אז למה ללדת בלי אפידורל??אחרי לידהה
הכל תלוי במצבאנייי12
וראיתי שזה נהפך למלא זמן וכבר לא יכולתי להחזיק יותר אז לקחתי אחרי 10+ שעות
תלוי מה חשוב לךמחי
חוץ מזה הרגשתי שההחלמה היתה הרבה יותר פשוטה מהלידה עם האפידורל, אבל זה אינדיווידואלי לכל אחת.
שלב הלחיצות - יש כאלה שאפידורל מפריע להן ללחוץ כמו שצריך, אבל אפשר לפתור את זה אם מחלישים או מפסיקים את האפידורל לפני הלחיצות
זה תלוי בך.מוריה
לידות מהירות סה"כ גם עם וגם בליאחרי לידהה
מפחדת מאוד לקראת הלידה.. מהצירים והכאבים
חוץ מההרגשה העוצמתית יותר בלידה בלי אפידורל והרגש של הגבורה אחרי..לא מצליחה לחשוב למה עוד כדאי לא לקחת אפידורל ולסבול כ"כ
כי זה יכול להרוס את הגבעלומה!
אחותי לקחה וזה עשה לה כאבים בגב, משהו נורא
וחוץ מזה שאפשר בלי
אמא שלי ילדה 7 ילדים בלי אפידורל והיא מרוצה מזה
זה שאפשר בלי לא נשמע לי כמו תרוץ טוביעל מהדרום
אפשר גם בלי מכונת כביסה ובלי גז, ובכל זאת זה כנראה לא יהיה התרוץ לוותר עליהם.
(המשל לא אחד לאחד, אבל הרעיון שזה שאפשר בלעדי משהו זאת לא הסיבה לוותר עליו, סיבות אחרות אני מקבלת
)מסכימה לגמרי,שגרה ברוכה
אבל למכונת כביסה אין תופעות לוואיעלומה!
כן, זה משהו אחריעל מהדרום
אבל זה שאפשר בלי זה- זה לא תירוץ.
ויש גם חסרונות במכונת כביסה, ועדיין רובנו רואים את היתרונות ומעדיפים לכבס במכונה.
פעם כל הנשים ילדו בלי אפידורלאמא של דיתה
קשה לי לומר שכולן היו מרוצות מזה, רק שלא הייתה להן ברירה. היום ברוך השם יש אופציה. אז למה לא?
אולי נפתח שרשור- למה לעבור טיפול שיניים ללא הרדמה?
(אולי ההרדמה מסוכנת? אולי ההחלמה אחר כך קשה יותר? אולי כדאי לחוש את החפירות של הרופא- זה טבעי יותר)
LIKEאם+7
![]()
לא חושבת שזה אותו דבר.באורות
ככה שההשוואה פה לא נכונה. כמו כל התערבות רפואית, מסתכלים לכאן ולכאן. יש כאלה שמבחינתן המאזניים נוטים לבלי.
היא צודקת.. כל ניתוח יש בו אחוז מסוים של סכנהכלה נאה
אז לידה זה בשביל הרבה נשים לא פחות מפחד או מהכאבים כמו בניתוח.
ובאמת שטויות להתוכח על ההתאוששות אחרי לידה.. אז עוד שלוש ארבע שעות מנוחה..אז מה?
לי גם בלי אפידורל לא נתנו לקום מיד אחרי לידה
קצת בעיתי לבטל אמירה של בנות ב"שטויות"באורות
ושוב, אף רופא לא יסכים לנתח ניתוח פתוח אדם ללא הרדמה.
אני דיברתי על ההשוואה לטיפולי שיניים שהיא לא נכונה בעיני. אין מה להשוות.
תגובה מושלמת...החיים יפים ב2
בטיפול שיניים אסור לזוז, פשוט מסוכןl666
אם את רוצה לקחת אפידורל אז תקחי, למה מפריע לך שמישהי לא לוקחת? אגב, לא כולן יכולות לקחת מסיבות רפואיות או במקרה לידת בזק, לפעמים גם אין מרדים פנוי.
ממש ככה. גם בהרדמה שינים שסיכונים ואף אד לא יותר לזהכלה נאה
אני לא לקחתי בגלל זהיטבתה

בלידה הראשונה הייתי נחושה על אפידורלאמאשוני
פחדתי ממה שיבוא בהמשך.
בפועל בגלל האפידורל הייתי מרותקת לשכיבה על הגב וזה גרם להאטות בדופק העובר.
בלידה השניה ילדתי בדרך
בלידה השלישית כבר ידעתי מראש שזאת לא אופציה בשבילי.
לדעתי המסקנה היא לא להינעל מראש על שום דבר.
לחכות עד פתיחה מספיק משמעותית שהאפידורל לא יעכב את תהליך הלידה
לשקול את הדברים בחדר לידה לפי ההתפתחויות.
אם הלידה מתפתחת לאט ולא יוצאת משליטה אפשר לקחת אפידורל כי ממילא את כבר בהשגחה רפואית.
לדעתי הרבה יותר קל להתמודד עם הצירים בתנועה ולכן האפידורל מגביל.
אבל איך שתרגישי.
לפעמים גם כ"כ רוצים אפידורל אבל עד שהמרדים מגיע כבר יש פתיחה של 9-10 וכבר לא צריך אפידורל.
זה אמור להיות נתון מעודד אבל מי שמראש רוצה רק אפידורל יכולה להיכנס להיסטריה מזה.
אני בעד להכיר חלופות, להכיר נהלים מתי נותנים ומתי לא, ולהחליט לפי תהליך הלידה הספציפי
^^ לא ילדתי בלי אבלושוב אתכם
רק רוצה לדייק - אני די בטוחה שאפידורל מעכב לא בגלל *פתיחה* לא מספיקה אלא בגלל שהעובר לא מספיק *נמוך* (אלו 2 פרמטרים שונים).
הסיבה היא שעם אפידורל שוכבים במאוזן וזה מקשה על התינוק לרדת למטה, ולכן חשוב שהוא יהיה כבר נמוך. ככה הדולה שעשיתי אצלה את ההכנה ללידה הסבירה לי, והיא מנוסה מאוד..
באמת אצלי העובר היה מאוד נמוך מלכתחילה, ואכן האפידורל לא עיכב אלא קידם..
דווקא אצלי העובר היה גבוהמיכל אביב
והאפידורל עזר לי ללדת מהר יותר.
העובר היה במצג פנים ולכן לא ירד אז המיילדת התחילה להבין שזה המצב ואחרי הבדיקה אישרה את זה. שאלה אם אני רוצה לנסות לסובב אותו בעזרת תרגילים והסכמתי, האפידורל ניטרל לי את הכאב אז הייתי מסוגלת לשתף פעולה, מה שלא נראה לי היה קורה ללא האפידורל... ב"ה אכן הצלחנו לסובב אותו והוא יצא יחסית בקלות.
ילדתי בעבר גם כמה פעמים ללא אפידורל ואני מסכימה עם אלו שאמרו שיש תחושה אדירה של גבורה וסיפוק אחר כך, ונראה לי שפחות תופעות לוואי כמו רעידות, בצקת וכאב גב במקום הזריקה בימים שאחרי הלידה. אבל צריך פשוט כל פעם לשקול כל מקרה לגופו... לא לבוא מראש עם החלטות. הפעם הזאת האפידורל ממש קיצר לי את הלידה והסבל.
יש בתי חולים שנותנים אפידורל גם בפתיחה 9.. כדאי לברר את הנתואנונימית לרגע1
ן הזה
ועוד דבר: אפידורל יכול לעכב גם בפתיחה מתקדמת
העניין איתו הוא אחר:
שאם רוצים לקחת אותו ולהמנע או לפחות כמה שפחות להחשף לכל הבעיות שהוא גורר איתו
כדאי להפחית את המינון לקראת פתיחה מתקדמת ולא ללחוץ בלי הכרה 
כי ככה זה הכי טבעיחילזון 123
להיות עם אפידורל זה להיות במצב די פסיבי של "חולה". ההפך ממה שהייתי רוצה להרגיש במעמד המיוחד הזה של הבאת חיים
המחשבה שלידה זה משהו בעייתי שצריך לנהל אותו ולפתור בו כל הזמן בעיות, זה גישה מאד פטרונית כזאת
ובגדול ה' ברא את הגוף שלנו ככה שכשיש לנו את התנאים הנכונים הלידה אמורה לקרות בצורה טבעית, בלי התערבויות
גם כשמוסיפים התערבות של אפידורל וכו' אז הרבה פעמים הדברים דווקא מסתבכים
יש גם משהו מאד עוצמתי בלידה, משהו מעצים
שכשמחוברים לכל מני מכשירים מכל הכיוונים זה לא מרגיש לי מסתדר עם העניין
האמת שבסופו של דבר עוד לא זכיתי ללדת בלי אפידורל
אבל אם את שואלת אותי למה יש לי רצון כזה אז זה הסיבות
בע"ה מקווה שזה עוד יקרה...
👍הגדרת יפהבעיקר קוראת
בלידה שלי אני מנהלת אותה ולא הצוות
בלידה השניה המיילדת אמרה לי שאני יכולה כבר ללחוץ ומאוד נהנתי להגיד לה רגע, אני מחכה שיגיע ציר
אגב, 3 לידות כולן ללא אפידורל.
אבל, לידות קלות ומהירות בלעה"ר.
בלידות קלות ומהירות אולי באמת לא צריךאורי8
ממליצה לקרוא את הספר לידה פעילהבאורות

בקצרה- עם אפידורל ברוב בתי החולים מחייבים שכיבה על הגב. תנוחה כזו במהלך הלידה מנוגדת למצב בטבע בו ההגיון אומר שאישה תהיה בתנוחה בה כח הכבידה עוזר לה לנתב את התינוק החוצה ובה אין לחץ ישיר על הפרינאום כשראש התינוק יוצא(מגביר סיכוי לקרעים).
בנוסף עם אפידורל יש יותר סיכוי להתפתחות שרשרת התערבויות- אפידורל--ירידות דופק--זירוז--חוסר התקדמות/וואקום/קיסרי וכד'. כמובן שרוב המקרים הם לא כאלה, וזה יכול לקרות גם בלידה ללא אפידורל, אבל זה כן מגביר את הסיכוי למצב הזה. בנוסף כמו בכל התערבות רפואית, יש סיבוכים- כאבי גב במקום הזריקה, כאבי ראש שנמשכים אחרי הלידה, שיתוק מקומי באזורים מסוימים שנמשך לפעמים זמן ממושך, וסיכון כמו פריצת דיסק וזיהומים.
יש כאלה שאומרות שגם ההתאוששות יותר קלה בלי אפידורל אחרי הלידה.
מכל השיקולים האלה, בחרתי ללדת בלי. היתה לי לידה ארוכה מאוד, אבל היתי נחושה בהחלטה הזו ובסוף אני שמחה עליה.
^^ כל מילה!ורדון
אני רציתי לנסות בלי-הריונית
קצת קשה לדעת אם האפידוראל הוא מה שהאט את הלידהיעל מהדרום
נכון אבל-הריונית
אני מודעת לסיכונים האחרים אבל ב״ה לי הייתה חוויה ממש טובה
בגלל ההתאוששות אחר כךרק טוב!
בלידות הבאות הלכתי אחרי הלידה כאחד האדם (בלידה השניה בערך שעתיים אחרי).
בלידה השלישית התקלחתי אחרי הלידה בחדר לידה ומבחינתי היה לצאת על הרגלים למחלקה, אך בגלל נהלי בית החולים יצאתי בכיסא גלגלים.
בקיצור מבחינתי עולם אחר!!
(וכל זה כשבלידה עם האפידורל, הוא כבר נגמר בפתיחה 10, כך שגם סבלתי בסוף..)
ועם תפרים בכל הלידות.
עד כדי כך? אולי יש הבדל בין בתי החולים מבחינת כמות החומרכלה נאה
אפילו הרגשתי קצת את הלחיצות. ועברתי 3 אפידורל
דווקא יש לי חויה טובה. ו3 בלי ולידות קשות. סיוט
יכול להיות שיש הבדל בין בתי החוליםרק טוב!
אבל גם יכול להיות שיש הבדל בין אישה לאישה, ועל כל אחת זה משפיע אחרת.
בלידה השניה, בקשתי גם אפידורל, אבל הגעתי לבי"ח עם פתיחה מלאה (לא בכוונה, ברגע שראינו שהצירים רציניים, הזמנו אמבולנס ותוך דקה על השעון הוא היה אצלנו). ואחרי שראיתי את ההבדל אצלי בהתאוששות בלי האפידורל, בלידה השלישית לא רציתי, והיתה לידה מעולה (ילדתי תוך שעתיים בערך מההגעה לביה"ח)
ובלידה הרביעית, בגלל האורך והעייפות אולי בדיעבד הייתי צריכה לקחת. פשוט לא ישנתי כמה לילות לפני בגלל צירים, והלידה עצמה היתה לאורך כל הלילה, ורק רציתי לישון.. אבל אח"כ במחלקה התקלחתי, ישנתי כשעתיים ואז טיילתי חופשי עד לתינוקיה הרחוקה (מאוד מאוד!!! סורוקה...) לחפש את העולל שטרם הושב אלי.
נראה לי שזה גם תלוי אישה, איך זה משפיע..חילזון 123
חיכיתי לתגובה של אחת שגם עברה עם וגם בליאם+7
ובכל זאת בוחרת עם.
גם אני ככה, אני לא יכולה לבחור לסבול מראש.
האפידורל בלידות מתקדמות בד"כ אינו מעכב.
חוסר התפקוד מיד אחרי הלידה הוא כל כך זמני שזה שווה לי.
אין לי טראומה, למרות שהלידות בלי אפידורל היו כל כך מהירות אבל טראומטיות ועוצמתיות מבחינת הכאב שאני לא מסוגלת "להזמין" מצב כזה מראש.
לדעתי זה אחד ההמצאות הענקיות!!
לגבי ההתאוששותברכת ה
בלידות עם אפידורל היה לי יותר קל בשעות הראשונות אחרי הלידה. בלידות בלי הרגשתי יותר חולשה ברגליים וקושי לעמוד וללכת בשעות הראשונות. אחר כך כבר אותו דבר עם או בלי.
ולגופה של שאלה-
אני הפסקתי לקחת אפידורל אחרי שלמדתי שיטת אמית וכבר לא הרגשתי צורך באפידורל. בלידות הראשונות שלא היה לי כלי משמעותי ביד לקחתי אפידורל והיה לי מצויין!
השיקול בעיני למה לא לקחת אפידורל- כמו כל התערבות פולשנית יש לה את הסיכונים שלה. אמנם לרוב הכל בסדר ואם צריך אני לגמרי בעד כן לקחת. בסך הכל זו נחשבת פעולה בטוחה כיום וחשוב שתהיה חוויית לידה חיובית.
אני לא יודעת למה מפחידים נשים. ה' שלח את זה לדור החלש שלנוכלה נאה
לא מבינה למה לסבול
נכון שהייתי על הגב וקראתי תהילים. אבל גם בלי אפידורל הייתי במיטה עושה נשימות ולא רוצה לשמוע אף אחד. איך אפשר לעמוד?
איך יכולת לשכב עם צירים?בעיקר קוראת
יש המון דרכים להקל על הצירים ע"י תנועתיות. רק עם נשימות נכונות מאוד קשה לעבור לידה ולכן מאוד ברור שהיה לך סבל.
מבחינתי כל עוד מרגישים את הכאב של הצירים זה סבליעל מהדרום
נכון שלא התכוננתי ללידה, אבל גם עם מה שכן עשיתי: מקלחת חמה ו"לדחוף קירות", סבלתי ביותר.
כמה סיבותאנונימית לרגע1
כמובן שאקדים ואומר שיש נשים שהאפידורל הוא הצלה עבורן והוא ממש מקדם את הלידה!!
ולעומתן,
יש נשים שממש לא...
האפידורל מאט את הלידה, ואת כל התהליך (ברוב המקרים)
גורם לכאבי גב לאחר מכן
עלול להשפיע על עניין התפרים, כי לוחצים מבלי להרגיש
עלול להשפיע על העובר- גורם לירידות בדופק, מאותה הסיבה: לא מרגישים, אז לא לוחצים
ממליצה לך לנסות בלי, ודעי שיש עוד דברים שיכולים להקל
כמו גז צחוק.
את המסיכה חשוב לשים לפחות 5 דקות ברצף ולא להסיר מהפה, אחרת זה לא אפקטיבי..
גז צחוק מקהה את התחושה, וגורם לתחושת טשטוש עדינה אצל האם
הוא אינו עובר לא לאם ולא לעובר ונחשב לקל ביותר
כמובן שאפשר גם לנסות
מקלחת חמה (לא רותחת) - וזאת כמובן אם אין ירידת מים עדיין
תנועות
בהצלחה והכי חשוב בידיים מלאות!!!
אף פעם לא לקחתי אז אין לי למה להשוותבתי 123
אז אין לי למה להשוות אבל אני יכולה להגיד לך שאת שבלב הצירים שעברתי עם אוזניות גז צחוק וישיבה על כדור צרחתי את נשמתי והרגשתי שבטוח נפתחים שערי שמים בסופו של דבר זו חוויה מעצימה
ישר אחרי יכולתי לקום ולהתקלח הרגשתי מצויין
יש נשים שגםמאפידורל מצויין להם אבל צריך לקחת בחשבון שלכל התערבות יכולות להיות תופעות לואי וסיבוכים אני באופן אישי מפחדת מזה יותר מאשר מהכאב
הכי טוב לזרום לעבור ציר ציר ואם מרגישים שלא יכולים יותר לקחת
רק לא הבנתי דבר אחד.שני 7777777
כתבו כאן במס' תגובות שלאחר מתן אפידורל צריך לשכב על הגב, ובתגובה אחת כתוב אפילו שברוב בתי החולים מחייבים שכיבה על הגב. זו טעות.
לקחתי אפידורל מס' פעמים. אז זה נכון שאמרו לי לא לרדת מהמיטה, אבל אף פעם לא אמרו לי לשכב על הגב, בוודאי שלא חייבו אותי בכך. תמיד שכבתי על צד שמאל, (כי כך הבנתי שהכי מומלץ מבחינת העובר), מידי פעם הסתובבתי לימין, חזרתי לשמאל, בקיצור שכבתי איך שאני רוצה ממש עד הלחיצות, ואף פעם לא אמרו לי ובוודאי שלא חייבו אותי לשכב בתנוחה מסויימת. גם כל פעם שהתחשק לי והרגשתי צורך, פשוט התיישבתי במיטה לכמה דקות, ואז חזרתי לשכב על הצד.
בקיצור, לפחות לפי הניסיון שלי במס' לידות, יולדת שמקבלת אפידורל פשוט צריכה להישאר במיטה, אך ממש לא חייבת לשכב על הגב דווקא - (שקראתי שזה לא כ"כ טוב גם במשך ההריון, כי הרחם לוחץ על כלי דם גדולים, ומחליש את זרימת הדם לעובר ועלול להאט את הדופק שלו).
באופן אישי ממליצה בחום לקחת אפידורל אם אין התוויית נגד, בדר"כ הופך את הלידה לחוויה חיובית נטולת כאב, ואם הוא עדיין משפיע, אז עוזר מאוד גם לכאבים שאחרי הלידה.
אפשר להגדיר את זה מדויק יותר-באורות
יש היום התקדמות בנושא והיום יש בתי חולים שמאפשרים גמישות עם אפידורל וללדת על ברכיים וכד', שזה מדהים. אבל עדיין הרבה מאוד מיילדות ידרשו ששלב הלחיצות יתבצע על הגב וידרשו ניטור רציף עם שכיבה במיטה בלי לזוז עד כמה שאפשר.
יש גם בתי חולים שאפשר לקבל שםשני 7777777
מה שניקרא אפיקל שזה אפידורל שאפשר להתהלך איתו, אבל צריך לברר בדיוק היכן..
אני ילדתי גם עם וגם בלי.נשואה-פלוס
לא בהתאוששות ולא בכאב. ( יותר או פחות )
מה שקרה אצלי שיהיה אפידורל היה חלש אצלי( שערי צדק)
ואני חושבת שיהיה לי יותר קשה שבחרתי לא לקחת . הרגשה שיכלתי למנוע כאב מיותר, ולידה שהתקדמה די מהר ועדיין לא הבנתי ועכלתי לכאב החזקים ולידה הפעילה עצמה...
מוסיפהאפונה
משהו על אפידורל וכאבי גבמיואשת******
בתור אחת שעברה ארבעה קיסריים וההרדמה היא אותה הרדמה כמעט , כשאחרי הניתוח שכבתי רק על הגב עד הירידה מהמיטה סבלתי מכאבי גב איומים לאורך זמן ולעומת זאת כשהפקד י לשכב על הצד ולהחליף כל הזמן וכמה שפחות על הגב לא היו כאבים . לדעתי זה מ שכיבה על הגב כל מהלך הלידה ואשמח לשמוע מתוך סקרנות מי מכן שהיתה עם אפידורל אבל שכבה על הצד וישבה האם סבלה גם מכאבי גב
אני..מוריה
זה היה כאב ממש נקודתי במקום ההזרקה.
גם אחרי לידה בלי אפידורל יש כל מיני כאבים.
ככה שבעיני זה לא הסיבה היחידה.
אצלי המקום של ההזרקה היה תמיד רגיש למס' ימים,שני 7777777
ובכל אופן סובלת באופן קבוע מכבי גב ללא קשר לאפידורל, אלא בגלל נפילה לא סימפטית במיוחד, שגרמה לשינויים באחת החוליות בגב התחתון..
לא דווקא השכיבה על הגב...עדינות
גם לי כאב הגב בתקופה שאחרי הלידהבאורות
וואו. לא ידעתי שיש כאלה מקרים.עדינות
הגיוני מה שאת אומרתיפית8
ועם אפידורל אפשר לשכב גם על הצד, לא חייבים לשכב על הגב לאורך כל הלידה
אני דוקא כן שכבתי על הגב הרבה שעות עם אפידורל ולא סבלתי מכאבי גב אחרי הךידה
אני אענה לך למה אני לא לוקחתמעין אהבה
מרגישה שדווקא הכאב מוציא מתוכי כוחות ועוצמות עם מקומות שלא הכרתי
זה הופך את כל התהליך לעוצמתי הרבה יותר כי זה זמן שמעביר אותי כ''כ הרבה בגוף וגם בנפש- האומץ וההתכווננות שזה דורש..זאת הזדמנותלמפגש עם האני הפנימי שלי ועם הקב''ה
הזדמנות להצליח להרפות ולמסור את עצמי לגמרי לקב''ה ולהסכים לאבד שליטה
אני מאמינה שיש משמעות לתהליך כמו שה' טבע בנו
ויותר נכון לי להיות בתוכו
אם אני צריכה מנוחה אני לוקחת גז צחוק שממש מרגיע אותי
אבל..העיקר זה לצאת בחוויה טובה
וגם על עצמי אם ארגיש שלהמשיך טבעי יוציא אותי עם טראומה אז אקח אפידורל
זה לא אידאל קדוש ובכל מחיר
צריך הקשבה עצמית
עכשיו אין לידה שלא עבר לי בראש- וואי אני רוצה אפידורל עכשיו
אבל בגלל שבפנים אני יודעת כמה אני לא רוצה אז תמיד עניתי לעצמי שאני לא עונה לבקשה הזאת בציר הזה אלא רק בציר הבא
ובציר הבא אני אומרת-לא עכשיו אחליט,.נחכה לתיר הבא...
יש איזשהו מסר ציבורי שלידה עם אפידורלאמא של דיתה
היא חולשה. ומי ש"מצליחה" למשוך וללדת בלי אפידורל- זו הצלחה.
אני כל כך לא מבינה מה ההצלחה בזה? למה נשים כל כך רוצות להצליח ללדת בלי-
הטענות שהועלו כאן נגד נראות לי קצת כמו דמגוגיה זולה-
ללדת זה כואב! מאד! נשים צורחות את נשמתן מכאב- אבל מעדיפות לסבול העיקר שיוכלו לספר שילדו בלי אפידורל?
נראה לי שזה קצת משהו חברתי
או שזה יותר נכון להם.מוריה
או כל סיבה אחרת.
לא כל דבר זה לחץ חברתי. כי היום הלחץ הוא דווקא לכיוון של ללדת עם אפידורל.
אולי חלק מהם זה לא מלחץ חברתיאמא של דיתה
ואולי אף אחת מהן לא מלחץ חברתי.
התכוונתי שיש איזו תחושה שללדת בלי אפידורל זו הצלחה שכדאי לחתור לה
(ראיתי הרבה פעמים שיעצו לנשים: תנסי בלי, מקסימום תקחי אחר כך)
כל אישה ואיך שהיא מרגישה. וכח הסבל שלה.מוריה
לרגע לא זלזלתיאמא של דיתה
פשוט הבעתי את דעתי
אז כנראה שאני קוראת את התגובות שלך בטון שלא התכוונת אליו.מוריה
משום מה גם אני קראתי אותן כך :-/ורדון
אני אישית ילדתי בלי אפידורל וזה היה נטו מבחירה אישית ואני לא מתחרטת על זה עם כל הכאב שעברתי.
הפחד מהזרקת האפידורל (ושאולי אזוז באמצע בגלל הצירים) והחשש מהתערבויות שונות ותופעות לוואי כפי ששמעתי מנשים שקרה להם- הפחד הזה חזק יותר מהפחד מכאב.. אצלי כמובן
אני כן חושבת שהיא קצת צודקתיפעת 177
יש המון רוח ובאזזז סביב ללדת טבעי.. וכל המדריכות לידה מטיפות לזה.
ולפעמים זה קצת מקטין את מי שרוצה ללדת רגועה, בלי לצאת מדעתה מרוב כאבים.
כמו כן בקשר לניתוח, לפני הלידה הראשונה קראתי המון, הרבה ספרים והרבה חומר באינטרנט
הרוח שנושבת מכולם, היא שלידה בניתוח - זה סוג של כישלון
אחר כך היה לי מאד קשה להשלים עם הלידה שלי, ועם ה"כישלון" שלה, שהגוף שלי לא יודע ללדת
זה לא עניין של צודקת זה הצורה שבה זה נאמר...חילזון 123
ולעניין עצמו- מצחיק איך כל אחת רואה את זה אחרת, כי ההרגשה שלי היא דווקא שכל הקורסים להכנה ללידה הם מאד מטיפים ללידה עם אפידורל...
וגם- הסיבה שרציתי ללדת בלי היא כי רציתי ללדת ר ג ו ע
אני גם מרגישה ככהבאורות
בסיור שעשינו בבית החולים היה שקט בחדרי לידה למישהי בסיור שאלה את המיילדת אם יש כאן יולדות בכלל, אז המיילדת צחקה ואמרה "השתקנו את כולן עם אפידורל, איזה כיף! חכי שתהיה כאן לידה טבעית ואז תביני איך זה בלי אפידורל". מאוד מעודד...
דמגוגיה זולה-זה בהחלט לזלזלמעין אהבה
אלא רק ענתה לפותחת למה לדעתה כדאי טבעי-כי זאת היתה השאלה
אני לא מבינה מה ממה שכתבתי גרם לך לכתוב ככהמעין אהבה
את משליכה את החוויה או התחושה האישית שלך וחושבת שזאת האופציה היחידה של לחוות לידה
את באמת חושבת שאני אסכים לסבול כדי לספר שילדתי טבעי?
זה מגוחך לחלוטין
למי אספר? ומה יצא לי מזה?
בחיים לא מחאו לי כפיים
ובאמת אין על מה
אז כנראה שאני בוחרת בזה כי זה הרצון שלי
ויותר מזה
כי כנראה אני לא סובלת מזה
כאב לא שווה לסבל
כואב לי נכון. מאוד מאוד מאוד לפעמים
אבל כשאני בוחרת בלהרגיש כאב אז כנראה אני לא מפרשת אותו כסבל
ואגב מעולם לא צעקתי צעקה אחת
כי זאת לא הדרך שלי להתמודד עם הכאב- אבל אם היה עוזר לי- מה רע בלצעוק?
אני יולדת בלי לקחת אפידורל כי אני מרגישה שהתהליך הכואב הזה מעביר אותי מסע פנימי וחושף בתוכי עוצמות ועולם שלם שלא קורה בלי הדרך הזאת
אני ילדתי לפני 3.5 שבועות ואני מחכה לפעם הבאה כי זה באמת רגעים מכוננים מבחינתי
וכן זה שווה לי את הכאב
אבל זה לא דמגוגיה
בסה''כ זה הנימוק לבחירה האישית שלי
את לא צריכה להזדהות
אבל מה העניין לפסול או להכליל?
יש משהו במה שאת אומרת. קרובת משפחה רצתה בליהיכונו
מסכימה איתך מאוד+mp8
מסכימה איתך שהתפיסה שגויהאנונימית לרגע1
אישה לא נמדדת בחדר הלידה!
אבל בהחלט יש סיבות טובות למה לא לקחת אפידורל..
מוזמנת לקרוא..
כי הלידהרסיס אמונה
כי את תלכי עם האינסטינקטיים שלך ותדעי מתי ללחוץ
כי יש פחות סיכוי לטחורים וכו' בגלל לחיצות לא יעילות
כי תוכלי לקום ולהתקלח מיד אחרי
כי לא תסבלי מכאבי גב/ראש שהם תופעות של אפידורל שקורות להרבה נשים
ו... כי זה כיף ללדת לידה טבעית!
כיף נורא לצרוח מכאביםאמא של דיתה
חוויה מעצימה של ממש לקרוע את השמים בצרחות
האמת? שכיף לצרוחיעל מהדרום
גם עם האפידוראל זה טוב

אמא של דיתה,באורות
סליחה, זה ממש לא יפה לכתוב ככה!ורדון
כל אחת עושה מה שטוב לה.
הירידות האלו שלך ממש לא נעימות
נכוןרסיס אמונה
צר לי מאוד בשבילך שחווית הלידה שלך היא טראומטית.
ואם היית כותבת בכבוד הייתי מתייחסת קצת לתוכן של דבריך.
לא כולן צורחות, יקירה את משליכה מחויה שלך על אחרותאנונימית לרגע1
כי זה כאבי גב מטורפים במשך חודשים אח"כ בשביליחניתה
בגלל ש...אור היום
בגלל שזה משחרר אותך לזוז כמה שאת רוצה, איך שאת רוצה, עד הלידה עצמה. בשבילי זה היה מאוד משמעותי. עשיתי המון סיבובי אגן שהקלו על הכאב, או שכיבה על הצד במיטה והתנועעות מצד לצד (בהמלצת המיילדת, שלא אהיה מותשת בלידה עצמה), וגם זה עזר.
בגלל שזה מאפשר לך לחוות באופן מלא יותר את הלידה.
בעיניי, הכי חשוב לבוא בראש פתוח. יש נשים שחוות כאב גדול בצירים, אז האפידורל מקל ומאפשר חווית לידה נעימה.
אישית, ילדתי שלוש לידות בלי, והיו לי חוויות טובות (ברור שהיה כואב, אבל הצלחתי לסבול את זה, והיה לי טוב להרגיש בשליטה).
אני רק חייבת לציין שזה קצת מוזר לי לומר- כי בלי אפשר לנועמעין אהבה
כי תכלס עם אפידורל בכלל לא כואב אז זה מצחיק לומר שזה עדיף בלי בגלל זה
אבל בהחלט התנועתיות היא משמעותית..מצד התקדמות הלידה
וגם -לך אולי הצירים נסבלים אבל הרבה שלא לוקחות אפידורל זה לא בגלל שהצירים לא כואבים מאוד
מה שכתבת ממש אמיתי ונכון לך כמובן..
לא מתכוונת לומר שלא
בגלל שאשתו שלו
*סיכון להזרקה לא נכונה ולנכות זמנית/קבועה.
*עלול להשפיע על העובר
*גורם לחוסר תנועה שגורם לפעמים להאטה בלידה ולניתוחים.
*הגבלה בתנוחות הלידה שגורם לקרעים וללחיצות לא נכונות
*סיכון לכאבי גב במהלך הלידה והרבה לאחריה.
בוודאי שכל הנ"ל לא מחייבים ואלה רק סיכונים,
ובוודאי שיש גם סיבות למה כן לקחת. (שאלת למה לא).
מה שאני הרגשתיבת 30
אמנם פחות כאב אבל א. מבחינה נפשית- הרגשתי שזה קורה בלעדי...אין מה להשוות לחוויה של לידה ללא אפידורל. עוצמת הרגש, החוויה הנפשית, הרוחנית, איך ש תקראי לזה...זה פשוט עולם אחר.
ב. יש רמת סיכון מסוימת באפידורל, גם אם היא נמוכה. יש מקרים מאוד לא נעימים שקורים מדי פעם. כמו אישה שנכנסה לתרדמת, וכד'
ג. לפעמים, אפידורל מעכב לידה. לפעמים, בגלל הצורך לא להיות בתנועה, הלידה קצת נתקעת ומגיעים לקיסרי. אלו אחוזים נמוכים, אבל קיימים.
ד. התאוששות - אישית,סבלתי מ סחרחורות והקאות שעות אחרי הלידה, ו כאבי גב חודשים אח''כ. מבאס מאוד.
אי אפשר לדעת אם בגלל האפידורל לידה נתקעתכלה נאה
ואין בעיות או התערבות כמו וואקום זירוז ירידה בדופק..
לדעתי זה דבר שאי אפשר לדעת. כל לידה זה משהו בפני עצמו.
יש לי גיסה ש9 לידות ולא לקחה אפידורל אף פעם. וכל לידה סיפור בפני עצמו.
ואני... לא מבינה אותה. למה להתעקש לסבול שעות??
ואם לוקחים גז צחוק או טישטוש זה לא ניקרא התערבות בלידה?
מצד אחד א צודקת אין לדעת אבל העובדה היאבתי 123
שעם אפידורל עולה הסיכון להתערבויות אחרות אפידורל יכול לגרום לירידת לחץ דם פתאומית מצוקת עובר וכו ויש נשים שהאפידורל מעכב את הלידה.. או ההרדמה עצמה או הצורך בשכיבה על הגב ואז יש גפ צורך בעוד התערבויות כמו פיטוצין וכו לכל התערבות יכותות להיות השלכות
בקשר לטשטוש או גז צחוק טשטוש כבר פחות נותנים כי הוא משפיע על העובר ותינוק שנולד יכול להיות ישנוני ולסבול מקשיי נשימה
גז צחוק מתנדף במהירות האישה מרגישה אותו רק בשניה של השאיפה עם הנשיפה הוא יוצא והוא גורם רק לתחושה קלה של סחרור או היי אבל לשניות בודדות ולא משפיע בכלל על הלידה (אבל הוא גם לא משכך כאבים..)
זה לא להתעקש לסבולבת 30
החוויה עוברת דרך סבל מסוים, זה נכון.
אבל התכלית היא לא הסבל
אלא מה שעולה מתוך הכאב.
וזה מאוד עוצמתי, למי שמוכנה לזה.
מענין מה יקרה כשיבוא המשיחמיואשת******

חחחחח לבנתים נשים מעדיפות לשמור על הקללה. בעצב תלדחכלה נאה
כן. לגמריאמא של דיתה
בחיים לא שמעתי שכאב חזק הוא חוויה. בעיני כאב זה טראומה של ממש.
אוף לא מצליחה להבין את כל הטענות פה.
גם הטענות כמו: יש סיכונים, מעכב לידה וכו' - הרי כל התערבות רפואית יש לה סיכונים
והשאלה מה גובר על מה- האם כאב עוצמתי כל כך של לידה לא מצדיק את הסיכונים הקלים שהועלו פה? בעיני מצדיק וחצי. וכנראה שכל אלו שכותבות פה לא חוות כרגע כאב של לידה ולכן מרשות לעצמן לקרוא לזה חוויה מעצימה.
ואת כותבת באמצע צירים כרגע??מעין אהבה
ושוב- זה מאוד ילדותי לחשוב שאם את לא מצליחה להבין אז אין מקום לחשוב ולהרגיש אחרת ממך
לך טוב אפידורל
מצויין
אבל תקבלי שיש כאלה שמרגישות אחרת
שתי סוגים של נשים שנגד אפידורלכלה נאה
2. נשים שפשוט מפחדות מהתהליך של הזריקה ומהחומר וההשלכות שיכולות להיות
אני באמת לא מבינה איזה חויה יש מהקללה בעצב תלדי בנים
בלת"קלב אמיץ
גם נשים שהלידות שלהן קצרות וקלות ואין להן צורך באפידורל.
ולפעמים זה שילוב של השנייםורדון
אני לא נגד אפידורל אבל מי שילדה בליבתי 123
הכאב של הצירים הוא בלתי נתפס בעוצמה שלו אבל מצד שני לגוף שלנו יש יכולת בלתי רגילה להתמודד עם הכאב
אני יולדת בלי אפידורל... צורחת ממש.. רואה כוכבים אבל אני ממש מרגישה איך כל ציר אני מצליחה להתמודד איתו וזה סוג של פריקה לצרוח ולהשתחרר ככה
כז ילדתי 3 בלי ועוד לידה שקטה בלי ופשוט לא מבינהכלה נאה
ואני מכאבים לא מצליחה לצרוח.
וגם שהייתי שומעת יולדות אחרות צורחות הייתי נכנסת ללחץ נוראי.
ו3 עם הפידורל שלא נתנו לי לפני פתיחה של 5 ועד אז היו צירים שעוד יכלתי להתמודד איתם. אבל יותר מזה זה טרוף. קשה לי להבין איך אישה מוכנה לסבול עד כדי כך.
לכל אחת יש כח סבל שונה..הנורמלית האחרונה
אני אף פעם לא צרחתי בלידהבת 30
ובכל האחרות- נהיו שקטות יותר ו יותר.
בלי אפידורל.
נכון שהכאב הוא קללת בראשית.
אבל הסרת הקללה היא לא רק עם אפידורל.
הסרת הקללה היא גם לקחת את הכאב העצום, שהוא הקללה,ו להפוך אותו עצמו לחוויה מעצימה וקשר עם עם ה'.
לא רק להעלים את הכאב אלא להשתמש בו.
זה לא פשוט.וצריך הכנה נפשית ומוכנות פיזית ונפשית בשביל זה.
אבל כל עוד את רואה בצירים רק סבל טהור, באמת אין סיבה לא לקחת אפידורל.
אם רואים בצירים הזדמנות למשהו מעבר- זה נותן כוח לעבור את הלידה.
מניסיוני, כל לידה היתה שונה מאוד מבחינת מה שעברתי- גם פיזית וגם נפשית. והחוויות האלו חקוקות היטב בנפש.
גם אני.ומסכימה עם כל מילה ומוסיפה-מעין אהבה
כשבאתי עם מחשבות חיוביות
כשהצלחתי לרתום את המחשבה לתהליך-
כשהמחשבה היתה בקבלה של הכאב ולא במלחמה
כשהפחד לא ניהל את המחשבותהן גם הצליחו להסתכל אחרת על כל ציר
אני גם מכינה מראש משפטים לענות לפחד שלפעמים מופיע מתוך הכאב.
אם את באה עם מחשבה שזה סיוט וסבל ונורא ואיום ברור שתקחי אפידורל-וזה בסדר גמור
אבל מה שרצינו לשבור לך זה את ההכללה שתמיד זה חייב להיות סבל ושתמיד זה אומר שצורחים- כי נה את רואה שלא..
מעולם לא חשבתי לצעוק כי אותי לצעוק מפזר מריכוז
ואני בצירים הכי שקטה בעולם..מאוד מרוכזת בלחשוב מחשבות טובות שיתנו לי כח ולהרפות
אני חושבת שכדאי ל"שבור" את ההכללה שעולה פה לגבי הצרחותחילזון 123
שכאילו אם צורחים אז זה לא טוב
זה נשמע כזה לא פוטוגני לצעוק... ואני חושבת שלא צריך להסתכל על זה ככה
זה יכול להיות גם מאד טבעי ומשחרר למישהי. למי אכפת איך זה יראה מבחוץ?
כל אחת איך שמתאים לה להתמודד
לגמרי מסכימה.באורות
אני כבר כתבתי את זה קודם -שאם זה היה עוזר לי אז מצוין לצעוקמעין אהבה
כאן עניתי ככה כי נראה שהצעקה פה היא ביטוי לסבל בלתי נסבל
וזה לאו דווקא נכון
כן בסדר.פשוט כי יצא שכולן פה התחילו לכתוב שהן לא צועקות וכו'חילזון 123
זה תלוי גם באופי. יש כאלו שגם בחיים הרגילים נוטות יותר להריםורדון
אולי יש כאלו שזה בא להם רק בלידה.
ויש כאלו שלא יצעקו למרות הכאבים.
זה לא רק כח סבל , זה עד כמה הגעת מוכנה ועד כמה את מוכנה להתאמץ בשביל להתמודד בלי אפידורל.
אני אישית תמיד אמרתי לעצמי שאם יהיה מידי קשה או ארוך אז אשקול לקחת אפידורל למרות שזה מרתיע אותי.
נכון. אבל רק מציינת שבלידה שליאמא לנסיך קטן
(אבל ברור שהן לא אמורות להפסיק לצעוק בגללי😑)
אז גם לא צעקתי כי זה הלחיץ אותי. יש לי דרכים אחרות להתמודד עם כאב..
כ"כ מזדהה איתך, כך בדיוק היה אצלי..שני 7777777
כל פעם ששמעתי בחדרים שלידי את הנשים צועקות, ממש רעדתי מפחד ולא יכולתי להתרכז בלחיצות, המיילדת ניסתה להרגיע אותי כל פעם, אבל זה הלחיץ אותי מאוד ששמעתי את הצעקות מהחדרים הסמוכים..
באחת הלידות שלי, בעלה של היולדת בחדר הסמוך הגדיל לעשות, ואין לי מושג למה, אבל כל פעם שהיא צעקה (והיא ממש צרחה!), בעלה צרח ביחד איתה בכל ציר, ובעלי ואני ממש לא הבנו את הקטע, נבהלנו ממש.. הוא צרח אפילו יותר חזק מאשתו..
שאלנו את המיילדת מה הולך פה, היא אמרה שגם היא לא ממש מבינה, ופעם ראשונה שהיא נתקלת בדבר כזה.. אבל יכול להיות שהוא כ"כ מזדהה עם הכאב של אשתו ורוצה להראות לה את זה, וזו הדרך שלו או משהו כזה.. לא יודעת.. בכל אופן זה מלחיץ לשמוע את זה כשאת בעצמך באמצע לידה..
יש אנשים שצרחות משחררות אותם.מוריה
אם כך, אני צריכה לזכור את זה ללידה הבאה בעז"ה..שני 7777777
יעזור לי להירגע במידה ואשמע צעקות מהחדרים הסמוכים..
כדאי.מוריה
אז זה שצועקים זה לאוו דווקא כי כואב..
אוקיי, למדתי עכשיו עוד משהו..תודהשני 7777777
יש גם הבדלים בין לידותיפית8
היו לי לידות שהייתי מאד שקטה ומכונסת עם כל ציר - וזה היה לי מעולה
והיו לי לידות שממש צעקתי- וזה שחרר אותי ועזר לי
אין לי הסבר למה היה הבדל בין לידות, כל פעם התמודדתי איך שזרם לי
בדיוקורדון
לא נראלי שזה קשור דווקא לכאבאמא לנסיך קטן
מזל גדול שאני בתקופת החדר לכל אחת ולא בתקופה של וילונות שמפרידים. ככב כנראה לא הייתי יולדת עד עכשיו..
יכול להיות.מוריה
ומודעות לזה שצעקות לא שווה סבל, יכול להרגיע.
אני לא הצלחתי פיזית ללחוץ בלי לצעוק.נועה נועה

יש משהו משחרר בצעקות (ואני לא טיפוס צווחן ביום יום)יעל מהדרום
אני....דיליה
בשתי הלדות הראשונות הייתי עם אפידורל ואמרתי למיילדות שזה כדי שלא לצעוק (כמו הצרחות שהיה בחדר לידי...)
המילדת אמרה לי לא, את לא תצרחי ככה. מפה לשם בלידה השלישית הגעתי ברגע האחרון ושאגתי שאגות איומות מהכניסה עד לחדר לידה.
בלידה הבאה לא לקחתי שוב אפידורל, הפעם מבחירה, כי היה לי מאוד כיף ללדת בלי...
אבל גם כשהיגעתי לפתיחה מלאה שאגתי שאגות איומות ונוראות זה היה דקה ואז בכי של תינוק, ואז מי שהייתה איתתי אמרה לי זה הסימן- כששומעים אישה צועקת, מיד אחר כך שומעים בכי...
בעיני יש משהו מדהים בחוויה של לידה ללא אפידורל משהו חייתי עוצמתי שלא הייתי מוותרת עליו, אבל כמובן רק בלידות קלות כמו שהיו 2 האחרונות שלי.
אין לי בעיה לצעוק עם האפידוראל
יעל מהדרום
עד שמקבלים, ובצירי הלחץ.....
לי לא כיף ולא נעים הכאב של הצירים. בא לי רק למרוט שערות מרוב כאב...
בלידה השניה האפידוראל היה כנראה במינון הטוב ביותר בשבילי, ב"ה.
זה לא בקטע רוחני או משהו, כן?נועה נועה
לא רוחני בכלל מבחינתי..יעל מהדרום
כבר לא זוכרת כמה צרחתי, עברה שנה בכל זאת

אבל זה משחרר נפשית, וגם פיזית נראה לי שנתקלתי במה שכתבת.
נכון!ורדון
חחחחח מדמינת איך זה נישמעכלה נאה
כן.. אל תשאלי..שני 7777777
הצלחתי להוציא את התינוקת שלי רק אחרי ששניהם הפסיקו לצרוח.. היא ילדה כמה דקות לפניי..
חח ראיתי סרטי לידה כאלהחילזון 123
שהיולדת צועקת וכל אלה שסביבה עוזרות לה לצרוח ביחד... (בעיקר כושיות כאלה)
מבינה למה זה "מפחיד", זה לא ככ הסגנון שלי אישית
אבל זה נראה לי גם מצחיק קצת... שיחרור לחץ משותף כזה...
מאד עניין של אופי
אז זהו שהצלחנו לצחוק על זה רק כשכבר הייתי במחלקה..
שני 7777777
בלידה עצמה זה היה נשמע מפחיד..
זה הזוי .היכונו
מסכימה איתך..שני 7777777
בול מה שקרה לי... ונבהלתי ממש...נשואה-פלוס
הפתיע אותישירה515
מה, לא צורחים כאן לפעמים?? ואני לא טיפוס עם תיבת תהודה משמעותית...
(המיילדת לגמרי הבינה אותי)
עשיתי את כל ההכנות האלה ובכל זאת ..אורי8
מסכימה עם כל מילה ! אני לא חושבת שמישהי אומרת שלאמעין אהבהאחרונה
אני משחררת וצורחתשירה515
בלידה האחרונה התחלתי לשיר בצירים, ובאיזשהו שלב השיר הפך לצרחות. כל הזמן הזה הייתי לגמרי נוכחת, מודעת ופעילה בלידה.
מתכננת אותו דבר ללידה המתקרבת.
לא מקבלת את תגובה שלך .נשואה-פלוס
ואני יכולה לומר שלידה הייתה כואבת מאוד מאוד מאוד!!!
זה לא מצדיק בעיניך יופי. תלדי רק עם אפידורל אבל לזלזל סתם . לא יפה ולא ראוי ... בעיני יש מקום לשקול מקום של אישה
ומצבה בלידה ....
LIKE!שני 7777777
![]()
![]()
נראה שהרוב,שגרה ברוכה
שזה מאט את הלידה(לא היה)
שזה גורם לא להיות בשליטה(אצלי הפוך. הכאבים המטורפים גרמו לי לא להיות בשליטה.. לא הקשבתי למילדת. לא יכלתי לעשות כלום חוץ מלרצות למות .. וברגע שהגיע האפידורל פה נכנסה השליטה.. יכלתי להקשיב .. הגוף התרפה.. וכו'
אז באמת, לא יודעת אם נסיון של מישהי אחת עם אפידורל אומר על מישהי אחרת, או יתן לך אינדיקציה כלשהי
רק הנסיון יתן
העיקר שילך הכל בקלות ובבריאות!!
אהבתי, גם אצלייפית8
גם אצלי אפידורל קידם את הלידה והחזיר לי את השליטה
כי אין את הדבק של הפלסטר אחריגפן36
כי יש נשים שעליהן הוא משפיע רק חלקית (אולי לא רלוונטי לך)
כי הסיכונים שלו מלחיצים
לידה ראשונה עם לידה שניה בליאני והגיטרה
אני ממש נהניתי ללדת בלי אפידורל (כן נהניתי..). נהניתי להרגיש את הצירים ולהתמודד איתם. נהנתי בעיקר בצירי לחץ שפשוט היה כ"כ ברור מה צריך לעשות ולא ללחוץ על עיוור. היה לי מדהים. בין הצירים הרגשתי סבבה כאילו כלום לא קורה, ופשוט היה חוויה מדהימה..(הסיפור לידה שלי נעוץ למעלה 'סיפור לידה עם טיפים חשובים').
קראתי את הסיפור לידה והטיפים, שאלה
בינלבין
איזו תנוחה זו? לא שמעתי עליה..
כשמתכופפים לרצפה עם הברכייםאני והגיטרה
חבל שלא ידעתי את זה לפני הלידה השניה
יעל מהדרום
שלחו אותי להסתובב בתקווה שהלידה תתקדם, ובצירים ניסיתי את מה שכן ידעתי. אבל כאב לי ממש, וכלום לא עזר לגמרי

אממ בערך..בינלבין
בד"כ תנוחת כריעה הכוונה זה כמו ישיבת צפרדעחילזון 123
כפות רגליים על הריצפה,ברכיים מקופלות עד הסוף,שאר הגוף באויר
כמו שהיו עושים פעם כביסה בנהר...
בדיוק ^^אני והגיטרה
אהה אוקי תודהבינלבין
וואי תנוחה מעולה!העוגב
ילדתי 6 פעמים. 2 פעמים בלי אפידורלבוזי נוזי
לדעתי עדיף עם.
כואב מאוד מאוד ומפחיד.
לקח לי זמן להתאושש מהכאבים והפחד.
כאבי גב זה בכל מקרה אחרי לידה.
הכאבים גב זה מהצירים, והמאמץ.
הדבר היחיד המבאס באפידורל לדעתי זה באמת ההליך עצמו, שלא נעים, וקצת מלחיץ.
אבל זהו.
העיקר שיהיה בהצלחה ובבריאות.
כאבי גב בכל מקרה?בת 30
אם אישה יולדת לא על הגב אלא מתוך תנועה, הגב לא אמור לכאוב.מ
אני דווקא ילדתי טבעי 3 פעמים מתוך 4 על הגב-מעין אהבה
אני לא שוכבת לגמרי-מטה את המיטה לחצי ישיבה
ודווקא בלידה שילדתי על הצד פחות היה לי נח
ולא היו כאבי גב אף פעם
אז כנראה שהכל אישי ומשתנה..
ואגב- אני לא יכולה על 6 ובכריעה בגלל בעיה בברך..אז אין לי הרבה אופציות
את מעודדת אותי
יעל מהדרום
מוכנה תמיד..למה זה מעודד?מעין אהבה
וזה באמת הגיוני
אבל בפועל על הגב אני לוחצת הכי טוב
זאת אני
ובואי נגיד שב2 לידות האחרונות - הלחיצות היו פשוט חלומיות -3 דקות גג ובלי כאב בכלל כמעט..
אז אני ממליצה בעיקר להקשיב למה שנח וטוב לכל אחת באופן אישי
כי אני לוקחת אפידוראליעל מהדרום
ובלידה השניה באמת הושיבו אותי על המיטה, וזה מעודד לדעת שיש כאלה שככה נוח להן יותר.
(לא שזה עזר לי יותר מידי. בסוף ה' ריחם עלי כנראה וסוף סוף היא יצאה במלואה).
אני סובלת מאוד מאוד מהצירים. אפידוראל זו מתנה בשבילי...
''שובו אל האוצרות שלכם והיו משתמשים באוצרות שלכם''מעין אהבה
אם זאת מתנה בשבילך-אז תשתמשי בה ותהני

ומניחה דיותר קשה ללחוץ יעיל כשלא מרגישים
ובאמת גם למתנה יש לפעמים השלכות פחות נעימות- ואם זה מה שנכון לך אז פשוט קבלי כעסקת חבילה..
דוקא הרגשתי מצויין את צירי הלחץיעל מהדרום
זאת לא היתה הבעיה.
פשוט לא לחצתי ארוך מספיק כל פעם
בלידה הזאת הרגשתי רק לחצים למטה, וזה לא הציק ולא כאב, רק בצירי לחץ כאב ושרף לי.
בדיוק כמוני. לא היתי מסוגלת בתנוחה אחרת רק על הגבכלה נאה
אין סיבה! ילדתי עם ובליmm12
בלידות עם אפידורל הייתי פנויה פשית להנות ולהעריך את המתנה הגדולה שאני מקבלת
כשילדתי בלי אפידרל הייתי כל כך עסוקה בכאבים שלי שלא הייתי פנויה להרגיש כמה זה מדהים.
לא ראיתי הבדל בהחלמה אחר כך
^^^ בדיוק ככה+mp8
באמת למה?למה לסבול?mp3
אל תהיי מקובעת על כלום.תגיעי עם ראש פתוח ותזרמי עם הגוף שלך.
בהצלחה.בקלות.בבריאות.ובידיים מלאות.
אני לגמרי בעד אפידורל אבל נדמה לי שלא כדאי לקחתארלט
אותו מוקדם יותר כי אז הוא עלול לעכב את הלידה. מאוחר יותר הוא הצלה
לפני הלידה הראשונהחותמת+
אבל אצלי השאלה היתה הפוכה- למה ללדת עם???
מרגיש לי הרבה יותר טבעי ומשוחרר ולא יודעת איך להגדיר את הרגש הזה בלידה רגילה ללא אפידורל ואפשרות ללדת בצורה שמתאימה לך ולשנות צורה תוך כדי הלידה.
בשבילי- הייתי צריכה הרבה זמן בשביל להשלים עם זה שאני אצטרך לקחת אפידורל כדי להיות מוכנה לניתוח.
את יודעת שאת יולדת בניתוח?מעין אהבה
אני יודעת שיש אופציה לזה.חותמת+
מקווה מאוד שנצליח בלי.
אה אם את יודעת שיש לך גורם ספציפי שעלול להוביל לניתוח אזמעין אהבה
וסה''כ בעז''ה טם לא תלדי בניתוח-אז מן הסתם תהני מהלא להרגיש כאבים..
והלוואי ותלדי לידה רגילה ובקלות
אמן!!חותמת+
בקשר לשינוי תנוחה תוך כדי הלידהיפעת 177
זה לא כזה ודאי
בלידה שניה הגעתי עם פתיחה מלאה, כאבים מטרופים
לא הצלחתי להזיז את עצמי לשום כיוון
ידעתי בראש שלי שלא טוב ללדת על הגב, אבל הייתי כלכך כאובה, שלא הצלחתי להזיז את עצמי, בקושי שני סנטימטר כדי להתרומם.
גם ההתאוששות - לא היתה קלה ולא נעליים, יום שלם הייתי עוד בהלם מעוצמת הכאבים, בקושי יכולתי לקום או לזוז.
אז כן, התקלחתי אחרי הלידה לבד, אבל אח"כ כמה שעות טובות היה לי קשה לקום.
כך שזה מאד אינדיבידואלי לכל יולדת ולכל לידה.
ואו. כאילו אני כתבתי...+mp8
הדברים מאוד תלויים באשה ובמקום הנפשי והפיזי שלה בלידהיפת לפת
אני ילדתי 5 פעמים בלי אפידורל. בפעם הראשונה זה היה בגלל שראיתי יחסית הרבה אפידורלים עם תופעות לוואי שממש לא התחשק לי "להנות" מהן (אני אחות מיון והנשים הגיעו אלינו עם כל הבעיות...), בלידות הבאות פשוט הבנתי שאני יכולה יחסית בקלות ללדת בלי ומאז כבר לא מרגישה צורך לקחת. ב"ה הלידות שלי מהירות יחסית וקלות.
מי שמאוד סובלת מכאב זה גם יכול להאט את הלידה ולכן אולי כן כדאי לה לקחת אפידורל. מי שרוצה בלי, אין שום סיבה לדחוף לה את זה רק כי לאחרות זה יותר טוב...
הלידה שהכי כאבה ליהבת של המלך
ואווו
הוא לא השפיע הרגשתי הכל
לא יכולתי לזוז /לקום
צרחתי כ"כ חזק מכאבים בלידה הזו
כמו שלא צרחתי בכל הלידות ללא אפידורל
ללא אפידורל הרגשתי שאני יכולה להתמודד אם זה בעמידה אם זה על כדור / באמבטיה
הכאב במקום הזריקה היה כ"כ חזק שהרגשתי אותו חצי שנה
וההתאוששות בלידה הזו היתה לי נוראית לעומת לידות בלי אפידורל
הרגשתי יולדת שנה שלימה
אז למה באמת?ניקיתוש
ממני שחיכתה בקבלה 40 דק' לפני לידה בשקט בשקט ומחכה בתור, לבד... (בעלי הלך לחפש חניה)
ואיך אפשר לקבל אפידורל אם את לא צועקת?
ואת לא סובלת? ואת בכלל לא נראית בלידה?
אז, לכל אילו שצוחקות על אלה שצורחות בלידה בלי אפידורל... תעשו בדק בית, איך קיבלתן את האפידורל? כמה ביקשתן? שלחתן בעל? צעקתן?
באופן אישי, ניסיתי לידה שלישית עם, חיכיתי לו כ"כ הרבה זמן, מבחינתי נצח. מעדיפה להתכנס בעצמי, להיכנס למקלחת, לקדם לידה בשקט וללדת ככה, הכי טבעי.
למה אני יולדת בלי אפידורל?שירה515
אני אוהבת ללדת. להתגבר על הכאב בנשימות וגם בצרחות.
מאז ומעולם אני לא טיפוס של משככי כאבים (לא בכל מחיר..), אז לקראת הלידה הראשונה קיוויתי להצליח ללדת בלידה טבעית. חששתי יותר מדקירת האפידורל מאשר מכאב הצירים. לאחר שגיליתי שאני מסוגלת ללדת ללא אפידורל, והלידות שלי לא ארוכות ומתישות, פשוט המשכתי, ועם הלידות גם השתכללתי בתנוחות ובצורות התמודדות.
מאוד ממליצה ללדת על הברכיים. ולהתאפק לא ללחוץ לפני הזמן. בספר 'לידה פעילה' יש את כל ההסברים.
לגמרי החלטה שלךl666
בקשר לצרחות, גם אם זה קורה אז מה? זה חדר לידה.
מודה לקב"ה שיש אפידורלארלט
רוצה לפרגן לבעליהשקט הזה
נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..
אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.
בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)
יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).
בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..
קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש
אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕
ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-
שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄
האמת שגם אני הייתי מכבסת על 1200יעל מהדרום
ולא זכור לי שקרה משהו🤷♀️
הלוואי שאלו יהיו בושותינו😅
שאלה מרווקהמים כחולים
שלום לכן, סליחה על הפלישה לפורום אבל רוצה לשמוע תשובות מנשואות..
אני בשנות השלושים אז מטבע הדברים כבר פגשתי הרבה והייתי בכמה קשרים משמעותיים. כרגע בקשר עם בחור כבר מספר חודשים. יש שיחות טובות ולאט לאט נוצרה חברות ויותר פתיחות, אבל די מההתחלה הוא לא הכי מצא חן בעיני מבחינה חיצונית, גם בגלל סגנון הלבוש וגם המראה הכללי וגוון הקול שלו פחות התחברו לי. אני כרגע בצומת של החלטה האם לנסות עוד להעמיק את הקשר ולהיפתח בתקווה שהלב יתעורר או לוותר.. האם יש כאן נשים שחוו קשר כזה? האם אפשר להתקדם ולקוות שהרגש יתפתח עוד יותר אחרי חתונה? זה אפשרי להתחתן למרות שלא הכי מוצא חן בעיני?
בקשרים אחרים חוויתי יותר התרגשות ומשיכה, אבל מצד שני הם נפלו כי משהו בקשר לא היה טוב כל כך ופחות יציב מהקשר הנוכחי, שבו הבחור מכיל את ההתלבטויות שלי והקשר נמשך כבר זמן ארוך למרות חוסר מציאת החן..
אצלי זה היה משהו דומהזמינה
ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה
גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו
זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל
חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי
אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו, זו לא הייתה החלטה שכלית, היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.
בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)
מקווה שזה עזר ולו במעט
בהצלחה🙏🏻
תודה!מים כחולים
זה עוזר לשמוע..
אצלי זה קצת שונה
כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה..
אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..
היה לי משהו דומהשלומית.
מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".
אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.
אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.
עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...
מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.
אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות
לא יודעת כמה זה יעזור לך אבל משתפת מהנסיון שליאנונימית בהו"ל
אם יש דחיה אז לא.
מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.
היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.
והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז
ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.
אבל,
בנישואים יש כל מיני תקופות
ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה
ואז פתאום מאד בולט
האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.
ומציק.
ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)
סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.
זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...
מסכימה לגבי דחייה/רתיעהמרגול
אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.
אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)
תודה על הדיוקמים כחולים
כמה פעמים נפגשתם?ממתקית
המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...
עדיין..מים כחולים
בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק. בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.
הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב. הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..
יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים
נשמע שזה הנקודהרקאני
שאין אינטימיות רגשית
יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי
הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה
שיהיו יותר שיחות עומק
אני לא יודעת מה ההגדרה שלך האינטימיות רגשיתזמינה
בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים
מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה
אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר
חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין
יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?
בגדול אסור אסור אסור שתהייה דחיה!ממתקית
משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.
אבל אסור שתהייה דחיה.
את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק.
להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
לגבי מציאת חןאישהואימא
תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.
גםoo
אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך
דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים
יש אשליה שבוחרים בן זוג
אבל רב הנסתר על הגלוי
מה שכן בוחרים
זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה
זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)
גם כשנשואים
טיב הקשר תלוי בהסתכלות
אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות
הזוגיות תהיה יותר טובה
אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות
הזוגיות תהיה פחות טובה
(כולנו אנשים פגומים
גם לאנשים עם תכונות מרשימות
יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)
אני חושבת שהמיקוד צריך להיות
1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות
(גם שלך וגם שלו)
2. בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות
אני מאמינהסטודנטיתאמאאחרונה
שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.
חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)
בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.
לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.
אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.
הרטבות לילה אבל יותר מידיישירה_11
בת עוד שניה שלוש
בחודש האחרון כזה מפספסת כמעט כל לילה בין פעם ל3!!!
כאילו מי הולך לשירותים 3 פעמים בלילה?
וזה מעיר אותה וכל פעם זה לקום להחליף בגדים ואת כל המצעים פוך שמיכה סדינים
התעייפתייי
מזה הדבר הזה?
היא גמולה לגמרי אני כבר אובדת עיצות כל היום תולה מכבסת מייבשת מקפלת ומחזירה
תודה להשם על הכל אבל מה עושים עם זה??
יכול להיות שקר לה?רקאני
^^^אנונימית בהריון
קור יכול לגרום לזה,
אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.
היא לבושה עם גופיה ארוכה ופוטרשירה_11
ואני מכסה בשמיכה ופוך
תנסי להוסיף גרביים חמות ואפילו עוד שכבהיראת גאולה
השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.
אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.
יש משהו חדש בחיים שלה?ממתקית
בגן? גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר
התינוק כבר כמעט 7 חודשיםשירה_11
כשהיא נרדמת, חצי שע הבטווח שלאחר שנרדמהממתקית
ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.
אצל הבת שלימקלדתי פתח
כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.
דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.
דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים. אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.
היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?
פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.
הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה
לא הבנתישירה_11
מה שאלת במשפט
"היא לא מצאה שהיא קמה"?
איך תולעים גורמים לפספוסים?
ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה
זה ממש נכון שתולעים גורמות לפיספוסים.שיפור
סליחהמקלדתי פתח
הייתי שוקלת מעבר לתחתוני לילהשיפור
זה עוזר?שירה_11
זה אמור לספוג כמו טיטולשיפור
אנחנו לוקחים בן 4.5 קבוע לשירותים לפני שאנחנואחת כמוני
הולכים לישון.
אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.
לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?
כן קמה יבשהשירה_11
וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים
מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??
לגמרי😵💫אחת כמוניאחרונה
תבדקי תולעים (אצלנו היה הסיבה להרטבה) ואם קר לה...אמהלה
למישהי יש רעיון מה לשלוח לזוג שצריך להשאר שבת בביתקופצת רגע
חולים עם התינוקת?
בהנחה שאוכל לשבת יהיה להם ואני רוצה לשלוח פינוק.
בית חולים מאיר, כשרות מהדרין. למי שיש רעיון, או עוד יותר טוב גם קישור מאיפה להזמין, אשמח
עוגה/ עוגיות/ פיצוחים/ שוקו/ אייס קפה/ שוקולדיעל מהדרום
לק"י
אולי מגש פירות לא גדול.
רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים.
בתור מישהי שנשארת עכשיו לשבתאנונימית בהו"ל
חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב
לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי
בשבת- קצת משעמם...
גם אני חשבתי על זה. אבל אין לי כל כך איך לשלוח אתקופצת רגע
זה.
אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅
מגש פירות אוליאחת כמוניאחרונה
יומולדת חגיגה נחמדתשמחה כפרוייקט
ימי הולדת זה קטע אצלנו. הרמנו רף רציני של השקעות.
הוא עושה לי הפקות וגם אני משקיעה בו ממש. והכל בהפתעה כמובן.
קיצר, אני בתקופה עמוסה בהיסטריה. פשוט שחוקה. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי קודם. האמת שאין לי טיפת אנרגיה לזה וגם המוח שלי לגמרי סתום.
אני יודעת שזה לא אמור להיות מתוך לחץ אבל לא רוצה שהוא ייפגע. למען האמת גם אני באה עם ציפיות ואוהבת שהוא משקיע כי זה רק פעם בשנה אז כל השאר תירוצים…
בואו לעזרתי
מציעה רעיוןאיזמרגד1
שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...
הלוואיישמחה כפרוייקט
יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם
עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה
אפשר לעשות יציאה זוגית שווהמתואמת
(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)
למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.
ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.
(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)
מצטרפת להצעהואני שר
אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)
סדנא זוגית (בבית/בחוץ)
בריכה
לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈
אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)
אולי בריכה זוגית?שיפור
תודה חברותשמחה כפרוייקט
רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות
סדנא/בריכה/ניווט
לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.
יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.
חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה
ניווט זוגי- ראיתי המלצות של חוויה מתוכננתיעל מהדרוםאחרונה
תחפשי בגוגל.
ובהצלחה!
איזה כיף לגלות פתאם שהמתבגר שלידובדובה
אוהב אותי. או לפחות נראה לי...
הוא בא להראות לי משהו בטלפון ואז ראיתי את השם שלי. ואתן יודעית מה כתוב שם?!
"אימוש היקרה"
ובכלל עברנו איתו עד לפני חצי שנה תקופה לא פשוטה... הוא גמר עלי עם העצבים שלו האגואיזם היה מחובר לחבר'ה שלא השפיעו טוב...
הוא עזב אותם התחבר לילדים חמודים שמשפיעים עליו טוב. הוא כל הזמן שואל אותי אם להכין לי או לקנות לי משהו טעים... הוא מרבה לדבר איתי לאחרונה.. והכי הכי מרבה לחייך... הוא סיפר לי שכבר חודשיים חבר'ה שלו מהישיבה לא מניחים תפילין כי קשה להם עם הכפיה של הישיבה ושמעיפים הביתה מי שמאחר. הוא אמר לי אמא אמרתי להם מה אין לכם מוח?? מה הקשר שזה גורם לכם להיות באנטי?! ואני פתאם קולטת שכל ההשקעה שלי בו והאהבה והגבולות של בעלי וזה שבעלי למרות הקשיחות משחק ויתחבב עליו בכדורגל בפיפא בדיבורים על מה שמעניין אותו.. (מי ניצח אתמול בית"ר? את בעלי זה לא מעניין בעליל אבל עשה הכל להראות לו חיבה והתעניינות)אני רואה את הפירות של זה ואיך הוא מחובר אלינו ואוהב אותנו. באמת שנתתי את כולי לילד הזה ועברתי איתו לא מעט הייתי המון בצער על המצב שלו. והנה לקראת 17 אני רואה שינוי. שינוי לטובה עצום. ואני סוף סוף מתחילה לנשום....
והכי חשוב לי לציין שלא הפסקתי לרגע להתפלל
כל ערב שבת בלי סוף על כל ילד על כל דבר כבר שנים. והנה אני רואה שינוי בו ובעוד ילדה.. יש לי כל כך הרבה נחת לאחרונה. לפני רגע לא הפסיקו להתקשר אלי מבית ספר... ופשוט אני רואה אור סוף סוף..ניסי ניסים.
תודה לה'
וואוו.. מרגש ממש ממשיעל...
איזה מרגש זה!יעל מהדרום
פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.
ב"ה! תודה רבה על השיתוףריבוזום
משמח מאוד!
הוא נשמע מותק ממש.
שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה 
מקסים ממש, תודה ששיתפתממתקית
וטוב שיש תמיד תקווה
וואוו איזה מרגש שהשקעתם בתהליך ואתם קוצרים פירות!שיפור
שיתוף ממש מרגש ומחזק! תודה!!בארץ אהבתיאחרונה
נכון זה בסדר פשוט להתרסק בבכי במיטה?הריון ולידה
גם אם זה היום נישואין שלנו?
הוא לא פה
אני עם כמה וכמה שחלקם חולים
ההרדמות נהיו בגלל זה קשות במיוחד אחרי אחהצ שלמים שאני איתם לבד
הגוף שלי שבור מפורק לרסיסים מהחודש התשיעי הזה
הורמונלית ונפשית בכלל
ואני בכלל אמורה להיות במנוחה עד הלידה
צירים סימפיוליזיס ושמירה זה שילוב לא טוב וכל דבר מדליק לי את הבכי
אין לי עזרה כמעט ולא חייבים לי כלום אבל כן ניסיתי להשיג כזו
גם בתשלום
הגננת מציקה ולא מבינה מה זה "אני מצטערת, אני לא יכולה לדבר עכשיו, אני בהשכבות" ואז מתחילה להטיח חפירות וטענות על זה שהילד עם מגפיים כשבא לה שהוא יהיה עם נעלי ספורט כי עם המגפיים הוא משחק בזמן האוכל או לא יודעת מתי.
למרות שהיא גננת חנ"מ אין לה ניסיון בגידול ילדים וכנראה שגם לא ביחסים בין אישיים
ונמאס לי!
ואיבדתי בשעה האחרונה שלוש פעמים את הסבלנות ואפילו צעקתי
ועכשיו אני פשוט בוכה
וגם צץ עניין בפרוייקט להגשה ואני לא מסוגלת יותר!
אויש... בטח שזה בסדר! חיבוק לבינתיים...ירושלמית במקור
ברורררר. אמאל'ה. חיבוק גדול מותקאורוש3
אני בדרך להביא לך תעודת התרסקות מוצדקתSeven
ברור שזה בסדר!!!
וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶
את החייםהריון ולידה
וואו חיבוק ענקקקרקאני
נשמע קשה מאוד וכואב
ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות
אפשר לבכות גם מהתמיכה הזאת?הריון ולידה
כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית
כל כך תודה
וואי בטח שמותר להתפרקנעומית
וצריך
ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.
מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום.
מותק בא לי לתת לך מדליהממשיכה לחלום
איזו אישה לביאה את
עם כמה את מתמודדת
תבכי כמה שאת צריכה
תנקי את הלב
ותנשמי נשימות חדשות❤️
שולחת הרבה כוחותממתקית
נשמע לא פשוט, את גיבורה שבכלל שרדת לספר
מבאס שאין עזרה.