פריקה, לנשים בלבדאמא שלה.
בעלי מעריץ את אחותו.
זה מציק לי
אני מקנאה
הוא אוהב אותי מאד מאד
אני יודעת
ואני גם יודעת שהיא אחותו וסהכ גדלו ביחד ויש להם קשר טוב..
לפני החתונה זה מצא חן בעיני, זה גרם לי לשמוח ברגישות שלו. עכשיו זה מציק לי.
כל פעם שהוא מדבר עליה קצת יותר מדי, זה גורם לי להיות עצבנית. ואני סהכ אוהבת אותה ובקשר טוב איתה...
אבל היא כזאת מושלמת ומדהימה ויפה ומוכשרת ואמא למופת ו ו ו ו ...

ואני, רגילה.
ובא לי להיות מיוחדת, לפחות בשבילו
כל שורה שכתבתמק"ר
אני אומרת לעצמי וואי זה אני!
אין לי עיצות כי אני מתמודדת בדיוק כמוך. אצלנו עוזר שהם עברו לאחרונה להתגורר בחול, אז המרחק גם עושה את שלו.
אבל הוא מעריץ שלה, אמהלה!! ויש להם קשר מצויין.
ויש ממש מה להעריץ בה, היא מושלמת ואני מתה עליה!
אבל כל פעם שהוא אומר לי שאיקס עושה ככה בחינוך או ככה הרפיה או ככה בארגון הבית, אני משתגעת, וגם טורחת להגיד לו את זה
תודה⁦❤️⁩אמא שלה.
כיף לדעת שלא רק אני...
הקש ששבר את הגמלאמא שלה.
היא ילדה אתמול.
ובעלי באורות בערך כאילו אני ילדתי...
מנסה להתקשר אליה ללא מענה (ואפילו אמרתי לו בצורה לא יפה, מה אתה מציק לה?? כשהיא תרצה היא תדבר איתך)
וכל הזמן אומר לי כמה שהוא שמח בשבילה ואיזה יופי ואיזה כיף....
שמחתי בשבילם באמת, והתרגשתי, אבל מתישהו ההתעסקות הזאת שלו נהיתה לי מעיקה.
אני יודעת שאני צריכה לעבוד על עצמי, ואולי אני מגיבה בצרות עין קצת.
אבל קשה לי..
התנהגות ילדותית, נכון?קרן-הפוך
מזכיר, בהקבלה מסויימת, איך שהסבים והסבתות מתים על הנכדים החמודים. רוצים לבקר, לשחק, להינות מהם, משוויצים בהם בפני כל מי שרק מוכן לשמוע - אבל העול של גידול הילדים לא עליהם. בסוף הביקור אומרים שלום ולהתראות, עד הפעם הבאה.
לא צריכים לטפל בהם, לקום אליהם בלילה, לא צריכים לדאוג לשלומם ובריאותם - רק להינות מהם.

ככה בעלך עם אחותו.

אין ספק שכייף להשוויץ באחות מוצלחת.
זה לא עולה לא בכלום.

מולך - יש מחויבויות, זוג, משפחה, פרנסה, קשיים ומריבות לפעמים, עול של בית וילדים שיבואו אי״ה.

צריך לטפטף לו ללא הרף שיתבגר.

את מיוחדת. לכן הוא התאהב בך ומצא בך את האישה להתחתן ולהקים איתה משפחה. איתך הוא חי, ונושם, ומבלה, ונהנה, ואיתך יקים משפחה לתפארת.
צורת מחשבה מעניינת...אמא שלה.
לא חשבתי על זה ככה.
תודה
ממש ממש מבינה אותךמיואשת******
את תריכה לדבר איתה. אם היא כזאתי מקסימה היא תבין והתפקיד שלה זה לשבח אותך כמה שיותר באוזניו. בגלל שהוא מעריץ אותה יהיה לכם הרבה טוב מזה ולאט לאט היא תאזן אותו שישקיע את מעייניו יותר בבית ובך
אם אני הייתי האחות הייתי מאד שמחה לקבל שיחה ממך ולשתף פעולה
סהכ זה הכל ממקום טוב
גם מציעה לדבר איתו מדי פעם ולשאול איך הוא היה מרגיש אם היית מדברת ככה על אחיך (ואולי גם לנסות את זה פעם פעמיים בשביל להמחיש)
אשה צריכה להרגיש שהיא בראש מעייניו של בעלה והכי מיוחדת בעיניו וזה הכי נורמלי ולגיטימי מה שאת מרגישה ולכן יש מקום לדבר על זה בצורה נחמדה
וואו, לדבר על זה איתה?אמא שלה.
אני מרגישה לא מסוגלת
היא מקסימה ומוצלחת, אבל הקשר ביניהם בעיני לא הדדי במיוחד (הוא יכול להתקשר, לשלוח הודעות ולהתעניין, והיא די תייבש. מצד שני היא כן מתקשרת אליו, כשנוח לה) נראה לי היא טיפוס שדי עסוק בעצמו. לא בקטע אגואיסטי אלא שבעיקר החיים של עצמה מעניינים אותה (אולי אם גם הייתי כזאת, הקטע הזה פחות היה מעסיק אותי ואכפת לי) ובאמת היא עסוקה.

בקיצור מכל החפירה הזאת באתי להגיד שהם אחים טובים בקשר טוב, אבל לא חושבת שמעסיק אותה במיוחד הקשר ביניהם.

אני ממש לא מצליחה להירדם אחרי הערב פה בבית. מרגישה שאני כועסת עליו ומצד שני כועסת על עצמי על איך שאני מתמודדת עם זה...
אז תודה על היחס וההבנה
אה. את יכולה להיות רגועה בזה שהיא לא זורמת כמוהוכלה נאה
אולי לזרוק לה יותר בבדיחהמיואשת******
כשיצא לכם לדבר, את יודעת איך אחיך מעריץ אותך, הלוואי שהיה מעריץ אותי ככה תגידי לו איזה מילה
אם היא אשה חכמה היא תדע לקחת את זה משם

ואת נשמעת לי מדהימה מקסימה ומוצלחת מאד בעצמך!!!! אין לי ספק שבעלך מעריץ אותך גם רק אולי לא אומר לך את זה מספיק וזה משהו שאפשר לדבר ולומר, אני שמחה שאתה מעריץ את אחותך ותגיד לה בכיף כמה שאתה מעריץ אותה , אבל לי אתה צריך לומר כמה שאתה מעריץ אותי. תגידי את זה כשהנושא עולה מדי פעם בחיוך ובחיבוק וזה יחלחל לו

לכעוס על עצמך ממש ממש ממש לא
לא נראלי שצריך להגיד לה.. זה לא שהיא מתנהגת לא טובישנה חדשה
לא בתור להעיר, בתור לבקש ממנה עזרהמיואשת******
ברור שהיא בסדר גמור, אבל דווקא מהמקום שהוא מעריץ אותה היא יכולה לכוון אותו ואחות אוהבת תשמח לעזור לכוון את אחיה למקום בריא יותר
אם אני הייתי בעלה, הייתי שמחה שידברו איתי קודם...ישנה חדשה
שקודם הבעל יידע על הבעיה,
יבין,
יחשוב
יפנים
(זה לוקח זמן)
ינסה לעזור
יתקדם לכיוונה...
שיהיה שיח בינהם.

זה נשמע לי הרבה יותר בריא ונורמטיבי מאשר לבקש מאותה אחות להשפיע עליו בזה,
במיוחד שהבעיה זה הקשר שלו עם אחותו,
ופה בעצם זה שמדברים איתה היא עוזרת והקשר בינהם תכלס יכול להיות ככה רק קרוב יותר....
מבינה מה אני אומרת?
ברור לא התכוונתי במקום לדברמיואשת******
אבל לפעמים כשיש תלותיות יותר קל לצד שלא תלותי לנתק בעדינות על ידי הפניית התלות למקום הנכון. כל אני חושבת ואולי אני טועה...
אוקיי אז את אומרת את זה כשלב ב... אחרי שדיברה איתו. ישנה חדשה
לא בריא להכניס אותה לזוגיות שלכםיפית8

עדיף שתדברי עם בעלך ותפתרי את זה ביניכם או עם עצמך

מזדהה. גם אצלנו היו קטעים דומיםיראת גאולה
עם השנים זה עבר והצטמצם, וזה שגרים רחוק גם עוזר.
מה שכן, תחשבי על זה,
שאם הוא היה חושב שהיא יותר ממך - הוא לא היה משבח אותה בפניך!! אם הוא היה חושב שיש לך סיבה לקנא בה - הוא לא היה מדבר עליה!
זה שהדיבורים האלו באים לו טבעי, זה רק מוכיח לך שמבחינתו היא בכלל לא מתחילה להשתוות אליך!
תודה רבה על העידודאמא שלה.
זה נכון, צריך תזכורות כאלו לפעמים
אני מבינה את כאבך, מציעה לך להתחזק עם עצמךוואוו
להעלות את הביטחון העצמי ולהיות שלמה עם עצמך. לו היית שלמה עם עצמך וכשרונותייך ויכולותייך, לא היה מציק לך שהיא כאילו המושלמת והמוצלחת. אין מושגים כאלו באמת. תמיד נראה שאצל אחרים הכל טוב ואנחנו הלא יוצלחים אבל זה סתם דמיונות. תעריכי את עצמך ותאהבי את עצמך.
אהבה לאחות זה לא דומה לאהבה של אישתוכלה נאה
לאחות אין משיכה. לאישתו יש משיכה וגם אהבה.
טוב שמעריץ את אחותו ולא חברה או שכנה🙄
את צודקת בהרגשה שלך, מגיע לך שיעריץ אותך ורק אותך!
הוא אמר לך שאת לא מושלמת בשבילו שאת מרגישה ככה?
ואולי כדאי שתיפתחי את זה מולו?

מאמינה שגם לך יש הרבה דברים טובים.
לכן הוא בחר בך!
תעריכי את עצמך..
בתור האחות...אמא בניסים
אני חווה את זה מהצד השני. ואולי זה יתן לך עוד זווית.
בשביל אחים שלי אני "הבת" שהם הכירו. בחורי ישיבה חמודים וטובים שלא הכירו בנות. כך שבאופן אוטומטי כשהתארסו והתחתנו השוו כל דבר אלי. הקשר בינינו היה ממש חזק. אני אוהבת אותם וזורמת איתם יותר מאשר עם אחיות שלי אפילו.
אממה...
ראיתי שבטלפון גיסתי היתה איתי במצב רוח טוב וכשהיינו מגיעים היא היתה קצת מבואסת. שמתי לב שכשאחי (בעלה) נשאר לפטפט איתי ועם בעלי בלילה היא היתה הולכת לישון כעוסה.
מהר מהר צימצמתי את הקשר. זה פגע באחי והוא ניסה לחפש למה זה קורה. העדפתי לשתוק ולתת להם לבנות את הזוגיות. עם האח השני כבר מהתחלה נהגתי כך. ועם השלישי... אצל אישתו זה קנאה מוגזמת ברמה שלא הסכימה שאצטלם איתו בחתונה שלהם לבד. רק איתה ואיתו. חחח
זה לא יאומן. חלפו למעלה מעשור שנים. כואב לי שהקשר בינינו רופף כי הקשר עם אחים שלי מאד ממלא אותי. כולנו עוסקים או עסקנו בחינוך וכיף להעביר חוויות ועיצות. אבל תמיד כשזה עולה לי אני חושבת על שלום הבית שלהם שחשוב יותר וזה נרגע לי. אני בטוחה שהמרחק הפיזי בינינו עשה את שלו כמו גם מיעוט השיחות מבחינתי והשנים שחלפו.
נראה לי שככל שתתעצבני או תשדרי לו משהו זה בתת מודע יגרום לו לחשוב שהיא עוד יותר טובה ולא היתה נוהגת כמוך.
הייתי זורקת לה בחכמה, משפטים כמו בעצות החכמות שקיבלת כאן. לא בשיחה רצינית ומתוכננת כי ברגישותה זה עלול לגרום לה להתנתק ממנו לגמרי וזה יפגע בו ואז הוא יפתח כלפייך שינאה.
לא כתבת כמה זמן אתם נשואים. וזה מאאאאאד משמעותי. כי אם אתם בתחילת דרככם ועדיין המשפחה הפרטית מצומצמת, קל לו להתעסק באחותו. ברגע שיהיו לכם יחד הרבה חוויות חיוביות משותפות זה יפנה מקום בשבילך. זה טבעי. וזה יקרה. מהר מאד.
תתמקדי בטוב שבו. תני לו רגעים של נקודות אור שיראה את הטוב שבך. ותזכירי לו תמיד שכיף לך לראות שהוא אדם שרואה הרבה טוב באחרים וגם יודע לפרגן. זה יחייב אותו גם כלפייך. כי זה לא מובן מאליו. לא לכל אדם יש את היכולת לראות את הטוב ולפרגן לאחר. ובין בני זוג זה אף קשה יותר.
רק רצית להגיד שאת מדהימהאמא לגוזלים
וכל הכבוד לך ששמת לב לדברים האלה , והעדפת את השלום בית של אחים שלך מאשר לחזק את הקשר בינכם, ראוי להערכה. הגיסות שלך זכו בך
עד כמה שכל הכבוד לך קצת עצוב הסיפור שלךמיואשת******
באמת את חושבת שלא היה עדיף לדבר עם האח ולומר לו שישים לב ולהביא את הקשר שלכם ביחד למקום בריא יותר? ככה להרוס את כל הקשר נשמע לי עצוב
מה גם שבאמת בתור אחות את יכולה לשבח את האשה באזני הבעל הרבה וככה לתרום המון לשלום בית שלהם ולהגיע למצב שהיא בעצמה רוצה אותך בקשר
ואני אימרת את זה מנסיון הפוך, של אח שהערצתי מאד ובחוכמתו השקיע בנו כזוג והביא את הקשר לקשר מקסים היום בין שתי זוגות שאוהבים ומעריכים אחד את השני. אז זה אפשרי ומומלץ לדעתי יותר מאשר לנתק כמעט קשר
נקודה למחשבה
^אני גם חושבת שמצער. כנראה צריך ללכת בין הטיפותלב אמיץ

בעדינות,

כמו בכל נושא שקשה לנו ההתמודדות איתו בזוגיות.

זה סיפור נורא עצובאין ייאוש בעולם
רק מאזנת...אמא בניסיםאחרונה
כמו שכתבה לב אמיץ, צריך ללכת בין הטיפות. היום שכל האחים בוגרים יותר הקשר הולך ומתחזק בזהירות. הם בנו בתים. עם האישה שהם בחרו ואהבו ובלי להתמודד עם הקינאה שלה. אם אפשר שלא אז למה להקשות.
אני לא מתחרטת לרגע. אני חושבת שהיום הגיסות שלי מעריכות אותי עוד יותר. הן התבגרו (לא כולן... בקטע של הקינאה חחח) והבינו שבאתי לקראתן. עם הגיסה שקשה לה ומאד קנאית, אני משתדלת לנהוג בזהירות יתר.
אחרי הכל כולנו עסוקים ועם השנים הקשר הוא לא אותו קשר אז אם ממילא זה קורה אפשר לוותר בתבונה ויפה שעה אחת קודם.
תודה לכן💕אמא שלה.
לכולן, שנירמלתן אותי
הרגשתי ממש רע אתמול.
אני יודעת שאני צריכה לעבוד על עצמי בקטע הזה, לנתק את עצמי מזה,
שלא יהיה לי אכפת. לדעת שהוא אוהב אותי וזהו.
לזכור שבכל זאת, היה היתה גרה אצל ההורים שלהם גם בתור נשואה עם ילדים קטנים, בעלה בקושי היה בבית.
הוא היה מאד מאד עוזר לה, מטפל בהם, היתה שולחת אותו לשליחויות וסידורים בשבילה והכל היה עושה בכיף כי הוא נשמה טובה כזאת.
(וגם הוא היה מתייעץ אם החולצה והמכנסיים מתאימים, לפני דייטים)
בקיצור, קשר מאד קרוב.

אני מסבירה לעצמי את זה.
אבל עדיין
יכולה להתחרפן מהדברים הכי דבילים- מזה שהוא שר לקטנה שירים שאחותו המציאה לילדים שלה (גם אני ממציאה לה שירים מטופשים לא פחות.. למה אתה בוחר לשיר דווקא את שלה?)
ועד זה שהיא מתקשרת אליו, והרבה זמן לא דיברו אז הוא יענה למרות שלא כל כך מתאים כרגע,
ועד להגיד לי - היא האישה היחידה שהיתה מסוגלת ל... (כשהוא אמר לי את זה, הרגשתי ישר חץ ללב, למרות שבאמת לא הייתי מסוגלת לעשות את אותו דבר)

וכל פעם מחדש שדבר כזה קורה, אני נהיית עצובה. ומתרחקת.
כועסת עליו
כועסת עליה
כועסת על עצמי

הבוקר נראה כבר טוב יותר, רק כי הגיע הבוקר, ותמיד זה ככה.
קראתי הכל בעיון, נראה איך להמשיך... כי קשה לי המצב. תודה
הוא מנסה להגיד לך משהואפונה

הוא מכיר אותה ואוהב את הגישה שלה לחיים, את ההתנהלות שלה.

והוא בחר בך, להתחתן איתך ולבנות איתך את חייו.

 

הוא מספר לך עליה ודרך הסיפורים את יכולה ללמוד עליו - מה מוצא חן בעיניו? מה הוא היה רוצה? לאיזה סגנון הורות הוא שואף? איזה תובנות על זוגיות הוא למד עם השנים? ואת יכולה לפתח את הנקודות האלה - מה מתאים גם לך, מה לא. מה את רוצה לקחת ומה אצלך יהיה אחרת.

הוא לא מספר לך עליה כי הוא חושב שהיא יותר טובה ממך. הוא מספר לך עליה כי היא גורם מעצב של האישיות שלו. ואת יכולה לקחת בשתי ידיים את הקשר עם האחות הזאת ולמנף אותו כדי להכיר את בעלך טוב יותר ולבנות את הזוגיות שלכם.

תודה רבה רבה על ההשקעה בתגובהאמא שלה.
היה לי קשה לקרוא את זה. לא יודעת למה..
רוצה שיתן לי הזדמנות.
גם אני לא אהבתימיואשת******
לזוגיות צריך לבוא ממקום נקי ולבנות ביחד התנהלות זוגית ולא לשמוע סיפורים על מישהי אחרת ולנסות לדמות לה גם אם זה יכול להיות חיובי זה פשוט לא בריא בעיני
את צודקת, גם אני לא אהבתי את הגישהיפית8


דווקא לדעתי תגובה עם הרבה אמת..וואוו
מנרמלת לצד השני...ארזי
קפץ-ארזי
הוא אוהב את אחותו. זה טבעי. אין בזה פסול, זה חמוד. אם הוא מגזים וזה מעצבן אותך- תגידי לו (לא שמתי לב שמישהי פה הציעה...)
גיסתי הרחיקה את אחי מכל האחיות בקטע קנאה הזוי כזה, והיא עשתה את זה בצורה כל כך יסודית שבאמת היום כמעט ואין קשר. זה עצוב, זה חבל, זה לחלוטין מיותר. לאחי יש קשר טוב וקאוב עם אחיותיו. אם הוא משווה אני מאפסת אותו וזהו. אין שום קשר בין שתי מערכות היחסים האלה בין אישה לאחות. חבל להכנס לסרטים
אין שום סרטיםאמא שלה.
זה ממש ממש ממש לא הכיוון ח"ו.
אני הכי משתדלת לפרגן לקשרים שלו עם אחיותיו. אבל לפעמים לשמוע יותר מדי את הדיבורים המעריצים האלה, גורם לי להרגיש לא טוב.
תודה!
והוא יודע על מה את כועסת עליו? הוא שם לב?כלה נאה
אני הייתי מדברת איתו על זה.
לא הבנתי דבר אחד-ברכה11

למה את לא מדברת על זה עם בעלך?

אני הייתי מציעה לך לבוא ערב רגוע אחד, ולדבר על זה איתו - לא מתוך מקום של עצבים אלא פשוט להסביר לו את התחושות שלך, להסביר לו שכל אישה רוצה להרגיש הכי הכי בעיני בעלה! ולא רוצה לשמוע כל היום על אחות/חמות/ לא משנה מי שזה יהיה,

גם חשוב להסביר לדעתי שברור שאת מבינה שקשר של אישה זה לא אחות וזה לא בר השוואה, אבל ברגש שלך קשה לך לשמוע מחמאות כל היום על אחותו המושלמת...

אישית לא הייתי מדברת על זה עם האחות, זה נראה לי ממש לערב אותה בזוגיות שלכם וזה גם לדעתי לא פיתרון נכון. כי הכי חשוב שבעלך ילמד להרגיש אותך ושתלמדו לדבר ולעבוד על דברים.

^^^^ מסכימה עם כל מילהיפית8


אני לא מסכימהשוקולדד ציפס

בעלי מעריץ של אמא שלו.

משהו מדהים...

יש לו איתה קשר ממש מיוחד

הם מנהלים שיחות נפש

(שאנחנו לא מנהלים, כי ככה. אנחנו חיים ביחד, לא מלהגים פילוסופיות)

 

הבעיה שהיא באמת מיוחדת.

 

והוא קפץ ממש כשניסיתי להסביר לו שקשות לי ההשואות ביני לבינה.

 

אם הוא אוהב אותה (זה לא קשור בכלל לזה שהוא אוהב אותך) אז לא יודעת כמה כדאי לדבר איתו.

 

להגיד לה משהו זה כן רעיון, באגביות.

 

אני אמרתי לו שבאופן כללי קשה לי עם השוואות,

זה הוריד במינון.

 

אמא זה ממש לא אחותמיואשת******
זה אפילו יותר קשה. אבל בסוף זה מחלחל.לב אמיץ

אפשר לבקש ממנו למצוא בעצמו את המקום לאמא ולאישתו ככה ששתיהן תהיינה מרוצות .

לא בטוחה שכל גבר מסוגל להביןשוקולדד ציפס

בקשה כזאת.

לדעתי הוא נפגע שכאילו אני מעיזה לחשוב בו שזה קשור..

ואני יודעת שזה לא קשור אבל זה מעצבן לשמוע שיש נשים מוצלחות יותר ממך בכל תחום

(אפילו שאתה מבטיח לי שלא היית רוצה להיות נשוי להן..)

תמיד אפשר להציג את הצד הנגדימיואשת******
איך היית מרגיש אם הייתי אומרת - אבל אבא שלי כן עושה ככה וככה ותמיד מצליח לו
זה בדרך כלל פוקח להם את העיניים. כמה פעמים לומר את זה, למשל בזמן שהוא לא מצליח משהו כמו לפתוח סתימה(סתם דוגמא מפגרת) ולומר אבל אבא שלי... לשמוע את התגובה העצבנית שלו ואז להסביר- נכון, לא יפה לומר את זה, רק רציתי להדגים לך כמה קשה לי כשאתה מספר על אמא שלך כך וכך
מנסיון שלי פעם פעמיים כאלו ממש פקח לבעלי את העיניים והלב. הם צריכים המחשה, כמו בגן ;)
לפעמים זה באמת ככה.לב אמיץ


בדיוק!!!יפית8


ממש מובן!לב אמיץ

בגלל זה כתבתי שבסוף בסוף (אחרי כעס, ועצבים ודמעות..לפעמים) זה מחלחל.

 

ולכן כדאי לדבר על זה שזה מפריע, ויחד עם זה להשאיר לאיש למצוא את הדרך להכיל את שתינו - אמא ואישה - ולתת לכל אחת את המקום הראוי לה. אבל בלי לנדנד ולטפול האשמות.

 

אני חושבת שזה שדיברת באופן כללי על השוואות זה פתרון טוב. ואולי בהמשך אפשר לחדד.

תודה רבה,אמא שלה.
כתבתי כדי לפרוק בעיקר,
וכן, לשמוע עצות איך בדיוק לדבר.
הוא גבר, מבין דברים ברורים ביותר, והרבה שחור לבן. רציתי באמת להתייעץ עם נשים שיבינו יותר את הסיטואציה מבחינה רגשית, והתיעצתי איך לדבר שהדברים יישמעו ויתקבלו בצורה טובה.

תודה על העצות!
מסכימה, ובמקביל לחזק את הביטחון שלך בזה שהוא אוהב אותךמחייכת =)

בלי שום תנאי, ושאת לא פחות שווה מאחותו. והכי חשוב- לא להשוות. 

אני גם כזאת לפעמים, עם חברה שלי. למה היא בחרה להתיישב לידה ולא לידי? למה היא עושה את העבודה איתה ולא איתי? 

וכל זה, כי אני מרגישה סוג ב'. ואז כשמגיעה סיטואציה כזאת זה מוכיח לי את מה שאני חושבת על עצמי - שאני לא שווה. הנה, עובדה שהיא בחרה לשבת לידה ולא לידי. זה דורך על הפצעים הפתוחים.

 

צריך לחזק את האמונה שלי בטוב שלי. להאמין בכל ליבי שאני שווה, ולא פחות מאף אחת אחרת! אני סוג א'. 

ואז כשיקרו סיטואציות מסוימות, הפצע לא יפתח. המקום הזה בנפש יהיה שלם עם עצמו בעז"ה, ולא יצטרך לקבל מאחרים את ההוכחה שאני שווה משהו.

 

 

^^^^ ממש נכון מה שאמרה ברכה 11אורי$


מבינה אותך כל כך..החיים יפים ב2

לבעלי יש אחות שהוא ממש מעריץ

אבל משהו חשוב שתביני שזה ממש לא משיכה אליה... הוא רק אוהב אותה כמו אחות...

 

אני אישית מספרת לבעלי על הרבה פעמים שאומרים שאנחנו דומות, ואיך מתלהבים מזה...

הוא מבסוט ממש.

עם הזמן זה ממש דעך

היום כבר כמעט אין קשר ביניהם ברמה האישית, וגם אם כן, זה די עובר דרכי או איתי.

קחי תזמן ברוגע....

ילד קשה (בן שנתיים)באתי מפעם

אני מרגישה שאני יוצאת מדעתי.

הילד שלי החמוד, המתוק, המצחיק פשוט מתיש לי את הנשמה.

אני מרגישה שהוא סוחט אותי פיזית ורגשית.

אין לי כוחות.

יש עוד ילדים מעליו בבית, הוא משתלט על הכל. אני מוציאה אותו מהמעון בשלוש, הילדים בבית מ1. והיום לפני שיצאתי להביא אותו מהמעון אני מחשבת לעצמי בראש, אוקי, יש לי עכשיו 4 וחצי שעות שאין לי חיים. זו התחושה.

איך שהוא נכנס הביתה הוא רק צורח, כל דבר שבא לו זה רק על ידי צרחות, צרחות, השתוללות, עצבים. בא לו דברים מאוד ספציפיים ואני לא תמיד מרשה ואז זה בכיות שעה. או שאני מביאה לא בדיוק כמו שרצה (אבטיח קוביות ולא משולשים, מים בבקבוק הזה ולא הזה). אני משתדלת שלא יהיה רעב אבל לא תמיד הוא מוכן לאכול אוכל ובא לו רק נשנושים.

ניסיתי לחשוב איזה רגש יש לי כלפיו וזה פשוט זהירות ופחד מהפיצוץ הבא. אני כל הזמן מרצה אותו שלא יבכה וישגע אותי.

הילדים אוהבים אותו מאוד כי הוא חמוד ממש, יש לו קטעים מתוקים שהוא מנסה לדבר, לרקוד, לשיר, הוא חתיך הורס אבל הורס לי את הנשמה. מה כואב לי? שאני קולטת שאני בלחץ ממנו אז צורחת על הילדים האחרים על כל דבר קטן.

כי א י ן לי יכולת להכיל עוד בכיות ועוד שיגועים, מה שיש לי ממנו זה מעל ומעבר.

חשוב לי לציין שמאז שהוא נולד הוא רגיש ובכיין, נסיעות איתו היו סיוט לא מהעולם הזה, קשה לי מאוד להרדים אותו מגיל קטן, יד תקופות יותר טובות ויש פחות. עכשיו ספציפית הוא עושה לי את המוות. יש לציין שלי הוא הכי בוכה ומשגע אותי, לבעלי הרבה פחות אבל עדיין. המטפלת אומרת שהוא ממש סבבה וזורם, היא אוהבת אותו מאוד והוא שמח לבוא אליה אבל מרגע שהוא מתעורר בבוקר הוא דורש ממני דברים בצרחות.

עכשיו שמתי אותו לישון במיטה הוא שעה שלימה צרחחחח את נשמתו, החלטתי שאני לא מוותרת, כל שנייה בא לו משהו אחר- להיות במיטה של אחיו, לשתות שוקו, להחזיק שמיכה, לצאת...

אחים שלו גם כבר לא מסוגלים לשמוע צרחות. אני לצערי הרבה פעמים מביאה לו דברים שלא הייתי רוצה כי לא בריא/ מלכלך אבל נכנעת כי אני לא מסוגלת.

לפעמים אני מרגישה שאני לא מצליחה כמעט להנות מהחמידןת שלו, זה עצוב מאוד, כי זה גיל מהמם.

תודה למי שקראה את הפריקה הארוכה הזאת.

אשמח לעידודים/ הזדהות / תובנות.

❤️

ועוד משהו חשוב! האיש במילואים והכל עליי 😭

יקירה המשפט האחרון שלך צריך להיות הראשון!❤️Doughnut

זה כל כך משמעותי! הכל עלייך הכי טבעי ומובן שאת נכנעת לו, צריך לשמור את הכוח😉... את מלכה ותודה לכם!👸🏻❤️

פרקטית- ממליצה בחום על הספר של הלוחשת לתינוקות "הלוחשת לפעוטות". ספר ממש מוצלח לי אישית מאד עזר בגיל הזה.

תודה!באתי מפעם
גם כשבעלי היה בבית הוא הוציא לי את הנשמה, אבל עכשיו אני ממש לבד בזה, אז קשוח לי. תודה רבה על ההתייחסות 
נשמע ממש קשוח!מתואמת

חשבת ללכת איתו לאבחון?

כי אמנם את אומרת שזה בעיקר מולך, אבל את כן מתארת משהו קצת חריג, עם כל זה שהוא ב"גיל שנתיים האיום"...

יכול להיות שיש משהו קונקרטי שמציק לו, כגון רגישות תחושתית, ולכן הוא עצבני כל כך... ואולי הוא עצבני בעיקר מולך, כי בתת-מודע הוא מרגיש שאמא אמורה לפתור לו את כל הקשיים, ולכן הוא מוציא הכול עלייך...

מקווה ממש שתמצאי איך להרגיע אותו!

ובהצלחה גדולה עם ההתמודדות לבד כרגע, כשבעלך במילואים...❤️❤️

מסכימהאיזמרגד1

שווה לפנות להתפתחות הילד, ולנסות לבקש אבחון

וגם אם זה לא הכיוון- הרבה פעמים יש להם הדרכות הורים ודברים בסגנון שיכולים לעזור לך להתמודד איתו...

וואי נשמע ממש קשוחכורסא ירוקה.

אז קודם כל חיבוק ענק 🧡

זה יכול להיות המילואים, ויכול להיות הגיל, אבל מציעה בזהירות אולי שווה לאבחן? זה לא ילד ראשון ולמרות שהסיטואציה קשוחה נשמע שבתחושה שלך  את רואה פה משהו חריג. אם לא אז תדלגי, רק משקפת מה קראתי.

תנסי לקרוא את הספר "לא קשור אלייך", התיאור שלך הזכיר לי אותו קצת (לא אומרת שבהכרח המסקנה זהה)

אני לא רציתי לכתוב ישירות🙈מתואמת

בכל אופן, מקווה שרופא הילדים של הפותחת הוא אדם קשוב, שלא ינפנף אותה ב"ככה זה גיל שנתיים", ושהיא באמת תגיע כמה שיותר מהר לפחות לאבחון ראשוני שייתן לה כיוון ודרך טיפול התחלתית כדי שיהיה לה אוויר לנשימה...

(גם את בעצם לא כתבת ממש ישירות, אשרייך❤️)

על מה זה מדבר? ילדים לא תקשורתיים?באתי מפעם
זה פרוזה, ספר חרדי, נקי לגמריכורסא ירוקה.
על אמא שחווה קושי עם אחד הילדים, נותן טיפה גם זווית ראיה כביכול של הילד אבל לי בקריאה היה משמעותי באמת לראות את התחושות של האמא והמסע שהיא עוברת מ"האם אני מדמיינת והכל בסדר?" דרך "משהו לא בסדר אבל אם אני רק אלמד להתנהל איתו זה ישתנה" (כמו שאמרת שאצל בעלך והמטפלת זה שונה) ועד המסר של הספר - יש לילד קושי אמיתי והוא לא קשור אלייך/לא באשמתך/לא בהכרח יפתר אם רק xyz.

בספר באמת הילד מאובחן בסוף עם בעיית תקשורת, אז כתבתי לא בהכרח המסקנה זהה אני סתם אישה זרה בפורום ולא מכירה את הילד והסיטואציה. אבל שווה כן לנסות לדבר עם הרופא, לתאר מה אתם עוברים וכו.


יכולה לומר לך שאני תיארתי לרופא סיטואציות מסוימות על גיל שנתיים וחצי והוא ממש לא אמר לי זה הגיל ולא שאל על קשיים מסביב ישר אמר תקשיבי יש פה ענין רציני וחבל שתסבלו לכו לאבחון. בסוף אצלנו זה דווקא כן היה ענין סביבתי שהשתפר פלאים בהמשך, אבל זה גם בא אצלנו "בהפתעה" ולא משהו שראינו ממש מלידה

יש לבית להורות מקרבת וובינריפ חינמיים על התפרצויותהשקט הזה

זעם

כשברור שהמטרה בסוף היא למכור את הקורס המלא, אבל אולי שווה להרשם למשהו כזה ולראות אם מתחברים לגישה שלהם ואם זה משהו שמדבר אלייך.


כי הם מדברים ממש על זה שילדים שלא מצליחים להביע את הצורך שלהם זה יוצא בצורה כזו של זעם

וואי וואי ממש מזדהה, ואולי באתי לנחם (רק אולי...)ממתקית

יש לי בן שבדיוק ככה, מלידה, הוא אחרי לא מעט ילדים, הקטן שלנו.
מיום היוולדו נהייה לי קשה יותר, בשינה, באוכל, בהכל (עם דגש על שינה), אף אחד לא היה כמוהו.
עקשן בצורה בלתי סבירה, וכמו שאמרת, רוצה את האבטיח הזה דווקא ולא מה שהבאתי לו, זורק, כועס, בוכה.
הוא האחרון, גם כי כבר די הזדקנתי, וגם הוא ממש לא עושה לי חשק לעוד (ומזל...חחח)
ילד מהמם, מתוק, חכם ונבון בצורה מיוחדת, אבל קששששההההה
לא אפרט, מה שאת עוברת, זה הוא.
כעת הוא בן 3, הייתי אומרת שמעט התאזן, נרגע יותר. מוציאה אותו מהמעון מוקדם יותר, כדי שישן בשמונה וחצי בלילה (הוא שונא לישון, ודי לא זקוק לשינה, היפר), בעיות בגמילה...לא מכירה שיש דברים כאלה. אבל בבכי מעט השתפר
יש לך גדולים?
הגדולים שלי לפעמים יוצאים איתו, זה מתנה.
בעלך במילואים- אז בכלל יותר קשה כי את לבד, ואולי זה גם משפיע עליו, לכן אולי כדאי הדרכת הורים?
בכל אופן,
אני הרבה גבולות חציתי עם הילד הזה (באוכל, ברצונות, בסדר יום, דברים שאני נגד למשל באוכל, אצלו היתרתי, אין לי כוח למלחמות)
מה שכן!!
כשיש לי פנאי וזמן- והוא דורש משהו שאני לא מרשה
אני אומרת לא, ויודעת שעכשיו יהיה שעת סיוט, אבל חשוב שישמע גם לא, ואז אני מחבקת, ומנחמת, ומרגיעה, והוא צורח, אבל זה שלב שחשוב לפעמים, כי באמת הוא כבר התרגל לקבל כמעט הכל.
והתקופה הקשה תעבור, ותישאר המתיקות בלבד.
ליבי איתך
 

 

ממש מזדההזריחה123

כמעט בכל מה שכתבת..

בן שנתיים וחצי

כנראה שהעקשנים חווים יותר חזק את גיל שנתיים…

אצלנו כבר חודשיים ככה, אולי יותר

אבל רואים ממש שינוי לטובה! למרות שיש ימים יותר קשוחים

באמת שאני חוצה אתו גבולות בלהרשות דברים שלא הרשיתי לגדולים, משתדלת לזרום עם הרוב ולעמוד על מה שממש חשוב לי.

כשהוא בוכה לפעמים עוזר להסיח את דעתו (לתת לו משהו שהוא אוהב לאכול/משחק אהוב/להחליף נושא)

ביחד עם מילואים זה באמת קשוח ממש…

אבל שוב, אני רואה שיש הטבה עם הזמן

מקווה שגם אצלך תהיה

בהצלחה ענקית וחיבוק!!!!

לא פשוט בכלל..

אני גם ככה ממשאוזן הפילאחרונה

מהלידה.

אני מקשרת את זה להריון שבו חוויתי סטרס גדול כשפרצה המלחמה.

יצא לי גם לשמוע מעוד כמה שהשכבה הזאת לא פשוטה.

ואני רואה שזה כן משתפר כשהיא מתפתחת יותר ויותר


אבל זה כל כך קשה

קודם כל חיבוק ענק!!אפונה

ילדים עם רגישות גבוהה הם ממש ילדים עם צרכים מיוחדים.

החדשות הטובות הן שבהינתן התנאים הספציפיים שהילד צריך, או לפחות רובם - הם פורחים, ויש להם יכולות הרבה מעבר לממוצע.

החדשות הקשות הן ובכן, שיש לך ילד עם צרכים מיוחדים וזה לא פשוט בכלל.

אני רוצה למסגר מחדש רגע - הילד שלך עמוס תסכולים וממוגן, ולכן מתקשה להסתגל. ואת יודעת את זה ובוחרת לצמצם את התסכולים שעומדים בפניו גם המשמעות היא לאפשר לו דברים שהיית מעדה להימנע מהם.


מחזקת את ידייך לפנות להדרכת הורים טובה בגישה היקשרותית התפתחותית, שתתן לך קודם כל תמיכה וגם תעזור לך לדייק את הצרכים הספציים של הילד שלך כדי שתוכלו להתפתח יחד בטוב.

הריון מלארי חלקיכמהה ליותר

לפני בערך 3 שבועות עברתי גרידה בשבוע 13, אחרי שהתגלה שהעובר הפסיק את הדופק.
כבר בבית החולים היה חשד למולה חלקית, ולכן המליצו לי להתחיל מיד מעקב בטא שבועי. 
הבטא כרגע יורדת ממש יפה, והיום יצא בטא 21.


בינתיים חזרו גם תוצאות הפתולוגיה, ובאמת מדובר בהריון מולה חלקית.
יש לי תור במרפאת הנשים בבית החולים ביום חמישי, אבל עד אז ניסיתי להבין מה מקובל כיום מבחינת משך ההמתנה לפני שמנסים שוב להיכנס להריון. 
ראיתי שבעבר ההמלצות היו מאוד מחמירות והיה צריך למנוע הרבה זמן אחרי שהבטא התאפסה, ויש מקומות שכתוב שכיום הגישה יותר מקילה, ואפשר לחכות רק כמה חודשים.

רציתי לשאול:
האם יש כאן מישהי שעברה לאחרונה מולה חלקית ויכולה לשתף כמה זמן המליצו לה לחכות אחרי שהבטא התאפסה לפני שניסתה שוב להיכנס להריון?
האם העובדה שהבטא כבר ירדה ל־21  זה מוריד את הסיכון להתפתחות מחלה טרופובלסטית ממאירה?
מכירות מיקרים שגם אחרי בטא כזאת נמוכה התפתחה מחלה טרופובלסטית?
 

תודה רבה לכל מי שתשתף מניסיונה! 

לאחותי היה לא מזמןפרח חדש
והרופאה הנחתה אותה שצריך 3 פעמים בטא מאופסת במשך 3 שבועות רצופים ואז קיבלה אור ירוק לעוד הריון. זה לקח לה בערך חודשיים להתאפס לגמרי לגמרי
אז זה אומר בערך 3 חודשיםכמהה ליותר

נשמע פרק זמן סביר

תודה!

אני עברתי מולארי מלא לפני 9 שנים אם עוזרהמקורית

21 עוד היה נחשב גבוה, ההנחיה הייתה לרדת מץחת ל5

אותי הנחו לעשות פעם בשבוע בדיקת בטא ולמנוע חצי שנה

הופניתי גם למעקב אונקוגניקולוגי

אין לך עם מי להתייעץ ? רופאת נשים שתנחה?

בטח שיש לי עם מי להתייעץכמהה ליותר
עבר עריכה על ידי כמהה ליותר בתאריך כ"ב בתמוז תשפ"ו 0:38

יש לי את הפגישה במרפאת נשים בבית החולים עוד יומיים, ואני כמובן גם יכולה לקבוע תור בקופה לרופאת נשים.
אבל עד לתור ביום חמישי, עניין אותי לשמוע מה בערך ההנחיות כיום...

תודה על השיתוף!
מרגיע, כי אם למולה מליאה היה צריך רק 6 חודשים מניעה, אז מניחה לחלקי יהיה פחות.

בעז"ה♥️המקורית
עוד שאלהכמהה ליותר

אם באמת ההנחיה אצלי גם תהיה של מניעה קצרה של כמה חודשים, באיזה סוג של מניעה כדאי להשתמש, שלא יעשה לי בעיות ודימומים, ומתאים למניעה קצרה?

עד עכשיו המניעות שעשיתי היו עם נרות - שהם לא הרמטיים, ועם התקן - שנראה לי ביזבוז לשים התקן רק עבור כמה חודשים בודדים.

אני מנעתי עם גלולות משולבותהמקורית
אחותי לקחה משולבותפרח חדשאחרונה
עוד שאלה- מטפלת לוקחת על אוגוסט? בבקשה תענו..אנונימית בהו"ל
לא הצלחתי להבין מה הכלל בזה..
בדרך כלל זה תלוי במה שסוכם מראש.לפניו ברננה!
מקובל שכן מבקשים תשלום, לפחות חלקי.
אני מכירה שכן, התשלום החודשי הוא לכל השנהדיאן ד.

כולל חופשים

תלוי מה הסיכום מולההשם שלי
ממה שאני מכירה, בדרך כלל מטפלת שעובדת עד תחילת אוגוסט, כמו מעון, לוקחת תשלום מלא על אוגוסט.

בדרך כלל כןבוקר אור
כן אם היא עובדת אבל ביוליהלוואייי

אם היא מסיימת כמו בי''ס רגיל ואז י 'חודשיים חופש

בעיני זה פחות הגיוני לקחת על החודשיים


מכירה כאלה שלוקחים על 12 חודשים

חלק על 11

וחלק על 10


ולפעמים הסכום משתנה בהתאמה


הכל יכל להיות בסדר אבל העיקר שמסוכם מראש

כןמתיכון ועד מעון

יש כלל שאם הצטרפתם באמצע שנה משלמים חלקי

רוב מי שעובדת באוגוסט כמה ימיםהשקט הזה
גובה תשלום מלא על החודש.

את יכולה להחליט גם לא לגבות באוגוסט אבל לגלם את המחיר של אוגוסט בשאר החודשים- ז"א נניח חשבת לגבות 2000 שח לחודש שזה אומר סהכ 24,000 לשנה של 12 חודשים, אז את יכולה לא לגבות באוגוסט אבל שהמחיר לכל חודש יהיה 2180.

תודה רבה שעניתן❤️🩷🧡💛💚אנונימית בהו"לאחרונה
מכירות רב שיתיר לטבולנעמי28

עם נזם?

לא יודעת איך ואם אפשר להוריד רפואית

יש סיכוי כזה?

אני מכירה פסיקה שמותר עם עגיל קבוערק רגע קט

ורק צריך לסובב את העגיל או הנזם בזמן שאת מתחת למים.

מכירה שם של רב שמתיר?נעמי28
לא זוכרת ספציפיתרק רגע קט

אבל אני חושבת שראיתי את זה בתגובה של יועצת הלכה בקבוצה סגורה בפייסבוק.

תודה רבה!נעמי28אחרונה
לי רב התיר עם עגיל רפואיאנייי חדשה
בתוך ה30 יום מהרגע שעשיתי את העגיל (חור שני ושלישי)
🙏🏼תודהנעמי28
בטחעל הנס

זה מותר לכתחילה

אמממ על בסיס מה אתשלומית.

אומרת את זה בכזאת ודאות?

אמנם ייתכן ויש מקרים שאכן אפשרי

אבל ממה שאני מכירה זה ממש לא לכתחילה, בטח לא לרוב הדעות ( גם אם בדיעבד כן מתירים)

אני בלניתעל הנס
עבר עריכה על ידי על הנס בתאריך כ"א בתמוז תשפ"ו 21:30

למדתי את הנושא מכל הכיוונים,

זה נקרא מיעוט שאינו מקפיד,יותר מיזה ההקפדה היא שזה כן יהיה עליה,ומאחר שהיא לא מורידה את הנזם כלל,יש כלל בהלכה שיותר מ30 יום זה נחשב לחלק מהגוף,ולכן אין עם זה בעיה.

משום ש:א.נחשב חלק מהגוף

ב.מיעוט שאינו מקפיד

ג.לא רק שתצא כך לרשות הרבים אלא חשוב לה שזה יהיה עליה.

נכון שלפי הרמא לכתחילה מורידים הכל,אבל גם הוא סובר שאם אי אפשר להוריד וזה חלק מין הגוף הטבילה כשרה לכתחילה.

תודה מעניין!נעמי28
מכירה מישהי שטובלת עם נזם בהיתראורי8
לא יודעת.לומר,שם של רב. היא התחתנה לא ממ והמדריכת כלות אמרה לה שמותר. ן  היא לא מורידה את הנזם בכלל. כשהיה לי עגיל חדש,שלא הצלחתי להוריד הבלנית אמרה לי לטבול איתו. 
אני מכירה שמותר כי זה מיעוט הגוף ואת רוצה שהואהשקט הזה

יהיה עלייך.

אם את רוצה רב, את יכולה לשאול בבית ההוראה של הרב זכריה בן שלמה


 

לשאלות בשיחה:

0528465585

למענה בוואצפ:

0515465585

 

 

 

 

תודה רבה!נעמי28
כעס גדול על הבעלהתמודדות עם כעס

שלא מצליחה להחזיק.


טעויות שהוא עשה מאחורי הגב שלי וחלק לא

בידיעה שאני לא תומכת

ונצטרך לשלם את המחיר למשך זמן

מכלכלי ועד תחומים נוספים שאני לא רוצה להרחיב.

פשוט מרגישה כעס אדיר בפנים שמתפוצץ

ומוציאה את זה עליו לפעמים.


טעויות גדולות ומשמעותיות לא כאלה שאפשר להחליק

ואני משלמת ועוד אשלם מחיר על זה

אני במחשבה שאת לא צריכה להחזיק אבל גם לא להתפוצץהמקורית

אלא לדבר תדיר

ואני לא בדיוק מבינה למה את מתכוונת אבל לדעתי אתם צריכים טיפול זוגי כי ברור שהאמון ביניכם נפגם לפי המעט שכתבת

שולחת חיבוק❤️

אני מדברתהתמודדות עם כעס

אבל אין לו מה להגיד חוץ מזה שהוא מתנצל

ואני כועסת

כי מה עוזרת לי התנצלות שאני צריכה לשלם מחירים על דברים שהוא עשה בלי לשאול אותי ובלי להתחשב בי

מפרטתהתמודדות עם כעס

נניח לספר לי במשך תקופה מאוד עמוסה אחרי לידה שהוא חייב לעבוד

ולאז לגלות שהוא לא עבד רוב הזמן הזה

או להשתמש בכספים שלנו בצורה שלא סיכמנו עליה

סליחה לא תעזור לי במיוחד שהסליחה שלו לא נחשבת בשבילי

למה הסליחה שלו לא נחשבת בשבילך?מתואמת

כי את יודעת שהוא עלול לחזור שוב על הדברים האלה?

אם זה כך, אז הבעיה היא באמת בחוסר האמון שלך בו, שהוא זה שמוביל לכעס, וזו באמת בעיה שורשית יותר...

מצטרפת להמלצה לפנות לטיפול זוגי (בתקווה שיש לכם הכסף לכך...) כדי לפתור את הבעיה מהשורש...

חיבוק!

כי אני לא סומכת עליו שהואהתמודדות עם כעס

לא יחזור על זה

וגם מה זה עוזר לי אם משכורות שלמות שלי יצטרכו ללכת על להחזיר שטויות שהוא עשה או דברים שהוא אמר שיטפל בהם ולא טיפל והצטברו

היינו בטיפול ואולי נמשיך אבל פתרונות לבעיות שהוא כבר יצר זה לא יתן לי 

אם זה חוזר על עצמו דווקא בעניני כסף -אונמר

אולי זה משהו נקודתי אצלו?

אני יודעת שיש דבר כזה אנשים שממש יש להם באג עם כסף.

זה יכול להיות כמו התמכרות להימורים, שאתה ממש מכור פיזית ללהוציא כסף על כביכול השקעות שנראות לך שוות,

ואתה כמובן לא תשתף את הבת זוג שלך,

כי היא לא מכורה לזה אז בוודאי לא תסכים,

מצד שני אין לך כל כך שליטה על זה,

כמו כל התמכרות אחרת לסמים או לאלכוהול.

ממש עושים לזה גמילה.

 

אולי הרחקתי לכת, אבל נשמע שיש לך פה אישיו ממש סביב הכסף, יותר מססביב האמון הבסיסי שנפגע.

וגם הסיטואציה שהוא מבקש סליחה רק, ולא מנסה לשנות מעבר לזה,

והתחושה שלך שהוא מבקש כי הוא מבין שזה לא בסדר,

מצד שני כנראה לא יצליח לא לעשות את זה שוב.

 

ממש קשוח אם זה זה.

אבל תמיד אפשר לטפל. חיבוק.

תנסי לחשוב מה כן יעזור לך.אונמר

באמת סליחה אין סיבה שתספק אותך. אם אין לך אמון שהוא לא יעשה את זה שוב פעם.

אני לרוב צריכה להבין גם מה אתה מבין מיזה שזה לא בסדר ומה תעשה להבא כדי שלא יקרה.

תנסי לחשוב מה כן ירגיע אותך, ותבדקי אם יש לך אפשרות לקבל את זה ממנו.

וכמובן טיפול זוגי.

 

אז מה הוא עשה כל הזמן הזה שהוא אומר בעבודה?המקורית

את לא מעורבת בחשבונות הבנק שלכם?

לא ראית שאין משכורת שנכנסת?

אם את לא מסכימה עם הוצאות כספיות שלו, אתם צריכים לשבת ולהגדיר מה כן

זה מאוד כוללני ותלוי במה מדובר כמובן וצריך להבין את הפרטים אבל בכללי נראה שיש ביניכם דינמיקה לקויה שצריך לתקן ואמון שצריך לבנות מחדש

ואת צודקת. סליחה לא תעזור. נדרש גם לרדת לפסים מעשיים

הוא עצמאיהתמודדות עם כעס

פשוט בזבז את הזמן שלו במשרד שלו

ולא יום יומיים תקופה

בדקנו התמודדות עם התמכרות או בריחה ממחויבות

וגם אם הוא יטפל בזה זה לא עוזר לי עם הכעס והבעיןת שכבר הוא הכניס לתוכם

זה יעזור בהחלטהמקורית

כי את מה שהיה את לא יכולה לשנות אבל מכאן והלאה צריך לבנות

לדעתי צריך להתייחס ל- למה הוא במשרד אם הוא לא עובד?

מה הוא עושה שם בשעות שהוא אומר שהוא עובד?

על מה הוא בזבז,כסף? למה זה חשוב לדעתו? למה זה לא חשוב לדעתך? ולנה הוא עושה דברים מאחורי גבך?


את כל זה אני כותבת כאישה של עצמאי בעצמי. בעלי מתוקף עבודתו מנהל קשרים חברתיים רחבים ולכן העבודה היא לא רק במשרד, שזה התכלס הרבה פעמים. יש גם מעבר ויש לו גם חיים אישיים כמובן. אז אני לא מתפלאת למה הוא לא במשרד כל הזמן כשהוא יוצא וגם לא דורשת דין וחשבון על כל יציאה מהבית, ואם הוא עצמאי זה גם לא אומר שכל הזמן יש הכנסה כמובן (בעז"ה כן?) הרבה מדברים שעושה עצמאי זה הכנות ועבודה לקראת הכנסות עתידיות.

אבל את מכירה את בעלך ויודעת מה היה שם. תפנו שוב לטיפול וביז"ה מקווה שתצליחו לצאת מהמשבר

ביזבז את הזמן והכסףהתמודדות עם כעס

דברים לא טובים

ואני בכלל לא מבקשת דין וחשבון לכן הוא הצליח למשוך את זה תקופה

התגלה בטעות

ביםן בני זוג לא אמורההמקורית

להתנהל דינמיקה של דין וחשבון בכלל בעיניי,ממקום של דרישה

זה יותר מתאים לאמא מול ילד

בזוגיות זה אמור לעבוד אחרת

את סמכת ונתת אמון והוא הוליך אותך שולל לפי מה שאת אומרת. עד עכשיו התנהלת כמו אישה נורמטיבית בתחום הזה. אל תתני למקרה הזה להפוך אותך לאמא מולו לדעתי ולהתחיל לרדיף אחריו עם בקשות והסברים

ודווקא לכן חשוב ליווי טיפולי טוב כי זה לא פותר את הפצע, לבדוק כל רגע איפה הוא ומה עם העסקה ההיא ולמה לא נכנס כסף ומה עשית בחוץ כל הזמן הזה, זה רק ייצור אחד חדש

תודה כןהתמודדות עם כעס

נלך לטיפול אני פשוט כועסת יותר מדיי בשביל לתת בכלל הזדמנות

ולא מדובר באיזה קושי כלכלי שיכול להיות בכל עסק וזה חלק מהסיכון

פשוט בריחה אישית שלו נפשית ממחויבות שאני אין לי כוח להכיל

וזה עסק שהוא בחר בו ותמכתי

זה בסדר גם לא למהר לעשות את זההמקורית

ולהישאר כועסת קצת. לדעתי

מה שמרגיש לך - תנכיחי

יכול להיות שחלק מתהליך הריפויאמאשוני

בזוגיות יהיה להגדיר יעדים של ליווי עסקי או של רו"ח שבודק הביצוע מול התכנית

או עבודה כשכיר.

כרגע את כועסת מאוד מאוד ולכן לא רואה מה זה יעזור,

אבל בע"ה אחרי הכעס יגיעו גם דברים אחרים, יש עוד תקווה ויש עוד עתיד.


חיבוק גדול!!!

ותראי איזה נס שהתגלה עכשיו ולא המשיך להידרדר חלילה.


אולי יעזור גם לדבר עם ה', להשליך עליו את הניסיון.

כשעושים טעות יש עניין לקחת אחריות ולעשות חשבון נפש,

אבל פה לא עשית טעות, ולכן מצד ההתמודדות שלך אפשר להסתכל על זה כמו על גזירה ולהתפלל קרע רוע גזר דיננו.

ושיתהפך הכל לטובה ומחושך ואפילה תצאו לאור גדול!

חיבוק 🤗

יכול להיות שיש לו דיכאון, או משהו כזה?מתואמת
יכול להיות שלא מתאים לו להיות עצמאי?זיקוקיםאחרונה

עצמאי צריך לדעת לנהל את עצמו ולנהל סדר יום, מעבר לעניין המקצועי. ישנם אנשים מאוד מוכשרים ומקצועיים אבל לא מתאים להם להיות עצמאיים

אני חושבתפילה
שקודם כל את צריכה להסתכל למציאות בעיניים. לראות את בעלך איך שהוא באמת ולא איך שחשבת. ואחר כך להחליט מה עושים בהמשך. 
הוא לקח על זה אחריות?תהילנה

יש תוכנית ברורה לשינוי? וזה לא יקרה שוב?

בעיני הכעס שלך הוא לא הבעיה, הפוך. הכעס אומר שאת עדיין מרגישה משהו ושיש עם מה לעבוד. הבעיה היא האמון שנפגע, וזה הדבר הכי קשה בין בני זוג. אין לי עיצות לצערי איך משקמים אמון אחרי בגידה משמעותית (בעיני הגם שזה בזמן ובכסף, זאת בגידה לכל דבר, אבל זכותך לא להסכים עם ההגדרה כמובן) אבל כן חשוב לדעתי לתמלל לו את הכעס הזה. להגיד את זה כל פעם שאת מרגישה ככה. אני בשונה מתגובות אחרות פה, כן חושבת שהסתרה זה דבר חמור מאוד וחשוב לשקף לו את זה וכמובן לעשות תוכנית מסודרת איך לצאת מהמצב הזה ואיך לוודא שזה לא יקרה שוב 

עוד בעניין אטופיק דרמטיטיסמתואמת

בהמלצתה של @אמהלה התחלתי לקלח את הקטנה בסבון של לה רושה. (האמת שאחרי הקנייה קצת התחרטתי, כי זה יקר, והרי עוד לא קיבלנו אישור מרופא עור שזה אכן אטופיק... אבל מכיוון שכבר קניתי אז כן השתמשנו)

בכל אופן, כרגע (בין אם בזכות הסבון ובין אם לא) נראה שלפחות הנגעים בידיים חלפו לה - כבר אין תחושה מחוספסת כשמעבירים את האצבע על הזרועות שלה. (ברגליים עדיין יש, וגם הנגע הגדול, שדומה לשפשוף ולא עקיצה, התפשט לעוד כמה נגעים כאלה, פחות או יותר)

יש לנו תור לרופא עור בעוד כשבועיים. השאלה - האם הוא יצליח לזהות במה מדובר במצב הנוכחי, כשכבר אין עדות בידיים לשינוי כלשהו?

אולי עדיף להפסיק בינתיים להשתמש בסבון הזה?

נראה לי חבל להפסיק אם זה עוזרהשם שלי

אולי תצלמי את הפצעים, ותראי לו את התמונה אם זה כבר יעבור.

ואולי יספיק לו גם תיאור בשביל לאבחן.

את הנגעים דמויי העקיצות לא ממש היה אפשר לצלםמתואמת

בצורה שיראו אותם ברור...

אבל אולי אצלם את מה שיש לה ברגל.

(האמת שאני לא בטוחה שהוא רופא מאוד סבלן בשביל תמונות וכדומה בעלי היה אצלו עם ילדים אחרים בעבר והתרשם שהוא לא הכי-הכי. קבענו אצלו תור כי הוא קרוב אלינו יחסית)

לא בטוח שהוא לא יזהה, כי יש רמות באטופיק.נפש חיה.
אם הבנתי נכון, זה לא שעכשיו הכל חלק ולא היה מעולם.

אם יש לך תמונות או תיעוד של מה שהיה לפני שבועיים אז אפשר להראות לו את התיעודים, לדווח על השינוי העכשווי בהשפעת הסבון ככה שיהיה לו את הרצף המלא של האירוע

תודה! רופא עור יכול לזהות גם משהו לא עד הסוף ברור?מתואמת
אני חושבת שאם הוא ספץ אז כן , שלא ינפנף אותך...נפש חיה.

 

שמעת על קומי עורי? זה עמותה לאטופיק דרמטיטיס בישראל. יש שם מאמרים והרבה מידע.

הם יכולים לתת לך (דרך פנייה למזכירה) רשימת רופאים לפי קופות חולים ומקומות בארץ.


 

 

זהו, שאני לא בטוחה שהוא ספץ...מתואמתאחרונה

ועכשיו ראיתי שגם הנגעים ברגל נעלמו לה...

מפחדת להגיע לרופא ושהוא יאמר לי שהוא לא מבין על מה אני מדברת

שוב תחילת הריון ושוב מוצאת את עצמי כאןעוד הפעם כאן

איכשהוא תמיד  מתמכרת לפורום הזה בהריונות ולא סתם

תוך רגע מגיעה להרגשה שאני מיואשת מתוסכלת מרגישה על קצה החיים.


קשההההה לי אבאאאאא קשהההההה

הריון רביעי מרגישה זוועה לא יודעת מה לעשות עם עצמי

מי אתם הנשים שממשיכות לעבוד? איך אתן עושות את זה? הקצב שלי הןאט בעשירית לשעה

עצמאית לא מצליחה לעשות כלוםםםםם

הבחילות האלה זה פשוט נורא החולשה הזאת

אהההההההההה יש לי שלושה ילדים שגם צריכים את אמא שלהם מה אני עושה?

בא לי להעלם לחזור ללידה


ועוד חודש בעלי בצבא

😭

אני גם כמוךהשם גדולל

בהריון שישי ותינוק בן שבעה חודשים בבית!

קשוח ממש! השבוע אני נכנסת לשבוע 14 ולא עשיתי שום בדיקה חוץ מסטיק! בחוסר תפקוד כמעט מוחלט, עכשיו פחתו הבחילות, אבל עדין לא ממש נוגעת במאכלים שגרמו לי בחילות...

אולי תנסי כדור נגד בחילות?

לי הבונגסטה גרם לעייפות קיצונית, אבל אני יודעת שיש עוד שני סוגים זה כבר מקל..

מקווה שתעברי את זה בקלות! זה באמת לא פשוט! ובאמת יש כאלו שנתברכו בכך שהן לא מרגישות כלום בתחילת ההריון ב"ה..

זה ממש מנחם לדעת שאני נורמליתעוד הפעם כאן

כבר הגעתי לשלב שאני מרגישה שהכל בראש שלי והנה כולם בסדר ועושות את זה ועוברות את זה

אז תודה על הנרמול.

ממש ממש מתלבטת על בונגסטה

אני לא אחת שבעד כדורים ואף פעם לא לקחתי והיה לי הריונות קשים תמיד

אבל הפעם שילוב מקרים שמרגיש לי חסר שליטה.

חוץ מעייפות שזה נראה לי עדיף יש עוד משהו? השפעה אפילו מזערית על העובר?

אין מה להתלבטשאלות חדשות.

זה כדור מאה אחוז בטוח לשימוש בהריון

לזה הוא נועד

והוא פשוט מציל נפשות!! את לא מבינה איזה הקלה זה לקום בבוקר ולהרגיש טוב

ממליצה ממש ממש ממש

הרגעת תודהעוד הפעם כאן
אני הייתי כמוך אם לא יותר גרועשירה_11אחרונה
והבונגסטה החזירה לי קצת חיים את חייבת חייבת לנסות
מזדהה כל כךאםאני

איך באמת ממשיכים הכל כרגיל?

ולמה תמיד אנחנו מסתכלות מסביב ולא לבפנים?

אני שואלת גם את עצמי,

מה זה מעניין אם כולן עובדות ונראה שמתפקדות כרגיל,

אם אני לא מצליחה.

 

אני בתחילת הריון ראשון עכשיו וחלשה, בחילות, הקאות.

ואני גם עצמאית וגם שכירה,

וזה קשוח.

ופשוט מורידה את הראש לגל הזה שיעבור, 

ועושה את המינימום מינימום.

 

אז תרגישי בנח, יש כל כך הרבה נשים שגם להן קשה ולא מצליחות להמשיך לעבוד ולתפקד כרגיל,

ולא צריך להילחם בהרגשה הזו,

כי גם ככה אנחנו מותשות.

 

תנשמי עמוק,

זה גל, וזה יעבור.

 

(אומרת הכל גם לעצמי)

 

ומזל טוב 😊

 

 

העלת לי דמעותעוד הפעם כאן

יאללה בעזרת ה' שימתיק לנו את התקופה הזו מהר לשמחה זוהרת ומאושרת

גם לך השם גדוללל כמובן💓


ותודה נראה לי שאפילו לא הספקתי להתרגש ולאחל לעצמי גיליתי מזה שהרגשתי כל כך נורא

האמת?ממתקית

לעזוב את העבודה למשך ימי הקושי של ההתחלה
זה מה שאני עשיתי (אבל עם היפרמאזיס)
העבודה תחכה הכסף יחכה
את תרגישי טוב ותחזרי.

תכלס, אנחנו גם לא יעילות בעבודה עם הבחילות והחולשה הזו. אז בשביל מה?

מנסה האמתעוד הפעם כאן
בתור עצמאית יותר קשוח פשוט לומר לא כל היום ללקוחות
האמת נכון, מהצד של הלקוחהממתקית

זה מבאס.
אבל אל תקחי לך עכשיו לקוחות חדשות... לא?

מפגשי אחים בלי גיסותאנונימית בהו"ל

המשפחה של בעלי לא בקשר בכלל בכלל במהלך השנה

ואין לגיסות שלי שום רצון לקשר עם הנשים של האחים שלהן

הן יוזמות מפגשים נטו עם האחים והגיסות בחיים לא מוזמנות לשום מפגש!!!!!

וואלה זה מעצבן ברמות

ובעלי עוצראת כל החיים לא משנה מה קורה ונוסע למפגשים

מה אתן חושבות על זה?

אצלינו פעם עשו את זהחדשה כאן :)
גיסתי ממש נעלבה, והחליטו שזה לא לענין ואין כזה דבר, או שעושים זוגי או כלום...
הן רווקות או נשואות?רוני 1234
נשואות!!אנונימית בהו"ל

גם בי זה פוגע

אני ממש בעניינים וזורמת ולא מבינה למה אין קשר

אבל זרמתי עד כה עם זה שלא בא להן או אין להם זמן

אבל במקביל וואלה מעצבן שנפגשים כל כמה חודשים רק הם זה פוגע 

וגם הבעלים שלהם לא מוזמנים??רקאני

בעיקרון זה הגיוני מידי פעם לרצות רק את המשפחה הגרעינית

אבל מידי פעם, ובפעמים אחרות כן את כולם

אני לא רואה רע במפגש רק של האחיםיעל מהדרום

לק"י


ואני דוקא לא הייתי רוצה להגיע לכל מפגש של בעלי ואחים שלו. שיהנו להם לבד...זה גם בסדר.

(לבעלי יש 2 אחים בנים. אבל גם אם היו לו אחיות, בעיני זה לגיטימי להפגש לפעמים רק האחים).


בעסה שאין קשר. מניחה שבגלל זה צורם לך שהן גם לא מנסות ליצור קשר, ונפגשות רק עם האחים.

אצלנו יש הרבהעוד מעט פסח

מפגשים רק האחים.

אני דווקא אוהבת. בסוף אין מה לעשות, אחים זה קשר אחר מגיסים שהכרתי רק בגיל מבוגר ומעולם לא גרתי איתם בבית.

כולל טיול כמה ימים רק של האחים.


מצד שני, יש הרבה מפגשים גם משותפים זוגיים, וגם רק של הנשים (אחיות וגיסות).

מקווה שזה שיש גם וגם לא גורם להם להיעלב.

בעיני לגיטימי לפעמים לעשות את זה אבלנחת-רוח

בטח לא שזה המפגש היחיד שיש כל השנה


גיסות שלי עושות את זה אבל רק עם הבנות ורק אחת ל.. ויש גם קשר בנוסף

אז יכולה להבין למה זה כיף להן


פעם אחת נעלבתי כשהיינו זוג צעיר והינו בבית של חמותי והז היה יום חופש והן פשוט התארגנו להן ביחד למפגש ואפילו לא חשבו להזמין אותי כשבמילא היתי שם..ופנויה לגמרי..והגיסה היחידה.. לא 'היה עוד מי שיקנא

אבל בֶסדר היה מזמן...לא נורא


במקרה שתארת זה באמת לא נעים

האמת סיטואציה מעליבהאורוש3
יפה לך שהחלקת
נעלבתי מאוד בזמנו..נחת-רוח
אבל כבר עברו שנים 
האמת שבעיניי עם עצם הענייןשלומית.

של להיפגש מדי פעם האחים בלי בני זוג לא מופרך.

מה שכן אולי קצת מוזר זה שלא נפגשים בכלל גם עם בני זוג...

אם זה לא בתדירות גבוהה ותוקע לכם את החיים הייתי משתדלת לזרום ולשחרר, שיהנה עם אחים שלו.

אם התדירות מוגזמת הייתי מדברת עם הבעל על עניין המינון, אבל בעיניי אין טעם לדחוף למפגשים עם בני זוג אם הן לא מעוניינות בזה...

אמנם מוזר ומבאס אבל רואה טעם להדחף

לגיטימי מאד בעיני.ניק חדש2

בטח אם זה פעם בשנה

וואלה לפעמים באלי לפגוש את אחים שלי כמו שהיה פעם.

לזכר הימים

זה שהם התחתנו לא אומר שאין להם ישות נפרדת משל עצמם.

למה לא בעצם? זה האחים שלו בסוף לא?המקורית

אני יכולה לשתף שפעם בחודש בשנתיים האחרונות ולפני כן בתדירות נמוכה יותר אני (הלוואי שאזכה להמשיך להתמיד) עוצרת את העולם ונוסעת לבד לאמא שלי מהבוקר להיות איתה ולראות את אחים דלי ואבא שלי

בלי בעלי. בלי הילדים. עד הערב


גם בעלי הולך להורים שלו הרבה בלעדיי

בעיניי לגיטימי גם שיקרה בין אחים. נפרדות זה בריא בזוגיות מאוד. אם בעלי היה עושה לי על זה פרצוף או הפוך.. בואי נגיד שמהשם אישה לאיש😅

הגיוני.מוריה
לפעמים רוצים לעשות מפגש ולדבר רק האחים. בלי הבני זוג.

אלא אם בני הזוג שלהם גם באים. ואז זה באמת מוזר.

אם זה ברמת תדירות שאת אומרתSeven

שזה כל כמה חודשים אז נשמע הגיוני שזה רק האחים..

אם זה היה פגישה שבועית הייתי מבינה למה לא..

האמתאפונה

שאצלנו אין כמעט מפגשי זוגות, בשני הצדדים.

זה מאד לא פרקטי, או שנפגשים בהרכב משפחתי או אחד מבני הזוג נשאר עם הילדים.

אז נפגשים או רק האחים או רק מגדר מסויים (טוב נו רק הבנות).

אנחנו בעיקר בנות בבית ואנחנו נפגשות לא מעט רק האחיות, לרוב גיסתי מוזמנת גם אבל הרבה פעמים אחי מגיע "במקומה".

מציינת שבתקופות מורכבות במשפחה מפגשים כאלה הם ממש חמצן.


 

בלי קשר לפני כמה שנים הגיסים במשפחה שלי התאגדו במטרה ליזום טיול גברים (כאמור אנחנו בעיקר בנות אז הגיסים כולם באותו מעמד) למיטב ידיעתי הם עדיין בשלבי תכנון אבל אני ממש בעד.

תלוי במינוןמתיכון ועד מעון
אם יש גם מפגשים של אחים וגם מפגשים משותפים זה ממש סבבה אבל אם יש רק מפגשים של אחים, בעיני זה מעליב
אנחנו גם עושים מדי פעם מפגשיםענבלית

לפעמים זה רק האחים והאחיות

לפעמים זה רק בנות (ואז במקום אחי תגיע גיסתי)

לפעמים זה עם שני בני הזוג, אבל אז מגיעים גם כל הנכדים וזה מפגש מסוג אחר, יותר בחופשים וכאלה

לא לגיטימי בכללללדיאן ד.

בעיניי אם כבר אז לעשות מפגשים של רק בנות או מפגשים של רק בנים

לא משנה אם זה אחות או גיסה, אח או גיס

 

ככה זה אצלנו.

וזה ממש לא לעניין להדיר ככה את הגיסות ולתת תחושה לא נעימה

 

אבל, אני חושבת שזה לא בידיים שלך

הדבר היחיד שאולי את יכולה לעשות זה לחפש את האחות היותר רגישה ומבינה ולשתף אותה

או לדבר עם הגיסות האחרות (אם יש, ואם אין זה עוד יותר חשוב מה שהן עושות)

ושמישהו יידע שאת מרגישה עם זה מאוד לא בנוח.

יש מצב שזה באמת מגיע ממקום מאוד תמים ושפשוט לא חשבו על הדברים עד הסוף.

זה לא ממקום תמים...אנונימית בהו"ל

ראיתי התכתבויות והם ביקשו שהגיסות לא יגיעו

אמהלה איך נעלבתי האמת

חיבוק! הייתי ממש ממש נפגעתדיאן ד.אחרונה
מה הכוונה בלי גיסות? הגיסים כן מוזמנים?דריה פלג
אם כן זה באמת מוזר

אולי יעניין אותך