, ולכן אני חושבת שכדאי לך לשים לב לעצמך בהמשך, כי אולי תחושות האבל יצופו פתאום בעוד חודש-חודשיים, ואז תצטרכי לתת להן מקום אף שלכאורה כבר התקדמת הלאה...

בשורות טובות❤️

כאחת שעברה לצערי ארבע הפלות בשבועות כאלהשמיכת פוך

יכולה לומר לך מניסיוני שכנראה את עדיין לא מעכלת.. את עדיין בהדחקה.

באיזה שהוא שלב יפול לך האסימון ותרגישי את הכאב הזה.

יש הרבה טריגרים שיכולים לגרום לך לכאוב... זה יכול להיות לפני המקווה או כשתקבלי מחזור שוב או כשתראי נשים בהריון בשלב שלך.

אל תלחיצי את עצמך עכשיו להתאבל. אבל כשזה יגיע תתני מקום להתאבל ולבכות. אל תדחיקי את זה.

חיבוק גדול ממני❤️❤️❤️

את עדיין קרובה לאירועאמאשוני

יכול להיות שבהמשך תחווי תחושת פספוס או אובדן. תהיי קשובה לעצמך, לעבוד מהבית נשמע מעולה, להיות בחוסר מעש זה גם לא בריא.

אם בהמשך תרגישי שאת צריכה אוורור תתני לעצמך את זה, ולכן חשוב לדעתי להשאיר את התגובה שלך לאירוע לא סופית עדיין, אלא לפעול לפי מה שמרגיש לך נכון באותו זמן.

חיבוק. בעיני יש פער גדול בין התחושה שציינתירושלמית במקור

של "לא מגיע לי תינוק", לתחושות של השלמה או אפילו המונח אושר בו נקטת. תשהי עוד קצת בפער הזה...

(ובלי קשר, רבות חשות מגוון של עוצמות ביחס להרגשות שלהן, בטח סביב הפלה. אישית ההרגשה בהפלה הראשונה שלי היתה של אכזבה קלה, יחד עם ציפיה ותקווה, ובכל הפלה נוספת - היו 3 רצופות - ההרגשה החמירה)

סך הכל נשמע לי ממש הגיוני חוץ מ"לא מגיע לי תינוק"שיפור
על זה נראה לי כדאי להתעכב, שאת כן ראויה. וזה שקרה ככה לא מראה שאת לא ראויה. 
גם אני כמוך. הצטערתי על הפוטנציאל שלא זכהכתבתנו

להגיע למימוש, אבל מצד שני לא בכיתי, לא הרגשתי רגשות אשמה, זה היה נראה לי די טבעי וחלק מחבילת הפוריות של העידן הזה.

השתדלתי לשמור על מנוחה בהתאם לכוחות שלי בימים שאחרי, אבל לא נמנעתי נגיד מארוע משפחתי שהיה למחרת הגרידה. לא רקדתי כמובן.

גם לא היו רגשות שליליים שהופיעו מאוחר יותר, אבל תהיי קשובה לעצמך ואם את רואה שכן מגיעות תחושות יותר של דאון, לא להתנגד להן. תני מקום, תשהי בהן כמה שהן מבקשות ממך כדי שיעלמו ברגע הנכון ולא ימשיכו לזמזם כשאנחנו לפעמים בהתנגדות לחוויה כלשהי. תרגישי טוב, ובעיקר תרגישי טוב עם עצמך בכל תחושה שעולה לך, את ממש נורמלית.

זה בסדר גמור, כל אחת חווה את זה אחרתמחיאחרונה
הדבר היחיד שבלט לי זו המחשבה שלא מגיע לי תינוק. מה? למה?
אשמח לרעיונות איזה מאכלים לתת לתינוקתבכינוי אחר

בת 8 חודשים,

היא אוהבת ביצה,

נתתי לה גם לטעום דג סלמון

וגם בטטה ותפו"א ממרק קוסקוס.

אני רוצה שתהיה לה ארוחה אחת קבועה ביום.

מה אפשר להוסיף לביצה שיתאים לארוחת בוקר?

כרגע אסור לה מוצרי חלב.

תודה 🙏

קוואקר.מוריה
סתכלי באתר 'המתכוניה'רק טוב!

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

תודה, האמת שהסתכלתיבכינוי אחר
ולא מצאתי לגיל שלה, אם יש לך אפשרות לצלם מסך אשמח. תודה 
את רוצה דווקא לארוחת בוקר?מישהי מאיפשהו

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

אבוקדו/ תפואהמקורית
אבוקדו, טחינה, חביתה עם קצת מיץ של עגבניהראשונית

בננה מעוכה

אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים


להחליף ממש ארוחהמדברה כעדן.

זה לפי התגובה שלה... שאת רואה שהיא לא צריכה השלמת הנקה/תמ"ל אחרי הארוחה....


טונה

אבוקדו

חביתה/ביצים קשות מעוכות עם מלח ושמן זית

פשטידות

דייסת קוואקר (עם מים, כך אני תמיד עושה)

מרקים

קציצות טונה וקינואה

פירות מעוכים/ טחונים עם טחינה/ חמאת בוטניםיעל מהדרום

לק"י


חתיכות קטנות של לחם עם אבוקדו/ טחינה/ חומוס. עם זה אפשר גם חביתה.

לחם מטוגן

החלק הפנימי של המלפפון מגורד. או לתת לה רצועות מלפפון עם הקליפה, שתכרסם את הפנים שלו. רק לשים לב שהיא לא חותכת חתיכות גדולות.


ירקות מעוכים. אפשר להוסיף עם עוף או קציצות רכות.


אני מועכת הכל במזלג.

תודה לכולן על כל הרעיונות!בכינוי אחר
זה ממש משתנה מילד לילדרק טוב=)

יש לי ילדים שבגיל הזה אכלו רק גרבר, והתינוק הנוכחי למשל כבר אוכל הכל כמעט..

בבוקר- חתיכות לחם קטנטנות טבולות בטחינה וחביתה

צהריים- אורז וקציצות מרוסק גס, קוסקוס ומרק (בגדןל מה שאנחנו אוכלים אא"כ זה לא מתאים עדיין אז משתדלת שיהיה לו מרק טחון)

ערב- משתנה. מרק/ לחם מטוגן/ פנקייק מקמח מלא/ שאריות מא. צהריים/ ביצה קשה מרוסקת עם טחינה/ פשטידה כלשהיא/ אבוקדו

אני מוסיפה אבוקדו לביצהמולהבולהאחרונה
או ביצה עם קוטג'

אולי יעניין אותך