פורום הריון ולידה (עמוד 3482)

אבל לקחת בחשבון שהמקום פחות בטוח מאשר בספסל האחורי

הנסיעה זה גם לא בטיחותי כ"כ
כמובן בלי כרית אויר

הלוואי ויכולתי..אבל לנתק כרית אויר אצלנו זה רק במוסך:-/

כמו שכתבו פה חובה לנתק כרית אויר לכסא בטיחות נגד כיוון הנסיעה.
רק מוסיפה- דברת על שני כסאות, לי פעם מוסמך של ׳בטרם׳ אמר שאם לשים מקדימה עדיף דווקא את הילד הגדול..
אבל לא שאלתי למה.
הוא הצליח לשכנע אותי לא לשים בכלל ילד מקדימה...

אגב לבטרם יש מוקד פניות במייל והם עונים. פניתי בעבר. אז אפשר להפנות אליהם שאלות כאלו..

בהקצנה- כרית אויר שתפגע ב:
מבוגר=פצוע קל
ילד=פצוע בינוני
תינוק=פצוע קשה.
חס וחלילה לא על אף אחד. אבל זה תרחיש אפשרי

עשיתי את זה קבוע.

כמובן כמובן לנתק כרית אויר. אם לא מנותקת זה מסוכן ואסור

 

(וגם כשאין כרית אויר -  לפי "בטרם" עדיף שהגדול ישב מקדימה, אבל לי היו שיקולים אחרים)

יכול לשבת קדימה עם בוסטר?

מבחינה חוקית כל ילד בכל גיל יכול לשבת מקדימה עם כסא בטיחות מתאים.
כאשר זה נגד כיוון הנסיעה- ניתוק כרית אויר.
עם כיוון הנסיעה- כרית אויר פעילה.

כל עוד הילד יושב על מושב בטיחות, אסור לשים אותו מול כרית אוויר.

ילד בן 8 שיושב מקדימה - האם לנטרל כרית אויר - נשאל בתאריך 29/06/2015 - אתר Doctors

שזה מה שאמרו לי ״בטרם״
אבל באמת הכי טוב לשאול אותם.
אני בטוחה בוודאות לגבי כך שמותר לשבת מקסימה עם כסא בטיחות מתאים, אבל לגבי כרית אויר עדיף לברר.

בכל זאת הייתי שואלת שוב לוודא.
בכל זאת זה נכתב לפני שלוש וחצי שנים..
בהחלט ייתכן שאני טועה!
אישית בייתי פשוט פונה אליהם ומבררת אם זה היה רלוונטי עבורי.
בכל מקרה כמו שכתבתי למעלה אני שוכנעתי לא להושיב ילדים מקדימה למרות שיש בזה נוחיות מסויימת....
תודה על הקישור!

מים שפיר מתחדשים כל 3 שעות. כך ששינויים יש כל הזמן.
כמות מועטה זה 5 ומטה.
וגבוהה זה מעל 20.
מקווה שאני זוכרת נכון את המספרים. גוגל יתן תשובות מדויקות יותר.
בכל מקרה את בטווח התקין. וגם מי השפיר הם לא מדידה מדויקת כי העובר מסתיר חלק מהם, אז עושים איזשהוא חישוב לדעת כמה יש אבל הוא לא מדויק.

לגבי היפוך - צריך לשאול רופא. ממש לא מבינה בזה, ב"ה בזה לא התנסיתי.

לאן המים הקודמים הולכים?

שותה ומוציא בשתן

זה תהליך שחוזר על עצמי אם אני זוכרת נכון. שותה ומוציא בשתן. סוג של תרגול של מערכות הגוף..

חיבוק גדול!!
אוף. אני כ"כ מבינה אותך ומכירה את התחושות האלה. חוויתי את זה..
זה נשמע כמו דיכאון אחרי לידה. והגיוני שזה נגרר מההריון..
בהריון טיפלת בחרדות?

ממליצה איכשהו בכל הקושי לנסות לצאת יחד, למצוא זמן לעצמכם, לשבת על קפה ועוגה. לחזור קצת לעולם הדייטים והחיזור. בנוסף, יש מצב מאוד מאוד גדול שזה מושפע מהגלולות של ההנקה. אני הרגשתי שהן כיבו לי כל ניצוץ של חשק ועברתי להתקן. גם העייפות משפיעה מאוד, ברור. אבל הגלולות פשוט עשויות לכבות הכל.. והתחום הזה גם משפיע על מצב הרוח.
תנסי להשקיע בבעלך, פתקים קטנים, הודעות, שוקולד. זה מעורר את הרגש. ותשתפי אותו שקשה לך, שכואב לך לעזוב את הקטנה, שלא מעניין לך.. עם השיתוף ופתיחת הלב מגיע רצון לעוד שיתוף, לקרבה.. בהצלחה!

זה נשמע לי מעודד שאת כן מטפלת בילדה, כמהה לזה, זה כבר טוב

לגבי הבעל, לי היה דומה כשהייתי עם הגלולות, ובטח ובטח שיש גם הנקה בתוספת...

השתפר לי מאוד מאוד כשהפסקתי את הגלולות (ועדיין מניקה).

 

אם את חוששת, תפני להתייעץ עם סמכות שאת חושבת שתעשה לך טוב

בהריון הקודם לקחתי גלולות- הייתי בערך כמוך.
אחרי ההריון הזה לא לקחתי כלום-מרגישה שונה לגמרי! כאילו חזרתי ללפני ההריון הראשון. ולא חשבתי שהיה בי משהו שונה עד כדי כך. אבל זה שיפור משמעותי לעומת עם גלולות. הם השפיעו עלי ממש לרעה..חיים אחרים לגמרי.

האמת שלקחתי בעבר גלולות משולבות שלא השפיעו עלי כמעט בכלל...
קצת בחילות כשהתחלתי וזהו.
אולי זה דווקא הגלולות הספציפיות האלו שהופכות אותי? יש סיכוי כזה?

אני לקחתי סרזט

גם לי היתה ולעיתים רחוקות יש לי עדין שנה וחודש לאחר לידה.

אבל ממליצה לך לנסות- מאוד עוזר לי ונותן תחושות טובות יותר.

הליכה התעמלות- ברגע שהגוף בפעולה ונמרץ יותר הרגשתי שמחה וקלילה.

תזונה- את האמת עדין מתמודדת, אבל כשאני הולכת לפי תפריט מסוים

גם נותן לי חשק מוטיבציה לחיות וביחד שניהם מרגישה טוב עם הגוף שלי ואז יש לי יותר חשק לבעל.

מאחלת לך המון הצלחה.

 

דכאון.
את מתארת שזה התחיל בחרדות כבר בהריון.
תקופה של היי בשלב שבד"כ יש דכדוך
ואז חוסר חשק מתמשך, אדישות, קהות רגשית, עצבות.

הכתובת שלך זה רופא משפחה. לשתף לשתף.
גלולות זה יכול לגרום למצבי רוח, אבל בד"כ לא עד כדי כך, ואת גם מתארת שזה התחיל בחרדות בהריון.

קראתי הכל. קודם כל תודה על ההתייחסות...
רק רוצה להבהיר שוב, הימים הקשים הם לא קבועים. יש הרבה ימים (ואולי אפילו רובם) שאני בטוב, ושמחה כרגיל. לכן קשה לי להאמין שזה ממש דכאון.
אבל הימים הקשים, הם קשים באמת...
וקצת מייאש לשמוע שזה נורמלי כי מה, כמה זמן אחרי כל לידה המצבי רוח הקיצוניים האלה ישלטו בי?
ומה עושים נגדם?
ומסכן בעלי.

כנראה לא ממש דכאון קליני אבל כן יכול להיות שזה דכדוך מוגבר

 

אבל את גם צודקת ש 7 חודשים אחרי לידה זה לא צריך לשלוט בך עד כדי כך

ולכן אני שואלת -

איך את מבחינת תזונה ושינה? המצב הבריאותי הכללי מאד משפיע.

עשית בדיקות דם אחרי הלידה לבדוק שחזרת לעצמך?

יכול להיות שיש לך חוסר ברזל או B12 - זה מאד מאד משפיע על מצבי רוח.

את לוקחת פרנטל? אם לא - כדאי לך לקחת באופן קבוע. את בכל זאת אחרי לידה והנקה ואם התזונה לא משהו אז הפרנטל נותן השלמה שיכולה ממש להעמיד אותך על הרגליים גם בפן הרגשי/נפשי

 

ובקטע חברתי - אולי תנסי למצוא לעצמך משהו בסביבה - איזה חוג או שיעור שבועי לנשים , משהו שיעניין אותך ויאפשר לך גם לפגוש קצת נשים אחרות ולצאת מעצמך. זה יכול מאד לרענן אותך.

 

אז מבחינת תזונה, אני משתדלת לאכול טוב. לא תמיד מצליחה לא לאכול שטויות, אבל משתדלת לאכול בשרי כמעט כל יום וירקות כל יום..
אני לא שותה כמעט בכלל... לא יודעת אם קשור

וישנה.. כמו שאמא של תינוקת ישנה..
מה שכן, אם אני לא הולכת לישון מספיק מוקדם (גג 23 וזה גם מאוחר!) אני מגרדת את עצמי מהמיטה בבוקר, אבל ממש... גמורה גמורה מעייפות. ולא משנה כמה הבת שלי התעוררה בלילה..
זה התחיל מההריון. לפני זה ממש לא היו לי בעיות של עייפות..

אולי באמת אעשה בדיקות דם חוזרות..
אחרי הלידה עשיתי, אבל מאד הקפדתי לאכול ולישון טוב וכו'.. עכשיו פחות.
ואני לא לוקחת שום תוספים

תבקשי שיבדקו ברזל ופריטין (מאגרי ברזל), B12, ויטמין D, בלוטת התריס

ולפי התוצאות תראי אם את צריכה לקחת משהו

 

תנסי בלי
וגם תבדקי ויטמינים
מלא בהצלחה
וגם חשוב מאוד לצאת! ללכת לבקר את המשפחה נגיד פעם בשבוע אפילו אם זה רחוק

במשך 4 חודשים וסבלתי מרוב תופעות הלואי זה פשוט עשה אותי בן אדם אחר,עייפות, חוסר סבלנות, דימומים ובימים שהייתי מותרת שזה היה אולי שבועיים במצטבר לא היה לי שום חשק ורצון מיני.. אז אני הייתי ממליצה לך לנסות להחליף אמצעי.

שמעת או ראית בליעות?
יש שלב בהנקה שהגוף מייצר יותר בזמן אמת טפחות יש תחושת מלאות. אולי הגעת לשם? אני לא זוכרת מתי זה קורה אבל זה בהחלט שלב
וזה נחמד בעיקרון-פחות נזילות, פחות סיכוי לגודש...
כל עוד התינוק רוצה לינוק, גם אם חסר הוא משדר את. זה לגוף שדורש לספק לו את הביקוש.
גם יש קפיצת גדילה מתישהו, יכול להיות שאתם שם.

מה חשוב לעשות?
להירגע
לשתות הרבה
לאכול. בדגש על אוכל מזין. ויש את מה שמוסיף חלב. עולה לי שקדים. קוואקר אגוזים. תמרים

תצאי מנקודת הנחה שרוב הסיכויים שהכל בסדר.

הגלולות שציינת מתאימות להנקה. לא אמור לגרום לבעיות.

בהצלחה!

אני לא בטוחה לגבי הבליעות, יש לך איך להסביר לי איך אני יכולה לדעת?

יועצת הנקה הסבירה לי פעם שבבליעה ממש רואים את הלסת התחתונה של התינוק זזה.
במציצות הלסת לא זזה (או פחות) ורק הפה זז.
מקווה שהובנתי. בעקרון לא קשה להבחין, כשלומדים את זה זה ממש בולט.

את הבליעות אפשר לשמוע אם יש ממש שקט מסביב

זה נשמע דומה לבליעה של מבוגר? יש איזה קול קצת כמו כחכוח שתהיתי אם זה זה..

הלסת התחתונה שלו זזה כל הזמן.. מקווה שזה אומר באמת

הוא ינק אז יוצא לו משהו.
גם לי זה קרה כמה פעמים..
אז לשתות מלא ולאכול מזין ולתת לו הרבה לינוק דווקא מהצד הזה

בהצלחה!

אל תפסיקי להניק ולשאוב ואם נראה לך שהוא רעב תתני תוספת תמל אחרי ההנקה
הגלולות לא אמורות להשפיע על החלב
את או התינוק הייתם מצוננים? תקפידי לא לשתות ולאכול דברים שיכולים ליבש כמו נענע וכו מנסיון אפילו שמנים אתריים שמריחים משפיעים על החלב

מה זה מורינגה?
והתינוק מצונן לסירוגין בערך מאז שהוא נולד.. זה קשור?

להניק המון, לשתות ולנוח במידת האפשר..

וגם לא מרגישים מלאות כמו בהתחלה. השד נשאר תמיד רך, אבל זה לא פונקציה לחלב שהוא מכיל.

כל עוד התינוק יונק ולא מתלונן, והוא נותן מספיק טיטולים רטובים - כנראה שהכול בסדר.

באיזשהו שלב הגוף מתרגל כמויות ואין גודש. יש כמה שהתינוד צריך. אם הוא נשאר רעב אז יש סיבה לדאגה

אתמול הוא גם היה עצבני בערב אבל נראה לי זה כי אני הייתי לחוצה.. לא חושבת שהיה רעב.

יש שלב שבו החלב נוצר לפי הביקוש.
כלומר-
תוך כדי ההנקה נוצר חלב.

יש שלב (משתנה בין נשים ובין הריונות) , שכבר אין בהכרח את תחושת המלאות והתרוקנות כמו בהתחלה, וזה ממש לא מעיד על חוסר בחלב. אם התינוק רגוע במהלך הנקה, בסוף הנקה, ויש חיתול עם פיפי כל 3 4 שעות (ועולה במשקל), אז אין סיבה לדאגה..

מקווה שהצלחנו להרגיע, ושיחזור לך הביטחון מהר!

היום באמת היה יותר טוב

גם נשמע מוזר קצת.. אני נמנעתי קצץ ממתוקים לפני..

כי פחממות מקפיצות את הסוכר...
מקווה שהתוצאות יהיו טובות!

ספר או משהו אחר להעביר את הזמן.

אבל אני יכולה להבין מאיפה היא מגיעה,

אני מניחה שהרעיון הוא לעזור לגוף להתמודד עם כמות הסוכר בבדיקה ע"י הכנה שלו לפני כן.

מצד שני, מה שאני יודעת שזה עלול להטות את התשובות,

כי את אמורה לאכול רגיל כמו שאת אוכלת תמיד

להביא אוזניות וחומר לשמוע כי לא כולן מצליחות לקרוא אחרי כזאת כמות של סוכר..

להביא אוכל ושתיה לאחרי, רצוי משהו מורכב מפחמימה וחלבון

אני שמתי שעון מעורר לבדיקה הבאה כל פעם שיהיה אפשר לנמנם בין לבין

לגבי הפחמימות נראה לי שאני אוכל כרגיל, ואשתדל להימנע מדברים מתוקים...

בלי לקבוע תור מראש וללא הנחיות מיוחדות

ועשיתי לפחות 9 פעמים בחיי את הבדיקה הזו...

נצלי את הזמן. אני הבאתי משהו לסרוג.
אפשר תהילים, ספר קריאה, מוזיקה...

קורה להמון תינוקות בגיל הזה. עובר...

הפחד הזה שזה לא יעבור לעולמים ותהיה לי תינוקת מחוצ'קנת לנצח....
כמה שבועות וזה יעבור למיטה זכרוני...

לי הסבירו בטיפת חלב שזה מעיד על הנקה טובה בדרך כלל ואלו שומנים. העור עדיין לא מספיק יודע לאזן את עצמו ונוצרים פצעי שומן עם נקודה לבנה במרכז כל פצעון.
אם זה פצעים כאלה, הכל טוב ועדיף לא למרוח כלום.
אבל.. אם זה יובש, קילופי עור, זה יכול גם לנבוע מהדלקת חימום מבלי לדאוג ללחות באויר ועל תינוקות זה משפיע מהר. אמבטיות עם תחליב שומני או קרם מתאים, פותרים את זה בדכ

מקווה שיעבור מהר בעז''ה

אצלי זה כן גרם לי לחשוב שאני בהריון כי בשני ההריונות הייתי עם הרבה דלקות בשתן.

בבת הבכורה שלי הלכתי לרופאת נשים שתרשום לי אנטיביוטיקה כי הייתי בטוחה שזה דלקת, והיא אמרה לי קודם לעשות סטיק ורק אז לקנות והסטיק היה חיובי

אנדומטריוזיס לפני בעיות פריון היא בעיקר לא נעימה וכואבת..
תבדקי על זה. יודעת שהרבה פעמים מציעים לבנות. שלא מנסות להיכנס להריון לקחת גלולות. זה אכן עלול לגרום לקשיים בכניסה להריון אבל שמעתי על כמה וכמה שהצליחו.
בהצלחה!

מנסיון אישי שלי.
בתור רווקה המחזור היה מאוד כואב לי, ואם לא לקחתי משכך כאבים מייד כשהתחיל הכאב, הייתי מקיאה, ומגיעה למצב שלא יכולה לתפקד. למדתי להקפיד לקחת אקמול, ובשנים המאוחרות יותר אדקס ואדקס פורטה מייד כשהתחיל הכאב של המחזור, וכך מנעתי את הכאב החזק וההקאה.
אחרי ההריון הראשון זה עבר, וכבר לא כואב לי כ"כ במחזור.
מבחינת כניסה להריון, לא היתה לי שום בעיה, נכנסתי מייד אחרי החתונה.
בקשר לבעיה שכתבת בסוף, אין לי מושג, מעולם לא שמעתי על זה ולא עשיתי בדיקה מעמיקה.

אנדיו זה כל הזמן
הקאות רק ביות הראשון מוכרות כתסמונת קדם וסתית וגלולות למניעה עוזרות
לבת שלי הגדולה יש את זה ואחרי התייעצות עם רופא וכיון שממש לא לענין לדעתי לתת לה הורמונים גילינו שאם היא לוקחת כדור אנטי דלקתי כמו איבופן ביום הראשון לפני הופעת התסמינים הקשים זה מונע את כל ההקאות וכו . יותר שפעם בחודש היא לוקחת 2-3 איבופן. עדיין זה.הרבה יותר טוב מהורמונים
תנסי

והיא נכנסה לבריונות במהירות ובקלות ואחרי הריון ראשון התופעה נעלמה ולא חזרה יותר

למדתי לקחת כדור חזק ביום הראשון (אופטלגין/נרוסין) וזה העביר לחלוטין את הכאב וגם את ההקאות. היום אחרי לידות המחזור כמעט לא מורגש!

וכמו שמיואשת כתבה- אני הייתי לוקחת נורופן, זה היה עוזר.
מה שעוד יכול לעזור- להשתדל שלא יהיה על בטן ריקה. אני זוכרת שקיבלתי פעם ביום כיפור והמצב היה חמור. אמא שלי ממש ניסתה לשכנע אותי להפסיק לצום. אבל לא יצאתי מהמיטה והיה בסדר...
היה לי גם דימום רב. וירידת לחץ דם. בקיצור, סבלתי מאוד. אבא שלי היה אומר לי שכתוב בגמרא על מי שדמיה מרובים- שבניה מרובים. זו היתה הנחמה שלי. ואכן, ב"ה ההריונות באו לי ממש בקלות.
ואחרי ההריון הראשון התופעות ממש פחתו

כל מחזור הקאות כאבי בטן נוראיים.
והיום ב"ה בכל ההריונות שלי לא הקאתי אפילו פעם אחת. ואין כמעט בחילות או תופעות כאלה ואחרות....

היום אני יודעת להגיד שהרבה פעמים סבלתי ממיגרנה במקביל למחזור....(הקאות ובחילות זה גם תופעות של מיגרנה...)

ממ.. אני בהריון ראשון בשבוע 31 וזה היה הסימן היחיד שאני בהריון (לא היה לי דימום או משהו כזה) אבל כן הייתה לי הפרשה לבנה על התחתון (ההפרשות האלה נמשכות עד עכשיו).
הן לבנות מאוד / חסרות ריח.

זה חלק מהסימנים של ההריון

ואת לא צריכה להגיע לעבודה ולתת מעצמך עד היום האחרון.

התקופה שלאחר הלידה, החודש הראשון, תהיה כל כל תובענית ומעייפת - שכמו שפה חלום פרעה במצרים, הפרות הרזות בלעו את הזמנות ולא נודע כי באו אל קרבן, כל החודש הראשון לאחר הלידה כל כל אינטנסיבי שמשכיח את הנוחות שהיתה לך לפני כן ...

תנסי בכל זאת למצוא זמן ביום שבו את כן מרוכזת ולעבוד, בנחת, בלי לחץ..תעסוקה בסך הכל טובה לנפש, וגם תעשי דברים שאת אוהבת.
בקשר למשפט האחרון- ממליצה לך מכל הלב לעשות עבודה פנימית עם עצמך. לא כולן חוזרות לעצמן כל כך מהר אחרי הלידה, קל וחומר אחרי ניתוח. לוקח זמן להתאושש, יש תינוק לטפל בו ועייפות גדולה. המטרה שלי היא לא להפחיד חלילה. אני רק חושבת שלחכות ללדת כדי לחזור לעצמך זו תופעה לא ריאלית שעשוייה לגרום להמון תסכול אחר כך.
קחי את הזמן עכשיו, כן תעבדי קצת, תפעילי את הראש, תנוחי, תקראי ותעשי דברים שאת אוהבת. אחר כך כמה שייקח לך להתאושש ולחזור לעצמך, ייקח..

ייתכן שכבר לאחר 9-7 ימים מרגע ההפרייה אפשר יהיה לאתר את החלבון HCG בדם, אבל עדיף להמתין עם הבדיקה מספר ימים לאחר התאריך המיועד של הווסת שלמעשה לא התרחשה.

אם הבדיקה מתבצעת מוקדם מדי, תוצאת הבדיקה עלולה להיות שגויה (למשל, תשובה שלילית במצב שבו קיים הריון). אם נמתין מספיק, לא יהיה צורך להיבדק פעמים נוספות וגם נחסוך את עוגמת הנפש במקרה שמדובר בהריון כימי.

תוצאה שלילית של בדיקת בטא, שבוצעה שבועיים לאחר התאריך המחושב של הווסת האחרונה (שלא התרחשה), מצביעה על כך שאין הריון.

בעצם יש לך חודשים עד הלידה שאת לא מחויבת לכלום

מצד שני יש מחויבות שם את צריכה לעשות מתישהו והחוסר מעש גורם לך להרגיש בזבוז?
או שאובייקטיבית את לא מסוגלת לשבת לעשות?

בכיף מקרה.
אני בהריון הקודם הייתי שלושה חודשים בבית גם בגלל אילוצים...
ואדי למלא את הזמן שלי בדברים
עבודות לתואר שני
סריגה
שיעורי תורה
קניות באינטרנט.
אלבומים דיגיטליים
ספורט מותאם להריון העיקר לא להשתעמם כי הרגשתי שאני מפתחת דיכאון...

בעיני זה מאוד חשוב... להרגיש פרודוקטיבית...

נכון. את מגדלת ילד בתוכך שזה בפני עצמו וואו...
אבל אם את בבית ואסור לך לצאת או לעבוד מכל סיבה שהיא יש עדיין דברים שמותר...

המון תודה על ההתייחסות קודם כל.
חשבתי שאנצל את הזמן (חודשיים-קצת פחות) כדי להתקדם במחקר שלי, אבל קשה לי להתרכז. מרגישה שהראש שלי לא כל כך שם.

אני כל כך רוצה, וכל יום אכולת רגשות אשם שאני לא מתקדמת ומאחר וזה תואר שלישי קשה לי עם התחושה הזו. מרגישה כמו בזבוז. (על אף שכולם אומרים לי שזה טבעי בשליש האחרון)

גם קשה פיסית לשבת ליד המחשב הרבה זמן בהריון מתקדם.
ממליצה לך בכל זאת לנסות. אפילו זמן קצר כל יום.
אחרי הלידה יהיה לך הרבה יותר קשה...

מאוד בינה אותך,אני לא מצליחה להתרכז בכלום,בטח לא בסגנון עבודה כמו שלך

ביומיום אני מאוד בפוקוס,לא יודעת מה להגיד לך

נכון שיש לך חודשיים עד הלידה וזה המון.
נכון שאפשר לעשות המון דברים עם הזמן הזה.
גם אביך ובעלך צודקים.

רק נקודה אחת חשוב לדייק כדי לעשות בחירות מושכלות:
זה לא "רק" הגוף שלך שמגדל את ההריון, זה גם הראש.
לחלוטין.
המוח הוא הכרטיס חכם לכל המכונה הזאת,
ומחקרים הוכיחו שלקראת סוף ההריון חלקים שלמים במוח מתפנים להריון.

ככה שזה גופני לחלוטין בחוסר יכולת שלך להתרכז.

אז מה עושים?
זה כבר עניין של בחירה אישית ואופי.
אבל קודם, תני מקום ראוי ל" מגבלה" המוחית/ שכלית/ חוסר ריכוז, איך שתקראי לזה...
כמו שהבטן הגדולה היא מגבלה נוכחת ואי אפשר להגיד זה רק דמיון,
ככה גם מבחינת הריכוז.

תחשבי שמישהי תכריח את עצמה ללמוד 3 שעות רצוף בלי לקום מהכסא גם לא לשירותים, בטענה שהקימה לשירותים היא רק פסיכולוגית, מה הסיכוי שלה להתקדם?

אז איך בכל זאת מתמודדים עם זה?
יש כל מיני אפשרויות, לצאת ללמוד בספריה/ לשבת עם חברה (גם אם כל אחת עוסקת בנושא שלה)
כדאי לחלק את המשימה למשימות קטנות זה עוזר למקד.
להכין רשימת הספקים.
להחליט על יום אחד בשבוע של סידורים שבו צריך להספיק הכל כדי שלא יתפזר על כל השבוע והשבוע יברח...
לי עזר נגיד שבעלי "לא דיבר" איתי גם לא בהודעות עד שהספקתי משהו מסויים שהגדרתי מראש כהספק לאותו יום...

עזר לי גם לתת מנוחות מוגדרות לגוף, ככה לא הייתי צריכה להילחם בעייפות.
בכללי אצלי שמתי לב שהשעות הטובות שלי הן בבוקר עד ארוחת צהריים.
אז אחר"צ עשיתי יותר דברים טכניים שפחות דורשים ריכוז (כמו עיצוב, התעסקות בירוקרטית וכו')
אפשר גם לדבר לעצמך בקול
לתת נקודות לעצמך ביחס לקצב ההתקדמות

המוח שלנו עובד אחרת עם דברים שאנחנו לא מחוייבים להם כמו עבודה או מבחן עם תאריך, אבל אם המחקר היה עבודה שלך ולא לעשות אותו היה כמו לקחת חושה ללא תשלום אני מאמינה שהייתה אפשרות לשבת לעשות אותו..
רק שהמוח יודע שלא ומתחשק לעשות המון דברים אחרים...
אולי אם תנסי לעשות מזה באמת סוג של עבודה - להחליט שמשעה זו עד שעה זו את יוצאת לספריה עם החומר שאת צריכה ויושבת על זה בימים מסויימים בשבוע ושזו באמת תהייה חובה שלך..
כנ"ל לגבי ספורט - לקבוע בדיוק איפה (חוג אם מתאפשר או הליכה או משהו)
וככה לסדרלוז מנוצל, כי באמת לדעתי פשוט חבל על החודשיים האלה - גם בשביל ההרגשה שלך וגם כי אחהכ החיים כ"כ עמוסים וחבל..

נשים רוצות ילד, ההיריון הוא קללה שמגיעה עיסקת חבילה איתו מאז חטא אדם הראשון.
אני בטוחה שאם היה אפשר לוותר על ההיריון ולדלג מיד לשלב הלידה - הרבה נשים היו עפות על זה.

את כל הקשיים ה' נתן, זה לא מצטמצם רק להיריון ולידה. לא להתלונן זו מדרגה מאד גבוהה, רובנו לא שם. גם את הקשיים בעבודה שלך ה' נתן, אז למה מותר לך להתלונן? הרי את בחרת לעבוד שם בשביל להתפרנס, לא?
אז זהו, שגם עבודה היא קללה שנגזרה עלינו מאז חטא אדם הראשון. לו יכולנו להתפרנס בלי לעבוד זה היה נהדר.

אבל רק מעירה: הפורום הזה נועד לנשים הרות, ולכן טבעי שיפרקו בו גם על הקשיים של היריון.

בפורום של כאלה שמצפות להיריון, או בפורום שיש בו גם נשים בהיריון וגם כאלה שעדיין מחכות להיריון - זו תהיה באמת חוסר רגישות להתלונן על ההיריון.

אבל כן, היריון זה לא דבר קל, כמה שרוצים בו ושמחים בו, וזה טוב שיש את הבמה הזו שבה אפשר לפרוק על הקשיים.

אבל האמת היא - שגם לנשים עם קשיי פוריות שחיכו הרבה זמן להריון קשה בהריון עצמו, אפילו אם הוא שגרתי ולא עם בעיות מיוחדות. לפעמים הן לא מעזות להתלונן, וחבל. זה שמשהו יקר מאוד ולא מובן מאליו לא מבטל את הקושי, אולי רק מעמיד אותו בפרופורציות בשכל. זה לא נותן כוחות כשאת גמורה מעייפות פיזית, זה לא מעלים באורח פלא ארבע הקאות ביום או סימפוליוזיס. ואני אומרת את זה בתור מישהי שלמרות שבסיעתא דשמיא גדולה לא נזקקה לטיפולי פוריות כדי להיכנס להריון - יודעת היטב היטב כמה כל הריון ולידה תקינים לא מתחילים להיות מובנים מאליהם.

ואפילו נמצאת במקום דומה אני חושבת לשלך. אבל לא מסכימה בכלל.
לכל קושי יש מקום. זה שיש קשיים יותר גדולים, לא אומר שאסור לנו להתעצב על דברים קטנים.
אפילו אני אומרת על עצמי, אולי מי שתשמע את התלונות שלי, תגיד שקשה לה לשמוע אותי כי יש לי ב"ה 2 ילדים. והיא היתה חולמת על זה. ולאישה שאין לה ילדים יבואו הרווקות ויגידו שקשה להן לשמוע אותה כי יש לה בעל? ולרווקה יבואו הנכים ויגידו שקשה להם כי יש לה 2 רגליים? וכן הלאה..
לכל קושי יש מקום. והמקום לפרוק את קושי ההריון והלידה הוא בפורום הזה.
טיפ חשוב (באמת!) אני לוקחת את זה בחשבון, ואם אני בזמן קשה, שקשה לי לשמוע על קשיים כאלו, טזה קורה לי לפעמים.. אני פשוט לא קוראת בפורום עד שעובר לי .
(אגב, אני לא בטוחה שבע"ה, כשאני אהיה בהריון, אני לא אתלונן.. מראש אני אומרת שכנראה שכן)..
הרבה כוח ובשורות טובות בקרוב!

ומידי פעם כשהתלוננתי לה על הבעל/ההריון/הילדים וכו', הייתי מוסיפה מין התנצלות שאני יודעת שאלו צרות של עשירים. והיא תמיד אמרה לי: צרות של עשירים הן גם צרות. וזה נכון. אנחנו לא יכולים לחשוב כל הזמן על קשיים של אחרים כדי לשכוח את שלנו כי הם קטנים יותר.

אני גם מצפה להריון, ולפעמים כשקוראת כאן תלונות על בחילות עוברת לי מחשבה של הלוואי עליי, העיקר שהייתי יודעת שאני בהריון. (חס וחלילה.. שיהיה הריון קל לכולנו).

אבל זה המקום שלהן, וזה שלך. זה כמו שבחורה שעושה בגרויות תגיד לילד בכיתה א' למה הוא מתלונן שקשה לו לפתור 1+1.

בקרוב ממש!!!
ושיהיה לך גם קל לגדל אותו.

אבל כל אחת במקומה יש לה קשיים. וזכותה של כל אחת להתלונן על מה שקשה לה.
זה שלמישהי אחרת יש קשיים מטורפים אומר שאסור לי להגיד שקשה לי?
אני אקצין- זה שיש באפריקה ילדים שמתים מרעב אומר שאסור לי להתלונן כשקשה לי לסגור את החודש, כי להם יותר קשה?
נקודה למחשבה...

הייתי שם וחיכיתי כמה שנים
אבל אני רוצה לומר לך שלכל שלב יש את הקשיים שלו ואין מקום כל כך לדעתי לבקש התחשבות בפורום שמיועד להריון , כי מן הסתם ידברו על הריון
את יודעת כשהייתי בטיפולים לא יכולתי לשתף בפורום פוריות כי שם היו אנשים בלי ילדים בכלל ומאד כאב להם לקרוא שקשה לי, איך אני יכולה לומר שקשה לי ואני בוכה בלילות שיהיה לי עוד ילד כשלהם אין אפילו אחד?
לכן מצאתי פורום של הורים בטיפולים
מה שאני מנסה לומר שתמיד יש מישהו שירגחש שקשה לו יותר או שהתלונות דורכות לו על פצעים ולכן לכל נושא יש פורום מתאים להעלות אותו בו . כאן זה המקום הבטוח של נשים בהריון לקטר על הקושי, ובאמת כשהייתי בטיפולים לא נכנסתי לכאן כי זה כאב לי מדי.
מאחלת לך הרבה אודר ושה׳ ישלח לך הריון קל במהרה ותבואי לקטר מלא ונחבק אותך חזק.
חיבוקים וחיזוקים ממני, שהיתה במצבך כמה שנים...

הייתי בוכה מתסכול, כאב, קושי, או מתלוננת על תופעות לוואי וכו', ותוך כדי כך כועסת על עצמי שזה כפיות טובה.
ומה את מתלוננת, איזה ניסים ה' עשה ועושה לך ואיזה נס שנקלטת להריון כ"כ בקלות וכו'.
ואז דיברתי על זה עם רב והוא אמר לי שהריון זה באמת מביא קושי מאוד גדול, וכל עוד אני זוכרת להודות, (גם על הקושי) אז זה בסדר, אף אחד לא הבטיח לי שיהיה לי קל בהריון וברוך ה' שהקושי הזה הוא על דברים טובים.
 

(אבל באמת שאני משתדלת מה פחו להתלונן כי עדיין מרגישה שזה כפיות טובה.)

כמי שציפתה וסבלה שנים, הגעתי למירפאה בהריון עם התקף מיגרנה קשה ולחץ דם גבוה. כשנכנסנו, התפרקתי מכאב. דווקא אצל הרופאה שלי הרשיתי לעצמי כי היא כביכול יודעת מה עבר עלי עד שהגעתי לרגע המיוחל הזה.
תשובתה היתה: רצית הריון נכון? זה הריון!!! ואז היא פנתה לבעלי ואמרה: כשהיא מתלוננת, במקום לבוא אלי, תיקח אותה לסיבוב. תפנק אותה.
יצאתי משם מיד. פגועה עד עמקי נשמתי. עזבתי אותה באותו רגע.
ולמה? כי לכל כאב יש את המקום שלו. ולכל תלונה יש את הזמן והמימד שלה.
ואני אומרת את זה גם לעצמי.
השבוע בעלי הגיע וסיפר שחמתי מצוברחת כי הבת שלה לא ניקלטת. אמא לחמישה!!!!! אמרתי לו שהיא כפוית טובה לקב"ה. אבל עכשיו, אחרי שקראתי אותך והגבתי לך זה חידד לי כמה לכל אחד יש את הכאב שלו ואת המקום שצריך לתת לו לכאב שלו. ומה שנראה לנו שאצל השני זו מתנה עצומה, אותו לא מנחם להשוות את עצמו אלינו המצפים...
רציתי לחזק אותך... יצאתי בעיקר מחוזקת לעצמי.

צריך ונכון לקבל פורפורציות ממקרים אחרים. אבל בסוף, כל אחד ומסלולו הוא..

ותבואי לבשר לנו בשמחה!

 

ולכל המתלוננות היקרות, 

 

כמתלוננת סידרתית, ולאו דווקא בנושא של הריון, עזרה לי ועדיין עוזרת לי מאוד החוברת של הרב שלום ארוש שנקראת : "תפסיק להתבכיין". הוא מסביר שם במילים פשוטות ביותר את הפסיכולוגיה של ההתבכיינות, מה גורם לנו להתבכיין, מה ההשלכות של ההתבכיינות, מה יכול לעזור לנו להפסיק להתבכיין או לפחות להוריד את המינון.. ועוד..

 

בתור מישהי שלצערי אוהבת מאוד להתלונן.. חייבת להגיד שהחוברת הזו עוזרת לי להוריד משמעותית את תדירות הקיטורים...

ממליצה בחום..

יש הרגשות לא טובות, יש קושי פיסי

וב"ה עדין מודות על החיים שמתפתחים בנו

זה לא סותר

כואב לרצות משהו מאוד ושהוא מתעכב- וזה עוד קושי בפני עצמו

גם לי לקח יותר מ 10 שנים למצוא את הזוגיות שכל כך ייחלתי לה. ואולי בסוף לא יהיה לי עוד הריון, אני לא צעירה...

מה יכולה לומר, ילדים זה מה'

הכל לטובה, בינתיים את משתנה וכשזה יבוא כבר פחות תסתכלי על העבר הכואב ותשמחי ותודי על מה שיש לך

הייתי מציעה כבר עכשיו להודות על היש

תאמיני וזה יבוא ובע"ה כשתהי בהריון גם את תרגישי לא טוב אולי ותרגישי את הקושי הפיסי ותתלונני מן הסתם.

זה לא אומר לרגע שלא מעריכים ושמחים על ההריון אבל זו בהחלט תקופה קשה 

אבל אף אחת לא תגיד (ובטוח שגם את לא) איזה כיף לי אני מקיאה, או איזה כיף כואב לי בבטן ואני לא מוצאת אף תנוחה נוחה כדי לשבת ולראות סרט עם בעלי

 

הריון יכול להשבית אישה, בית, זוגיות ומשפחה. וזה קשה ממש!!
הריון יכול לגרום לסכנות חיים ובעיות רפואיות לא פשוטות.
גם הריון תקין מצריך המון נסיעות ובדיקות רפואיות.
הריון לוקח מהגוף המון המון כוחות פיזיים ונפשיים ונותן הצפה של הורמונים שמשבשים אותנו.

יכולה להעיד שבהריון יקר אחרי אובדן כואב, תחילת ההריון היתה קשה כ"כ שלקום מהספה לשירותים הסמוכים נראה לי כמו משימה בלתי אפשרית, ואפילו לשבת על הספה לא היה בכוחותי. הגוף שלי לא סחב אותי. הכוחות אזלו לחלוטין. הייתי תשושה ממש!! אז כן, זה קשה. וקשה לא להתלונן שאת מאבדת שליטה על החיים שלך בדברים הכי בסיסיים. שאת רואה את הבית שלך מאבד שליטה, כי הילדים צריכים את שלהם, והכל נופל על הבעל, וזמן זוגי בכלל אין מה לדבר...
אז ב"ה אלף פעמים מודה על ההריון הזה, אבל כן, קשה מאוד לפעמים. וקשה רק להגיד תודה על הקשיים, אנחנו רובנו לא במדרגה כזאת של "מברך על הרעה כשם שמברך על הטובה".

מאמר מאוד יסודי על כל אמצעי המניעה, לרבות תשובות לשאלותיך.

אמצעי מניעה | דרך נשים

אבל דווקא לגבי ההבדל בין קוטלי הזרע יש פחות מידע..

שכל הקוטלים למיניהם הם לא מאה אחוז ואפילו לא מתקרבים לזה... סביבות 70%...

אבל לא רוצה התקנים למיניהם או גלולות כרגע...

אותה יעילות, אותו חומר אותה בריאות
מייצר פחות הפרשות מפרמטקס.
לפעמים הגוף מגיב שונה
לפעמים צריבה או תחושת חוסר נעימות עם זה לא יהיו עם השני ולהפך ( קחי בחשבון שזה משתנה)
עולה 65-99 לחבילה של 6 יחידות
יותר נגיש- ניתן לקנות ביותר מקומות

VCF מחזיק עד 3 שעות לעומת פרמטקס שמחזיק שעה, ופרמטקס לפעמים יוצא מהגוף אם לא מחכים מספיק זמן בשכיבה

לילה שלו או לילה שלך? מה הטווח שעות?
הבת שלי עד גיל חצי שנה ישנה לילה שלם, ומאז עד לפני חודש בערך (סה"כ חצי שנה בערך) קמה לפחות פעמיים בלילה שלי (11-7). מחיפוש פה בפורום היה נשמע לי שזה קורה להרבה... ההמלצות היו לתגבר אוכל מוצק במהלך היום.

זה אומר שהוא הולך לישון בערך ב20:00

קם ב23:00 לאכול ואז שוב בסביבות 3:00-4:00 וחוזר לישון עד 7:00 בערך

אם את רוצה לשנות את זה זה אפשרי, אבל מבחינת נורמה- הוא בסדר גמור.

זה כבר גיל של מוצקים..

במהלך היום יש לו פעמיים ארוחות של מוצקים. פירות וירקות. צריך יותר מזה בגיל הזה?

בגיל כזה או אולי קצת אחרי הוא התחיל להתעורר בלילה, כשבד"כ היה ישן לילות שלמים. ואז התחלתי לתת לו ארוחות ערב (בנוסף להנקה שלפני השינה)
אפשר דייסת קוואקר.
כדאי גם להקדים קצת את שעת השינה לסביבות 18:30-19:00. אצלנו זה שיפר את איכות השינה פלאים.

אישית פחות אוהבת דייסה אבל ארוחת ערב קלילה כבר לא זוכרת מה אפשר לאכול בגיל הזה

ואחות טיפת חלב יעצה לי להוסיף למטרנה שלפני השינה דייסה כלשהי, התחלתי לעשות את זה, ומאז ב"ה - כבר שבועיים שהיא ישנה יותר שעות בלילה בלי להתעורר כל הזמן, כי הדייסה מחזיקה יותר זמן בבטן ואז הם פחות רעבים בלילה. אחרי הדייסה היא גם פולטת פחות מאשר מטרנה לבד.

 

ממש ממליצה לך בחום לנסות. אני נותנת לכמות של 180 מ"ל מטרנה = 2 כפיות מדידה של המטרנה מלאות (מחוקות) בדייסת דגנים או סולת, זה קצת מסמיך את המטרנה, אז יש צורך בפיטמה רב שלבית.

תודה רבה! נראה לי ננסה באמת להוסיף דייסה

איפה אני קונה דייסה כזו?

עולה בסביבות 10 ש"ח לחבילה של 200 גרם דייסה. תלוי של איזה חברה.

יש של חברת מטרנה למשל שאת זה יש בכל סופר, יש של חברת life שמוכרים בסופר פארם, ויש של עוד כמה חברות.

ואיזה סוג של דייסה - בגיל הזה את יכולה לתת לה דגנים מעורבים, קורנפלור, סולת, כוסמת, דגנים מעורבים עם קינואה, סולת בננה וניל, ויש עוד סוגים..

עד גיל שנה לפחות רוב התינוקות אוכלים בלילה.
בטח כשאת אומרת שזה כל 3-5 שעות.

אם את רוצה את יכולה להשאיר את זה ככה, ואם את רוצה את יכולה לשנות.
ממליצה לקרוא באינטרנט על שיטת "לילה טוב".

על בעיות שינה אצל תינוקות וחרדת נטישה

 

אצלי אני מרגישה שזה קשור

אצלנו זה עבד

בנוסף ניתן להוסיף דיסה כדי "שתחזיק" את הבטן

בגיל הזה עוד אוכלים כל 3 שעות.
גם כשאני מערבבת דייסה.

לא מאמינה בלהכריח אותם לישון. זה צורך, רגשי או פיזי, מה זה משנה
וזה עובר לבד.

תעשי שוב משטח וגינלי ותראי אם יש פטריה. לפעמים סבב אחד של טיפול לא ממגר את הפטריה עד הסוף

 

חוץ מה אין לך תופעות אחרות - גרד/ריח רע?

 

ואם זו פטריה חוזרת, כדאי לשקול טיפול מקביל לבעל (שלא תדביקו אחד את השני כל הזמן), וכמובן להפחית סוכרים ולקחת פרוביטיקה- עוזר למניעה ולפעמים גם לטיפול

ההריון מעלה את הסיכוי לםטריה.
גם אני סןבלת מזה בהריונות...סיוט מהלך

כבר לא זוכרת לפרטי פרטים..

זה היה לפני 11 שנה.. עד אז סבלתי מזה כרונית.. כל הזמן.. כל הטיפול הקונבציונלי שקיים דרך הפה והנרתיק לקחתי.. הכל..

וכשהרופאים אמרו לי שאין להם מה להציע לי יותר.. פניתי לרפואה הטבעית ונושעתי..

בגדול זה היה להוריד לחלוטין סוכר,קמח לבן, תפוח אדמה.. לא זוכרת את ההמשך אך ניתן לברר אצל אנשים שמבינים.. מאז, לא חזר לי.. התמדתי בזה במשך מספר חודשים ונושעתי..

בהצלחה.

האמת שאני גם ככה לא אוכלת קמח לבן, סוכר בכלל לא וגם תפו''א לא, אבל אנסה לבדוק, תודה!

אני עוד סןבלת...
חיה על נרות ומשחה:/
אולי אנסה את השום ששמחה הציעה..

במקרה.
בגלל סיבה אחרת בכלל התחלתי לאכול שום: שן שום טריה כל יום. לחתוך או לקצוץ ולהוסיף לסלט או סנדביץ.
לפני שאכלתי שום סבלתי מאוד מפטריה בנרתיק ברמה מאוד מציקה, ושטיפות חומץ לא עזרו. חוץ מזה היו לי גם פטריות בפטמות ובכף רגל.
אחרי שהתחלתי עם השום (המליצו לי בגלל סיבה אחרת)- תוך יום הרגשתי שיפור מדהים בפטריה בנרתיק, שלאט לאט עברה לגמרי. וגם בפטמות, ואפילו בכף רגל.
בקיצור- אני ממליצה
אבל לא יודעת אם יש הגבלה על זה בהריון

גם אצלי זה חזר על עצמו.
הרופא הסביר לי שכנראה אני מדי שוטפת את האזור בזמן המקלחת. והבהיר לי שזו טעות חמורה כי נמצאים שם הרבה חיידקים טובים ששומרים על האיזון במקום. כך שלדעתו צריך לבצע שטיפה חיצונית ולמעט בשטיפות פנימיות מדי.
טיפ נוסף הוא שטיפה עם יוגורט. עוזר מאד. היום כבר ישנם תכשירים ייעודיים מהסוג הזה.
רק בריאות

ידוע..

גם הבת שלי סבלה מזה לא מזמן.
מלבד ההידרואגיסטן שילבו אנוטיול ולסרוגין אורה
וכמובן המון שטיפות ולהשאיר פתוח לכמה דקות לאיורור.
כמה ימים וזה חולל פלאים

לא זןכרת את שמה.
וגם לפני כשבועיים היינו עם משחות אחרות,
וזה לא עובר.
אני כבר ממש מתוסכלת.

צריך להקפיד להחליף מיד
חוץ מהמשחה השיפולית ממליצה על משחת פסטה הרגילה היא דביקה וחוסמת את המגע של היציאות עם העור
איזה טיטול את משתמשת? ממליצה על פמפרס מאז שעברתי להשתמש בהן כמעט לא היה מצב של תפרחת חיתולים
חוץ מזה הייתי בודקת עם רופא אם זה תקין ככ הרבה יציאות

ובאמת מטריד אותי עניין היציאות הרבות כ"כ.
אשאל את הרופאה.
ואולי באמת אנסה לעבור ליברת טיטולים אחרת..

להחליף המון?

לחזור לרופאה
אם יש פצעים פתוחים לפעמים צריך משחה חזקה יותר.
בנוסף את שמה את המשחה שהרופאה נתנה רק פעמיים או שלוש ביום. ממליצה בין ההחלפות האחרות לשים על האזור טלק. זה משאיר את העור יבש ומונע גירויים.
ואחרי שעובר- יש תינוקות עם עור רגיש שמשחות רגילות לטיטול לא עוזרות להם.
אני לתינוקות שלי משתמשת קבוע בטלק ולא במשחה לטיטול. עכשיו אני משתמשת לתינוקת גם במשחה טבעית שעוזרת מאוד.

למרוח את המשחה הטיפולית של הרופא, ולמרוח מעליה משחה רגילה בכמות נדיבה, כדי שהמשחה הטיפולית תרפא והמשחה הרגילה תייצר שכבת הגנה. אצלנו זה היה די יעיל.
אח''כ, כשזה עובר - ממליצה להקפיד בכל החלפה על משחה (אני שמה לפעמים שמן זית, זה אחלה גם).
בכל מקרה, בנתיים, ממליצה בכל החלפה לשטוף במים ולנגב היטב, ולהימנע ממגבונים עדכמה שמצליחים...

לא עזר כלום השארתי אותה  שעות בלי טיטול

משחה אנטיביטית ועל זה את המשחה הרגילה.

לאחר תקופה ארוכה וסיוטית קיבלנו משחת סטרואידים

ולאחר פעמים עבר הכל, כדאי מאוד לברר.

רפואה שלמה

iEase - מכשיר ביופידבק לאימון שרירי רצפת האגן

של פיזיוטרפיסטית של רצפת האגן..
לא נראה לי שמומלץ סתם ככה לכל אישה.

השאלה אבל  אם אפשר לנצל את הסל הריון בשביל זה